דף מידע מספר 31   

10 יולי 2014

אוסיה

"את כל אלו החברים הנמצאים כאן...  אפשר לחלק לשלושה סוגים.
1] מפקפקים - רועדים במקצת
2] אמיצים
3] בינוניים - כלומר אלה הנוטים לפעמים לראשונים
ולפעמים לשניים...
לו הגוגולים והדוסטוייבסקים
וכל יתר הסופרים הרוסים ראו את הבחורים האמיצים האלה,
כי אז טיפוסיהם היהודים שהם תארו לנו היו לגמרי אחרים."


יומן טרומפלדור. 10 בינואר 1920



מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

מי אתה, עזיז דומט?

המשורר יצחק עקביהו נולד בגרמניה בשנת 1913.  כאשר הרגיש בסכנה המתקרבת הפסיק את לימודיו באוניברסיטה ועלה לארץ ישראל בשנת 1939. עקביהו בחר להשתקע בירושלים כדי המשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית. בראשית שנות החמישים פנה אבא חושי ראש עירית חיפה, בקריאה לאנשי רוח ואמנים לבוא ולהתיישב בעיר. יצחק עקביהו היה בין עשרות הסופרים ואנשי הרוח, שנענו לקריאה.

 הגשר

מגדה אל גדה גשר זה מתמתח
כנמר שתקע, שבע אונים ודרוך,
כפותיו אחוריות בעמדן ודולח
קדמיות לפניו, וגופו כמשוך.

גשר זה - נשמתו הפועלת בסתר:
נוסחאות, מספרים, הנדסה שימושית:
אך אתה רק תראה את ההוד והכתר:
את קשתו האומרת שלוה מלכותית.

 


יום אחד בשנת 1999 התקשרו אלי יורשיו של עקביהו ושאלו אותי האם אני מוכן לקבל את כל ספריו, אחרת הם ייזרקו לרחוב. התנאי שהם הציבו לי היה, שאני צריך לפנות לבדי את הדירה מכל אלפי הספרים שבה.
ביום ב', בשעה 06.00 בבוקר, מצוייד במפתח לדירה, התייצבתי בין ספריו של המשורר. זאת הייתה ספרייה מדהימה. היו בה מאות ספרי  שירה ומחזות. מדפים עמוסים בספרי מחקר בספרות, ביהדות ובהיסטוריה של עם ישראל. 
מתוך הספרים ביצבצו רשימות ביקורת שכתב עקביהו על הספרים לעיתונים השונים. מכתבים ממשוררים וסופרים - יעקב אורלנד, ש. שלום, אברהם קריב ועוד - שימשו לו כסימניות. מאות גזרי עיתונים העוסקים בספר המסוים או במחברו, נשרו כעלים בשלכת על הרצפה.

בחדר האורחים, באחד המדפים, מוסתר בין שני ספרים גדולים, גיליתי לפתע  צרור ניירות. בגלל הנייר החום והזול ששימש ככריכה, טעיתי לחשוב שמדובר במחברת ישנה. בתחילה נדמה היה לי כי זאת מזכרת מתקופת בית הספר של הילד עקביהו. בחזית "המחברת" התנוססה מדבקה גדולה, עליה נכתב במכונת כתיבה, באותיות לועזיות: Joseph Trumpeldor! יוסף טרומפלדור!

מיהרתי לדפדף בדפים המתפוררים, ולבי פסק מלכת.  לא הייתה זאת מחברת כמו שחשבתי תחילה, אלא כתב יד של מחזה. בעמוד השער היה כתוב [שוב, במכונת כתיבה ובאותיות לועזיות]:

יוסף טרומפלדור

מחזה בשלוש מערכות

מאת: עזיז דומט

חיפה 1922

    עזיז דומט? מי אתה, עזיז דומט? את השם לא שמעתי מעולם. האם מחזאי ערבי ישראלי שבחר להתעסק בנושא הגבורה היהודית, או שאולי אתה בכלל מחזאי ארץ ישראלי המסתתר תחת שם בדוי? כיצד ייתכן שמחזאי ערבי כתב בגרמנית מחזה על אירוע המהווה חלק חשוב מהאתוס הציוני? ועוד שנתיים לאחר המאורעות בתל חי? הרגשתי שאני מחזיק ביד מסמך בעל ערך היסטורי חשוב ביותר.
חזרתי אותו בוקר לחנותי. לא הייתי מסוגל להתרכז בעבודה הרגילה.
התחלתי לחפש בספרי תיאטרון ובאנציקלופדיות אחר האיש. ביקשתי מכמה מלקוחותיי, חוקרי תיאטרון בעלי שם, שימצאו לי חומר עליו. לשווא. דומה שאיש לא שמע על עזיז דומט. את הפיתרון מצאתי דווקא בגזרי עיתונים משנות השבעים ובספרי היסטוריה העוסקים בטרומפלדור*, שם קראתי על חייו המשונים ועל סופו המוזר עוד יותר של האיש.

עזיז דומט נולד במצרים, ובדרך לא דרך התגלגל לירושלים, לבית היתומים הסורי "שנלר", שם התחנך ולמד בשפה הגרמנית. כשבגר האמין דומט בדו-שיח בין יהודים לבין ערבים. הוא כתב מחזות וסיפורים העוסקים כולם ביחסים בין שני העמים.
המחזה "יוסף טרומפלדור", מספר על צעיר ערבי המתאהב בנערה יהודייה, והולך בעקבותיה לתל-חי. הערבי משתתף, אפילו בקרב המפורסם על תל-חי לצדם של ידידיו היהודים, ונהרג בקרב.
אביגדור המאירי, וקולונל קיש, וגם חיים וייצמן, נרתמו לעזור לדומט. המאירי כתב מאמר נלהב על המחזה בעיתון האידי "אטלנוילנד" בשנת 1925, ואף דאג לתרגום קטעים מהמחזה לאידיש [!].
חיים וייצמן העביר את המחזה לסופר ישראל זנגוויל, בניסיון לשכנעו לתרגם את המחזה לאנגלית. אולם כל המאמצים לא עלו יפה, ודומט ומחזותיו נשארו אלמוניים. מאוכזב וממורמר עזב דומט את הארץ, והשתקע בגרמניה. הוא שינה את דעותיו על הציונות ועל היהודים. משנת 1939 הוא חי בגרמניה והופיע ברדיו בתעמולה נאצית נגד היהודים. זה לא עזר לו. עזיז דומט נשלח למחנה ריכוז גרמני ונרצח יחד עם שכניו היהודים בשנת 1943, ממש כמו גיבור מחזהו "יוסף טרומפלדור" שנהרג עם ידידיו היהודים בתל-חי!

 

*במדור הספרות והתרבות של העיתון ידיעות אחרונות הופיעו בשנת 1976 מכתבים של חוקר התיאטרון ישראל גור, שבהם הוא טען כי הוא גילה את מחזהו האבוד של עזיז דומט.

שולמית לסקוב הקדישה לעזיז דומט כמה עמודים בספרה על חייו של טרומפלדור.

מרדכי נאור מספר על עזיז דומט בספרו 'מסיפורי ארץ אהבתי' בפרק הנקרא - 'סופר ערבי ו...ציוני'.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

רוצים לקרוא עוד מהרפתקאותיו של איתמר בחיפוש אחר ספרים אבודים?
אנחנו ממליצים לקרוא את הספר
'מיומנו של מאתר ספרים'.

ניתן לקרוא סיפורים ואירועים חדשים במדור 'מיומנו של מאתר ספרים' בעמוד השער של האתר. היומן מתעדכן כל כמה שעות, יום יום.



היכן הראש של אוסיה?

בילדותי באמצע שהות ה-60, למדתי בבית הספר העממי 'תל גנים' ברמת גן. בית הספר היה צמוד לחצר האחורית של ביתי. 
הייתי תלמיד די בינוני, שהתעקש לבלות את כל שעות הפנאי שלו במגרש הכדורסל, או בפרדס הגדול מול ביתי.
יום אחד בתחילת השיעור הפתיעה אותי המורה, ובקשה לאסוף את העבודה על תל-חי שהיינו אמורים לעשות. כל הילדים שלפו את העבודות מתיקיהם, והמורה עברה בין השורות ואספה אותן לערימה. כאשר היא הגיעה אלי היא עצרה.
'שכחתי את העבודה בבית!' הודעתי לה.
'אם כך, אני מציעה שתלך הביתה ותביא אותה!' היא הכריזה בנימה של זלזול של מי שיודעת שאני 'מבלף'.
'אבא ואמא בעבודה.. אין אף אחד בבית...' גמגמתי, 'אני אביא את העבודה מחר'.
'אולי תשתמש במפתח?' היא משכה את המפתח התלוי בשרוך על צווארי, לקול מצהלות הילדים.

 מאחר והיא ידעה היכן אני גר, היא העניקה לי עשר דקות ללכת הביתה ולהביא את העבודה שהכנתי על טרומפלדור וחבריו.
במקום להגיע הביתה בדרך הקצרה, דרך הגדר של מגרש הכדורסל, בחרתי להקיף את החצר הגדולה, ולרוץ ברחוב גדעון, אל רחוב הפורצים, אל חנות העיתונים של שמואל בבית הגדול. פרצתי אל תוך החנות, וביקשתי משמואל מחברת דקה של 12 עמודים עם שורות. על הדלפק ראיתי אוסף של גלויות למכירה. הגלויה העליונה היתה של הרצל, ומתחתיה ראיתי מבצבץ יוסף טרומפלדור צבוע בחום.
 
היכן הראש של אוסיה?
                                                      

 

ביקשתי משמואל 'שירשום' את הקנייה במחברת החובות, ודהרתי הביתה.
על השטיח בסלון ערמתי עפרונות וצבעים ודבק נוזלי ומספרים וכרכים של אנציקלופדיה תרבות ואנציקלופדיה מכלל.
העתקתי את תולדות חייו של האיש בכתב יפה, סיפרתי על המצב הבטחוני המתוח, על הקרבות עם הערבים, על הקורבנות. בסוף העבודה כתבתי באותיות גדולות ובצבע אדום:


טוב למות בעד ארצנו

מתוך תרבות גזרתי [גזרתי!!!] את ראשו של יוסף והדבקתי בעמוד הראשון לקישוט. על חזית המחברת הדבקתי את הגלויה בשיפוע יפה, ורשמתי מתחתיה -

גיבורי תל חי

עבודה מאת : איתמר לוי

כיתה ז ראשונה

רמת גן

ארץ ישראל

כדור הארץ

היקום

סידרתי את הדברים במקומם ויצאתי חזרה לבית הספר. לא היה צורך למהר, נשארו לי עוד חמש דקות.



ספרים בבולים

דרכו של טרומפלדור כפי שהיא משתקפת בבולי ישראל

 

יוסף טרומפלדור נולד ביום 29.11.1880 בעיר פיאטיגורסק שבקווקז – רוסיה. לאחר תקופת לימודיו בחדר למד בבית הספר העממי בעירו. למרות כשרונו לא נתקבל לבית הספר הריאלי במקום, בגלל יהדותו. תחת זאת בחר בלימודי רפואת השיניים וקיבל תעודת גמר מהאוניברסיטה בקזאן בגיל 20. נראה שהגאווה שהייתה טבועה בנפשו עם מוצאו היהודי, הדריכה אותו אל פעילות ציונית, שכן בשנת 1897, בהתכנס הקונגרס הציוני הראשון בבזל, כבר עמד טרומפלדור בראש חוג של ציונים בעיר מולדתו פיאטיגורסק.

 

 

בשנת 1912 עלה ארצה עם אחדים מחבריו אשר התארגנו לחיים שיתופיים מלאים בשדות חוות מגדל שליד טבריה. שנה לאחר מכן עבר לעבוד בדגניה כשהעבודה האהובה עליו היא החריש בשדה. בידו האחת היה אוחז במחרשה וגם מכוון את הבהמה להליכה בתלם במושכות שבין אצבעותיו.

 

   הפרשה המופלאה של הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, במסגרת הצבא הבריטי, הנה פרשת מפתח בתולדות הציונות. לראשונה הוקמה יחידה צבאית שחייליה יהודים. ראשיתה של התנועה בהקמת "גדוד נהגי הפרדות של ציון" שהוקם באלכסנדריה של מצרים ביוזמת זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור.

אברהם מלניקוב נולד ב- 1892 בסקורני הבסרבית על שפת הדנייסטר.  בשנת 1918, מלניקוב התנדב ל"גדוד קלעי המלך ה- 39" בגדודים העבריים והגיע לארץ ישראל דרך מצרים. במהרה השתחרר מהגדוד והתמסר לחיי האמנות בארץ. הוא זכה לאהדת השלטונות הבריטיים ותפס מקום מרכזי בקרב האמנים המקומיים. המושל הבריטי סטורס נתן לו סדנה בתוך חומת העיר העתיקה בירושלים, מעל שער שכם. סדנה זו נבזזה ונהרסה עם כל תכולתה במאורעות תרפ"ט.

 

 

בשנת 1920 נפלו בתל חי טרומפלדור וחבריו. לורד מלצ'ט (סר אלפרד מונד) נענה ליוזמת ההנהלה הציונית בשנת 1928, והביע את נכונותו לדאוג למימון ולהקמת מצבה לזכר הנופלים בתל חי. בתיאום עמו, הכין מלניקוב את התרשים למצבה בדמות אריה שואג.  המימון הראשוני של לורד מלצ'ט לא הספיק ומלניקוב, שלא רצה להתפשר על גודל יצירתו, השלים את החסר מכיסו הפרטי.  בשנת 1960 בעת ששיחרר את חפציו ויצירותיו בנמל חיפה, לקה מלניקוב בשבץ ונפטר כאלמוני בבי"ח רמב"ם. הוא נטמן על פי צוואתו ליד קבר אישתו לרגלי פסל האריה.

 



הידעת

[כמה עובדות טריוויה על יוסף טרמפלדור מתוך הספרים]

 
 
 
 
 
 
 
להזמנת הספרים לחץ על חזיתם 

הידעת שאביב  ואחיו של יוסף טרומפלדור היו רופאי שיניים, וגם הוא הלך בעקבותיהם, וקיבל בגיל 20 תעודה של מרפא שיניים, ואף החל בעבודתו עד שהגיע אליו צו גיוס לצבא הרוסי בשנת 1901.

 

הידעת שטרומפלדור היה צמחוני, שאפילו לא הסכים להניח את ראשו על כר נוצות.

 

הידעת כי טרומפלדור היה פאציפיסט והתגייס לצבא הרוסי רק כדי שלא יפרשו את המנעותו כפחדנות יהודית.

 

הידעת שבזמן מלחמת רוסיה יפן, כאשר נפל יוסף טרומפלדור יחד עם עוד 40,000 חילים רוסים בשבי היפנים, הוא ייסד לחבריו השבויים תיאטרון יהודי, אסף ספרים והקים ספרייה, והיה עורכו של העיתון 'דער יודעשער לעבן'.

 

הידעת שטרומפלדור הודיע להוריו על כריתת ידו רק כעבור חמישה חודשים, כאשר שלח להם מכתב מהשבי ביפן.

הידעת שטרומפלדור למד באוניברסיטה משפטים וחקלאות.

הידעת שטרומפלדור כתב סיפור קצר בשם 'ליובה', ובו הוא מתאר את אהבתו של חייל החוזר מהמלחמה, אל ילדה בת אחת עשרה!

הידעת כי כאשר הגיעו טרומפלדור וששת חבריו ללמוד עבודה חקלאית במגדל פגש אותם שמטאל דיין ממגדל, אך הם לא יכלו לדבר ביניהם כי דיין התעקש לדבר אך ורק בעברית, שפה שהשבעה כלל לא הבינו.

הידעת כי חברי תל חי היו מותקפים שוב ושוב על ידי חבורה של שודדים ערביים , אשר בכל פעם היו מפשיטים אותם מבגדיהם וגוזלים את חפציהם ונשקיהם, ומשאירים אותם ערומים למחצה. גם טרומפלדור נקלע לאירוע כזה בו נדרש לפשוט את בגדיו. 'הכול ראיתי בחיי' הוא כותב ביומנו, 'הורגים, שוחטים, אולם אין פושטים בגדים. במנהג ברברי כזה אני נתקל בפעם הראשונה.'

הידעת כי כאשר החלו היריות בתל חי, היה טרומפלדור בכפר גלעדי, בזמן ארוחת בוקר.

הידעת כי הביוגרפיה הראשונה על טרומפלדור נכתבה כבר בשנת 1922. גדוד העבודה על שם טרומפלדור הטיל את המשימה על חברו הוותיק דוד בלוצרקובסקי, אך הוא לא השלימה כי נפטר בתל אביב בעיצומה של המלאכה.

 



מאחורי הקלעים של דף המידע



ביום ג' 11/12/2007 תוך כדי דפדוף בספר 'פואמה פדגוגית'/ מאקארנקו, אותו מצאתי לטובה מכרמיאל, שמתי  לב לראשונה להקדשה המופיעה בעמודים הראשונים של הספר: "ההוצאה העברית – לזכרו של דוב שפר, חניך השומר הצעיר בליטא ובארץ ישראל, אשר נפל על משמרתו במקווה ישראל ביום א' חשוון תרצ"ט, והוא בן שבע עשרה שנה תמים עם חיי העבודה וההגשמה החלוצית".

 

 רשמתי לעצמי לנסות ולברר, מי הוא דוב שפר, ומה גרם לספרית פועלים להנציחו בספר? האם משהו בנסיבות מותו?
הספר 'פואמה פדגוגית' מאת א. מאקארנקו יצא לאור בהוצאת ספרית פועלים הקיבוץ המאוחד, בשנת 1941. הספר תורגם מרוסית על ידי אברהם שלונסקי, והוא עוסק בסיפורו של מחנך במושבת הנוער ע"ש גורקי. בני נוער עזובים, חלקם פושעים, מתקבצים בה ומשקמים את חייהם.

 


אנשים רבים וטובים נרתמו לעזרה. עשרות שלחו לי את כתובת האתר של משרד הביטחון בו הוא מוזכר. אך מעט הפרטים המופיעים שם רק מעצימים את התעלומה. מדובר בבחור צעיר שעלה לבדו לארץ בשנת 1937, וכעבור שנה נהרג כתלמיד במקווה ישראל.
במסגרת חיפושיי הגיעה עדות חשובה ומפתיעה מארכיון מכון ז'בוטינסקי. בספר 'יזכור' שהוציא משרד הביטחון לחללי ישראל, בסוף הדברים על דב, נאמר כי שמו מוזכר בספר 'יזכור' של מכון ז'בוטינסקי. ההערה הזאת נראתה לי משונה, כי דב שפר היה בכלל בשומר הצעיר. אמירה שטרן מנהלת ארכיון מכון ז'בוטינסקי שמחה לעזור. היא ספרה לי כי ספר 'יזכור' עליו מדובר, הוא בעצם כמה ספרים ענקיים, בהם כתבו באותם ימים את שמות החללים, גם אלו שלא היו חברי מחתרות. ביום 26/10/1938 נכתב בכרך המוקדש 'לזכר החייל האלמוני של המחתרת' בכתב יד: 'דב שפר בן 18, תלמיד מקווה ישראל, נרצח על ידי אורב בקרבת אגרובנק'. זאת הפעם הראשונה שנכתב כי הוא נרצח על ידי אורב, ושם מקום – אגרובנק, שהייתה שכונה על גבול מקווה ישראל. מעניין כי באותו יום [כך נכתב בספר יזכור] נרצח בחור בשם ישראל תם בן 25 ליד נס ציונה. באתר של משרד הביטחון אני קורא כי הוא נרצח מהמארב כשחזר מהעבודה בפרדס. התעלומה עדיין גדולה, מדוע אם כן בחרו בספרית פועלים להנציח דווקא את זכרו של דב שפר בספר?

על שולחני, תוך כדי סידור ערימות הספרים הממתינות לי, גיליתי חוברת שיצאה לכבוד 100 שנה ל-'מקווה ישראל'. [החוברת נשכחה בין הספרים מחודש ספטמבר, כאשר השתמשתי בה בדף המידע מס. 25, כדי לכתוב על הצילום של הרצל עם הקיסר שהיה/ לא היה בשערי 'מקווה ישראל'.] בחוברת מצאתי חומר רקע שיכול לעזור בפענוח הירצחו של דב שפר: "... התלמידים גילו אחריות יתרה בעבודה ודאגה רבה למשק. עם זאת לא הרפו מתפקידי ההגנה. הסניף במקום כלל מאתיים וחמישים איש, רובם הגדול תלמידים, שסיימו קורסים מרוכזים של מדריכי ההגנה. יש אשר צעירים, בני שש עשרה שבע עשרה, עסקו באימונים ובסיורים כל הלילה. ולמחרת המשיכו בעבודת היום...באחרית ימי המנדט מילאה 'מקווה ישראל' תפקידים רבים ונכבדים... היא הייתה עמדת חזית כלפי יאזור, כלפי אבו כביר ויפו. היא גם שימשה כעמדה קיצונית של תל אביב. אליה קשורה הייתה שכונת אגרובנק [חולון], המקבלת נשק ותגבורת ממקווה ישראל... הפורעים לא העזו להתייצב פנים אל פנים. הם ירו מן המארב." האם זה מה שקרה לדב שפר, האם באמת למד ביום ושמר בלילה? אני עדיין חיכיתי לעדות ממקור ראשון, אולי אפילו מישהו שלמד אתו ב-'מקווה ישראל'. בשלב זה עדיין לא ידעתי כי פתרון התעלומה לא נמצא במעשיו של דב בארץ ישראל כמו שחשבתי וחיפשתי, אלא דווקא בעיר הולדתו קובנה שבליטא. 
כל אותו זמן,  במקביל, המשכתי לאסוף חומר לדף המידע מס. 31. באותו דף מידע, העוסק ביוסף טרומפלדור, החלטתי להציג בפני הגולשים את התעלומה על דב שפר, ולבקש את עזרתם. במהלך התחקיר גיליתי לתדהמתי כי דב שפר היה חבר בגדוד 'השרון' של 'השומר הצעיר' בליטא, בקבוצת... 'תל חי'! לא יאומן איך הדברים מתחברים לבסוף. כאילו יד מכוונת את האירועים.
את הכיוון לפתרון האפשרי נתן לי דודו אמיתי, מנהל יד יערי, אשר הפנה את תשומת לבי לספר 'ראשית עד אחרית' - ובו סיפור העלייה המיוחד של דב שפר. על כך תוכלו לקרוא בהמשך.



חמשת הנועזים מ-'תל חי'

יהודה והסה ומשה ואריה ובורקה  הסתודדו ביניהם באחד החדרים הקטנים במעון קן 'השומר הצעיר' בקובנה. מבעד לחלון הפתוח ניתן היה לשמוע את זרימת המים בנהר הוילייה. לפתע נשמעו קריאות צהלה, מחיאות כפיים ושירה אדירה מהאולם הגדול בו נערכה האסיפה החגיגית של הקן. חמשת הצעירים בני החמש עשרה, חברי קבוצת 'תל חי' בגדוד 'השרון' מיהרו לקבוע את מקום המפגש מחר בשעת בוקר מוקדמת, ומיהרו לחזור אל האולם המקושט לפני שירגישו בחסרונם.


מימין: יהודה צ'רנס, צבי [הסה] גולדפרב, משה גרבר,
דב [בורקה] שפר, אריה ברנשטיין

למחרת רעשה העיר. הידיעה על העלמותם של החמישה היתה לשיחה בפי כול, והגיעה אפילו לעמודי החדשות בעיתונים - חמישה תלמידי תיכון, ממשפחות ידועות, נעלמו מביתם ללא הודעה מוקדמת - גם לא לחבריהם בתנועה. רק כעבור כמה שעות נפתרה התעלומה, החמישה החליטו לצאת להכשרה חקלאית  במטרה לעלות לקיבוץ בארץ ישראל.

 הורים יקרים,

אני נמצא כבר בהכשרה. באותו זמן שאתם קוראים את המכתב הזה אני כבר חי חיים חדשים, חיי עבודה וצדק. אין ברצוני לבאר מעשי זה. אין ברצוני להצטדק לפניכם, אך אומר לכם רק דבר אחד, שאת מעשי זה חישבתי במשך כל השנה ובמשך כל השנה אספתי את הכסף והתכוננתי לזה. אני מבקש סליחה על השקרים שצריך הייתי לומר בגלל הסתרת הדבר הזה. אל תאשימו בזה אף אחד מחברי, כי אף אחד לא פיתה אותי למעשיי...

מכתבו של דב שפר להוריו

דב שפר [בורקה שייפר] נולד בשנת תרפ"א בקובנה שבליטא. משפחתו היתה אמידה, אביו רוקח ואמו רופאת שינים. הוא למד בגימנסיה עברית בעיר והתגלה כתלמיד מוכשר ובעיקר הצטיין בלימוד השפה העברית. דב גם הצטיין בכישרון דראמטי והשתתף בהצגות רבות שהעלתה הגימנסיה. הוא הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ובמסגרתה הרבה בארגון פעולות תרבות. 

 

 

בציבור היהודי  בקובנה החל ויכוח עז בין המצדדים במעשיהם של 'חמש הנועזים' לבין המתנגדים. ההורים דרשו מהנהגת הקן להתערב, אך החמישה עמדו בסירובם לשוב. צעדם הנועז פתח מסע של התעוררות רעיונית בקרב חברי התנועה. לבסוף הוחלט כי שלושה מתוך חמשת הנערים יחזרו לבתיהם, יסיימו את לימודיהם ורק אחר כך יצאו להכשרה,  השנים שעמדו בתוקף על דעתם - דב שפר ויהודה צ'רנס - יעלו בהסכמת הוריהם לארץ ישראל, וימשיכו את לימודיהם בבית ספר חקלאי.
בשנת 1937 עלה לבדו לארץ ולמד בבית הספר 'מקווה ישראל'.

 'ביריות והצתות, בהריגות ובפגיעות נפגשים אנו על כל צעד ושעל. כן, זה מראה לנו כמה קשה הוא הדבר להגן על המולדת. העם היהודי סובל כיום את כאבי מולדתו... אני מאוד שבע רצון בעבודתי. מעולם לא הרגשתי את עצמי מאושר כמו עכשיו אחרי עמל של שמונה שעות. '

ממכתבו של דב לחבריו בקן קובנה

דב הצטרף לקן תל אביב של 'השומר הצעיר', וגם ל-'הגנה'. הוא עבד ולמד במשך היום, ועמד על המשמר בלילה. אור ליום ב' בחשון תרצ"ט (26.10.1938), כאשר עמד על משמרתו ב-'עמדת הכרם' של 'מקווה ישראל', נורה ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית העלמין נחלת יצחק. אחרי ארונו העטוף בדגל 'השומר הצעיר' הלכו חבריו מתנועת הנוער, נוטרים, תלמידי 'מקווה ישראל', מוריו ופועליו של בית הספר.
נפילתו של דב עוררה התרגשות רבה הן בישוב היהודי בארץ ישראל, והן בציבור היהודי בליטא. אסיפות אבל מיוחדות נערכו בקני השומר הצעיר, ואסיפות יזכור בקרב הציבור הרחב. בקן קובנה נקרא אחד מגדודי הצופים על שמו, כמו כן קיבוץ עליה חדש שהוקם באותם ימים - 'קיבוץ דב'. תרומות נאספו לקרן הקימת לישראל, ובעזרתם ניטעו 500 עצים. תנועת השומר הצעיר הוציאה חוברת לזכרו, והוצאת 'ספרית פועלים' החליטה להנציח את זכרו של הנער הצעיר שברח מבית הוריו כדי לעלות לארץ ישראל, על דפי הספר 'פואמה פדגוגית'



אנו מבקשים את עזרת הציבור

דף מספר מס. 8, שנשלח בתאריך 17/01/2007, עסק בספרים ובצנזורה. במדור 'אנו מבקשים את עזרת הציבור' הבאנו בפניכם את הבקשה הבאה:

בשנת 1949 יצאה לאור מהדורה חדשה של הספר 'חבל סדום' / יהודה אלמוג, וב. צ. אשל. הספר אשר עוסק בתיאור איזור ים המלח פורסם לראשונה בשנת 1944. במהדורה השניה חסרים עמודים 414-413, אשר נחתכו מהספר לאחר הדפסתו. במקומו מודבקת ההודעה: ' מסיבות בלתי תלויות בנו הוצאו העמודים מס. 414-413. ההוצאה'. האגדות מספרות כי הדף נחתך בגלל בעיות צנזורה, לאחר שתואר בו מסלול נחיתה של מטוסים אשר הביאו הספקה לירושלים הנצורה. אנו פונים בבקשת עזרה לכל מי שיודע פרטים על הנושא, או שבמקרה מצוי ברשותו הספר עם הדף המצונזר!

כתבו לנו

 

בינתיים הגיעו אלינו ידיעות מפתיעות ביותר בקשר לתוכנו של הדף המצונזר. אנחנו אוספים חומר ונפרסם את תוצאות התחקיר בדף המידע הבא.



מתוך הקטלוג הכללי

קטלוג המידע באתר האינטרנט שלנו מכיל אלפי ספרים. זהו קטלוג שנבנה וגדל יום יום, בעיקר בעזרתכם. ניתן לחפש בו בעזרת שם הספר, שם הוצאת הספרים, אפילו מלת מפתח מספיקה לפעמים.  נאמר שאתם מחפשים ספרי שירה.  הנה חלק קטן מן התוצאות המתקבלות בקטלוג הכללי באתר כאשר בוחרים את הנושא 'מוסיקה' במנוע החיפוש.  אם אתם רוצים לראות את פרטי הספר המלאים או מעוניינים שאיתמר יאתרו עבורכם, לחצו על "לפרטים נוספים". ספרים נוספים בנושא ניתן למצוא במדור המומלצים  באתר:

 

חדוות המוסיקה/ ליאונרד ברנשטין

הספר סוקר נושאים שונים בשדה המוסיקה: המוסיקה החדישה, המוסיקה של באך, דרך התהוותה של הקומדיה המוסיקלית האמריקנית, חדר עבודתו של בטהובן, חוויותיו של ברנשטיין בחיבור מוסיקה לסרטי קולנוע ועוד.
רשפים, 1973. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

 מוצרט/ אלפרד איינשטיין

 

מוצרט - אפיו ויצירתו. האדם: איש המסעות. האזרח והגאון. מוצרט ו'בנות חוה'. קתוליות ומאסוניות. פטריוטיזם והשכלה. 
עידית, 1957. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

בטהובן/ פאול בקר

חייו ויצירתו של גאון המוסיקה. א. בטהובן האדם: 1. תולדות חייו. 2. מחוגי חייו. ב. בטהובן היוצר: 1. האידיאה הפיוטית. 2. יצירות לפסנתר וקונצרטים,  ועוד.
עידית, 1953. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

פרידריק שופן/ ולטר ופאולה רהברג

שנות הילדות, המוסיקאי ויצירותיו - עיונים כלליים, היצירות. הכרוניקה של חיי שופן ועוד.
עידית, 1958. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

חיים בלי פשרות/ יהויכין סטוצ'בסקי

ספר זכרונותיו של יהויכין סטוצ'בסקי – מבחירי המוסיקאים היהודים – מלחין, צ'לן ומחנך בעל שם עולמי. הספר מכיל אינפורמציה על חיי המוסיקה במרכזי התרבות הגדולים באירופה.
ספרית פועלים, 1977. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

המוסיקה היהודית ויוצריה/ ישראל שליטא

תולדות המוסיקה של העם היהודי מימי קדם ועד ימינו: מוסיקה עתיקה, טעמי המקרא, לחן התפילה היהודית, חזנות, זמירות, נגינה חסידית, זמר עם, פריחת הזמר העממי, שירת האדמה ועוד.
צ'צ'יק, 1960. כריכה קשה, 55 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

קורות קומפוזיטורים דגולים/ הנרי ודנה תומאס

ברשימות קצרות מנסים המחברים לתת את המיוחד והאופייני הן בתולדות החיים והן ביצירות של תשעה עשר קומפוזיטורים דגולים: באך, היידן, הנדל, מוצרט, בטהובן, שוברט, מנדלסון, שופן, שומאן, ליסט, ועוד.
המתמיד, 1959. כריכה קשה, 55 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

שוברט/ רוברט הייבן שאופלר

פרשת חייו הקצרה של שוברט: וינה של שוברט, חיי בוהימה, חיי האהבה, מוסיקה קאמרית לכלי נשיפה ומיתרים, הסונאטות המוקדמות לפסנתר, שירי אהבה ועוד.
לדורי, 1955. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

משפחת הפלמ"ח/ חיים גורי, חיים חפר

פזמונים + תווים מימי הפלמ"ח: רבותי ההיסטוריה חוזרת, הלכה דוניה, סואן בדמי הליל, סורו סורו מני, נאום תשובה לרב חובלים איטלקי, רותי.  חברי הפלמ"ח, 1973. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

צלילי המקרא/ י. ל. נאמן

יסודות המוסיקה של הטעמים: מבנה הטעמים, סמני הטעמים במלים, הנגינות בבחינת המוסיקה, מסורת הנגינות, ניגון חמשת חמשי תורה, פרושי נעימות, ניגון הנביאים [ההפטרה] ועוד.
מורשת, 1956. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

שנותי הרבות/ ארתור רובינשטיין

חייו של ארתור רובינשטיין כמוסיקאי מצליח: אירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה ושנות העשרים העליזות, שיבה כמנצח לארצות הברית, הבריחה להוליווד, סיורי קונצרטים והקלטות, ועוד.
שוקן, 1982. כריכה קשה, 55 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן

 



הרצאות

'מיומנו של מאתר ספרים'


לחיצה על חזית הספר תחשוף את פרטיו

ניתן להזמין את איתמר להרצאות בחוגי-בית, קיבוצים ועוד.

את ההרצאה פותח איתמר בסיפור כיצד הכול החל. כיצד הפך הרעיון לאתר ספרים אנשים לעסק. הוא מביא כמה דוגמאות מוזרות במיוחד של בקשות שהפנו אליו אנשים.

משך ההרצאה שעה וחצי כולל שאלות.

לפרטים:

04-6399749



היומן האישי

אל תחמיצו את היומן האישי של איתמר המתפרסם כל יום באתר
במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.

הנה כמה דוגמאות מהיומן:

יום ד' 12/12/2007

  פער הדורות יכול להיות לעתים כה גדול, עד שלפעמים איננו מבדילים מה טוב באמת ומה רע. אנחנו פשוט שוללים את העכשווי ומאדירים את הישן. כך קרה גם לזוג הנשים שהגיעו הבוקר לבקר בחנותי בזכרון יעקב, למראה כמה ספרים של הארי פוטר, הניצבים אצלי בגאווה על מדפי התצוגה – גם המקור האנגלי וגם התרגום לעברית. 'הארי פוטר!' קראה אחת מהם בבוז, 'זה מוקצה בחנות כזאת'. חברתה ענתה לה, 'הילדים של היום יודעים רק מה זה הארי פוטר. הנה, אתמול הם באו לבקר אותי, וקנו לילדה הארי פוטר. אני לא מבינה מה זה נותן?', ובאותה נשימה פנתה אלי ושאלה אותי בקול מלא געגועים: 'יש לך ספרים של 'חסמבה'?'

יום ה' 13/12/2007

הפעוטה שבאה לחנות עם אמה ושני אחיה, ידעה בדיוק מה היא רוצה. בזמן שהאחרים חיפשו לעצמם ספרים, היא נטלה את השרפרף הקטן, הציבה אותו במרכז המדרגה הגבוהה ביותר, התיישבה עליו לאחר שבחרה לה ספר, והחלה להקריא מתוכו אל חלל החנות. כיוון שהיא עדיין לא יודעת לדבר, ובטח לא לקרוא, היא רק החזיקה את הספר לפניה, ודקלמה בג'יבריש סיפור שהמציאה מדמיונה. כאשר הם עזבו, ניגשתי אל הבמה המאולתרת, וראיתי כי הספר מתוכו הקריאה לנו הזאטוטה את אגדת הפלאים היה ספרון מסדרת 'פנקס קטן' של הסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, ותוכנו: 'עם תנודות האינדכס' – בישיבת הועד הפועל מיום 16 לפברואר 1944!

 

רוצים לקרוא עוד?
כנסו למדור 'מיומנו של מאתר ספרים' בעמוד השער של האתר.
המדור מתעדכן כמה פעמים ביום.



ומה בדף המידע הבא?

שירה



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן