דף מידע מספר 173   

10 יולי 2014



לבקשת רבים רבים שלא הספיקו:
 מתנה לחברי מועדון המנויים

לילה בחינם בצימר הספרים של איתמר
מי שהסדיר את התשלום עבור דף המידע, מקבל לילה שני בחינם
בצימר הספרים, בין אלפי הספרים והנוף המדהים!!!


*ניתן לשריין את המתנה בחודש יוני,
אך לנצל אותה במועד מאוחר יותר. בתאריך נוח לכם.
ניתן לנצל את המתנה כשי למישהו אחר, בעזרת 'שובר מתנה'.


 

מפה - מסעדות,צימרים,טיולים מומלצים  
מפה  מרמלדה
ראו מה כתבו עלינו באתר 'מפה', ובאתר 'מרמלדה'. לחצו על סמל האתר

לקבלת המתנה אנא התקשרו
לטלפון 04-6399749



ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר

 

סיפורי חסידות
"זה המאמין כי כל הסיפורים קרו כפי שקרו - פתי הוא,
אך זה שלא מאמין כי יכלו לקרות - כופר בן כופר."
סיפורי החסידים מתחלקים לשתי קבוצות מרכזיות:
א. סיפורי האגדות שסיפרו/המציאו/ ליקטו הצדיקים עצמם.
ב. סיפורי אגדות שסיפרו המאמינים על חייהם של הצדיקים.
דף המידע לא עוסק בסיפורי חסידים, אלא בחלק קטן מאלו שהקדישו
את חייהם כדי לאסוף אותם: סופרים, משוררים, חוקרים ועוד.



הרבי העצוב והשמש השמח
[יוחנן בן זכאי 1899-1971]

יום אחד בהיותם לבדם שאל השמש את הרבי: מדוע פניך עצובים תמיד? הרי מתענוגות העולם הזה אתה מדיר את עצמך מרצון, וחלקך בגן עדן מובטח לך. אני השמש, בוודאי אירש גיהנום. טעות היא בידך, השיב לו הרבי. רבות הן התקלות בדרך לעולם האמת. לפתחו של גן עדן שוכנים כרובים עם להט החרב המתהפכת, והם משגיחים בעין פקוחה. לא כל אדם זוכה לבוא פנימה. זהו סוד העצבות שלי. ואילו אתה, ברגע שתתייצב לפני הכרובים, תפתח את פיך, מייד יפרצו בצחוק ושמטו מידם את החרב, וכהרף עין תחדור לפני ולפנים. רבי, אמר השמש, כלום אוזניים להם לכרובים ויישמעו? ואולי חרשים הם. אוי לי, קרא הרבי, נכשלת בלשונך ופגעת בשכינה. בהבל פיך יצרת מלאכי חבלה: מלאכים חרשים.

 
אור זרוע/ י. בן זכאי

בסוף שנת תרפ"ד, קם ר' ישראל בנימין גלוברמן הישיש, והוא אז כבן מאה, ועלה לארץ ישראל לחוננה ולהסתופף בצל קדשה. ביום ה' בשבוע, בסוף חודש אלול אותה שנה, 1924 שנת הנוכרים, קיבל בנו מברק: "מפליג באוניה קוסטנצה, אבא". אב בן מאה מפליג ועולה לארץ הקודש! יצא בנו לחיפה לקדם את פניו  ולא מצא אותו. בלשכת העלייה סיפרו כי שלושה ימים חיכה הקשיש לבנו, וכשזה לא הגיע יצא לירושלים.
'איה אמצאנו?' אמר בנו ברוח נסערה כשהגיע עייף ויגע לירושלים. אולי בעיר העתיקה. התחיל מכתת רגליו מבית לבית, התרוצץ מרחוב היהודים לרחוב חב"ד, אך לא מצא אף נפש חיה. בתי החסידים סגורים היו על מסגר. מה פשר הדבר?
לבסוף נודע לו מאחד העוברים ושבים שמנהג הוא אצל חסידי סטולין לקבל את השבת, ערב ראש השנה, בעיר האבות חברון. אנשים, נשים וטף יצאו מבעוד יום חברונה. ומי יצא אתם? אותו חסיד ותיק, ר' ישראל בנימין גלוברמן הישיש, שזכה בימים הראשונים לעלייתו לארץ הקודש להגיע לביקור מסורתי בעיר האבות. בינתיים רד היום, ואין להגיע לחברון לפני כניסת השבת. בדלית ברירה קיבל הבן הדואג את השבת בירושלים. עם שחר יום א' יצא לחברון. יהודי העיר הגידו לו שהחסידים מתפללים שחרית במערת המכפלה. כשהגיע לשם מצא 'מניין' חסידים וביניהם, גבוה ועטור זקן שיבה, אביו בן המאה. "כשקרבתי אליו לא הפסיק את תפילתו, אלא חיבקני, בירך ברכת 'שהחיינו' בשם ובמלכות, והושיט לי את ספר התהילים."

 

כאשר נפטר יוחנן, בנו של ר' ישראל בנימין גלוברמן הישיש, מצאו בעזבונו כתב יד של ספר בשם 'אור זרוע - סיפורי חסידים', המכיל רשימות וסיפורים שלוקטו ונערכו על החסידות הקרלינית-סטולינית, אותה הכיר מקרוב. כבר בנעוריו הובילה אותו נפשו הפיוטית של יוחנן לאודיסה, ללמוד תורה מפי ח"ן ביאליק. נולד בסיון תרנ"ט, 1899 בפי הגויים, בסטולין. קיבל חינוך מסורתי, ועסק בהוראה.  ב-1923 עלה יוחנן בן-זכאי [גלוברמן] ארצה ועסק בפקידות, תחילה בסוכנות היהודית ואחר-כך בשירות המדינה. במיוחד התענין י. בן-זכאי בשירת ימי-הביניים, ובשירה העתיקה של עמנו, וכן בשירת עמים עתיקים אחרים, אשר מצאו את ביטויים במשלים בצורה תמציתית ביותר. תוך יחס עמוק לנושא ולשפה, הצליח לתרגם מספר רב של משלים, פרי יצירתם של עמים שונים, ולהעבירם לקורא העברי. עסק בתרגומי שירה ופרוזה לעברית וכן מעברית לרוסית. בתו היא השחקנית והעתונאית טלילה בן-זכאי. יוחנן בן-זכאי נפטר בתל-אביב בח' בשבט תשל"א, 3 בפברואר 1971.


לפרטים נוספים לחץ על חזית הספר



 הקבר הנעלם
[שמואל יוסף עגנון 1887-1970]

כשנפטר ר' מרדכי לבית עולמו קברו אותו במיטב הקברים. לא היו ימים מועטים עד שנעלם הקבר ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה. ממגידי אמת שמענו איש מפי איש ששמעו מפי ר' יהודה צבי מסטרעטין בן בנו של אותו צדיק שהיה אומר, שקברו של אותו צדיק הלך לארץ ישראל"

סיפורים נאים של ר' ישראל בעש"ט/ ש"י עגנון. מתוך 'האש והעצים'.

 
לפרטים נוספים על הספר לחץ על חזיתו

לא בכדי הקדיש עגנון את פרק הסיפורים של הבעש"ט "לשם מרטין בובר הי"ו". בשנת 1913 נסע עגנון לברלין ונשאר בה עד תום מלחמת העולם הראשונה. משם עבר להמבורג והחל לכנס יחד עם מרטין בובר את 'ספר החסידות' - אסופת סיפורי חסידים. אך כל כתבי היד, פרי עמל של שנים רבות עלו באש ששרפה את ביתו בשנת 1924, לרבות Corpus Chassidcum, אוסף כולל של מקורות חסידיים שעליו עבד עגנון בשיתוף עם בובר. "בין השאר נשרף גם הכרך הראשון של ה'קורפוס' שכמעט הושלם." כתב בובר במכתב לפראנץ רוזנצווייג ביוני 1924, "הוא [עגנון] נסוג מן התוכנית 'לשנים רבות', ומשמעו מן הסתם לצמיתות. לא אוכל לנסות להניא אותו מכך, שהרי יותר מדי אני חש בעצמי מה קרה. ואיני יכול לחשוב על שיתוף פעולה עם מישהו אחר, כי אין מישהו אחר. התוכנית נמחקה אפוא, פשוטו כמשמעו..."
שוקן שיגר פועלים לדירה השרופה בקייזר פרידריך פרומאנאדה מס. 82, שניסו לאתר שרידים מכתבי היד, אך אלה כמעט לא העלו דבר. עגנון היה מאושפז בבית חולים בעת השרפה, ואשתו וילדיו ניצלו ברגע האחרון. טראומה זו מופיעה מדי פעם בסיפוריו. עגנון תיאר את נזקי השרפה: "בתוך הספרים שנשרפו היה רומן גדול של שישים גליונות דפוס שהודיע עליו המו"ל, שהוא עומד להוציא את החלק הראשון. עם הרומן הזה, 'בצרור החיים' שמו, נשרף כל מה שכתבתי מיום שירדתי מארץ ישראל לגולה, וכן הספר שעשיתי עם מרטין בובר. מלבד ארבעת אלפים ספרים עבריים שרובם באו בירושה מאבותי ומקצתם קניתי מכספי שקמצתי מלחם".
"כל היום אני רואה גווילים נשרפים ואותיות פורחות וגם בלילה לא ישכב לבי." כתב עגנון לשוקן. בספרו 'גם אהבתם גם שנאתם', מספר חיים באר, כי עגנון בחר להביא באוזני שוקן דווקא סיפור חסידי כדי לתאר את מצבו האיום: "אומרים על הבעש"ט שפעם אחת היה מרקד בשמחת תורה וספר תורה בזרועו, פתאום מסר את הספר לאחד מתלמידיו ואמר: עכשיו נרקוד עם התורה הרוחנית! 'אני הגעתי עכשיו למידה זו שאין אתי התורה הגשמית, היינו הספרים והכתבים'" ממשיך חיים באר לצטט את עגנון, "אבל מה אעשה ולא זכיתי שארגיש בי את התורה הרוחנית, והיגון אוכל אותי בכל פה."

אך עגנון לא הצליח להתגבר על יצר האספנות שלו. גם אספנות ספרים וגם אספנות סיפורים. "שמעתי מפי ר' משה ברזל, ששמע מר' פנחס מסטרעטין חתנו של ר' אברהמטשי מסטרעטין ששמע מהצדיק מליווי..." כך פותח עגנון כמה מה-'סיפורים נאים של ר' ישראל בעש"ט', אותם המשיך ללקט. "אתם שמעתם ממי ששמעתם ואני שמעתי מחסיד בן חסיד ששמע מר' ר' שלמה הצדיק מזוויהל..."



פירורים משולחנו של הבעש"ט
[ברוך קונסטרינסקי 1903-1971]
[אליעזר שטיינמן 1892-1970]

פעם סח הבעש"ט לתלמידיו משל על המשל. משל בעשיר שהאכיל את אורחיו מעדני מלכים ובתום הסעודה נתן להם עצה לקחת פירורים מעל שולחנו ולמלא בו את כיסיהם, שמא יהיו רעבים בדרך. לא שמעו האורחים לעצתו, להוציא חכם אחד שעשה כך. וכשיצאו לדרכם הארוכה התנפלו עליהם שודדים ועשקו מהם הכל. ולא הותירו להם אפילו ממון מעט כדי מזון סעודה אחת. ואילו בפירורים שבכיסי החכם לא השגיחו כלל, והחכם סעד בהם את לבו הרעב. הפטיר הבעש"ט בסיום המשל: אף אתם תקחו לכם פירורים שלי, כגון מימרה כל שהיא, משל. כי אלו דברים שאין השודדים עשויים לגזול מכם.


ברוך קונסטרינסקי 

  
לפרטים נוספים על הספר לחץ על חזיתו

ברוך קונסטרינסקי נולד בליטא בשנת 1903. בראשית דרכו היה מפיץ ספרים של הוצאת 'שטיבל' על חמור, שמשני צדדיו השתלשלו שקים גדושי ספרים. לאחר המאורעות שפרצו ב-1936, לאחר שהצליח לחמוק מהפורעים כנראה בזכות חמורו, גמלה בו ההחלטה לפתוח בית מסחר והוצאת ספרים.  את השם 'כנסת' הציע מקרובו של ברוך - המשורר אברהם שלונסקי . במשך שנים היה לברוך קונסטרינסקי חלום אחד, להנציח בספר את משפחתו.

 
"בראשונה היה בדעתי להוציא בכוחותי הדלים רק קובץ מכתבי רבי נחמן מברסלב וספר נוסף כולל על אדמו"רים אחרים," מספר ברוך קונסטרינסקי מבעלי הוצאת 'כנסת'. אולם אז הגיע אליו אליעזר שטיינמן, סופרה המובהק של החסידות, והציע לו להוציא לאור את עשרת הכרכים של 'באר החסידות' - "אוצר בלום של משנת החסידות, מלא וגדוש תורות, שיחות, סיפורי מעשיות, מבואות ותיאורי דיוקנאות, החל מן הבעש"ט ותלמידיו הראשונים עד אחרוני האדמו"רים של ימינו.

רק בכרך האחרון של סדרת 'באר החסידות', הרשה לעצמו ברוך קונסטרינסקי, מנהלה של הוצאת 'כנסת', לכתוב לקוראים כמה משפטים אישיים. יש המעידים  כי כאשר כתב את הדברים, הייתה זו הפעם הראשונה והיחידה בחייו שראו אותו מוצף בדמעות. לאחר שמשימת חייו הושלמה, לא עניינה אותה יותר העבודה בחנות הספרים 'כנסת', ומלאכת הניהול עברה לרעייתו אלישבע.

נפשי ליקירי

לאבותי ואבות אבותי וכל בני משפחתי ששתו ממעין החסידות וצעדו כל ימי חייהם במסילת חסידים קדושים וטהורים והם: אבי מורי ר' אברהם קוסטרינסקי אשר נטע בלבי יושר דברו וסבי ר' מרדכי [ר' מאטיע] קוסטרינסקי, חסידי קרלין מסורים ונלהבים.
זקן משפחתנו בישראל החסיד ר' חיים מנדיל קוסטרומצקי ז"ל אחד מעמודי התווך של חסידות קרלין - מחנך בניו של 'הינוקא', האדמו"ר ר' ישראל פרלוב ז"ל, שנהרג בעיר העתיקה בירושלים בימי מלחמת הקוממיות.
אמי עדינת הנפש שיינה אלטע קוסטרינסקי בת ר' משה חזן ז"ל מחסידי נסכיזש בבריסק דליטא.
דודי גדליה חזן, העסקן המסור לטובת הכלל. מראשוני הציונים בבריסק דליטא שנפטר גלמוד ובודד בפאדוסיה [קרים].
ויקירי הנאהבים והנעימים שנספו בגטאות על קדושת השם: אחותי הבכירה חנה, ובעלה נח לוי ממשפחת ר' ברוך יודל גרוסבוים, מן הנודעים בקהל חסידי קוברין, ובניהם משה וגדליה שנספו בגיטו בריסק דליטא.
אחי יקירי יצחק קוסטרינסקי נעים ההליכות, אשתו גולדה ושני ילדיהם  - בגיטו קוברין.
חותנתי הצדקנית חיה טויבע אשת חותני ר' צבי סנדלרוש ז"ל הנקרא ר' הערשיל ביאלער מיקירי חסידי סלונים - בגיטו בריסק דליטא.
גיסתי רייסל ובעלה יחזקאל גלרשטיין ושלושת ילדיהם שמצאו מותם בגטו ביאליסטוק וכל בני משפחתנו, שנספו בגיטאות שונות בשואה האיומה שניתכה על עמנו.
יהי זכרם ברוך.

ביום חמישי, 26.10.1961 בשעה 8 בערב, נערכה מסיבת כבוד לסופר ולחוקר החסידות אליעזר שטיינמן. הוועד שהוקם לקראת המסיבה כלל את זלמן שזר, יהודה בורלא, פרופ' ישראל אפרת, יו"ר התאחדות המו"לים, עורך עיתון 'הצופה', עורך 'הפועל הצעיר', עורך 'דבר' ועוד רבים.


אליעזר שטיינמו נושא דברים במסיבה לכבודו

אליעזר, בנו של הרב נתן שטיינמן, נולד בשנת 1892 באוקראינה. למד בחדרים ובישיבת קישינוב, וכשגדל ונמשך לפעילות ספרותית עבר לווארשה, הצטרף לחוג אנשי הספרות והתחיל מפרסם סיפורים ורשימות בעתונים ובמאספים אידיים. משפרצה מלחמת העולם ב1914 עבר לאודיסה. שם פרסם ברוסית ספר קטן של פתגמים ומכתמים ואח"כ פנה לכתיבה בעברית. פרסם את הרשימות הקטנות "חנה" ו"נרות" בקובץ "רשפים" ברוח האגדה החסידית, וסיפורים ב"השילוח", "העולם", "הזמן", "הצפירה" וכו'. המשיך גם באידית באמרות קצרות בעתון היומי "גוט מארגען" שהחל יוצא באודיסה בעריכת א. ל. לוינסקי ומשה קליינמן ובפיליטונים ומסות קצרות ב"אונזער לעבען", ואף בעברית ב"כנסת" בעריכת ביאליק.

ב-1924 עלה שטיינמן לארץישראל, ומצא את מקומו בקרב הסופרים העברים והיה מעורכי השבועון "מאזנים" של אגודת הסופרים. בין השנים  1928-1926 ערך והוציא ביחד עם אברהם שלונסקי שבועון ספרותי עצמאי בשם "כתובים", שריכז סביבו כוחות צעירים בגיל וברוח לחידוש פני הספרות מתוך מגע הדוק יותר עם הזרמים החדישים בספרות העולמית.



הקולמוס נשמט
[מרדכי בן יחזקאל 1883-1970]

 

היה מעשה, ובאה אשה עגונה בלב מלא צער לפני הרב הגאון ר' מאיר מרגליות, ופיה מלא צער. אמר בלבו ליתן לה היתר עגונה. ישב וכתב. ביום הקבוע באה האשה. לקח הרב הגאון את ההיתר, נטל את הקולמוס ואמר לחתום את שמו, והנה התחילה ידו רותחת, נזדעזע כולו, והקולמוס נשמט. פנה אל האשה ואמר: תבואי שוב ביום פלוני. חזרה ובאה אליו. והיה בפשטו את ידו ליטול את הקולמוס, התנועע השולחן והקולמוס נתגלגל ונפל. אמר לה תבואי ליום אחר. כשנטל את הקולמוס בפעם השלישית נפל מידו גם הפעם. אמר לה: מן השמים מעכבים אותי. יצאה האשה מבית הרב, ולבה אינו יודע מה תהיה אחריתה, נשאה את עיניה וראתה את בעלה הולך ובא מן הדרך...


לפרטים נוספים על הספר לחץ על חזיתו 

   מספרים כי ח"ן ביאליק פנה למרדכי בן יחזקאל, לאחר שקרא את אחד ממאמריו הראשונים, והציע לו לכנס מעשיות חסידים בספר. לאחר כמה זמן בא דרויאנוב אצל בן יחזקאל והציע לו בשמו של ח"ן להוציא לאור את אותו הספר בהוצאת 'דביר'. אמר להם ר' מרדכי: עדיין לא כתבתי בו ולוא אות אחת. הציע ביאליק שיעשו יחדיו את המלאכה. הנח לי לעשות את העבודה לבדי, ביקש בן יחזקאל. ישב וכתב.
כשקיבל ביאליק את הספר, שמח עד מאוד. "אני הייתי עושה עבודה יפה יותר," אמר לו. "אבל אתה עשית עבודה טובה יותר."

מרדכי נולד בגליציה בשנת 1883, לאביו יחזקאל האלפרין (מצאצאי בעל "ספר הדורות"), ולאמו חנה בת יעקב קנעלר. קיבל חנוך מסורתי בחדר ובבית המדרש. אחרי למודים פרטיים עמד בבחינת -בגרות ויצא להשתלם באוניברסיטאות בברן, ברלין ווינה. בשנים 1918-1920 עבד כמורה לעברית בגימנסיה הפולנית-היהודית בלבוב. וב"חוגים" של תלמידים יהודיים שבבתי ספר תיכוניים ממשלתיים. בימי הכיבוש הרוסי בימי מלחמת העולם הראשונה היה חבר ועד העזרה ליהודי גליציה. בשנת תרפ'א (אוקטובר 1920) עלה ארצה. שנה ראשונה עבד בסמינריון למורות וגננות על שם לוינסקי ביפו תל-אביב. בקר שוב בגרמניה וחזר ארצה ב-1924. בשנים תרפ"ד - תש"ד היה מורה בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. תרפ"ה-תרפ"ז גם בבית המדרש למורות "מזרחי". היה ציר בקונגרס הי''א בוינה. סופר עברי משנת 1908. חוקר בחסידות ומעבד ספורי-עם. פרסם את מאמריו וספוריו ב"השלוח", "הארץ", "היום" (ורשה) "היום" (ירושלים), "הצופה", "מאזנים", "כנסת" (ספר ששי), "ספר השנה של ארץ ישראל תרצ"ה", "הדואר", "הדים", "ההד", "שי", "למועד", "האשה", "עולם הילדים", "מולדת". בשנים תרפ"ו, תרפ"ח, הופיעו ארבעה כרכים של "ספר המעשיות" בהוצאת "דביר".



סיפור חסידי בתמונות

הדבר היה באותם הימים הרחוקים, כשהיו בני ישראל שבפולין חוכרים מן ה'פריצים', אדוני הארץ, את אחוזותיהם ומשרפות היי"ש שלהם. כל פריץ היה מלך בפני עצמו, לכל אחד מהם היה חיל משלו והרשות היתה בידו ליסר את עבדיו בשוטים על כל חטא שחטאו לפניו. האיכרים היו עובדים עבודת הפרימים, פולין היתה עניה, אבל בשלושה זהובים

 
לפרטים על הספר לחץ על חזיתו

 

הנה לפניכם חיתוכי עץ שליוו  אגדה חסידית. הדבר היה באותם ימים רחוקים. האם תוכלו לצייר בדמיונכם את האגדה לפי הציורים בלבד. פרטים על האגדה ועל הצייר  בהמשך.

   

  

אגדה חסידית זו, 'לא הגיעה השעה' מאת שמואל לוין, נתפרסמה בעברית בשנת 1923 ב'התקופה' כרך י"ח. אז כינה אותה המחבר: סיפור אגדי. בשנת 1948 יצאה לאור בתרגום אנגלי, עם חיתוכי עץ של יוסף בודקו. כאשר התפרסמה המהדורה בעברית בנובמבר שנת 1976, טרחה הוצאת 'דביר' לציין במודעות בעיתונות את חלקו של הצייר הידוע בספר.  "פנינה של פולקלור יהודי עם חיתוכי עץ מאת יוסף בודקו." ואכן הביקורות יצאו כנגד הסופר וספרו, אך שיבחו בפה מלא את עיצובה של האגדה.
ייתכן כי ללא השתתפותו של בודקו בהוצאה העברית, היה הספרון הקטן נשכח מלב כול. רוב האנשים המחפשים את ספרו של לוין, עושים זאת בגלל ציוריו של יוסף בודקו איש 'בצלאל'.
יוסף בודקו נפטר ביולי 1940 בבית החולים 'הדסה' בירושלים, כנראה בגלל סיבוך בניתוח הקיבה שעבר, בעודו מכהן כמנהל בית הספר 'בצלאל החדש'. בודקו נולד בפלונסק אשר בפולין בשנת 1888. אביו היה אופה, ויוסף למד בחדר ובישיבה עד שנסע ללמוד אומנות בברלין, אצל מי שישפיע על דרכו האמנותית, מורו הרמן שטרוק. בשנת 1933 עלה בודקו ארצה בה חי עד פטירתו.
למרות השנים שעשה בארץ ישראל בשנותיו האחרונות, בודקו נחשב תמיד כאמן יהודי מובהק, כזה שעוסק בחיי העיירה היהודית ובטיפוסיה הגלותיים.



הידעת
כמה עובדות טריוויה
 

 

 
 
 
 


הידעת
כי פרס ביאליק לשנת 1961, ניתן למרטין בובר מכנס ספר ספורי החסידים 'אור גנוז', ולמרדכי בן יחזקאל מכנס 'ספר המעשיות'.


הידעת
 
כי בטקס חלוקת פרס ביאליק לשנת 1961, סיפר מרדכי בן יחזקאל כי יש לו סיפור מרתק על פגישתו הראשונה עם ביאליק, אבל אין לו כוח לספרו.


 הידעת
כי דוד כהן ממנהיגיה הרוחניים של תנועת הנוער 'הנוער העובד', נהג לספר לחניכיו סיפורים חסידיים על הבעש"ט ועל ר' לוי יצחק מברדיצ'ב. כבר כנער בן 11, כאשר ברח מבית הוריו, נדד ברחבי רוסיה וסיפר אגדות בבתי כנסת. דוד כהן פרסם כמה ספרים ובהם לקט מסיפורי החסידים שסיפר לחניכיו: 'רינת נעורים', 'אגדות מתנגנות', אשר שמעתי וסיפרתי' ועוד.

הידעת
כי יוחנן בן זכאי בעל 'אור זרוע' נפטר בשנת 1971. ש"י עגנון בעל 'סיפורים נאים של ר' ישראל בעש"ט' נפטר ב-1970. אליעזר שטיינמן בעל 'באר החסידות' נפטר ב-1970. ברוך קונסטרינסקי הבעלים של הוצאת 'כנסת', שלקח על כתפיו את הוצאת עשרת הכרכים של 'באר החסידות' נפטר ב-1971. מרדכי בן יחזקאל בעל 'ספר המעשיות' נפטר בשנת 1970...

הידעת
כי בשנות ה-30' למאה הי"ט, פרצה מלחמה בין יהודים משכילים ליהודים חסידים. המשכילים האנטי חסידיים פנו לממשלה ולמיניסטריון והציעו עזרתם בביעור ספרי חסידים. רשימות הלשנה נערכו נגד ספרים שהופיעו בלי צנזורה, או ברשיונות צנזורה מזוייפים, לטענת המתנגדים. דעו לכם, הזהירו את פקידי הממשלה, לפי תורת החסידות הצדיק הוא גבוה אפילו מעל הקיסר...

הידעת
כי על ספרו של רבי אלימלך מליזנסק - 'נועם אלימלך' - מספרים נסים ונפלאות. ממש כאילו סיפרו על שבחי הבעש"ט או על פלאי הפלאים של ר' נחמן מברסלב. ספרם של צדיקים גמורים, קראו לו. אדמו"רים הפליגו בשבחו. אף האריות שבהם. הוא נחשב עד היום כספר השולחן לחסידים. לאחריו, כך אומרים האומרים, לא נכתב עוד ספר שווה לו במעלה. יש המפליגים בערכו, ורואים בו סגולת ברכה ליולדות, ומטמינים אותו במיטתן למזל ולברכה.

הידעת
כי המשורר שמשון מלצר היה בן למשפחת חסידי רוז'ין. עולם החסידות ודורות של צדיקים זכו לתיאורים נרחבים ביצירתו. הוא מקדיש מחזור שירים מיוחד - "אור זרוע לצדיק" - לאישיותו של ישראל בן רבי אליעזר, הבעש"ט. בין היצירות המוכרות: "בין טלוסט העיר וטלוסט הכפר", על הימים שקודם ההתגלות, וכן יצירות המבוססות על תולדותיו, כ"הגלגול" על התקופה שחי בהרי הקרפטים.


לפרטים נוספים על הספר לחץ על חזיתו



מועדון מנויי דף המידע

דף המידע הוא בתשלום!

להסדרת התשלום עבור דף המידע [10 ש"ח לדף],
ולקבלת המתנות וההנחות של 'מועדון המנויים' 
לחץ כאן!

'מועדון מנויי דף המידע של איתמר' כולל היום מאות מנויים הנהנים ממבחר גדול של הנחות ומתנות. אנא שימו לב להודעות גם בדפי המידע, וגם באתר האינטרנט שלנו, על מבצעים מיוחדים למצטרפים למועדון המנויים:
הנחות משמעותיות גם בקניית ספרים  מומלצים באתר [50% הנחה !],
גם בהרצאה של איתמר [240 ש"ח הנחה]. גם בצימר הספרים [לילה שני בחינם!]
הצטרפות למועדון המנויים נותנת לכם אפשרות לקבל את 'ארכיון דפי המידע של איתמר', ולהיות מנויים גם על 'רק היום' - הודעת דואר שבועית על פריטים מיוחדים שהגיעו לחנות.

להצטרפות למועדון המנויים התקשרו
לטלפון
04-6399749
או למלא את הפרטים הנחוצים כאן
, ואנו נתקשר בהקדם.

מי שאינו מעוניין להיות במועדון המנויים [10 ש"ח לדף]:
ניתן להסיר את כתובתכם מהרשימה.
להסרה מרשימת הדיוור
לחצו כאן



רוצים להעניק מתנה שלא תישכח לעולם?

סוף שבוע בצימר הספרים של איתמר!

אתם נותנים מתנה ומקבלים מתנה [לילה שני בחינם]
[רק למנויי דף המידע!]



כתובת נוספת לתושבי הצפון


צילום: תמר ברקן

הנה החנות החדשה שלנו [בנוסף לחנות בזכרון יעקב]. רח' קייזרמן 4, בשוק הטורקי - המקסים - בחיפה. 'ספרים וחפצים' - ספרים של פעם, ריהוט ישן, שטיחים, וילונות, כריות.
ביום חמישי הקרוב 06/06/2013 החנות תהיה פתוחה עד 23.00 בלילה.
04-6399749



ארכיון דפי המידע של איתמר
ארכיון דפי המידע ישלח במתנה לכל מנוי שהסדיר את התשלום. לחץ כאן

לבקשת רבים מהמנויים הכנו את 'ארכיון דפי המידע' אשר יעניק לכם קישורים לכל דפי המידע עד כה: 
ח. נ. ביאליק, לאה גולדברג, נחום גוטמן, טעויות בספרים, יאנוש קורצ'אק, שלום עליכם, אלוהים בספרים, גן גני  ועוד.
לחיצה על שם הדף תעביר אתכם אליו. אנו ממליצים לשמור את המכתב במקום נגיש,  והוא ישמש אתכם בכל פעם שתרצו לחפש משהו בין דפי המידע.

שימו לב! חלק מדפי המידע נכתבו לפני שנים רבות, וחלק מהכתוב בהן כבר לא אקטואלי.
בראש כל דף תוכלו לראות את התאריך בו נשלח הדף.

         
מרץ 2007
דף מידע - תנ"ך ועוד
מרץ 2008
דף מידע - ,קהל
 מרץ 2009
הספרונים של עליזה
 מרץ 2010
דף מידע - קבק
 מרץ 2011
משפחת בורלא



כ-600 ספרים מומלצים ב-50% הנחה
[רק למנויי דף המידע!]


האם ביקרתם כבר
בחנות הספרים  שלנו באינטרנט?

הנה הכתובת: http://www.itamar-books.co.il

 

 

 

 

עוד מאות ספרים מובחרים ממתינים לכם במדור 'ספרים מומלצים'
באתר האינטרנט שלנו. המדור מתחדש כל יום, ומתווספים אליו ספרים 'חדשים'.
למעבר לאתר לחצו על אחת התמונות.

באתר האינטרנט 'חנות הספרים של איתמר' מסתתרת חנות פעילה במיוחד, אולי החנות הפעילה ביותר שלנו, בה מבקרים אלפי אנשים במשך החודש. חלק מהאנשים מחפשים ספר מסויים, ולשם כך הם נעזרים במנוע החיפוש המשוכלל שלנו ומגישים בקשה לאיתור הספר, חלק קוראים להנאתם את שנכתב בפורום 'מועדון הקוראים', או סיפורים חדשים במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.
מאות אנשים עוברים כל יום על מדור 'ספרים מומלצים'. דמיינו לעצמכם שולחנות תצוגה עצומים, וחלונות ראווה גדולים, בהם מוצגים לראווה מיטב הספרים שהגיעו אלינו.
במדור 'ספרים מומלצים' תוכלו לראות את עטיפות הספרים, תיאור של תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים. ליד כל ספר מצוין מחירו ומצבו. הספרים במדור 'ספרים מומלצים' הם תמיד במצב טוב מאוד, אלא אם כן נכתב אחרת. מרוב הספרים יש לנו עותק אחד בלבד, ואנו ממליצים להזמין את הספר בו אתם חפצים מייד.

הנה דוגמא לספרים חדשים במדור ספרים מומלצים:

       
       למעבר למדור 'ספרים מומלצים' לחצו על אחד הספרים,
או כנסו לאתר [חפשו - 'איתמר', בגוגל].




 


 

עשרות כבר נרשמו! מה אתכם?

הצעה מיוחדת רק למנויי דף המידע!
הודעת דואר שבועית לתיבת הדואר הפרטית שלכם,
אשר תספר לכם  - ראשונים, לפני כולם! -
על פריטים מיוחדים
שהגיעו אלינו - ספרים נדירים, הקדשות, מסמכים וכו'.
פירוט מבצעים המיועדים רק לכם!
הנחות, מתנות וכו'.

אם גם אתם מעוניינים להצטרף
למקבלי 'רק היום',
כתבו לנו לכאן
.

 



מה בדף המידע הבא?

  

רות בונדי
'שגרירת צ'כיה' בישראל



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן