דף מידע מספר 216   

11 פברואר 2015

ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר

 

~ חנניה רייכמן ~
החרזן הלאומי

 

מהיום, יופיע בדפי המידע פרק המיועד גם
לקוראים הצעירים מבינינו. נשמח אם
תפנו את תשומתם לבם, לקטע המופיע בסוף
דף המידע ונקרא 'דף הילד'.



~ חנניה ~

רייכמן נולד בשנת 1905 בגרישינו אוקראינה. הוא למד בבית ספר עברי, והיה בתנועת 'צעירי ציון', ומפעילי המחתרת הציונית ברוסיה.  בתום המהפכה הקומוניסטית עבר ליקטרינוסלב והמשיך בפעילות עברית וציונית במחתרת. הוא נעצר על ידי הבולשת, הצליח לעלות לארץ ישראל בשנת 1926, והתיישב בתל אביב. תחילה עבד בפקידות בחברה ליצוא פרי הדר, אולם החל משנת 1945 התמסר לכתיבה ספרותית ותרגום.
"כתיבתו הפיוטית של רייכמן," כתב עליו אוריאל אופק, "מצטיינת בחתירה לשלמות במקצב ובחריזה, בהומור קליל ועוקצני ובהברקות לשון וחרוז, בהן ניכרת לעתים העדפת הוירטואוזיות על הפשטות והבהירות. רוב ספריו הם אוספים של 'חרוזי לצון', שנדפסו תחילה ב'דבר לילדים', 'דבר השבוע' ובמות אחרות."

מספריו:

   

  

  


לפרטים נוספים לחץ על חזית הספר


כמה עובדות טריוויה על חנניה רייכמן

רייכמן תרגם כמה מיצירות הספרות של זאב ז'בוטינסקי, שסמך את ידיו על התרגומים, וכינה אותם 'מצויינים'.

לחנניה רייכמן היו במשך שנים שני מדורים בעיתון 'דבר'. האחד - 'פתגמים ומכתמים', עליו חתם בשמו, השני - 'מאוצר הבדיחה', עליו חתם בשם 'אבי אבשלום'.

ספרו של רייכמן 'משירת העולם' כולל כ-250 יצירות שנכתבו ברוסית, אנגלית, צרפתית, גרמנית ואידיש. את כולן תירגם רייכמן משפת המקור.

בשנת 1940 הוציא חנניה רייכמן חוברת בשם 'משירי נעוריו של זאב ז'בוטינסקי'
אותם תירגם. החוברת לא נועדה כלל למכירה, והודפסו ממנה 100 עותקים בלבד.

הרעיון לתרגם את משלי קרילוב נולד בבית הנופש במעלה החמישה. השחקן יהושע ברטונוב, איש 'הבימה', דיקלם באוזניו של רייכמן כמה משלים והדביק אותו בהתלהבותו.



~ ספרים וסופרים ~
ציטוטים מתוך 'פתגמים ומכתמים' בפרק מיוחד אותו
הקדיש רייכמן לאוהבי ואספני ספרים

 אוסף ספרים לא ירב
לקרוא מחוסר פנאי
כי הוא עסוק בלי הרף
בהגדלת המלאי.
  קורא מכניס עם קריאתו ספריו לתוך ספרייתו.
לא כן סופר, הלז יתחב
ספרייתו לתוך ספריו.
 
  חובב ספרים אינו חייב
להיות חובב סופרים.
האם חובה היא שיאהב
חובב הדבש - דבורים?
 
אין אלטרואיזם מרומם
מזה של הסופרים:
גוזלים שינה הם מעצמם
לדון בה אחרים...
 
 מה לעשות לשוק הספרים
שאיכותו תוטב?
אולי לקבוע שכר סופרים
על מה שלא נכתב?
 סופר טירון שופע
ניבים של התקשטות.
סופר בוגר יודע:
מיטב הנוי - פשטות
 
 כדי לשפוט על ספר רע
דיו כל חלק שנקרא,
אין איש אוכל ביצה כולה
לראות אם היא מקולקלה
  לספרך עלבון הוא, אחא,
אם תשאילהו לאחר.
והוא כל כך כועס עליך
שעל פי רוב אינו חוזר
 
  יש ספרים בשביל לגמוע
כגמיעת משקה מכוס,
יש ספרים בשביל לבלוע
וספרים בשביל ללעוס
 
'ספר קלאסי' זהו תואר
לכתבי סופר-מורה,
שכל איש ממליץ לנוער
ושום איש אינו קורא
 


ציור: יוסי שטרן


כמה עובדות טריוויה על 'פתגמים ומכתמים'

את הספר 'פתגמים ומכתמים' הקדימו שני ספרים אחרים, בהם ליקט רייכמן מכתמים מרחבי העולם: 'פתגמים' [1937], 'ממשלי העמים ומפי חכמים' [1941].

בספר כונסו מבחר מהפתגמים שפורסמו במשך שש שנים בשבועון 'דבר השבוע' תחת השם 'מן הים הכללי - וטיפה משלי'

הספר מכיל כאלפיים פתגמים ומכתמים, רובם מתחום ההומור והסאטירה.

בין הסופרים מהם ליקט רייכמן את הפתגמים נמצאים מארק טווין, צ'כוב, ויקטור הוגו, לואיס קרול, היינה, דיקנס, אריך קסטנר ועוד.



~ עלילה גלילית ~

ביולי 1990 נערכה ישיבה של הכנסת השתים עשרה לציון מלאות 50 שנה למות זאב ז'בוטינסקי. בין הנואמים נשא דברים גם אריה אליאב מהמערך. אליאב דיבר על דמותו של המנהיג הרביזיוניסטי והגדיר אותו כליברל. הוא ציטט דברים שאמר ז'בוטינסקי על דמות החברה במדינה היהודית שתקום, על היחס לערבים ועל עתיד המדינה בזמן שלום. "והנה זאת אומר ז'בוטינסקי על עתיד המדינה היהודית עם בוא ולאחר השלום, והמבואה הזאת היא מתוך סצנריו לסרט 'גנצורי' - מדברים שם השיח' ואמנון הגיבור היהודי. השיח': ישראל וישמעאל אחים יהיו והמזרח שלהם. אמנון: הרבים בני עמך החושבים כמוך? השיח': לא, אך הם ירבו ברבות הימים."

באמצע שנות העשרים, לפי הזמנת ההנהלה הראשית של הקרן הקיימת לישראל, כתב זאב ז'בוטינסקי סצנריו באנגלית לסרט ראינוע בשם 'גנצורי'. הכוונה הייתה לסרט תעמולתי, אך למעשה התסריט שכתב ז'בוטינסקי היה יותר תעמולה לארץ ישראל ולציונות, מאשר לקק"ל. זאת כנראה הסיבה שהנהלת הקרן גנזה אותו. בשנות ה-40', כאשר החלה העבודה על כתבי זאב ז'בוטינסקי, כונסו בכרך אחד הסיפורים שפורסמו בפריס בשנת 1930. בין הסיפורים נכלל גם הסנצריו 'גנצורי'.כתב היד המקורי נמצא ברשותה של קק"ל, ונמסר לתרגום לחנניה רייכמן, שתירגם את כל הסיפורים בכרך.

 

~ גנצורי ~
סצנריו לסרט. עלילה גלילית
כתב: זאב ז'בוטינסקי
תרגם: חנניה רייכמן

פתיחה: לפני שנים מספר

1.
מראה טבריה וים כנרת

2.
על חוף הכנרת בונה אמנון, נער כבן 13, סירת מפרש קטנה. מזמן לזמן הוא עוצם את עיניו ומרחרח את ריחות הסביבה:
פרחים במורד הגבעה,
עשב,
מדורה במחנה,
בצל ושום במטבח....

3.
בית סויליאנו, יהודי ספרדי, סוחר בטבריה.
אשת סויליאנו: חניכת 'אליאנס' עם שמץ 'פאריסיות' נוסח לבנט.
סבתא [מצד האם], עודנה לבושה בסגנון ספרדי ישן.
תמר, בתו של סויליאנו, בת 10-11.
מכתב מאחיו של סויליאנו, סוחר עשיר בטרייסט:
"למה לא תשלחו את תמר אלינו, שתתחנך כאן?"
הכל מביטים בתמר.
תחת כל תשובה היא מעקמת חוטמה וקופצת החוצה.
האם: [בקריצת עין] "הלכה להימלך בארוסה הקטן."

4.
החוף. אמנון מסיים את התקנת סירתו.
תמר ניגשת אליו.
תמר [בעקימת אף] "היא מכוערת. זו של הרופא הסקוטי הרבה יותר יפה. מדוע תתעקש תמיד לבנות את הכל בידיך?"
אמנון. "וכי אין זו חובתי לבנות את הכל בשביל שנינו?"
תמר. "גם בשבילי?"
אמנון. "ודאי. אבא סיפר לנו: ברומא, כאשר נישאה נערה לאיש, היתה חייבת לומר לבעלה: *Ubi tu Caius, ibi ego Caia"
תמר. אינך בעלי, ואני שונאת את הלטינית שלך ואת סירתך".
בו בזמן היא נכנסת לסירה. הוא דוחף במשוט את סירתו מן החוף.

* אל אשר תלך קיוס, אלך גם אני קיה [לטינית]

אמנון הצעיר, שתוכניתו היא להקים בית חרושת לבשמים על גדות הכנרת, מציל את סוסו האהוב של שייך בדואי ומקבל ממנו מדליון עתיק ובו פרח שלריחו  - לפי דברי השייך - יש סגולות קסם: 'תנהו לנפש אהובה - ושוב לא תשכח אותך לעולם.'
אמנון מעניק את המדליון לתמר ובא להיפרד ממנה ברציף הרכבת בתחנת צמח. לאחר שהרכבת עוזבת הוא פוגש את הקצין סמדלור קטוע היד שהגיע לתחנה. אמנון מציע להראות לו את הגליל. סמלדור הוא כמובן בן דמותו של טרמפלדור. הוא מופיע בתסריט שוב ושוב - גם ההגליה לקושטא, גם עם גדוד נהגי הפרדות בגליפולי. לא ברור מדוע ז'בוטינסקי החליט  להדביק לו שם בדוי, בעוד דמויות אחרות כמו קולונל מרגולין, אלנבי, פטרסון מוזכרים בשמותיהם האמיתיים. כדי להצדיק את המשימה אליה נקרא, לפאר את שמו של ארגון הקרן הקיימת, הכניס ז'בוטינסקי בסנצריו את הסמל הנצחי של הארגון: הקופסה הכחולה. היא נמצאת בביתו של אמנון, היא עומדת על המדף בביתו של המורה במסחה [אמנון: קופסה קטנה זו צריכה לגאול ארץ שלימה - וכי אין היא קטנה מדי? סמלדור: אין דבר - זו הקטנה גדולה תהיה.]

 בכתבה שהתפרסמה ב'דבר השבוע' ביולי 1980 על מוזיאון התיאטרון שהקים יהודה גבאי בתל אביב, כתבה העיתונאית טלי נתיב, כי ניתן למצוא בו את 'המחזה היחיד שנכתב על יוסף טרומפלדור, ודווקא בידי משורר ערבי, שכתב אותו בשפה הגרמנית." נתיב אינה מזכירה את שמו של המחזאי הערבי. זהו עזיז דומט. תוכלו לקרוא עליו ועל המחזה שכתב, בדף המידע על יוסף טרומפלדור.
כעבור כמה שבועות נשלח לעיתון 'דבר' מכתב של קורא בשם אליהו ארליך מתל אביב. אליהו הוא בנו של אשר ארליך, אשר מופיע גם הוא בסצנריו של ז'בוטינסקי כ'מורה ממסחה'. אליהו כתב במכתבו כי קביעתה של טלי נתיב
 
איננה מדוייקת. גם התסריט שכתב ז'בוטינסקי עבור הקרן הקיימת מציג את טרומפלדור ותרומתו להגנת ארץ ישראל. מה שמעניין הוא ששני המחברים צירפו דמות דמיונית, לתוך הסיטואציה האמתית של הקרב על תל חי.


כמה עובדות טריוויה על סיפורי זאב ז'בוטינסקי שתרגם חנניה רייכמן

בכרך 'סיפורים' מתוך כתבי ז'בוטינסקי מכונסים כל הסיפורים שראו אור בספר שראה אור בפריז בשנת 1930.

הסצינריו לסרט הקולנוע 'גנצורי' נכתב באנגלית.

הציורים המופיעים בספר צויירו ע"י ארתור שיק.



~ בחוץ ירד שלג ~
על השיר 'אם'. כתב רודיארד קיפלינג, תירגם חנניה רייכמן

בספר השיאים של גינס משנת 1986 נכתב תחת הכותרת 'השיר המתורגם ביותר': "שירו של ג'וזף רודיארד קיפלינג [1865-1936] 'אם' [IF], שנתפרסם לראשונה ב-1910, תורגם ל-27 שפות. לדברי קיפלינג מופיע השיר בקבצים שונים 'עד לזרא'."

    
מימין - תרגום ש. שלום, משמאל - תרגום יוסף נדבה

רודיארד קיפלינג נולד בשנת 1865 בהודו. אביו הגיע עם משפחתו לבומביי כדי לנהל מוזיאון ובית ספר לאמנות. בגיל 6 נשלח ללמוד באנגליה, ובגיל  12 החל ללמוד בפנימיה צבאית. כשחזר להודו החל לעסוק בעיתונות ובכתיבה. בשנת 1929 ביקר המשורר קיפלינג בארץ ישראל. ליווה אותו הנציב העליון של ממשלת אוסטרליה בלונדון. מטרת ביקורם לא הייתה לשם מנוחה ונופש. השניים באו לבקר את קברות חללי המלחמה בארצות המזרח - ארץ ישראל, סוריה ומצרים, כדי למסור דו"ח על מצב בתי הקברות. 

~ אם ~
תרגום: חנניה רייכמן 

 

אם בידך לשמור על קור ואומץ רוח
בקהל אובדי עצות מוכי המבוכה,
אם בלבך העוז להישאר בטוח
גם בהטיל כל איש ספק בכוחך;
אם עוז בך חכות בלי היות יָגֵעַ,
או לא לגמול כזב לבעלי דיבה,
או בהיותך שָֹנוּא – מִשְֹּנוא להימנֵעַ,
אך גם מהתחסדות יותר מדי רבה;

 

אם בידך לחלום - ולהתפכח בן רגע,
לחשוב - ולא להיות עבדה של מחשבה.
אם גם בניצחון וגם באיד ופגע
יכול אתה לנהוג מידת ביטול שוה.
אם רב עוזך לשאת אמת אשר הבעת
עת יסלפה נבל ללכוד בה אוילים,
אם תש ושבע עמל תראה בשקוע מטה
בנין מפעל חיים - ושוב אותו תקים.

אם כל האוצרות אשר בהם זכית,
תוכל גם לסכן בקלף סתום אחד,
אף להפסיד הכל - ושוב לחזור ראשיתה
ולא לפלוט מלה על עושר שנפסד.
אם בידך למשול בלב בקדור האופק,
לשלוט בעצבים שכל כוחם נמק -
ולעמוד הכן במות בך כל דופק
חוץ מציווי רצון המהדהד: 'חזק!'

אם בין יצרי המון תשמור על יושר דרך
או בחברת מושלים - על חן פשטות בן עם,
אם לכל איש ואיש תיתן משקל וערך,
ואף לא לאחד - משקל שהוא מוגזם.
אם בידך לתפוס במרוצתך קדימה
במלוא ששים שניות כל רגע פחזני,
שלך הוא העולם וכל אשר בו פנימה,
ומה שרב יותר - אדם הנך, בני!

אם היו עורכי 'ספר השיאים של גינס' טורחים לחטט ולבדוק, היו מגלים כי שירו של קיפלינג זכאי להיכנס לספר השיאים גם בזכות מספר התרגומים הרב לעברית. המוכר ביותר הוא תרגומו של חנניה רייכמן, אך גם זאב ז'בוטינסקי, משה הנעמי [זינגר], ש. שלום, ראובן וימר, משה קפלן, אברהם בירמן, יהושע כוכב, יוסף נדבה, ירוחם שמשוביץ, ואפילו יאיר לפיד שר האוצר בממשלת ישראל, ניסו את כוחם בתרגום השיר.

בבלוג 'עונג שבת' מספר דוד אסף כי באחד מעלוני השבת המופצים בבתי הכנסת, הופיע ציטוט מתוך השיר במדור 'פתגמי חכמים'. על החתום: רבי קיפלינג.

קיפלינג נפטר בלונדון ב-18 בינואר 1936, ונקבר בפינת המשוררים בכנסיית וסטמינסטר. הידיעה על מותו נשמעה כמו שיר. וכך נכתב בעיתון 'דבר' ב-19 בינואר 1936: "קיפלינג מת בשעה 12.10. אשתו, בתו ורופא עמדו ליד מיטתו. בשעות האחרונות לא דיבר. הגיע לאפיסות כוחות גמורה במלחמתו הארוכה והאחרונה. בחוץ ירד שלג."



~ לבריק, לבריק ~
'חמשתם'/ זאב ז'בוטינסקי. תרגום חנניה רייכמן

אחת מפסגות התרגום של חנניה רייכמן הוא הרומן 'חמשתם' של זאב ז'בוטינסקי, אותו תרגם מרוסית יחד עם י. ה. ייבין. אחת מפסגות התרגום ברומן, הוא תרגומו של רייכמן לשיר הנמל מאודיסה 'לבריק'.
"השיר על 'לבריק'", העיר רייכמן בסוף הספר, "המבריק במקורו בכל שלל צבעיה של לשון הנמל האודיסיאית, אינו ניתן, כמובן, לתרגום, והגירסה העברית המובאה כאן לא באה אלא למסור את עיקר תוכנו של השיר. שיבושי הלשון, המתבלים גירסה זו, שהם אחד בששים מן השמות, אשר עושה האודיסאית ברוסית בגוף המקור, יכולים גם לרמוז רמז קל לרוב עושרו העסיסי של אותו ז'רגון עממי ולאווירתו של השיר, התלויה ברקע לשוני מיוחד זה."

 ז'בוטינסקי מספר על סטודנט אשר שר "שירי נמל בצורה נעימה מאוד." כאשר יוצאים כמה צעירים לשיט לילי בסירה. רוב השירים היו פזמונים רגילים ומוכרים, "אך היה ביניהם אחד שלא שמעתיו לא לפני אותו ערב ולא אחריו: רומן שלם." השיר מביא את סיפורם של לבריק וניוטה "הוא והיא עודם ילדים קטנים, משחקים ומקניטים שבלולים... אחר כך היא, שגדלה ויפתה בינתיים, מקניטה אותו... הוא מתחיל לקנא. סוף סוף היא עזבה אותו. הוא – סבל בנמל, והיא נתקשרה עם יווני עשיר, ובפגשה את אהובה הראשון, פנתה לו עורף."  

מול צריפנו גרה ניוטה,
חמודונת – פיפיה.
לא אשכח עוד עד-אמותה
שני ריסיה – מטריה.

מילדות נדבק לבי בה.
מוצאחנת בעיניי,
אז אספתי לחביבה
שבלולבריקים בגי.

לבריק, לבריק, זקוף קרנים!
תקבל בולבוס במים.

אך מתי שקצת צמחה,
אז התחילה לבלבל,
פעם כך ופעם ככה,
בוא – ולך לעזאזל.

שיחקה בי, שד משחת -
ולקקתי דבש וסם,
אך תרחצנו כבר ביחד
תחת גשר פה בים.

לבריק, לבריק, זקוף קרנים!
מר לעכבר בצפורנים.

על ההר תרבץ אודיסה
ומלמטה – הנמל,
מתרברבת הפרינצסה
כי נהייתי לסבל.

בחגים אקנה לה גלידה -
ושלום: על יד 'דוכס'
כבר הדפין אותה הצידה
איזה ג'ינג'י מפורכס.

לבריק, לבריק, זקוף קרנים!
מי קנה לך עגילים?

וירה – מינה*, עצב, עוני...
חלס קיץ, בא שני...
פעם גשתי עד פנקוני:
ניוטה כבר עם יווני!

לרגליה נעל-זמשה,
לראשה מגבעת גם.
לא סתכלת בי כבר – למש
יחפוף כבר לא אדם.

לבריק, לבריק, זקוף קרנים!
נתפרד השביל לשנים.

* וירה, מינה – הורד הרם. קריאות ספנים וסוורים בשעת טעינה ופריקה.


כמה עובדות טריוויה על הרומן 'חמשתם'

הנוסח הראשון של 'חמשתם' התפרסם תחילה פרקים פרקים בשנת 1933 בשבועון בפריז.

פרסום הרומן הופסק באופן פתאומי, כאשר חלה הפסקה לא צפויה בהופעת השבועון. עם חידוש הדפסתו לאחר כמה חודשים, התבקש ז'בוטינסקי לכתוב 'סינופסיס' של הרומן "תמצית הפרקים הקודמים, ולא – לא יזכרו הקוראים, מי פלוני ומי אלמוני."

בשנת 1936 ראה הרומן אור בפריז בנוסח מתוקן בלווי ציורים של הצייר מד. זהו הנוסח ממנו תרגמו רייכמן וייבין את הספר לעברית.



דַּף הַיֶּלֶד

הַפַּעַם - אֲנַחְנוּ מִתְרַגְּשִׁים בִּמְיֻחָד!
הַפַּעַם - הַקָּהָל שֶׁלָּנוּ אֵינוֹ קָהָל רָגִיל!
קָהָל - שֶׁאוּלַי הִזְנַחְנוּ אוֹתוֹ בְּמִקְצָת בְּדַפֵּי הַמֵּידָע הַקּוֹדְמִים.


בעקבות שיחה שהייתה לי עם מי מקוראות דף המידע,
ובה היא סיפרה לי כי ילדיה נוהגים לקרוא את הדף,
החלטתי לפתוח מחדש את 'פינת הילד' שהייתה
בדפים הראשונים, ולהקדיש בכל דף קטע, שיהיה מיועד
לקוראים  הצעירים.

את דף המידע הקדשנו הפעם לאיש בשם חנניה רייכמן. המבוגרים [בעיקר סבא וסבתא שלכם] זוכרים אותו בזכות ספר מפורסם אותו תרגם לפני שנים רבות: משלי קרילוב. קרילוב הוא כותב משלים רוסי ידוע. הוא נולד בשנת 1769, לפני המון שנים, והוא נחשב לאחד מגדולי כותבי המשלים בעולם יחד עם איזופוס ולפונטיין.
מה זה משל? משל זה סיפור קצר עם מוסר השכל, כלומר סיפור שאנחנו יכולים ללמוד ממנו משהו. לדוגמא המשל הידוע של איזופוס על הצב והארנב. מכירים? בתחרות ריצה בין הצב לארנב, ניצח דווקא הצב, שידע כי הוא איטי, ולכן לא נח לרגע, ואילו הארנב שהיה בטוח בניצחונו, שכב לנוח, נרדם והפסיד בתחרות. מה המוסר השכל מהמשל? מה אנחנו יכולים ללמוד ממנו?
חנניה רייכמן שרוב כתיבתו עסקה בחרוזים, תרגם את משלי קרילוב לעברית וחרז אותם. את הציורים צייר הצייר הידוע נחום גוטמן.
האם אתם מכירים את המשל על השועל והגבינה?
הנה הגרסה של חנניה רייכמן [קיצרתי אותה מעט עבורכם]:

אי שם לבת עורב נקרה חריץ גבינה
מיד ישבה בנחת רוח
על צמרת של אשוח
והגבינה בפיה.
לאסונה, שועל בקרבתה הופיע
בקול ערב גונב הדעת
אומר: בת חמד, מה יפה את!
ואיזה נוי נוצות! ואיזה ברק עיניים!
וגם קולך, ודאי - כקול מלאך שמים!
אל תתבישי בת חן! זמרי אני אומר!
אם כמידת יופיך תיטיבי גם זמר.
צרחה הזמרית במלוא עוצמת גרונה
וברגע זה נשרה מפיה הגבינה
והרמאי ערום המוח
תפסה - וסליק עם המלקוח.


ראו כמה ערמומי השועל בציורו של נחום גוטמן

חנניה רייכמן השתמש והמציא כל מיני מלים, כדי להתאים את השיר לקצב הרצוי. זה נראה בהתחלה קשה, אבל אתם בטח מבינים שזמרית הכוונה לזמרת, וסליק הכוונה להסתלק.
חושבים שאתם יכולים לכתוב את המשל עם חרוזים טובים יותר? נסו ושלחו לנו לכאן.



 


כמה מהספרים שהופיעו בגיליון 'רק היום' האחרון 08/02/2015

מנויי דף המידע של איתמר זכאים לקבל מנוי שנתי
ל'רק היום' - הודעת דואר אלקטרוני שבועית על
פריטים חדשים ונדירים שהגיעו אלינו.
ניתן להירשם כאן! 



בעקבות בקשות רבות, החלטתי להתחיל לצלם עמודים מתוך 'פנקס הניצולים' [על הפנקס ומדוע לא אמכור אותו לעולם, ראו  כאן:
http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=14]

 פנקס הניצולים - 'רשימות יהודים שנשארו בחיים בארצות השונות של אירופה'. הספר, שיצא לאור בשנת 1945 [!], על ידי המדור לחיפוש קרובים של הסוכנות היהודית, הכיל 60,000 שמות של ניצולים, מחולקים לפי ארצות מוצאם.
כדי לעיין ברשימות, ניתן להיכנס בדף הפייסבוק של 'פנקס הניצולים' לאלבומים. כרגע יש חמישה אלבומים מתוך שלושים וארבעה:

1. שמות של נשים יהודיות במחנה ברגן בלזן. עמ' 1-29
2.
שמות של יהודים פולניים שנמצאו במחנה ברגן בלזן. עמ' 29-33
3.
שמות יהודים ניצולים ממחנה בוכנוואלד. עמ' 33-47
4.
שמות הניצולים היהודים ממחנות השמד באירופה [חוץ מפולין]. עמ' 48-70
5.
רשימת נשים יהודיות שנמצאו במחנה רנצמילר [גרמניה]. עמ' 70-73

על פי התגובות שאני מקבל,
זהו כנראה אחד הפרוייקטים החשובים
שעשיתי עד היום.
למעבר לדף הפייסבוק לחצו
כאן.



~ מועדון הלקוחות ~

מה מקבלים חברי מועדון הלקוחות של חנות הספרים של איתמר?

מנוי שנתי לדפי המידע של איתמר, כמובן!

עד היום הצטרפו מאות לקוחות הזכאים:

 * הנחה של 50% על כל הספרים בחנות בחיפה,
* הנחה של 50% על כל הספרים המומלצים באתר האינטרנט שלנו,
* הנחה של 50% על ספרי הוצאת הספרים של איתמר [דון קאמילו,
11 האלופים, יהושע הפרוע, מיומנו של מאתר ספרים]
*מנוי שנתי ל'רק היום' - הודעת דואר אלקטרוני שבועית על פריטים
חדשים ונדירים שהגיעו אלינו.
* ארכיון דפי המידע 


כל חבר מועדון שיירשם יכול לקבל כמה מתנות -
*רפרודוקציה של ליליאן,
*חוברת מקורית משנת 1959 'אגדת תל אביב' של רפאל ספורטה,
*הספר 'מקום טוב בצד' - ספרה המרתק של מזכירתו של משה דיין. נאורה 
מטלון מתארת את אישיותו של משה דיין כאדם, כמפקד, כפוליטיקאי
וכמדינאי לאורך תחנות בחייו.
את המתנות ניתן לקבל בחנות בחיפה, או במשלוח בדואר [10 ש"ח].


הצטרפות למועדון המנויים בטלפון 052-2585787
.

אנו מזמינים אתכם לדף הפייסבוק
החדש של מועדון המנויים שלנו.
למעבר לחצו
כאן



רוצים להעניק את המתנה המיוחדת ביותר?


העניקו את המנוי על דף המידע במתנה.
מקבל המתנה יקבל את הדף במשך שנה
ויהיה זכאי לכל המתנות וההנחות המגיעות למנויים.
את המתנה הזאת הוא לא ישכח במשך כל השנה!

אתם נותנים מתנה ומקבלים מתנה!
כל מנוי במועדון הלקוחות שלנו, אשר יעניק מנוי
ל'דף המידע של איתמר' לשנה מתנה  [240 ש"ח לשנה],
יקבל זיכוי בסכום זהה לקניית ספרים בחנות בחיפה
או במדור המומלצים באתר האינטרנט שלנו, או ב'רק היום'
עם אפשרות למשלוח בדואר.
[ב'מבצע מתנה' הזיכוי יינתן על
מחירם המלא של הספרים כפי שמופיע באתר או
בחנות]. 04-6399749.



מה בדף המידע הבא?

  

~ גרשון גרא ~
 ההיסטוריון של הישוב



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן