דף מידע מספר 124   

3 אוגוסט 2011

המבצע ממשיך וממשיך*

אנו ממשיכים את המבצע המיוחד
עליו הכרזנו בדפי המידע הקודמים בנושא הוצאות 'מסדה' ו-'ראובן מס'!

       

לכבוד דף המידע ימכרו ספרי 'דון קאמילו' ו-'אחד עשר האלופים'
בהדפסה חדשה של 'חנות הספרים של איתמר'
במחיר מיוחד של 65 ש"ח לספר או 120 ש"ח לזוג.
ההדפסה החדשה של 'יהושע הפרוע' במחיר מיוחד = 25 ש"ח

לא ניתן למצוא את המהדורות החדשות בחנויות אחרות.
טלפון להזמנות 04-6399749
או במייל il_books@netvision.net.il

אם אתם רוצים לקרוא על הספרים המיוחדים
הנה הקשור לדף המידע המדובר. לחצו כאן!

לכל המתקשרים הרבים בנוגע לספרים: 'גן גני'/ קיפניס,
'אוטוביוגרפיה בשיר וזמר'/ נתיבה בן יהודה,
ומשחק הקלפים 'רביעיות מהספרים',
כל העותקים נמכרו!
בחנות בזכרון יעקב ניתן למצוא עותקים פגומים
של הספר 'גן גני' [פגמים בכריכה, כמה דפים הפוכים וכו']
במחיר של 35 ש"ח לספר.

* לכל אלה שמתקנים אותי שהמבצע לא יכול להמשיך אלא 'המבצע נמשך',
לדברי בלשנים שדיברתי אתם, ניתן לומר 'המבצע ממשיך' בתנאי שיש המשך למשפט.
ולכן המבצע ממשיך וממשיך... ברגע שכל העותקים ימכרו - אני מבטיח - המבצע יסתיים ויסתיים...



ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

אב ובנו
המשורר אברהם לב ובנו הסופר יגאל לב
התוכן:
נטע ו-10 המרגלים, גבעת השלושה,
אברהם לב - פייטן לא יגע, היומן, משה'לה,
סיפור מלחמה, אדוני השופט



נטע ו-10 המרגלים

נטע גולדברג [הרפז] היה מיוזמי ומקימי קבוצת "אחווה" לעבודה קבלנית שהוקמה בפתח תקוה ב-1913. במסגרת הקבוצה הוא פעל כדי למצוא עבודה לפועלים יהודים אצל איכרי פתח תקוה אשר העדיפו פועלים ערבים בגלל עלותם הזולה יותר. בשנת 1917 היה בין אסירי פתח תקוה שהוגלו לכלא דמשק על ידי השלטון התורכי - מרכוס שפגטנר, מנחם גרויליך, מרכוס הרנק, משה טוב, יוסף טוב, אדוארד קלוגר, שמואל שטריימפלר, שבתאי יפה, יצחק מהרינג ויהושע קוזינסקי. "בזמן המלחמה..." נכתב בעיתון 'דבר',  "אחד עשר נתיני אוסטריה ונטע גולדברג בראשם, מסרו עצמם - כדי להציל את שאר חבריהם - לרשות הממשלה התורכיה, או יותר נכון לציפרני הנמר ג'מל פשה, והוגלו לדמשק, לאחר שספגו מלקות ומקלות ו'פליקות'. בדמשק הם שבויים כמורדים פוליטיים, שוכבים, מתגלגלים בין אסירים, טרף למחלות ולכל מיני רמשים זוחלים." שלושה מפועלי פתח תקוה גוועו בכלא, בארץ נכריה. על שמם נקרא קיבוץ גבעת השלושה שנוסד בשנת 1925.
 

שמואל שטריימפלר
 שמואל נולד בקלמיאה שבגליציה בשנת 1892. בשנת 1911 עלה לארץ. עבד כפועל חקלאי בבן-שמן, בנטיעות, ברפת ובשמירה. בשנת 1914 לאחר שנשא לאשה את חיה טריטיאק שליש בשנת 1914, עברו לעין גנים בפתח-תקוה, והיו מהמיסדים של קבוצת "אחוה".
בימי מלחמת העולם הראשונה יכול היה להתהלך חפשי ברחובות בזכות הנתינות האוסטרית, והקריאה לצבא התורכי
 
לא חלה עליו. הוא היה מסתובב במושבה, ומודיע לחברים על סכנה מאיימת על ידי החיילים התורכים שהיו באים לחפש אחרי משתמטים מהצבא. באחד הימים נאסר ע''י התורכים, הובילוהו יחד עם כמה חברים, קשורים לגמלים, למאסר בדמשק ושם עינו אותם.
נפטר בשנת 1920 בכלא בדמשק, ומקום קבורתו לא ידוע עד היום.
 

מנחם גרויליך

מנחם נולד בגאליציה ועלה לארץ-ישראל למרות התנגדותם התקיפה של הוריו. עבד כפועל במשקי האיכרים בפתח-תקווה וברחובות. היה עלם צנום וכפוף-גו אך זריז ומוצלח מאוד במלאכתו עם המעדר, ועד מהרה יצא שמו כאחד מטובי העודרים באזור. הוא היה גם איש ספר ולמדן גדול וקרא בשקיקה ובהנאה מרובה ספרים בעברית, בגרמנית ובפולנית.  בשנת 1917 לא יכלו איכרי פתח-תקוה  לשלם לפועלים את שכר עבודתם, ואלה יצאו להפגין ולתבוע את פרנסתם מאת חברי "הוועד החקלאי". באחד הימים דרשו התורכים להסגיר לידיהם את שומרי המושבה והוועד ניצל הזדמנות זו כדי להיפרע מהפועלים ומסר את שמותיהם למשטרה התורכית. אז החליט המרכז החקלאי של פועלי יהודה שיימסרו לידי התורכים עשרה אנשים נתיני אוסטריה בתקווה שהיחס אליהם יהיה נוח יותר. מנחם התנדב גם הוא להצטרף לחבורה ובאוקטובר 1917 הועבר על-ידי התורכים לכלא בדמשק. שם עונו קשות הוא וחבריו עד אשר לא יכלו עוד לשאת בעינויים. מנחם נפטר בבית הכלא והובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בדמשק.

יצחק מהרינג

אייזיק מת גם הוא , כמו שני חבריו, בבית האסורים בדמשק. הוא היה מהעיר בולוחוב, לא רחוק מעירו של חברו גרויליך. גם הוא היה צנום כמוהו. לבוש תמיד בהידור, עם עניבה ותסרוקת מסודרת. אייזיק שימש כמזכיר בבית הספר החקלאי בפתח תקווה. לפי הכתוב בעיתון 'דבר', הוא קבור בבית הקברות היהודי בדמשק.

 



גבעת השלושה

נופו של קיבוץ/ אברהם לב

בשמשה
חל שמש בזהב זהרו
טרקטור הומה בשדה קרוב,
ציפורים עפות ונוקרות את הזרע
ומעפר עפרו,
במעניות
א, סנוניות
גם לי, גם לכם יספיק עד בלי הרף.

חומה
וחרושה נחה אדמה
כנהר
שלגדה נהר
ומעד וחזר.

ממנו והלאה - מנוחה
ותלי אדמה זערערים, כגלים
מעורסלים.
ואני, האיש שליד השמשה,
רואה שדה כמבעד לערפל,
את האויר בותק תור
הנושא קש במקור
לבנות את קנו,
ואני
אציצה בראי:
רקתי - שיבה הנה!

עברית: חיים רבינזון

בשנת 1925 התיישבו שתי קבוצות פועלים על גבעה בצד הדרום מערבי של המושבה פתח תקוה. המתיישבים הראשונים היו: קבוצת "מעבר" וקבוצת "עין חרוד". את הקרקע לישוב החדש רכשה הקרן הקיימת לישראל. הקבוץ שהוקם נקרא "גבעת השלושה" על שם שלושת פועלי פתח תקוה - שמואל שטריימפלר, מנחם גרויליך ויצחק מהרינג - שנאסרו בשנת 1917 על ידי השלטון התורכי ומתו בכלא בדמשק. לזכרם הוקמה אנדרטה בקיבוץ עינת.
בשנת 1931 רכשו עבור הקיבוץ גבעת השלושה אדמות חקלאיות טובות באזור "נזלה" הסמוך לראש העין ולמעיינות הירקון. שטחים אלו היו שטחי חקלאות העיקריים של הקיבוץ. לאחר מלחמת השחרור, הוחלט בשנת 1951 על מעבר הקיבוץ לשטחי "נזלה". אך לאחר מכן, חילוקי דעות אידיאולוגיים ומפלגתיים גרמו לפילוג בין החברים, כפי שאירע בכל קיבוצי "הקיבוץ המאוחד". לאחר מחלוקות עימותים הוחלט על הקמת שני קיבוצים באזור "נזלה" אליהם יעברו חברי גבעת השלושה. האחד המשיך להיקרא "גבעת שלושה" והשתייך ל"קבוץ המאוחד". השני שהוקם מדרום לו, קרוב ל"מגדל צדק" נקרא "עינת" והשתייך ל"אחוד הקבוצות הקיבוצים". בשנת 1954 הושלם פינוי שטח גבעת השלושה הישנה וכל החברים עברו לשני הקיבוצים החדשים.

"אני כבר שנה ועשרה ימים בארץ," כותב המשורר  אברהם לב ביומנו [12.1.1934]... "עכשיו נעשיתי כזה בעל הבית. יש לי חדר משלי, אישה, תינוק. אולי זה נשמע כאילו פרדוקס - המילה 'שלי', פה בגבעת השלושה, במקום שאנחנו חיים על יסוד של 'קולקטיב חברתי', אבל רק שלושה אלה הם באמת שלי, גם היומן הוא שלי, ובפעם הבאה שאכתוב ביומן ארחיב בנושא הקיבוץ..."



אברהם לב - פייטן לא יגע


אברהם לב, בית הבראה ארזה, 1947.
מתוך ארכיון "עם הספר" של החנות הבינלאומית שלנו.
לצפייה בכל התמונות בארכיון לחצו
כאן

בין ספרים

על מטתו, צנוף דממה,
שכוב פייטן יגע.
הוא לרוויה מלים גמע,
ועודו גומע.

נבר, עלעל בין הספרים,
קובצו מפה, משם תלי תלים,
ולפניו קברים קברים:
פא-נונים למלים.

פתאום - עש חי, לא פגר של חלום,
בין המלים נלבט, אין שביל.
האח, חיים ישנם עוד! - וב'שלום'
צוהל פניו יקביל.

1958
תרגם מאידיש: משה בסוק

"אבא אהב לקרוא ספרים." כותב יגאל לב בספרו 'קדיש לאברהם'. "אריה רבינר האחראי על ספריית הקיבוץ [גבעת השלושה] ועל רכישת ספרים חדשים, הביא לו כל שבוע ספר חדש, עוד לפני שהשתרך תור ארוך של מזמיני הספר לקריאה. בחדר הקטן שלנו ישבו מאיר בליזובסקי, אריה רבינר, יעקב ליפשיץ ואנשים חכמים אחרים, ודנו בספרים, בציונות, בקיבוץ. דיונים סוערים משום שדור זה לא ראה בויכוח ספורט, אלא האמין במילים, האמין בכוחן והגשים אותן במעשי היומיום."

המשורר האידישאי אברהם לב (1910 - 1970), נולד  בבלרוס. כבן 12 גלה עם הוריו, בעקבות מלחמת העולם הראשונה לאוקראינה. משנת 1922 התגורר בווילנה אשר עיצבה את דמותו כמשורר, והייתה רקע חשוב ליצירתו הספרותית. בשנת  1929 הצטרף לב לתנועת "החלוץ", איתה יצא להכשרה בקיבוץ חוצבי-האבנים "קלוסובה" שבפלך ווהלין. בשנת 1932 עלה לארץ ומאז ועד מותו היה חבר קיבוץ גבעת-השלושה.  שנים רבות עבד בפרדסים, וחוויותיו והתבוננותו בעבודה ובטבע באו לידי ביטוי במחזור "שירי הפרדס".
"את שיריו, ומאמריו היה כותב בעט," מספר בנו יגאל, "מגיה, מתקן, מדפיס אותם במרתף ושולח לעשרות עיתוני האידיש שהיו צמאים לשירה חדשה, מקורית, של איש אדמה ישראלי המספר על פרדס, כרם, כפר, שדות. 'הוא הביא את ריח השדה לספרות היידיש והפך לאחד מחשובי המשוררים,' אמר לי מאוחר יותר הסופר יוסל ברשטיין. 'היו באים לארץ לראות את ירושלים ואת אבא שלך', הוסיף."

שיריו, שראו אור בבמות יידיש בארץ ובתפוצות, פורסמו בקונטרסים ובספרים. מספריו: "סלעי קלוסובה" (1929), "בלדות" (1939), "אילנות ברוח" (1961), "זהורית ברוח שירים".

     
שירים: קיבוצישע פייזאזשן, אין קלעם, שפיטאל לידער, פכעטן, קינות, פארנאכטיקע טענער, טויבן ביי דער סען, יאשע בער, פונעם בוך א ליד נאך אייך.  פארלאג 'מנורה', תל אביב, 1967.  אינהאלט: מיט זיך אליין, קליינווארג, דערמאנוונגען באגעגענישן, גרויסע טעג, יוגנט עליה, רעגנטעג, ותיקים, אונטערן צייכן פון שפאלטונג, משהלע. י. ל. פרץ, 1971.  שירים מתורגמים מאידיש ע"י אביגדור המאירי, משה בסוק, דב סדן, ש. מלצר, יצחק עוגן, בנימין טנא ועוד: הירש לקרט, גבעת השלושה, ערסלני נא ערסל, בלילה בבית העלמין, בין ספרים ועוד

להזמנת הספר לחץ על חזיתו

חיי מתנדנדים/ אברהם לב

חיי מתנדנדים על חוט דק
הנה והנה
עולים בי הפחדים
של אותו אדם
אשר על בד עץ דקיק
התנדנד לפני אלפי שנים.

שירו האחרון של אברהם לב, נכתב באידיש ופורסם
בכתב בעת 'סביבה' בניו יורק, בעריכת קדיה מולודובסקי



היומן

כעשרים שנה לאחר פטירתו של המשורר אברהם לב, גילה בנו נחום בעיזבונה של אמו את יומנו. היומן נפתח בשנת 1929 ומסתיים ב-1954. הוא כתוב באידיש, ויש בו קטעים אינטימיים ופרשיות אהבה מביכות. למרות זאת שמרה האם את היומן, אך לילדיה לא ברור היה אם הסתקרנה להציץ בו.
נחום, הבן הצעיר, דאג לתרגם את היומן לעברית בעזרתו של ליאוניד רוייטמן. בספרו של יגאל לב 'קדיש לאברהם', מופיע היומן כמעט בשלמותו 'בהשמטה של קטעים שאינים חשובים, או מעניינים, או דיסקרטיים."


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

"אולי זה מקרי," פותח לב את יומנו בוילנה בשנת 1929, "שאת היומן שלי התחלתי לכתוב ביום הזיכרון לחוזה המדינה ד"ר תאודור הרצל. ואולי אין זה מקרי. אני עצמי לא חסיד גדול של הציונות, אך חלילה איני שונא את הרעיון הציוני." אברהם לב מסביר כי בחר לכתוב את הקורה אותו ביומן, כדי לחלוק את רגשותיו עם מישהו. "יהיו, אם כך, דפים אלה חברי הטובים ביותר, ואני אגלה בפניהם את כל סודותי."

"חיי בימים אלה, מן הראוי לציין, רגילים לחלוטין. אני בודד רוב הזמן, או כמעט בודד. מספר החברים שלי מאוד קטן, ושל חברות - קטן אף יותר. רק לעיתים מזדמן לי לכתוב שיר יפה משלי, או לקרוא שיר יפה, או לבלות קצת בחברה של בחורה שמוצאת חן בעיניי. אך בחורות נחמדות המוצאות חן בעיני מועטות מאוד. ניתן למנותן באצבעות יד אחת וגם כך יישארו שלוש אצבעות לא ספורות."

 "בסוק הודיע לי היום שנשלח על שמי אישור להצטרף לקיבוץ בקלוסובה [משה בסוק, משורר ומתרגם מיידיש, לימים היה עורך הוצאת הספרים הקיבוץ המאוחד]. אני בכלל לא מוכן לנסיעה, אך אני חייב לנסוע לאחר השבת. הבעייה היא שאף אחד אינו נמצא בבית ואת כל ענייני הנסיעה אהייה חייב לסדר בעצמי. הרעיון לנסוע והעיקר לשנות את חיי ממלא אותי שמחה. אני מחכה כבר בחוסר סבלנות ליום שאעזוב את ווילנה. ווילנה של האכזבות והאהבות כאחד...
כמאה ועשרים חברים נבחרו לעלות לארץ ישראל ואני בתוכם. כרגע חזרתי לווילנה. כותב שירים, כותב סיפורים. סיפור אחד 'ריקודים וזריחה' התפרסם השבוע בבריסק, בעיתון 'פאליעסער שטימע'.
 

"25.3.1932 - שוב בחורה בחיי, ט. ש. [טייבלה שוכמן] שמה, מסטולין, היא שונה לחלוטין מהבחורות שהכרתי קודם, כגון, דבורה, הניה ואחרות. הן שיחקו איתי במחבואים, וגרמו לי סבל רב. והיא להיפך מהן - היא אומרת ישר ובפירוש שהיא אוהבת אותי, ומתנהגת איתי כאילו היא באמת מאוהבת. הרגשות שלי כלפיה: אני מרגיש שאני מאוד מודה לה על אהבתה. היא יפה, גובהה בינוני, פניה בהירות, שיער שחור, אבל לא שחור כהה, עיניה גדולות, פתוחות. היא מתנהגת יפה בחברת בחורים. אנחנו יוצאים לעתים קרובות לטייל בדרך שמובילה לדובנה, מטיילים שעות ומדברים על הכל ועל כלום. אני מרגיש את אהבתה, כשאני מתקרב אליה, היא מחייכת משמחה, מחבקת ומלטפת אותי. תודות לט. ש. התרחקתי לגמרי מבחורות אחרות, והפכתי ליותר רציני, רגוע. כן, הבחורה הקטנה הזאת מסטולין תרמה לי הרבה..."

"9.6.1932 - לפני כמה ימים קיבלנו החלטה רישמית. הגיעו גולדה מינץ ופיש מהמזכירות של קלוסובה. בחרו במועצה חדשה בת חמישה אנשים ואני בתוכם. כבר היום שני העולים הראשונים נסעו, נכון יותר להגיד, הלכו, הם הלכו 20 ק"מ ברגל... טייבלה מתכוננת בימים האלה לנסוע לסטולין ומשם לעלות. במשך 3 חודשים של אהבה היא נכנסה עמוק עמוק ללבי, כל הימים ביליתי רק אתה, תמיד היינו ביחד והיא כל כך נמשכה אלי כל כך חזק וכל כך בחום."

"20.12.1932 - סוף סוף אני עוזב את ווילנה, אולי לתמיד, אבל מי יכול להיות נביא, לך תדע מה מצפה לך בעתיד. לפי המכתב האחרון שקיבלתי מוורשה אני יוצא מווילנה בשבת, ביום שני [26.12] אני נוסע מוורשה לטרייסט [איטליה], ובעוד שבועיים אהיה כבר בארץ ישראל, ארץ ישראל שכבר שנים עומדת וממתינה לי בקצה האופק.

קרע סחף אותו הסער, כסופה המשתוללת,
והניח שם את אמא באבלה בדד.
ובין קירות בוהים נשארה, חרש דמעתה נופלת -
עזבה צעיר בניה, עזבה, נדד,
צעיר בניה שהיה לה למשענת ומשאלת -
זה היום הפליג לדרך, הה, הפליג לעד.
תשכח ימיני, אמא, אם לא אזכרך ואם משם
לא אוציאך ולא אביאך אלי מן הגלות."

"1933 - גבעת השלושה. כבר כמעט כחודש אני עולה חדש. הגעתי לארץ ב-2.1.1933 אני גר בקיבוץ גבעת השלושה, פלוגה של הקיבוץ המאוחד בארץ ישראל במרחק 10 ק"מ מתל אביב, ליד פתח תקווה. אני שונא לכתוב על ההתרשמויות שלי, בפרט, כאשר אני כל כך חדש בארץ, אולי אעשה זאת מאוחר יותר. בינתיים לא הגעתי למנוחה נפשית. עוד לא התאוששתי מהפרידה מאחותי שנשארה שם לבדה"
"6.1.1934 - טייבל ילדה לי בן, יום שישי 15 בדצמבר 1993, 11 בבוקר ימים של חנוכה תרצ"ג בתל אביב, רחוב רב מאנה , בבית חולים לנשים 'שטיין' וקראתי לו יגאל."


יומן כיס של אברהם לב,
בו הוא מציין בכמה מלים את לידת בכורו - יגאל



משה'לה היה הראשון

על מות לבן/ אברהם לב

יום נכנס. יום יוצא. כרגיל.
שדות הקמה מבשילים.
בלבי מת הרון, מת הגיל,
ואין בשפתי עוד מלים.

מצהיבים שיבולי הדגן.
למי הן, למי? אשתומם,
בשפעת השדה, הנה כאן,
כרו לך קבר הבן.

 

"המשפחה שלנו מנהלת מזה ארבעים שנה דו-שיח עם המוות," כתב יגאל לב בספרו 'קדיש לאברהם', "משה'לה היה הראשון."

 משה'לה בן אברהם וטובה. נולד ביום כ"ב בתשרי תש"ג (2.10.1942) בגבעת-השלושה - והימים ימי מלחמת-העולם השניה. למד שם בבית-הספר היסודי ובמשך ימי-לימודיו עבד בדיר-הצאן. בסיימו את לימודיו היסודיים למד בבית-הספר התיכון במקום וסיים את לימודיו - והוא אז בן שבע-עשרה ומחצה. התקבל כחבר למשק יחד עם בני-כיתתו, אך לצה"ל לא יכול להתקבל, כי עדיין לא הגיע לגיל-הגיוס. בשנת 1959 השתתף בצעדת ארבעת הימים. באוגוסט 1960 גויס לצה"ל וכעבור מחצית-השנה התנדב ליחידת-הצנחנים ומילא את תפקידו תוך מאמצים על-אנושיים.  

לאחר האימונים הראשונים נשלח לקורס-נהגות ורק ימים מועטים לפני נפלו קיבל את רשיון-הנהיגה. ביום כ"ב בשבט תשכ"א (8.2.1961) יצא להסיע באמבולנס צבאי את חברו לבית-החולים ובדרך שובו למחנהו מצא את מותו וחבריו הביאוהו לבית-החולים בלי רוח-חיים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבעת-השלושה. הקיבוץ הוציא חוברת על-שמו. בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים", הועלה זכרו.

"בליל גשם זועף של שמיני בפברואר 1961 צלצלו בדלת דירתי בתל אביב. " מספר יגאל לב בספר 'קדיש לאברהם', "שני חברי קיבוץ עמדו קודרים בפתח 'משה'לה נהרג, צריך לנסוע לגבעה להודיע להורים".
עד היום אינני יודע מדוע שמעתי מדבריהם כאילו אבא נפטר. במוחי כבר נקלט המסר הזה, אבא נפטר. משפט שהמם אותי, ולא חיברתי אותו ברגע של בלבול למשפט הבא 'צריך לנסוע לגבעה להודיע להורים'. לאיזה הורים אם אבא נפטר? ניסיתי לשאול את עצמי, אבל כבר הכבידה עומס הידיעה על מוחי וטישטשה כל הגיון...
באתי לגבעה, מחנה את מכוניתי ליד מגדל המים הגבוה שסביבו כבר נאספו חברי הקיבוץ. עמדו דוממים, מרכינים ראש, מפנים לי דרך כשצעדתי על המדרכה בין אנשים קודרים... רק כאן נפלה עלי צלילות איומה והמילים: "משה'לה נהרג צריך להודיע להורים"... איש מחברי המשק לא התלווה אלי בדרך האיומה ביותר שעשיתי בחיי.
פתחתי את הדלת ואמא קיבלה את פני בשמחה: "יופי שבאת, עוד מעט יבוא משה'לה ואני בדיוק מכינה עוגה."



אדוני השופט


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 

דמיינו לעצמכם את הסערה הציבורית שהייתה קמה היום בתקשורת, אם היה נודע בציבור כי היועץ המשפטי לממשלה, פנה לבית המשפט העליון בבקשה לאסור על הצגתו של מחזה מקורי באחד התיאטראות בארץ.

הצגת הבכורה של המחזה 'זעקת השתיקה', אשר הייתה אמורה להתקיים במוצאי שבת בחודש נובמבר 1966, נאסרה בתוקף צו ביניים שהוציא בית המשפט לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, משה בן זאב. לטענתו תוכן המחזה אותו כתב יגאל לב זהה עם פרשת השוחד של השופט מלחי, אשר משפטו התנהל באותו זמן בבית המשפט המחוזי בירושלים, והצגת המחזה עלולה להביא נזק רב.

פרשת מלחי זעזעה את מדינת ישראל באמצע שנות ה-60'. אליעזר מלחי, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, הואשם על ידי עו"ד יונה סופר באשמת שוחד. סופר טענה כי הכירה את מלחי מלימודי המשפט, וכמתמחה בבית המשפט המחוזי. לדבריה, לאחר שקיבלה מעמד של עד מדינה, היא תיווכה במתן שוחד מנאשם לשופט.
בדיוני בית המשפט נרשמו אלפי עמודי פרוטוקול [מעל 5500!], הופיעו בו כ-50 עדים, והוא נמשך על פני כשנה וחצי. במהלכו טענה ההגנה על קשר רומנטי בין השופט לבין עורכת הדין, קשר שהביא לתלונה. השופט זכה לחנינה בעקבות מלחמת ששת הימים, אך הוא התעקש על סיום המשפט עד לזיכויו המוחלט!

יגאל לב נולד בשנת 1933 בקיבוץ גבעת השלושה. לאחר שסיים את לימודי הפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החל את דרכו העיתונאית בעיתון 'למרחב', ממנו עבר לעיתון 'מעריב'. יגאל לב כתב ב-'מעריב' במשך שנים רבות. המדור שלו 'שורת הדין', שעסק בחיי היום יום בבית המשפט, היה האחד המדורים הפופולריים ביותר בעיתונות העברית באותם ימים - מריבות על רכוש וקרקעות, נער שעזב את לימודיו בבית הספר, כבוד המשפחה, ריב בין בדואים, ביזיון בית המשפט ועוד.

יגאל לב פרסם גם כמה וכמה ספרים בנושא בית משפט, פלילים והעולם התחתון. הרומן 'עירום מתחת לגלימה'  עוסק בשופט הנתקל בתיק פלילי הנושא בתוכו פרשייה הדומה לסיפור המוצנע של חייו. האם שופט מסוגל לשפוט את עצמו כמו נאשמים אחרים המובאים לפניו?

הספר 'ד"ש מהעולם התחתון" הוא קובץ סיפורים המביא תמונה כוללת של עולם הפשע הישראלי: שיח אסירים, הרוצחים, יומנה של אסירה, אסירים ביטחוניים, בשליחות המודיעין הסורי ועוד.

 



סיפור מלחמה

"רמי רצה במלחמה." כך פותח הסופר-הלוחם יגאל לב, את רומן המלחמה שכתב מייד לאחר מלחמת ששת הימים. "לא תאמין אבל אני מת שתפרוץ מלחמה... נמאס לי הכל. האוכל, המיטה, הבילויים, אני מוכרח משהו שיטלטל אותי קדימה..." בסיום הספר, כאשר חבריו של רמי ליחידה מגיעים לבית הוריו ללווייתו של רמי, מתפרץ נער, נושא מכתבים, אשר מביא גלויה מהבן המת, בה כתב שורה אחת בלבד: "באלוהים, אמא, כמה אני שונא את המלחמה..."


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

הספר 'באלוהים אמא אני שונא את המלחמה, ראה אור חודשים ספורים בלבד לאחר מלחמת ששת הימים בדצמבר 1967, וכבש במהירות את לב הקורא הישראלי. כל כמה חודשים ראתה אור מהדורה נוספת. "ספר החורג משיגרת ספרי המלחמה," נכתב בגב הספר. "הרומן הראשון שנכתב בידי לוחם מן השורה. 'באלוהים אמא אני שונא את המלחמה' הוא רומן המגולל את לבטיו ויסורי התבגרותו של צעיר בתוך מלחמת ששת הימים. צעיר שרצה במלחמה, 'כדי שתפתור לו את כל הבעיות', והמגלה במהלכה את ריעות חבריו לג'יפ, את אהבת נערתו ומעל לכל את עצמו.
'באלוהים אמא אני שונא את המלחמה' הוא סיפורה של המלחמה כפי שלא סופרה עד הנה. סיפורו של הקרב הסמוי המתחולל לא בחזית, אלא בלבו של כל לוחם - הקרב בין החובה והפחד, בין אהבת החיים והנאמנות לחבריו - הקרב אשר בו נחרץ למעשה גורל המלחמה."

"סבך  היה שוחט ובודק
אביך תלמיד ישיבה,
אז מאיפה למדת לדהור על טנק,
בן שלי,
מאיפה למדת לדהור על טנק?"

כך כתב אברהם לב לבנו יגאל, כשחזר ממלחמת ששת הימים.  "עם פרוץ מלחמת ששת הימים, " מספר יגאל לב [קדיש לאברהם, עמ' 75] "לקה אבא בהתקף לב נוסף, שעליו הודיעו לי ביום האחרון של המלחמה. באותו יום הגענו שנית למימי הירדן, לבנות מחדש את גשר אלנבי, שפוצצנו ימים אחדים קודם לכן. בג'יפ חציתי את מסלול הקרבות בדרך ההפוכה, הפעם ממזרח למערב, יריחו, רמאללה, לטרון. מיהרתי לטפס לקומה הרביעית של בית החולים בלינסון, שבו שכב אבא. לא הספקתי אפילו להחליף את מדי החיילים משום שהיה עלי לחזור בו ביום ליחידה שישבה בשערי יריחו, סמוך לגשר אלנבי. ישבתי ליד מיטתו של אבא ערב ארוך, ולפני שהלכתי הבטחתי לו ביקור בעיר העתיקה מייד אחרי שייצא מבית החולים. סיפרתי לו את סיפור הקרבות שלנו מלטרון ועד גשר אלנבי."



יגאל לב בקטלוג הכללי

הקטלוג הכללי באתר האינטרנט שלנו הוא אוצר של ידע.
קטלוג הספרים אינו קטלוג מלאי, אלא מכיל את פרטיהם של אלפי ספרים, ונועד לעזור לכם למצוא מידע על הספר שאתם מחפשים. ניתן למצוא ספר בעזרת שמו, שם מחברו, שם המאייר, או ההוצאה. אם אתם מחפשים, למשל, ספר על ילד אינדיאני קטן, הקישו את מילת המפתח "אינדיאני", ותקבלו את כל הספרים העוסקים באינדיאנים, אותם הכנסנו לקטלוג. מצאתם את הספר המבוקש? לחצו על הכפתור המתאים, ואיתמר ישמח לחפש את הספר עבורכם.
הקלידו 'יגאל לב' במנוע החיפוש ותקבלו את כל ספריו שבקטלוג.

הנה כתובת האתר:

http://www.itamar-books.co.il

או חפשו 'איתמר' בגוגל.

         
         
         

להזמנת ספר לחץ על חזיתו



תודות

תודה גדולה לנחום, בנו של אברהם לב.
ולנוני, מארכיון לתולדות פתח תקוה על שם עודד ירקוני



ההרצאות של איתמר

הרצאה - 
'מיומנו של מאתר ספרים'

הרצאה בה מספר איתמר כיצד נולד הרעיון להיות מאתר ספרים, איך נראתה ההתחלה ומה המצב כיום, כמה מהבקשות  המוזרות והמשעשעות שהגיעו אליו. עיקר ההרצאה הוא הסיפור כיצד מצא איתמר ספר - בשפה בה הוא בכלל לא קיים...

הרצאה -
'דף המידע של איתמר'

הרצאה בה מספר איתמר על כמה תעלומות ספרותיות שפתר בעזרת דף המידע שלו: מי כתב את איה פלוטו? כיצד הגיע ספר בעברית לידיו של אורי אילן בכלא הסורי, לאן נעלמה היד של טרומפלדור, 4 עדויות שונות בנוגע לגורלו של התנ"ך של וינגייט ועוד. 

"אתמול הקשבתי להרצאתך בכנס במכון וייצמן,
ניחוח הקסם שהפצת בחלל האוויר טרם התפוגג.
תודה!
ש."

ניתן להזמין את איתמר להרצאות -
קיבוצים, חוגי בית, חברות היי-טק ועוד.
התקשרו לטלפון 04-6399749!

לוח הרצאות -  2011

10/06 חוג בית. ראשון לציון
14/06 בית אבות. תל אביב
17/06 קיבוץ סאסא
24/06 חוג בית. קציר
28/06 מתנ"ס ליאו בק. חיפה
18/07 קיבוץ רמת דוד [תושבי האזור מוזמנים]
28/7 קיבוץ דפנה [תושבי האזור מוזמנים]

28/08 אירוע פרטי, יום הולדת.
19/09 הספרייה בערד

תושבי ערד, שימו לב!
הרצאה של איתמר!

"מיומנו של מאתר ספרים"/ איתמר לוי

ביום ב' 19/09/11 תתקיים הרצאתו של איתמר
ב-ספרייה בערד 
בשעה 20.00.

 
בסיום ההרצאה ניתן יהיה לרכוש את הספרים:
גן גני, יהושע הפרוע, 11 האלופים, מיומנו של מאתר ספרים

מיכל כתבה לי:
"איתמר, רציתי להודות לך על ההרצאה המרתקת שנתת בביתי. 
הרעיון הראשוני, הגשמת החלום להיות מאתר ספרים,
ובעיקר הרפתקאותיך במרדף העולמי אחרי הספר 'הקרן הירוקה',
השאירו אותנו פעורי פה ונרגשים.
גם אחרי שהלכת, עוד שעה ארוכה, ישבו הנוכחים והעלו חוויות מסיפוריך.
תודה, תודה תודה..."

גילי כתבה:
"תודה על הרצאה נפלאה.
עוררת בי זכרונות..."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~



הוצאת ספרים 'ספר זכרונות'

הוצאת הספרים 'ספר זכרונות' של 'חנות הספרים של איתמר' הוקמה בשנת 2000, כאשר פורסם לראשונה הספר 'מיומנו של מאתר ספרים'. הספר זכה להצלחה רבה, וכיום נמכרים העותקים האחרונים מהמהדורה השלישית של הספר. הוצאת הספרים שמה לה למטרה להדפיס מחדש ספרים שאזלו. בין הספרים שחידשנו ניתן למצוא את 'לימפופו'/ צ'וקובסקי, 'אוטוביוגרפיה בשיר וזמר' / נתיבה בן יהודה [כל העותקים נמכרו]. כמו כן, הדפסנו שתי מהדורות של משחק הקלפים 'רביעיות מהספרים' - משחק המושתת כולו על ספרי ילדים ישנים.


עותקים אחרונים! 

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!].
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

\
הספר הקלאסי 

יהושע הפרוע/ היינריך הופמן

סיפוריהם המצחיקים-מפחידים של יהושע הפרוע, אלעזר האכזר, עזרא המפונק, גדי נדנדי, הזדים השחורים ועוד.
ספר זכרונות, 2002. כריכה רכה, 25 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן


קלאסיקה איטלקית

עולמו הקטן של דון קאמילו/ גוארסקי

מעשים ומאורעות מגוחכים המתרחשים בכפר איטלקי קטן, בין הכומר דון קאמילו ליריבו ראש הכפר הקומוניסט פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 65 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 
קלאסיקה איטלקית

דון קאמילו וצאן מרעיתו/ גוארסקי

המשכו של הספר "עולמו הקטן של דון קאמילו". המשך מעשיהם ומריבותיהם של הכומר דון קאמילו וראש הכפר פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 65 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 
לאוהבי כדורגל

אחד עשר האלופים/ אדוארד בס

מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ ואחד עשר בניו. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 65 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן

כל הספרים חדשים, ולא ניתן למצוא אותם בחנויות ספרים אחרות,
אלא רק ב'חנות הספרים של איתמר'.



'צימר הספרים'

'צימר הספרים' נבחר למקום הרביעי
ברשימת 10 הצימרים הכי טובים בארץ
של עיתון 'מעריב'.

הסמקנו...

כך נראה צימר הספרים דרך עיניה של אורחת
שהיא גם צלמת נפלאה. תודה עירית!
למעבר לתמונות לחצו כאן!

רוצים להעניק למישהו מתנה שהוא לא ישכח לעולם?
מתנת יום הולדת, יום נישואין, שי לחג!
צימר הספרים של איתמר!
מחירים = 600 ש"ח באמצע השבוע,
700 ש"ח  בסוף שבוע.
להזמנות - 04-6399749, 0522-585787.

"אין עוד מקום כזה בעולם..."

ראו מה צלמה ומה כתבה עלינו לאה, אורחת בצימר, והוסיפה:
"וכל מלה נוספת - מיותרת..."


לפעמים קורה שאתה נשאב במנהרת הזמן, טועם טעם ומריח ניחוח - שהיו ואינם עוד - מבית הוריך, מין ארומה של ימי ילדות ובגרות ואתה מתענג על כל דקה ודקה בהוויה שאופפת אותך ובאה כשמן בעצמותיך.
זה מה שקרה לנו בצימר מקסים ובהיר שקירותיו מכוסים במדפים כחולים עמוסי ספרים. מבעד לחלון עם הוילונות הלבנים, משקיף נוף ירוק והררי מרהיב. דלת רחבה שמשקופיה כחולים פונה אל מרפסת מרווחת שבה נמצא זוג כסאות-נוח וכל היופי הזה נמצא במעלה מדרגות בצבע כחול בסגנון יווני ומעוטר בעציצי קרמיקה עתירי פרחים צבעוניים.  

                      

 נכנסנו לחדר, הבטנו במדפים הכחולים ומיד צדו עינינו קריצות של ידידים מוכרים משכבר הימים: ספרי ילדים וספרי קריאה למתבגרים ולמבוגרים, ספרי מדע וספרים של הסטוריה, ביוגרפיות וספרים מתחום המוסיקה והאמנות ורבים מהם, שליוו אותנו בדרכנו במרוצת השנים, ברכו אותנו ממקום מושבם. שמטנו את התיקים והמזוודה והתקרבנו לכמה מיודעים שזיהינו חיש קל על המדף, לקחנו לעיון, התיישבנו בפינת הקריאה הנעימה והאינטימית והתנתקנו מן העולם החיצון. 

        כשצפנו ועלינו מעולם שכולו ספרים, הבחנו מימיננו בחדר השינה הצחור שגם הוא צפן בתוכו מדפים עמוסי ספרים שאמורים היו להנעים לנו את שנת הלילה...

                     

                     

למותר לציין כי בצימר יש מטבחון נחמד ומצוייד באביזרים הנחוצים וחדר הרחצה נעים. הכל נקי וריחני להפליא. כל בקשה שלנו נענתה ברצון ובתשומת לב מירבית. לאחר שנת לילה ב'חנות הספרים הביתית' סעדנו את ארוחת הבוקר האורגנית במרפסת הקסומה ולא הסרנו את העינים מן הנוף של מורדות הכרמל והשטחים החקלאיים שבאיזור.

             ולמי שלא הבין עד עתה מי הוא בעל הבית של הצימר הקסום הזה, אגלה ששמו איתמר לוי. כן, זה אותו האיתמר, מאתֵר הספרים, בתכניתו של ירון אנוש ברשת ב' בימי ששי אחה"צ. לאחר שישנו ובילינו עם ספרים, רכשנו גם כמה מהם (חוברת על 'פינצנט פן גוג' ביניהם...) ויצאנו משם בהבטחה לבוא שוב וגם לחתום בספר האורחים שבעוונותינו שכחנו לכתוב בו שנהננו עד מאוד.

צימר הספרים בפייסבוק

לבקשת רבים פתחנו דף נפרד לצימר הספרים. אם אתם רוצים להיות מעודכנים במתרחש בצימר: סיפורים, אנקדוטות, חוויות, צילומים. אם אתם רוצים לכתוב לנו את דעתכם על הצימר - זה המקום!
בדף הפייסבוק לחצו על 'לייק/ אהבתי', כדי להיות מעודכנים!

לחצו כאן



 

יש לכם משפחה או חברים בחו"ל המתכננים לבוא לביקור בארץ?
שלחו להם את הקטע הבא.
מהניסיון שלנו עם אורחים מחו"ל, צפוי להם חווייה לא שיגרתית
ולא  מקובלת בארץ הקודש...

?Looking for a unique place to stay in Israel

:We are happy to introduce

 Itamar's Books Lodge
[Zimmer]

The lodge is located in the Kerem Maharal village on the Carmel Mountains

Kerem Maharal is a 25 minutes drive south of Haifa, and a one hour drive from Tel Aviv. It is also a 15 minutes drive from Israel's finest beaches, and a short drive from ancient Caesarea, the artist village of Ein Hod, and the lovely town of Zichron Yaakov

The lodge has one bedroom, a reading area, a dining area and a kitchenette
Outside there is a porch overlooking the picturesque view of the Carmel Mountains and the lovely Kerem Maharal Valley

In Itamar's Books Lodge there are thousands books in various subjects: art, history, science fiction, Judaism, biographies etc. All the books are for our guest's reading pleasure, and are for sale
The lodge is suitable mainly for couples, with an option for an extra mattress for one more guest.

The lodge also has Wi-Fi, stereo, DVD, refrigerator, and micro wave

Itamar's Books Lodge
was rated by one of Israel's leading
newspaper as the 4th best guest house

il_books@netvision.net.il

 



641 ספרים מומלצים
[מ-'משפט הכלב' [אם לא נמכר ביתיים] ועד 'דון קאמילו וצאן מרעיתו']

האם ביקרתם כבר
בחנות הספרים  שלנו באינטרנט?

      

מאות ספרים מובחרים ממתינים לכם במדור 'ספרים מומלצים'
באתר האינטרנט שלנו. המדור מתחדש כל יום, ומתווספים אליו ספרים 'חדשים'.
למעבר לאתר לחצו על אחת התמונות.


המדף המצולם הוא אחד מעשרות המדפים
של החנות שלנו באינטרנט.

באתר האינטרנט 'חנות הספרים של איתמר' מסתתרת חנות פעילה במיוחד, אולי החנות הפעילה ביותר שלנו, בה מבקרים אלפי אנשים במשך החודש. חלק מהאנשים מחפשים ספר מסויים, ולשם כך הם נעזרים במנוע החיפוש המשוכלל שלנו ומגישים בקשה לאיתור הספר, חלק קוראים להנאתם את שנכתב בפורום 'מועדון הקוראים', או סיפורים חדשים במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.
מאות אנשים עוברים כל יום על מדור 'ספרים מומלצים'. דמיינו לעצמכם שולחנות תצוגה עצומים, וחלונות ראווה גדולים, בהם מוצגים לראווה מיטב הספרים שהגיעו אלינו.
במדור 'ספרים מומלצים' תוכלו לראות את עטיפות הספרים, תיאור של תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים. ליד כל ספר מצוין מחירו ומצבו. הספרים במדור 'ספרים מומלצים' הם תמיד במצב טוב מאוד, אלא אם כן נכתב אחרת. מרוב הספרים יש לנו עותק אחד בלבד, ואנו ממליצים להזמין את הספר בו אתם חפצים מייד.

הנה דוגמא לספרים חדשים במדור ספרים מומלצים:

        

       למעבר למדור 'ספרים מומלצים' לחצו על אחד הספרים,
או כנסו לאתר [חפשו - 'איתמר', בגוגל].

אם אתם מחפשים ספרים באנגלית על ארץ ישראל, יהדות ומזרח תיכון -
תוכלו למצוא ספרים רבים 'בחנות הבינלאומית' שלנו.


למעבר לחנות הבינלאומית
לחצו על התמונה



שימו לב!



אנו מסדרים את החנות מחדש,
בעזרת הספרים הטובים ביותר שיש לנו במחסנים!
[הנה חלק מהספרים שאתם יכולים למצוא על אחד משולחנות התצוגה בחנות:
נשים קטנות, כמעיין המתגבר, תמונות יפואיות, הנסיך הקטן, מרי פופינס,
פוליאנה, וינטו ויד האש, הלב, מומו, דירק הילד מהולנד, האסופית,
חברברי הסוונה, ועוד עשרים ספרים מסדרת המופת לנוער 'מרגנית'!]

מומלץ לברר שעות פתיחה בטלפון!
בימי שבת וחג החנות סגורה!!
כתובת החנות:
רח' הנדיב 23, זכרון יעקב
04-6399749

חניון ציבורי מול החנות. מזגן



לידיעתכם!
[אנחנו מתכוונים לדואר אלקטרוני...]

דואר שאתם שולחים כתגובה לדף המידע
לא מגיע לשום מקום, ולכן אינו מטופל!
הדרך היחידה לכתוב לנו היא דרך האתר, 
או במייל
il_books@netvision.net.il
אם שלחתם בעבר הודעה כמענה לדף המידע,
ולא קיבלתם תשובה,
אנחנו ממליצים לחזור על ההודעה שוב באחת הדרכים שציינו!
או אם אתם רוצים לשלוח לנו דואר רגיל...
חנות הספרים של איתמר, ת.ד. 384 זכרון יעקב 30900

תודה



ארכיון דפי המידע

לבקשת רבים אנו מביאים כאן קישורים ל-96 דפי המידע הראשונים:  ח. נ. ביאליק, לאה גולדברג, נחום גוטמן, טעויות בספרים, יאנוש קורצ'וק, שלום עליכם, אלוהים בספרים ועוד. לחיצה על הקישור תעביר אתכם לדף המידע המתאים.

שימו לב! חלק מדפי המידע נכתבו לפני שנים רבות.

 1. גן גני  2. חגים  3. מדינאים  4. אמנות  5. 'בלשים'
 6. קוראים  7. ביאליק  8. צנזורה  9. מכתבים  10. מילונים
 11. דף הילד  12. תנ"ך  13. הומור  14. השואה  15. העצמאות
 16. קיבוצים  17. דודה לאה  18. גוטמן  19. ספורט  20. צמחים
 21. בעלי חיים  22. מסעות  23. טעויות  24. רפואה  25. הרצל
 26. ריגול  27. פסבדונים  28. נער-סופר  29. הספרן  30. זוגות

 31. טרומפלדור

 32. שירה  33. ז'בוטינסקי  34. תיאטרון  35. שלום עליכם
 36. קהל  37. אלוהים  38. עיתונים  39. קורצ'אק  40. הקשרים
41. עינים זרות  42. אוריאל אופק 43. משפ' דיין  44. קניון ספרים  45. 1952
 46. בן גוריון  47. יומן  48. שקספיר  49. טלפיר  50. החלוצות
 51. מערכות  52. מד"ב בא"י  53. צנחנים  55. פלילים  56. מציאות
 57. המבחר  58. עטיפות  59. מלחמות  60. צילומים  61. ברל
 62. עליזה  63. ש. שלום  64. חלומות  65. השואה  66. אסירי ציון
 67. ברנר גנסין  68. מדע בדיוני  69. עם הספר  70. דבר לילדים  71. המתנדבים
 72. תרצה  73. הסתלקות  74. קאפקא  75. ראובני  76. רובינא
 77. אמיל  78. אבן שושן  79. דבורה  80. אנציקלופדיה  81. התקופה
 82. דן עומר  83. היסטוריה  84. כסף  85. כדורגל  86. ש. מלצר
 87. קבק  88. זעירא  89. חבילה 8  90. 'בלשים'  91. פני תל אביב
 92. י. בן צבי  93. אבנים מספרות  94. רומן רומנטי  95. חיים הזז  96. אידיש
         
         

המשך יבוא



מה בדף המידע הבא?

   

תעלומת ים המלח
תעלומה שתחילתה ספר מצונזר, וסופה מי יידע?



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן