Can't read the newsletter? Click here
דף מידע מספר 18   

10 יולי 2014

 

אנו שמחים להגיש לכם דף מידע נוסף של אתר הספרים של איתמר

דף המידע

דף המידע הראשון נשלח ב-15/09/2006 ועסק בספר גן גני. דף מידע מס. 2 עסק בחגי תשרי. את אלה שאחריו הקדשנו לספרים ולפוליטיקה, לציירים ולסופרים, לבלשים ומערבונים, לקוראי ספרים, הומור ועוד [קישורים נוספים לדפי המידע הקודמים תוכלו למצוא בהמשך הדף]. דף מידע מס. 18 נשלח היום ל-13,541 גולשים. קצב ההרשמה מדהים, מדי יום מצטרפים לרשימת המנויים עשרות אנשים.

רישום לדף המידע!

נשמח לשמוע הערות ותגובות בפורום 'מועדון הקוראים'.

אם אינכם מצליחים לראות את הדף במלואו, לחצו על הקישור המופיע בראש הדף
או
כתבו לנו

נהניתם? אל תהססו לשלוח את דף המידע לאלו שאתם אוהבים!

דף מס. 18

שביל קליפות התפוזים של נחום גוטמן



מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

אוסף נחום גוטמן הפרטי שלי

שוב ושוב אני נחשף, במסגרת עבודתי, לאגדות עם ולסיפורי פולקלור על כמה מאספני הספרים הגדולים בארץ. כמו אותה אגדה יפהפיה אודות אספן הספרים החרדי מבני ברק, הנחשב לגדול אספני ספרי הילדים, והמחזיק בביתו אלפי ספרים מאויירים עוד מסוף המאה ה-19. האגדה יודעת לצייר את אוספיו הנעולים בחדרים כדי שילדיו לא ייחשפו לספרים הקלוקלים. אגדות נקשרות גם באוספיהם של רחבעם זאבי, ואליהו הכהן, וחיים באר, ורפי גרינצוויג, ושאול לדני, ועוד כמה מטובי לקוחותי שאיזכור שמם אפילו בראשי תיבות בלבד, יגרום להם לנתק עמי קשרים לנצח.
בשנים האחרונות מגיעות אלי שמועות בנוגע לאוסף ספרי נחום גוטמן של אחד... איתמר לוי. אנשים יודעים לספר על מאות ספרים הגודשים את מדפיו, אנשים יודעים לתאר את מצבם של הספרים, את מחירם, ומהיכן הגיעו. זרם האגדות התגבר לאחר פרסום ה
ביבליוגרפיה המפורטת של ספריו של גוטמן. בהקדמה לספר, בתודות, כתב יואב דגון האוצר הראשון של בית נחום גוטמן : "תודה מיוחדת... לאיתמר לוי מ'ספר זכרונות' על העזרה בחשיפת ספרים וחוברות כמעט גנוזים שאוירו על ידי נחום גוטמן".
האשם העיקרי במיסתורין סביב ספרייתי, הייתי אני עצמי. העובדה שמעולם לא נתתי לאיש - עד היום - לחזות באוצרות שליקטתי במשך השנים, העובדה, שאפילו בזמן הכנת רשימת הספרים המפורטת אותם אייר גוטמן, לא איפשרתי לאנשי מוזיאון נחום גוטמן לפשפש במדפיי, אלא העדפתי לקבל מהם רשימות ולבדוק מה חסר להם, כל אלו יצרו סיפור אגדה מוגזם.
ובכן, דומה כי הגיע הזמן לשים קץ לשמועות!
אגדות וסיפורי פולקלור - עם כל חיבתי אליהם - אינם נכונים, נוטים להגזמה ואינם משקפים - כלל וכלל - את התמונה האמיתית.
האמת היא שאוסף ספרי נחום גוטמן בביתי, הוא הרבה יותר גדול ופי כמה עצום ממה שכל מספרי האגדות מצליחים לעלות בדעתם.  זהו, כנראה, האוסף המושלם ביותר של ספרים שגוטמן כתב או צייר. בכוונה הדגשתי "כנראה", כי אני עדיין ממשיך לגלות ספרים לא ידועים של גוטמן. העותק הפרטי שלי של אותה ביבליוגרפיה של ספרי גוטמן, שהיה לי העונג לעשות לה הגהה בעזרת אוספי, כבר מלא בהערות ובתוספות של ספרים רבים ומהדורות שונות, שגיליתי מאז פורסם הקטלוג בשנת 2003.

   

ציורים: נחום גוטמן, תוספות בעט: איתמר לוי

איך אדם מתחיל לאסוף ספרים של נחום גוטמן?
ספר אחד של גוטמן נשאר אצלי עוד מימי ילדותי המאושרים בשכונת תל-גנים ברמת גן. אני אוחז בו עכשיו, בזמן כתיבת שורות אלו. אין בו דבר מיוחד. לא הוד ולא הדר. שנת ההוצאה לא מצויינת, אך אני מעריך שמדובר באמצע שנות החמישים, או תחילת הששים. אני הופך בדפים אולי תפול מהם פיסה מילדותי אך לשווא. לבד מכתמי אוכל בודדים, וכמה קשקושי עט על הכריכה, איני מוצא בו דבר. בכל זאת זה הספר שלי. זה הספר ממנו התחיל האוסף העצום של ספרי נחום גוטמן -  "חגי" מאת לוין קיפניס.



ציורים: נחום גוטמן, תוספות בעט: איתמר לוי

 

כיצד מצטרף ספר שני לאוסף?
אם נאמר שהתחלתי לאסוף ספרי נחום גוטמן באופן רציני בסוף שנות השמונים, הרי ספר אחד - בוודאות - הגיע אלי עשר שנים קודם לכן. בשנת 1979 התחלתי ללמוד משחק בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב. אותם ימים, הייתי חבר קיבוץ נחל-עוז, וההסכם עם הקיבוץ היה שאני אלמד ובחופשותי אביים הצגות עם ילדי הקיבוץ. המשימה הראשונה שהוטלה עלי הייתה להכין הופעה עם ילדי הבר מצווה. בשיחות עם הילדים החלטנו להמחיז את הספר 'שמונה בעקבות אחד' של ימימה טשרנוביץ. בתור תפאורה רציתי לצייר על הבמה ספר ענקי, ושהילדים יצאו מתוך דפיו. תליתי מודעה על לוח המודעות בקיבוץ שאני מחפש את הספר עם עטיפתו המקורית, אך איש לא הגיב. תליתי מודעה גדולה יותר - ושוב איש לא פנה אלי. ביאושי נטלתי בריסטול גדול, רשמתי עליו באותיות גדולות את בקשתי, אך דומה שאיש לא הבחין במעשי. לבסוף חמדתי לצון. נטלתי פיסת נייר זעירה, רשמתי עליה באותיות קטנטנות כי אני מחפש את הספר הזה והזה, ולמחרת קיבלתי עשרה עותקים. אחד מהם שמור אצלי עד היום.


העותק אותו מחפש עד היום אחד מחברי הקיבוץ

חיסכון של 290 שקל
כמה חודשים לפני שפתחתי את השירות לאיתור ספרים, עוד לפני שהעליתי כלל בדעתי שאני עומד להפוך ל-'סוחר ספרים', ערכתי את הביקור היומי שלי בחנויות הספרים בתל-אביב. כולם כבר הכירו את אספן נחום גוטמן, שעובר יום יום בחנויות ואורב לספרים שזה עתה הגיעו. אחד מהמוכרים שלף בשמחה ארגז קטן מהחדר הסודי שמאחורי גבו. הוא פישפש בו מעט, והוציא מתוכו עותק של ספר, אחריו אני רודף כבר שנים רבות - 'החליל' מאת שאול טשרניחובסקי, עם איורים של נחום גוטמן. "שלוש מאות שקל..." הוא ענה לי בלי ששאלתי.  שלוש מאות שקל?!! שלוש מאות שקל היה התקציב החודשי שלי לקניית ספרים. מה עושים? אפילו אם הוא יעשה לי הנחה, עדיין מדובר במאות שקלים מעבר לתקציב שלי... "אני מוותר..." אמרתי לו, "אתה תראה, אני עוד אמצא את הספר ב-10 שקלים!"
כעבור כמה חודשים פתחתי את השירות לאיתור ספרים. אנשים רבים התקשרו להזמין ממני ספרים, אך רבים התקשרו גם להציע את הספרים בביתם. יום חמישי אחד נסעתי לאבן יהודה. בחצר הבית המתינו לי שני ארגזים ענקיים. "אתה יכול לבחור מה שאתה רוצה," אמרה לי בעלת הספרים. "אני רוצה עבור כל ספר - 10 שקלים".
פתחתי את הארגז הראשון. שלחתי את ידי לתוכו, ושלפתי כמה ספרים. הראשון ביניהם היה - החליל/ טשרניחובסקי, עם ציורים של... נחום גוטמן.


העותק שחסך לי 290 שקלים

הספר שהציל את חיי...
ביתי שוכן על צלע הר ברכס הכרמל. בתחילת כל קיץ נכנסים בני הבית והחתולים לכוננות נחשים ועקרבים. דלתות וחלונות נאטמים, מקלות ונעלים מוצבים במקומות אסטרטגיים. הסיפורים על מאבקיי עם צפעים ועקרבים יכולים למלא ספר שלם. ערב אחד כאשר קמתי משולחן העבודה שלי, והתכוונתי לרדת לקומה התחתונה, ניצב מולי עקרב ענק, וזנבו שלוף באיום כנגד אצבעותיי היחפות. אני כבר רגיל בכאלה. אלא שהפעם הפתיעה אותי החיה הערמומית. מי העלה על דעתו שעקרב יטפס 20 מדרגות כדי לתפוס אותי לא מוכן, בלי נעלים ובלי מקלות. בלית ברירה, כנגד רצוני, נשלחה ידי אל המדף הקרוב, לכדה את הספר הראשון שנקרה בדרכה, והטיחה אותו בראשה של החיה הטורפת. עד היום שואלים אותי אנשים לפשר הכתם הכהה שהתפשט על כריכתו האחורית של הספר 'לובנגולו מלך זולו'

התגלית המקרית
דומה שאיש לא שם לב, גם אני לא, ורק הודות לעקשנותה של המאזינה בתוכניתו של ירון אנוש, התגלתה הטעות לעיני כול. אותה מאזינה התקשרה לבקש ספר של נחום גוטמן: 'תעלומת הארגזים, או החופש הגדול'. אני מייד תיקנתי אותה, וציינתי ששם הספר הנכון הוא: ' החופש הגדול, או תעלומת הארגזים'. אבל היא התעקשה. סיפרתי לה ולמאזינים על האוסף הגדול של ספרי נחום גוטמן בביתי רק כדי להוכיח לה שאני צודק, אך היא בשלה. כעבור כמה חודשים התברר כמובן שהיא צדקה. אכן, הספר שמצאתי עבורה נקרא 'תעלומת הארגזים, או החופש הגדול'. התקשרתי לחמי גוטמן בנו של נחום, ולכמה חוקרי ספרות לברר אתם את הסיבה, אך איש מהם כלל לא ידע על השינוי בשם. ההסבר היחיד שהצלחתי לעלות בדימיוני הוא רצונו של המו"ל לתת לספר שם מושך יותר ומסקרן יותר לילדים, לא 'החופש הגדול', אלא 'תעלומת הארגזים'. מעניין - חשבתי לעצמי, האם גוטמן עצמו שם לב לשינוי. כאשר נכתבה הביביליוגרפיה של ספרי נחום גוטמן, הערתי לעורכים על הגילוי, ואכן בספר נכתב - 'החל ממהדורה ג' שונה [שם] הכותר'. אך בינתיים גיליתי כי טעיתי. השינוי בשם היה טעות הגהה בלבד. באחד הימים מצאתי עותק של המהדורה הראשונה של הספר. בכריכתו מופיע שם אחד, אך בעמוד השער מופיע הנוסח האחר. איש - כנראה - לא שם לב.

   

אותו ספר, שני שמות שונים

הסיפורים המופיעים במדור 'מיומנו של מאתר ספרים' בדפי המידע הם סיפורים חדשים, אשר אינם כלולים בספר 'מיומנו של מאתר ספרים'



 

מי מכיר? מי יודע?

רוצים לעזור באיתור ספרים?

האם אתם מכירים סיפור או שיר שפרטיו מתאימים לתיאור הבא:

אחרון התימנים בפרדסיה/ נחום גוטמן [?]

אנא שלחו את תשובותיכם לאימייל

בדף מס. 17, דף לאה גולדברג ביקשנו את עזרתכם, באיתור ספר שתיאורו:


דלית לא יכלה להחליט/ לאה גולדברג.


רבים ממכם ענו מייד, שלא מדובר כלל על ספר של לאה גולדברג,
אלא של חנה גולדברג.


 תודה לכל מי ששלח ועזר. אתם גדולים!



 

הספרים שנחום גוטמן "לא" אייר

הכול החל לפני כעשר שנים.
ירון אנוש ביקש לראיין אותי בתוכנית הרדיו שלו, על עיסוקי כמאתר ספרים. הוא הציע כי לפני הראיון יפרסם את מספר הטלפון באולפן, אולי יתקשר מי מהמאזינים ויבקש ספר.
השאר זאת כבר היסטוריה. מבול של שיחות הציף את תחנת הרדיו. הראשון שעלה לשידור היה זאב פדן מנהל מחלקת המבצעים של מרכז החדשות. הוא ביקש את הספר 'מסע הבובות לארץ ישראל' מאת אברהם רגלסון, עם איוריו של נחום גוטמן.
אני נשפתי בבטחון עצמי מופרז לתוך הטלפון. זאב לא ידע אותו רגע, כי הוא מדבר עם האספן הכי גדול בארץ לספרי נחום גוטמן.
'צר לי,' אמרתי. 'אבל נחום גוטמן מעולם לא אייר את הספר!'.
זאב התעקש. הוא טען בתוקף שהוא זוכר את ציוריו של גוטמן משולבים בעלילה.
אני הבטחתי לבדוק, אף על פי שידעתי שאני צודק.
כעבור כמה שנים התברר שטעיתי. יום אחד מצאתי עותק של 'מסע הבובות לארץ ישראל' משנת 1934. כאשר פתחתי והצצתי לעמוד השער, נשמתי נעתקה. מתחת לשם הספר היה רשום: "ציורים: נחום גוטמן"! לאכזבתי גיליתי כי בעותק המסוים שמצאתי לזאב, מישהו תלש את כל הציורים, לבד מאחד. כך גם סיפרתי באותו שבוע בתוכניתו של ירון אנוש, ושלחתי את הספר הפגום לזאב. רק כעבור כמה חודשים, כאשר גיליתי עותק נוסף של הספר, ושוב עם אותו ציור, אחד ובודד. התברר כי הספר הודפס רק עם איור אחד של גוטמן. למה? עדיין לא גיליתי את התשובה.

מאז, התווספו לאוסף שלי ספרים רבים ששמו של גוטמן כלל לא מופיע, או שהשם מופיע אבל בספר יש ציורים של מישהו אחר. בספרים רבים גוטמן צייר את הציורים, אך ההוצאה החליטה משום מה לפנות לצייר אחד [בדרך כלל פחות ידוע], כדי שייעצב את העטיפה!

 

   

בשנת 1937 התפרסמו בהוצאת 'התקופה' חוברות לילדים 'סיפורים לרמה' מאת ימימה טשרנוביץ. א. כושי ונושי, ב. כושי ונושי נוסעים לירושלים, ג. צויצי, ד. ביקור הצעצועים, ה. זאב הקטן מפליג בים ועוד. החוברת התשיעית נקראת 'משה והצפרדעים'. בשער מצויין: "הציורים מאת נחום גוטמן", אבל בתוך החוברת מופיעים שלושה ציורים של אריה נבון! 

   

אם אתם אוחזים בידכם את הספר 'אל הים' של יעקב פיכמן, ומביטים בעמוד השער, אתם למדים כי מדובר בספר עם סיפורים, שיצא בהוצאת שטיבל בשנת 1934. זהו. חדי העין ביניכם יבחינו כי בספר נמצאים עשרה איורים נפלאים של נחום גוטמן.

   

באמצע שנות הארבעים החלו להופיע ספרונים קטנים עם אגדות לילדים בהוצאת 'אל המעין': 'במבי', ספורי הברון מינכאוזן', 'שלגיה' ועוד. לאחר כמה שנים הופיעו אותם ספרים בהוצאת 'עמיחי'  בסדרה שנקראה לפעמים 'פרפרים', ולפעמים 'ספרית זהב'. שמו של מעבד האגדות מופיע תמיד בשער הספרים. שמו של המאייר - לעתים נשמט. ובכל זאת, כמה ממכם שמעו על א. בן נון, וכמה שמעו על נחום גוטמן?  

   

על מעטפת הנייר של הספר 'מולדת'/ ד. שמעונוביץ פרסמה הוצאת מסדה את 'האני מאמין' של הסדרה החדשה - ספרית הארץ. בסדרה יצאו לאור ששה ספרים, ביניהם: כעיר נצורה/ אשר ברש, בערבה/ מ. סמילנסקי, כאור יהל/ י. יערי ועוד. וכך נכתב בפרסום: "ספרית הארץ - ספריה מקורית חדשה ומובחרת - מוקדשת כולה לחיי הארץ, נופה וטבעה, בתבנית נאה ומצויירת במיוחד ע"י טובי הציירים." נחום גוטמן, שכמה מהיפים באיוריו, מתנוססים בדפי הספר 'מולדת', ועל עטיפתו, יכול להיות  - ללא ספק - אחד 'מטובי הציירים', אלא שהוצאת מסדה לא טרחה כלל לפרסם את שמו!

   

בשנת 1928 יצאה לאור החוברת הראשונה בסדרת 'לנוער - ספרית ארץ ישראל של הקרן הקיימת לישראל' [הוצאת 'אמנות'] - נס ציונה. החוברת עסקה בסיפורי הישוב. "הנהלת הקרן הקיימת לישראל רואה חובה לעצמה לתת לנוער שלנו, ביחד עם 'מועצת מורי ארץ ישראל למען הקרן הקיימת לישראל' את הקונטרסים האלה על ארץ ישראל החדשה, על יישוביה ואזוריה ומקומותיה ההיסטוריים, על ראשי זרמיה וגדולי אישיה". בהכנת החוברת נטלו חלק אב ובנו. ש. בן ציון שסיפר, ובנו נחום גוטמן שאייר את סמל הסדרה על העטיפה – יד אוחזת בענף. בדף הפרסום לספרית ארץ ישראל נכתב כי בין הישגי הספריה : 'הספרים יוצאים לאור בהידור, מנוקדים ניקוד שלם ומצורפות להם תמונות ומפות.' נחום גוטמן לא זכה להנות מההישגים הללו, איש לא טרח כלל להזכיר את שמו כמאייר סמל הספריה. השניים - אב ובנו - שתפו שוב פעולה בחוברת יט על יסוד גדרה, ושוב לא הוזכר שמו של המאייר.

 

   

 המרכז לנוער של הסתדרות העובדים בא"י הוציא לאור בשנת 1935 סדרה של חוברות לילדים בשם 'ספרית שי'. חוברת ז' בסדרה נקראה 'הארבעה מכנרת'. את החוברת כתבה ברכה חבס. בעמוד השער טרחה ההוצאה לציין - כמובן - את שם המחברת, את שם בית הדפוס - דפוס קיהל - בו נדפסה החוברת, ואפילו את שם המאייר - מ. וורביצ'יק - האחראי על העטיפה. רק דבר אחד קטן נשמט, שמו של נחום גוטמן , אשר איוריו מעטרים את הסיפור.

   

'ספרי לי סבתא' זהו ספר שאיש מעולם לא כתב.  בשנת 1961 החליטו בהוצאת פרידמן להוציא לאור ספר יש מאין, ספר שכלל לא קיים. מישהו [ששמו לא מצויין] בחר סיפורים שהתפרסמו כנראה בספרים אחרים שיצאו באותה הוצאה, וכרך אותם בספר אחד. אין קשר בין הסופרים, אין קשר בתוכן הסיפורים, אין שום קשר במאיירים - חלק מהסיפורים אייר א. אבאדי, חלק אייר נחום גוטמן. שמותיהם של השניים - כמובן - לא מופיעים כלל בין דפי הספר.



 

חידה

מי מהספרים יוצא דופן ולמה?

 

 

 

 

 

הראשון שיענה במועדון הקוראים יזכה בשובר קניה ע"ס 100 ש"ח בחנויות שלנו.
יתקבלו תשובות שיגיעו למועדון הקוראים בלבד! נא לא לענות במייל!

בהצלחה!



 

מתוך הקטלוג הכללי

קטלוג המידע באתר האינטרנט שלנו מכיל קרוב ל-30,000 ספרים. זהו קטלוג שנבנה וגדל יום יום, בעיקר בעזרתכם. הנה חלק קטן מן התוצאות המתקבלות בקטלוג הכללי באתר כאשר כותבים "נחום גוטמן" ומבצעים חיפוש על-פי 'מאייר'.  אם אתם רוצים לראות את פרטי הספר המלאים או מעוניינים שאיתמר יאתרו עבורכם, לחצו על "לפרטים נוספים".

 

בארץ לובנגולו מלך זולו/ נחום גוטמן

ביום קיץ בהיר ארז המחבר את חפציו וישב באוטובוס מספר 5, עלה לרכבת היוצאת לחיפה ומשם הפליג באוניה לאפריקה.
דבר, 1953. כר' קשה. מהד' 2. מצב מצויין. 80 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

כאלה היו/ נחום גוטמן 

מבחר מתוך רישומי-התרשמותו של הצייר מימי מאבקנו על עצמאותנו.
משרד הבטחון, 1961. כריכה רכה. 80 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

לילדי ישראל/ זלמן שניאור

חיי הילד היהודי בעיירה ברגעי שמחה, משובה ועצב. עם כמה מציוריו היפים ביותר של נחום גוטמן.
עם עובד. 65 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

 מחרוזת/ לוין קיפניס

זמירות ומשחקים לילדים: עם השירים הקלאסיים -  "סביבון סב סב סב ", "נר לי", "הרקפת" ועוד.
טברסקי, 1953. כריכה קשה, 205 עמ'. 65 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

צלילים/ היינריך היינה

 משירי הינריך הינה 1797-1856: הילדה, בפרח האביב, חזויות, בעד חלונים, בסתו, קול הרים, הגיונות, לחוף ים, בסער ים, צי העבדים, הרים. נער רעי. בת ההרים. ועוד. מציוריו הראשונים של נחום גוטמן.
מוריה, 1923. כריכה קשה, 170 עמ'. 100 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן
 

 

משלי אליעזר שטיינברג

משליו של אליעזר שטיינברג בתרגום חנניה רייכמן, עם ציורים של נחום גוטמן.
ליכטנפלד. כריכה קשה [אלבומית] 283 עמ'. 80 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן
 

 

מסדה/ יצחק למדן 

פואימה על גלגוליו של צעיר יהודי העולה לארץ ישראל בבקשו תיקון לנשמתו הסעורה. מהדורה אלבומית מיוחדת לכבוד יום הולדתו החמישים של המשורר.
מסדה, 1951. כריכה קשה. 80 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

יונה האמודאי במצולות הים

 סיפורים לילדים: יונה האמודאי במצולות הים, מעשה באנקורים, מעשה בכנרי, מעשה בסייח, מעשה באתון, מעשה בפילון.
פרידמן, 1989. כריכה קשה, 66 עמ'. 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

עיר קטנה ואנשים בה מעט/ נחום גוטמן

סיפורים על ראשיתה של אחוזת בית היא תל אביב.
מהדורה אלבומית במלאת חמישים שנה לייסוד העיר העברית הראשונה.
עם עובד, 1959. כריכה קשה. 80 ש"ח
לפרטים לחץ כאן

   

   

אם אתם מעוניינים במי מהספרים, אנחנו מייעצים למהר ולהזמינם כי המלאי מוגבל. אם לא הספיק לכם, אל תחמיצו את ההודעה המיוחדת בעמוד השער של האתר!

 



 

פינת הילד

בשנת 1974 יצא לאור ב-'ספרית פועלים' הספר - ' אני אוהב לצייר'. מירה מאיר החתומה על הספר מספרת בתחילתו כיצד הוא נולד: הצייר נחום גוטמן גילה תיק מלא ציורים, הוא קרא למחברת ושיכנע אותה לכתוב שיר לכל ציור. כאשר היא סיימה, והתברר כי נשארו עוד כמה ציורים בלי שיר, אמר הצייר: 'מצאתי! נפנה לילדים! נראה להם הציורים, נאמר להם להביט, לחשוב. ונבקש אותם לכתוב.' ואכן בסוף הספר, מופיעים ארבעה ציורים, ולידם עמודים ריקים, בהם יכולים הילדים לכתוב את יצירותיהם. בעותק של הספר שנמצא אצלי בבית, מופיעים שני שירים שכתב ילד אלמוני [כיום הוא צריך להיות בסביבות גיל ה-40] לפני שנים רבות בתוך הספר עצמו: 'אני אוהב לירכב על סוסים', ן- 'אני מר צב רב'. אנחנו שמחים לפרסם את השירים בפרסום בכורה עולמי! [אם המשורר הצעיר מזהה את שיריו, נשמח לקבל ממנו שירים נוספים ולפרסמם...]

   

 

 

 

אני אוהב לירכב על סוסים


 

אני אוהב לירכב על סוסים
מה אגיד לכם
זה ממש תענוג בשבילי
אם אגיד לכם למה תצחקו
אגיד לכם כי אני מביא מסאות
וגם סתם בישביל האנאה
זה כל כך נעים
עד שאני כבר לא יכול לדבר ממש
מביא סוס באגלה ונוסעים

 

אני מר צב רב

אני מר צב רב
אים חילזון ועוד חילזון ועוד
עד מספר 100
יום אחד באו לי 100 חילזונים
וברכו 99
עוד 99 יהיו 100
אך נישאר 1
עוד... ועוד...עוד...
ו... עד אן סוף
כל בוקר בעלות השחר
יופיה חילזון
וביתו של צבון

ילדים, אם מצאתם שגיאות כתיב בשירים כתבו לנו

"פינת הילד" של סבא וסבתא

אחד הפריטים האהובים עלי ביותר באוסף נחום גוטמן שלי, נראה כמו חתיכת נייר שנפלה מתוך ספר, אך בעצם זה פריט ייחודי מאוד שלמעט אנשים יש כמוהו. זהו עיתון בתוך עיתון. זאת בעצם 'פינת הילד' של סבא וסבתא, עוד לפני שהיה אינטרנט, לפני שהיה מחשב, אפילו... לפני שהייתה טלוויזיה. היה היה פעם עיתון ילדים מאוד נפוץ ושמו 'דבר לילדים', הזכרנו אותו בדף המידע הקודם על לאה גולדברג. העיתון היה יוצא פעם בשבוע , והיו בו כתבות מעניינות, וסיפורים, ושירים, וחידות וציורים. הדף התאים לילדים מכיתה ב' עד כיתה ה'. אבל מה יהיה עם אחיהם הקטנים יותר? מה יהיה עם ילדי הגן, או ילדי כיתה א'? להם הכינו את 'שי לטף' - תוספת דו שבועית ל'דבר לילדים'. כלומר, כל שבועיים היו מצרפים לעיתון של הגדולים, עיתון קטן לילדים הקטנים. היו בו: סיפור קצר, ושיר שכתבו אוריאל [אופק?] או ע. הלל, וסיפור בהמשכים של אנדה [עמיר פינקרפלד], וציורים של נחום גוטמן.

 

חידת הילד
[החידה מיועדת לילדים בלבד]

האם אתם יודעים לחבר את גיבורי הספרים לעטיפות המתאימות?

 

       
 א  ב  ג  ד  ה

         
 1  2  3  4  5

זאת חידה קשה במיוחד. כדי לפתור אותה צריך: א. לבקש עזרה מאמא או אבא, ב. להסתכל בספרים [אנחנו מקווים שיש לכם אותם בבית].
שלושת הילדים הראשונים שיענו נכונה, יקבלו זיכוי לספר מתנה. שימו לב, תשובות יתקבלו אך ורק החל ממחר יום ה' 14/06/2007 בשעה 12.00. נא לא לשלות תשובות קודם לכן!!!

פתרון חידה

בדף הילד הקודם - דף לאה גולדברג ביקשנו לבחור ארבע תשובות נכונות. ילדים רבים ענו [נכון!]. הראשונים שפתרו היו: אור מיבנה, הלל בן 7 מהושעיה, איתי בן תשע וחצי. החלטנו לתת ספר מתנה גם לפותר הרביעי בגלל גילו הצעיר - מטר בן שש וחצי.  כל הילדים הזוכים מתבקשים להתקשר אלינו כדי לקבל זיכוי מתנה. אנחנו מחכים לכם! תודה לכל הילדים האחרים שענו תשובות [נכונות!]. אולי בפעם הבאה תצליחו יותר.


מתוך הקטלוג הכללי
הודעה לכל הילדים שאוהבים לקרוא - המדור 'מתוך הקטלוג הכללי' מוקדש הפעם גם לכם. תוכלו למצוא בו ספרי ילדים ונוער שנכתבו או אוירו על ידי נחום גוטמן.



 

תערוכה חיה
ציורי בעלי החיים של נחום גוטמן

נחום גוטמן אהב לצייר בעלי חיים, ובעלי החיים החזירו לו אהבה. כלבים וחתולים ועכברים ואריות וחמורים וסוסים ושבלולים ודבורים ונמלים שמחו לעמוד מולו ולהניח לו לצייר אותם. גוטמן ידע ללכוד את רגשותיהם, ואת מצב רוחם. הוא שירטט ביד אמן את תנועותיהם, את ריצתם, את נפנוף כנפיהם.
חלק מספריו של גוטמן הפכו לקלאסיקה של ספרות הילדים בתחום בעלי החיים: 'ביאטריצ'ה', ו- 'הרפתקאות חמור שכולו תכלת', ומעל כולם 'בארץ לובנגולו מלך זולו', אשר חלק עיקרי ממנו מוקדש לבעיותיו של צייר המנסה לצייר בעלי חיים בג'ונגל.


אנו שמחים להציג חלק מזערי מציורי בעלי החיים של נחום גוטמן!

[לחיצה על עטיפתו של כל ספר תחשוף את פרטיו]

 

אפילו השמש והציפור מחייכות 

 

 

 ציפור

 

 

 

 

            שמש

 

 

 - במבי שלי, - לחשה אמו, כשהיא מלקקת ורוחצת אותו בלשונה - במבי הפעוט והחמוד שלי.         [עמ' 6]

   שימו לב לקשר העין המיוחד בין במבי לבין אמו  

     
 "מיכה מחליט להציל את האיילה ויהי מה... הוא צועק פתאום צעקה גדולה ומרה... איילה, המלטי! המלטי על נפשך!" [עמ' 40]    
   קו הצל האלכסוני, יחד עם שני הקווים המסמלים את תנודות הזנב, וגם האוזניים הפונות לכאן ולכאן בחרדה, נותנים את ההרגשה של חיה נרדפת!  

 

היי! של מי זאת היד הקטנה שמבצבצת מהמלונה? 

 

 

 

השרשרת עבה במיוחד כדי להראות כמה הכלב חזק ומאיים!

 

 

 

שימו לב כמה מפחיד פרצופו של כלב השמירה.

 

"כלב זה היה קשור בשרשרת ליד מלונתו, במשך שעות היום. רק בלילות היה מתהלך חופשי ברחבי החצר והגן, כשומר נאמן, ומפיל פחדו על כל קרב בלתי קרוא."                                     [עמ' 7] 

 

   שימו לב לעין של החיה הלכודה, דרכה מעביר לנו המאייר את עייפותה הרבה.  
 "היא היתה חיה עדיין. נלכדה בשתי רגליה הקדמיות ודם רב שתת מהן. היא לא התאמצה להיחלץ אך הביטה אלינו מן הצד ורעדה מקור."       [עמ' 307]  

 שמונה קווים קטנים המסמלים כי טרם עלה השחר.

 

האירוע השפיע כל כך על הילד המספר, עד שלאורך כל הפרק הוא לא משתמש בשמו של בעל החיים הניצוד, אלא רק ב- 'היא'.

   אם תסתכלו בתמונה זמן רב, תוכלו לראות כיצד רועדת החיה מקור ומכאב.  

   שלושת הקווים ליד מצחו של השוטר מסמלים את התפעלותו מאורך זנבה של הפרה. הזנב כה ארוך, עד שהצייר הוסיף שלושה קווים של התפעלות גם ליד נעלו של שומר החוק.  

 

 

   שימו לב כמה הם דומים  

   "לאמה של הסבתא שלי היתה פרה בעלת זנב ארוך. הסבתא שלי היתה לה פרה בעלת זנב ארוך, ואמא שלי היתה לה פרה בעלת זנב ארוך. פרה בעלת זנב ארוך נותנת הרבה חלב" [עמ' 90]
   הציור הזה לקוח מתוך סיפור שנקרא: 'מעשה בשוטר, בסלט ובזנב פרה'. את השוטר אפשר לראות בצד ימין של הציור, ולידו אפשר להבחין בבירור בזנב פרה. הסלט היה מורכב מכרובית, כרוב, אדום, חסה, צנון, בצל, כלרבי, עגבניות, סלק, גזר, שום, זיתים, שמן, גבינה מלוחה ולימון.  

                 הנה הדבורה הקטנה המשוטטת!  

 

הנה הדבורה!

 

 

הצייר הוסיף צל רק סביב רגליה של דמות אחת בציור, כדי להבליט אותה משאר המשתתפים - זהו המלך שלמה!

   "ויהי היום וישכב שלמה תחת תאנה בגנו, לנום את תנומת הצהרים... ותעבור דבורה קטנה משוטטת, והיא לא השגיחה במניפות, ותרד ותשב על אף המלך ותעקצהו, וייקץ שלמה וייתר ממקומו."  [עמ' עא]
   הדבורה אמנם עומדת במקום אחד, אבל תנועות הגוף של האנשים ונפנופי הידיים, נותנים לנו הרגשה שהיא מעופפת במהירות מצד לצד. אם תקשיבו טוב תשמעו אפילו את הבזזזזזזזזזזזזז.  

   בין שבעים זאבים!  
 בואו נבדוק כיצד מעביר לנו הצייר את האיום הנשקף לשה משבעים הזאבים: א. הפיות האדומים כדם, ב. השיניים החשופות. ג. שערותיהם הסומרות, כמו גם הדשא הסומר, ד. הצל הרועד של השה. ה. הטיית הגוף לאחור.    "וביער שבעים זאבים
כולם הומים, כולם רעבים
ואנוכי רך ורפה
ירא אני פן אספה
על כן אזעק ובכל פה:
מה-מה-מה, מה-מה-מה"
[עמ' סג]
   כמה זאבים אתם רואים בציור? אם תסתכלו טוב תראו מאחרו, בין העצים, עיניים רבות האורבות באפילה. הקול החרישי שאתם שומעים, זאת פעייתו של השה: "מה-מה-מה, מה-מה-מה, אוי, מי יחמול על השה."  

   כלבלב בהרים  

כיצד מציירים הרים נובחים? מציירים את פסגתם כמו פה של כלבלב קטן. 

 

עשרה קווים קטנים היוצאים מפיו של הכלבלב - באים לתאר 'נביחה ממושכה'.

 

כדי להמחיש את ההרים הגבוהים עליהם ניצב הכלבלב, צייר המאייר בפינה הימנית של הציור, כפר קטן.

   "הלך כלבלב בין ההרים.
לפתע את קולו הרים
בנביחה ממושכה.
וההרים שממולו
נבחו, ענו בבת קולו."
[עמ' 25]
   אנו מבקשים את עזרת הציבור: בפתיחת השיר כתבה המשוררת -  'לכלב ורו בהרי אפרים'. האם אתם יודעים למי היא התכוונה? כתבו לנו  

   מעשה בסייח  
 חלק מהסוסים פוער פה בתדהמה, חלק מחייך במבוכה, ויש אפילו אחד מאחור, המסתתר בפחד מאחורי גבו של חברו. כל הסוסים, כמו גם הסייס השמן מסתכלים לעברו של חברם הסייח פגזוס שהחליט לעופף, ורק הסוס המתחבא, מסתכל לראות אם אנחנו מבחינים במעשיו.    "כל הסוסים והסייחים עמדו משתאים ומשתוממים. אפילו הסייס השמן והעגלגל... נדהם עד כדי כך, שקיבל פיק ברכיים..." [עמ' 42]
   למרות הפיות הפעורים, והעיניים הגדולות, ופיק הברכיים, והידיים המשוכות לאחור - מתרכזת כל התדהמה והפליאה בשלוש טיפות קטנות של זיעה ליד פיו של הסייס. בלעדיהן, כל ההרגשה הייתה אחרת לחלוטין.  

   לך ומנה עורבים פורחים  

 

ראו בכמה צורות של מעוף משתמש המאייר כדי לתאר את טיסתם המרהיבה של העורבים. יש כאן עורב דואה, ועורב מרחף, ועורב צולל, ועורב מעופף, ועורב מרפרף, ועורב גולש, ועורב צונח, ועורב נוחת, ועורב ממריא, ועורב נוסק.  

 

 

"התעמדו העורבים על ענפי עץ אחד, והנער התחיל סופר:
7. 6. 5. 4. 3. 2. 1
שקשקו העורבים כנפיים, התעופפו והחליפו מקומותיהם.
התחיל הנער לספור מחדש:
5. 4. 3. 2. 1.
שוב שקשקו העורבים כנפים...
קרע! קרע!
נער-בער
לך ומנה
עורבים ביער!"
[עמ' 25]

   אני ניסיתי, וידידי ניסו, ובני משפחתי והסובבים אותי, כולם ספרו וחזרו וספרו שוב, וכל אחד הגיע לתוצאה אחרת. נסו גם אתם למנות את העורבים בתמונה.  

 

 קהל אפרוחים

 

 

ראו כיצד מצליח המאייר לגרום לכנפיה של התרנגולת לנוע בעזרת הקווים.

 

ארבעת משיכות הקו ליד כל ביצה מתארות  את פריצת האפרוחים מהקליפות

 

 "...יום אביב אחד בהיר
קפצה וכנפיה נעות -
קהל אפרוחים פרץ חוצה
מן הקליפות המבוקעות.

כולם רכים, כולם צהובים
קולם - צפצוף דק, לבבי.
כולם, אצו, כתרו אמם:
אמא, אוכל, אוכל הבי!"
[עמ' לא]

   19 אפרוחים מצפצפים בקול דק ולבבי, אך האמא מעדיפה להסתכל משום-מה דווקא על האפרוח העשרים. מדוע? שתי סיבות יכולות להיות לכך: א. כיצד, לעזאזל, הצליח הזאטוט להגיע כל כך גבוה? ב. מהיכן, לעזאזל, קול הבס הזה היוצא מגרונו?  



חידה 2

כיצד קשורה תמונת המגדלור לנחום גוטמן?

הראשון שיענה במועדון הקוראים יזכה בשובר קניה ע"ס 100 ש"ח בחנויות שלנו.
יתקבלו תשובות שיגיעו למועדון הקוראים בלבד! נא לא לענות במייל!


 

בהצלחה!



 

אנו מבקשים את עזרת הציבור

"ספר זה לפי מהותו איננו אלבום של ציורים, כי אם לקט של רישומי רגע שעשיתי בימי מלחמת הקוממיות, אשר יש בהם כדי להחיות במקצת את האווירה וההווי של הימים ההם...
עשיתי את הדבר האחד שהיה ביכולתי לעשות: נתתי עצמי להיות מובל על ידי מה שעיני ראו. נדמה לי שכל מה שראיתי כבר נמצא על פני הנייר - ואני לא הייתי צריך אלא לעבור עליו בדיו, ללא מחיקות, ללא תיקונים, ללא היסוסים..."
כך כתב נחום גוטמן בהקדמה לספרו 'כאלה היו' [משרד הבטחון, 1961]. 
40 שנה מאוחר יותר התקיימה תערוכה של ציורי הספר במוזיאון נחום גוטמן. לכבוד התערוכה ניסו אנשי המוזיאון לזהות את הדמויות המופיעות באלבום. התברר כי ציוריו של גוטמן היו מדוייקים להפליא. הנה כמה דוגמאות:

   

 ירחמיאל שרם, פקח הטיסה בטייסת 101, 07/01/1949

   

 טייס מח"ל רודי אאוגרטן ז"ל, 1949

אלו רק חלק קטן מהדוגמאות. בספר ישנם עוד עשרות איורים של חיילים וחיילות לא מזוהים, חלק גדול מהם בודאי לא ידע כלל וכלל שהוא מונצח בספר. אנו פונים אליכם בבקשת עזרה, אם אתם מזהים מי מהדמויות הבאות, שהשתתפו במלחמת השחרור, אם אתם מזהים את עצמכם כתבו לנו itamar.books@gmail.com  וצרפו תמונה מאותם ימים. אם אתם הייתם נוכחים באחד האירועים בהם גוטמן צייר את החיילים כתבו לנו.

האם אתם מזהים?

   
 הדמות מופיעה בפרק 'באוויר' המוקדש לחיל האויר. בספרו של גוטמן כתוב ליד התמונה 'מאותתת', אך בקטלוג התערוכה מצויין: 'קשרית'  הציור הזה אומנם לא מופיע בספר, אולם אנו מביאים אותו כי ייתכן שמדובר באותה חיילת.
   
 החייל האלמוני מופיע בפרק 'חבריא' ולצד תמונתו מופיע הכיתוב:
'אחד מפלוגת הפורצים'
 זהו 'הזקיף במפקדת נצרת'.
בקטלוג התערוכה נרשם משום-מה:
'לוחם בבאר שבע'.
   
 את 'יעקב שליחו של מושל עכו' - מישהו חייב לזהות!  האם אתם מזהים את 'הפלמחניק המנוסה' [כך כתב גוטמן ליד תמונתו]?
   
 איש חיל הים בים פתוח  מי הייתה 'מזכירת אוניית הקרב'?

   
 בפרק 'קיבוצים מופגזים' פגשנו את אחד 'ממגיני בית אשל'. מכירים?  ובפרק 'חיות הנגב' מצאנו את 'חיית הנגב' הירושלמית. 

כתבו לנו אם אתם מזהים מי מהדמויות!!!


 



 

רוצים לרשום חברים לדף המידע?

לחצו על הרשמה

וכתבו את כתובת הדואר האלקטרוני שלהם.

רק אל תשכחו ליידע אותם.



מאחורי הקלעים של דף המידע

אחד הנושאים שהחלטתי להתמקד בהם בדף המידע על נחום גוטמן, היה איוריו לספרי לימוד. נחום גוטמן אייר עשרות ספרי לימוד. כמה מהמוצלחים באיוריו נמצאים באותם ספרים, הנחשבים הכי פחות פופולאריים בקרב קהל הקוראים. מדוע בחר לעשות זאת? האם עשה 'דווקא'? האם ידע לקרוא את העתיד, וידע שקהל הקוראים יבקש ממני - שוב ושוב - בעוד עשרות שנים למצוא את אותם ספרי לימוד?
החלטתי לפתור את התעלומה. מה היה יחסו של נחום גוטמן לספרי הלימוד? האם עשה זאת באהבה, תוך הרגשת שליחות? או שהיה זה רק למען הפרנסה? עברתי על ארונות נחום גוטמן בחדר העבודה שלי, ושלפתי את כל ספרי הלימוד. הוצאתי את 'כרמנו', ואת 'הנער', ואת 'עולמי', ואת 'שחרית', ואת 'שער לשוננו' ועוד ועוד ועוד.
בחרתי מכל ספר את התמונה היפה ביותר, ריכזתי את שמות העורכים, ואת שמות המחברים, ואת שמות הסיפורים והשירים, ואת קשת הנושאים - פרשתי את הכול על השולחן לפני, וניסיתי למצוא קו מחבר. ניסיתי לבודד את הסיבה.

     


בהיתי בחומר שלפני במשך שעות ולא הצלחתי להבין מה חסר לי.  משהו - לעזאזל - הטריד את מנוחתי, ולא נתן לי מנוח. משהו חסר. 
רגע!  חסר לי ספר לימוד אחד - 'נתיבות' של י. פלר. ספר לימוד משנות החמישים שאחד ממאייריו היה גוטמן! היכן הוא? חזרתי למדפיי, והתחלתי לעבור עליהם שוב, אך לשווא. הספר לא היה בספרייתי. כיצד זה ייתכן?
את כל דף המידע הזה עשיתי בלי להזדקק לעזרתו של אף-אחד מהאנשים היקרים שאני נוהג להטריד אותם שוב ושוב שיחפשו, ויגלו, ויכתיבו, ויסרקו, וישלחו, כל מיני ספרים משונים בספריותיהם. הפעם לא הייתי זקוק לעזרה של איש. הרי כל הספרים נמצאים בספרייתי. היכן  - אם כך - 'נתיבות'?
ואז נזכרתי בזיוה.

זיוה התקשרה אלי לפני שנים רבות, עדיין הייתי בחנות הראשונה שלי בשכונת שפירא בדרום תל אביב, ושאלה אותי אם אני מכיר את הספר 'חברי'.
"כמובן!" אמרתי לה. יש לי עדיין הזמנות רבות לספר לימוד 'חברי' לכיתה א'. יכולתי לשמוע כיצד זיוה מתנפחת בגאווה בצדו השני של קו הטלפון. היא סיפרה לי שהיא בתו של י. פלר מחבר הספר, וביקשה ממני שאמצא לה עותקים מספריו. 
 "כל ספר שתמצא: 'חברי', 'תולדות הציונות', 'נתיבות' - תשלח אלי. אני רוצה עותקים רבים מכל אחד, כדי שאוכל להנציח את זכרו של אבי. אני אתרום את הספרים לספריות, לבתי ספר ולאנשים שמתעניינים באבי."

וכך במשך השנים שלחתי לזיוה עשרות עותקים מספריו של אביה. לפעמים כאשר היתה מתקשרת אלי לברר אם מצאתי משהו בשבילה, לא הייתי עומד בפני הצער בקולה והייתי שולח לה עותק מספרי 'נתיבות' שנמצאו באוסף הספרים הפרטי שלי. ידעתי שאוכל למצוא לי עותק אחר. יום אחד אפילו ביקרתי בביתה. היא הראתה לי בגאווה את המשלוח הקודם של הספרים שהגיעו ממני, ויכולתי לזהות את הספר שנלקח ממדפיי. זיוה סיפרה לי כיצד אנשים מקבלים ממנה את הספרים בהתלהבות ובשמחה.
לא חשדתי בכלום.
בלי שארגיש נותק הקשר עם זיוה. השנים חלפו, לא ידעתי מה עלה בגורלה.
יום אחד התקשרה אלי כלתה.
"זיוה נפטרה!" היא סיפרה לי.
"רצינו שתבוא לקחת חזרה את כל הספרים ששלחת לה."
"למה את מתכוונת?" שאלתי.
"זיוה קנתה ממך במשך השנים עשרות ספרים של אביה, אבל לא היה לה למי להעניק אותם. איש לא התעניין בהם מלבדה. כל הספרים ששלחת נמצאים במחסן מאחורי ביתה."

מלמלתי איזה תירוץ מתחמק, וניתקתי את השיחה. לא הייתי מסוגל להגיע שוב לביתה של זיוה ולקחת משם את הספרים, אותם אספה בעמל כה רב, אפילו שחלק מהם נלקח מביתי.

 

 



השבוע לפני

דורית גני

   נולד הסופר והמאייר מוריס סנדק (ארץ יצורי הפרא). אחד הספרים הראשונים שאייר יצא מטעם בתי הכנסת המאוחדים בניו יורק ונקרא "שבת שלום לכל" (Good Shabbos Everybody).


   נולד הסופר האמריקאי ויליאם סטיירון (הווידויים של נט טרנר, בחירתה של סופי). ספרו האחרון, "חשכה נראית", מתאר את התמודדותו עם מחלת הדיכאון ממנה סבל.


   נולדה אנה פרנק. ב-12 ביוני 1942, יום הולדתה ה-13, קיבלה את יומנה כמתנת יום הולדת.


 נולד הסופר הגרמני היינריך הופמן, מחבר "יהושע הפרוע". כאשר יצא הספר לראשונה בעברית, בשנת 1941, ציינה ההוצאה: "בהתחשב עם דרישות הפדגוגיה החדשה השתדלה ההוצאה לרכך אי אלו פרטים, ולהשמיט כמה דברים...". אחד הסיפורים שנשמטו הוא סיפורו של ילד שלא הפסיק למצוץ, ואצבעותיו קוצצו במספריים.

   נולדה הסופרת הרייט ביצ'ר סטואו, מחברת "אוהל הדוד תום". למעשה, גר תום בבקתה, אך למעט תרגום אחד, שיכנו אותו התרגומים לעברית באוהל.

   נולד הסופר האמריקאי אריך סגל (סיפור אהבה, פגישת מחזור). סגל הוא אחד התסריטאים של הסרט "צוללת צהובה" של הביטלס

 



העותק האחרון בהחלט! [אולי...]

מי יודע כמה פעמים ראיתי את הבעת ההפתעה על פניהם של אנשים, כשהתברר להם שהספר אותו ביקשו ממני, כבר נמצא אצלי ברשימת הבקשות. "היינו בטוחים שאנחנו היחידים שמכירים אותו!" הם אומרים לי שוב ושוב.
אנחנו פותחים בפינה חדשה בה נציג ספרים של עותק אחד. ספרים שנמצאים אצל מישהו בבית, אבל אין יותר עותקים ממנו [אולי...]
אני מחזיק ספר כזה ביד עכשיו "פרחים בשדה". י"ח סיפורי ילדים מאת גדעון בלע.
זהו ספרון קטן שהודפס בתל אביב בשנת 1953. בין הסיפורים ניתן למצוא: פינוקיו בתיאטרון הבובות, הדוגרת והשועל, קוץ בכפו של דב, הילדה והפיל, הלכלולית ועוד.
בהקדמה של הספר כותב מ. ב. "הסיפורים מובאים כאן לפי סדר כתיבתם, ככתבם וכלשונם... תשמש נא הוצאת חוברת זו בחוג קטן של ידידים - מקור עידוד למחבר ולחבריו הצעירים... ביום הולדתו ה ש ב ע ה." ואכן המחבר גדעון בלע היה בזמן הוצאת הספר תלמיד כיתה א/11 בי"ס הקליר, ת"א.
הנה הדוגמא הטובה ביותר - כך נדמה לי - לספר שיש ממנו רק עותק אחד ואחרון. מי שמר במשך חמישים שנה עותק של ספר שכתב תלמיד כיתה א'? אם אני טועה, ויש לכם עותק של הספר , כתבו לנו, כיצד הגיע אליכם.

לפני כמה ימים, במיוחד לכבוד דף המידע, יצאתי לחפש את התלמיד גדעון בלע [שאפילו הקדיש את ספרו הראשון למורתו רומה 'בהערצה'!]. כיום הוא מרצה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. הוא סיפר לי כי מ. ב. אשר חתום על הספר הוא משה בלע, אביו, שהיה שותף בבית דפוס. לדעתו, הספר מעולם לא נמכר בחנויות, אלא רק ניתן כמתנות לבני המשפחה והידידים. "נדמה לי שיש לי עותק." הוא אמר. אבל אני יודע, העותק שאצלי, הוא העותק האחרון בהחלט! [אולי...].

האם יש לכם בספריה הפרטית ספר שאתם בטוחים שרק לכם יש אותו? שלחו לנו - itamar.books@gmail.com - פרטים על הספר + סריקה של עטיפתו, ונשמח להציג אותו בפני כולם.

 



 

מכתבי קוראים

שמואל ממשמר הנגב שלח לנו בעקבות דף המידע על לאה גולדברג, מכתב  המיועד לכיתת צופית מקיבוץ חוקוק.

                                                4 בנובמבר, 1964

ילדים חביבים,

תודה לכם על המכתבים ואני באמת שמחה שהגעתי עד קיבוץ חוקוק. אמנם לשירים שלי יותר קל להגיע אל הקיבוץ שלכם מאשר לי, כי הם כבר בתוך ספרים שצריכים רק לנסוע אליכם על ידי הדואר ואחרי שהם אתכם אין להם עוד מה לעשות. ואני עסוקה מאוד וצריכה בכל ימות השבוע להיות בירושלים עם התלמידים שלי ואי אפשר להכניס אותי לספר ולשלוח על פי הכתובת "דואר טבריה". אני מצטערת על כך מאוד אבל לא אוכל במהרה לבקר אתכם ולהכיר כל אחד מכם.
בקשתץם ממני לחבר שיר על צופית. ישבתי וחיברתי שיר קטן והנה אני שולחת אותו לכם.

שיר על צופית

ראיתי הבוקר
אצלי בגינה
על שיח היביסקוס
ציפור קטנטנה.

כל כך זעירה,
מהירה במעופה,
קלה כפרפר
וכפרח יפה.

"שלום לך, צפורת,
שלום לך, צופית,
שלום לך, אורחת קטנה,
מה יפית!"

אני מקוה שהשיר המוקדש לקבוצה "צופית", ימצא חן בעיניכם.

                                              שלכם בידידות

                                              לאה גולדברג

בתחתית העמוד המצולם הוסיף שמואל בכתב ידו - "המקור: במעגליה - חוברת לזכרה של ציביה אשל, משמר הנגב - אביב 2007".

מה ששמואל כנראה לא ידע זה שציביה היתה לקוחה שלי במשך שנים. שוב ושוב היא היתה מתקשרת לבקש ממני ספרים. יהיה פרסום השיר של לאה גולדברג ציון גם לזכרה.



לוח המודעות

קנו מתנה/ קבלו מתנה

על קניית כל אחד מהספרים הבאים, תוכלו לבחור לעצמכם ספר במתנה.
את ספרי המתנה אפשר לבחור במדור מומלצים באתר, או באחת החנויות [לבד מספרים חדשים או מוזמנים]

  קנו - עולמו הקטן של דון קאמילו [65 ש"ח], קבלו - כל ספר שתבחרו

 קנו - דון קאמילו וצאן מרעיתו [65 ש"ח], קבלו - כל ספר שתבחרו

 קנו - מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי [85 ש"ח], קבלו - כל ספר שתבחרו

 

 קנו - אחד עשר האלופים [65 ש"ח], קבלו - כל ספר שתבחרו



 

חדשות זכרון

 

שעות הפתיחה של החנות בזכרון יעקב:
א-ה 09.00-17.00
יום ו' 09.00-14.00
יום שבת - נא לעקוב אחר הפרסום בדף המידע ובאתר

04-6399749

אתם מוזמנים
יום שבת 16/06/2007 - 10.00-16.00

מכירה מיוחדת של ספרי נחום גוטמן!!!

רוצים לדבר/ להגיב/ לייעץ/ להציע בכל הנוגע לדף המידע?
איתמר יישמח לפגוש אתכם.

המלצות מוסיקליות

קיבלנו משלוח חדש של דיסקים.
את הכיוון שלנו את כבר יודעים: הרבה ג'ז, בלוז ומוסיקת עמים.
הפעם רצינו להציע לכם כמה דיסקים מאחת מסדרות הג'ז היפות ביותר:

  

 

 

 

סטן גץ!

כמה מהקלאסיקות של סטן גץ יחד עם: אנטוניוס קרלוס ז'ובים, אוסקר פיטרסון, ביל אוונס,

49 ש"ח

הזמן

ניו יורק לאוהבים!

אלה ולואי, סטן גץ, שרה וואן, בן וובסטר מורגן קינג, שרים ומנגנים שירי אהבה לעיר ניו יורק.

 49 ש"ח.

הזמן
 

דיאנה וושינגטון

אם השם דיאנה וושינגטון לא אומר לכם כלום, עשו לעצמכם חסד ורוצו לשמוע את שירי אהבה היפים ששמעתם.
49 ש"ח

הזמן

 נינה סימון

אין צורך להוסיף. קבלו את נינה סימון!





49 ש"ח

הזמן


[רשמו את שם הדיסק ואנו נתקשר אליכם בהקדם]

רוצים להתרשם מהמוסיקה?
יום שבת 16/06/2007 - 10.00-16.00
בואו לקפה ולמוסיקה בחנות הכי גז'ית בארץ...
אל תחמיצו!



 

חדשות גבעתיים

ביום ו' 01/06/2007 זה התחיל!
המבצע שכל תושבי גוש דן והסביבה חיכו לו!
מכירה מיוחדת בחנות בגבעתיים!
כל ספר במחיר...
לפרטים נוספים לחץ כאן

גם אם כבר הייתם, עשרות ארגזים חדשים של ספרים הגיעו לחנות מאז תחילת המבצע!

רחוב שנקין 80, גבעתיים.
03-7319837
שעות פתיחה:
א, ב, ד, ה - 09.00-14.00
יום ו' - 09.00-13.00
יום ג' - סגור



מה בדף המידע הבא?

 

רוצים לנחש?



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן