דף מידע מספר 151   

10 יולי 2014

מועדון המנויים

כל ההנחות, כל המבצעים, כל המתנות
בסוף דף המידע

להסדרת התשלום עבור דף המידע
ולהצטרפות למועדון
לחצו כאן

כל מי שלא הסדיר את התשלום, ויקבל בימים הקרובים הודעה
על הסרה מרשימת התפוצה של דף המידע,
ניתן להירשם מחדש בקלות בטלפון -

04-6399749

מי שאינו מעוניין לשלם עבור דף המידע [10 ש"ח לדף]:
ניתן להסיר את כתובתכם מהרשימה.
להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן



ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר


כפר מסריק, מנרה, דגניה, חצרים, משמר הירדן, שריד, יד מרדכי, רמת הכובש,
גבעת שמואל, חולון ועוד.



כפר מסריק במערכה

קיבוץ בעמק זבולון בצד הכביש חיפה - עכו,  4.5 ק"מ דרומית-דרומית-מזרחית לעכו. נוסד ב-1938

 [מתוך: 'כל מקום' - פנקס כיס להכרת הארץ, צה"ל, 1962]

 

 


ראשוני הקיבוץ


הספר 'כפר מסריק' יצא לכבוד כ"ה לקיום הקיבוץ בשנת 1958. ניתן למצוא בו את זכרונות המייסדים עוד מהתנועה בליטא לפני עלייתם ארצה.
 השומר הצעיר בצ'כוסלובקיה. בעיירות פולין. פרשת עמק זבולון. המאבק על הקרקע ועוד.



בינואר 1948 הקיפו מאות פועלים ערביים, עובדי בתי הזיקוק במפרץ חיפה, את הפועלים היהודיים, חבריהם לעבודה, רצחו ארבעים מהם באכזריות ופצעו עשרות אחרים. ארגון ה'הגנה' פקד להפסיק את תנועת הערבים מעכו לחיפה. בעקבות הפקודה פוצץ גשר הרכבת על הנעמן, ובתגובה פוצצו הערבים את גשר הנעמן שעל הכביש. הגליל המערבי היה נתון במצור. שיירות שהביאו הספקה לישובים הנצורים הותקפו מן המארב. לאחר ההתקפה על השיירה לירוחם הנצורה, בה נהרגו עשרות לוחמים עבריים הוחמר המצב. החזית החלה להתקרב גם לקיבוץ כפר מסריק.  "כדי לקדם את פני המערכה נצטווינו לכבוש את גבעת נאפוליון ולפרוץ דרך לנהריה. כבשנו בלילה את הגבעה ועם שחר פרצה השיירה. אולם לפנות בוקר נאלצנו לנטוש את הגבעה תחת לחץ הצבא הבריטי, שאיים בהפגזה, אם לא נפנה את הגבעה." מספר יצחק מגדלי בספר.
לאחר שנטש הצבא הבריטי את עכו ואת גבעת נאפוליון, שימש קיבוץ כפר מסריק בסיס להיערכות הכוחות. חברי הקיבוץ השתתפו גם הם במערכה. תוך 24 שעות נכבשה עכו. בינתיים החל קאוקג'י את תוכניותיו לכבוש את חיפה. "נקודתנו היתה למחסום מפני האיום על חיפה והקריות," ממשיך יצחק מגדלי לתאר את המצב. "תפסנו את תל עדוק והטרדנו את האויב. נצטווינו לא לתת לו להיאחז אחיזה כלשהי בשטח. הוחשה תגבורת מן הקריות. הובאו שריונים ותותחים. ההתקפה נפתחה משני צדדים: מצד אפק נעה פלוגת רגלים, ומן השער המזרחי של כפר מסריק באה הפגזת תותחים. לאחר ההפגזה ופריצת שלושה שריונים כבשנו את תל קיסאן. כיבוש תל קיסאן חרץ את גורל המערכה ושבר את זרוע קאוקאג'י."


אמהות וילדי כפר מסריק

כפר מסריק ביומן המלחמה של בן גוריון

  11 פברואר 1948 - גם מגוש הגליל המערבי [אילון, מצובה, חניתה, נהריה, עברון, געתון, שבי ציון, עין המפרץ, משמר הים, כפר מסריק] באה אלי קריאה בכתב: נשק! לאחר שכבר פנו לכל האינסטנציות, שלחו שוב שליח מיוחד [אפרים ויז'נסקי]... 



דגניה במערכה

קיבוץ בעמק הירדן, על חוף הכנרת. נוסד ב-1909 והיה הישוב היהודי הראשון מעברו המזרחי של הירדן. דגניה קבעה צורת התיישבות חדשה: היא הקבוצה הראשונה בארץ - אם הקבוצות.

 [מתוך: 'כל מקום' - פנקס כיס להכרת הארץ, צה"ל, 1962]

 

 


ציור: נחום גוטמן


הספר 'דרכה של דגניה' ראה אור במלאת 50 שנה לקבוצה. הספר יצא לאור בהוצאת 'דבר', והוא מלווה באיורים רבים של נחום גוטמן, גלעדי ועוד. הספר מספר על ראשיתה של דגניה, בצילו של א. ד. גורדון, מלחמת השחרור, המערכה בצמח, מיומניו של דוד גלעד, דגניה במשך השנים ועוד.

"ביום החמישי, בשעה מוקדמת בבוקר, החלה המערכה המכרעת על דגניה. בשעה 04.15 פתח האויב בהרעשת תותחים ומרגמות. בשעה 04.45 החלה התקפה של רכב שריון, והיא נמשכה כ-9 שעות בהפסקות קטנות ובשינויי תמרון. הכוחות הסוריים הסתערו בשלושה טורים: טור אחד, שהיה מורכב מטנקים ומכוניות משוריינות ובמרחק מה מהם רגלים, התקדם אל שער הכניסה לדגניה א'. הטור השני פנה לשדה בכיוון לגן מוליא, השלישי לדגניה ב'. הטנקים הלכו בראש והרעישו במלוא האש. עליהם חיפו במכונות יריה וברובים מבית המשטרה. בו בזמן נמשכה ההפצצה מן האויר, שהטרידה מאוד את הלוחמים ואת יתר האוכלוסיה...

למחרת אספנו את מתינו מן השדה. כמעט כולם היו קורבנות הקרב על צמח. קבר אחים נכרה בדגניה, קבר גדול לבנים וחברים, מכל משקי עמק הירדן והסביבה ומגוייסים מיתר חלקי הארץ, ביניהם שבעה בנים ובת מדגניה א'. את גופות שני בנינו דויד ליס ודניאל שיפריס מצאנו ליד בית הקרנטינה. עדי ראייה סיפרו: כאשר נפצע דניאל לא אבה דודיק לעזבו, ונשאר לחבוש את פצעיו, אף כי ראה לפניו מוות בטוח. אז נפגע גם הוא ונהרג בו במקום. מרדכי שטיינברג נפל בחצר המשטרה, בנימין קרניבד, חניך דגניה, נספה ביום כ"ג בסיוון באשו של הלהביור שהפעיל."


ילדי דגניה. ציור: א. גלעדי

דגניה ביומן המלחמה של בן גוריון

  21 מאי 1948 - בעמק הירדן אין שינוי. היתה אתמול התקפה חזקה על הדגניות, שלושה טנקים הוצאו משימוש. טנק אחד בידינו. התותחים הרימו המוראל. הטור המשוריין של הלגיון מצמח ברח. אנשינו הפעילו זורק להבות. הוציאו הרבה פגזים. דרושה עוד תחמושת לעמק הירדן.



 מנרה במערכה

קיבוץ בגליל העליון המזרחי, ברכס נפתלי, 5.5 ק"מ דרומית-דרומית-מערבית מכפר גלעדי. נוסד בינואר 1943. ידוע גם בשם רמים. מקום יישוב עתיק, ובו שרידי בורות עתיקים, חצובים בסלע.

[מתוך: 'כל מקום' - פנקס כיס להכרת הארץ, צה"ל, 1962]

 


במרומי המשלט




הספר 'מנרה בימי קרב ומצור' ראה אור בשנת 1950.חלקו הראשון מביא סקירה של הישוב בימי הקרבות. אחר כך מופיעות כמה כתבות של חברי הקיבוץ על מנרה שנה לאחר המלחמה. הפרק השלישי - עם זכר חברינו.

באחד מלילות חודש מאי התכנסו אנשי מזכירות המשק וועדת הבטחון של מנרה לדיון דחוף במרפאת הקיבוץ. פקודה הגיעה באמצע הלילה בדבר הורדת הילדים לכפר גלעדי. דרך הפינוי היחידה הייתה אותו שביל הרים פתלתל לכפר גלעדי, מוצא יחיד דרך טבעת המצור. לעבור בשביל זה אפשר רק בלילה, כי אנשי הונין חולשים עליו מלמעלה. כיצד זה ישאו את הילדים בשחור הלילה במורד ההר? הייתה זו משימה קשה, דומה כמעט בלתי אפשרית לביצוע.
יום המחרת עברה בהכנות. תיבות שדה של 'תנובה' רופדו כדי לשאת את התינוקות, רצועות מיוחדות הותקנו לנשיאת הילדים הגדולים יותר.
בחצות הגיעה 'פלוגת ההורדה' מכפר גלעדי. השיירה מנתה כ-100 איש - אנשי פלמ"ח, חברים ממשקי הסביבה. "בשעה המיועדת נערכה השיירה ליציאה. בידיים רועדות הושיטו אמהות את ילדיהן לבחורים החסונים אשר באו לקחתם. הלב ניצבט... רבים לא הבליגו על דמעותיהם. הנה הם מוצאים מאתנו, ילדינו, אשר גדלו וצמחו כאן. ברכת פרידה אחרונה בחשכת הלילה מפי אם ואב וחבר, והשיירה על משאה היקר יוצאת לדרכה...
בשעה שלוש אחר חצות, לאחר שעתיים של ציפייה דרוכה, נשמעו יריות בודדות מכוון השיירה. מתיחות החברים המצפים הגיעה לשיאה. לאחר שעה ארוכה הופיעו שני רצים ובפיהם בשורה - השיירה חוזרת! בגלל קשיים שנתקלו בהם בדרך ובגלל חשש להמשיך בדרך לאור היום, לא ראה מפקד השיירה אפשרות להמשיך ונתן פקודה לחזור. עם אור הבוקר חזרה השיירה. חיש מהר הושכבו הילדים לישון."


אמהות וילדי מנרה

מנרה ביומן המלחמה של בן גוריון

  24 אוקטובר 1948 - בערב שמעתי ידיעות מדאיגות מהגליל. קאוקג'י באמת תקף עמדותינו והשתלט על סביבת מנרה, ולמעשה הוא שליט על דרך מטולה. הגישה למנרה נסגרה.



חצרים במערכה
 

קיבוץ בנגב. 7 ק"מ מערבה מבאר שבע. נוסד באוקטובר 1946.

 [מתוך: 'כל מקום' - פנקס כיס להכרת הארץ, צה"ל, 1962]

 

 


רישום של אברמלה גופר, 1948

 

הספר 'חצרים במלחמת השחרור' נכתב על ידי רות קרן, ויצא לאור בהוצאת קיבוץ חצרים בשנת 1987. "זהו ניסיון להעלות על הכתב את סיפורה של חצרים במלחמת השחרור."

באוקטובר 1948 החלו ההכנות לכיבוש באר שבע. סיירים מקיבוץ חצרים אספו נתונים על העיר, הדרכים והביצורים שלה.  "לקראת כיבוש באר שבע יצאנו לסיורים," מספר זאבה שפירא, "צביקי תיכנן את הסיורים עם מוסה... הלכנו מחופשים בתלבושת ערבית. הלכנו בעיקר בימי השוק, ימי חמישי בשבוע... היינו עם נשק, סטנים חבויים מתחת לבגדים.  מוסה היה ערבי ואנחנו שהיינו נמוכים יותר, התחפשנו לערביות."
על צביקי וזאבה הוטל להכין את הסיירים של חטיבת הנגב לכיבוש. שבוע ימים הסתובבו בשטח עם חוליות הסיור, אך אלה טענו כי כאשר הם יוצאים מהשער של חצרים הם הולכים לאיבוד. הכול נראה כל כך דומה. הוחלט להטיל על שני חברי הקיבוץ להוביל את הפורצים לעיר...

חצרים שימשה בסיס יציאה לחיל התותחנים ולסוללת המרגמות. את התותחים של פון ויזל הציבו על הדרך שלנו. בערך במקום בו נמצא היום בסיס האספקה. שם הציבו את הסוללה שהפגיזה את באר שבע...

סיפר יחזקאל: "הואדי היה שחור מן הערבים הנמלטים מתוך העיר. אינני יודע איך הייתי מגיב על זה היום, אך אז זו היתה חוויה כה משמחת שקשה לתאר אותה. הם חצו את הואדי דרומה עם חבילות וחמורים, באותו רגע הרגשתי שאותו קו גבול שהיה צריך להיות בין באר שבע לחצרים, לפי תוכנית החלוקה, נמחק."

 

חצרים ביומן המלחמה של בן גוריון

  30 אוקטובר 1948 - בשתים יצאתי מבאר שבע. ביקרנו בחצרים - פלא כיצד ישובים אלו [מאחד עשר הישובים שהוקמו במוצאי יום כיפור תש"ז 1946] נתקיימו, וכמעט לא נפגעו. הבחורים מעודדים, דורשים מים [בצינור], בניין בריכה, תקציב למשק. כמה אדמה יש לכם? עכשיו - בלי גבול...



משמר הירדן במערכה

מושבה כפרית הרוסה בגליל העליון, על יד הירדן, 4.5 ק"מ מזרחה מאילת השחר. ראשית ההיאחזות במקום היתה ב-1884 ואילו המושבה נוסדה ב-1980.

 [מתוך: 'כל מקום' - פנקס כיס להכרת הארץ, צה"ל, 1962]

 

 


הספר גבורת משמר הירדן 1948' נכתב על ידי אריה יצחקי, וראה אור על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, בשנת 2011. סיפורה של מושבת העלייה הראשונה מיום ייסודה [1884], ועד כיבושה בידי הצבא הסורי במלחמת העצמאות.

בתחילת חודש אפריל 1948 טענו אנשי משמר הירדן כי הביצורים אינם מספיקים, ודרשו ממפקדת ה'הגנה' להגדיל את כוח התגבורת בישוב. "בראשית אפריל 1948, " מספר אריה יצחקי בספר, "נשלח כוח התגבורת שכלל 12 לוחמים בפיקוד סעדיה עמרני ['בועז'], מצויידים ב-40 תתי מקלע סטן על תחמושתם ארוזים בארגזים. הכוח הגיע לטבריה, לן בה ויצא למחר באוטובוס משוריין למשמר הירדן. ליד המושבה מגדל נעצר האוטובוס במחסום שסביבו היו ערוכים כ-100 אנשי פלמ"ח. הם דרשו מחברי האצ"ל לרדת מהאוטובוס ולמסור את נשקם. כשסירבו נלקחו בכוח לקיבוץ גינוסר, הוכו, נשקם הוחרם והם גורשו חזרה לת"א."

"כשנפלה עלינו הפקודה לדפוק את האצל שמעיז להגיע לגליל שלנו - היינו בהלם." כתבה נתיבה בן יהודה בספרה '1948 בין הספירות'. "התחילו ויכוחים עד השמים. הפלמחניקים האדוקים האשימו את אלה שסירבו להשתתף - בהשתמטות, בפחדנות, ביפי נפש. אתם באתם הנה רק בשביל להילחם, אותכם לא מעניין הקיבוץ, הסוציאליזם, המעמד. תראו אותכם, מי יעשה בשבילכם את העבודה המלוכלכת, ועוד ועוד... גם אני לא רציתי להשתתף בפעולה נגד אצל ונשארתי בבית... אבל בסוף קראו לי, כי אחרי שהורידו בכוח, ובמכות, את כל האצל מהאוטובוסים, חפרו והוציאו את הנשק שלהם, מכל החורים שהם החביאו, גם בגלל הבריטים וגם בגללנו - אוי ואבוי לאוזניים שכך שומעות, אבל זו עובדה: החביאו נשק מיהודים!"


תלמידי בית הספר במשמר הירדן

משמר הירדן ביומן המלחמה של בן גוריון

  6 יוני 1948 - ב-0715 נפתחה אש אוטומטית ומרגמות על דן, להבות הבשן וכפר סולד. בשעה 0730 הופצצה איילת [השחר] על ידי שני מטוסים, נזרקו שתי פצצות. חבר אחד נהרג. בשעה 1530 הופצצה איילת מתותחים מכיוון משמר הירדן במשך חצי שעה - נפגע מחסן הנשק. משמר הירדן הותקפה מחדש לאחר הפוגה בשעת הצהריים. כוחות אויב גדולים מצויידים בתותחים ונשק כבד מקיפים משמר הירדן. הקרב נמשך.



שער הגולן במערכה

קיבוץ בעמק הירדן. 3.5 ק"מ דרומית מזרחית מדגניה. נוסד ב-1937. הותקף בימי מלחמת העצמאות ע"י הסורים, בשעת הקרב על הדגניות, ופונה עם מסדה שכנתו. עם תום הקרב חזרו אליו חבריו ושיקמוהו.

 [מתוך: 'כל מקום' - פנקס כיס להכרת הארץ, צה"ל, 1962]

 

 


צייר: הניק

הספר 'בגלות בחיפה' יצא לאור בשנת 1987 ע"י קיבוץ שער הגולן. בזמן מלחמת השחרור, נאלצו חברי קיבוץ שער הגולן לפנות את ילדי הקיבוץ לחיפה.  אחת המטפלות, צ'ורה, העלתה על הכתב את זכרונות אותם הימים. צ'ורה היא הסופרת מרים רות

"היה בוקר של אביב זוהר. היתה שבת.
הילדים - ילדי הגן, גרו בבניין ב'. הם גמרו את ארוחת הבוקר השבתית - חלה מתוקה עם ממרח שוקולד, ויצאו לבקר את אבא ואמא. קבוצות קבוצות יצאו, רעשו, שיחקו בדרך, התווכחו והתעכבו, שרו וצחקו. ו פ ת א ו ם רעש מחריש אוזניים: הפגז הראשון נחת על שער הגולן!
...בשעה עשר בלילה הגיעה אלינו פקודה: "הכינו את הילדים! בעוד חצי שעה נוסעים לחיפה כל ילדי שער הגולן עם המטפלות!"
רק דבורה ואני קראנו את הפקודה ולא גילינו לילדים את תוכנה. לאור הנר ראיתי, שעיני דבורה זלגו דמעות, וגם אני בכיתי.
בינתיים הגיעו הורים להיפרד מהילדים שלהם. לחשנו: 'עוד אל תגלו'.
יצאנו שתינו מהמקלט, ורצנו לגן דרך התעלות בליווי רעמי התותחים... אל תוך מפת השולחן זרקנו צעצועים, גירים, בובות אהובות... שבנו בריצה למקלט כדי להכין את הילדים למסע.
סיפרנו לילדים שניסע לחיפה, כי אין שם מלחמה...
לאור הנר היה קשה למצוא את הכל, והיו ילדים שיצאו יחפים. לאחד חסרה חולצה, לשני - מכנסים.
...האוטובוס עצר על יד מלון זלצמן. ירדנו עם כל החבילות ונכנסו לבניין ישן, שהיו בו הרבה חדרים ריקים. הגן שלנו - גן א' - קיבל שני חדרים. בחדר אחד עמדו מיטות ברזל ללא מזרנים וללא מצעים... לילדים אמרנו: "השארו בחדר הזה! זה יהיה החדר שלנו. תיכף נחזור!" יצאנו וסגרנו את הדלת. לפני המלון מצאנו ערימת מזרנים, והתחלנו לעלות במדרגות... פתאום שמענו ש י ר ה: "כל עוד בלבב פנימה... עוד לא אבדה תקוותנו..." לחשתי לדבורה: "כנראה יש פה מועדון של נוער..." ולא המשכתי, כי דמעות עלו בגרוני. בכיתי. כשהתקרבנו לחדר שלנו, השירה גברה. פתחנו את הדלת. מצאנו את הילדים צפופים זה על יד זה והם שרים את 'התקוה'..."


ילדי שער הגולן. צייר:הניק


שער הגולן ביומן המלחמה של בן גוריון

 

20 מאי 1948 - אליק [שומרוני] שיצא הלילה מאפיקים לחיפה מסר: אנשי מסדה עזבו המקום ובאו לאפיקים, אנשי שער הגולן עזבו ובאו לבית זרע [שניהם] בלי פקודה והוראה. טענתם שבמקום יש רק 18 רובים ואין לעמוד בו. נדרשו על ידי המפקד לחזור. לא ידוע אם חזרו.
21 מאי 1948 - מסדה ושער הגולן [שני ישובים שנינטשו] בוערות באש.



יד מרדכי במערכה

קיבוץ בדרום, בצד הכביש אשקלון - עזה, מדרום לאשקלון ובקרבת גבול רצועת עזה. נוסד ב-1943, הותקף בימי מלחמת העצמאות ע"י הצבא המצרי הסדיר ועמד במשך חמישה ימים במלחמת גבורה על נפשו. נקרא על שם מרדכי אנילביץ, מפקד המרד בגטו ורשה. פסלו ניצב במשק.

 [מתוך: 'כל מקום' - פנקס כיס להכרת הארץ, צה"ל, 1962]

 

 


הספרון 'יד מרדכי במערכה'  הוא מהסדרה 'ספרית כיס לחייל העברי'. הספרון יצא לאור ע"י  מחת"ר - מחלקת התרבות של הצבא.

"הפצצה מהאוויר. שני אווירונים זורעי אש חגים מעל למשק וממטירים פצצות. אש התלקחה בערימת החציר ובמוסך המכונות. חברים רצים לאתר את הדליקה ולהציל את המכונות החקלאיות. אך בטרם הספיקו להוציא את המכונות בשלמותן נופלת פצצה ושוב פצצה. החברים נוכחים לדעת, כי שוב אין ערך בכיבוי האש. בכאב צורב הם מסתכלים מתוך העמדות, כיצד מכלות הדליקות את פרי עמלם. מכונות הירייה והרובים קולעות [צ"ל קולעים] אל האווירון, אך ללא הועיל. שעתיים נמשכה ההפצצה מהאוויר. קיווינו, כי בהפוגה נוכל לטפל בנזקים והנה: תותחי האוייב תפסו משלטים על הגבעה המזרחית והדרומית והחלו מרעישים מטרה אחר מטרה...
מגדל המים נוקב ונתהוו בו חורים. הדלק ליד המטבח נתלקח. עמדת הבטחון והפילבוקס, החולש על המשק מכל הכיוונים נפרצו. תמרות עשן נישאות בתוך המשק. הרפת השנייה על החציר שבה עלתה באש. הפרות נפגעו ורבות מוטלות ללא תנועה. איזו זוועה. עיניך רואות בחורבן ואתה חדל אונים להושיע. במה נשיב לתותח? היש ערך לכלים הפרימיטיביים שלנו, שאינם פועלים כלל בטווח התותח?"


יד מרדכי ביומן המלחמה של בן גוריון

 

22 מאי 1948 - בא שליח מסטון [מהנגב]: המצב קריטי, אבל אין יסוד לבהלה. דורשים נשק רב. ביד מרדכי 20 הרוגים, 30 פצועים [בסה"כ יש שם 80 מתיישבים, 20 חיצוניים]. תקפו הנקודה גדוד מצרים. בנגב פועלת בריגדה ממונעת מצרית עם תותחים. עוזרים להם 'מתנדבים' [מאנשי 'האחים המוסלמים'] הנמצאים כבר בנגב זמן רב...
ערב. שעה 20. ביד מרדכי המצב רע. רוחם נשברה.



רמת הכובש במערכה

קיבוץ בשרון, 5 ק"מ צפונית-צפונית-מזרחית מכפר סבא. נוסד ב-1932 ונתפרסם במאורעות 1936-39, עת עמד במבחן התקפות רבות , שנערכו עליו בעיקר ע"י תושבי הכפרים הערביים הסמוכים.

 [מתוך: 'כל מקום' - פנקס כיס להכרת הארץ, צה"ל, 1962]

 

 


הספר 'ימי רמה' - פרקי רמת הכובש, נערך ע"י סגן אלוף גרשון ריבלין, ויצא לאור בהוצאת 'מערכות', בשנת 1964.  הספר סוקר את תולדות הקיבוץ: שנים ראשונות, מאורעות תרצ"ו-תרצ"ח, מול הזדון, מלחמת הקוממיות, מן היומן ועוד.

"חודש דצמבר, שבו השתוללו כבר קרבות דמים במקומות שונים בארץ, עבר עלינו ללא התנגשויות. אולם ב-10 לינואר 1948 הותקפה קבוצת עובדים שלנו ממארב ליד הרכס. שומר אחד נפצע. בחילופי היריות שבוצעו ע"י כוחותינו על קבוצת בתים ערביים בקרבת הרכס הדרומי נפצעה מן היריות ערביה אחת. הערבים מיהרו ופינו את קבוצת הבתים. אולם יחידת צבא בריטית הופיעה והזהירה אותנו מפני פעולות יזומות.
שוב נקפו שבועות אחדים ללא התקפות עלינו. אך בבוקר יום ה-29 במרס חל מפנה מכריע בגזרה. חוליות האבטחה הותקפו בשדות ובכביש. התפתח קרב עז וממושך שהסתיים רק למחרתו, ב-30 במרס. האויב המטיר אש עזה על כביש כפר סבא - רמת הכובש. המשוריין שבו נסעו אנשי החי"ש מכפר סבא אשר חשו לעזרתנו הותקף באש כבדה. המשוריין נפגע, התהפך וחסם את הכביש בפני כל תנועה. האויב היה ערוך בעמדות נוחות והפעיל אש יעילה. מספר חברים נפגעו, אך אי אפשר היה להוציאם מן השטח עד חשיכה, כאשר נותק המגע עם האויב.
עם שחר תקפו כוחותינו את משלט האויב בדרום. אחרי קרב עז נהדפו הערבים והקשר התחבורתי חודש."

רמת הכובש ביומן המלחמה של בן גוריון

 

29 נובמבר 1948 - לרמת הכובש יורים 'בכל יום וכל היום'. הגבול - גדר הבתים. בימי ההפוגה תפסו הערבים הכרם של רמת הכובד והבריכה, מצד מזרח גן הירקות, העמדה של הערבים 500 מטר מחצר המשק מזרחית צפונית, כל השטח [של הגידול] האינטנסיבי הוא מחוץ למשק. הרפת היו צריכים להוציא לכפר סבא. מצב הלול יותר טוב, הילדים הוצאו עוד ב-14 במאי [לאחר ההפגזה של הישוב].



חולון במערכה

עיר 4 ק"מ מדרום לת"א-יפו. נוסדה ב-1933

[מתוך: 'כל מקום' - פנקס כיס להכרת הארץ, צה"ל, 1962]

 

 


אימון במקלע לקבוצת נוטרים. חולון הייתה חלק חשוב בהיערכות 'חזית חמש' ומבצע 'חמץ'.


הספר 'נכתב בחול' - סיפורה של חולון, נכתב על ידי אריה קרישק, ויצא לאור בשנת 1986, ע"י הוצאת 'רשפים'.  התוכן: התחלות, ציון חמדתי, עשה לך צריף, מקום ושמו מולדת, השמונה ביולי 1940, בהיוולד אומה ועוד. 

"מתיחות עלתה בבת אחת. כוחות עיראקיים חדרו לכפר הערבי תל א-ריש, השוכן בקו הגבול עם שכונת 'גרין', והתבצרו בעמדות. הערבים פתחו מעין 'חזית שניה' בגבולות יפו ובת ים, מאלצים את תושבי בת ים הקטנה להגיע לתל אביב דרך חולון, והייתה זו רק ההתחלה.
מכל הבחינות, היה מצבה שלך חולון - קשה ביותר. היא הפכה להיות 'צומת חזיתות', מעין כיס, מוקף פעילות עויינת. תל א-ריש הייתה בתוך תוכה, בטבורה ממש והיא הפכה למטרד בלתי פוסק, עד להתלהטות הסופית עם פרוץ הקרבות. מצידה האחד - יפו: קן צפעונים אמיתי, מצידה האחר - הכפר יאזור והפעילות העויינת מסביבותיו.
'החלה מלחמת התשה ממושכת וכבדה,' אומר פנחס אילון, 'שאחזה את חולון בצבת'.
ב-7 בדצמבר הופסקה לחלוטין התנועה בקו בת ים-חולון-ת"א, לאחר פציעתם של ארבעה נוסעים בירי מאבו כביר. הצליפות הפכו עתה לדבר שבשגרה.
ב-13 בדצמבר פסקו היריות שכוונו לבת ים, והאש התרכזה בחולון. אור ליום ה-14 בחודש הגיעה תגבורת ערבית נוספת לתל א-ריש [שהחל מקבל חשיבות אסטרטגית ראשית], ונראה כי מלבד הצליפות מתארגנת מתקפה רבתי על חולון.
לאחר פיצוצה וכיבושה של העמדה הערבית הידועה כ'חירבה', דעכה האש כלשהו. באותו זמן נתגעשו העניינים ביפו-תל אביב ומדי לילה שמעו תושבי חולון הדי יריות והתפוצצויות.
מקץ ימים בודדים נתחדשה האש על חולון..."



שריד במערכה

קיבוץ בעמק יזרעאל, בצד הכביש חיפה - עפולה, 3.5 ק"מ דרומית-מזרחית לנהלל. נוסד ב-1926. השם שריד מוזכר בתנ"ך בגבול נחלת שבט זבולון. מקומה של שריד העתיקה הוא בתל א-שדיד, ק"מ אחד מזרחה לשריד.

[מתוך: 'כל מקום' - פנקס כיס להכרת הארץ, צה"ל, 1962]

 

 


הספר 'שריד' ראה אור על ידי הקיבוץ וספרית פועלים בשנת 1951 לכבוד חגיגות 25 שנים לקיבוץ. בתוכן: הנוף, היישוב ותולדותיו, מימים ראשונים, מפעלנו המשקי, מתוך ההווי, החינוך, במבחן הימים ועוד.

"מצב הבטחון מחמיר. מדינות ערב פלשו לא"י והנה מתברר לנו שגם אנו בחזית וכמה מאות מטרים מעלינו נערכים כוחותיו של קאוקג'י להתקפה על העמק. השבוע הייתה פגישה של משקי הסביבה עם אנשי הבטחון בשאלת הסכנה המרחפת על סביבתנו. אנשי הבטחון רואים בחיל קאוקג'י צבא ממדרגה שנייה, אם כי, כצבא בלתי סדיר הם עלולים עוד להפר את ההפוגה אשר מבחינה חוקית אינה מחייבת אותם.
פנינו לוועדת ההפוגה והערבים נדרשו מיד להפסיק את האש ולא לרדת לקצור בשדות. הדרך לכפר החורש צריכה להישאר פתוחה. הלחץ שלהם היה בעיקר בענייני הקציר. קצין או"ם קבע שקיימים קווי חזית ואין להם לעבור מקו לקו...
יש להתנגד לכך שאנו נקצור בשדות מג'דל.
ענייני הקציר אינם דברים שבין מוכתר שריד למוכתר מג'דל. את ההוראות נותן הצבא.
לשריד אין המצב נוח במקרה זה. אולם ישנו קו ארצי וישנו מי שקובע אותו. מבחינה יישובית יש חשיבות לקציר השדות.
שבועות מספר אחרי דיון זה, נכבשה נצרת והכפרים בסביבתה ועם זה חולפת הסכנה הבלתי אמצעית. חיי הקיבוץ מתחילים לחזור לאט לאט למסלולם התקין."


ילדי שריד



כפר מל"ל במערכה

מושב עובדים בשרון, בצד הכביש פ"ת - צומת השרון, ק"מ אחד צפונית מירבית למגדיאל. נוסד ב-1922. יישובו היהודי של המקום כבר מתחיל קודם לכן, עם התיישבותה של קבוצת פועלים יהודיים בו. יישוב זה נעזב במאורעות 1921 ונחרב ע"י הערבים.

 [מתוך: 'כל מקום' - פנקס כיס להכרת הארץ, צה"ל, 1962]

 

 


הספר 'ארבעים שנה כפר מל"ל' יצא לאור בשנת 1962, עח ידי 'ועד חג הארבעים' של הישוב. התוכן: כפר מל"ל כיום, הסיפור של הכפר, מזכרונות הימים ההם, חינוך ותרבות, כפר מל"ל בהגנה ועוד.

"במלחמת העצמאות לא היה צורך בהגנה ישירה על כפר מל"ל, שכבר היה מוקף שרשרת חזקה של ישובים עבריים. אנשי כפר מל"ל הקשישים השתתפו בהגנת גבולות האיזור, ובעיקר שמרו על הגבול ממזרח, ממגדיאל כלפי ביר עדס. הצעירים, כל בני המקום שהגיעו לבגרות, היו בלוחמים והשתתפו בקרבות בכל חלקי הארץ. אחדים מהם נפלו בקרבות.
לאחר המלחמה סבל המושב קשה ממכת ההסתננות. ערבים שנמלטו מהסביבה בזמן המלחמה, ושהכירו אותה יפה, היו מנסים לילה לילה לגנוב בהמות ולהעבירן אל מעבר לגבול, לכיוון 'המשולש' הירדני מזרחה. על אף מאמץ שמירה קשה של אנשי כפר מל"ל, נגנבו רבות, עד שמרוצת הזמן רבו ונתחזקו ישובי הספר ומכת ההסתננות פסקה.


גן הילדים של כפר מל"ל




 

מועדון מנויי דף המידע

'מועדון מנויי דף המידע של איתמר' כולל היום מאות מנויים הנהנים ממבחר גדול של הנחות ומתנות. אנא שימו לב להודעות גם בדפי המידע, וגם באתר האינטרנט שלנו, על מבצעים מיוחדים למצטרפים למועדון המנויים:
הנחות משמעותיות גם בקניית ספרים  מומלצים באתר,
גם בחנות בזכרון יעקב, גם בצימר הספרים.

הנה כמה נושאים הצפויים בקרוב:

ביבליוגרפיה רפואית
 
על ספרים שכתבו רופאים
מכתבי סופרים
על עולם הולך ונעלם של מכתבים אותם כתבו סופרים
פרסי נובל לספרות
מרטין בובר

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
להצטרפות למועדון המנויים התקשרו
לטלפון
04-6399749
או למלא את הפרטים הנחוצים כאן
, ואנו נתקשר בהקדם.



תגובות הגולשים
להסדר התשלומים עבור דף המידע

"איתמר, אנא התקשר אלי. כמובן שאשלם ברצון רב, ובשמחה. ניכר שאתה משקיע בדפי המידע עבודה עצומה, והמחיר הוא סימלי מאוד." ציונה, תל אביב.

"שמח לקבל את הדף ורוצה להמשיך בכך גם בתשלום!" חיים.

"תודה על הדפים המרתקים. אשמח לשלם עבורם!" מרים.

"נא להתקשר אלי על מנת להסדיר את התשלום החודשי עבור דף המידע הנפלא שלך." יובל.

"ברצוני לציין שדף המידע האחרון היה מעניין במיוחד (לפחות אותי). אני מעוניינת לשלם עבור מנוי לשנה. בתודה מראש וישר כח על המפעל המקסים שאתה עושה." רינה.

"אני מבקשת לשלם עבור המנוי לדף המידע. אוהבת לקרא את כתבותיך המעניינות!" אסתר

"אני מרוצה מאוד מדף המידע, אני תמיד שמח לקבל אותו, ואפילו בסבר פנים יפות ומחייכות!! אשמח להסדיר את התשלום עבורו!" סמי.

ועוד ועוד ועוד.



ספר חדש עם ניחוח של פעם
[מתנה לחברי 'מועדון המנויים' - ספרון מקורי של ספורטה משנות ה-50']

אנו ממליצים על הספר כמתנה נהדרת לראש השנה

המלצות קוראים:

טובה: אוחזת בידי את "ארמון החול" שהגיע אלי בדואר, היום. יחד עם נכדי, דפדפנו בין דפיו המרהיבים באיורים המקוריים. אני - מתמוגגת מניחוח ילדותי שמדגדג נשימותיי... ונכדי הקט - מתענג מהתנין שבלע את השמש... כייף וחווייה!!!
נורית: הספר פשוט מדהיםםםםםם!


להזמנת הספר + מתנה לחץ על חזיתו

ארמון החול/ רפאל ספורטה

אנתולוגיה מפוארת המכילה סריקות רוב ספריו האהובים של רפאל ספורטה -
גן גורים, היה הייתה לי גפן, בית קט ועליה, שלושה דובים בחרוזים, טלילי אגודלי, שלום כוכב הערב, דוליט הרופא, דוליט בלימפופו, התנין והשמש  ועוד.
עם ציורים מרהיבים וצבעוניים של נחום גוטמן, איזה, ה. הכטקופף, תרצה טנאי.


מחיר הספר 80 ש"ח
+ מתנה: חוברת מקורית משנת 1951
בהוצאת 'תפוח'.
מספר החוברות מוגבל, כל הקודם זוכה!

  

להזמנת הספר לחץ כאן
או בטלפון 04-6399749




 


עשרות כבר נרשמו! מה אתכם?

הצעה מיוחדת למנויי דף המידע!
הודעת דואר לתיבת הדואר הפרטית שלכם,
אשר תספר לכם על פריטים מיוחדים
שהגיעו אלינו - ספרים נדירים, הקדשות, מסמכים וכו'.
פירוט מבצעים המיועדים רק לכם!
הנחות, מתנות וכו'.

אם אתם מעוניינים להצטרף
למקבלי 'רק היום',
כתבו לנו לכאן
.



המבצעים של אוגוסט


 

 

ספר במתנה [בחנות]!
50% הנחה [בספרים המומלצים באתר]*

 למנויי דף המידע
לבקשת רבים ולשמחתם אנו ממשיכים במבצע 'ספר במתנה' ו-50% הנחה.
כל חבר במועדון המנויים יכול לקבל ספר במתנה לפי בחירתו בחנות בזכרון יעקב.
המתנה לא מותנת בקנייה. כל שאתם צריכים הוא לבוא
ולבחור ספר-מתנה מתוך המבחר בחנות לפי ראות עיניכם.
[לא כולל ספרים חדשים או מומלצים].

אנו ממשיכים - לבקשתכם - את מבצע 50% הנחה על הספרים
המופיעים המדור 'ספרים מומלצים' באתר האינטרנט שלנו. 
*[לא כולל הספר החדש 'ארמון החול'] 
למעבר לאתר לחצו כאן!

       
דוגמאות מתוך מאות הספרים המומלצים באתר. למעבר למדור מומלצים לחץ על חזית הספר.

להצטרפות אנא לחצו כאן,
רשמו את פרטיכם ואנו נתקשר בהקדם,
או התקשרו לטלפון 04-6399749



הנחה מיוחדת [240 ש"ח]!


למנויי דף המידע - 480 ש"ח ללילה באמצע השבוע!

מנויי דף המידע מקבלים הנחה של 240 ש"ח
על הלילה השני בצימר הספרים. כך שאם אתם מזמינים את עצמכם
לשני לילות קסומים באמצע השבוע  בין אלפי הספרים והנוף המדהים, או רוצים
להעניק אותם למישהו מתנה, זה יעלה לכם רק 480 ש"ח ללילה!!!
או 580 ש"ח בסוף שבוע!!!

טלפון להזמנות 04-6399749.
או כתבו לנו לכאן!



מחפשים מתנה מיוחדת לראש השנה?

העניקו את דף המידע במתנה

מתנה שלא תישכח כל כך מהר!


מכירים מישהו שאוהב ספרים?
העניקו לו במתנה מנוי על דף המידע,
[240 ש"ח לשנה]
ויחד עם המתנה הזאת הוא יזכה בכל
ההנחות והמתנות הניתנות למנויי דף המידע:
ספר מתנה בחנות
50% הנחה על הספרים במדור ספרים מומלצים
240 ש"ח הנחה על לילה שני בצימר הספרים.

אנו מבטיחים לכם:
את המתנה הזאת הוא לא ישכח!

להרשמה - לחצו כאן מלאו את פרטיכם, 
ואנו נתקשר אליכם בהקדם.



מה בדף המידע הבא?

       

מרטין בובר



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן