דף מידע מספר 193   

10 יולי 2014

 


'אגדת תל אביב' במתנה


לפרטים נוספים לחץ על חזית החוברת

בשנת 1959 הוציא רפאל ספורטה חוברת מיוחדת לילדים לכבוד חגיגות 50 שנה  לתל אביב, עם ציורים
מקסימים של יעקב גוטרמן: שיר הקונכיה, עיר פלאות
לחוף ים, ראש העיר על הסוס, מגדלור ושבעה כוכבי
זוהר, יפיפית תל אביב, העיר לנו בית גדול, צהלי תל
אביב, בגב החוברת יש תווים למנגינה שכתב מרדכי
זעירא לאחד השירים.
כל מנוי על דף המידע שהסדיר את התשלום, זכאי
לקבל את 'אגדת תל אביב' במתנה. ניתן לקבל את המתנה
בחנות בחיפה, ביריד הספרים בבית חשמונאי בפסח [10 ש"ח לספר], או בדואר.

שימו לב!
לא מדובר בהדפסה חדשה,
אלא בחוברת מקורית משנת 1959,
כך שהמלאי מוגבל.

לקבלת המתנה אנא התקשרו
לטלפון 04-6399749

אל תחמיצו את כל ההנחות והמבצעים
המופיעים בסופו של דף המידע!

מה זה 'דף המידע של איתמר'?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
דף המידע נשלח פעמיים בחודש בימי ד', לתיבות הדואר האלקטרוני של המנויים, והוא מעין עיתון/ מגזין העוסק אך ורק בספרים ישנים. כל דף מידע מוקדש לנושא אחר: פרס נובל לספרות, עגנון, אפריקה, טרזן, חגי ישראל, הגדנ"עים ועוד. בדף המידע אנו נותנים טעימה מספרים ישנים וסיפורים בנושא הנידון.

מדוע דף המידע עולה כסף?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כדי שנוכל להמשיך ולפרסם את דף המידע גם מהצד הטכני וגם מהצד התכני, החלטנו לפני כמה שנים, כי דף המידע יהיה בתשלום מינימלי של 10 ש"ח לדף. הקוראים הרואים פעמיים בחודש את העבודה העצומה המושקעת בכל דף, נרשמו ברצון ל'מועדון מנויי דף המידע'.

מדוע משתלם להיות חלק מ'מועדון מנויי דף המידע'?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
קודם כל בגלל שאתם מקבלים פעמיים בחודש סקירה מקיפה על סופרים, ספרים, הוצאות לאור וכל מה שקשור לנושא. אתם עוזרים לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה, וגם - אתם יכולים להנות מהנחות ומתנות לרוב: חברי המועדון יכולים לרכוש ספרים ממדור המומלצים באתר האינטרנט שלנו ב-50% מתנה [ורובם עושים זאת שוב ושוב!],  חברי המועדון מקבלים בביקורם בחנות מתנה מקורית - רפרודוקציה משנות ה-30' של תחריט מעשה ידי הצייר ליליאן ועוד ועוד.

איך נרשמים?
~~~~~~~~~
מתקשרים לטלפון 052-2585787 ואתם מנויים.

אם אינכם מעוניינים לשלם עבור דף המידע
אתם יכולים להודיע לנו
כאן
ואנו נדאג להסיר את שמכם מהרשימה.

תודה



ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר

הנשים בחייו של הזז
[יוכבדת בת מרים, איטה קאליש, אביבה קושניר הזז]

אין אמת בביוגרפיה אלא אחת: פ. נ.", טען חיים הזז.
זה הכותב אותה, אם האדם עצמו או סופר, אינו מהימן
שהוא אכן נאמן על האמת. היה אדם ואיננו עוד,
זו האמת היחידה בביוגרפיה, כל היתר בחזקת ספק.
"תן דעתך למוצא פיו של אדם לפני פטירתו,
שהוא עדות לאופיו, מהותו וכל חייו.
ראוי לחוקר נפש האדם שיחקור תכונה אנושית זו.
ביאליק לפני מותו, לדברי הזז, פלט: "אוי לבי...",
גיתה לפני מותו אמר: "הבו אור!"
בבוקר שבת, מרץ 1973, התמוטט הזז בביתו.
אשתו, אביבה הזז, שמיהרה להגיש לו עזרה,
זכרה כי המלים האחרונות שאמר לה היו:
"בואי אלי..."



השתיקה כאבל
[יוכבד בת מרים 1901-1980]

נחום זוזיק היה בנם של יוכבד בת מרים והסופר חיים הזז. מיד לאחר נפילתו של זוזיק במלחמת השחרור כתבה המשוררת: "אילו ניתן לי להעלות את כל אשר כתבתי באש! אילו יכולתי למחוק את שמי מהספרות!" והיא גזרה על עצמה שתיקה. 'המשוררת האילמת' כינו אותה בעיתונים. למעלה מעשרים שנים ארכה שתיקתה הספרותית של המשוררת יוכבד בת מרים, כאשר יצא לאור ספר שירים קטן שלה, היא הביאה אותו שי לעזריאל אוכמני, ובין השאר אמרה לו: "הוא חושב שספרון זה חשוב לי? או הספר הגדול. איזה ערך למלים? עשרים וחמש שנים אינני כותבת ורק חיה את מותו של ז. זהו הדבר היחידי החשוב - מותו..."

יוכבד נולדה ברוסיה הלבנה, בעיר קפליץ, ב-03.05.1901; "העיר הכי יפה בעולם", נהגה לומר. אביה היה יערן. האם מרייסה, נפחדת מהפלה קודמת, נדרה נדר כשיוכבד נולדה שלעולם לא תנשק אותה כסגולה נגד עין הרע. מהבית נקראה זֶלזְניאק, ובגיל שבע-עשרה החליפה את שמה. ראתה עצמה כבת של מרים המקראית, אחות משה, המשוררת הראשונה בישראל. למדה בקורסים פדגוגיים בחארקוב ובאוניברסיטאות אודיסה ומוסקבה.

בת מרים הצטרפה לחבורת 'בראשית' שניסתה לבסס חיים לאומיים בעברית בברית המועצות. בקבוצה הזאת היה גם שמואל הבונה אשר בניגוד לחבריו ששאפו להגיע לארץ ישראל, דגל בחיים בעברית ליהודי ברית המועצות. שיריה הראשונים נדפסו ב-'התקופה' בשנת 1922, ובעתונות העברית שמחוץ לרוסיה. השירים קובצו בספרה 'מרחוק' [1932]. שמואל, אבי בתה של בת מרים מרייסה הוגלה לסיביר על ידי סטאלין, ושם נרצח בשנת 1937. בת מרים גידלה בן ובת ללא נישואים מגברים שונים. בנה מנחם [זוזיק], בנו של הסופר חיים הזז, נפל במלחמת השחרור, ובת-מרים גזרה על עצמה שתיקה. עשרים ושלוש שנים לאחר מכן לבשה רק שחורים וצמה פעמיים בשבוע.

ספריה: 'מרחוק' 1932, 'ארץ ישראל' 1937, 'ראיון' 1940, 'דמויות מאופק' 1942, 'משירי רוסיה' 1942, '1943 שירים לגיטו' 1946, 'שירים' 1963. תרגום: 'האח האובד'/ ניק אנוב 1943, 'קשת בענן'/ וו וסילבסקה 1943.

1943
שירים לגיטו/
יוכבד בת מרים

ספרית פועלים/ דורון
1948
כריכה רכה, 141 עמ'.


על חוברת הזיכרון לבנה זוזיק, נהגה יוכבד בת מרים לחתום 'אמא של זוזיק'.

מותה של משוררת

כאשר נהרג זוזיק במלחמת השחרור, לבשה בת מרים שחורים, הסתגרה בביתה במשך כשנתיים, והפסיקה לכתוב.


"זה היום השני שאת אינך כאן, תמר, שאותך אי אפשר לראות, שאיתך אין ללכת ואותך אין לשמוע ובך אין להביט. ומבלעדיך להיות בתל אביב, אחר שהייתי עמך, הוא אחד התענוגות המפוקפקים. כאן חם, כאן מאוס ..." את כישרון הכתיבה שלו רכש נחום, כנראה, מהוריו - מאמו, המשוררת יוכבד בת מרים, ומאביו - הסופר חיים הזז.

 

אתי אשא לעד בהולם-לב, בצעד,
מידניק וטרבלניקה, הגיטו הזועם,
מפסוקי נביא, חרוש קללה וסער,
בך יתנשב עפרם השומם.

- את תשכחי מתום וגם מדעת,
כדרך החוטא, לעוונו חוזר,
באהבתי! [כמותה עוד לא ידעת],
אדליק בזכרונך את מזמורן קודר...

בביתה של בת מרים ברחוב דיזנגוף בתל אביב נפגשו המשוררים שלונסקי, אלתרמן, זוסמן, אבות ישורון, רטוש, אליעז, חלפי, לאה גולדברג, חיים גורי. הייתה מיודדת עם המשוררת רחל. ובתה מרייסה (כשם סבתה) זכתה שהמשורר טשרניחובסקי יהיה הביבי-סיטר שלה.


זוזיק

נחום [1928] בנה של בת מרים גדל בתל-אביב. הוא היטיב לצייר והתעניין במיוחד בכימיה. היה מראשוני אגודת המשוטטים. בתחילת מלחמת-העצמאות נמנה עם מגיני ירושלים, הצטרף לחטיבת "הראל" של הפלמ"ח, ושימש מפקד כיתה. הוא השתתף בפעולות להבטחת קליה ובית הערבה, בליווי שיירות לירושלים, במשלטי שער הגיא, בפעולות-גמול ובקרב על הקסטל. ב-3 למאי 1948 נפל זוזיק בעת ניסיון לכבוש את אוגוסטה ויקטוריה.


ספר נוסף של יוכבד בת מרים שראה אור בסדרת דורון.

לפרטים נוספים על הספרים, לחצו על חזיתם



הפיוט שברכילות
[איטה קאליש 1903-1994]

איטה קאליש הצעירה נאלצה לעזוב את בתה הקטנה, בלחץ המשפחה החרדית, שסברה כי היא יצאה לתרבות רעה. הם אפשרו להן להיפגש כל שלושה חודשים, אך סירבו בתוקף לדרישתה לקבל את בתה. הדבר דחף אותה לאחר מחשבות רבות להחלטה נועזת שעליה לחטוף את בתה, וכך עשתה. ערב שבת אחד נסעה לפגוש אותה כרגיל, ולקחה אותה לטיול בעיר. הן הגיעו עד מרכז העיר, שם ראתה האם מרחוק כרכרה עם נהג גוי. היא רצה לקראתו בחרדה וביקשה שיביא אותן במהירות לתחנת הרכבת הנוסעת לווארשה. הנהג חשב אותה לשיכורה, אך שטר הכסף שהונח בידיו שיכנע אותו לצאת לעבר התחנה. ברכבת הרגיעה האם הצעירה את הילדה והרדימה אותה. פרט אחד מהאירוע נשאר חרוט בזכרונה שנים רבות. באמצע הדרך התעוררה הילדה בת החמש וחצי ואמרה: "אמא, את גנבת אותי..."

בערוב ימיה הוציאה איטה קאליש חוברת לזכרה של בתה זינה שנפטרה. "ועכשיו אספר את האמת של השקר שאז פשט בין חסידי אבי זצ"ל ואחרים, שאני כאילו השארתי את ילדתי בלי אמא וברחתי ממנה." עוד בחיי אביה חיה איטה בביתו לפי רצונה. היא קראה ספרים אסורים, והלכה בסתר לתיאטרון ולקונצרטים. כאשר נודע הדבר לחמותה היא הכריחה אותה לעזוב את בנה. איטה עזבה את ביתה ואת ילדתה הקטנה אותה הייתה פוגשת כל שלושה חודשים. היא דרשה שוב ושוב לקבל את בתה אך נתקלה בסירוב המשפחה. "זה הביא אותי לאחר מחשבות רבות להחלטה נועזת שעלי לחטוף את בתי, וכך עשיתי."

איטה קאליש פגשה את חיים הזז בתקופה גרועה בחייו. "היו אלה ימים רעים בחיי חיים הזז, הסופר היוצר – ימי משבר, מלווה לבטים נפשיים ומצוקה כספית, הזז עבר מתל אביב לירושלים בחוסר כל, וזמן רב למדי חי שם בבדידות גמורה..." קאליש אינה מפרטת האם הלבטים הנפשיים והבדידות קשורים לחייו הספרותיים של הזז, או לחייו האישיים עם המשוררת יוכבד בת מרים. "ידעתי שהתחיל סופו של אחד מפרקי חייו הפרטיים, ומנעתי עצמי משאול..." בכל מקרה הפגישה עם הצעירה היפה סיפקה איזה מחסור בחייו של הסופר. הוא היה אז בן 38, והיא צעירה ממנו בחמש שנים. הם אכלו יחד במסעדות, טיילו ברחובות רחביה, ביקרו בהצגות, סרטים, הופעות מחול, התארחו זו בביתו של זה. ואפילו הלכו ביחד ליום הולדתו של המשורר טשרניחובסקי. הזז התגורר לבדו בסמטה ליד רחוב המלך ג'ורג', מול מנזר רטיסבון. הוא לא ידע דבר על כך שבת-שיחו נוהגת לרשום בהיחבא את דבריו. הזז שיתף אותה בלבטיו ובתכניותיו. הוא סיפר לה על הספר החדש שבדיוק כתב – "דבור'קה".

   
לפרטים נוספים לחץ על חזית הספר

פגישתם הראשונה הייתה בביתו של ידיד משותף – זאב אשכולי, שביתו בירושלים היה "בבחינת בית ועד לחכמים – אנשי סגולה ירושלמיים: ש"י עגנון, הפסל בן צבי, מרדכי נרקיס מנהל מוזיאון 'בצלאל', הצייר מרדכי ארדון ואחרים..." איטה קאליש עשתה דרך ארוכה עד שהגיעה לחברתם של סופרים וציירים בבית ירושלמי. היא נולדה בעיירה קטנה ויפה בפולין, נכדתו של הרבי ר' שמחה בונם קאליש. משחר ילדותה הייתה איטה שרויה בעולם הדמיון וההזייה. פקעת צמר דבוקה לקרש ארוך הפכה לספינת קסמים, שני כסאות הפכו לרכבת דוהרת.

"מפלט ממבוכתי מצאתי בספרים, בשעות לילה מאוחרות כשכל בני ביתנו התפזרו איש איש לפינתו, הבית נח אחרי המולת היום - נמלטתי אל מיטתי, היא מחבואי, בה הסתרתי את ספרי 'החיצוניים' והתייחדתי עמהם. קראתי בלהיטות מכל הבא ליד. זכור לי ביותר ספר קטן באידיש 'גזירות ת"ח-ת"ט", סיפורים על הפורענויות שמצאו את יהודי אוקראינה ופולין..."

איטה הצליחה לדובב את הזז מעט על חייו הפרטיים. "את יודעת? יש לפעמים הרבה פיוט ברכילות", הוא אמר לה באחת משיחותיהם. "הזז נוהג לשבות את השבת בביתו בתל אביב" שם גרו יוכבד בת מרים ובנם המשותף זוזיק, "וביום ראשון בבוקר הוא שב לירושלים." שיחתם עסקה בחיי משפחה. הזז טען: "זה מזוייף! זה לא היה מעולם... אין אינטרסים משותפים! זה דבר בדוי." לדעתו חיי משפחה מאושרים יכולים להתקיים רק לזמן קצר. האם אפשר לאהוב שתי נשים בעת ובעונה אחת? היא ניסתה להוציא ממנו תשובה. האם התכוונה לעצמה? "זה לא נכון קרא הסופר המבוגר נרגש - אל תאמיני בכך! זוהי פראזה. אוהבים רק אשה אחת בעונה אחת, והאהבה בכל פעם אחרת".   
כמה ימים אחר כך, שאלה איטה את הזז מדוע לא נשאר בתל אביב יום נוסף, כדי להתראות עם טשרניחובסקי אותו השתוקק לפגוש, ענה לה: "להיפך, רציתי לנסוע מתל אביב עוד אמש - אינני יכול שלא לראותך יום אחד."

 



פגישות ראשונות
[אביבה הזז 1927]

במוצאי שבת אור לז' שבט תש"ח עוד הוא מקשיב במעונו של חבר לחדשות מירושלים שמע שמעון קושניר את הידיעות על הקרב בו נפלו חיילים רבים. היה ברור לו כי בנו טוביה קושניר בין החללים. הוא לא עצם עין וחיכה לאור הבוקר לעיתון 'דבר'. כאשר הוא פתח את העיתון, נזדקרו שמות החללים ועולמו חרב עליו - שמו של בנו הופיע ברשימה. אותו לילה, הלילה לפני הלוויה פקד אותו סיוט. בחלומו הוא איחר למועד יציאתן של המשפחות ללוויה, והוא עשה את כל הדרך בריצה כאשר כל מי שנקרה בדרכו כלל לא מבחין בו, כאילו הוא רואה ואינו נראה, גם הנוסעים בשיירה ללוויה לא מבחינים בו כאשר הוא מגיע למקום. "עברתי על פניהם וגם א' [אביבה, אשתו של טוביה קושניר] לא ראתה אותי ולא הרגישה בבואי, ונתחזקה בי אמונתי שאני רואה ואינו נראה." כל רצונו של האב השכול היה לחזות בפניו של בנו. הוא נכנס לבית סגור ורואה את השורה הארוכה של הגוויות, ועומד ליד השלט עם שם בנו. שוב הוא רואה את א' כורעת ליד בנו, "הליטה פניה בידיה ובכתה מאוד..."

האגדות יודעות לספר כי א' אלמנתו של טוביה קושניר, פגשה את הסופר חיים הזז במסדרונות הוצאת הספרים 'עם עובד', כמה חודשים לאחר נפילתו, ולאחר נפילת בנו של הזז. היא באה כדי לדאוג לפרסום ספרו של טוביה 'מחקרי טבע ומכתבים', הוא בא לענייניו. היו אלו הפגישות הראשונות בצל השכול, שיהפכו לאהבה גדולה.

בשנת 1978 התפרסם הספר 'מבחר מאמרים על יצירתו של חיים הזז'. בביקורת שהתפרסמה על הספר בעיתון 'דבר', הביע הכותב יצחק בן מרדכי תמיהה על הפרק 'תאריכים בחייו של חיים הזז'. "ברשימה זו מופיעים בין השאר, ציוני דרך משונים מאוד [בלשון המעטה] שאין בהם כל עניין ציבורי," הוא כותב ומביא כדוגמא: בשנת 1948 "פגישות ראשונות עם אביבה קושניר [לבית גינצבורג-פלג] אלמנת חוקר הטבע טוביה קושניר, אשר נפל על מחלקת הל"ה בהחישם עזרה לגוש עציון..."  לדעתו של בן מרדכי רשימת תאריכים כרונולוגית "אינה יכולה להפוך למעין סיפור רכילות בלתי רלוונטי." הכותב אינו מציין זאת, אך ברשימת התאריכים ניתן למצוא הערות נוספות הקשורות לחייו של הסופר:
1920 - היכרות עם המשוררת יוכבד בת מרים.
1925 - יוכבד בת מרים עם בתה מריסה יוצאות את רוסיה ומגיעות לפאריס.
1928 - נולד נחום [זוזיק] בן ליוכבד בת מרים ולחיים הזז.
1930 - עלה לארץ ישראל. התגורר זמן מה בתל אביב ובשלהי הקיץ עלה לירושלים והשתקע בה.
1948 - נפל בנו יחידו. פגישות ראשונות עם אביבה קושניר...
1951 - בא בברית הנישואים עם אביבה בבית הכנסת הגדול שליד הטיבר ברומא.

האם הפרטים הביוגרפיים האישים המופיעים ברשימה הם אכן פיסות של רכילות, או שהם משקפים את מצבו של הסופר ומשפיעים על כתיבתו? כמה בדידות יש בנתונים היבשים. הזז ויוכבד בת מרים חיו בבתים נפרדים, בערים שונות. זמן קצר לאחר נפילת בנו, ונפילת בעלה נפגשים הזז ואביבה ומוציאים נחמה אחת בשני. מה עוד שהפרק 'תאריכים בחייו של הזז' נכתב על ידי אלמנתו אביבה הזז, שבוודאי ידעה מה חשיבותם של המאורעות האישיים על חייו ועל כתיבתו של הזז.

בשנת 1971, כתב הזז את צוואתו: "את כתבי היד שלי רובם להשמיד ואת מיעוטם לברור ברירה מדוקדקת, לקצר ולהעמידם על עיקרם האמונתי, בדבר זה אני סומך על טעמה של אשתי אביבה הזז. אם לא תרצה או לא תוכל לעסוק בהם אני מצווה שתשמידם מיד לאחר מותי, כולם עד אחד, בלי יוצא מן הכלל."


להזמנת הספר לחץ על חזיתו.
בחלק העליון של מעטפת הנייר ניתן
לראות הקדשה של אביבה הזז - 'לגבי מאביבה'..

בספר 'פעמון ורמון' שיצא לאור בשנת 1974, נדפסו לראשונה סיפוריו האחרונים של חיים הזז שכתבם סמוך לפטירתו בשנת 1973. מתוך כתבי היד שהשאיר הזז, בחרה אשתו אביבה עשרים סיפורים. תשעה מהם כבר פורסמו קודם לכן בכתבי עת שונים, אחד עשר סיפורים ראו אור בפעם הראשונה בספר 'פעמון ורמון.'
את הסיפורים כתב הזז בארבע השנים האחרונות לחייו, והם הנדבך האחרון ביצירתו. את שם הספר 'פעמון ורמון' [ע"ש אחד הסיפורים באוסף] קבעה אביבה הזז, כמו גם את סדר הסיפורים.
עשרה מהסיפורים נותרו ללא שם בכתובים, וגם אותם קראה אביבה ביוזמתה.

וכמו תמיד, במקרים כאלה של הופעת יצירות בפעם הראשונה לאחר פטירתו של הסופר, נשאלת השאלה גם כאן - האם זה היה כדאי? האם כדאי היה לפרסם יצירות, או סקיצות של יצירות, שהסופר עצמו לא היה שלם עם פירסומם, ומבלי שתהיה לו אפשרות לערוך ולתקן את הצריך תיקון. האם לאשה שחיה אתו יש את הכלים לדעת לבחור, לברור, לתקן, לערוך, ואפילו להשמיד את הדרוש?

"יונתן ויעל שניהם צעירים היו וסטודנטים היו, ועדיין לא היו מיושבים." כך מתחיל הסיפור 'במראה', אחד הסיפורים הקצרים ביותר והמוזרים שכתב הזז אי פעם. סיפורם של זוג צעירים הנפרדים בגלל מריבה. "פעם, לאחר מחלוקת קשה שהעמידו, הניחה יעל את הבית והלכה אצל אמה בתל אביב, יונתן נשאר לבדו בבית."
מספר פעמים נגע הזז ביצירותיו במיסתורין ובמיסטיקה, אולם בסיפור הקצר הזה הוא מנסה - בפעם הראשונה - לשבור את גבולות הזמן וההיגיון. יונתן יושב לבדו על המרפסת הפונה לנוף עוצר הנשימה של הרי מואב. "היו עיניו מעולפות, פניו חיוורות ושפתיו חשוקות זובזו, מתוחות כחוט. ראשי אצבעותיו קפאו והעיקו לו, גופו פרש ממנו ונתמעט והלך, גוע גויעות-גויעות, כלה עד טפח, עד זרת, עד טיפה, ונבלע מן העולם. לא נשתייר ממנו אלא הכרה רחוקה מהבהבת..."
מטמורפוזה מתחוללת ביונתן, הוא אינו בן אנוש יותר, אלא "ענק, יפה תואר, מנוטל מעל כל הבריות, שליט בעולמו. לא שמו יונתן - לה גראן שמו." יונתן יוצא מן הזמן של העולם הזה ומהלך זמן היסטורי רב, דורות דורות. הוא הרואה עצמו כאדון העולם פוגש על שפת אגם דמות מכוערת. האם זאת דמותו שלו המשתקפת במימי האגם השקטים והעומדים.  "מי אתה! פושע! מפלצת! העזת פניך לבוא לעמוד לפני? אני אדון עולם! אדון כל המעשים!" בזעמו שולף לה גראן אקדח ויורה בדמות, יורה בעצם בעצמו...
"בצעקה של אימה נפל יונתן לארץ. דמו שתת וירד ונעשה שלולית מושכת."



הידעת
[כמה עובדות טריוויה על הנשים בחייו של חיים הזז]

 
 
 
 
 
 

הידעת כי 
בכתבה שהתפרסמה במוסף לספרות של עיתון מעריב נכתב כי זוזיק, בנם של יוכבד בת מרים וחיים הזז הצטרף לפלמ"ח ביולי 1946. "עמד לצאת עם הל"ה לגוש עציון הנצור, אך אחרי ברירה חמורה [מספר המתנדבים עלה על הנדרש], לא נמנה עם המחלקה. היה עליו לזהות את גופות ל"ה הנופלים. זו הייתה חוויה מסעירה בחייו, והוא זועזע ממנה עמוקות.

הידעת כי
זוזיק הזז, בנו של הסופר חיים הזז והמשוררת יוכבד בת מרים, מופיע פעמיים באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר. בערך של אביו נכתב: "נפל תוך ביצוע פעולה נועזת במערכה לכיבוש אוגוסטה שבהר-הצופים בירושלים, כ"ד ניסן תש"ח (3.5.1948)." בערך של אמו נכתב: "נפל במלחמת השחרור, בין הל"ה שיצאו לעזרת "כפר עציון'' (דרומית לירושלים)," אירוע שהתרחש בכלל ארבעה חודשים קודם לכן. 

הידעת כי
השיחות אותן ערכה איטה קאליש עם הזז התקיימו בין השנים 1936-1938. באותם ימים חיו המשוררת יוכבד בת מרים וזוזיק בנם המשותף של הזז ובת מרים בתל אביב, בעוד הזז חי בירושלים. בספר אותו פרסמה קאליש רק בשנת  1976 לאחר פטירתו של הזז, מוזכרת בת מרים רק פעם אחת בנוגע לספרייתו של הזז. קאליש אומרת לו לאחר שהוא מתלונן שאין לו ספרים לקריאה, שיש לו הרבה ספרים בתל אביב. "בתל אביב אין לי שום דבר!" הוא השיב לה.

הידעת כי
בספרה 'שיחות עם הזז' מביאה איטה קאליש עדות מפיו של הזז, כי כבר בשנת 1936, שש שנים לפני הקמת הוצאת 'עם עובד', "סיפר לו ברל [כצנלסון], שמציעים לו מנגנון שלם ומסודר של הוצאת ספרים ואפשר לרכוש את כולו בכסף מועט, וכל זה יכול לעבור לרשות 'ההסתדרות' ".

הידעת כי
כאשר חי הזז בפאריס בשנות ה-20', הציע נישואין לג', בחורה שמאוד אהב, אלא שהיא סירבה ונעלמה מחייו. יום אחד, כאשר חזרה עם תשובה חיובית להצעת הנישואין, נדהמה לראות בחדרו של הזז את יוכבד בת מרים עם כל חפציה, והיא עזבה.

הידעת כי
בספר 'פעמון ורימון' אותו ערכה אביבה הזז, חסר שמו של צמח ריחני, שחיים הזז לא הספיק לבררו, ואביבה השאירה את המשפט כמו שהיה בכתב היד "ריח של רכפה [ו...] ושמחה מפני חורף שבא...",  עדות למה שלא יושלם עוד.


להזמנת הספרים לחץ על חזיתם



תודות

תודה לאברי בר לבב על הרעיון לכתוב על איטה קאליש,
תודה לענת נכדתה של איטה.



מתנות למנויים בבית חשמונאי

מסורת זו מסורת. בחג הפסח יריד הספרים חוזר שוב לבית חשמונאי.
אם כבר הייתם פעם - אין צורך להסביר.
אלפי ספרים בכל התחומים והנושאים במחיר אחיד של 10 ₪ לספר.
ימים רביעי-שבת, 16-19 באפריל 2014, בין השעות 9:00-17:00

כל מנוי שהסדיר את התשלום עבור דף המידע יוכל לקבל במתנה את החוברת המקורית  'אגדת תל אביב' אותה הדפיס רפאל ספורטה בשנות ה-50'.

על קנייה של 10 ספרים יוכלו מנויי דף המידע לקבל ספר נוסף במתנה!



מדור 'ספרים מומלצים'
במתכונת חדשה!


למעבר למדור 'ספרים מומלצים' לחצו על מרכז התמונה

רק לחברי מועדון הקוראים!

הנחה של 50% על הספרים המומלצים באתר האינטרנט!

50% הנחה על כל הספרים בחנות בחיפה!



רק לחברי מועדון המנויים
['ספרים וחפצים', רח' נתן קיזרמן 4, השוק הטורקי, חיפה]

כל חברי מועדון המנויים של דף המידע,
 יוכלו לבחור לעצמם בחנות החדשה בחיפה
 מתנה - רפרודוקציה של ליליאן משנות ה-30'.

 

רח' נתן קיזרמן 4,
השוק הטורקי בחיפה.

טלפון 052-2585787

אנא התקשרו תמיד לפני שאתם יוצאים לדרך!



'שאלות ותשובות למוכר ספרים'


צילום: עירית עשת מור

אל תחמיצו את הרצאתו החדשה של איתמר

איתמר פנה לאלפי חבריו בפייסבוק בבקשה שישלחו לו שאלות המעניינות אותם, ובעזרתן הרכיב ערב של שאלות ותשובות: על ילדותו, על הספר הראשון שקרא, על הולדת הרעיון להיות 'מאתר ספרים', על ספר שמצא והוא אינו מוכן לוותר עליו, על הקדשה מיוחדת ומוזרה של ביאליק, על התעלומה מי כתב את 'איה פלוטו', על הספר שמצא למלכה נור ועוד.
לפרטים נוספים:
איתמר לוי 04-6399749, 052-2585787.
ההרצאה מתאימה לחברות היי טק, גופים, מוסדות, קיבוצים, חוגי בית ועוד. 

רק לחברי מועדון המנויים

הנחה של 240 ש"ח [דמי מנוי לשנה] לחברי מועדון המנויים,
אשר יזמינו את ההרצאה החדשה של איתמר.



ספרים ישנים חדשים

 

אנתולוגיה מפוארת המכילה סריקות רוב ספריו האהובים של רפאל ספורטה -
גן גורים, היה הייתה לי גפן, בית קט ועליה, שלושה דובים בחרוזים, טלילי אגודלי,
שלום כוכב הערב, דוליט הרופא, דוליט בלימפופו, התנין והשמש ועוד. עם ציורים
מרהיבים וצבעוניים של נחום גוטמן, איזה, ה. הכטקופף, תרצה טנאי.
ספר במצב חדש! ובמחיר מדהים: 32.5 ש"ח!
להזמנה 052-2585787

הוצאת הספרים 'ספר זכרונות - חנות הספרים של איתמר' הוקמה כדי לשרת צורך בקרב קוראים רבים, לקרוא ספר אהוב מילדותם, בדיוק באותה מהדורה בה קראו אותו לפני עשרות שנים. בניגוד להוצאות הספרים הלוקחות ספר אהוב מהעבר, ומתרגמות אותו מחדש, משנות את שמו, ואת ציוריו, כדי להתאימם לדור החדש, הוצאת הספרים שלנו תוציא את הספר לאור בדיוק כפי שהיה אז. בדיוק כמו שאתם זוכרים אותו!

את הספרים הבאים, אותם הדפסנו מחדש, 
לא ניתן למצוא בחנויות אחרות, 
אלא רק בחנות הספרים של איתמר

04-6399749

 

יהושע הפרוע/ היינריך הופמן

סיפוריהם המצחיקים-מפחידים של יהושע הפרוע, אלעזר האכזר, עזרא המפונק, גדי נדנדי, הזדים השחורים ועוד.
ספר זכרונות, 2002. כריכה רכה, 35  ש"ח .
להזמנת הספר לחץ כאן

 

עולמו הקטן של דון קאמילו/ גוארסקי

מעשים ומאורעות מגוחכים המתרחשים בכפר איטלקי קטן, בין הכומר דון קאמילו ליריבו ראש הכפר הקומוניסט פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן

 

דון קאמילו וצאן מרעיתו/ גוארסקי

המשכו של הספר "עולמו הקטן של דון קאמילו". המשך מעשיהם ומריבותיהם של הכומר דון קאמילו וראש הכפר פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח. להזמנת הספר לחץ כאן

 

אחד עשר האלופים/ אדוארד בס

מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ ואחד עשר בניו. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח. להזמנת הספר לחץ כאן


 

עותקים אחרונים! 

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!].
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100  ש"ח. להזמנת הספר לחץ כאן

 

רק לחברי מועדון המנויים
 50% הנחה על כל ספרי ההוצאה!




עשרות כבר נרשמו! מה אתכם?

הודעת דואר שבועית לתיבת הדואר הפרטית שלכם,
אשר תספר לכם  - ראשונים, לפני כולם! -
על פריטים מיוחדים
שהגיעו אלינו - ספרים נדירים, הקדשות, מסמכים וכו'.
פירוט מבצעים המיועדים רק לכם!
הנחות, מתנות וכו'.

אם גם אתם מעוניינים להצטרף
למקבלי 'רק היום',
כתבו לנו לכאן
.

 



מה בדף המידע הבא?

אברהם קריב
דמותו של סופר, עורך ומתרגם
כפי שהיא משתקפת ממכתביו
משנות ה-30'

 



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן