דף מידע מספר 163   

10 יולי 2014


 


'אגדת תל אביב' במתנה
[שימו לב, ניתן לקבל את המתנה רק עד סוף חודש פברואר.
בחודש מרץ - ממתינה לכם מתנה חדשה]


לפרטים נוספים לחץ על חזית החוברת

בשנת 1959 הוציא רפאל ספורטה חוברת מיוחדת לילדים לכבוד חגיגות 50 שנה
לתל אביב, עם ציורים מקסימים של יעקב גוטרמן: שיר הקונכיה, עיר פלאות
לחוף ים, ראש העיר על הסוס, מגדלור ושבעה כוכבי זוהר, יפיפית תל אביב,
העיר לנו בית גדול, צהלי תל אביב, בגב החוברת יש תווים למנגינה שכתב
מרדכי זעירא לאחד השירים.
כל מנוי על דף המידע שהסדיר את התשלום, זכאי לקבל את 'אגדת תל אביב'
במתנה. ניתן לקבל את המתנה בחנות בזכרון יעקב, או בדואר
[בעלות של 10 ש"ח עבור המשלוח].

שימו לב!
לא מדובר בהדפסה חדשה,
אלא בחוברת מקורית משנת 1959,
כך שהמלאי מוגבל.

לקבלת המתנה אנא התקשרו
לטלפון 04-6399749

אל תחמיצו את כל ההנחות והמבצעים
המופיעים בסופו של דף המידע!



ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר


לפרטים נוספים על הספר לחץ על חזיתו

הנשיא הראשון



שנים עשר האחים


עומדים מימין: שמואל, גיטה, חיים, פרומה, פייבל ואשתו פאניה, משה, חנה ומאשה;
יושבים, מימין: חיים ומרים לובז'ינסקי, יחיאל, עוזר, רחל-לאה ומינה וייצמן,
אברהם וחיה ליכטנשטיין

"בילדותנו היינו על פי רוב עזובים לנפשנו, הואיל ואבא לא היה רוב הימים בבית. אמא הייתה כמובן מרכז משק הבית, אבל באותן שנים - וגם שנים רבות אחרי כן - הייתה או מעוברת, או מניקה ילד, ולא נשאר לה די כוח למען ילדיה הגדולים. היא ילדה לאבי חמישה עשר ילדים, מהם מתו שלושה בילדותם ושנים עשר גדלו ויהיו לגברים ולנשים." [מסה ומעש/ חיים וייצמן]

"אם פורייה הייתה סבתא רחל," מספר עזר וייצמן בספרו 'לך שמים לך ארץ', "15 ילדים הביאה לאוויר העולם. 12 התגברו על מחלות הילדות של הימים הרחוקים ההם. 10 מהם הוכתרו בתארים אקדמאיים - בימים שהלימוד האקדמי לא רווח עוד כבימינו, אלא היה סגולת ייחוד של בני מעמדות עליונים... מכל בעלי התואר קנה לו פירסום עולם דודי חיים, נשיאה הראשון של ישראל. פחות ידועים ממנו הם התשעה האחרים, בהם עוד שלושה כימאים. אבי היה אגרונום, ואף הוא לרגל השכלתו ועיסוקיו, השתעשע לא מעט בסודותיה של הכימיה. שתי רופאות, מהנדס, רופאת שיניים, מורה לנגינה ואחת מורה בגימנסיה 'הרצליה'..."

   
 מרים [מריה, מירה] וייצמן - לובז'ינסקי.
1871-1950.
לאחר שנישאה לחיים לובז'ינסקי. חיה בווארשה, ומשם עברה עם משפחה ללונדון.
 פייבל [פייוויל] וייצמן
1872-1941
 התחתן עם פאניה לובז'ינסקי, אחות גיסו חיים לובז'ינסקי. עלה ארצה ב-1920.
חיים וייצמן
1874-1952
ד"ר לכימיה, הנשיא הראשון של מדינת ישראל.
חיה וייצמן - ליכטנשטיין
1879-1957
למדה ב'חדר' יחד עם בנים, מעשה מהפכני באותה תקופה. עלתה ארצה ב-1926, לימדה מלאכה ותפירה.
       
  משה וייצמן
1878-1959
למד אגרונומיה וכימיה. עלה ארצה ב-1922. ניהל את המעבדה לכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית.
פרומה וייצמן
1880-1947
עלתה ארצה בשנת 1913, הייתה מרופאות השיניים הראשונות בארץ.
 שמואל וייצמן
1882-1939
מהנדס רכבות. נאשם בחבלה, ונאסר ב-1930 על ידי המשטרה החשאית ברוסיה. הוצא להורג כמרגל.
  גיטה וייצמן
1884-1975
הקימה בחיפה בית ספר ידוע למוסיקה. בעלה טוביה דוניה, ממיסדי ועד הדר הכרמל, נפל במאורעות 1936, כאשר יצא ממכוניתו להושיט עזרה לפצועים. האחרונה מהאחים שנפטרה.
       
חנה [אנה] וייצמן
1886-1963.
עבדה ככימאית יחד עם אחיה חיים וייצמן בלונדון. עלתה לא"י ב-1933. ד"ר לכימיה במכון וייצמן.
 מאשה וייצמן
1898-1974
למדה רפואה בציריך. נאסרה ברוסיה באשמת תעמולה ציונית. עלתה ארצה בשנת 1956, עבדה כרופאה ברחובות.
מינה וייצמן
1890-1925.
עלתה ארצה בשנת 1913. הייתה רופאה בבית חולים 'הדסה'.
יחיאל וייצמן
1892-1957
עלה ארצה ב-1914. עבד כאגרונום בחוות אהרונסון. אחראי מחלקת הייעור של המנדט הבריטי. אביו של עזר וייצמן.

 



אהובתו הסודית של הנשיא הראשון

ב- 30 למרץ 1901 שלח חיים וייצמן מכתב אהבה לנערה צעירה ויפה, סטודנטית לרפואה בג'נבה. וייצמן שהיה בדרכו למינכן לועידת צעירים אשר ביקשו להביא לשינוי במגמותיה של התנועה הציונית בהנהגת הרצל, כתב לה:

"רציתי לכתוב לך, יקירתי, עוד אתמול בערב, אך לא הספקתי. ישב אצלי חיסין ושוחחנו בלי סוף. אני כותב לך עכשיו - בשעה 8 בבוקר. בעוד שעתיים אסע, והערב ב-10 אהיה במינכן...
אני מרגיש מצויין. מצב רוחי מאושש. יש שתוקפים אותי געגועים לרגעים, אך אני מתנער מן ההרהורים הללו, כי כי הרי זה מעשה ילד, לא כן יקירתי? סלחי לי שהכתמתי כל כך את מכתבי, אני נחפז מאוד.
ורוצ'קה, אהובה יקרה שלי. הן רוחך אינה קודרת ואת עליזה. גם אני רענן ועליז, ובטוח בהצלחתו של העניין היקר, כי מלווים אותי רגשותיך החמים, הטהורים.
אהובה שלי, דומני, כי מציריך אוכל לכתוב שוב.
ורוצ'קה, הן שנינו יחד בכל, ולא יהיו עוד אותם הטפוסים שחשנו בהם עד עכשיו. אוהבים אנו זה את זה, אוהבים אוהבים. מאושר אני להיזכר בכך, וגם את צריכה להיות מאושרת.
אני מנשק את ורוצ'קה החביבה שלי נשיקות נאמנות, נאמנות, ולוחץ אותך לחיצה נאמנה אל לבי, להתראות! היי שלום. שלך, שלך.
חיים."

ארוסתו של וייצמן באותו זמן הייתה סופיה גצובה, צעירה ציונית יוצאת רוסיה, סטודנטית לרפואה, ארוסתו של וייצמן מזה שנתיים. אך לא לה כתב את מכתבי האהבה. אלא לסטודנטית אחרת לרפואה.
בספרו האוטוביוגרפי 'מסה ומעש' לא מוזכר כלל שם ארוסתו סופיה גצובה, בעוד אהובתו הסודית, ורה חצמן, שתהפוך תוך זמן קצר לאשתו מוזכרת בלי סוף.
"בפעם הראשונה נפגשתי בחיים וייצמן במועדון היהודי שב'גרנד רי' בז'נבה בסוף הסתיו של שנת 1900," כותבת ורה וייצמן בספרה 'חיי עם וייצמן', "והנה נכנס איש גבה קומה שעשה רושם רב על רואיו." חזותו של וייצמן עוררה את סקרנותה של ורה הסטודנטית, והיא שואלת את אחד מחבריה, מי האיש? גם ורה לא מזכירה כלל את מי שהייתה אותו זמן ארוסתו של האיש שחיזר אחריה במשך זמן רב. "אינני זוכרת אם חיים וייצמן שם לב אלי בהזדמנות זו," היא מסכמת את הפגישה הראשונה ביניהם, "לאחר זמן נפגש בעלמה חלבסקיה היפהפיה, אחת מחברותי מרוסטוב, ובמשך כמה חודשים היה מחזר אחריה, עד שאהבהביה עם כל סטודנט מחוג מכריה דחו אותו. על כל פנים, באותה פגישה בודאי לא החלפנו, חיים ואני, יותר מברכה של אקראי. אבל בו ברגע ידעתי, שאיש זה ישנה את חיי..."  
 וייצמן העז לספר לסופיה ארוסתו על אהבתו החדשה רק כעבור כמה חודשים, ואילו להוריו סיפר על ביטול אירוסיו רק כעבור כמה שנים.

ביטויי אהבה של וייצמן הצעיר

בספרו של מאיר וייסגל 'עד כאן...', הוא מספר כי הוא שכנע את הנשיא לגנוז פרק מספרו 'מסה ומעש', העוסק ביחסים בינו לבין בן גוריון. וייסגל מספר כי במשך שנים רבות ניסו מו"לים להניח את ידיהם על האוצר המוסתר בארכיון. הפרק הגנוז עדיין שם, הוא כותב, "יחד עם חומר נפץ אחר - מכתבי אהבה וכדומה - אשר אפשר שלאחר שאני ועוד כמה אנשים נסתלק, יעמוד לרשות מלומדים."

לפרטים נוספים לחץ על חזית הספר 
 

הנה כמה מביטויי האהבה של הנשיא הראשון אליהם התייחס  וייסגל כ'חומר נפץ'כנראה בגלל העובדה שאת חלקם כתב לורה חצמן הצעירה, אחריה חיזר בעודו מאורס לצעירה אחרת...

"ילדה, בקרוב נבוא אליך, חביבה ואז נעשה חיים... עבד אלוהים שלך... אני מנשק את ורוצ'קה החביבה שלי נשיקות נאמנות, נאמנות, נאמנות, ולוחץ אותך לחיצה נאמנה אל לבי... חמודתי... מה מתוקה תהיה פגישתנו. ורוסיה, אני אוהב ומעריץ אותך ילדה. בלי הרף חושב אני כמה טוב לנו יחדיו... אני מנשק לך נשיקות רבות... מחר אני חופשי, ואחוש ידידתי היקרה, אהובתי, אליך, אליך. תמצאי אותי עייף. אך אין דבר, ילדה, כל זה יעבור. לעומת זאת מה מאושר אני ברגע זה. ציפורי הקטנה, איך את מבלה את הימים? חביבה, אל לך להתגעגע...מה מאושר אני שאוכל לחבקך ולהמטיר עליך נשיקות... קשה לי בלעדיך, רוצה אני לראות אותך, ולו לרגע קט, ומה רבה המרחק, מה רב... אני מנשק לך נשיקות נאמנות, ואני אוהב, אוהב אותך ומתגעגע מאוד, ורונצ'יק... תינוקת... כמה מתאווה אני לחבקך, לנשק ולנשק לחביבתי, להתחלק אתך..."

את כל אלו הדברים כתב וייצמן לאהובתו ורה בין מרץ ליולי 1901, עוד הוא מאורס לסופיה גצובה. רק באמצע יולי 1917, הוא מצליח לאסוף כוחות ואומץ להודיע לכלתו על פרידתו ממנה. וכך הוא כותב לורה:

17 ביולי 1901
"ורוצ'קה היקרה,
גדולה תמיהתך שלא כתבתי עד היום. אולם יקירתי, רבו גם רבו הסיבות לכך. זו חשובה מזו, זו רצינית מזו. אך זה עבר עלי הרגע הקשה ביותר בחיי, הקשה ביותר, ורוסיה היקרה שלי. ההתרגשויות, חרדות עיכבו אותי כאן, עד שרק מחר אסע הביתה. בלי לנגוע בסיבות צדדיות אומר בקצרה, כי סיפרתי לכלתי את האמת כולה. תוכלי לתאר לך, יחידתי, מחמל נפשי, כי הדבר לא היה קל, אך הוא היה מוכרח לקרות, והוא קרה."

בשנת 1901 הקימו ששה מחבריו של וייצמן, ביניהם שמריהו לוין וליאו מוצקין, בית דין כבוד כדי לפסוק בכל הנוגע לחיי האהבה של חברם. חברי בית המשפט פסקו כי למען ההגינות על וייצמן לשאת את ארוסתו סופיה גצובה לאשה, ורק אחר כך להתגרש ממנה כדי להתחתן עם ורה. וייצמן סירב לקיים את פסק הדין, וחבריו מעולם לא סלחו לו על כך.



מיכאל ומייקל
~~~~~~~~~~~~~~~~~


מיכאל וייצמן - טייס קרב בשירות חיל האויר הבריטי

מיכאל - מיינקה בפי הוריו ורה וחיים וייצמן, מייקל בקרב חבריו, נולד בלונדון בשנת 1916.  הוא נשלח ללמוד בבתי ספר יוקרתיים, כולל בפנימית רגבי, בחברת בניהם של אנשי המעמד הגבוה בבריטניה.

אל מיכאל וייצמן, גריינג' ליד רגבי 14.2.1928

ילדי הקטן והיקר
שמחתי לקרוא את מכתבך ולגלות שאתה שמח ומרוצה, ושהספר על קולומבוס מעורר בך עניין. אני בטוח שבהמשך תהנה ממנו עוד יותר. אולי הקצב שלו איטי בהתחלה, אבל אחר כך הוא מקסים בצורה בלתי רגילה. הרבה יותר כדאי לקרוא אותו ולא ספרי בלשים טיפשיים, שאין להם שום קשר עם המציאות..."

חיים וייצמן 

בין תחביביו של מייקל כילד: בניית סירות קטנות, רכבות חשמליות ומכשירים אלקטרונים. הוא הצטיין גם בציור. בשנת 1938 סיים את לימודיו באוקספורד והחל ללמוד טיס והשתייך לטייסת האוניברסיטאית של לונדון. עם תחילת המלחמה הוצב סרן מיכאל וייצמן, מספר אישי 74356 מטייסת-קרב 502 של חיל האוויר הבריטי בטייסת 502 של משמר החופים הבריטי. בפברואר 1942 המריא סרן וייצמן במטוס וויטלי דגם 7. משימתו - התקפת צוללות גרמניות במפרץ ביסקאיה ליד ספרד. כעבור כמה שעות קיבל מטה משמר החופים הודעה ממטוסו של מייקל, כי עליו לשוב לבסיס בשל בעיות במנוע. בשעה 23:50 הגיע דיווח על מקומו המדויק וחמש דקות אח"כ הודעה אחרונה שהוא נוחת בים. וייצמן הוכרז כנעדר.


הביטו היטב בתמונה.
רובכם ודאי מזהים בה את דמותו של נשיא המדינה הראשון חיים וייצמן. לצדו יושבת רעייתו ורה. הספרים ברקע משדרים אי-סדר ופשטות. איש לא אירגן אותם במיוחד לצילום. על השולחן מונחת תמונה של גבר צעיר.  ראו את שמחת החיים במבטו. מי הוא? האם זה אחד משני בניהם של הזוג הנשיאותי?  כאשר התחלנו לחפש תמונות של אנשים עם ספרים, עבור המדור 'עם הספר', באתר הבינלאומי שלנו,  נתקלנו בתמונה בתוך הספר  הנשיא הראשון של מדינת ישראל, הנחנו באופן טבעי כי מדובר בתמונה של אחד מבניהם של הזוג וייצמן.


הבנים: בנימין בן 14, מיכאל  בן 7

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
 מעט מאוד ידוע על בניו של הנשיא הראשון.
בזמן מלחמת העולם השנייה היו שני הבנים בשירות פעיל בצבא הבריטי. בנג'י הבכור, עשה עם יחידתו, יחידת תותחנים נגד-אוירונים, בשדה התעופה בקנט, בנתיב הפלישה. הגדוד היה נתון תכופות תחת אש במשך ימים רצופים. לאחר שירות של חצי שנה נאלץ בנג'י לבלות כמה חודשים בבית חולים, לאחר שלקה בהלם קרב. הבן הצעיר מיכאל הפך - כאמור - לטייס בחיל האויר הבריטי. בפברואר 1942 תיכנן וייצמן להצטרף למסעו של בן גוריון לארצות הברית. כאשר עמדו בני הזוג וייצמן לצאת לנמל התעופה של בריסטול בדרכם לאמריקה, נודע להם שבנם מיכאל לא שב מטיסה מבצעית.

 "ירדתי לאט במדרגות, שבור כולי, אשתי לא שאלה אלא זאת: הוא נהרג או נעדר? לא הייתה כל אפשרות שנמשיך בנסיעתנו. חזרנו ללונדון, ואיני זוכר בכל ימי חיי נסיעה רבת יגון כזו שנסענו באותו יום."
מיכאל הוכרז כנעדר, והוריו קיוו שהצליח לנחות או לצנוח, והתגלגל למחנה שבויים, תקוות שווא שליוותה אותם שנים רבות, ונמוגה רק עם גמר המלחמה.

כנראה - כך חשבנו - מדובר בתמונתו של מיכאל שנהרג. ראו את העצב העמוק בפניהם של ההורים השכולים.  ראו את העצב שמקרינים הספרים. בספרה 'חיי עם וייצמן' מתארת ורה וייצמן כיצד הודיעו להם את שקרה לבנם הצעיר, קצין- הטיס בחיל האוויר המלכותי הבריטי.

 "ביום ה', 12 בפברואר, הגענו לבריסטול ולנו שם לקראת הטיסה לניו יורק למחרת. בערך בשעה שבע בבוקר, בעוד אנו מחכים באולם הכניסה של המלון למכונית, שתסיע אותנו לשדה התעופה, נקרא חיים פתאום אל הטלפון. באופן אינסטינקטיבי ידעתי, שזאת בשורה קשה על אודות בננו הטייס. כעבור דקות אחדות ראיתי את חיים יורד במדרגות לאט לאט, כמי שאיננו ממהר לבשר לי את הבשורה המרה. שאלתי רק: "נעדר או מת?"
"נעדר," השיב בקול רפה.

להזמנת הספר לחץ על חזיתו 

כאשר פרסמנו את התמונה בארכיון התמונות היהודי-ספרותי, כתבנו מתחתיה: "חיים וייצמן ורעייתו ורה בביתם ברחובות. התמונה על השולחן היא של בנם מיכאל אשר היה טייס בחיל האוויר הבריטי ונהרג בפעילות מבצעית בשנת 1942." כעבור כמה ימים שלח לנו חיים, מוותיקי לקוחותינו, הודעה: "אינני בטוח שהצילום על שולחנם של ורה וחיים וייצמן הוא של בנם מיכאל אשר מטוסו אבד בים. אולי הוא בנם הבכור בנימין. ניסיתי לפשפש בספרי אך לא הגעתי למסקנה חד משמעית." התחלנו לחפש סימוכין להשערתנו, אולם לא הצלחנו למצוא תשובה מוחלטת. בספרו של עזר וייצמן מצאנו את הקטע הבא:

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
 "להיות טייס, מלבד מה שזה קדח בליבי ודחק הצידה כל דבר אחר - הייתה לי גם איזו התחייבות בכתב על הדרך הזאת. חודשיים לפני טיסת הסולו שלי, בפברואר 1942, נפל בן דודי מיכאל [מייקל]... מייקל היה סרן בר.א.ף. הבריטי. הוא יצא לסיור אווירי במטוס דו מנועי בין חופי אנגליה וספרד עם צוות של עוד ששה, ועקבותיהם נעלמו... אז, בפברואר 1942, כאשר מייקל נפל, כאשר שמעתי כמה קשה הדבר על הדוד חיים, כתבתי לו: 'החלטתי להתגייס לר.א.ף. הבריטי. אני אמשיך בדרכו של מייקל'. ואמנם, לאחר ארבעה-חמישה חודשים, התגייסתי."

בוקר אחד התקשרתי למרב, לה מצאתי ספר שהזמינה. כאשר נתנה לי את כתובתה, ביקשה שאשלח את הספר למקום עבודתה בגנזך וייצמן. מייד קטעתי אותה, ושאלחתי אותה על התמונה של הבחור הצעיר המונחת על שולחנם של בני הזוג וייצמן. מרב הפתיעה אותי. פינת הישיבה כפי שהיא מצולמת בתמונה, נשארה עד היום באותו מצב, וגם התמונה עדיין מונחת על השולחן. אך אין זאת תמונתו של בנם מיכאל וגם לא של בכורם בנג'י. זאת היא תמונתו של מייקל קלארק.
והנה סיפורו המיוחד:

באביב 1939 באו מיכאל וייצמן ומייקל קלארק, שני חברים טובים עוד מבית הספר היסודי, לבלות את חופשתם ברחובות. מייקל בן העשרים ושתים עשה את דרכו לארץ ישראל רכוב על אופנוע, כשהוא עובר דרך אירופה כולה, תורכיה וסוריה. לאחר זמן מה חזר מיכאל לאנגליה לבחינת גמר, ואילו מייקל נשאר בבית ידידו ברחובות. ימים אחדים לפני פרסום הספר הלבן בשנת 1939 יצאו שלושה - ורה וייצמן, לורנה וינגייט ומייקל קלארק, לסיור קצר בלבנון ובסוריה. הטיול עבר
 בנעימים והשלושה היו במצב רוח עליז במיוחד. כאשר חזרו לרחובות ביקש מייקל לצאת לתל אביב על אופנועו, כדי לרכוש ספר דקדוק רוסי. תוכניתו הייתה לבקר בברית המועצות בדרכו חזרה לאנגליה, והוא רצה ללמוד מעט רוסית. ורה, אמו של ידידו התחננה בפניו שיקח את מכוניתה. "אולי יהיו יריות," היא אמרה לו, "ואופנוע הוא מטרה נוחה." אך הבחור הצעיר לא התייחס ברצינות לסכנה הצפויה לו.  
"בשובי מרחובות," מספרת אשת הנשיא, "מצאתי את לורנה וינגייט מתהלכת אנה ואנה בהתרגשות גדולה. היא סיפרה לי שמיכאל נפגע בתאונה והובא למרפאה.
מיהרתי למרפאה, ובכניסתי לחצר יצאה משם משאית מלאה מדענים ממכון זיו. עצרתי את המשאית ושאלתי: "מה שלומו?" - "הוא מת," השיבו לי. בקושי הבינותי את הדברים, ומיהרתי אל המרפאה. ובראותי את גווית ידידי הצעיר, והיא עודנה חמה, התעלפתי.

כעבור כמה שעות נודע כי אבו ג'ילדה, אחד מראשי הכנופיות, ירה במייקל על אופנועו, והרגו במרחק קילומטר וחצי מבית וייצמן. מייקל קלארק נקבר בבית הקברות הצבאי ברמלה, אלפי קילומטרים מביתו, את ארונו נשאה כתת חילים יהודים.
"מיכאל קלארק בן עשרים ושתים," כתבה ורה וייצמן למושל יפו, קרוסבי, "תלמיד ראגבי ואוכספורד, נוצרי, נורה ונהרג בשטח שיפוטך. לא נעשה צדק, לא נעשה שום מאמץ לעצור את הרוצח המתפאר, שהוא יכול להרוג שלושה בכדור אחד."

   
צילום: דורית גני



"דוריס, יקירתי"

הדפים הללו נכתבו במשך זמן ארוך ובמקומות שונים, בלונדון, ברחובות ובניו יורק. הספר הראשון נסתיים בשנת 1941, הספר השני בשנת 1947. הנחתי את החומר בלי שינויים והוספתי דברי חתימה, שנכתבו באוגוסט 1948. בהכנת הזכרונות האלה סייעו בידי שלושה אנשים, שאת עזרתם וידידותם אני רוצה להזכיר כאן מתוך הכרת תודה עמוקה: הגברת דוריס מיי, מזכירתי הנאמנה במשך שנים רבות, שהכתבתיה את הנוסח הראשון של  הספר הראשון כמעט כולו, והיא גם בדקה והשוותה את כל התאריכים והמסמכים הנידונים."
חיים וייצמן ['מסה ומעש']
 


לפרטים נוספים לחץ על חזית הספר 

בסוף שנת 1968 הלכה לעולמה דוריס מי בגיל 69, לאחר שמחלת הסרטן הכריעה אותה באופן פתאומי ומהיר. את שנותיה האחרונות בילתה דוריס, אנגליה קתולית, חובבת ספרות ושירה, בביתה הקטן שבלנסינג, בחברת הספרים והחתולים שכה היו קרובים ללבה. איש מהסובבים אותה, מכירים ושכנים, לא ידע דבר על הסוד המופלא שנצרה בלבה, קשר אינטימי ממושך עם מי שהיה ראש ממשלת ישראל במשך שנים רבות - דוד בן גוריון.

 בשנות ה-30' סיימה דוריס את לימודיה בהצטיינות באוניברסיטת אוקספורד. מודעת דרושים בעיתונות הבריטית הובילה אותה לרחוב קטן בלונדון, למשרד ההסתדרות הציונית. דוריס לא ידעה דבר על יהדות ועל ארץ ישראל, וודאי לא שיערה בנפשה שתוך שנים ספורות, תעמוד לצדם של שני האישים המשפיעים ביותר על העם היהודי בדורות האחרונים.
דוריס עבדה זמן מה כמזכירתו ליאונרד שטיין, ודרכו הכירה את חיים וייצמן שביקש ממנה להיות מזכירתו האישית. דוריס לא הייתה מזכירה רגילה. אנשים שעבדו במחיצתה זכרו את בקיאותה הרבה בנושאים ציוניים. חיים וייצמן הפקיד בידיה עריכה של כמה פרסומים מדיניים חשובים. בין השאר היה לה חלק חשוב בהכנת החומר לועדת פיל המלכותית.
"מכריה באותה תקופה," כותב  מיכאל בר זוהר בביוגרפיה של בן גוריון, "זוכרים אותה כאנגליה נאה ותמירה, צחת עור, בהירת שיער ותכולת עיניים."

דוריס מיי 

  הספרים היו מרכז חייה של דוריס. היא קראה בעיקר ספרות ושירה, אך גילתה גם עניין בהיסטוריה ותרבות בריטית ואירופאית, היא שלטה היטב ביוונית ובלטינית.
דווקא השפות העתיקות היו אלה שיצרו את הקשר בין בן גוריון לבין דוריס. בתחילת שנות ה-40' שהה בן גוריון בלונדון, בזמן ה'בליץ', הוא נהג לשבת בלילות בבית הסוכנות וללמוד יוונית מפיה של המזכירה 'המרשימה והאצילית' כפי שזכרו אותה שליחים ציוניים רבים שהגיעו ללונדון.
 
לפרטים נוספים לחץ על חזית הספר
בר זוהר עושה מאמצים אדירים לנסות לתאר את היחסים בין השניים, מבלי לחשוף את הקשר האינטימי - אם היה כזה ביניהם: "אישיותה של דוריס מיי הותירה חותמה בבן גוריון... היא היתה אשה מקסימה שקשה להישאר אדיש כלפיה, והשנים נתקרבו זה לזה. מאז קיימו ביניהם קשר הדוק, בעיקר במכתבים שהועברו בצורה דיסקרטית ובפגישות קצרות... המכתבים שהחליפו ביניהם היו מאופקים בסגנונם, ורגשותיהם האישיים כמעט לא באו לידי ביטוי בהם, להוציא את פניותיהם זה לזו... יקירתי, באהבה רבה..." 
 
השנים המשיכו להיפגש גם אחרי המלחמה, בלונדון ובביתה של דוריס בלנסינג.
בנובמבר 1955 חזר דוד בן גוריון לשלטון ובעקבות בקשתו הגיעה דוריס מיי לארץ לעבוד לצדו ["אם אשוב לממשלה לאורך ימים, אעמוד על כך שתבואי לעבוד אתי. אזדקק לא רק לאנגלית שלך, אלא ל'חושיך'... התבואי?"]. בזמן שהותה בארץ מתקיים מבצע 'סיני', ודוריס הייתה מעורבת בניסוחם והדפסתם של מסמכים לועזיים הקשורים להיבטים החשאיים של המבצע. אולם התקוות שתלתה דוריס בבואה לארץ לא התגשמו. אולי קיוותה לקשר משמעותי יותר עם בן גוריון, אולי שאפה למלא תפקיד חשוב יותר כמו שמילאה בימיו של חיים וייצמן. חלומותיה התנפצו לאחר שבן גוריון לא הקדיש לה את תשומת הלב לה ציפתה. דוריס מיי חזרה לאנגליה מאוכזבת מאוד. חליפת המכתבים בינה לבין בין גוריון פסקה לחלוטין, והיא שמרה את הקשר האינטימי ביניהם בסוד לעצמה.



הידעת
כמה עובדות טריוויה על חיים וייצמן מתוך הספרים

 
 
 
 

לפרטים נוספים על הספרים, לחץ על חזיתם.

הידעת
כי כאשר החלה מלאכת איסוף מכתביו של חיים וייצמן לפרסום, התברר כי המספר הכולל של מכתבים, שהיה ידוע על קיומם ואשר עמדו לרשות העורכים לפרסום, הגיע ל-23,000 מכתבים בקירוב.

הידעת 
כי בשנת 1944 התפרסמה ידיעה בעיתון 'דבר' על צאתו לאור של 'הספר הראשון כולו תוצרת הארץ'. הספר הודפס על טהרת תוצרת הארץ מן הנייר תוצרת 'גויל', ועד לצבעים וחמרי הכריכה. הספר הודפס ב-300 עותקים בלבד, והעותק הראשון נמסר לידיו של חיים וייצמן: "משא חיים וייצמן לפני הוועדה המלכותית לארץ ישראל".

הידעת
כי מאיר וייסגל, עוזרו האישי של ד"ר חיים וייצמן, ומי שהתגייס לפיתוחו ולהקמתו של של מכון וייצמן, סייע בהפקת הסרט 'אקסודוס', ואף הופיע בסרט וגילם את דמותו של דוד בן גוריון, בסצנת הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

הידעת 
כי ספרו של חיים וייצמן 'מסה ומעש' הודפס באות חדש אשר הותקנה בידי פרנציסקה ברוך, על פי אותיות עבריות מראשית הדפוס באיטליה. פרנציקסה ברוך החלה להתעניין באות העברית, ואף עיצבה כמה גופנים בעודה באירופה ובלי לדעת עברית כלל וכלל.


הידעת
כי באחד ממכתביו כתב לורנס איש ערב על חיים וייצמן, וטען כי הוא [לורנס] אינו ראוי אפילו לצחצח את נעליו של וייצמן.

הידעת
כי חיים וייצמן הציע לאלברט איינשטיין כי הוא יפרוש מראשות מכון וייצמן, ואיינשטיין יכנס במקומו, אלא שאשתו של האחרון שיכנעה אותו לא להסכים להצעה.

הידעת
כי כאשר היה חיים וייצמן בן 15 ייסד בעיר מולדתו את אגדת 'שפה ברורה', שמטרתה היתה להנחיל את הדיבור העברי להמוני ישראל.



חנות ספרים אצלכם בבית

קשה לכם להגיע עד לזכרון יעקב?
פתחנו בפייסבוק סניף של חנות ספרים וירטואלית,
עם צילומים יומיים של שולחנות התצוגה, מדפי ספרים,
ספרים מיוחדים שנמצאים בחנות, ספרים חדשים שהגיעו,
סיפורים ותגובות.
כל הספרים בצילומים ניתנים לקנייה.
חפשו בפייסבוק "חנות הספרים של איתמר"
ולחצו על כפתור 'אהבתי' כדי להשאר מעודכנים.
החנות כבר פעילה, וכמה מאות אנשים מבקרים בה.
כדי למנוע בלבול אנו מציינים ליד שם כל ספר אם הוא נמכר.

למעבר ל'חנות הספרים של איתמר' בפייסבוק
לחץ כאן!



מועדון מנויי דף המידע

'מועדון מנויי דף המידע של איתמר' כולל היום מאות מנויים הנהנים ממבחר גדול של הנחות ומתנות. אנא שימו לב להודעות גם בדפי המידע, וגם באתר האינטרנט שלנו, על מבצעים מיוחדים למצטרפים למועדון המנויים:
הנחות משמעותיות גם בקניית ספרים  מומלצים באתר [50% הנחה !],
גם בהרצאה של איתמר [240 ש"ח הנחה]. גם בצימר הספרים [240 ש"ח הנחה!].

הצטרפות למועדון המנויים נותנת לכם אפשרות לקבל את 'ארכיון דפי המידע של איתמר', ולהיות מנויים גם על 'רק היום' - הודעת דואר שבועית על פריטים מיוחדים שהגיעו לחנות.

להצטרפות למועדון המנויים התקשרו
לטלפון
04-6399749
או למלא את הפרטים הנחוצים כאן
, ואנו נתקשר בהקדם.

מי שאינו מעוניין להיות במועדון המנויים [10 ש"ח לדף]:
ניתן להסיר את כתובתכם מהרשימה.
להסרה מרשימת הדיוור
לחצו כאן




 

50% הנחה!

למנויי דף המידע יש הנחה קבועה של 50%
על מאות הספרים במדור 'ספרים מומלצים'
באתר האינטרט שלנו!
ספרים חדשים מופיעים בו כל יום!

למעבר למדור 'ספרים מומלצים' לקבלת ההנחה,
לחץ על חזית התמונה!



240 ש"ח הנחה

למנויי דף המידע מגיעה הנחה של 240 ש"ח
ללילה השני ב-'צימר הספרים של איתמר'!



להזמנת מקום - 04-6399749



ההרצאה של איתמר לוי

למנויי דף המידע תינתן הנחה של 240 ש"ח [דמי מנוי לשנה] בהזמנת הרצאה.
ניתן להזמין את איתמר להרצאות - קיבוצים, חוגי בית, חברות היי-טק ועוד.
התקשרו לטלפון 04-6399749!



'מיומנו של מאתר ספרים'
בפתיחת ההרצאה מספר איתמר כיצד נולד הרעיון להיות מאתר ספרים, איך נראתה ההתחלה ומה המצב כיום, כמה מהבקשות המוזרות והמשעשעות שהגיעו אליו. עיקר ההרצאה הן כמה תעלומות ספרותיות שפתר בעזרת דף המידע שלו: כיצד הגיע ספר בעברית לידיו של אורי אילן בכלא הסורי, וכיצד מצא איתמר ספר של ז'ול וורן - בשפה בה הוא בכלל לא קיים...

"הקשבתי להרצאת
ך בכנס במכון וייצמן,
ניחוח הקסם שהפצת בחלל האוויר טרם התפוגג!"

מקומות בהם התקיימו הרצאות בעבר:
מ. א. עמק יזרעאל, מרכז שפירא, מושב עידן, אבן שמואל, קיבוץ אפק, להבות חביבה, אוניברסיטת חיפה, חברת טבע, משטרת ישראל, מ. א. מטה אשר, חוג בית נס ציונה, בית מיכל רחובות, בית ספר כדורי, חוג בית קרית ביאליק, חוג בית נהריה, מתנ"ס יד בנימין, גן שמואל, מ. א. לב השרון, בית כנסת פתח תקוה, בית זרע, בית אבות כפר סבא, חברת הייטק רעננה, אוניברסיטת תל אביב, חברת אל על, מכון וייצמן ועוד...

"איתמר, רציתי להודות לך על ההרצאה המרתקת שנתת בביתי.  הרפתקאותיך  השאירו אותנו פעורי פה ונרגשים. גם אחרי שהלכת, עוד שעה ארוכה, ישבו הנוכחים והעלו חוויות מסיפוריך. תודה, תודה תודה..."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
04-6399749, 0522-585787. Il_books@netvision.net.il




 


 

עשרות כבר נרשמו! מה אתכם?

הצעה מיוחדת רק למנויי דף המידע!
הודעת דואר שבועית לתיבת הדואר הפרטית שלכם,
אשר תספר לכם  - ראשונים, לפני כולם! -
על פריטים מיוחדים
שהגיעו אלינו - ספרים נדירים, הקדשות, מסמכים וכו'.
פירוט מבצעים המיועדים רק לכם!
הנחות, מתנות וכו'.

אם גם אתם מעוניינים להצטרף
למקבלי 'רק היום',
כתבו לנו לכאן
.

 



ארכיון דפי המידע

מנויי דף המידע זכאים לקבל את 'ארכיון דפי המידע'
בעזרתו יוכלו לנווט את עצמם בקלות לכל דפי המידע
שנשלחו עד כה.



לקבלת 'ארכיון דפי המידע' - כתבו לנו
לכאן!



דף המידע הוא בתשלום!

להסדרת התשלום עבור דף המידע,
ולקבלת המתנות וההנחות של 'מועדון המנויים' 
לחץ כאן!



מה בדף המידע הבא?

  

בית רוטשילד



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן