דף מידע מספר 185   

10 יולי 2014

נפרדים מזכרון יעקב
עוברים לשוק הטורקי בחיפה

המכירה המיוחדת
בחנות בזכרון יעקב
נכנסת לשלב האחרון!

במהלך חודש דצמבר תוכלו
לרכוש ספרים [כל הספרים בחנות!]
במחיר אחיד של 10 ש"ח לספר!

לחברי מועדון המנויים מגיעה הנחה נוספת
ומפתיעה, אבל כדי לדעת עליה
תאלצו לבוא לחנות או להתקשר בטלפון.
אנחנו לא רוצים לעורר את קנאתם של האחרים...

החנות בזכרון יעקב תיסגר סופית בסוף דצמבר
ואנחנו מצטרפים לחנות שלנו 'ספרים וחפצים'
שכבר פעילה בשוק הטורקי בחיפה.

מכירה כזאת לא כדאי לכם להחמיץ!*

*קשה לכם להגיע? גרים רחוק?
בדף הפייסבוק של 'חנות הספרים של איתמר'
תוכלו להשתתף במכירה גם מהבית.
לשם כך עליכם להיכנס לדף, ללחוץ על כפתור הלייק/אהבתי,
ולהציץ בתמונות המדפים שנפרסם מדי יום.

04-6399749

להצטרפות למועדון המנויים
[10 ש"ח לדף]
לחצו כאן

או התקשרו לטלפון:
052-2585787
04-6399749

מי שאינו מעוניין לשלם עבור דף המידע:
ניתן להסיר את כתובתכם מהרשימה.
להסרה מרשימת הדיוור
לחצו כאן



ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר

 

משפחת היילפרין
יושבים: יחיאל ופנינה
עומדים [מימין לשמאל]: גמליאל, עוזיאל, מירי ואוריאל



 יחיאל היילפרין
1880-1942
 

קהל רב נכח בהלוויתו של יחיאל היילפרין באוקטובר 1942. מורים וסופרים ועסקני תרבות וגננות מחיפה וגננות מירושלים. בין כולם בלט הסופר הקשיש י. ח. רבניצקי. הספדים נאמרו על יד 'בית המורה', ומשם יצאה הלוויה אל בית הכנסת שב'היכל המלאכה'. בנו של יחיאל - הסופר אוריאל הלפרין - אמר קדיש, וההלוויה המשיכה אל בית הקברות הישן, בו נקבר המנוח בשורת הסופרים, ליד ידידו יצחק אלטרמן.

יחיאל היילפרין נולד בשנת 1880 באוקראינה. לאחר שהתייתם מאביו בגיל צעיר, יצא ללימודים והצליח לפרנס את עצמו ולסייע בפרנסת המשפחה במתן שיעורים פרטיים. בגיל 17 הצליח לעמוד בבחינות ולקבל תעודת הוראה. יחיאל הצטרף כמורה למוסד החינוכי של יש"י אדלר, בו דיברו עברית בלבד. יחד אתו הצטרף גם יצחק אלטרמן, אביו של המשורר נתן אלתרמן.
בשנת 1905 התחתן יחיאל עם פנינה הוכברג. הזוג שהיה חופשי בהשקפותיו לא ערך חתונה עם חופה וקידושין. את ארבעת ילדיהם  - משה, אוריאל, מרים וגמליאל - חינכו השניים בעברית בלבד.
בעקבות מאמר בבטאון 'פדגוג', בו קרא נח פינס להקים גני ילדים עברים שבהם תעבודנה גננות דוברות עברית, החליט יחיאל לממש בעצמו את הרעיון, ולמרות כל הקשיים הרבים שעמדו בפניו, הצליח לפתוח גן ילדים ברחוב לשנו מס. 31.
יחיאל הקפיד שהגננות והילדים ידברו עברית בלבד, וכיוון שלא ניתן היה למצוא שירים, סיפורים ומשחקים בעברית, החל הוא בעצמו לחברם.

"בסוף השנה הראשונה היו לו כבר 30 חניכים דוברים, מזמרים וחיים בלשון העברית." נכתב עליו ב'אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו' של דוד תדהר,  "לשם התפתחות המוסד הזה משך להוראה בגן הילדים שלו את הסופרים והפדגוגים החשובים - את יעקב פיכמן, הלל צייטלין, ז. י. יפה, ח. א. דובניקוב וכו' וכו'. בעצמו התמסר כולו למפעל זה. בעקבות המוסד הנ"ל קמו עוד מוסדות דומים. לשם פיתוח הגננות העברית יסד סימינריון לגננות והעמיד הרבה גננות עבריות. אחת מתלמידותיו היא שחקנית ה"בימה" רובינה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והתקרבות החזית לורשה עזב את העיר ויצא לאודיסה. באודיסה הצליח להקים יחד עם חברו יצחק אלטרמן, סימינריון לגננות שבו הורו טובי הכוחות הפדגוגיים והספרותיים. באותו הזמן יסד גם את הדו ירחון "הגינה", אך עם השתלטות הבולשביקים נחרב המוסד הזה, ובראשית תר"פ הגיעה משפחתו לא"י (הוא התעכב זמן קצר כדי "לשמור על הגחלת"). קרה לו נס באודיסה: הצ'יקה (הבולשת הסוביטית) אסרה אותו יחד עם עוד ציונים בתואנה שהם עוסקים ברגול לטובת בריטניה, ובקושי ניצלו ממות. באביב תר"פ הגיע גם הוא ארצה."



 פוליה הוכברג
[פנינה הלפרין]
1886-1980
 


על דמותה של פוליה הוכברג,  ועל ההשפעה שהייתה לה על השקפת העולם של ילדיה, ניתן ללמוד מהסיפור הבא: בשנת 1948 כאשר נרשמה במרשם התושבים הצהירה כי היא שייכת ללאום 'עברי'. אולם משרד הפנים הוציא לה תעודה זהות בה נרשם כי היא 'יהודיה'. פוליה סירבה לקבל את התעודה, ומשרד הפנים נאלץ לספק לה תעודה חדשה בה נרשם הלאום 'עברי'. בשנת 1957 איבדה את התעודה, ו-13 שנה מאוחר יותר בשנת 1970, כשהיא בת 84, עתרה לבית המשפט העליון, לרשום שוב בתעודת הזהות החדשה שלה כי הלאום הוא 'עברי', ממש כמו שנרשם בתעודת הזהות של בנה כמה חודשים קודם לכן.
יחיאל היילפרין הכיר את פוליה הוכברג באגודת 'התחייה' הבלתי חוקית, בה היו חברים יצחק גרינבוים, יוסף שפרינצק ויצחק טבנקין. פוליה נולדה בורשה בשנת 1886. אביה היה בעל בית חרושת לפנתות [חלק עליון בנעל]  ורופא אוטודידקט, אשר רוקחים היו מכבדים את מרשמיו. אמה היתה סוציאליסטית בהשקפותיה, ואביה אפיקורס.


"שירים לתינוקות שבעיניהם האגדה מציאות
והמציאות אגדה. שירים משעשעים וקלי החרוז
כשלפוחיות סבון." מתוך מודעה בעיתון, נובמבר 1950,
לספרה של הדודה פנינה.

בשנת 1905 נאסרה פוליה בוורשה עקב פעילותה הסוציאליסטית. מיד לאחר המאסר הקצר נישאה ליחיאל ושינתה את שמה לשם עברי - פנינה היילפרין. ארבעת הילדים הראשונים נולדו בוורשה: משה [1907], אוריאל [1908], מרים [1910], גמליאל [1914]. הצעיר בבניה של פנינה - עוזיאל - נולד בשנת 1923, לאחר עליית המשפחה ארצה. בארץ ישראל המשיכה פנינה לעבוד בגני ילדים, וניהלה יחד עם יחיאל את המדרשה לגננות. בין השנים 1940-1955 ניהלה את ספריית בית ספר 'ביאליק' בתל אביב. שיריה וסיפוריה התפרסמו ב-'דבר לילדים', 'דברים' כינה אותם בנה באחד ממכתביו אליה, ומאוחר יותר כונסו בשני ספרים: 'שלפוחיות' [1950], 'פרפרים' [1973].



 

 אוריאל הלפרין
[אוריאל שלח, יונתן רטוש]
1909-1981
 

במאי 1938 כתב אורי במכתב לאמו : "משלונסקי קיבלתי גם מכתב, חמים למדי, הזמנה לשלוח עוד, גם את השיר האחרון הדפיס אצלו בטורים. אבל הוא מבקש להודיע שלטורים 'אין פרוטה'. באוקטובר 1937 כתב ישראל זמורה ביומנו : "שלונסקי מצא אצלי בתיקי 'הארץ' שירים של אחד... שקראם באוזנינו - שירים נפלאים, בעלי משקל, בגרות רכה בשביל להתחיל, לשון בשלה למאוד, עמוקה. שלונסקי נלהב : 'לא אלמן ישראל!'
חבורת המשוררים של 'טורים' ושלונסקי בראשה, לא זיהו כי המשורר הוא אוריאל הלפרין, אותו הכירו כאיש אצ"ל. רק כאשר נסע רפאל אליעז לביקור בפאריס, התעוררה התרגשות רבה, כאשר הוא גילה כי אוריאל הלפרין הוא המשורר יונתן רטוש.
כבר בהיותו בן שבע החל רטוש הצעיר לכתוב שירים, ובגיל שמונה הוציא לאור יחד עם אחיו הבכור משה עיתון ילדים עברי - גלים. בשנת 1918 נפטר משה בעקבות דלקת ריאות קשה, ומפעלם הספרותי של האחים לבית היילפרין חדל מלהתקיים. "מת אחי יקירי/ הוי מה מר גורלי/ מת אחי אהובי/ הוי מה מר גורלי/ ואני תמיד יחידי/ הוי מה מר גורלי." כך כתב אוריאל על אחיו.

שמו של רטוש קשור באופן אמיץ לתנועת 'הכנענים' ולשירה אותה כתב. ספרים כמו: 'חופה שחורה', 'יוחמד' קבעו את מעמדו בפיסגת השירה העברית. 
  בגב הספר "1967 ומה הלאה?" של יונתן רטוש נכתב על המחבר: "אבי 'הכנענים', מיסדו ועורכו הראשון של 'אלף', ששירתו קרעה אפקים בשירה העברית ואשר קבע בשעתו לראשונה את הבריטים כאויבו של הישוב העברי ואת המלחמה בהם, כתנאי לקומה של המדינה."
מעט מאוד ידוע על תרגומיו של רטוש. תרגומים לספרי מבוגרים, ובעיקר לספרי נוער. בלקסיקון אופק לספרות ילדים הוא אפילו לא זוכה לערך, למרות שתירגם כמה מהקלאסיקות של ספרות הילדים והנוער. בשנת 1975 נשלחה שאלת קורא לאחד מגליונות 'דבר לילדים' בנוגע לשם אחד מספריו של ז'ול וורן. הקורא הצעיר תמה האם השם הנכון הוא 'עשרים אלף מיל מתחת למים', או אולי 'שמונים אלף מיל מתחת למים'. שם הספר המקורי הוא בכלל 'עשרים אלף ליג מתחת למים', [ליג = 3 מילין] כך ששני השמות העבריים שגויים.
 

  "עוד בהיותו תלמיד הגמנסיה" מספר יהושע פורת בספרו 'שלח ועט בידו' על חייו של רטוש, "החל אוריאל לדאוג לפרנסתו... הוא עצמו החל אז בתרגום לעברית, עיסוק שלא חדל ממנו, ושהיה מטה לחמו העיקרי כל חייו. ב-1925, בעת היותו תלמיד הכיתה השמינית, ראה אור בהוצאת 'אמנות' - מפעלה של שושנה פרסיץ, ידידתו של אביו - תרגום ספרו של ז'ול ורן 'עשרים אלף מיל מתחת למים', מעשה ידיו [מהדורה שניה התפרסמה ב-1955, ולמרבה הפלא היא נושאת עדיין את השם אוריאל הלפרין!]. קשר זה עם הוצאת 'אמנות' עתיד היה להימשך עוד שנים מספר."

לא כל כך ברור למה פורת מתכוון.  בקטלוג של 'בית הספרים הלאומי' משנת 1927, שמו של הלפרין/ רטוש כלל לא מופיע, גם לא שם ספרו של ז'ול וורן.

הספר בתרגומו של אוריאל הלפרין ראה אור בשנת 1930 בהוצאת 'אמנות' תחת השם 'שמונים אלף מיל מתחת למים', ורק במהדורה חדשה יותר בשנת 1955, תוקן שם הספר ל'עשרים אלף מיל מתחת למים'. לפי הקטלוג הממוחשב של בית הספרים הלאומי, הספר הראשון שרטוש תרגם היה בשנת 1929 - 'כלבם של בני בסקרויל' של קונן דויל. 


ספרים נוספים בתרגומו של רטוש: 'ברנדה'/ ג'ק לונדון 1932, 'ז'נגדה'/ ז'ול וורן 1956, כל משלי לפונטיין 1959, 'הרוח בערבי הנחל'/ קנת גרהם 1956.

 

 

בראשית שנת 20122 ראה אור הספר "המילים המתבקשות". הספר מביא רשימה עצומה [4000!] של 'תחדישים' [מילים חדשות] אותם יצר רטוש כאשר עסק בתרגום. את הספר כתבה פרופ' מיכל אפרת, אשר שימשה בעבר כראש החוג ללשון באוניברסיטת חיפה, שהיא גם בת זוגו של אחיו הבלשן עוזי אורנן.

רטוש (1981-1909), תרגם במשך חמישים שנה ספרים רבים ומגוונים. במהלך עבודתו יצר אלפי תחדישים, כדי להשתמש בהם בתרגומיו.  פרופ' אפרת עברה בדקדקנות על עזבונו העצום. היא כללה בספרה גם רשימות בכתב ידו, שבהם מצאה תחדישים שכלל לא הודפסו.
 

 




 מרים הלפרין
[מירי דור]
1910-1945
 

באוקטובר 1945 הופיעה בעיתונות ידיעה על פטירתה של מירי בתו של יחיאל היילפרין, והיא בת 35 בלבד. בידיעה נאמר כי היא הניחה בעל - הזואולוג מנחם דור. היא פרסמה מדור קבוע ב'דבר לילדים', 'ביברו של עולם', בו כתבה על נושאי טבע, ותרגמה מספר ספרים לעברית. בסוף הידיעה מופיע המשפט: "מסורה לשירותי הביטחון".

מדוע טרח עיתון 'דבר' בשנת 1945 לסיים את ההספד במלים 'מסורה לשירותי הביטחון'? בספרו של יהושע פורת  'שלח ועט בידו', מנסה המחבר לעמוד על הקרעים במשפחת היילפרין. קרעים שהלכו והתרבו כדבריו בשנות ה-40'. "עוזי, האח הצעיר, שהיה נתון להשפעת אריאל עוד לפני צאתו של האחרון לפריס, ואף הצטרף אל 'התאים הלאומיים' ואל אצ"ל בהשפעתו, הלך עתה שבי אחרי תורתו 'הלאומית העברית' של אוריאל, והשתכנע בצדקתה... מירי, לעומת זאת, נשארה נאמנה לציונות, לתנועת הפועלים ולהגנה." פעילות זאת של בת משפחת היילפרין בשורות 'ההגנה', בניגוד גמור לשאר בני המשפחה, גרם למערכת עיתון 'דבר' להדגיש בדברי ההספד: "מסורה לשירותי הביטחון", כדי לבדל אותה משאר המשפחה.

"ובענין אחותי," כתב יונתן רטוש במכתב בשנות ה-40, על אחותו מירי ובעלה הזואולוג מנחם דור, שהתנגדו בחריפות לדרכו הרעיונית. "באמת איני יודע מה אגיד לך. ורק שלאמתו של דבר אני איש העומד במלחמה, והמלחמה קשה למדי גם ארוכה, ואולי יותר קשה ויותר ארוכה היא לעתיד מלשעבר.
  והמלחמה יש לה טבע משלה וחוקים משלה, חוקי מלחמה. ובמלחמה זו יש הרבה והרבה נהגים שהם עולים איבה בנפש [לא מצדי, כי כלפי]. ואויבי בנפש - אין לי לב בשבילם. ולהבין, כדבריך, אין פירושו לסלוח. וגם אני, נתהרהרו בי הרהורים של חמלה, אוביקטיבית בעיקרה, לגבי בעלה במצבו. אבל זר הוא לי ואויב, גם כיום. אף אצל חמתה כמעט לא יכולתי לשבת, בפועל ממש, מחמת עצם נוכחותי. הזלת דמעות מצב אינטימי הוא, ולא יכולתי לראותו בכך, פשוט לא יכולתי."  

מרים (מירי) דור, בתם של פנינה ויחיאל הילפרין ואחותו הצעירה של אוריאל (לימים יונתן רטוש) נולדה בשנת 1910. ב-1919 עלתה עם משפחתה ארצה. מירי עשתה חיל בלימודיה, הן בגימנסיה 'הרצליה' בתל-אביב והן בגמנסיה העברית בירושלים. עקב נדודיו של האב בין שתי הערים, בחיפושיו אחר מקום פרנסה, חזרה המשפחה לתל-אביב ומירי חזרה לגימנסיה 'הרצליה' ולקראת סוף לימודיה עברה לבית-הספר למסחר 'גאולה'. את שיריה הראשונים החלה לחבר כנערה בת שש-עשרה ומקץ שנתיים-שלוש החלה לפרסמם ב'מאזנים' וב'כתובים'. "בהדרכת אמה ובכוחות עצמה למדה רוסית ובלעה כרכים רבים משל גדולי הספרות הרוסית," כתב בעלה מנחם דור באחרית דבר לספרה 'ביברו של עולם'. "לאחר מכן למדה גם אנגלית וצרפתית, אך יותר מכל שקדה על לימוד הספרות העברית... ניסתה עבודות מעבודות שונות ואף לנפחות הגיעה. הייתה פעילה בהגנה, תרגמה מן הספרות הכללית למבוגרים ולילדים."

 

ב-1936 נסעה מירי לפאריס עם חברה, לימים בעלה, הזואולוג מנחם דור. למדה זואולוגיה ובלשנות. עם שובה ארצה החלה לכתוב סיפורים על חיות. תחילה כתבה אותם לאחיה הצעיר, עוזיאל, ורק אחר כך שלחה אותם ל-'דבר לילדים'. הסיפורים, תיאור לירי ופיוטי של בעלי חיים, כונסו בספר 'ביברו של עולם' לאחר פטירתה של מירי. מירי נפטרה, כתוצאה מסיבוכים ורשלנות רפואית בזמן הריונה, באוקטובר 1945.

 

המדוזה/ מירי דור

האם מקצף הגלים נולדה, או מבובאת הרקיע הנשקפת במים? אין המדוזה חוקרת במופלא ממנה. היא קיימת ורב לה. אמנם יש מרננים אחריה כי עצם קיומה אינו אלא מעשה כשפים, אחיזת עינים. הן כל מפלי החומר הלז, שהמדוזה מתפארת בו כי גופה ובשרה הוא - שומו והשתוממו! - אינו אלא מים!

אי להם להולכי רכיל! מגרעת מצאו להם! מים! וכי נופלים המים מן העפר אשר ממנו קרץ אלוהים את בחיר יצוריו? מה ממנה יהלוך אם המים הם מנת חלקה אשר יעד לה הבורא? והאי הם נתונים הם בידה לעשות בהם כטוב בעיניה. וכי לא יפה המלאכה אשר עשתה בהם? היש גלימה נאה כגלימתה? היש הילוך קל כהילוכה?



 עוזיאל הלפרין
[עוזי אורנן]
1923
 

"הספר הזה הוא פרי שיעוריו של המחבר, שנתנו במחנה הגולים העברים באפריקה.
אין אנו יודעים אם שיטת המחבר בתורת הניקוד תתקבל על דעת המדקדקים והמומחים בארץ ישראל, אולם העובדה, שקרוב למאתיים איש מאנשי המחנה עברו את הקורסים לדקדוק עברי לפי שיטתו והדרכתו של המחבר, והודות לכך הרחיבו וביססו את ידיעותיהם בשפה העברית. עובדה זו ראויה לציון ומעידה על יעילות השיטה."

ועדת התרבות
חנוכה, מחנה העצורים בגילגיל, קניה. 1947

 

עוזי נולד בירושלים כעוזיאל הלפרין, בן זקונים ליחיאל היילפרין, מחנך עברי, ופנינה, גננת עברייה שהשתייכה לפועלי ציון. כבר בנעוריו, בהשפעת אחיו, היה פעיל במחתרת האצ"ל. בשנת 1944 נתפס על ידי הבריטים והוגלה למחנות מעצר באריתריאה, בסודאן ובקניה. במחנות המעצר לימד את חבריו העצירים דקדוק עברי ובהמשך לכך פרסם בחנוכה 1947 במחנה העצורים גילגיל בקניה, את ספר הלימוד "דקדוק הפה והאוזן - ספר לימוד לדוברי עברית". בהקדמה לספר כתב: רצוני להודות לתלמידי, וביחוד לראשונים שבהם. אפשר שלולא הם שבאו אלי בעוד הדברים מגומגים בפי, לא היה ספר זה יוצא לאור לעולם. יעמדו כולם על הברכה ויזכו לשחרור קרוב."

לאחר שובו לארץ החל בלימודי לשון באוניברסיטה העברית, בשנת 1958 קיבל תואר מוסמך על עבודה שכותרתה "מלות היחס בשירתו של ח.נ. ביאליק", בשנת 1965 קיבל תואר דוקטור, על עבודה שכותרתה "הצירופים השמניים בלשון הספרות העברית החדשה, בייחוד על פי הפרוזה של ח.נ. ביאליק". התמנה למרצה ולפרופסור ללשון עברית באוניברסיטה זו. ב-‏1979 נבחר כחבר באקדמיה ללשון העברית בה הוא מכהן עד היום, ועמד בראש הוועדה לכללי הפיסוק.

בשנת 1972 הופיעה כתבה בעיתון  'דבר', שכותרתה: '2000 המילים האבודות'. בכתבה סופר על ראש החוג ללשון עברית, עוזי אורנן, השוקד יחד עם תלמידיו על איסוף המילים האבודות בשפה העברית.
 למעלה מעשרים שנה אספו קטעים מתוך עיתונים, כתבי עת, ספרים ושאר פרסומים שנדפסו בארץ־ישראל. רק בשנות ה-90 התפרסם המילון למילים אבודות. מילים זרות שעם הזמן נמצא להן תחליף הולם בעברית, כגון פוטוגרפיה, אבטוריטט, פראנג'י; מילים שלא הצליחו לדחוק מילים זרות, כגון בית־ישחק (תאטרון), ירכתון (פיליטון), נעמני (רומנטי), שחרחוק (טלפון); מילים שמילים מחודשות אחרות באו על מקומן, כגון אבחמץ (חמצן), יציצור (חיידק) ומכושית (פסנתר); וגם מילים המשמשות אותנו כיום במובן שונה לגמרי. כגון בלשן (נואם משובח), גבורה (הספק), חוץ (רחוב), מפסעה (מדרכה) ועצירות (מיתון).   



 הגננת מסאראטוב  

"באחד מימי החורף," מספר מנחם גנסין בזכרונותיו, "הוגד לנו שבבתי הספר הפרבליים ייערף נשף חנוכה, והחניכות תראינה בו משחקי ילדים. אינני זוכר אל נכון את התכנית, אבל זוכר אני יפה שהיילפרין המנוח ניגש אלי ולחש באוזני שעלי לשים לב לשתי בחורות המנהלות את המישחק."

כמה ימים אחר כך נכנסה תלמידת הקורסים  של היילפרין לחדרה בוורשה, ומצאה על שולחנה כרטיס ביקור ועליו כתוב: 'עלמה כבודה מרת רובין - ביקשתיך ולא מצאתיך.'  סומק עז עלה על לחייה של העלמה הכבודה, כשקראה בהמשך, כי אותו בעל כרטיס, אחד נחום צמח את שמו הכירה זה מכבר, קובע אתה פגישה בבית קפה שברחוב קרמליצקה.
"רחוקה מאוד הייתי אז מפגישות בבית קפה ומפגישות חברה בכלל. ואפשר לתאר מה גדולה הייתה סקרנותי לקראת הראיון הזה. ברעדת ציפייה הלכתי למקום המיועד, וזוכרת אני כי בית הקפה היה מלא אנשים, ואני רעדתי מביישנות בעוברי בו, ולא ידעתי היכן לשים את הידיים..."
צמח סיפר לנערה הצעירה על קיום הקבוצה של 'הבימה העברית' בוורשה, והזמין אותה לקחת חלק בהצגה שמתכוננים לה.
"התפלאתי מאוד להזמנה זו, ושאלתי באיזו דרך הגיע אלי."
באותה תקופה הייתה הנערה, חנה רובין, תלמידה מסורה ללימודים בקורסים, והיתה רחוקה מאוד מחלומות על תיאטרון ועל משחק.

צמח סיפר לה כי הסטודיה נתקלת במחסור ניכר בבחורות יודעות עברית. הוא פנה בעניין זה לסמינר הגננות של האלפרין, והמנהל יעץ לו לדבר עם העלמה מרת רובין.


ההורים והאחות  הצעירה רחל

חנה, ילידת העיירה ברזינו, פלך מינסק. אביה, דויד רובין, פקיד במסחר עצים. בקיץ היה מפליג עם מעברות העצים על פני הדניפר, ובחורף מובטל מעבודה היה יושב בבית. אמה של חנה, שרה רבקה, הייתה תופרת בבתי העשירים. לחנה היו עוד שני אחים - אח בכור ואחות צעירה.
המורה הראשון של חנה ב-'חדר מתוקן' היה משה רובינצ'יק שלימד אותה תנ"ך ותולדות עם ישראל. רובינצ'יק חלם על תיאטרון. הוא חיבר בעצמו הצגות בלשון העברית, והכניס את חנה בסוד המשחק, גם בהצגות בית הספר, ואחר כך בלהקת חובבים מבוגרים. הוריה של חנה נלחמו בתחביבה של הבת, והיא נאלצה להסתיר מפניהם את השתתפותה בהצגות.
אחרי 'החדר' סיימה חנה את בית הספר העירוני הרוסי בהצטיינות,  ויצאה ליקטרינוסלב להמשיך את לימודיה בגימנסיה. החיים בעיר היו קשים מנשוא, ולאחר שנתיים של רעב, עוני ומחסור, עברה לורשה לקורסים הפרבליים שנפתחו בהנהלתו של יחיאל היילפרין. שם פגש בה נחום צמח והזמינה לקבוצה הדרמטית שניהל. "מתוך השיעורים המעשיים ומשחקיה עם הילדים," הסביר צמח מדוע בחר דווקא בה, "ביחוד עוררו את תשומת לבי בעת מעשה, המשחקים והבעת פניה, כאילו לא היה זה משחק עם הילדים, כי אם משחק הצגה בפני אודיטריה..."
בעוד זמן קצר יכירו אותה בכל אירופה וברחבי העולם, כאחת השחקניות היהודיות הגדולות אי פעם - חנה רובינא!


הגברת הראשונה של התיאטרון - חנה רובינא



המתנה של החורף!

אנחנו רוצים לפנק אתכם  - 
חברי מועדון המנויים של דף המידע -
במתנה!

 

כל חברי המועדון יוכלו לבחור לעצמם מתנה -
רפרודוקציה של ליליאן משנות ה-30'.

 

ניתן לקבל את המתנה בחנות
בזכרון יעקב עד סוף דצמבר,
או במשלוח בדואר [10 ש"ח].

טלפון 052-2585787

 



חנות שלמה במחיר אחיד
[10 ש"ח לספר] + מתנה

אנו מאחדים את שתי החנויות שלנו לחנות אחת.
החנות הישנה בזכרון יעקב תיסגר, וכל הפעילות שלנו
תעבור לחנות החדשה בשוק הטורקי בחיפה.
כל שאר הדברים ישארו כשהיו.
בזמן המעבר [בחודשים נובמבר ודצמבר]
כל אלפי הספרים בחנות בזכרון יעקב יהיו במחיר אחיד של 10 ש"ח לספר
[לבד מהספרים החדשים שהדפסנו, וספרים מוזמנים]

לשם כך צריך להגיע לזכרון יעקב [לא בטלפון...]
להגיד את שמכם, והחנות לרשותכם...
[לפני שאתם יוצאים לדרך אנא התקשרו לוודא שהחנות פתוחה!!!]

בימי חמישי החנות בזכרון יעקב סגורה!



מועדון מנויי דף המידע

דף המידע הוא בתשלום!

להסדרת התשלום עבור דף המידע [10 ש"ח לדף],
ולקבלת המתנות וההנחות של 'מועדון המנויים' 
לחץ כאן!

'מועדון מנויי דף המידע של איתמר' כולל היום מאות מנויים הנהנים ממבחר גדול של הנחות ומתנות. אנא שימו לב להודעות גם בדפי המידע, וגם באתר האינטרנט שלנו, על מבצעים מיוחדים למצטרפים למועדון המנויים:

@ כל הספרים בחנות בזכרון יעקב
במחיר אחיד - 10 ש"ח לספר + מתנה!
@ הנחות משמעותיות [50% הנחה] בקניית ספרים  מומלצים באתר
@ לילה בחינם בצימר הספרים.
@ אפשרות לקבל את 'ארכיון דפי המידע של איתמר',
@ מנוי על 'רק היום' - הודעת דואר שבועית על פריטים מיוחדים שהגיעו לחנות.

להצטרפות למועדון המנויים התקשרו
לטלפון
04-6399749
או למלא את הפרטים הנחוצים כאן
, ואנו נתקשר בהקדם.

מי שאינו מעוניין להיות במועדון המנויים [10 ש"ח לדף]:
ניתן להסיר את כתובתכם מהרשימה.
להסרה מרשימת הדיוור
לחצו כאן



שו"ת למוכר ספרים


צילום: עירית עשת מור

הנחה של 240 ש"ח [דמי מנוי לשנה] לחברי מועדון המנויים,
אשר יזמינו את ההרצאה החדשה של איתמר.

אל תחמיצו את הרצאתו החדשה של איתמר -


'שו"ת למוכר ספרים'

איתמר פנה לאלפי חבריו בפייסבוק בבקשה שישלחו לו שאלות המעניינות אותם, ובעזרתן הרכיב ערב של שאלות ותשובות: על ילדותו, על הספר הראשון שקרא, על הולדת הרעיון להיות 'מאתר ספרים', על ספר שמצא והוא אינו מוכן לוותר עליו, על הקדשה מיוחדת ומוזרה של ביאליק, על התעלומה מי כתב את 'איה פלוטו', על הספר שמצא למלכה נור ועוד.
לפרטים נוספים:
איתמר לוי 04-6399749, 052-2585787.
ההרצאה מתאימה לחברות היי טק, גופים, מוסדות, קיבוצים, חוגי בית ועוד. 



כתובת נוספת לתושבי הצפון


הנה החנות החדשה שלנו. רח' קייזרמן 4, בשוק הטורקי - המקסים - בחיפה. 'ספרים וחפצים' - ספרים של פעם, ריהוט ישן, שטיחים, וילונות, כריות.
ב-ה' 10.00-17.00
יום ו' 10.00-14.00
אנא התקשרו לפני שאתם יוצאים לדרך

052-2434020



הוצאת הספרים שלנו
לחברי מועדון המנויים - 50% הנחה!

הוצאת הספרים 'ספר זכרונות - חנות הספרים של איתמר' הוקמה כדי לשרת צורך בקרב קוראים רבים, לקרוא ספר אהוב מילדותם, בדיוק באותה מהדורה בה קראו אותו לפני עשרות שנים. בניגוד להוצאות הספרים הלוקחות ספר אהוב מהעבר, ומתרגמות אותו מחדש, משנות את שמו, ואת ציוריו, כדי להתאימם לדור החדש, הוצאת הספרים שלנו תוציא את הספר לאור בדיוק כפי שהיה אז. בדיוק כמו שאתם זוכרים אותו!

את הספרים הבאים, אותם הדפסנו מחדש, 
לא ניתן למצוא בחנויות אחרות, 
אלא רק בחנות הספרים של איתמר

04-6399749

 

יהושע הפרוע/ היינריך הופמן

סיפוריהם המצחיקים-מפחידים של יהושע הפרוע, אלעזר האכזר, עזרא המפונק, גדי נדנדי, הזדים השחורים ועוד.
ספר זכרונות, 2002. כריכה רכה, 17.5  ש"ח [אחרי ההנחה]
להזמנת הספר לחץ כאן

 

עולמו הקטן של דון קאמילו/ גוארסקי

מעשים ומאורעות מגוחכים המתרחשים בכפר איטלקי קטן, בין הכומר דון קאמילו ליריבו ראש הכפר הקומוניסט פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 40  ש"ח.
[אחרי ההנחה]
להזמנת הספר לחץ כאן

 

דון קאמילו וצאן מרעיתו/ גוארסקי

המשכו של הספר "עולמו הקטן של דון קאמילו". המשך מעשיהם ומריבותיהם של הכומר דון קאמילו וראש הכפר פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 40  ש"ח. [אחרי ההנחה] 
להזמנת הספר לחץ כאן

 

אחד עשר האלופים/ אדוארד בס

מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ ואחד עשר בניו. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 40  ש"ח. [אחרי ההנחה]
להזמנת הספר לחץ כאן


 

עותקים אחרונים! 

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!].
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 50  ש"ח. [אחרי ההנחה]
להזמנת הספר לחץ כאן



לבקשת רבים, אנו ממשיכים את
מבצע 'לילה במתנה'
משלמים על לילה אחד ומקבלים את השני במתנה.

צימר הספרים של איתמר!

חברי 'מועדון המנויים' יקבלו לילה בחינם
בהזמנת לילה בצימר הספרים.
ניתן להעניק את שני הלילות במתנה למישהו אחר,
ולשלם על לילה אחד בלבד!

 

העניקו שובר מתנה בצימר הספרים,
ומקבל המתנה יתקשר לקבוע את המועד הנוח לו.



מדור 'ספרים מומלצים'
חדש!

לכבוד השנה החדשה מחקנו את כל מאות הספרים
שהיו במדור, והתחלנו להכניס לתוכו
ספרים מומלצים חדשים.

אל תחמיצו!


האם ביקרתם כבר
בחנות הספרים  שלנו באינטרנט?

הנה הכתובת: http://www.itamar-books.co.il

     

עוד ספרים מובחרים ממתינים לכם במדור 'ספרים מומלצים'
באתר האינטרנט שלנו. המדור מתחדש כל יום, ומתווספים אליו ספרים 'חדשים'.
למעבר לאתר לחצו על אחת התמונות.

באתר האינטרנט 'חנות הספרים של איתמר' מסתתרת חנות פעילה במיוחד, אולי החנות הפעילה ביותר שלנו, בה מבקרים אלפי אנשים במשך החודש. חלק מהאנשים מחפשים ספר מסויים, ולשם כך הם נעזרים במנוע החיפוש המשוכלל שלנו ומגישים בקשה לאיתור הספר, חלק קוראים להנאתם את שנכתב בפורום 'מועדון הקוראים', או סיפורים חדשים במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.
מאות אנשים עוברים כל יום על מדור 'ספרים מומלצים'. דמיינו לעצמכם שולחנות תצוגה עצומים, וחלונות ראווה גדולים, בהם מוצגים לראווה מיטב הספרים שהגיעו אלינו.
במדור 'ספרים מומלצים' תוכלו לראות את עטיפות הספרים, תיאור של תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים. ליד כל ספר מצוין מחירו ומצבו. הספרים במדור 'ספרים מומלצים' הם תמיד במצב טוב מאוד, אלא אם כן נכתב אחרת. מרוב הספרים יש לנו עותק אחד בלבד, ואנו ממליצים להזמין את הספר בו אתם חפצים מייד.

הנה דוגמא לספרים חדשים במדור ספרים מומלצים:

    

       למעבר למדור 'ספרים מומלצים' לחצו על אחד הספרים,
או כנסו לאתר [חפשו - 'איתמר', בגוגל].



מה בדף המידע הבא?

פרס נובל לספרות



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן