ינואר 2012


יום ב' 02 ינואר 2012

לפעמים נעים לפתוח את הבוקר בשיחת טלפון מלאה בהומור ודמיון כמו מחזה של בקט... בדף הפייסבוק המוקדש להרצאות שלי, התחלתי בפרוייקט צילום מסעותיו של ארגז הספרים אותו אני מביא להרצאות, ברחבי הארץ. הבוקר התקשרה אשה נחמדה וביקשה להזמין את הארגז להרצאה ברחובות. היא שאלה אם הוא מגיע למקומות כל כך רחוקים, מה משך ההרצאה, מה הנושאים, כמה כסף הוא גובה, ואז אחרי שעניתי בשמו על כל שאלותיה, היא הוסיפה שזה מקובל עליה, רק יש לה תנאי אחד קטן... שאני אהיה זה שסוחב את הארגז להרצאה...

יום ה' 12 ינואר 2013

הספר 'אלמה רוזה' מספר את סיפורה של מנצחת תזמורת הנשים של אושוויץ בירקנאו. בגב הספר מופיע הברקוד, בעזרתו ניתן למצוא במחשב את מחיר הספר, ומתחתיו מודפס "מחיר מומלץ לצרכן... ש"ח", כדי להסתיר את המחיר על הספר שאצלי, הדביק אלמוני מדבקה זעירה בצורת מגן דוד בצבע זהב. על רקע הצבע החום של העטיפה, יכול אדם לחשוב שמדובר בטלאי צהוב...

יום ב' 23 ינואר 2012

לפעמים, אבל רק לפעמים, כאשר אני מוצא ספר ללקוח שכבר נפטר, אני מתקשר לבני משפחתו לשאול אולי הם בכל זאת מעוניינים בספר שהמנוח מאוד התגעגע אליו: ספר ילדות, או ספר קהילה. במקרה של הספר שמצאתי היום, אותו הזמין ממני א. כמה ימים לפני שנפטר, נראה לי מיותר להתקשר למשפחה ולהציע לה את 'התענוגות של פרובאנס'....

יום ד' 25 ינואר 2012

כמה דברים שכתבתי בפייסבוק, לבקשת מי שעדיין לא מחובר.

*

למשימה שנטלתי על עצמי, עדיין לא המציאו אפליקציה/ תוכנה/ מנוע חיפוש/ אתר אינטרנט - למצוא שירים בהם השתמשו משוררים ישראלים מודרניים בדמויות מהמיתולוגיה היוונית [לקראת דף המידע הבא]. לשם כך אני עובר על עשרות ספרי שירה, שורה אחר שורה. מצאתי כבר שיר של אברהם חלפי המספר על בכחוס, ושיר של ויזלטיר המספר על פריס, מירוונה וונוס. הבוקר לקחתי ליד את ספרה של לאה גולדברג 'מוקדם ומאוחר', והתחלתי לעבור עליו שורה אחר שורה. אין דרך אחרת. בכל 117 העמודים הראשונים לא נמצא דבר. בעמ' 118 הניח אלמוני בשנות ה-70' גזיר נייר ארוך ומצהיב כסימניה, כדי לסמן לי את שירה של לאה גולדברג על אודיסיאוס...

*

יש משהו קורע לב באיש מבוגר, המספר לי על געגועיו לזוגתו שנפטרה לפני שנים רבות, ומבקש שאמצא כל ספר שהיא תרגמה אי פעם, רק כדי לראות את שמה שוב...

*

כאשר מראיינים את אחד מלקוחותיי, סופר או איש ציבור, בטלוויזיה, על רקע ספרייתו, איני מצליח להתרכז בנאמר, אלא ניגש למסך ומצביע על ספר זה ועל האחר, כמו מי המזהה חברי ילדות בתמונת מחזור של בית הספר...

*

החייל האמיץ שווייק מתהפך בקברו. ספר הרפתקאותיו ששלחתי אתמול בשעה 16.00 מזכרון יעקב, הגיע הבוקר בשעה 9.00 ללקוחה ברחובות... היו לי באיזה מקום המסמכים של גינס...

*

המקום שלך פשוט מדהים! תודה על החוויה,, אומרת לי הבחורה הצעירה, ויוצאת לאחר שישבה חצי שעה על הכיסא בכניסה והתכתבה עם מישהו בטלפון הנייד...

*

למרות שקירות צימר הספרים מוקפים באלפי ספרים, אפילו שאין סיכוי שאורחים המגיעים לכמה ימים או שבוע [כמו האורח מלונדון] יספיקו לעבור על כל המדפים, אתם צריכים לראות את הזריחה בעיניהם, כאשר אני מביא להם ארגז עם ספרים המיועדים לצימר, ושאף אחד עדיין לא ראה לפניהם...

*

ה טבעי, זה מקובל, זה נכון, ואני מקבל את זה באהבה. חלק קטן מהאנשים שאני שולח להם ספרים ישנים מתקשרים כדי להאשים אותי בריח הזמן שיש בספר, בכתמי החלודה, באותיות הקטנות מדי, בתרגום הארכאי. אני אשם... הלקוח שהתקשר אלי כרגע התלונן איך העזתי לשלוח לו ספר [שהוא הזמין...] עם כל כך הרבה קטעי זימה...

*

עוד אני קורא, שמעתי מהטלוויזיה בחדר הסמוך: "ההומור האנגלי רחוק מלהיות קרוב להומור היהודי..." רחוק מלהיות קרוב...

*

יש משהו מרגש בלקוחה המתקשרת אלי בנוגע לדפי המידע אותם אני שולח בדואר האלקטרוני, ומספרת לי כיצד היא אוספת אותם [135 במספר] בקובץ מיוחד במחשב, וכל כמה זמן חוזרת וקוראת בהם שוב, - על 'דבר לילדים' ועל ברל כצנלסון, ועל ביאליק. "אני אגלה לך סוד..." אומרת לי נעמי, "אני בת 89..."