דף מידע מספר 161   

10 יולי 2014


 


ספר במתנה


לפרטים נוספים לחץ על חזית החוברת

בשנת 1959 הוציא רפאל ספורטה חוברת מיוחדת  לכבוד חגיגות 50 שנה
לתל אביב, עם ציורים מקסימים של יעקב גוטרמן: שיר הקונכיה, עיר פלאות
לחוף ים, ראש העיר על הסוס, מגדלור ושבעה כוכבי זוהר, יפיפית תל אביב,
העיר לנו בית גדול, צהלי תל אביב, בגב החוברת יש תווים למנגינה שכתב
מרדכי זעירא לאחד השירים.
כל מנוי על דף המידע שהסדיר את התשלום, זכאי לקבל את 'אגדת תל אביב'
במתנה. ניתן לקבל את המתנה בחנות בזכרון יעקב, או בדואר
[בעלות של 10 ש"ח].

שימו לב!
לא מדובר בהדפסה חדשה,
אלא בחוברת מקורית משנת 1959,
כך שהמלאי מוגבל.

לקבלת המתנה אנא התקשרו
לטלפון 04-6399749

מי שאינו מעוניין להיות במועדון המנויים [10 ש"ח לדף]:
ניתן להסיר את כתובתכם מהרשימה.
להסרה מרשימת הדיוור
לחצו כאן



ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר

  

'קורות מלחמת העצמאות' נגד 'תולדות מלחמת הקוממיות'
מדוע יצאו שני ספרים על תולדות המלחמה,
ומי באמת כתב אותם?



מלחמת עולם קטנה

באפריל 1955 התפרסמה ידיעה קטנה בעיתון 'מעריב'. ידיעה קטנה ותמימה שהסתירה מאחוריה סערה גדולה. מלחמת עולם.  בידיעה נאמר כי שר הבטחון מינה את סגן אלוף ד"ר ישראל בר "אחד מטובי אנשי המדע הצבאי שלנו," לערוך ולרכז את כל החומר על תולדות מלחמת השחרור, וכבר החלו ההכנות להופעת הספר בעוד כשנה. שאר חברי המערכת המכינה את הספר הם רב אלוף יעקב דורי, וסגן אלוף אליעזר גלילי, עורך הוצאת 'מערכות' של משרד הבטחון.

המהדורה הראשונה של הספר 'תולדות מלחמת הקוממיות' יצאה לבסוף רק בפברואר 1959, והוכנה על ידי ענף היסטוריה במטה הכללי. באופן יוצא דופן לא הוזכר כלל שם העורך או מרכז המחקר, או אפילו שמו של מי שעמד בראש ענף ההיסטוריה בעת הכנת הספר. לא רק ששמו לא הוזכר, האגדות יודעות לספר כי באותו זמן התחבטו אנשי משרד הבטחון בשאלה האם להעמיד את אותו אדם  - נתנאל לורך - לדין, לאחר שהתברר כי הוא אמנם החזיר לענף ההיסטוריה את טיוטת הספר אותו כתב על המלחמה, אך לא לפני שצילם עותק ממנו, והוציאו לאור כמו שהוא - 'קורות מלחמת העצמאות', בשמו ועל אחריותו בהוצאת 'מסדה' כמה חודשים לפני הספר 'הרשמי' של משרד הבטחון.

 



פריץ


עורך דין מקס מרדכי לורך וד"ר חנה ויסמן

פריץ נולד בשנת 1925, בבית סבו וסבתו בקינצלסאו בגרמניה. במשך שנים רבות לא ידע את תאריך הולדתו המדוייק. רק בשנת 1978, כאשר נפגש כמזכיר הכנסת עם ראש העירייה, התגלה כי הוא נולד בתאריך 24 למאי 1925, בשעה חמש לפנות בוקר.
"שנותי הראשונות עברו עלי במחלות, בפינוקים, בהחלפת אוויר - תרופת פלא בימים ההם," יכתוב פריץ בספר זכרונותיו 'היום יפנה', כעבור כשבעים שנה, תחת שמו המוכר יותר נתנאל לורך.
לאחר עליית הנאצים לשלטון וההחמרה במצבם של היהודים, החליטו הוריו של נתנאל עורך דין מקס מרדכי לורך וד"ר חנה ויסמן, לבדוק שתי אפשרויות להגירה: ברזיל או ארץ ישראל. הבחירה נפלה על ארץ ישראל, בעיקר בגלל בעיית חינוך הילדים. בראשית אפריל 1935 הושלמו ההכנות והמשפחה יצאה ברכבת לעבר ארץ הקודש, כשהיא משאירה בגרמניה את הבת התינוקת רותי, אשר תצטרף אליהם רק לאחר שיתבססו בארץ החדשה.
משפחת לורך עלתה באוניה 'ירושלים' ליפו, ומשם לרחביה בירושלים. נתנאל נשלח לבית הספר הדתי 'במעלה'. בין מוריו היו חוקר החסידות יצחק וורפל והצייר מרדכי ארדון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר לבית המדרש למורים 'מזרחי'. עוד בטרם מלאו לו 18 קיבל נתנאל תעודת בגרות ויחד עמה תעודת הוראה.
"שנה אחרי כניסתי לסמינר, בקיץ 1940, קראה לי 'הדודה' - זה כינויה הסודי של ההגנה." לורך עבר שיעורים בפירוק והרכבה של אקדחים ושדאות.

לורך שירת ב'הגנה', בבריגדה ובצה"ל. במלחמת העצמאות לחם בחטיבת עציוני בירושלים, והשתתף בנסיון הפריצה לעיר העתיקה דרך שער יפו. הוא שימש כמפקד נוטר דאם, כשנהדף שם הנסיון העיקרי של הלגיון הערבי לפרוץ אל לב העיר החדשה, וזכה להערכה על השמדת התותח מעל שער יפו. הוא שימש כשלישו של הרמטכ"ל יגאל ידין, ובשנת 1952 הקים את ענף ההיסטוריה בצה"ל, ועמד בראשו.



ענף היסטוריה

באמצע שנת 1952 החליט המטה הכללי של צה"ל להקים ענף מיוחד שירכז את המחקר הצבאי על מלחמת השחרור. הרמטכ"ל יגאל ידין הטיל על רב סרן נתנאל לורך  - שלישו האישי - לעמוד בראש מדור ההיסטוריה. הענף נכלל בתחילה כיחידה מיוחדת בלשכתו של סגן הרמטכ"ל, אלוף מרדכי מקלף.
המטה הכללי העמיד לרשותו של לורך חדר, שולחן, כיסא וטלפון. אך זה האחרון נלקח כעבור ימים מועטים עבור גופים להם הוא נחוץ יותר. אט אט קיבל המדור את הציוד הדרוש ואת האנשים המתאימים שהחלו לחקור את מלחמת העצמאות: שלהבת פריאר - על המגזר הצבאי הבריטי בש"י, אליעזר טל - על חיל הים, וולפגנג פון ויזל - על התותחנים ועוד.
כאשר החל ענף ההיסטוריה את פעילותו, עמדו לרשותו מספר תחקירים שנעשו בעבר, תעודות ומסמכים מהמלחמה, וגישה ישירה אל כל יחידות צה"ל.
בראשית עבודתו העריך לורך שהמחקר על ההיסטוריה הצבאית של מלחמת השחרור יקיף בסביבות 7 ספרים. אך עבודה כזו דרשה כוח אדם רב שלא ניתן לו. בשנה הראשונה הצליח לורך לרכז סביבו צוות קטן מאוד של חוקרים שעסקו באיסוף חומר על המבצעים וההיבטים השונים של המלחמה.
ענף ההיסטוריה בראשותו של לורך עסק גם בהנצחה, בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי, ובחינוך. נתנאל לורך היה זה שהציל את המכוניות המשוריינות בדרך לירושלים. יום אחד נודע לו כי משרד הבטחון החליט למכור אותן כגרוטאות, ורק בהתערבותו של ענף ההיסטוריה הורה הרמטכ"ל לבטל את המכרז.
בספרו 'זכרון בספר' מתאר מרדכי בר און, שהיה גם הוא ראש ענף היסטוריה את ראשיתו של הענף: "על מדפיו של הענף החדש כבר נערמו שפע של ספרים, רשימות ומאמרים 'היסוריוגרפיים', שנכתבו ואף פורסמו בשלוש שנים להקמת הענף או בשנים הראשונות לפעילותו... לשימוש הענף החדש היו נתונים גם תעודות ומסמכים רבים, שנוצרו במהלך המלחמה עצמה. הייתה לו גישה אל ארכיון צה"ל שזה עתה החל בפעולתו, וכן גישה ישירה אל כל מחלקות המטה הכללי ויחידות צה"ל... הענף כלל שני מדורים - האחד לרישום אירועי הביטחון השוטף ולמעקב אחריהם, האחר - לחקר מלחמת העצמאות."
"זכותו הגדולה של לורך," כתב רב אלוף יגאל ידין, "היא בכך שהיה ממניחי היסוד לענף ההיסטוריה הצבאית במטכ"ל. בתוקף תפקידו עשה בשעתו מאמץ עליון, כנה ומקצועי, לאסוף לא רק את כל החומר שבכתב, אלא אף לגבות עדויות רבות ככל האפשר מפי מאות המפקדים שהשתתפו במלחמת העצמאות."

     
 בעיני האויב. ענף היסטוריה צבאית מחבר: אליעזר טל, חוקר בענף ההיסטוריה.  מחבר:  וולפגנג פון ויזל, חוקר בענף ההיסטוריה 
לפרטים נוספים על הספרים לחץ על חזיתם

   



ספר אחד, שלושה נוסחים

נוסח א'

בשנת 1953, במלאת חמש שנים למדינת ישראל, החליטה הוצאת 'עיינות' המזוהה עם מפא"י, לפרסם סדרת ספרים - 'ספר המדינה' - אשר ישקפו את התפתחותה של המדינה הצעירה בתחומים שונים. את עריכת הסדרה לקח על עצמו דוד בן גוריון שפרש מהחיים הפוליטיים לשדה בוקר. כתיבת הכרך המוקדש למלחמת העצמאות הוטלה על נתנאל לורך, מפקד מחלקת היסטוריה בצה"ל.
כיוון שהיה איש צבא הוסכם שהספר יראה אור בהוצאת 'מערכות', ושלורך לא יקבל תשלום. לורך החל בעבודתו "בערבים, בבקרים, בכל שעות הפנאי - הייתי כותב ומכתיב... כעבור שנה - זמן קצר יחסית - הייתה מוכנה טיוטה ראשונה של ספר המדינה."
לורך העביר את טיוטת הספר לכמה ממפקדי מלחמת העצמאות, כדי לקבל את הערותיהם. הלחץ עליו היה עצום מצד ההוצאה, שרצתה להוציא את הספר לאור במועד המדוייק במלאת חמש שנים למדינה. חלק מהמפקדים התעלם מפנייתו של לורך, ביניהם גם יצחק רבין.
"לפני שעות מספר קבלתי את מכתבך ואת מחקרך עבור ספר המדינה," כתב יגאל ידין מלונדון, "אתחיל במשפט שבוודאי גם אסיים בו: יישר כוחך! אכן עבודה יפה ביותר, ביודעי את התנאים בהם הנך עובד והתנאים בהם נמצאים המקורות הריני מלא הערכה להישג זה, שיהווה ללא ספק את הבסיס במדויק ביותר שאפשר להסתמך עליו." בהמשך המכתב צירף ידין את הערותיו לכתוב. הוא העיר בנוגע לפעולת נחשון, לטרון, מבצע דני, מבצע יואב ועוד. מפקדים נוספים שהגיבו היו האלוף דן אבן מפקד חטיבת אלכסנדרוני, אל"מ בן גל מפקד קרייתי, איסר בארי מפקד הש"י, משה דיין ועוד.

 אחת הטיוטות נשלחה כמובן גם לרב אלוף דורי, שהיה הרמטכ"ל בעת מלחמת העצמאות. בספרו האוטוביוגרפי ' היום יפנה' כותב לורך כי דורי לא הסתפק רק בהערות אליו. לטענתו דורי פנה באופן ישיר אל שר הבטחון, ועירער על עצם בחירתו של לורך לכתיבת תולדות המלחמה.
נתנאל לורך טוען בספרו כי אחת הסיבות לצעדו של דורי הייתה העובדה שהוא כמעט ואינו נזכר בספר, וזאת משום שחלקו בניהול המלחמה - לטענתו של לורך - היה מזערי, בגלל מחלת האולקוס שתקפה אותו בימים המכריעים של המלחמה.

לפרטים נוספים לחץ על חזית הספר 

דיין החליט להקים ועדה שתבדוק את טיוטת הספר, והעמיד בראשה את האיש שהתלונן, את יעקב דורי.  הוועדה החליטה כבר בישיבתה הראשונה כי ישראל בר ישפץ את פרקי הספר, ויוסיף להם דברי פרשנות. לורך טען בפני הוועדה שאין לתת אמון בבר, פעם הוא טען כי היה מחדל בפעילותו של בן גוריון בלטרון, ואחרי זמן הוכיח כי בן גוריון במו ידיו הציל את ירושלים. לורך השתתף כמה וכמה פעמים בישיבות הוועדה, אולם דבריו לא התקבלו. הוא ניסה להציל את הספר שכתב על ידי פנייה לבן גוריון, אולם כשגם זה לא הועיל, פרש מענף ההיסטוריה והצטרף למשרד החוץ. "מאוכזב וממורמר פרש מצה"ל," כתב מרדכי בר-און, "והותיר אחריו את הוועדה עם טיוטת הספר, שהספיק להשלים בימים האחרונים לפני נסיעתו."

נוסח ב'

עם שובו משליחותו הדיפלומטית הראשונה, ולאחר התייעצויות שקיים עם מספר אנשים החליט לורך לפרסם את הספר שכתב תחת שמו ועל אחריותו. מבחינה משפטית היה הספר רכוש צה"ל, ולורך היה זקוק לאישור השלטונות. אמנם לפי דרישת הצבא הוא החזיר להם את הטיוטה שכתב, אך לא לפני שצילם את כולה. לפי הבנתו של לורך העבודה לא הייתה רכוש הצבא, ולא נעשתה במסגרת תפקידו. הוא בכלל היה אמור לקבל שכר סופרים מהוצאת 'עיינות' באישור הרמטכ"ל, אך ויתר עליו כי לא רצה לעבוד עבור בית הוצאה לאור של מפלגה. תהליך האישור נמשך זמן רב. נתנאל לורך החל לטפל בכתב היד שלו, הוסיף והרחיב, וניסח הכל מחדש.
בשנת 1958, בעשור להכרזת המדינה, כאשר הוא משמש כקונסול ישראל בלוס אנג'לס, חתם לורך על חוזה עם הוצאת 'מסדה' להוצאת הספר 'קורות מלחמת העצמאות', עם הקדמה של רב אלוף יגאל ידין.
"כשהייתי כבר בארצות הברית חתמתי על חוזה עם הוצאת מסדה." הוא מספר בספרו, "אבי הכין את החוזה. ההוצאה התחייבה להוציא את הספר בצורה ראויה למלחמה שהיא אמורה לתעד. כדי לאפשר לה לרכוש תמונות ולשרטט מפות - ויתרתי על חלק ניכר משכר הסופרים, ובלבד שהספר יהיה מכובד, גם בצורתו החיצונית. בשנת 1958 יצא הספר, אכן בצורה מעוררת כבוד. סופר לי שבמשרד הביטחון שקלו אם להעמידני לדין - אך החליטו בשלילה."

 

נוסח ג'

בפברואר 1959, כמה חודשים לאחר פרסום ספרו של לורך, ראתה אור הגרסה של ענף ההיסטוריה של צה"ל. הספר נקרא 'תולדות מלחמת הקוממיות', והוא יצא לאור בהוצאת 'מערכות' של הצבא, עם הקדמה ארוכה של דוד בן גוריון - 'מחזון המדינה עד מלחמת הקוממיות' [כ-50 עמ'!].
"כעבור שנים אחדות יצא גם הספר ה'רשמי'" כותב לורך באירוניה, "ללא הפרשנות של ישראל בר שעמד בינתיים למשפט בעוון ריגול. השינויים שהוכנסו היו מזעריים... זה הספר היחיד שיצא במדינת ישראל אשר לא מצוין בו שמו של המחבר. את שמי לא רצו ואף לא יכלו לציין - כי לא נתתי את הסכמתי לשינויים, ועוזרי הנאמנים בענף היסטוריה, ובראשם יהושע בן אריה ומרדכי נסיהו, שהביאוהו לבית הדפוס, לא רצו להתקשט בנוצות אחרים..."

השוואה

חלקים רבים בספר 'תולדות מלחמת הקוממיות' דומים להפליא לחלקים מספרו של לורך. לעתים דומה כי מדובר באותו ספר, כאילו נעשתה עליהם עריכה לשונית בלבד.
בספרו 'זכרון בספר' מקדיש מרדכי בר-און פרק מיוחד ומרתק להשוואת שתי הגרסאות. לא ברור כיצד קרה שבר-און, שעמד בעצמו בראש ענף ההיסטוריה, שוגה ברצף האירועים, ומציג את גרסת 'מערכות' כראשונה, ואת ספרו של לורך כתגובת נגד. "כמשקל נגד להקדמתו של בן גוריון, שצורפה לגרסה הצה"לית של ספרו, הביא [לורך] דברי הקדמה מאת רב אלוף יגאל ידין..." כותב בר און, ולא מבחין כי יגאל ידין כתב את הקדמתו באפריל 1958, ואלו בן גוריון חתם את דבריו בשדה בוקר באוקטובר 1958.

קורות מלחמת העצמאות 
נתנאל לורך

תולדות מלחמת הקוממיות
ענף היסטוריה
 

 הסכם שביתת הנשק עם סוריה

המשא ומתן על שלושת ההסכמים שנחתמו עד אז נמשך חודשיים ועשרה ימים, ואילו המשא ומתן על ההסכם האחרון - ההסכם עם סוריה - נמשך שלושה חודשים ומחצה, והיה קשה ומייגע ביותר. כמה סיבות לדבר: מבין כל הצבאות שפלשו לתחומי הארץ, הצבא הסורי  הוא בלבד שכבש והצליח להחזיק עד להפוגה  חלק גדול אך חיוני, מבחינה צבאית וכלכלית, מן השטח שהוקצה לישראל בהחלטת החלוקה, אזור ראש גשר של משמר הירדן, אשר ישראל ראתה בו חלק בלתי נפרד משטחה, שאין בשום פנים לוותר עליו. תחילה עמדו הסורים על זכותם להחזיק בשטח הנכבש ויהי מה. לאחר מכן ניאותו לסגת, אולם רק עד קו המים.

 הסכם שביתת הנשק עם סוריה

המשא ומתן לחתימת שלושת ההסכמים שצוינו עד כה נמשך למעלה מחודשיים, ואילו המשא ומתן עם סוריה בלבד נמשך כשלושה וחצי חודשים. הוא היה גם הקשה ביותר בגלל העובדה שמבין כל הצבאות שפלשו לתחומי הארץ, היה הצבא הסורי היחיד שכבש והצליח להחזיק בשטח ישראלי, ראש הגשר של משמר הירדן עד להפוגה השניה. אמנם שטח זה לא היה גדול, אולם חשיבותו הצבאית והכלכלית הייתה רבה. בתחילה עמדו הסורים בתוקף על זכותם להמשיך ולהחזיק ללא תנאים בשטח הכבוש. לאחר מכן ניאותו לסגת עד קו הירדן.

 




אחותי הקטנה רותי

את ספרו 'קורות מלחמת העצמאות' הקדיש נתנאל לורך לאחותו.

נר לנשמתך
אחותי הקטנה
רותי
חיילת בצה"ל
ת. נ. צ. ב. ח

רותי נולדה בנובמבר 1932 בנירנברג שבגרמניה, ועלתה ארצה עם הוריה בשנת 1935. היא למדה בבית-הספר התיכון בבית-הכרם, והשתייכה לתנועת "הצופים" בירושלים. בשנת 1948 עזרה כנערה בהקמת ביצורים במבואות-העיר.  עד גיוסה שירתה בגדנ"ע, וכתבה שירה.

שירתי

שירתי נולדה בסתו,
שירתי נולדה בליל -
עת אל מי אשר אוהב
אתגעגע, אייחל.

וכאשר אשיר בליל
אל ירח וכוכב,
שירתי אקדיש לאל,
זה אשר אותי עזב.

בשנת 1950 התגייסה רותי לצה"ל. במרץ הגיע נהג הרמטכ"ל לבית דניאל בזכרון יעקב להודיע לנתנאל לורך כי אחותו רותי נפצעה קשה באימונים. התברר כי מחלקתה התאמנה בגלישה מאומגה מעץ אקליפטוס במחנה צריפין. רותי, שהייתה פצועה באותו זמן בפרק ידה, סירבה להשתחרר מהאימון. במחצית הדרך בזמן הגלישה עזבה רותי את האומגה ונחבטה בעוצמה בגבה מגובה רב.   
"בבוקר השכם בא נהג הרמטכ"ל, יוסף קופליק, לבית דניאל בזכרון יעקב, שם עשיתי את הלילה, והודיעני שאחותי נפצעה קשה באימונים. נלוויתי אליו לבית החולים בילינסון... כשהגעתי כבר נפחה את נשמתה. התברר שמחלקתה התאמנה בגלישה מאומגה מעץ אקליפטוס, במחנה צריפין. עץ זה עומד עדיין על מקומו על אף תהפוכות העתים, נשקף למרחוק - גם מן הכביש, הוא הכביש הישן לירושלים. מדי נסעי בכביש ההוא - זכור אזכור."



שנים סינים

מספרים על נתנאל לורך שהיה מוסיקלי מאוד, ושידע לשיר זמן רב לפני שלמד לדבר, הוא שר בילדותו בעיקר שירי עם גרמניים.
החינוך המוסיקלי היה חשוב מאוד לאביו של לורך. הוא עצמו היה פסנתרן וצ'לן, שילם סכומי כסף גדולים למורים פרטיים שילמדו את בנו נגינה בכינור.
נתנאל זכר את הקונצרטים הביתיים שהיו עורכים במוצאי שבת - אביו בפסנתר, והוא בכינור, ומנגנים ברמה גבוהה למדי סונטות של בטהובן ושוברט, קונצרטי של ויואלדי ועוד.

הפעילות בארגון 'ההגנה' קטעה את הצלחתו המוסיקלית של נתנאל לורך.
במשך השנים הוא ניסה את כוחו בכתיבת שירים, פזמונים היתוליים ותרגומים בהצלחה זעומה.
דבר לא הכין אותו ואת הסובבים אותו להצלחה הגדולה לה יזכה אחד השירים שאהב בילדותו ואותו תירגם לעברית בשינויים קלים - הן של התוכן והן של המנגינה. השיר הפך לקלסיקה בקרב ילדי ישראל עד היום:

Drei Chinesen mit dem Kontrabass
saßen auf der Straße und erzählten sich was
Da kam die Polizei: ei, was ist denn das
Drei Chinesen mit dem Kontrabass

·         Dra Chanasan mat dam Kantrabass
saßan af dar Straßa and arzahltan sach was
Da kam da Palaza, a was ast dann das
Dra Chanasa mat dam Kantrabass

    Dre Chenesen met dem Kentrebess 

את שלושת הסינים הפך נתנאל לשניים, ואת הקונטרבס לכינור גדול.

שניים סינים עם כינור גדול
ישבו בצד הכביש
ופטפטו בקול גדול
בא שוטר גירש אותם
וזה הכול
שניים סינים עם כינור גדול.

 

יצאתי לחפש חומר לדף המידע על מלחמת העולם הקטנה שפרצה בשנות ה-50' בין שני הספרים העוסקים במלחמת העצמאות/ הקוממיות, ובינתים נקלעתי למלחמת עולם קטנה בין אנשים ששרים : "שניים סינים עם כינור גדול/ ישבו בצד הכביש ופטפטו בקול גדול..." לבין אלה השרים: "שניים סינים עם כינור גדול/ ישבו על הספסל ופטפטו בקול גדול..." במהלך התחקיר הגיעו אלי עדויות לעוד נוסחים של השיר: "ישבו בצד הרחוב", וגם "ישבו בתחנה"... 

 

 

 



הידעת
כמה עובדות טריוויה מתוך הספרים

 
 
 
 

 

הידעת
כי בספרו של ההיסטוריון הצבאי הידוע לידל הארט 'אסטרטגיה של גישה עקיפה', יש פרק העוסק בניתוח אסטרטגי של מלחמת הקוממיות, ובו סקירת מאורעות המלחמה, שנכתבה על ידי סגן אלוף נתנאל לורך, ראש ענף היסטוריה בצה"ל.

הידעת 
כי כאשר החל לורך לחפש תעודות ומסמכים הקשורים לפעילות הפלמ"ח בתחילת שנות ה-50', התברר לו כי  כל ארכיון הפלמ"ח מצוי בקיבוץ עין חרוד, מתחת למיטה של זרובבל גלעד...

 הידעת
כי כדי לבנות לעצמו עתודה של חוקרים, הציע לורך לצבא לערוך בצבא קורס להיסטוריה צבאית. הצעתו התקבלה, ולמפקד הקורס נתמנה ישראל בר...

הידעת
כי בזמן כתיבת ספרו על מלחמת העצמאות עשה נתנאל לורך שימוש בספרי יישובים, ספרי זיכרון אישיים, מחקרים, תחקירים, אבל גם בספרות יפה כמו 'פנים אל פנים' של אבא קובנר, ו'בשדות פלשת' של אורי אבנרי.

הידעת 
כי את העריכה הסגנונית לספרו של לורך : 'קורות מלחמת העצמאות' עשה המשורר אמיר גלבוע.

הידעת
כי נתנאל לורך טען שיעקב דורי יצא נגד מנויו לכתיבת הספר על מלחמת הקוממיות, בגלל העובדה שהוא כמעט ואינו נזכר בספר, אבל בספר שיצא בהוצאת 'מערכות', דורי לא מוזכר כלל, אלא פעם אחת בלבד במבוא של בן גוריון.


הידעת
כי בהקדמה לספר 'תולדות מלחמת הקוממיות' מופיע מבוא נרחב מאת דוד בן גוריון של למעלה מ-50 עמ', אך פרשת אלטלנה ופירוק הפלמ"ח מוזכרים בו במשפט קצר אחד.

 
כל הספרים נלקחו מתוך הביבליוגרפיה הכללית
לספרו של נתנאל לורך.



 

חנות ספרים אצלכם בבית

קשה לכם להגיע עד לזכרון יעקב?
פתחנו בפייסבוק סניף של חנות ספרים וירטואלית,
עם צילומים יומיים של שולחנות התצוגה, מדפי ספרים,
ספרים מיוחדים שנמצאים בחנות, ספרים חדשים שהגיעו,
סיפורים ותגובות.
כל הספרים בצילומים ניתנים לקנייה.
חפשו בפייסבוק "חנות הספרים של איתמר"
ולחצו על כפתור 'אהבתי' כדי להשאר מעודכנים.
החנות כבר פעילה, ואנשים רבים קונים בה.
כדי למנוע בלבול אנו מציינים ליד שם כל ספר אם הוא נמכר.

למעבר ל'חנות הספרים של איתמר' בפייסבוק
לחץ כאן!



מועדון מנויי דף המידע

'מועדון מנויי דף המידע של איתמר' כולל היום מאות מנויים הנהנים ממבחר גדול של הנחות ומתנות. אנא שימו לב להודעות גם בדפי המידע, וגם באתר האינטרנט שלנו, על מבצעים מיוחדים למצטרפים למועדון המנויים:
הנחות משמעותיות גם בקניית ספרים  מומלצים באתר [50% הנחה !],
גם בהרצאה של איתמר [240 ש"ח הנחה]. גם בצימר הספרים [240 ש"ח הנחה!].

הצטרפות למועדון המנויים נותנת לכם אפשרות לקבל את 'ארכיון דפי המידע של איתמר', ולהיות מנויים גם על 'רק היום' - הודעת דואר שבועית על פריטים מיוחדים שהגיעו לחנות.

להצטרפות למועדון המנויים התקשרו
לטלפון
04-6399749
או למלא את הפרטים הנחוצים כאן
, ואנו נתקשר בהקדם.




 

50% הנחה!

למנויי דף המידע יש הנחה קבועה של 50%
על מאות הספרים במדור 'ספרים מומלצים'
באתר האינטרט שלנו!

למעבר למדור 'ספרים מומלצים' לקבלת ההנחה,
לחץ על חזית התמונה!




 

240 ש"ח הנחה

למנויי דף המידע מגיעה הנחה של 240 ש"ח
ללילה השני ב-'צימר הספרים של איתמר'!



להזמנת מקום - 04-6399749



ההרצאה של איתמר לוי

למנויי דף המידע תינתן הנחה של 240 ש"ח [דמי מנוי לשנה] בהזמנת הרצאה.
ניתן להזמין את איתמר להרצאות - קיבוצים, חוגי בית, חברות היי-טק ועוד.
התקשרו לטלפון 04-6399749!



'מיומנו של מאתר ספרים'
בפתיחת ההרצאה מספר איתמר כיצד נולד הרעיון להיות מאתר ספרים, איך נראתה ההתחלה ומה המצב כיום, כמה מהבקשות המוזרות והמשעשעות שהגיעו אליו. עיקר ההרצאה הן כמה תעלומות ספרותיות שפתר בעזרת דף המידע שלו: כיצד הגיע ספר בעברית לידיו של אורי אילן בכלא הסורי, וכיצד מצא איתמר ספר של ז'ול וורן - בשפה בה הוא בכלל לא קיים...

"הקשבתי להרצאת
ך בכנס במכון וייצמן,
ניחוח הקסם שהפצת בחלל האוויר טרם התפוגג!"

מקומות בהם התקיימו הרצאות בעבר:
מ. א. עמק יזרעאל, מרכז שפירא, מושב עידן, אבן שמואל, קיבוץ אפק, להבות חביבה, אוניברסיטת חיפה, חברת טבע, משטרת ישראל, מ. א. מטה אשר, חוג בית נס ציונה, בית מיכל רחובות, בית ספר כדורי, חוג בית קרית ביאליק, חוג בית נהריה, מתנ"ס יד בנימין, גן שמואל, מ. א. לב השרון, בית כנסת פתח תקוה, בית זרע, בית אבות כפר סבא, חברת הייטק רעננה, אוניברסיטת תל אביב, חברת אל על, מכון וייצמן ועוד...

"איתמר, רציתי להודות לך על ההרצאה המרתקת שנתת בביתי.  הרפתקאותיך  השאירו אותנו פעורי פה ונרגשים. גם אחרי שהלכת, עוד שעה ארוכה, ישבו הנוכחים והעלו חוויות מסיפוריך. תודה, תודה תודה..."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
04-6399749, 0522-585787. Il_books@netvision.net.il




 


 

עשרות כבר נרשמו! מה אתכם?

הצעה מיוחדת רק למנויי דף המידע!
הודעת דואר שבועית לתיבת הדואר הפרטית שלכם,
אשר תספר לכם  - ראשונים, לפני כולם! -
על פריטים מיוחדים
שהגיעו אלינו - ספרים נדירים, הקדשות, מסמכים וכו'.
פירוט מבצעים המיועדים רק לכם!
הנחות, מתנות וכו'.

אם גם אתם מעוניינים להצטרף
למקבלי 'רק היום',
כתבו לנו לכאן
.

 



ארכיון דפי המידע

מנויי דף המידע זכאים לקבל את 'ארכיון דפי המידע'
בעזרתו יוכלו לנווט את עצמם בקלות לכל דפי המידע
שנשלחו עד כה.



לקבלת 'ארכיון דפי המידע' - כתבו לנו
לכאן!



דף המידע הוא בתשלום!

להסדרת התשלום עבור דף המידע,
לחץ כאן!



מה בדף המידע הבא?

  

רוצים לנחש מה נושא הדף הבא?
כתבו לנו לכאן!



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן