Can't read the newsletter? Click here
דף מידע מספר 19   

10 יולי 2014

 

אנו שמחים להגיש לכם דף מידע נוסף של אתר הספרים של איתמר

דף המידע

דף המידע הראשון נשלח ב-15/09/2006 ועסק בספר גן גני. דף מידע מס. 2 עסק בחגי תשרי. את אלה שאחריו הקדשנו לספרים ולפוליטיקה, לציירים ולסופרים, לבלשים ומערבונים, לקוראי ספרים, הומור ועוד [קישורים נוספים לדפי המידע הקודמים תוכלו למצוא בהמשך הדף]. דף מידע מס. 19 נשלח היום ל-13,645 גולשים. קצב ההרשמה מדהים, מדי יום מצטרפים לרשימת המנויים עשרות אנשים.

רישום לדף המידע!

נשמח לשמוע הערות ותגובות בפורום 'מועדון הקוראים'.

אם אינכם מצליחים לראות את הדף במלואו, לחצו על הקישור המופיע בראש הדף
או
כתבו לנו

נהניתם? אל תהססו לשלוח את דף המידע לאלו שאתם אוהבים!

דף מידע מס. 19

גדולי הספורט

על ספורטאים ועל ספרים

 



 

מאחורי הקלעים של דף המידע

אין ספק שבסניף הדואר הקטן, בו אני נוהג לשלוח אליכם את חבילות הספרים, יש לי כמה ידידים טובים. תראו לי עוד סניף דואר בעולם, שהיה מאפשר למי מלקוחותיו לשמור בו, שתי חבילות גדולות מלאות ספרים יותר משלושה חודשים, מבלי להחזיר אותם לשולח.
אבל מה יכולתי לעשות? לא הייתי מסוגל – נפשית – לקחת את החבילות. זוכרים את ורדינה?  הספרנית ממרום גולן? ובכן, ורדינה הייתה מתקשרת אלי כל כמה ימים ומספרת לי על ספרים ישנים שהביאו אליה חברי הקיבוץ, ושאין לה צורך בהם. היה לנו הסכם, היא שומרת את הספרים המיותרים בצד, כדי לא לזרוק אותם, וכל כמה חודשים שולחת אלי חבילות גדולות בגוביינא.
כאשר התקשרו להודיע לי - בחודש מרץ 2007 - שורדינה נפטרה, ספרו לי חברותיה לעבודה כי שתי חבילות שהיא  אספה עבורי, ישלחו אלי בימים הקרובים.

כבר זמן רב אנו מתכננים דף מידע בנושא ספורט וספרים.  קיימת ספרות ספורט רבה ומגוונת מספרי נוער כמו 'הספורטאים הצעירים', דרך עיתוני ספורט, וחוברות על שחקנים ידועים, וחוברות של מדבקות ספורטאים, עד ספרים מקצועיים בנושאים כמו כדורגל, אתלטיקה וכו'.
הדף לא יצא אף פעם לפועל כי חסר היה לנו משהו מיוחד. איזה פריט אספני שיוסיף מעט עניין לדף. רשמנו את הנושא, וחיכינו עד שנמצא משהו מעניין.

לפני כמה שבועות ניגשה אלי אחת הפקידות בסניף הדואר ושאלה אותי מה אני מתכוון לעשות עם החבילות. הן כבר נמצאות כאן למעלה מחודשים, היא הזכירה לי. באותו רגע החלטתי. למחרת היום עשיתי את דרכי לסניף במטרה אחת - לשחרר את החבילות ואת עצמי. לקחתי את שתי האריזות לחנותי, הנמצאת בסמוך.
בחבילה הראשונה שפתחתי, המתינו לי בסבלנות שלוש חוברות ספורט משנות החמישים - פריט אספנות מובהק:
א.  'הגביע הוא שלנו' 1928-1958, תולדות משחקי הגביע בישראל. הוצאת דיוקני ספורט בעריכת יזהר ברנר 1958.
ב. '
מתאגרפים ומאורעות בין חבלי הזירה'. פרסומי ספורט 1960. עריכה: יעקב אפלויג.
ג.
'חולצה מספר 9' שייע גלזר. הוצאת דיוקני ספורט בעריכת יזהר ברנר 1958.


באותו רגע החלטתי - הגיע זמנו של דף המידע בנושא ספורט.

   

ועוד קוריוז מעניין. לאחר שכבר נקבע המועד לדף המידע בנושא ספורט, לאחר שהקטע על החבילות האבודות של ורדינה כבר נכתב, גיליתי כי על החבילה שנשלחה אלי מרמת הגולן היו דבוקים שלושה בולים בנושא ספורט. מדובר בבולים מתוך הסדרה 'הספורט מן המניין' שכללה בולים בנושא כדורעף, רכיבה על אופנים, רכיבה על סוסים, חתירה ועוד. שלושת הבולים שהיו דבוקים על החבילה היו בנושא גלישת מצוקים, וערך כל אחד מהם 10 ש"ח. אלא מה? הבולים יצאו לאור בתאריך  08/07/1997, לפני קרוב ל-10 שנים...

אם תקשיבו טוב, תוכלו לשמוע את ורדינה צוחקת.

 



חידה

ואם אנחנו כבר עוסקים בבולים - דובוש המומחה שלנו בענייני בולאות שלח לנו חידה ספורטיבית.

טעות סופרים

מצורף בול מממלכת תימן שמספרו בקטלוג מישל  454. הבול משנת 1968 ויצא לכבוד משחקי החורף של אולימפיאדת גרנובל בצרפת.
החידה: מה הטעות בבול?

הראשון שיענה במועדון הקוראים יזכה בשובר קניה ע"ס 100 ש"ח בחנויות שלנו.
יתקבלו תשובות שיגיעו למועדון הקוראים בלבד! נא לא לענות במייל!

בהצלחה!



 

 

 

 

איוריו של יוסף צ'אפק מתוך הספר 'אחד עשר האלופים'

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

אחד עשר בני קוצץ נגד הזמן

הראשון שהתקשרתי לבשר לו את הבשורה היה מודי בראון מערוץ הספורט. אנחנו כלל לא מכירים. נדמה לי שפגשתי אותו פעם אחת בחיי, בחנות הספרים בזכרון יעקב. הייתה לי הרגשה שהתגובה שלו תיתן לי תחושה עם הרעיון שלי מבריק או מטופש.
כמה דקות קודם לכן, עוד אני נוהג את מכוניתי ברחובות תל אביב, צץ במוחי הרעיון להוציא לאור לכבוד המונדיאל המתקרב, ספר הרפתקאות בנושא כדורגל לנוער.
 איך לא חשבתי על זה קודם?

כאמור התקשרתי למודי. סיפרתי לו שאני עומד להוציא ספר לקראת אליפות העולם.
-  "באמת?" הוא התעניין,"איזה ספר?"
- "אתה בטח לא מכיר האותו," אמרתי לו,"אתה צעיר מדי. מדובר על ספר משנות הארבעים והחמישים..."
- "אחד עשר האלופים?!" הוא קטע אותי בחדות.
- "כן" השבתי לו.
-
"מצויין! גדול! נהדר!" הוא קרא בהתלהבות. "שלח לי מייד עותק! אנחנו נציג אותו באולפן המיוחד בפתיחת התחרויות. קלעת בול! גם אני וגם הבמאי מעריצים גדולים של הספר!"
עצרתי את מכוניתי בצד. מה לעזאזל אני צריך לעשות עכשיו? מתי בכלל מתחילות התחרויות? מאיפה אני אשיג את הזכויות על הספר? האם העותק המרופט שיש לי בבית מספיק טוב כדי להדפיס בעזרתו את הספר? האם נשאר מספיק זמן?

התקשרתי לעידו מבית הדפוס.
-
"יש לך עיתון?" שאלתי אותו. "תבדוק מתי מתחיל המונדיאל?"
- "אני אחזור אליך עוד כמה דקות," הוא השיב לי. עידו עובד אתי שנים רבות, ומבין שאם אני שואל אותו שאלה מוזרה כזו, בטח מדובר על הרפתקאה חדשה שאנחנו עומדים לצלול לתוכה.
- "עוד שבועיים," הוא חזר אלי אחרי כמה דקות. "טקס הפתיחה ביום ו'  09/06/2006..."
- "תספיק?" שאלתי אותו.
עידו צחק. "מה עכשיו?"
- "אחד עשר האלופים..." עניתי. הצעת המחיר הראשונה שעידו נתן לי עבור הספר הייתה לפני שלוש שנים, אבל בגלל סיבות שונות, זה מעולם לא יצא לפועל.
- "בוא נעשה רגע חשבון," עידו התחיל למנות את הימים, "עד התשעה לחודש יש לנו... אחד, שניים... עשרה ימי עבודה... עשרה ימי עבודה! השתגעת? אין שום סיכוי! אבל בוא ננסה!"
"בוא ננסה!" הסכמתי. "רק קח בחשבון שיש לך שמונה ימי עבודה, אני צריך את הספר יומיים קודם! אני חייב להעביר אותו למודי בראון שאמור להציג אותו באולפן הפתיחה של המונדיאל."

הכנת ספר בעשרה שלבים

א. קח ספר ישן וסרוק אותו על כל עמודיו וכריכתו - יום אחד
ב. נקה בפוטושופ או בפריהנד את סימני הזמן מהדפים [כתמי אוכל, עיגולי חלודה, וקשקושי עט] - יום אחד
ג. בעזרת תוכנת אימפוזיציה דאג להעמדה נכונה של הדפים - יום אחד
ד. שלח תדפיס [העתק שמש] של הספר לסופר או למו"ל לאישור סופי - יומיים
ה. העבר את ההערותיהם לתיקון - יום אחד
ו. שלח תדפיס מתוקן למו"ל/ לסופר לאישור סופי - יום אחד.
ז.
לאחר האישור תן הוראה להכין את הלוחות - יומיים
ח. העבר את הלוחות לבית הדפוס להתחלת הדפסה - ארבעה ימים
ט. את כל החומר המודפס שלח לכריכיה [קיפול גיליונות הנייר, תפירת הגיליונות בחוט פישתן, הדבקת תדביק העטיפה לקרטון דקל,  חיבור הדקל לפנים הספר על ידי פרוזץ] - שבעה ימים
י. בשעה טובה, 1000 העותקים מוכנים, נארזים בחבילות של עשרים, מועמסים על משטחים, ונשלחים למזמין - יום אחד

סכ"ה 21 ימי עבודה = ארבעה שבועות

בזמן שעידו ניסה לעשות את הבלתי יאומן, החלטתי להתרכז בנושא אחד, והוא - רכישת הזכויות על הוצאת הספר לאור. הספר 'אחד עשר בני קלפצובוב' נכתב על ידי אדוארד [שמידט]  בס בשנת 1922. הספר תורגם לעברית בידי אליהו מיטוס בשנת 1942 ונקרא 'אחד עשר האלופים' [או 'אחד עשר בני קוצץ' בפי העם]. זהו סיפורה המצחיק והמרתק של משפחת איכרים, אשר אבי המשפחה מלמד את אחד עשר בניו את תורת משחק הכדורגל, והופך אותם לאלופי העולם! ידעתי שהספר יצא לאור בספרית מפרש, בהוצאת אגודת הסופרים על יד 'מסדה'. אף אחד מהגופים מהאלה לא קיים היום, ולך תדע למי נמכרו הזכויות על הספר.
מה יש לי להפסיד, אמרתי לעצמי, נפנה ליואב ברש, אולי שוב המזל ישחק לטובתי.

 

סטייה קלה מהסיפור, לטובת סיפור אחר

יום אחד התקשר אלי הפרסומאי מיקי קאופמן להזמין ממני ספרים. מיקי, בין הראשונים מלקוחותי, נוהג כל כמה חודשים להתקשר אלי.
'מה עם הספר 'דון קאמילו', שהבטחת למצוא לי?' הוא שאל.
'מיקי, אתה לא תאמין כמה הזמנות יש לי לספר הזה!' אמרתי לו. 'מאות אנשים הזמינו ממני את דון קאמילו. אני לא מצליח לעמוד בביקוש.'

'למה שלא תדפיס את הספר מחדש?' שאל מיקי את המובן מאליו.
'הלוואי ויכולתי,' עניתי. 'אני לא מצליח לגלות למי יש את הזכויות על הספר. הוצאת 'מסדה' נסגרה לפני שנים רבות'.
'אחד ההורים בגן הילדים של בני, הוא ממשפחת ברש,' הפתיע אותי מיקי. 'תן לי לדבר איתו!'
ואכן כעבור כמה דקות נוצר קשר עם יואב ברש.
'שמחתי לשמוע שאתה מעוניין להדפיס את דון קאמילו מחדש,' הוא אמר לי. 'לצערי עברו שנים רבות מאז שמכרנו את ההוצאה. תן לי כמה ימים ואני אבדוק מה קרה עם הזכויות של התרגום.'
כעבור כמה ימים יואב התקשר אלי.
'אתה לא תאמין!' הוא בישר לי בשמחה. 'עברתי על הניירות והחוזים, והתברר כי דווקא הזכויות של דון קאמילו לא נמכרו לאף אחד, והן עדיין ברשות משפחתי. אתה יכול - אם אתה מעוניין - לקנות ממני את הזכויות!'
כמובן שהייתי מעוניין, ואחרי שבועות מספר קיבלתי מבית הדפוס אלף עותקים של 'עולמו הקטן של דון קאמילו', ואלף עותקים של 'דון קאמילו וצאן מרעיתו'.

   

הלקוח הראשון שהתקשר להזמין את הספרים, לאחר שנודע כי הדפסתי אותם מחדש, הזמין חמישים עותקים של האחד, וחמישים עותקים של השני. כאשר ניסיתי להבין ממנו את הסיבה, הוא אמר לי כי הספר כל כך מצחיק ומעורר שמחה, שהוא מתכוון לחלק את הספרים מתנה לחבריו וללקוחותיו.
שמו של אותו לקוח - מיקי קאופמן...

- 'שמחתי לשמוע שאתה מעוניין להדפיס את 'אחד עשר האלופים' מחדש,' אמר לי יואב ברש. 'לצערי עברו שנים רבות מאז שמכרנו את ההוצאה. תן לי כמה ימים ואני אבדוק מה קרה עם הזכויות של התרגום.'
- 'הפעם אין לי כמה ימים לתת לך!' אמרתי לו, 'יש לי בסך הכול שבעה ימי עבודה להדפיס את הספר, עד פתיחת המונדיאל!'
יואב צחק, והבטיח לשוב במהרה. 
- 'אתה לא תאמין!' הוא בישר לי בשמחה עוד באותו היום. 'עברתי על הניירות והחוזים, והתברר כי דווקא הזכויות של 'אחד עשר האלופים' לא נמכרו לאף אחד, והן עדיין ברשות משפחתי. אתה יכול - אם אתה מעוניין - לקנות ממני את הזכויות!'

הימים חלפו במהירות. העבודה התנהלה בקצב מסחרר: הסריקות, העימוד, ההערות, התיקונים, הלוחות, ההדפסה - כולם בוצעו תוך ימים ספורים, לפעמים תוך שעות, בעזרת המחשב והאינטרנט - ובעיקר בזכות רוח ההתלהבות שסחפה את כולם. ביום ד'  - בדיוק שבוע לפני שהספר אמור להגיע אלי - התקשרתי לבית הדפוס. הייתי חייב לדעת האם הספר אכן יהיה מוכן. בסוף השיחה הצעתי לעידו, שאני אגיע כמה ימים קודם, אקח את הגליונות המודפסים, ואמסור אותם לכריכה ידנית, כך נהיה בטוחים שיש לנו כמה עותקים למסור לעיתונאים, כדי שיכתבו על הספר החדש.
ביום ב', כבר בשעה מוקדמת, חיכיתי בפתח בית הדפוס. הדלתות הנעולות ומגרש החנייה הריק, עדיין לא עוררו את חשדי. רק כשהתקשרתי לעידו, ושמעתי את רעש הילדים הצווחים בהתלהבות ברקע, הבנתי שאני בצרה.
'אני בטיול שנתי עם הילדים,' בישר לי עידו באדישות. 'לא הבנתי כלל שאתה מתכוון להגיע היום...'
בלית ברירה חזרתי הביתה בלי הספר. ביום ד'  - בדיוק ביום שקבענו - 48 שעות לפני טקס הפתיחה, העביר עידו כמה עותקים לכריכה ידנית, ועוד באותו היום הגיעו אלי שלושה עותקים של הספר 'אחד עשר האלופים' - עבודת יד. עותק אחד נשלח במונית ליעל דר מבקרת ספרי הילדים של עיתון 'הארץ', עותק שני נשלח לציפי גון גרוס מגלי צה"ל, ואת העותק השלישי הבאתי במו ידי לביתו של מודי בראון. מפתח הבית התקשרתי לעידו, להודות לו על המבצע המדהים.


כעבור כמה ימים התברר כי כל המירוץ המטורף הזה היה לשווא. מערכת ההפקה של אולפן המונדיאל החליטה - ובצדק - כי הזמן המתאים ביותר להציג את הספר, הוא לא בטקס הפתיחה,  אלא כעבור שבוע, בזמן שידור משחקה הראשון של נבחרת צ'כיה במונדיאל. אחרי הכל משפחת בני קוצץ הגיעו מכפר קטן בצ'כיה.
יום אחד - גם הדפסתו של ספר תיחשב כענף ספורט תחרותי...



הידעת

הידעת כי אלכסנדר זיד ממקימי הארגון הסודי 'בר גיורא', וארגון 'השומר', נהג לכתוב בקפדנות את קורותיו, והשאיר אחריו רשימות רבות. "מחברות, מחברות, צרורי מחברות, יומנים, תזכירים, רשימות, זיכרונות, אלפי עמודים שנכתבו לסירוגין במשך שלושים שנה" כך תיאר אליעזר שמאלי, ידידו הטוב של זיד את החומר הרב שהצטבר. יומניו שחלקים מהם התפרסמו ב-'דבר', ב-'ידיעות ארכיון העבודה' וב-'ספר השומר' היוו בסיס לשני ספרים: א. 'חיי ראשונים' מבחר מיומניו בעריכת אליעזר שמאלי, 'שחרות' עם עובד, 1942. ב. 'לפנות בוקר – פרקי יומן', עם עובד, 1975.

       
לחיצה על חזית הספרים תחשוף את פרטיהם

צפורה זיד, אלמנתו של אלכסנדר, כתבה על הצד הספורטיבי שלו: 'אני ספורטאית ותיקה, משנת 1908. הדריך אותי הספורטאי אלכנסדר זיד כבר בימי הקולקטיב בסג'רה. הייתי המנצחת בתחרות הסוסים המסורתית במושבה רחובות בשנת 1911.'
מדי שנה בשנה ביום הזכרון לאלכסנדר זיד נערכו בגבעות זיד תחרויות המשקים בכדורעף. על ארבעה מגרשים בבת אחת התחרו ביניהן קבוצות רבות על מנת לזכות בפרס - פסל מוקטן של מצבת זיד. בשנת תש"ד זכתה בו קבוצת משמר העמק [בוגרי המוסד], בשנת תש"ג - כפר מסריק.

אין זה הקשר היחידי של אלכסנדר זיד לספורט.  גם ילדיו יפתח  ויוחנן וכוכבת היו ספורטאים פעילים. יפתח - האתלט המצטיין - עסק בעיקר במקצועות: הטלת כידון, זריקת משקולת  ואגרוף. יוחנן היה רץ למרחקים בינוניים. והאחות כוכבת, רקדנית ואתלטית.
יפתח החל לעסוק באגרוף עוד בימי לימודיו במקווה ישראל, והמשיך להתאגרף במסגרת איגוד "הפועל" חיפה.  הוא היה אלוף הפועל ואלוף הארץ בשנות ה 40. היה אלוף "הפועל" בהטלת כידון בשנים 1942, 1947. אלוף "הפועל" בזריקת משקולת ב 1940, 1945.   אלוף באגרוף [משקל חצי-כבד בשנת  1945], והתחרה נגד יריבים ערבים ובריטים.
יוחנן היה רץ מעולה, אף כי התמיד פחות מאחיו. בשנת 1943 שבר את שיא "הפועל" בריצת 400  מטר.

 



מתוך הקטלוג הכללי

קטלוג המידע באתר האינטרנט שלנו מכיל קרוב ל-31,200 ספרים. זהו קטלוג שנבנה וגדל יום יום, בעיקר בעזרתכם. הנה חלק קטן מן התוצאות המתקבלות בקטלוג הכללי באתר כאשר בוחרים את הנושא 'ספורט' מרשימת הנושאים במנוע החיפוש.  אם אתם רוצים לראות את פרטי הספר המלאים או מעוניינים שאיתמר יאתרו עבורכם, לחצו על "לפרטים נוספים".

 

 

 אחד עשר האלופים/ אדוארד בס

ללא ספק - הספר 'המדליק' ביותר במדור המומלצים שלנו. בדף המידע 'גיבורי הספורט' תוכלו למצוא עליו חומר רב. כל מי שיקנה את הספר, יוכל לבחור לעצמו ספר מתנה מרשימת המומלצים באתר. אבל גם אם לא מצאתם משהו נחמד , אל דאגה, אנחנו נשלח לכם עם הספר זיכוי לקבלת ספר מתנה לפי בחירתכם [לבד מחדשים או מוזמנים] בכל אחת מהחנויות. אז למה אתם מחכים... קנו את הספר למישהו שאתם אוהבים, הוא לא ישכח אתכם לעולם!
חנות הספרים של איתמר, 2006. 65 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

הספורט בעברית/ יהושע אלוף 

ספר עזר למורים ולמדריכים בחינוך הגופני: אופניים, איגרוף, אתלטיקה קלה, ג'ודו,  הרמת משקולות, חתירה, טניס, כדורגל, כדורסל, ריקודי עם [!], התעמלות ועוד. לצד כל המונחים והמושגים מופיע גם תרגומם לאנגלית.
טברסקי, 1969. כריכה קשה. 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

מאתונה 1896 ועד רומא 1960

סיפור המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה ובתקופתנו. פרקים מיוחדים מוקדשים להשתתפותה של ישראל, ולמקומם של הספורטים היהודים מכל ארצות העולם. בסוף הספר מובאת רשימת האלופים האולימפיים 1896-1956 בכל המקצועות. 
מעריב, 1956. כריכה רכה. 45 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן 

 

סיפורו של הפועל/ עמנואל גיל

חמישים שנה להתאגדות "הפועל": בראשית, סמלי הפועל, הכינוס הראשון 1928, אולימפידת הפועלים בוינה, הכוח המגן של ההסתדרות, צליחת הכנרת, ספורט מגוייס ועוד. 
הקיבוץ המאוחד, 1977.  508 עמ'. 65 ש"ח. 
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

יוגא ובריאות/ ס. ייסודיאן, אליזבט האיך

מה זה האתה יוגא? לכל מחלה סיבות נפשיות, קונדוליני ושבע הטשקרות, ישיבת לוטוס, תרגילי גוף, פארא-יאמא [תרגילי נשימה], אסאנות [תרגילי יציבה] ועוד. 
מרכוס, 1959. 212 עמ'. 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

יוגא יום יום/ קלרה ספרינג, מדליין גוס

על שיטת האתא יוגא, השיטה ההודית של אימון גופני: התאוריה - חיים יעילים, מה זה יוגא, התנוחות, פראנא - נשימת החיים ועוד. המעשה - תרגילי הכנה, החסימות, תנוחות ישיבה, תנוחות הגות, תרגילי נשימה ועוד.
מרכוס, 1961. 214 עמ'. 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן
 

 

כושר גופני מושלם ב-30 דקות

שיטת אימון כושר גופני הנהוגה בקרב האסטרונאוטים האמריקאים: הכושר הגופני כסגנון אישי, מה תורמת הפעילות הגופנית, התירגול הגופני על פי קצב הלב, מבחן הדופק, תרגילים ועוד.
רמדור, 1978. 213 עמ'. 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן
 

 

הלוחם/ שלמה קנדלשטיין

יצחק אלוני - חייו ומשחקיו של אלוף שחמט: סיפורו של לוחם, ביוגרפיה, רשימת הישגים, 60 משחקים נבחרים, אלופי ישראל בכל הזמנים ועוד.
רשפים, 1987. 127 עמ'. 55 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

 לקסיקון מונחי החינוך הגופני/ צבי נשרי

מהדורה חדשה מורחבת ומתוקנת של "המילון למונחי ההתעמלות". מונחים בעברית עם תרגום לאנגלית ולגרמנית.
תל אביב, 1970. 748 עמ'. 65 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 



 
"בוקר טוב לכל המאזינים,
וכל המתעמלים היכון!"
 
 
 
מיכאל נכנס לחנות הספרים 'סטימצקי' ברחוב יפו בירושלים, בתחילת שנת 1947, וניגש מייד אל המוכרת בדלפק.
-'הייתי מעוניין להזמין ספר,' הוא אמר לה. 'זהו ספר באנגלית, שאיני מצליח למצוא לבד, והייתי שמח אם יכולתם להזמין אותו עבורי מלונדון...'
'בשמחה.' אמרה הצעירה. 'רשום כאן, בבקשה, את שמך ואת שם הספר שאתה מבקש.' היא הגישה לו טופס הזמנה, והביטה בו כאשר כתב את הפרטים.
שום דבר בהתנהגותו או בצורת דיבורו לא הסגיר כי הבחור שניצב מולה הוא פעיל מרכזי בארגון 'ההגנה' -  מפקד מוכר בירושלים, מפתח מערכות נשק, אחראי לכל מחסני-הנשק בירושלים, ומדריך בקורסים שונים. כמה שבועות קודם לכן פנה אליו אהרן קצ'לסקי והורה לו לטפל בהכשרה של קבוצות סטודנטים כימאיים ופיסיקאיים בכל הנוגע לחומרי נפץ, מנגנונים וכו'.
מיכאל  נולד בפולין בשנת 1912, בעיר קאליש. אביו, חנן מרדכי זמ"ל, נולד וגדל בעיירה קטנה לא הרחק מקאליש. המשפחה נדדה לגרמניה ב-1915, והתישבה בעיירה בשם הלברשדטאט. חנן מרדכי  עבד בחווה חקלאית של יהודי גרמני אמיד בשם נוסבאום. בעיר זו גדל מיכאל והתחנך בבית-הספר היהודי ולאחר מכן בבית-הספר התיכוני הכללי. הוא היה תלמיד מבריק וספורטאי מצטיין. כבר בערב חג הסוכות של שנת 1933 עם עלות הנאצים לשלטון, הוא הגיע לפלשתינה, ומיד נסע לדודו, חיים זמ"ל בנהלל. דוד זה עלה לארץ-ישראל ב-1907, והיה ממייסדי מרחביה וממקימי נהלל.
בשנת 1935 הצליח מיכאל להביא לארץ את אביו ואימו החורגת , את אחיו יצחק ואחותו טובה. כך ניצלה המשפחה  מהשמדה בשואה.
הוא המשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית על הר-הצופים, והתחיל בכתיבת עבודת דוקטורט במתימטיקה. באותם ימים הצטרף ל"הגנה".
מיכאל סיים לכתוב את פרטיו ואת שם הספר שהוא מבקש. הוא הזדקף, הושיט את הטופס לנערה הצעירה, הודה לה ויצא בזריזות מהחנות. המוכרת הביטה בנייר שבידה לראות אם כל הפרטים נכתבו כהלכה. היא הצליחה לזהות את שמו - מיכאל בן חנן, את עיסוקו - מורה להתעמלות בגימנסיה, ואז נעתקה נשימתה. מבטה נעצר על שם הספר, וחיוורון אחז בעור פניה. היא מיהרה להסתיר את הדף מאחורי הדלפק. מה עליה לעשות? האם להודיע לבעל החנות? האם להתעלם? היא דחפה את הטופס עמוק במגירת ההזמנות, וניסתה להמשיך בעבודתה כרגיל.
 
מיכאל עשה את דרכו למקום עבודתו החדש. כדי לפרנס את משפחתו הקטנה הוא החל לשדר ב-'קול ירושלים'. בעזרת הרדיו חזר מיכאל לאהבתו הישנה - הספורט. בוקר בוקר פנה למאזיני התחנה, והדריך אותם בתרגילים להתעמלות בוקר. מיכאל ימשיך בעבודתו זו בשנים הקרובות, ולאחר קום המדינה יעבור לשדר ב-'קול ישראל'. אלפי אנשים יקומו בוקר בוקר - בשעה 06.07 בדיוק - עם קולו של 'מר התעמלות בוקר' הפונה אליהם: 'בוקר טוב לכל המאזינים, וכל המתעמלים היכון'.
 
 
 
מיכאל בן חנן התעניין בתחומים רבים. גם מתמטיקה, ומדעים, וספורט, וצילום. הוא תירגם שני ספרי יוגה לעברית.  "יוגא ובריאות" היה הספר הראשון בתחום זה שראה אור בעברית. ספר שני בתחום זה שתירגם היה "יוגה יום יום". הוא גם תירגם את הספר 'אמנות ההתגוננות'/ מיכאל רובין.  
מיכאל היה צלם חובב מעולה. הוא הקדיש זמן רב לצילום המנורה-הגדולה שניצבת ליד משכן הכנסת. הוא כתב ספר בשם "המנורה הגדולה" עם נפתלי ארבל.
 
   

עברית: מיכאל בן חנן, מדריך להתעמלות בוקר בקול ישראל
 
כעבור כמה שבועות חזר מיכאל לחנות 'סטימצקי', הוא הושיט למוכרת העתק של טופס ההזמנה שהגיש, אבל לא היה בו צורך. המוכרת זיהתה את הצעיר עם הבקשה המיוחדת. היא ניגשה לאחד החדרים האחוריים, וחזרה משם עם ספר עטוף בנייר חום, היא הושיטה את החבילה למיכאל, וחייכה אליו כממתיקת סוד. מיכאל הודה לה, שילם ויצא אל הרחוב הירושלמי. לאחר שחלף על פניהם של השוטרים הבריטיים שעמדו בפינת הרחוב, קרע בהתרגשות את הנייר העוטף וחשף את חזיתו של הספר. על הכריכה התנוסס שמו של הספר באנגלית. מיכאל חייך לעצמו, ומיהר להטמין את הספר תחת חולצתו. הספר אותו הזמין במיוחד מלונדון - מדריך להכנת  פצצות - עומד לשמש אותו ואת חבריו באירגון המחתרת במאבקם להגנת הישוב.
 
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תודה לכל מי שעזר בתחקיר על סיפורו של מיכאל בן חנן - בנו יוסי שכתב את תולדות חייו של אביו, בתו חיה שסיפרה אנקדוטות על אביה ובין השאר את הסיפור הלא יאומן על הזמנת ספר להכנת פצצות בזמן המנדט, ערי סטימצקי שהקדיש לי מזמנו, נוח ש'שידך' אותי לאורלי מארכיון ההגנה, עובדי הארכיון שעברו ספר ספר [!] בחיפוש אחר העותק של הספר האנגלי [ספר שנתרם על פי עדות בני המשפחה למוזיאון ההגנה], ניר שחיטט באוספיו, וכל עשרות הלקוחות שהזדמנו לחנות בזיכרון בזמן העבודה על התחקיר, וסיפרו לי חויות אישיות משידורי הרדיו של מיכאל בן חנן.


 

חידה

מאיזה ספר לקוח הקטע 'הספורטיבי' הבא:

"...באותו רגע עברו על פני מצעי-דשא, שעליהם שיחקו מחנות של ילדים וילדות במשחקים אנגליים: הנערות בטניס, והנערים בקריקט ובכדורגל.
והפקיד סיפר:
'אלה הם תלמידים מאותם מוסדות-החנוך, המקיפים על הגן הזה. לסירוגין מוצאות כל הכתות אל המשחקים האתליטיים, שאנו חושבים אותם בתקופת-ההתפתחות של הילד לחשובים כלמודים עצמם.'"


הראשון שיענה במועדון הקוראים יזכה בשובר קניה ע"ס 100 ש"ח בחנויות שלנו.
יתקבלו תשובות שיגיעו למועדון הקוראים בלבד! נא לא לענות במייל!


בהצלחה!



 

אנו מבקשים את עזרת הציבור

בשנת 2003 חשף שי פרקש - חוקר מתעד ומשמר ציורי קיר בבתים ישנים בארץ - בבית יצרן מוצרי הבטון הבלטות המצוירות הטמפלרי הוגו וילנד כמה ציורי קיר. הבית נבנה בשנת 1902 במתחם תחנת הרכבת ביפו, כדי לנצל את יתרון הקרבה לנמל יפו לאספקת מלט מאירופה למפעל וכדי להפיץ את מוצרי המפעל ברכבת החיגאזית לרחבי המדינה ולמדינות המזרח התיכון.
בשנת 1930 צוירו בקירות חדר האורחים בבית המשפחה ציורי קריקטורות בנושא ספורט - האחד איש רוכב על סוס הקרוי בשפת הרוכבים ג'וקי והוא מנסה לעצור את הסוס הדוהר ע"י משיכה בזנבו. השני איש ואישה המרימים משקולת כבדה, האיש לבוש בבגד ספורט כחול, האישה לא לבושה.
פניה של שי פרקש אל פרופסור גרמני היסטוריון בתחום הקריקטורות הביאה תשובה - שזה סוג של קריקטורות שהופיעו במגאזינים של סוף שנות ה-20 בגרמניה, השייכים לסגנון ציור שהיה אז ידוע בספרים כמו אמיל והבלשים של אריך קסנטר והסגנון של עיצוב מכונית הפולקסווגן. אותו פרופסור כתב גם שכנראה האישה הייתה לבושה בשמלה מצוירת, אבל הצבע שלה ירד בעת חשיפת הציור. לדבריו יתכן ויש קשר בין הציורים למשחקים האולימפיים באותה תקופה.
את שיחזור הציורים עשה הצייר הירושלמי חיים קפשיץ, מומחה לשימור ושיחזור ציורי קיר ופסיפסים. את ציור הדמית החדר עשתה הציירת הלנה קנטור.


ציור 'מרים המשקולות' כפי שנחשף על קיר הבית

   


שיחזורים והדמיות

אנו פונים לעזרת הציבור:
האם אתם מכירים את הציורים? האם סגנון הציור מזכיר לכם ציור אחר שנמצא ברשותכם? נשמח לכל
תגובה!



 

הידעת

כל עוד אדמה סובבת, כל זמן שחיים בעולם.
תן, אלוהים, לכל אחד את מה שחסר לו - לכולם.
לאומלל תן אושר, פת-לחם לעני,
תן לכולם לפי הצורך ואל תשכח גם אותי.

הידעת כי אהרון אלקינד נולד בשנת 1903, ועלה לארץ ישראל בשנת 1922. הוא הוציא לאור שני ספרי שירה : שירי אהבה לים [הוצאת אלף, 1977], חכמת חיים [אלף, 1984].

אהרון אשר שינה את שמו לאהרון בר אל כתב גם כמה ספרים העוסקים בספורט: 'כדור כוח' [1953], ו-'התרחץ בבטחון' [1958]. אהרון ידוע יותר בכינויו 'אהרונצ'יק המציל'!

 



 

פינת המציאות

ראו מה נשר מתוך גיליון 'עוזנו' אותו רכשתי לפני כמה ימים. זהו שנתון הפועל לשנת תש"ו: סקירה על פעילות ההתאגדות, איצטדיון הפועל רמת גן, ההשגים באתלטיקה קלה, כיצד ניצחנו את נבחרת מכבי, תרבות הגוף בנוער העובד ועוד. כאשר נטלתי את הספר ודפדפתי בו, נשר על הרצפה דף מקופל.

ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל
התאגדות לתרבות גופנית "הפועל"
ה ו ע ד   ה מ ר כ ז י
================================
                          תל אביב, 19 בספטמבר 1945

לכבוד
__________
__________

ח. נ.

בזה הננו להזמינך לצליחת הכנרת שתיערך על ידינו ב- 24 לספטמבר ש. ז.
הננו מצרפים כאן פנקס כרטיסי הזמנות עבורך ונבקשך לשמור עליו עד גמר המפעל למען שמירה על הסידורים שנקבעו על ידינו, כי בלעדי הכרטיסים לא תוכל להיענות מכל הסידורים הדרושים.
ובזה הננו להודיעך על הסידורים הקשורים בביצוע המפעל.
א. הנסיעה  מתל אביב לטבריה באוטובוס מיוחד של 'אגד' ביום ראשון, 23 לח. ז. בשעה... מהתחנה המרכזית רציף מס. 1
ב. השיכון: מקום שיכונך מסומן בכרטיס ההזמנה שלך.
ג. כלכלה: ארוחת ערב ובקר במקום השכון. על ארוחת צהרים נודיע לך במקום.
ד. חברים הלנים בעמקי עמק הירדן חייבים להביא אתם 2 סדינים.
ה. הלנים בטבריה במלון "דיבולי" יורדים ביום שני, 24 לח. ז. בשעה 5 בבקר ל"גלי כנרת" בטבריה על מנת להפליג בסירה שמספרה סומן בכרטיס הזמנה שלך בדף השלישי.
ו. הלנים במשקי עמק הירדן יוצאים ביום שני, 24 בשעה 5 בבקר במכונית מיוחדת שתבא לקחת אותם ישר לעין=גב.
ז. כל חבר מלוה את הצליחה מעין=גב לטבריה בסירה שמספרה מסומן בכרטיס ההזמנה שלו.
ח. חברים שהוזמנו ולא הספיקו לקבל את כרטיסי ההזמנות ושהגיעו לטבריה, עליהם לפנות ללשכת המודיעין בטבריה, משרד אוטומובילים "המרכז", טל. 70, ושמה יקבלו את כל הפרטים.
לשכת המודיעין פתוחה ביום ראשון, 23 לח. ז. משעה 2 עד 8 בערב.

אנו מבקשים מכל אורחינו הנכבדים להקל עלינו בתפקיד הקשה על-ידי שמירה על הסידורים שנקבעו ובזה לעזור לנו בהצלחת המפעל.

                                             בברכת חברים

                                                 המזכירות

יז/רק



 

פינת הילד

זה הזמן לקרוא לאבא, שיתקשר לסבא ויגיד לו להסתכל בדף מידע של איתמר, במדור "פינת הילד". לא תאמינו כמה הם יתרגשו כשהם יראו את התמונות הבאות:

אלו הן עטיפות של 'מסטיק' - גומי לעיסה של פעם. על כל עטיפה התנוססה תמונה של אחד משחקני הכדורגל באותה תקופה, כמו - שייע גלזר  החלוץ של מכבי תל אביב, או רפי לוי החלוץ של נבחרת ישראל שהאגדה מספרת כי לפי דמותו נכתב אחד מספרי 'הספורטאים הצעירים', או טיש מהפועל תל אביב, או יעקב חודרוב השוער האגדי שידע לזנק לכל פינה.
אנחנו - הילדים של פעם - היינו אוספים את העטיפות בדבקות. אפשר היה להחליף עם חברים, אפשר היה לשחק אחד נגד השני.
רוצים לדעת איך משחקים עם עטיפות של מסטיק?
כל משתתף מניח עטיפה אחת בקופה עם פניה למעלה, עטיפה על עטיפה לפי מספר המשתתפים. הראשון מכה בכף ידו על הרצפה ליד הערימה. המטרה - בעזרת הרוח הנוצרת מהמכה - להפוך כמה שיותר עטיפות. המשתתתף לוקח אליו את כל העטיפות שהצליח להפוך.
טריקים: א. לכווץ מעט את כף היד כדי ליצור משב רוח חזק יותר, ב. לכופף מעט את העטיפות בלי שאף אחד ירגיש, ואז לרוח תהיה השפעה גדולה יותר.
שימו לב, שבחלק מהעטיפות - בחלק הפנימי - יש חתימות של השחקנים, אלו עטיפות נדירות ויקרות יותר!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אלבום הדבקות

ולא רק עטיפות של סיגריות אספו באותם ימים, היו גם אלבומים של מדבקות בנושאים שונים. אחד מהנושאים היה ספורט - היו מדבקות של שחיינים, ורצים, וקופצים ושחקנים.

את המדבקות היינו מדביקים באלבום מיוחד שנקרא 'משמר וספורט', לכל מדבקה היה מקום מיוחד עם מסגרת ועם כמה משפטי הסבר מתחת לתמונה.

מהיכן השיגו הילדים את המדבקות? שמעו דבר מוזר באמת. אי אפשר היה לקנות אותם ב-'קיוסק' או ב-'מכולת'. את המדבקות יכולת למצוא אך ורק בתוך קופסאות סיגריות של חברת 'דובק'!  וכך נאלצו הילדים, שרצו להגדיל את אוסף המדבקות שלהם, לשכנע את אמא או אבא לעשן יותר, ולרכוש עוד ועוד קופסאות של סיגריות!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ביקורת ספרותית

הספר 'אחד עשר האלופים' יצא לאור בשנה שעברה, ותוכנית הספרות של גלי צה"ל 'ספרים רבותי ספרים' בהנחייתה של ציפי גון-גרוס, בחרה לעסוק בו. רצינו להביא לכם את  ביקורתו של מבקר ספרי הילדים של התוכנית. קראו את הביקורת עד הסוף, כי מצפה לכם הפתעה נחמדה!

"אהבתי מאוד את הספר. היו בו קטעים מצחיקים. אבא - שזה מר בן קוצץ- אימן את אחד עשר הבנים שלו להיות שחקני כדורגל מעולים, והוא די הצליח בזה, כי את כל הקבוצות הם ניצחו 30:0, 8:0, 16:0. את הקבוצה הלונדונית הם ניצחו 42:0! זה לא רק המשחק עצמו, זה סיפור מאוד יפה בגלל שהקבוצה הלונדונית קראה לכמה שחקנים לשבור עצמות, כדי שהם לא יוכלו לשחק! מר בן קוצץ שמע על זה והחליט לעשות פעולת נגד. הוא שם על בניו מגינים מתנפחים וכל מיני דברים כאלה, ובעצם לא קרה להם כלום. זה מאוד מאוד מצחיק."

 

 

שמו של מבקר ספרי הילדים והנוער של התוכנית 'ספרים רבותי ספרים' הוא אורי, והוא בן... תשע וחצי!!!

רוצים גם אתם להיות מבקרי ספרים? כתבו לנו ביקורות על ספרים שקראתם. נא לא לשכוח לציין את שמכם ואת גילכם.

 



מכתבי קוראים

רובכם ודאי לא שמו לב, להודעה המיוחדת שהתפרסמה בפורום 'מועדון הקוראים' לפני כמה ימים, תחת הכותרת:

'תיעוד רציחת סבא שלי'


"לפני כחצי שנה קניתי את הספר דון קמילו. ראיתי שאפשר לקבל חינם ספר נוסף. הסתכלתי בספרים המומלצים, ומצאתי שם את הספר, אמא אודיסה 1904-1919 שכתב שמואל אוסישקין. מכיון שהמשפחות שלנו היו באודסה ובסביבתה בשנים אלו רכשתי את הספר. קראתי בספר ולתדהמתי מצאתי תיעוד לרציחת סבא שלי, נתן ברכר, סיפור שלא ידענו עליו."

תמי

הסיפור הצית את דימיוני, ומייד התקשרתי לתמי וביקשתי ממנה לספר לנו בהרחבה על האירוע.

"ברשומות  המשפחתיות  יש סיפור  על  רציחת  סבי -נתן  ברכר. אבי  לא  סיפר  לי  דבר. ניר  מן  נין  של  נתן  ברכר, אסף  נתונים על  משפחת  אבי. המשפחה  עלתה  לארץ  בשנת 1908. הם  גרו  בשכונת  נווה שלום, האב  נתן פרנס  את המשפחה  בפעילות  ציוני באזור  אודסה.
בשנת   1911 נפטרה  אם המשפחה  ממחלה, וכן  מתו  התאומים זרובבל  ואליפלט  בשנתם  הראשונה, ונטמנו  בבית  העלמין  טרומפלדור.
נתן  ברכר  היה  נציג  של  ועד חובבי  ציון באודסה, ונסע  מטעמם בערי  רוסיה. בפרוץ  מלחמת  העולם  הראשונה, גורשו  הילדים למצרים. הילדים  הצעירים אברהם, עזריה והדסה הגיעו  ממצרים  לאביהם  באודסה.
ועכשיו  הגענו  לענין  מותו  של  סבא - ברשומות  המשפחתיות  כתוב  כך: נתן  ברכר  נספה במהלך  שליחות  להפצת התרבות  העברית  הציונית  הוא  נרצח   בשנת 1916  על  ידי  אחת  הכנופיות  של הגנרל  האוקראיני  פטלורה.
בספר  שהגיע  אלי  - כאמור - במקרה, מסופר  כך:  במאי  1918  החליט המרכז  הציוני  של  רוסיה, לערוך  שבוע  ארצישראלי  לאיסוף  כספים. יצאו  שלשה  תעמלנים  מאודסה  - ברוך  ויינשטיין, נתן  ברכר  וכותב  הספר  שמואל  אוסישקין (בנו  של  מנחם  אוסישקין).


וכך  מסופר  בספר: "ליוויתי  את  ברכר  לעגלת  הסוסים  שעמדה להביאו  לנובומירגורוד,לא  העליתי  על  הדעת,שלא  יחזור  עוד. במחוז השתוללה  מרידת  איכרים  נגד  הגרמנים, המורדים עצרו  את  ברכר, ומצאו  בין  חפציו, מפות  של  ארץ  ישראל בהוצאת    הסתדרות   התלמידים  הציונים  באודסה, בראותם  אותיות   בלתי  מובנות  האשימו  את  ברכר  שהוא  מרגל גרמני, ובו  במקום  הרגוהו."
עד  כאן   סיפורו  של  אוסישקין.
אברהם, עזריה (אבי) והדסה  הגיעו  לארץ  בדצמבר  1919  באניה  רוסלאן. אברהם   ועזריה  היו  ממקימי  קיבוץ  קרית-ענבים, ושינו  את  שם  המשפחה  לקריתי. הדסה הצטרפה לקיבוץ תל יוסף, ונשארה בו כל חייה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

וציפי כתבה לנו:

 

תודה על הסיפור בעקבות הספר איה פלוטו.
היום כשאני קוראת אותו לנכדי אני מספרת גם את הרקע לסיפור, זה גרם לכך שאיה פלוטו מככב בצמרת הספר המבוקש.
כולנו יודעים לדקלם אותו בע"פ!


אכן זו דרך להאהיב את הספר על הדור הצעיר תבורך על כך.

בברכה

ציפי


 



 

מאחורי הקלעים של דף המידע

מעקב

בדף המידע הקודם על נחום גוטמן, סיפרתי כיצד התכוונתי לעסוק באיוריו של גוטמן לספרי לימוד.  תוך כדי הכנת החומר גיליתי כי ספר אחד נעלם מספרייתי. ואז נזכרתי בזיוה, אשר אספה את ספריו של אביה י. פלר, שאת אחד מהם - נתיבות - אייר נחום גוטמן. למרות הספרים הרבים שמצאתי לה, זיוה היתה מתקשרת אלי כל כמה ימים לברר אם מצאתי לה נוספים. לפעמים לא יכולתי לעמוד בפניה, והייתי שולח לה ספרים מספרייתי הפרטית. כאשר באתי להכין את דף נחום גוטמן, התברר כי ספר אחד חסר באוספי. את סופו המפתיע של הסיפור תוכלו לקרוא בדף מס. 18.
מתברר,  כי הפרשה לא הסתיימה!
בעקבות פרסום הסיפור קיבלתי שיחת טלפון מיסתורית לחנות הספרים בזכרון יעקב. המתקשרת בקשה לדבר אתי, וכאשר אמרתי שאני הוא המדבר, היא בקשה את כתובתי כדי לשלוח לי משהו.
ניסתי לברר במה מדובר, אולי קל יותר להעביר לי את החומר בדואר אלקטרוני או בפקס. אבל היא התעקשה לקבל כתובת דואר רגילה.
"צפויה לך הפתעה גדולה..." היא אמרה לי לפני שניתקה.
כעבור כמה ימים שכבה מעטפה חומה בתיבת הדואר שלי. בתוכה, בלי שום רמז לשם השולח היה ספר ללימוד  הלשון לשנת הלימודים השלישית, בשם 'נתיבות', מאת י. פלר, עם ציורים מאת נחום גוטמן.
בחלקו העליון של עמוד השער, בעט בצבע כחול התנוסס שמי 'אתמר', כפי שהייתי כותב על כל ספר לפני שנים רבות.


הספר ששב הביתה

 



העותק האחרון בהחלט!* [אולי...]


בדף המידע הקודם פתחנו בפינה חדשה בה נציג ספרים של עותק אחד. ספרים שנמצאים אצל מישהו בבית, אבל אין יותר עותקים ממנו [אולי...]
מי יודע כמה פעמים ראיתי את הבעת ההפתעה על פניהם של אנשים, כשהתברר להם שהספר אותו ביקשו ממני, כבר נמצא אצלי ברשימת הבקשות. "היינו בטוחים שאנחנו היחידים שמכירים אותו!" הם אומרים לי שוב ושוב.
בפינה הראשונה הצגנו את הספר "
פרחים בשדה". י"ח סיפורי ילדים מאת גדעון בלע.
זהו ספרון קטן שהודפס בתל אביב בשנת 1953. בין הסיפורים ניתן למצוא: פינוקיו בתיאטרון הבובות, הדוגרת והשועל, קוץ בכפו של דב, הילדה והפיל ועוד.
כיוון שאיש לא כתב לנו שיש לו עותק של הספר בבית, אנו יכולים להניח [בינתיים] שאכן זהו עותק אחרון של הספר. נשמח לשמוע את תגובותיכם.

עדה שלחה לנו פרטים על ספר שנמצא בספרייתה.

 

"ארצנו" מאת זוטא וסוקניק, הוא אחד הראשונים בסדרה ארוכה של ספרי הדרכה לסיורים בארץ ישראל.קדם לו ספרו של לונץ. "ארצנו" יצא ביפו שנת 1920, כרך א' דן בירושלים וסביבותיה.
אינני יודעת אם יצאו בעקבותיו ספרי ההמשך.
אל הספר התוודעתי דרך רשימה בבליוגראפית באחד מספרי הסיורים (אינני זוכרת איזה). חיפשתי, ומי מצא אותו עבורי ? איתמר.
 
עדה

ייתכן וזהו העותק האחרון של הספר! האמנם? אם הספר נמצא ברשותכם, נשמח לשמוע על כך!

האם יש לכם בספריה הפרטית ספר שאתם בטוחים שרק לכם יש אותו? שלחו לנו - itamar.books@gmail.com - פרטים על הספר + סריקה של עטיפתו, ונשמח להציג אותו בפני כולם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
* כאשר אנחנו אומרים 'עותק אחרון', אנחנו לא מתכוונים לעותק שיש בספריה הלאומית, אלא לעותקים אצל אנשים פרטיים.

 



         


האם כבר ביקרתם היום?

אנחנו ממליצים על ביקור יומי בחנות הספרים הפעילה ביותר שלנו...
חנות 'ספרים מומלצים'
אותה ניתן למצוא באתר האינטרנט שלנו.
אם קשה לכם לצאת מהבית, אנחנו מזמינים אתכם לשוטט בין המדפים של החנות הוירטואלית שלנו. לחיצה על  ספרים מומלצים, תעביר אתכם למדפי התצוגה.
ניתן לראות שם ספרים מומלצים בתחומים שונים: היסטוריה של א"י, ביוגרפיות, ספרי נוער, ספרי קריאה ועוד ועוד.
כל הספרים במצב מצויין!
לחיצה על כפתור 'הזמן', תשלח אלינו הודעה, ואנו נתקשר אליכם בהקדם. החנות הוירטואלית היא כאמור החנות הפעילה ביותר שלנו, מאות אנשים מבקרים בה בכל יום, ולכן תחלופת הספרים בה מהירה.

         
להזמנת הספרים לחץ על חזיתו של כל ספר



חדשות זכרון

שעות הפתיחה של החנות בזכרון יעקב:
א-ה 09.00-19.00
יום ו' 09.00-14.00
יום שבת - נא לעקוב אחר הפרסום בדף המידע ובאתר

04-6399749

אתם מוזמנים
יום שבת 30/06/2007 - 10.00-16.00


רוצים לדבר/ להגיב/ לייעץ/ להציע בכל הנוגע לדף המידע?
איתמר יישמח לפגוש אתכם.

המלצות מוסיקליות


את הכיוון שלנו את כבר יודעים: הרבה ג'ז, בלוז ומוסיקת עמים.
הפעם רצינו להציג באוזניכם כמה מזמרות הג'ז הצעירות האהובות עלינו [אל תשכחו  היכן שמעתם לראשונה את השם פטרישיה ברבר...]:

  

 

 

 

 

דיאנה קראל


69 ש"ח
הזמן

 

מדליין פיירו


 49 ש"ח
הזמן
 

 

נורה ג'ונס


69 ש"ח
הזמן

 

פטרישיה ברבר


49 ש"ח
הזמן


[רשמו את שם הדיסק ואנו נתקשר אליכם בהקדם]

רוצים להתרשם מהמוסיקה?
יום שבת 30/06/2007 - 10.00-16.00
בואו לקפה ולמוסיקה בחנות הכי גז'ית בארץ...
אל תחמיצו!



עוד יומיים!

מחר וביום ו'

מחירו של כל ספר בחנות בגבעתיים 

 10 ש"ח בלבד

[לבד מספרים חדשים או מוזמנים]

03-7319837



מה בדף המידע הבא?

רוצים לנחש?



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן