Can't read the newsletter? Click here
דף מידע מספר 15   

10 יולי 2014

 

 

דף  מידע מס. 15

יום העצמאות תשס"ז

שערו של עיתון 'דער טאג' המודיע על הקמת ה-'אידישע מלוכה'



מיומנו של מאתר ספרים / איתמר לוי

 

הגדת העצמאות של גד-גמד

כולם מכירים את מ'.
כל סוחרי הספרים והאספנים ה'כבדים'. גם אלי הוא היה מתקשר כל כמה חודשים, ושואל אם יש לי משהו בשבילו.  מעולם לא פגשתי אותו. בדרך כלל גם לא היה לי מה להציע. קשה למצוא פריט אספנות למישהו שיש לו הכול.
זאת לפחות הייתה התחושה בנוגע למ'. כל מה שהצעתי, כבר היה לו. המומחיות הגדולה של מ' היא 'הגדת העצמאות'. השמועות מספרות שיש לו את כל 'הגדות העצמאות' שיצאו אי-פעם.

 לקראת יום העצמאות תשי"ב (1952), פנתה מפקדת קצין תרבות ראשי בצה"ל, אל הסופר אהרון מגד, שהיה אז בשירות מילואים , וביקשה ממנו לנסות לכתוב הגדת 'סדר יום עצמאות'. מגד כתב את ההגדה במתכונת של הגדה של פסח,  ושילב בה את אירועי מלחמת השחרור.  'לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח הכינו את האויב ויכולנו לו; כי אם על ידי צבא הגנה לישראל, שרוחו דרוכה וזרועו עזה'". מאז נכתבו עוד הגדות רבות, אך זאת נחשבת לחשובה במיוחד.


אחד מלקוחותי התקשר אלי לפני כמה שנים, וסיפר לי בהתרגשות על בית פרטי בזכרון יעקב, בו מתנהלת מכירה של ספרים ומסמכים. אספן ידוע, כך הוא סיפר לי, הסתבך בכספים בגלל אספנותו, ונאלץ למכור את כל אוצרותיו בצו בית המשפט. 'אתה חייב להגיע לשם!' הוא הפציר בי בטלפון. 'אני מצאתי שם 'אוצרות'!.
בדרך כלל, שיחת טלפון כזאת, גורמת לי לסגור את החנות, להדביק פתק על הדלת: 'מסיבות שאינן תלויות בנו, החנות סגורה היום באופן חד פעמי' ולמהר לבית בו נערכת המכירה. אבל במקרה הזה, הודיתי ללקוח על המידע החשוב, הנחתי את שפורפרת הטלפון, והמשכתי בעבודתי כרגיל.
כבר ידעתי במה מדובר.
שושי, בעלת הבית בו התקיימה המכירה, התקשרה אלי מספר פעמים והזמינה אותי להגיע. היא לא יכלה למסור לי פרטים אישיים. מתיאור המקרה, וממספר פריטים שהיא סיפרה לי עליהם בטלפון, הבנתי מייד שמדובר באוסף של מ'. אך גם המחירים בהם היא נקבה, וגם הנושא לא משכו אותי.
יום אחד נאלצתי לקחת את אחד מכלבי לטיפול אצל לורה הוטרינרית. נסעתי לזכרון יעקב עם ילדי ועם הכלב החולה. לאחר הטיפול, בדרכנו למכונית, שמתי לב כי מרפאת החיות נמצאת בסמוך לבית, בו התקיימה אותה מכירת ספרים. הצעתי לילדי לבקר במקום. בעלת הבית שמחה לקראתנו. מאחורי גבה יכולתי להבחין בטעותי. הייתי צריך להגיע קודם.
 ארגזים רבים, מילאו את הבית: ספרים, וחוברות, ומסמכים, וכרזות, וצעצועים, ואביזרים, ומכתבים, וגלויות נערמו בערימות בסלון ובשאר החדרים.
המלאכה היתה מרובה. התחלתי לעבור על הארגזים ולאסוף לעצמי ספרים וחוברות בהם אני מעוניין.

 סיפור ביניים קטן על סדר יומו של אספן

כל בוקר [שנים רבות לפני שהפכתי למאתר ספרים] הייתי יוצא לסיבוב היומי שלי בתור אספן ספרים. אוטובוס מס. 25 היה מוביל אותי לכיכר מסריק. את המסלול הייתי פותח בחנות העתיקות, הצמודה לדיזנגוף סנטר. השמועה מספרת כי אביו של בעל החנות, פתח באותו מקום חנות ספרים לפני עשרות שנים, ואיחסן את הספרים בביתו. ארונות גדשו את הבית, בכל קיר צצו עוד ועוד מדפים. האגדה מתארת כיצד הפך הבית למבוך עצום של ספרים, כשרק מיטה בודדת ניצבת בתוכם. רכשתי לי כמה ספרים, שילמתי עבורם, וביקשתי מהמוכר להשאיר אצלו את הספרים עד לשעות הערב. הוא כבר הכיר אותי. הוא ידע שבסוף היום, אחזור לחנותו לאסוף את שללי.
מחנות העתיקות המשכתי ברחוב קינג ג'ורג' לכיוון אלנבי, פוקד בדרכי כל חנות ספרים. כך ביקרתי יום-יום אצל יוסי, ואצל פנחס, ואצל לארי, ואצל צבי "השמן", ואצל ניסים, ואצל בן-עמי. באחד הביקורים אצל לארי, מצאתי כעשר חוברות במצב מצויין בשם "גד-גמד". הציורים המקסימים והחרוזים משכו את לבי, ורכשתי לעצמי חוברת אחת.
כעבור כמה חודשים פתחתי את השירות לאיתור ספרים. אנשים רבים התקשרו לבקש ממני את "גד-גמד" אליו התגעגעו שנים רבות. זכרתי את תשע החוברות הממתינות לי אצל לארי ומיהרתי אליו.
לארי בישר לי בצער כי כמה ימים קודם ביקר אצלו אספן ספרים ידוע ורכש ממנו את כל תשע החוברות.
"למה?" שאלתי את לארי. "בשביל מה הוא צריך תשע חוברות?"
"גם אני שאלתי אותו", אמר לי לארי. "שאלתי אותו - למה? בשביל מה אתה צריך תשע חוברות?"
והוא ענה: "ככה!"


באחד הארגזים עליהם היה כתוב בשחור 'הגדות עצמאות' גיליתי את גד-גמד.
מי יודע כמה פעמים ביקשו ממני שאמצא את החוברת המקסימה הזאת? רוב המבקשים לא ידעו כי את הסיפור בחרוזים כתבה אנדה פינקרפלד, וצייר: לב דקשטיין. רובם זכרו רק את השורות הראשונות: "גד גמד הלך ביער, ופתאום שמע קול צער!".


אצל שושי מזכרון יעקב, בין עשרות הארגזים של מ' אספן הספרים, מצאתי את תשע החוברות של "גד-גמד", שחיכו רק לי [ולתשעה מלקוחותי] כמעט עשר שנים!

 

 



 

מי מכיר? מי יודע?

רוצים לעזור באיתור ספרים?

האם אתם מכירים ספר שפרטיו מתאימים לתיאור הבא:

"בחור חריג נשלח לבית משוגעים. הוא בורח עם הרכב של המנהל כדי להגיע לצפון ולצפות בפריחה של פרח נדיר. בדרך הוא פוגש ילדה שברחה, והיא מצטרפת אליו, ולוקחת אותו ברחובות ביום העצמאות. הוא מבוקש על חטיפת הילדה."

 

אנא שלחו את תשובותיכם לאימייל

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בדף מידע מס. 13 שהוקדש להומור ביקשנו את עזרתכם במציאת הספר הבא:
"ספר בדיחות שנתקלתי בו בתחילת שנות ה-80 ויצא בערך באותה תקופה או לכל היותר עשור קודם. כמדומני שהמחבר/מלקט היה מישהו בשם כרמי. בספר יש בדיחות ישראליות ואחרות, ובין הבדיחות יש דברי קישור והסבר. לא יודע את שם הספר (נדמה לי ששמו הוא איזשהו ביטוי סלנג)"
 
דורית, יעקב ואברהם זיהו שמדובר בספר "תן חיוך" מאת אליעזר כרמי.
 
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בדף מידע מס. 14 שהוקדש ליום השואה ביקשנו את עזרתכם במציאת:
"ספר די גדול, מצרפת (כנראה), המראה רק בציורים את מלחמת העולם השניה. הדמויות: צרפתים - ארנבות, גרמנים - זאבים, אנגלים - כלבי בולדוג וכו"

ושמואל כתב לנו: "הכוונה היא לספר הקומיקס  LA BETE EST MORTE   (המפלצת מתה) שהופיע בצרפת מיד אחרי המלחמה."

 
 
תודה לכולם!
 
 


  הידעת?

הידעת כי לכבוד 25 שנה למדינת ישראל, ולכבוד מצעד צה"ל המיוחד שנערך באותה שנה בירושלים, יצא  לאור הספר 'מצעד צה"ל' [מול-ארט, 1973]. זהו אלבום תמונות הסוקר את תולדות המצעדים בצה"ל מקום המדינה ועד לאותו יום.  בין הצועדים ניתן לראות כלובים של יוני דואר מחיל הקשר, יחידה של כלבי-קרב, חיילי נח"ל עם קלשונים ועוד.


 



   

תרומתם של הנופלים 

על תרומתם של הנופלים במלחמת השחרור
לתרבות ולאמנות במדינת ישראל

 
נועם גרוסמן
 
נועם, בנם של חנה ושל המשורר ראובן גרוסמן, נולד ביום ו' בניסן תרפ"ז (8.4.1927) בברוקלין, ניו-יורק.  בעצם ימי מהומות תרפ"ט, בהיותו בן שנתיים וחצי, עלו הוריו לארץ. הוא התחנך בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב עד שסיים אותה בגיל 17 (מחזור ל"ב). נועם יזם וערך סדרות שידורים לנוער ברדיו ירושלים והוציא קונטרס "הספרות העברית החדשה: תמציות, הערכות, סקירות", שהיה לעזר למתכוננים לבחינות-בגרות בכל הארץ.
לאחר ששוחרר מהצבא הבריטי נתקבל למחלקה למדעי-הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, ובה הצטיין בלימודי היסטוריה, כלכלה מדינית ויחסים בינלאומיים. הוא שאף להשתלם במקצוע הספרות והעיתונאות אחרי סיימו את חוק לימודיו באוניברסיטה.
למחרת ה-29.11.1947, יום הכרזת האו"ם על החלוקה, עבר את טבילת-האש הראשונה בהשתתפו בפעולה נגד פורעים בוזזי רכוש יהודי ברחוב הנסיכה מרי בירושלים. כמה ימים לאחר-מכן, ביום 5.12.1947, עזב את ספסל-הלימודים והתגייס לשירות מלא. 
נועם יצא בראש 19 אנשיו בליל כ"ג באדר א' תש"ח (4.3.1948) למארב בשטח הסלעי שמצפון לעטרות. הקבוצה הוקפה והותקפה על-ידי מאות ערבים, אך נועם הוסיף לעודד את חבריו שימשיכו בקרב עד נשימתם האחרונה, וכך נפלו הוא ורוב אנשיו.
את עתידו ראה כסופר-עיתונאי. הוא רשם רשימות וכתב סיפורים. אחד מסיפוריו נקרא 'נוצות', והוא בנוי משלושה סיפורים שונים אשר להם מוטיב אחד - אנשים המתקשטים בנוצות לא להם, כמו אותו משורר צעיר המפרסם שיר, אותו כתב משורר אחר. את הסיפור 'נוצות' ניתן למצוא בכרך הראשון של 'גוילי אש', אותו ערך המשורר ראובן גרוסמן, אביו של נועם, אשר גם שינה את שמו לראובן אבינועם.
 

אוסף לזכרו ("נועם") הופיע בהוצאת "אמנות", והוא מכיל, מלבד דברי הערכה של סופרים, ידידים ואנשי-השורה, גם אוסף רשימות, סיפורים ומכתבים משלו. בהוצאת "עם עובד" יצא צרור שירי אביו "עלי דוי - על מות לבן" וכן הקדיש אביו לזכרו את קובץ-שיריו הגדול "שירים ופואמות". המלחין מרק לברי כתב קנטטה לכמה מן השירים ב"עלי דוי". התאחדות בוגרי הגימנסיה "הרצליה" קבעה פרס על שמו לחקר הארץ.



 

 

 מתוך הקטלוג הכללי

 

קטלוג המידע באתר האינטרנט שלנו מכיל קרוב ל-30,000 ספרים. זהו קטלוג שנבנה וגדל יום יום, בעיקר בעזרתכם. הנה חלק קטן מן התוצאות המתקבלות בקטלוג הכללי באתר כאשר כותבים "מלחמת השחרור" ומבצעים חיפוש על-פי מילות מפתח.  אם אתם רוצים לראות את פרטי הספר המלאים או מעוניינים שאיתמר יאתרו עבורכם, לחצו על "לפרטים נוספים".

 

 

ימים של עופרת/ משה רשקס

מלחמת השחרור מנקודה מבט שונה ומיוחדת. סיפורו האישי של חייל במלחמת השחרור, אחד מתוך רבים, אשר נפגע בצרור כדורים, ובאותה שניה ארוכה וכבדה של איבוד חושים ובדידות עוברים בדימיונו ובהזיותיו מאורעות חייו.
מערכות, 1962. כריכה קשה, 185 עמ'. 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן
 
 

 

תולדות מלחמת הקוממיות

הרקע המדיני, מאורעות ראשונים, המפנה הראשון, לקראת הפלישה, עם הכרזת המדינה, החזית המצרית, המערכה בים ובאוויר ועוד. 
מערכות, 1959. כריכה קשה, 390 עמ'. 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

מלחמת השחרור של עם ישראל/ שווארץ

פרשת מלחמת ישראל לשחרורו ולעצמאותו, מנקודת מבטו של כתב צבאי: השיירה לבן שמן, התנקשות ב'סולל בונה' בחיפה, פלישת צבאות ערב, המאבק על ירושלים, המטוסים הבריטיים בנגב ועוד. 
מס, 1962. כריכה קשה, 239 עמ'. 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

ישובים באש/ מנחם תלמי

ספר נוער. תאור המלחמות ועמידת הגבורה של עשרות ישובי ספר עבריים שהתגוננו בנשק דל מול צבאות סדירים במלחמת השחרור. בין השאר: פרשת מלחמתה של בירת ישראל הנצורה, גוש עציון ועוד.
עמיחי, 1958. כריכה קשה, 217 עמ'. 45 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן 

 

כיבוש יפו/ חיים לזר [ליטאי]

תולדות כיבוש יפו במלחמת השחרור. הוצאה מיוחדת מוקדשת לשיקום לוחמי חופש [של"ח]: תולדות העיר, ממחתרת לצבא עמיד, אנו יוצאים לכבוש את יפו, ההסכם עם ה'הגנה', הפריצה לים, טיהור מנשיה, כניעת יפו ועוד.
של"ח, 1951. כריכה קשה, 302 עמ'. 65 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן
 

 

כך קמה מדינת ישראל/ זאב

תמונות והגיגים מימי מלחמת העצמאות. במגילה זו מסכם זאב את שנות מאבק הגבורה של צה"ל במלחמת השחרור וייסוד מדינת ישראל. 
לוין אפשטין, 1966. כריכה קשה. 55 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

שליחות עלומה/ מוניה מרדור

פרקי מבצעים מיוחדים במערכות ה'הגנה': פעולות מיוחדות [פו"מ], המלחמה לעלייה, רכש - נשק להגנה, חבלה ברכש האויב, להק תובלה אוירית ועוד.
מערכות, 1957. כריכה קשה, 336 עמ'. 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

ירושלים בתש"ח

ירושלים הלוחמת והנאבקת על חייה בתש"ח עומדת במרכז כרך זה של 'עידן': ירושלים במלחמה/ בן גוריון, ירושלים במצור ובקרב/ אריה חשביה. קרב קטמון/ אליהו סלע, ועוד.
 יד יצחק בן צבי, 1983. כריכה רכה. 45 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

יחי האומץ/ מנחם תלמי

ספר נוער. סיפור הרפתקאות על רקע סוף תקופת המנדט וראשיתה של המדינה. שני נערים מוצאים אקדח ורימון, משתפים נער שלישי בסודם ומטמינים את הנשק. עם החמרת המאורעות הם מחליטים להוציא את הנשק ממחבואו ולמסרו ל"הגנה". תוך כדי כך הם מגלים כי הנער השלישי בגד.
מסדה, 1970. כריכה קשה, 100 עמ'. 45 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן 

 

השמש לא עמד דום/ מ. לארקין

אנשי הקבוץ יד מרדכי (אנילביץ', מפקד גטו וורשה) ניצבו נגד רבים וע"י עמידתם והתנגדותם, ריתקו אליהם כוח מצרי בעצמה של חטיבה והסיחו את עצמת לחצו של האויב מעל ישובים אחרים.
מערכות, 1963. כריכה קשה, 192 עמ'. 45 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

בקטלוג הכללי שלנו באתר מחכה לכם מידע על  מאות ספרים בנושא מלחמת השחרור.
לחיצה על המלים 'אתר האינטרט של איתמר', תביא אתכם לעמוד השער.
מצד שמאל, במנוע החיפוש של הקטלוג, במקום 'שם ספר' בחרו את
האפשרות 'מילות מפתח', הקלידו 'מלחמת השחרור', לחצו על 'חפש' וכל הספרים העוסקים בנושא יופיעו לפניכם. אם אתם מעוניינים במי מהם,
לחצו על 'פרטים נוספים', ועל 'בקשה לאיתור ספר', ואיתמר ישמח
למצוא אותו עבורכם.



 

פינת הילד 

 

ניר חזק מטנק

הסיפורים המופיעים בספר 'ניר חזק מטנק'/ צביה בן שלום מבוססים על זכרונות הילדים והמבוגרים בני משפחת ורנר מכרמיה. ניר ורנר, בן קיבוץ כרמיה, נהרג בזמן שרותו הצבאי והוא בן 21 שנה. הילדים הנזכרים בספר יזכרו אותו תמיד כדוד חזק, אוהב ומוכן לעזור.

ביקשנו מאמנון אבא של ניר שיספר לכם על הכנת הספר:

"ניר היה מדריך בבית הספר לשריון, שם הוא נהרג בתרגיל לילה, ממש לפני סיום שרותו הצבאי.  עבורנו, המשפחה, הוא היה עדיין ילד ולא במקרה ההנצחה הראשונית שלו הייתה בהוצאת ספר לילדים - "ניר חזק מטנק". אספנו אירועים בחייו וכתבנו סביב כל אירוע - סיפור קטן. אח"כ פנינו לצביה בן שלום, המתמחה בספרי ילדים. צביה ישבה איתנו שוב ושוב ואספה פרטים על המשפחה והקיבוץ. וכך נוספו לסיפורים בני ובנות אחיותיו הקטנים וכן חברי קבוצתו בקיבוץ. לשמוליק כץ שלחנו את הסיפורים עם תמונות של ילדי המשפחה והוא אייר ציורים נהדרים. לבסוף קיבלנו ספר יפהפה שדרכו ניתן להכיר מעט את ניר, שלא היה חזק יותר מטנק, אך היה ילד שמח ופעיל, אוהב טבע וים, חרוץ בעבודות הנוי בקיבוץ, והיה אוסף גרוטאות מכל הבא ליד.... מפתחות, אולרים, כלי עבודה ואפילו מבדדי חשמל."

אמנון, אבא של ניר, שלח לנו 3 עותקים של הספר, כדי שניתן אותם מתנה לשלושת הילדים הראשונים שידעו לענות על החידה הבאה.

 

 

חידת הילד

[החידה מיועדת לילדים ולבני נוער בלבד!]


התאימו את עטיפות הספרים לראשי התיבות. אם אינכם מצליחים אל תתביישו לשאול את אמא ואבא, או סבתא וסבא. תראו כמה הרבה סיפורים יש להם על התקופה.

 

       
 1. אצ"ל  2. פלמ"ח  3. הל"ה  4. גדנ"ע

       
 5. ש"י  6. לח"י  7. צה"ל  8. בית"ר

שלושת הילדים הראשונים שיענו תשובה מלאה
יזכו בספר 'ניר חזק מטנק'.
נא לענות במייל בלבד ולציין את גיל הפותר


מתוך הקטלוג הכללי
הודעה לכל הילדים שאוהבים לקרוא - במדור 'מתוך הקטלוג הכללי' תוכלו למצוא ספרים בנושא 'מלחמת השחרור' המתאימים גם לכם.

 

אנו מברכים את  כל הילדים ובני הנוער החדשים שהצטרפו לקוראי דף המידע. האם כבר קראתם את דף הילד?

 

לחיצה על התמונה תעביר אתכם לדף הילד!




 

תרומתם של הנופלים 


על תרומתם של הנופלים במלחמת השחרור לתרבות ולאמנות במדינת ישראל

 


אברהם לוסטיג

אברהם, בן פרנצ'סקה ורודולף לוסטיג, נולד בשנת 1924 בהונגריה למשפחה משכילה ומתבוללת. עוד בשחרותו הצטיין בכשרון מיוחד לציור, ואחר-כך המשיך לפתח את כשרונו באקדמיה לאמנות בבודפשט. במלחמת-העולם השניה הצטרף אל הלוחמים ההונגרים נגד הפאשיזם. בקרבות, ביערות ובמחתרת, עברו עליו ימי המלחמה. בשובו הביתה כתום המלחמה לא מצא ממשפחתו הענפה אלא את אחיו הקטן אשר התחבא אצל משפחה נוצרית. אברהם לקח עימו את האח ועלה ארצה בשנת 1946. כאן הצטרף לקיבוץ דורות, ואף-על-פי שאהב את המקום ואת עבודת-האדמה, גברו בו הרצון והשאיפה ללמוד ולהשתלם באמנות. כעבור חצי שנה לשהותו בדורות עבר לירושלים, ועבד כצייר וגרפיקאי בקרן הקיימת לישראל ובו בזמן למד ב"בצלאל". 

  
בולי קק"ל. עיצוב: אברהם לוסטיג


 נמנה עם אנשי מחלקת הל"ה ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ביום 14.1.1948. הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל 16-15 בינואר והם עמוסים בנשק, בתחמושת ובציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על-ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף, שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה. הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים עד שנפלו כולם בקרב ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). נקבר בכפר עציון.



 

ספרים בבולים

דורית גני

בשנת 1978 הוציאה רשות הדואר בול לציון מאה שנה להמנון הלאומי "התקווה".


מאה שנה ל'-'התקוה' 1978-1878
תאריך ההופעה: 4/7/1978
מעצב: דב כהן

לא ברור מדוע בחרו ברשות הדואר את שנת 1878 כשנת כתיבת השיר. את טיוטת השיר כתב הרץ-אימבר בשנת 1877, ובשנת 1898 פרסם אותו בספרו "ברקאי" תחת השם "תקוותנו". השיר כלל תשעה בתים ופזמון.

הראשון שהלחין את השיר היה מוסיקאי צעיר בשם ליאון איגלי. איגלי הלחין כל אחד מתשעת בתי השיר במנגינה אחרת, כך שהיה קושי ללמוד ולשיר אותו. אליהו הכהן מספר בספר "אין זו אגדה", כי ישראל בלקינד נהג להציע שוקולד לכל מי שידע לזמר את השיר בשלמותו. בסופו של דבר איגלי חזר לרוסיה ותווי השיר אבדו. קיימות כמה גרסאות באשר ללחן המוכר לנו כיום. אחת מהן מייחסת את המנגינה לסימפוניה מאת המלחין הצ'כי סמטנה. על פי גרסה אחרת, של חוקר המוסיקה עמנואל גרנדוויץ, שאל אימבר את הלחן מהחזן ניסן בלצר. הגרסה המקובלת ביותר היא כי הלחן הותאם לשיר על ידי איש העליה הראשונה, שמואל כהן, על פי לחן של שיר איכרים מולדובי.

הבית השני של השיר, כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, שונה כמעט לחלוטין מזה שכתב הרץ-אימבר. "התקווה הנושנה" של אימבר הוחלפה ב"התקווה בת שנות אלפיים" והשורות "להיות עם חופשי בארצנו / ארץ ציון וירושלים" (המופיעות גם על גבי הבול) כלל לא חוברו על ידי הרץ-אימבר אשר בשירו כתב: "לשוב לארץ אבותינו / לעיר בה דוד חנה". שינוי זה, משנת 1905, התקבל תחילה רק בארץ, ויהודי הגולה המשיכו לשיר, במשך זמן רב, את השיר בגרסתו המקורית.



 הידעת

הידעת כי הסופר אוריאל אופק שירת כלוחם בפלמ"ח בין השנים 1944-1949. בקרב בגוש עציון נפל בשבי הלגיון הערבי והוחזק במעצר עד שנת 1949. את יומנו ['לוחמים בתיל', נמצא בתוך הספר: 'מעוז עציון'] כתב תחילה על קופסאות סיגריות במשטרת בית לחם, ואח"כ על נייר שוקולד וקופסות שימורים, עד שהגיעו  המחברות שנשלחו אליו, והיומן קיבל את צורתו הסופית.





תרומתם של הנופלים 


על תרומתם של הנופלים במלחמת השחרור לתרבות ולאמנות במדינת ישראל

 

עמנואל חמיצר

עמנואל, בן אלה ורפאל, נולד ביום י"א בשבט תרע"ג (19.1.1913) בעיר לייפציג, גרמניה וכבר משחר ילדותו נתגלתה בו נטייה לאמנות. אביו, רופא ופסל, שלחו לאחר סיום תשע כיתות של בית-ספר תיכון לאקדמיה לגרפיקה שהיתה בעיר-הולדתו. באקדמיה למד שלוש שנים. בתקופה זו התבלטו בו כשרונות רבים. הוא חיבר שירים ודברי-הומור בצירוף איורים בעט ובמכחול.  עבד שנתיים בסטודיו של אביו, שם עשה כמה עבודות חריטה ("סימון", "בראשית", ו"שיר השירים").  בשנת 1933 עזב את גרמניה, ולשם הכשרה למען ארץ-ישראל עבר לשוויץ ועבד שנה בעיר אינטרלקן בבית-חרושת לייצור בתי-עץ ומרצפות-עץ. בשנת 1934 בא לארץ כתייר, חזר לשוויץ והמשיך להתמחות בייצור מרצפות-בניין. כתום שנתיים, בשנת 1936, עלה שנית לארץ והתיישב בה ישיבת-קבע. תחילה עבד בבית-חרושת ללוחות-בניין בחיפה, אולם מתוך אהבתו את הטבע וכדי להשתרש יותר באדמת הארץ, עבר לעתלית ועבד בחקלאות. את זמנו הפנוי הקדיש לציור. היה פציפיסט מושבע, מלא אהבת-אדם ומתעב כל מעשה אלימות.


עם התקרב האויב הנאצי אל שערי המולדת התנדב לצבא הבריטי.  תחילה היה בין מניחי מסילת-הברזל בלוב ובים-סוף, אחר-כך בפלוגה החמישית של מובילי המים, ולבסוף השתתף בפלישה לאיטליה. כשחזר מאיטליה הביא איתו גם את רעיתו שהיתה בפירנצה.
ביוני 1946 השתחרר מהצבא, התיישב בירושלים ופתח בית-מלאכה למלאכת-מחשבת בעץ וקרמיקה בשכונת קטמון.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות נאלץ לעזוב את השכונה ועבר עם משפחתו לתל-אביב. ב-28.5.1948 התגייס לחטיבת "גבעתי" והוצב בניצנים.  ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות חיפוי זה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו. בקרב זה נפל, ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948) ושם הובא למנוחת-עולמים.

חמיצר הספיק לערוך בחייו תערוכה בגלריה מקרא בתל אביב בשנת 1947. חלק גדול מציוריו התפרסמו לראשונה בספר שכתב עליו בנו דן חמיצר 'פנטה ריי'.



רוצים לרשום חברים לדף המידע?

לחצו על הרשמה

וכתבו את כתובת הדואר האלקטרוני שלהם.

רק אל תשכחו ליידע אותם.



 

מזל טוב!

 

 

   זה עתה נולדו  
   הספרים החדשים של מדינת ישראל  
      1948  
 

 1949

   לחיצה על חזיתו של הספר תחשוף לפניכם את פרטיו

 

אנו מבקשים את עזרת הציבור

ניסינו לברר - שאלנו, בדקנו, חיפשנו, קראנו - אבל לא הצלחנו לגלות, מהו הספר הראשון שיצא לאור לאחר הקמת המדינה.
אולי אתם יודעים?

את תשובותיכם כתבו בפורום 'מועדון הקוראים'
[לחיצה על המלים המודגשות תעביר אתכם הישר לפורום]

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אנו חוזרים על הצעתנו לקבוע את שנת תשס"ח כשנת השואה. לא שנה של טקסים ואירועים, את זה יש להשאיר ליום השואה. אנחנו מתכוונים לשנה בה נקדיש תשומת לב מיוחדת ורגישה לנושא. בתי הספר יוכלו להרחיב בלימוד התקופה. תיאטראות יציגו מחזות שנכתבו בזמן השואה, או העוסקים בנושא. הוצאות הספרים יפרסמו ספרי זכרונות ועדויות. תזמורות יבצעו יצירות שנכתבו בגיטאות. תערוכות אמנות יוקדשו לנושא. התקשורת תוכל להזכיר מאורעות מהשואה לאורך כל השנה. משרדי הממשלה ויחידות בצבא יציינו את השנה בפעילויות מיוחדות. אין צורך בתקציבים, אין צורך בועדות, ובישיבות ובתקנונים. צריך רק להחליט.

לכן אנחנו פונים אליכם,  הפעם איננו מבקשים את עזרתכם בפתרון תעלומה ספרותית. הפעם, אנו זקוקים לעזרה בהפצת רעיון הקשור לזכרון השואה. אם הרעיון מדבר אליכם, הפיצו אותו ברבים, שלחו אותו לחברים, ולבני משפחה, ולמחנכים, ולמנהלי בתי ספר, ולפוליטקאים, ולשרים, ולאנשי ציבור, ולעיתונאים, ולסופרים. יום אחד הרעיון יגיע לאיש שצריך להחליט כי שנת תשס"ח תהיה 'שנת השואה'.

קיבלנו פניות רבות בנוגע להצעה. המשיכו להפיץ אותה ברבים. אנחנו בטוחים שהיא תגיע בקרוב לאדם המתאים.

נשמח לשמוע את דעתכם על הצעתנו. כתבו לנו.



 

   

תרומתם של הנופלים 

על תרומתם של הנופלים במלחמת השחרור
לתרבות ולאמנות במדינת ישראל

 

 

 


דני מס

 

 

דני, בן לחנה ולראובן מס, נולד ב-1923 בברלין שבגרמניה. אביו היה בעל הוצאת הספרים הירושלמית הידועה "הוצאת ראובן מס". בגיל עשר עלה לארץ עם הוריו ולמד בגמנסיה העברית בירושלים. היתה לו נטייה מיוחדת לציור קריקטורות.  
דני מס הצטרף לפלמ"ח בשנת 1941 ושרת בו עד יומו האחרון במקומות שונים בארץ: בגליל ובנגב, בשרון,  במחוז תל-אביב ולבסוף בסביבת ירושלים. היה מטובי המפקדים של הפלמ"ח ובאחרונה – סגן מפקד גדוד.
הוא השתתף במבצעים נועזים ביותר ביניהם ההתקפה על שרונה (כיום הקריה), פיצוץ גשרים, שחרור מעפילים.  עם החלטת עצרת האו"מ ב- 29.11.1947 על חלוקת הארץ ופרוץ מלחמת העצמאות בעקבותיה, נמסר לו הפיקוד על גוש עציון. היה מפקד מחלקת הל"ה ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ב- 14.1.1948.
הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל ה-15-16 בינואר כשהם עמוסים בנשק, תחמושת וציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף, שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה.

הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים, עד שנפלו כולם בקרב  ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948).
בשנת 2004 התקיימה תערוכה מרישומיו. הרישומים תארו את ילדותו בגרמניה ואת חייו בארץ: מהווי הגימנסיה העברית, מהווי הפלמ"ח וחיי הקיבוץ על מסגרותיו השונות ושקפו  את התרבות הייחודית של של דור הפלמ"ח. דיוקנאות של מנהיגי הפלמ"ח וחבריו זוהו על ידי פלמ"חניקים ותיקים במחברות רישומיו. באוסף מוזיאון פתח-תקוה קיימים כ-25 רישומים שלו.
במסגרת 'ספרית דני למדע פופלרי', שקמה לזכרו, התפרסמו עשרות ספרי מדע.

       

 

לחיצה על עטיפות הספרים תחשוף את פרטיהם



מכתבי קוראים

דף השואה הביא בעקבותיו תגובות רבות ומכתבים מרגשים, לצערנו איננו יכולים לפרסם את כולם.

 
 
שלום,
שמי מרק, טייס בחברת אל על. אני פונה אליכם בתקווה לעזור לאדם שפגשתי במסגרת נסיעותי בעולם והמאמץ המתמשך שלי להיות שגריר של כבוד עבור המדינה.
התארחתי בדרום אפריקה אצל הולנדי בשם HENK BRINK. הנק הינו יליד הולנד, טייס לשעבר בחברת תעופה הולנדית ובעל מספר הישגים אישיים מרשימים (היה הראשון בעולם לחצות את האוקינוס האטלנטי בכדור פורח - יחד עם אשתו, וחצה בסולו את האטלנטי עם אותה ספינה אוירית בדרך הים). הנק היגר לדרום אפריקה והקים חווה ובתי ארוח בצמוד לקרוגר פארק בדרום אפריקה.
באחת משיחתנו בערבים שביליתי בחווה שהקים, סיפר לי אודות אביו שעזר לחלץ יהודים וטייסים אמריקאים ובריטים שנטשו מעל אדמות הולנד במלחמת העולם השנייה. ספרתי לו מעט על שירותי כטייס קרב בחיל האויר הישראלי ורבות על מדינת ישראל. הנק הוציא אלבומים והראה לי תמונות וסיפר סיפורים רבים על גבורת אביו שהוצא להורג ע"י הגרמנים טרם לידתו של הנק. לטענתו הייתה זו הפעם הראשונה בה חשף את התמונות בפני אורח שלו.
הנק קיבל מספר תעודות הוקרה בשם אביו מממשלות ארה"ב, אנגליה והולנד. הוא סיפר שפגש פעם את שגריר ישראל בהולנד, וסיפר לו את סיפור אביו. השגריר רשם את פרטיו ולעולם לא חזר אליו. ברור היה שהדבר חורה לו.
ביוזמתי, לאחר חזרתי לארץ, בקשתי מהנק מידע לגבי אביו מתוך תקווה שמדינת ישראל תוכל להביע בדרך כלשהי הוקרה לאביו. הנק מרגיש שהכרה של מדינת ישראל באביו תסייע לו ליישב פרק כאוב זה בחייו והוא אף מוכן לבוא לשם כך לביקור בארץ.
בנימה אישית, אני סבור שמן הראוי שמדינת ישראל תכיר תודה באופן רשמי למי שעזר ליהודי הולנד, ואולי גם לגייס בדרך זו שגריר נוסף לכוחותינו בעולם.
פניתי לפני כחודש לגברת ביקמן מהמחלקה לחסידי אומות העולם ביד ושם. היא בקשה מהנק שינסה להביא עדויות חיות למעשי אביו. כמובן שהפרשי הדורות והמרחק הפיזי שלו מהולנד משאירים סכוי קטן למצוא ניצולים שיתנו עדות. אולי דרככם אפשר למצוא מישהו או אולי אתם תוכלו להעניק איזשהוא אות הוקרה מטעם המדינה. אני מרגיש שכל מחווה של תודה מגוף רשמי ממדינת ישראל ימלא את המשימה.
בברכה,
 
מרק

לפני כמה ימים שלחה לי סמדר אשתו של מרק מכתב נוסף

 
איתמר שלום,
בינתיים יש התפתחויות חיוביות. חיל האוויר נרתם לעניין, ואנחנו מחכים גם לתשובה של אבנר שלו, יושב ראש ביד ושם.
הנק יגיע קרוב לוודאי לארץ בחודשים הקרובים לאירוע שיאורגן על-ידינו ובשיתוף חיל האוויר. אנחנו מקווים שיתאפשר גם להעניק לו תעודה כלשהי מ"יד ושם".
מעניין לציין שאין למיטב ידיעתנו כרגע הכרה שהיא נמוכה מתואר "חסיד אומות העולם" - ולשם כך, כאמור, יש צורך בעדויות של ניצולים שעדיין בחיים.
אם תוכל לנסח בקשה כלשהי לעדויות של אנשים או קרובי משפחה ששמעו, שמכירים, שיכולים לתת מידע.
תודה על עזרתך.
סמדר

אנו פונים אליכם. אם יש ברשותכם מידע כלשהו אשר יכול לעזור, אנא כתבו אלינו בהקדם.  
 


פתרון החידות מדף מידע 13

את הפתרונות לחידות ניתן לראות ב"מועדון הקוראים" באתר
(הודעה מתאריך 1/4/2007)

הזוכים הם אילן מירושלים וטלי מפרדס חנה.



 

לוח המודעות

 

מה אתם עושים בשבת?

28/04/2007

10.00-16.00

רח' הנדיב 23, זכרון יעקב

אין עוד מקום כזה

 



 

מבצע אביב

 

מבצע המכירות המיוחד

בחנות הספרים של איתמר בקיבוץ כפר עזה

יימשך עד סוף חודש אפריל.

במסגרת המבצע יהיה מחירו של כל ספר בחנות 10 ש"ח בלבד!

[למעט ספרים חדשים ומוזמנים]

ביום ב' 30/04/07 בשעה 20.00

מפגש עם הסופרת מירה מגן

'בין אלוהים ליצר'

מחיר כניסה 40 ש"ח

לפרטים 08-6809228



 

ומה בדף המידע הבא?

"קיבוץ מקום"

על מקומם של הקיבוצים בספרים

נשמח לדעת מהו הספר המזכיר לכם את הקיבוץ יותר מכל?
כתבו לנו



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן