דף מידע מספר 126   

10 יולי 2014

ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר

  
להזמנת ספר לחץ על חזיתו

אנו מקדישים את 'דף המידע של איתמר' לסדרת ספרים
המביאה מבחר מאמרים על יעקב פיכמן, נתן אלתרמן,
יוסף חיים ברנר, ס. יזהר,  אמיר גלבוע, מ. י. ברדיצ'בסקי,
שמואל יוסף עגנון, אברהם שלונסקי, חיים הזז, שאול טשרניחובסקי,
יצחק שנהר, יונתן רטוש, אורי ניסן גנסין, דבורה בארון,
ש. שלום, ש. הלקין, א. צ. גרינברג ועוד.



      
להזמנת ספר לחץ על חזיתו

פני הספרות

סדרת ילקוטי הביקורת בשם 'פני הספרות' התפרסמה בשנות ה-70' על ידי הוצאת 'עם עובד'. בסדרה מופיעים מאמרים וביקורות שנכתבו בעבר, והתפרסמו במשך השנים בעיתונים ובמוספים ספרותיים על היוצרים המרכזיים בספרות העברית.  

"בסדרות אלה," נכתב בגב אחד הספרים, "מופיעים קבצי ביקורת ממיטב דברי הערכה, הפרשנות והניתוח, שנכתבו על היוצרים המרכזיים בספרותנו בדורות האחרונים. תפקיד הסדרות הוא לסייע לקורא, למעיין ולתלמיד בהבנת יצירתם של חשובי סופרינו ועם זה להציג לפניהם את התפתחות הביקורת העברית, כפי שהתגלתה ביחסה אל סופרים אלה. לכן מוקדש לכל קובץ מבוא, ובו תיאור מתועד של הגישות השונות, שהיו נהוגות בביקורת לגבי היצירות של הסופר. כן מצורפת ביבליוגרפיה נבחרת. כך תורמות הסדרות להבהרת 'פני הספרות' תרתי משמע. פני הספרות במובן גדוליה ובוניה, שיצירתם תועמד כאן באור המרוכז של ביקורת בת כמה דורות, ופני הספרות במובן נופה ואקלימה, המתחלפים בלי הרף בתהליך ההיסטורי של השתנות הטעם, המושגים הספרותיים ודרכי ההערכה."
הספר הראשון - מבחר מאמרים על יצירתו של יעקב פיכמן, ראה אור בשנת 1971. את הספר ערכה נורית גוברין, שליקטה מאמרים על פיכמן שהתפרסמו ב-'אחדות' 1902, ב'השילוח' 1902, ב'עין הקורא' 1923, ב'הדים' 1927, ב-'אחדות העבודה' 1932 ועוד. בין כותבי המאמרים בספר על פיכמןו ניתן למצוא את י. ח. ברנר, יעקב שטיינברג, דב סדן, יעקב בהט, לאה גולדברג, גרשון שקד, נתן אלתרמן ועוד.

למבצע חברו הוצאת 'עם עובד' וקרן תל אביב לספרות ולאמנות. עיצוב עטיפת הנייר לכל ספרי הסדרה נעשה על ידי אהרן שבו. הספר הראשון בסדרה עסק ביצירתו של יעקב פיכמן. הספר השני בסדרה הוקדש לנתן אלתרמן, ואחריו - יוסף חיים ברנר, ס. יזהר, אמיר גלבוע, מ. י. ברדיצ'בסקי ועוד.

הסדרה החזיקה מעמד עד תחילת שנות ה-80'. הספר על יונתן רטוש ראה אור בשנת 1983. לאחר כמה שנים של הפסקה, בשנת 1988 נעשה ניסיון לחדש את הסדרה. הפעם חברה קרן תל אביב לספרות ולאמנות להוצאת הקיבוץ המאוחד. במסגרת החדשה, ובעיצוב שונה, ראו אור ספרים על יהודה הלוי, דוד פרישמן ובשנת 1992 ספרו של יגאל שוורץ על אהרן הראובני. אולם בסדרה יצאו כמה ספרים בודדים, והיא גוועה שוב.

      
להזמנת ספר לחץ על חזיתו
 



העורכים הראשים

לכל ספר בסדרה 'פני הספרות' היו שני עורכים למעשה. העורך הראשי של הסדרה כולה, והעורך של כל ספר וספר. כנראה בגלל עומס העבודה, ואולי גם התחייבות אחרות, התחלפו העורכים הראשים שוב ושוב. בין העורכים של סדרת 'פני הספרות', היו:

ק. א. ברתיני [דבורה בארון, אורי ניסן גנסין, שמעון הלקין]. קלמן אהרן נולד בבסרביה בשנת 1903. הוא למד ב'חדר', וסיים את הגמנסיה העברית בבלצי. בין השנים 1923-1927 השתלם במדעי היהדות באוניברסיטאות של פראג ופאריס. לימד בבתי-ספר עבריים של 'תרבות' בבסרביה. עם פרוץ המלחמה גלה לסיביר, שרד וחזר עם משפחתו, דרך אוסטריה, איטליה וצרפת. בשנת 1947 עלה ארצה, והיה מורה לספרות בפתח-תקוה ובתל-אביב. והשתתף בעריכת הירחון 'מאזנים'. פירסם סיפורים ושירים בכתבי-עת לילדים ולמבוגרים. 


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

הלל ברזל [יונתן רטוש, ש. שלום, ש"י עגנון ] - הלל נולד בצפת בשנת 1925. הוא סיים את בית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. לאחר שקיבל תואר מ.א. מטעם האוניברסיטה העברית, למד באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ברזל שימש כפרופסור לספרות באוניברסיטת אינדיאנה, ופרופסור לספרות עברית ולספרות משווה, באוניברסיטת בר-אילן. הוא כיהן כחבר ועד באגודת הסופרים ובתפקיד מרכזי במכון "גנזים". היה בין עורכי "אשמורת", "עלי שיח" ועוד, ופעיל בחוגים לספרות של התנועה הקיבוצית. כתב מאמרים ומסות בנושאי חינוך, ביקורת ומחקר של הספרות העברית וערכים לאנציקלופדיות.


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

יהודה פרידלנדר [חיים הזז, יצחק שנהר, אורי צבי גרינברג, אברהם שלונסקי] - סבו של יהודה שימש כרב קהילה בפולין. יהודה נולד בשנת   בתל אביב. אביו היה סגן מנהל בית הספר הדתי 'צייטלין'. הוא למד בבתי ספר דתיים והצטרף ל'בני עקיבא', במסגרתה התגייס לנח"ל. פגישה עם ברוך קורצוויל עוד בתיכון שינתה את חייו והוא הלך ללמוד ספרות עברית  באוניברסיטת בר אילן. מחקריו עסקו באורי צבי גרינברג, ספרות ההשכלה והשירה העברית החדשה.


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 

דן מירון [שאול טשרניחובסקי, יעקב פיכמן, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אמיר גלבוע, ס. יזהר ]


להזמנת הספר לחץ על חזיתו



סוד הדלתות הנעולות


אברהם הצעיר ואחיו

אברהם נולד בכפר קריוקוב באוקראינה בשנת 1900. בשנת 1913 שלחו אותו הוריו לארץ ישראל ללמוד בגימנסיה הרצליה, וכעבור שנה חזר הנער הצעיר לרוסיה להמשיך את לימודיו. בשנת 1921 עלה לארץ כחלוץ. הוא עבד בעבודות בנין וסלילה. גר בעין חרוד ואחר כך בתל אביב. בתחילת שנות ה-60',  הפליג אברהם בהפלגת הבכורה של האניה 'שלום' לניו יורק, שם פגש את קרוב משפחתו, בן דודו - מנחם מנדל. שתי המשפחות חיו בשכנות בעיר יקטרינוסלב, וילדי המשפחה מנחם מנדל ואברהם ואחותו ורדינה שחקו זה עם זה. הילד מנחם מנדל שניאורסון גדל להיות האדמו"ר של חסידות חב"ד, הוא הרבי מלובביץ', ורדינה הפכה לפסנתרנית מפורסמת בארץ ישראל, ואחיה אברהם הוא המשורר אברהם שלונסקי.

בפגישה ביניהם בניו יורק שאל הרבי את המשורר כיצד נכתבת שירה בלי אמונה, ומדוע משתמשים אפיקורסים בשם האלוקים.
"שווה בנפשך פרוזדור ארוך..." ענה לו בן דודו המשורר, "ובו דלתות לכל אורכו. מהלך לו אדם בפרוזדור, והדלתות נפתחות לפניו זו אחר זו. השירה ניזונה דווקא מהדלתות הלא נפתחות, וממה שמסתתר מאחוריהן."
בעקבות השיחה הזאת נולד הדימוי 'הפרוזדור הארוך', בו ישתמש שלונסקי מאוחר יותר.  בשנת 1968 הופיע ספר השירים של שלונסקי - "משירי הפרוזדור הארוך".


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

אחד המאמרים בספר על שלונסקי מסדרת 'פני הספרות' הוא מאמר של הלל ויס: 'בין שלף לתפרחת'. המאמר נדפס בשני חלקים בעיתון 'הארץ' בשנת 1974.
"שירתו של שלונסקי ניזונה, איפוא," כותב ויס, "מן האגדה, מן החידה ומן החלום. באחד הראיונות שנתן, סיפר שלונסקי כיצד נולד אצלו דימוי הפרוזדור הארוך, המקביל לאחד ממובני הסולם, בעת שבתו אצל הרבי מלובאויץ בשיחה ממושכת. 'פרוזדור ארוך, ארוך, ודלתות מזה ומזה רבות עד אין מספר. פעם בפעם נפתחת איזו דלת ומתגלה איזה סוד. אך הפרוזדור ארוך ארוך, דלתות שאין להם שיעור נשארות סגורות. איש המדע מתפרנס מן הדלתות הנפתחות. המשורר - מאלו שלא נפתחו. מביט המשורר ורואה ומקשיב ושומע את הדלת הסגורה לעד. וזו השירה. מכאן השם המפורש המהלך בה".



ההרצאה האחרונה

בחודש מאי 1974, למרות מחאתם של ידידיו הקרובים ובני משפחתו, התעקש יוסף להתנדב ולעלות לרמת הגולן להרצות בפני החיילים. "החיילים יעדיפו לשמוע זמרת או בדרן," הם טענו באוזניו, "יותר מאשר מרצה לספרות..." אבל ד"ר יוסף האפרתי, ראש החוג לתורת הספרות באוניברסיטה תל אביב, וראש מכון כ"ץ לחקר הספרות העברית, ואחד מחיילי החטיבה הירושלמית שכבשה את ארמון הנציב במלחמת ששת הימים, התעקש ויצא לצפון.

 יוסף נולד בגבעתיים בשנת 1931. היה חבר בגרעין של הנוער העובד, שהקים לאחר מלחמת השחרור את קיבוץ משאבי שדה בנגב. בשנות ה-60' עזב את הקיבוץ, והחל את דרכו האקדמית בתחום חקר הספרות.  תחילה היה תלמיד החוג לספרות עברית והמחלקה לאנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ועד מהרה השתלב בסגל ההוראה של החוג לספרות עברית. כאשר נקרא בנימין הורושובסקי - אחד המורים שהשפיעו ביותר על יוסף - להקים את החוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל-אביב, עבר עמו לשם, והיה בין מיסדי החוג וממוריו הראשונים.  

הוא נשלח להשתלמות באוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס שבארה"ב, ושם כתב את עבודת-הדוקטור שלו: "תבניות של אי-התקשרות בשירתו של שאול טשרניחובסקי, ביחוד באידיליות שלו".  בצד ההוראה האקדמית - עם שובו ארצה -  שימש גם כראש "המכון לחקר הספרות העברית ע"ש בן-ציון כ"ץ" באוניברסיטת תל-אביב, וכחבר מערכת כתב-העת "הספרות".
תחום התעניינותו של האפרתי היה הספרות העברית החדשה, עסק גם בבעיות תיאורטיות, כמו תורת הז'אנרים, ובפואטיקה היסטורית של השירה העברית. בין הסופרים והמשוררים שאת יצירתם חקר היו ביאליק, טשרניחובסקי, אלתרמן, פיכמן, שטיינברג, אמיר גלבוע, גנסין, ברנר, יזהר, עמליה כהנא-כרמון, א. ב. יהושע ואחרים.
יוסף האפרתי שירת במילואים כמרצה מטעם קצין חינוך ראשי. בדרך-כלל עשה את שירותו בבית-הספר לפיקוד ומטה, אך לאחר מלחמת יום-הכיפורים תבע לשלחו להרצות בפני החיילים שבקווים, וכך מצא את מותו, מפגיעה ישירה של פגז סורי ברמת-הגולן.
   חייו של האיש נקטעו באמצע וכך גם עבודתו. על שולחנו, בין ניירותיו, נמצא תיק מסמכים אותם אסף במסגרת עבודתו על עריכת ספר נוסף בסדרת 'פני הספרות' - 'שאול טשרניחובסקי מבחר מאמרים על יצירתו'. ברשימת המאמרים אותם ליקט נמצאו עשרות מאמרים על המשורר, החל במאמריהם של דוד צמח, קלוזנר, ברנר ואחרים בראשית המאה ה-20', וכלה בקורצווייל, שאנן ושבייד בשנים האחרונות.


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 במקום מבוא

"קובץ מאמרים זה עמד בשלבי עריכתו האחרונים כאשר עורכו, ד"ר יוסף האפרתי ז"ל, נהרג בהפגזה סורית ברמת הגולן במאי 1974. לעת הזאת כבר נבחרו וסודרו כל המאמרים הכלולים בקובץ, ונאסף כל החומר המופיע בנספחות. בימים האחרונים לחייו עסק בכתיבת המבוא. את הפרק הראשון מתוכו סיים ופירסם אותו ב'מאזנים' ביום השנה השלושים למות טשרניחובסקי. שאר פרקי המבוא לא נכתבו. בעזבונו של ד"ר האפרתי מצאנו רשימות שונות הנוגעות למבוא. על סמך רשימות אלה ועל סמך דברים שבעל פה ששמענו מפיו, אנו מבקשים לשחזר את השקפתו על הקובץ ואת תכנית המבוא הקטוע." 

 



המשורר הכנעני

בתחילת שנות ה-30 ארעו כמה רציחות מזעזעות בישוב העברי, כנראה על רקע לאומני. הרצח הראשון היה רצח השלושה בקיבוץ יגור בפסח 1931. אחד עשר בחורים ובחורות, חברי משק יגור והפלוגה, ואיתם אחד מכפר-חסידים, חזרו ביום א', בערב, בגמר יום העבודה.  בהגיעם סמוך למשק, במרחק  100 מטר ממנו, על יד מפנה הכביש המוביל לכפר-חסידים, ראו ערבים אחדים (שלושה עד חמישה) עומדים על הכביש. הללו הניחו לעגלה לעבור על פניהם ובהיותם מאחוריה פתחו בבת אחת במטר יריות.  הינדה פישמן - נהרגה מיד על ידי כדור שפילח את לבה ונפלה מן העגלה.  יעקב זמיר - חבר המשק, נפצע קשה בירכו ובבטנו ונפל אף הוא ארצה.  שמואל דישל - נהרג על ידי כדור בלבו ונפל בתוך העגלה. הפרֵדות נסו מבוהלות כלפי המשק כשכדורי הרוצחים דולקים מאחור, והכניסו את העגלה במרוצה לתוך החצר...
רצח מזעזע נוסף התרחש בקיץ 1931. יוחנן שטאהל שעלה לארץ ב- 1930, והצטרף לקבוצת שריד ואחר הגיע לגבעת ברנר, הלך לטייל עם ידידתו סליה זוהר בחוף הים ליד סידני עלי בהרצליה.  רוצחים ערבים התנפלו על הזוג הרגו את יוחנן מיד, אנסו את סליה ואחר רצחו גם אותה. את הגופות קברו והסתלקו. רק לאחר מספר חודשים של חיפושים עלה על עקבותיהם אברהם דרויאן, שומר מפתח תקוה והסגירם למשטרה הבריטית. יוחנן וסליה שהיעלמותם ורציחתם העסיקה את הישוב הקטן בארץ ואפילו את בית הנבחרים הבריטי נקברו בבית הקברות הישן ברח' טרומפלדור בתל אביב.

את ספרו הראשון 'לקבר ישמעאל', הקדיש המשורר אוריאל הלפרין לפואמה על הזוג שנרצח באכזריות.

בפרק המבוא של הספר 'יונתן רטוש - מבחר מאמרים על יצירתו', כותב העורך דן לאור על התעלמותה של הביקורת משירתו של יונתן רטוש. "קובלנה זו מופנית בעיקר לביקורת העברית שמלפני דנות החמישים." טוען לאור. "עד אז פירסם רטוש שני ספרים בתחום הספרות היפה: בשנת 1932 הופיע ספרו הראשון 'לקבר ישמעאל', שהוא נובילה פיוטית אשר עלילתה מושתתת על פרשת רצח הזוג יוחנן סטאל וסאליה זוהר על ידי ערבים בחוף סידני עלי. על נובילה זו, שלפי עדותו של רטוש זכתה בעת ההיא לתפוצה גדולה, נכתבו שלוש רצנזיות קצרות - שתיים בארץ ואחת בחוץ לארץ - הנותנות דעתן בעיקר על התוכן הפוליטי של היצירה, תוך שהן מתעלמות ואף מסתייגות מן המארג הפיוטי שלה."



עלם יהודי בשדה הקרב

אורי מיעט לספר על הקורות אותו במלחמת העולם. הוא נולד בשנת 1896  לאביו הרב חיים גרינברג ולאמו בת שבע לבית לנדמן, בעיירה ביאליקמין שבגליציה שבפולין, צאצא למשפחת אדמו"רים חסידיים רמי מעלה.
בהיותו כבן שנה ומחצה, עקרו הוריו ללבוב (למברג), עיר מחוז מרכזית לתרבות
יהודית. המשורר נחל חינוך תורני ברוח החסידות.
בשנת 1912 פרסם את שיריו הראשונים בעברית וביידיש. שיריו נדפסו בבמות
הספרותיות החשובות באותה עת. ספרי השירה הראשונים שלו יצאו ביידיש,
והחשוב בהם הוא "מפיסטו". את ספרי השירה העברית הוציא לאור לאחר שעלה
לארץ-ישראל.
בהיותו נתין אוסטרי, גוייס לצבא במלחמת העולם הראשונה, ונשלח ללחום
בקרבות הקשים בחזית סרביה, בבלקן.

ברוב המקומות בו מופיעות קורות החיים של אורי, שהפך להיות מגדולי המשוררים בשירה העברית, מוזכר במשפט קצר שהוא גוייס לצבא האוסטרי ולחם במסגרתו בקרבות קשים, ותו לא! בשנת 1965 נשא הסופר שמואל יוסף עגנון כמה מלים לכבוד המשורר שזכה בפרס ניומן, וסיפר בדרכו המיוחדת על הזוועות שעבר החייל הצעיר במלחמה:

שירה וברכה/ שמואל יוסף עגנון

 "בימי המלחמה הגדולה עמד לו עלם יהודי בשדה הקרב, בתוך שלולית דם ורפש, בתוך פגרי בני אדם, בתוך תלי תלים של אברים רסוקים. שעה קלה קודם לכן היו חיים. שעה קלה קודם לכן היו מפרכסים, פתאום פגעו בהם כלי המוות ונפחו נשמתם ומתו. מכאן ומכאן עמדו יהודים וגויים שעשו מלחמה בגויים אחרים וביהודים אחרים. אלו ואלו לא הכירו זה את זה, אבל אמרו להם אויביכם הם, ובתום לבבם חירפו נפשם למות ולהמית. כדורי מוות פרחו ממחנה למחנה, מאויב לאויב ואחד אחר אחד נפלו מכאן ומכאן בתוך אחיהם אנשי גורלם שכבר מצאו את מיתתם בקרב.
פתאום לפתע פתאום נדם קול המלחמה, לא נשמע קול תותח, כל כלי המלחמה נדמו. שקטה הארץ, ומנוחת מוות נחתה על סביבותיה. מכל אנשי המלחמה שעמדו עם העלם בשורה, אחד מהם לא נותר. כולם נפלו ומתו. רק הוא לבדו הוא חי.
הביט על סביביו. מכל אנשי המלחמה לא נשארה כל נשמה. רק הוא לבדו לא מת.
נטל עיניו וראה, בריה אחת בצורת אדם עומדת לה. גבוהה היא ועבה, איומה ומאוימת, חרדה ומחרידה.
צרות רבות ורעות כבר מצאו את העלם מיום שיצא למלחמה ומכולם ניצל אם בדרך הטבע אם בדרך נס. למראה אותה הצורה רחפו כל עצמותיו ונפשו נבהלה מאוד. ברחמי השם לא אבדו עשתונותיו.
הגביה העלם את קולו וצעק, מי את? ענתה הצורה ואמרה לו, אינך מכירני? הלא אנוכי חברך אשר עמדת עמי מראשית המלחמה. אמר לו העלם, מהיכן עבית, שמנת, גבהת? ענה ואמר לו, זוכר אתה את חברנו שעמד עמנו לימיני, כדור פגע בו ונהרג, נטלתיו וקשרתיו לגופי, שאם יבוא כדור יכנס הכדור בו ולא בי.
המלחמה הגדולה שאנו קוראים לה ראשונה, שראשונה היא לכל הצרות הרעות שבאו עלינו, פסקה, כדי לתת מקום למלחמות אחרות קשות ואכזריות הימנה. העלם יצא חי מן המלחמה והוא חי עמנו פה היום. אחד מני רבים היה בשדה המלחמה איש חיל פשוט, ועתה הוא נשיא בית אב לשירה. כל כלי המלחמה רעשו על כל סביביו ומכולם לקח לו ברכה, זו ברכת השיר שנתברכו בה אהובי השם.
חוזר אני לראשית הדברים. חרדה שחרד העלם בליל חרדות בשדה המלחמה חרד כל קורא עם מבין עם קריאה בשירת משוררנו אורי צבי, הוא העלם שדיברתי בו, איש חיל פשוט היה בחיל מלך גויים. טוראי בלשון צבא ההגנה לישראל, ועתה הוא שר וגדול, מושל בשירה בחיל מלכותו של המלך המשיח שיתגלה במהרה בקרוב אמן."

פתיחת המאמר - 'מלים אחדות שאמרתי באוניברסיטה בר אילן לכבודו של אורי צבי גרינברג בשעת מתן פרס ניומן מטעם האוניברסיטה ניו יורק' - של ש"י עגנון, שהתפרסם בשלמותו בספר:  'אורי צבי גרינברג - מבחר מאמרים על יצירתו'.

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו



ס. יזהר לילדים

יזהר נולד בשנת 1916 הרחובות למשפחת סופרים איכרים. אביו זאב סמילנסקי, מראשוני העליה השניה ואיש 'הפועל הצעיר', היה ידוע בראשית המאה במחקריו הסטטיסטיים על חיי הישוב החדש, דודי אביו הם הסופרים הידועים משה סמילנסקי ומ. סיקו.
ילדותו של יזהר עברה עליו במושבה. הוא סיים את לימודיו בבית המדרש למורים בירושלים. היה מורה ביבנאל, בכפר הנוער בן שמן וברחובות.
מאמרי הפרשנות והביקורות  הקפידו לעסוק ביצירתו הספרותית של יזהר במשך השנים: 'חירבת חזעה', 'שיירה של חצות', 'השבוי', 'ימי צקלג' ועוד. הביקורת והמחקר האקדמי התעכבו מעט מאוד על סיפוריו לילדים ולנוער.

רחיצה בבריכה/ ס. יזהר

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

  היה לי חבר ושמו יואל. מיד אחרי הצהרים היה עובר על יד ביתנו ושורק. ואני הייתי חומק מפני מבטיה של אמא ומתגנב ובא אצלו. אז היינו הולכים יחדיו אל הבריכה.
טעמים משלה היו לאמא שלא לתת לי ללכת אל הבריכה, אך הטעמים שלי היו כה מושכים את הלב עד שאי אפשר היה לעמוד בפניהם. מייד היה העולם כולו בטל: השיעורים, הבית, הגינה שיש לעודרה, הקישואים שיש להשקותם,הספר שבאמצע קריאתו, מוסרה של אמא - והייתי יוצא עם יואל חברי אשר אמו שלו, משום מה, לא הקפידה על לכתו אל הבריכה [מה שהוסיף נופך לעין הזעומה שנתנה אמא בו בחברי יואל]. ואפילו אם לפעמים, לפנות ערב, בין אור לחושך, הייתי מהרהר חרטה ולבי נוקפני על הצדק שבדברי אמא, עתה, בשעות אחר הצהריים, כשהיה שורק לי - הייתי פורץ ויוצא אליו - עד שאין ספק כי גם חומת נחושת אילו הוקפתי הייתי פורץ ובוקע: לבריכה!"

בציונים הביו-ביבליוגרפיים המופיעים בסופו של ספר המאמרים, נכתב כי "סיפורו הראשון 'אפרים חוזר לאספסת' נדפס בכתב העת 'גליונות' שבעריכת יצחק למדן, בשנת 1938... ספרו הראשון של יזהר, הנובילה 'בפאתי הנגב' הופיע [ בהוצאת 'עם עובד'] בשנת 1945..."
רק בשנת 1950, מעל עשר שנים לאחר שהחל לפרסם את סיפוריו, מופיע קובץ סיפורי הילדים הראשון של הסופר 'ששה סיפורי קיץ' [הוצאת 'ספרית פועלים']. בשנת 1959 רואה אור ספר נוסף לילדים ולנוער 'ברגלים יחפות' [בהוצאת 'תרשיש'].


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

המאמר 'עיון ברחצה בבריכה' אותו כתב יוסף האפרתי התפרסם לראשונה בספר 'שלושה סיפורים' בהוצאת משרד החינוך בשנת 1964. זאת למעשה חוברת הדרכה למורים בכיתה ז'. האפרתי מסביר בפתיחה מדוע בחר לעסוק בסיפור אחד מתוך הקובץ, מדוע לדעתו רק סיפור אחד מתאים ללימוד בכיתה.  בעוד ששאר הסיפורים בספר אינם חורגים מתבנית של מהתלה, ומסתיימים בחשיפת אמת פנימית של הגיבור, המפתיעה את הקורא וגורמת לו לצחוק, הרי הסיפור הראשון 'רחצה בבריכה' הוא היחידי המרחיק מעבר לגבול המהתלה, ומעצב את ייחודו של הגיבור.
בעוד שרוב סיפורי הקיץ לילדים פותחים בנימה רצינית, מפחידה או מעוררת דאגה, ורק בסיום מופיע הסוף המצחיק המשחרר, הרי שהסיפור 'רחצה בבריכה' מתחיל בנימה מבודחת הרצופה במעשי משובה, עד שהמעשה האחרון, דחיפתו של חברם צבי לבריכה, משנה את התמונה ואופיו של הסיפור מתהפך לחלוטין: מעשה השובבות הופך לאסון.

 
ציור: נעמי וו.

  ...קרבתי אז אל צבי חברנו ובאין אומר ודברים הדפתי אותו במלבושיו אל תוך הבריכה. הלה צלל מייד כאבן, העלה בעבועים אחדים זעיר פה וזעיר שם, והילד איננו. אימת קפאון תפשה לבי. רגע רציתי לנוס מכאן, ומשנהו קפצתי למים אחריו, אפס ואין, לא נודע כי בא אל קרבנה. ככריש זינקתי אל פני המים והשקפתי סביב ו...איננו. "יואל!!!" צרחתי צריחת בראשית: "יואל!!!" חזרתי ושאגתי באימת זוועה, וחזרתי וצללתי תחתי לגשש ולחפש, כשיצאתי בפעם הבאה, מזיע, עד כמה שניתן הדבר בתוך המים, זיעת קרביים וזיעת לב, ראיתי אז את  יואל ושערו שמוט על גבות עיניו והוא נוטף וזולג ונלעג, משום מה, פעור פה ומתנשם ומצביע תחתיו בהדגשה ובאימה והתהפך מייד וצלל למטה ואני אחריו..."



הידעת
כמה עובדות טריוויה מתוך הספרים שיצאו בסדרה 'פני הספרות'


 
 
 
 
 
 

הידעת כי 
בספר המוקדש לסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי הופיע מאמר בשם: 'מרים - שיא יצירתו של ברדיצ'בסקי ותכליתה', שכתב מבקר הספרות וחוקר הפולקלור עמנואל בן גוריון, שהיה גם... בנו של ברדיצ'בסקי.
 

הידעת כי
במבוא לספר על חיים הזז מספר העורך הלל ברזל כי בזמן עריכת הספר, נכתבו עוד שני ספרים העוסקים בהזז, ומחבריהם הרשו לו לעיין בכתבי היד עוד בטרם נמסרו לדפוס: כרך ה' של 'הספרות העברית החדשה לזרמיה'/ אברהם שאנן. 'מאסף הזז'/ דב סדן ודן לאור.

הידעת כי
ממבחר המאמרים על יצירתו של שאול טשרניחובסקי הושמטו כמה מאמרים אותם תיכנן העורך יוסף האפרתי לכלול בקובץ, אך שני העורכים שהחליפו אותו לאחר שנהרג, בחרו לא לכלול אותם: 'שירי הילדים של שאול טשרניחוסבסקי'/ פדגוג ארעי [שם בדוי של י. קלוזנר], 'חרות האדם בשירת טשרניחובסקי'/ ברוך קורצוייל ועוד.

הידעת כי
בין כותבי המאמרים בספר על יהודה בורלא היה גם הסופר אברהם קריב, שהיה שכנו של בורלא בחיפה, במסגרת הפרויקט של ראש העיריה אבא חושי, להעניק דירות לסופרים ומשוררים אשר יבואו לגור בחיפה.

הידעת כי
במבוא למבחר המאמרים על אברהם שלונסקי כותב אביעזר ויס העורך, כי הסיבה שהביקורת הספרותית התעלמה מהמשורר הצעיר ומשיריו הראשונים, הייתה התקפתו של שלונסקי על שירו של ביאליק 'ראיתיכם שוב בקוצר ידכם'.

הידעת כי
הסופר יצחק שנהר נקרא על שמו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב סב סבו.

הידעת כי 
ספרו הראשון של אמיר גלבוע 'לאות' יצא לאור בשנת 1942, לאחר שגלבוע התגייס לצבא הבריטי ולא הספיק לראותו בדפוס. המשורר חזר ארצה בשנת 1946, וגילה כי הספר לא זכה כלל לתשומת לבה של הביקורת.

 

 

 

להזמנת ספר לחץ על חזיתו



הסוויטה הנשיאותית...

"לא היו הכנות מיוחדות לקראת האורח בצימר. ניקינו היטב כהרגלנו, סדרנו את הספרים. אספנו את העלים מהמרפסת. במקרר הכנו לאורח סודה, מים וחלב, עלים לתה וקצת פירות. כך אנחנו מקבלים את כל האורחים שלנו, ועם הרבה אהבה. הפעם... בכל זאת היה משהו שונה... איזו התרגשות, איזו אווירה חגיגית. כבוד הנשיא, שמעון פרס, אנחנו מקווים שנעמה לך השהות הקצרה בצימר הספרים..."
פורסם בדף של הצימר ספרים בפייסבוק. לחץ כאן

איפה אתם בחגים?


חדר השינה בצימר הספרים 

צימר הספרים של איתמר
אין עוד מקום כזה בעולם...

 
חדר הכניסה
 
חדר הקריאה
 
כניסה לחדר השינה
 
חדר הקריאה

רוצים להעניק למישהו מתנה שהוא לא ישכח לעולם?
מתנת יום הולדת, יום נישואין, שי לחג!
"התענגנו על כל רגע!" "נפלא!"
"אנחנו עוד נחזור!" "כמעט ואין מילים
לתאר את העונג, את הנחת, את היופי
ואת ההתרגשות..." [זה מה שכתבו
לנו בספר האורחים של הצימר].

ראו מה כתבו עלינו באתר 'מפה', ובאתר 'מרמלדה'

 מפה - מסעדות,צימרים,טיולים מומלצים  
מפה  מרמלדה
לחצו על סמל האתר


פינת ח. נ. ביאליק

 'צימר הספרים של איתמר'
 נמצא על גג בית בכרם מהר"ל בהרי הכרמל.
יש בו חדר שינה, חדר קריאה, פינת אוכל, מטבחון ושירותים.
בחוץ יש מרפסת גדולה מקורה עם כיסאות נוח ושולחן אוכל.


המרפסת של הצימר

בכל החדרים יש כאמור הרבה ספרים!
הצימר מתאים בעיקר לזוג, אבל יש אפשרות לאורח נוסף
עם הוספת מזרון בחדר קריאה.
יש ספרים בכל התחומים כמעט, קריאה, נוער, ילדים,
מדע בדיוני, היסטוריה, אמנות, יהדות, ביוגרפיות ועוד.
[מומלץ לראות את הצילומים באלבום של הצימר בדף פייסבוק שלי]
מחירים = 600 ש"ח באמצע השבוע, 700 ש"ח בסוף שבוע.

פרטים בטלפון 04-6399749, 0522-585787


הנוף ממרפסת הצימר



תושבי ערד, שימו לב!
הרצאה של איתמר!

"מיומנו של מאתר ספרים"/ איתמר לוי

ביום ב' 19/09/11 תתקיים הרצאתו של איתמר
ב-ספרייה בערד 
בשעה 20.00.

 

בסיום ההרצאה ניתן יהיה לרכוש את הספרים:
גן גני, יהושע הפרוע, 11 האלופים, מיומנו של מאתר ספרים

פתחנו את 'דף ההרצאות של איתמר' בפייסבוק,
לכל מי שרוצה להישאר מעודכן, לקרוא סיפורים מצחיקים,
לראות צילומים וסרטים מההרצאות
לחצו כאן

ההרצאות של איתמר

הרצאה - 
'מיומנו של מאתר ספרים'

הרצאה בה מספר איתמר כיצד נולד הרעיון להיות מאתר ספרים, איך נראתה ההתחלה ומה המצב כיום, כמה מהבקשות  המוזרות והמשעשעות שהגיעו אליו. עיקר ההרצאה הוא הסיפור כיצד מצא איתמר ספר - בשפה בה הוא בכלל לא קיים...

הרצאה -
'דף המידע של איתמר'

הרצאה בה מספר איתמר על כמה תעלומות ספרותיות שפתר בעזרת דף המידע שלו: מי כתב את איה פלוטו? כיצד הגיע ספר בעברית לידיו של אורי אילן בכלא הסורי, לאן נעלמה היד של טרומפלדור, 4 עדויות שונות בנוגע לגורלו של התנ"ך של וינגייט ועוד. 

"אתמול הקשבתי להרצאתך בכנס במכון וייצמן,
ניחוח הקסם שהפצת בחלל האוויר טרם התפוגג.
תודה!
ש."

ניתן להזמין את איתמר להרצאות -
קיבוצים, חוגי בית, חברות היי-טק ועוד.
התקשרו לטלפון 04-6399749!

לוח הרצאות -  2011

14/06 בית אבות. תל אביב
24/06 חוג בית. קציר
28/06 מתנ"ס ליאו בק. חיפה
18/07 קיבוץ רמת דוד [תושבי האזור מוזמנים]
28/7 קיבוץ דפנה [תושבי האזור מוזמנים]

28/08 אירוע פרטי, יום הולדת.
15/09, מודיעין, יום הולדת, אירוע פרטי
18/09, נס ציונה, חברת הייטק, אירוע פרטי
19/09 הספרייה בערד

מיכל כתבה לי:
"איתמר, רציתי להודות לך על ההרצאה המרתקת שנתת בביתי. 
הרעיון הראשוני, הגשמת החלום להיות מאתר ספרים,
ובעיקר הרפתקאותיך במרדף העולמי אחרי הספר 'הקרן הירוקה',
השאירו אותנו פעורי פה ונרגשים.
גם אחרי שהלכת, עוד שעה ארוכה, ישבו הנוכחים והעלו חוויות מסיפוריך.
תודה, תודה תודה..."

גילי כתבה:
"תודה על הרצאה נפלאה.
עוררת בי זכרונות..."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~



 

יש לכם משפחה או חברים בחו"ל המתכננים לבוא לביקור בארץ?
שלחו להם את הקטע הבא [באנגלית או בספרדית].
מהניסיון שלנו עם אורחים מחו"ל, צפוי להם חווייה לא שיגרתית
ולא  מקובלת בארץ הקודש...

?Looking for a unique place to stay in Israel

:We are happy to introduce

 Itamar's Books Lodge
[Zimmer]

The lodge is located in the Kerem Maharal village on the Carmel Mountains

Kerem Maharal is a 25 minutes drive south of Haifa, and a one hour drive from Tel Aviv. It is also a 15 minutes drive from Israel's finest beaches, and a short drive from ancient Caesarea, the artist village of Ein Hod, and the lovely town of Zichron Yaakov

The lodge has one bedroom, a reading area, a dining area and a kitchenette
Outside there is a porch overlooking the picturesque view of the Carmel Mountains and the lovely Kerem Maharal Valley

In Itamar's Books Lodge there are thousands books in various subjects: art, history, science fiction, Judaism, biographies etc. All the books are for our guest's reading pleasure, and are for sale
The lodge is suitable mainly for couples, with an option for an extra mattress for one more guest.

The lodge also has Wi-Fi, stereo, DVD, refrigerator, and micro wave

Itamar's Books Lodge
was rated by one of Israel's leading
newspaper as the 4th best guest house

il_books@netvision.net.il

¿Están buscando un alojamiento único en Israel?

Les presentamos:

La Casa de los Libros de Itamar

Esta casa rural está  situada en la localidad de Kerem Maharal, en las montañas del Carmel.

Kerem Maharal está ubicada a 25 minutos al sur de Haifa y a una hora en coche de Tel Aviv.  Asimismo, se encuentra a 15 minutos de las mejores playas de Israel y basta un corto trayecto para llegar hasta las ruinas de la antigua ciudad romana Cesarea, así como hasta la aldea de artistas Ein Hod o la encantadora ciudad de Zichron Yaakov.

La casa rural dispone de un dormitorio, una zona de lectura, un salón comedor  y un espacio de cocina.

En el exterior, hay un porche con pintorescas vistas a las montañas del Carmel y al maravilloso valle de Kerem Maharal.

En la Casa de los Libros de Itamar encontrarán miles de libros sobre diversos temas:  arte, historia, ciencia ficción, el judaísmo, biografías, etc.  que están a disposición para la lectura de nuestros huéspedes y también están a la venta.

La casa rural es adecuada principalmente para parejas, con la opción de un colchón extra para un huésped más.

También cuenta con WiFi, equipo de música, DVD, nevera y microondas.

La Casa de los Libros de Itamar fue calificada como la cuarta mejor casa rural de Israel por uno de los principales periódicos del país.

il_books@netvision.net.il



632 ספרים מומלצים
[מ-'מדיניות במבוך'' [אם לא נמכר בינתיים] ועד 'דון קאמילו וצאן מרעיתו']

האם ביקרתם כבר
בחנות הספרים  שלנו באינטרנט?

          

מאות ספרים מובחרים ממתינים לכם במדור 'ספרים מומלצים'
באתר האינטרנט שלנו. המדור מתחדש כל יום, ומתווספים אליו ספרים 'חדשים'.
למעבר לאתר לחצו על אחת התמונות.


המדף המצולם הוא אחד מעשרות המדפים
של החנות שלנו באינטרנט.

באתר האינטרנט 'חנות הספרים של איתמר' מסתתרת חנות פעילה במיוחד, אולי החנות הפעילה ביותר שלנו, בה מבקרים אלפי אנשים במשך החודש. חלק מהאנשים מחפשים ספר מסויים, ולשם כך הם נעזרים במנוע החיפוש המשוכלל שלנו ומגישים בקשה לאיתור הספר, חלק קוראים להנאתם את שנכתב בפורום 'מועדון הקוראים', או סיפורים חדשים במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.
מאות אנשים עוברים כל יום על מדור 'ספרים מומלצים'. דמיינו לעצמכם שולחנות תצוגה עצומים, וחלונות ראווה גדולים, בהם מוצגים לראווה מיטב הספרים שהגיעו אלינו.
במדור 'ספרים מומלצים' תוכלו לראות את עטיפות הספרים, תיאור של תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים. ליד כל ספר מצוין מחירו ומצבו. הספרים במדור 'ספרים מומלצים' הם תמיד במצב טוב מאוד, אלא אם כן נכתב אחרת. מרוב הספרים יש לנו עותק אחד בלבד, ואנו ממליצים להזמין את הספר בו אתם חפצים מייד.

הנה דוגמא לספרים חדשים במדור ספרים מומלצים:

          

       למעבר למדור 'ספרים מומלצים' לחצו על אחד הספרים,
או כנסו לאתר [חפשו - 'איתמר', בגוגל].

אם אתם מחפשים ספרים באנגלית על ארץ ישראל, יהדות ומזרח תיכון -
תוכלו למצוא ספרים רבים 'בחנות הבינלאומית' שלנו.


למעבר לחנות הבינלאומית
לחצו על התמונה



שימו לב!

כמה הוראות קפדניות להורים הבאים עם ילדיהם הקטנים לחנות ספרים [לפחות לזאת שלי]:
א. אסור להגיד לילדים - ששש! שקט!
ב. אסור להגיד לילדים - לא לגעת!
ג. אסור להגיד לילדים לא להוציא ספרים מהמדפים, גם אם אלו ספרי מבוגרים!
ד. אסור להגיד לילדים - לא להפריע לאיתמר הוא עובד! [אני בכלל בפייסבוק...]
ה. אסור להגיד לילדים - לא לשבת על הרצפה עם ספר!
ו. אסור להגיד לילדים - לא צריך את הספר הזה, בטח יש אותו בגן/ בספריה!

אנחנו מבקשים להקפיד על ההוראות, אחרת נאלץ להוציא אתכם החוצה, ולתת לילדים לבלות לבדם בחנות...

הקטע פורסם בדף הפייסבוק שלי וזכה לתגובות רבות



אנו מסדרים את החנות מחדש,
בעזרת הספרים הטובים ביותר שיש לנו במחסנים!
[הנה חלק מהספרים שאתם יכולים למצוא על שולחנות התצוגה בחנות:
בין חולות וכחול שמיים/ נחום גוטמן, מדינת היהודים/ בנימין זאב הרצל, נשים בתנ"ך, מכתבי יוני, עולם הדממה, סיפור גן עדן/ מאנגער, עליסה בארץ הפלאות!]

מומלץ לברר שעות פתיחה בטלפון!
בימי שבת וחג החנות סגורה!!
כתובת החנות:
רח' הנדיב 23, זכרון יעקב
04-6399749

חניון ציבורי מול החנות. מזגן



לידיעתכם!
[שימו לב - אנחנו מתכוונים לדואר אלקטרוני...]

דואר אלקטרוני  שאתם שולחים כתגובה לדף המידע
לא מגיע לשום מקום, ולכן אינו מטופל!
הדרך היחידה לכתוב לנו היא דרך האתר, 
או במייל
il_books@netvision.net.il
אם שלחתם בעבר הודעה כמענה לדף המידע,
ולא קיבלתם תשובה,
אנחנו ממליצים לחזור על ההודעה שוב באחת הדרכים שציינו!
או אם אתם רוצים לשלוח לנו דואר רגיל...
חנות הספרים של איתמר, ת.ד. 384 זכרון יעקב 30900

תודה



ארכיון דפי המידע

לבקשת רבים אנו מביאים כאן קישורים ל-96 דפי המידע הראשונים:  ח. נ. ביאליק, לאה גולדברג, נחום גוטמן, טעויות בספרים, יאנוש קורצ'וק, שלום עליכם, אלוהים בספרים ועוד. לחיצה על הקישור תעביר אתכם לדף המידע המתאים.

שימו לב! חלק מדפי המידע נכתבו לפני שנים רבות.

 1. גן גני  2. חגים  3. מדינאים  4. אמנות  5. 'בלשים'
 6. קוראים  7. ביאליק  8. צנזורה  9. מכתבים  10. מילונים
 11. דף הילד  12. תנ"ך  13. הומור  14. השואה  15. העצמאות
 16. קיבוצים  17. דודה לאה  18. גוטמן  19. ספורט  20. צמחים
 21. בעלי חיים  22. מסעות  23. טעויות  24. רפואה  25. הרצל
 26. ריגול  27. פסבדונים  28. נער-סופר  29. הספרן  30. זוגות

 31. טרומפלדור

 32. שירה  33. ז'בוטינסקי  34. תיאטרון  35. שלום עליכם
 36. קהל  37. אלוהים  38. עיתונים  39. קורצ'אק  40. הקשרים
41. עינים זרות  42. אוריאל אופק 43. משפ' דיין  44. קניון ספרים  45. 1952
 46. בן גוריון  47. יומן  48. שקספיר  49. טלפיר  50. החלוצות
 51. מערכות  52. מד"ב בא"י  53. צנחנים  55. פלילים  56. מציאות
 57. המבחר  58. עטיפות  59. מלחמות  60. צילומים  61. ברל
 62. עליזה  63. ש. שלום  64. חלומות  65. השואה  66. אסירי ציון
 67. ברנר גנסין  68. מדע בדיוני  69. עם הספר  70. דבר לילדים  71. המתנדבים
 72. תרצה  73. הסתלקות  74. קאפקא  75. ראובני  76. רובינא
 77. אמיל  78. אבן שושן  79. דבורה  80. אנציקלופדיה  81. התקופה
 82. דן עומר  83. היסטוריה  84. כסף  85. כדורגל  86. ש. מלצר
 87. קבק  88. זעירא  89. חבילה 8  90. 'בלשים'  91. פני תל אביב
 92. י. בן צבי  93. אבנים מספרות  94. רומן רומנטי  95. חיים הזז  96. אידיש
         
         

המשך יבוא



מה בדף המידע הבא?

המחתרת הציונית בעיראק
כפי שהיא משתקפת בספרים

 



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן