דף מידע מספר 33   

10 יולי 2014

אלטלנה

עולמו הספרותי של מנהיג בית"ר


זאב ז'בוטינסקי או בשמו הספרותי 'אלטלנה' 
דיוקן ציור מאת הצייר בראון בפראג 1936.



מדריר ישראל יזאיב שמאלה גם ימינה
[מדריר', 'יזאיב' - מחידושי המחבר הלל רוזנברג]

 

הלל רוזנברג - מחסידי ז'בוטינסקי ופעיל בתנועת בית"ר בעיר צ'רנוביץ  ברומניה, המתין במתח רב בתחנת הרכבת של העיר, יחד עם קהל רב, לבואו של האורח הנכבד.  כאשר עצרה הרכבת, פרץ רעם של מחיאות כפיים. ומי במוחאים?  ועד הרביזיוניסטים, נציגי ההסתדרות הציונית, הרב הראשי, נציגי הציונים הכלליים, חברי מוסדות 'בני ברית', ארגוני נשים עבריות, הסתדרות 'מזרחי', שליחי קק"ל, חברי ברית תרומפלדור, ויהודי העיר. כולם באו לראות את ולדימיר ז'בוטינסקי מנהיג התנועה. שיירה עצומה יצאה לעבר מרכז העיר. בערב ארגנו חברי התנועה טקס מפואר. ההתרגשות הייתה גדולה.  שירים ונאומים נכתבו, מדים מיוחדים חודשו וסודרו לקראת הארוע.


ז'בוטינסקי באחד מביקוריו בצ'רנוביץ. מזהים מישהו מהנוכחים? כתבו לנו!

 

בנין הסמינר למורים 'שפה עבריה' קושט והואר לכבוד האורח. רוזנברג כתב כמה שירים אותם הקדיש למנהיג בית"ר זאב ז'בוטינסקי, באחד מהם כינה אותו 'מדריר ישראל' - המנהיג שיוציא אותנו אל הדרור. שלושה מהשירים הולחנו והושרו בפני הקהל על ידי מקהלת 'חבורת הזמיר'.

 

 

מדריר ישראל

 בארצות נכר יתהלך-נא
הגיבור לוחם אריאל;
על אדמת זרים יתגורר-נא
הלוחם, גיבור ישראל.......

 לארץ עדנים הצביאה-נא
נבחרת נוער-עמיאל.......
עוכרינו לשמיד, לכניע,
להקים מלכות-ישראל...

במכלול-הודו יתכלל-נא
מחזיר עטרת-ציונותנו;
מהדר-עוזו יתהדר-נא
לוחם מלחמת-עצמאותנו.

 קוממיות יצעד, קדימה יעלה
בראש צבאות-ביתרינו.......
שמאלה "יזאיב" אף ימינה,
עדי יסיר רחי-מולדתנו......


בתחתית העמוד הוסיף המשורר הערה: "פרוש המלה יזאיב הוא, לשכנע את כל היהודים לרעיון הרביזיוני-בית"רי, שמחוללו הוא האדון זאב ז'בוטינסקי."

   כמה שנים קודם לכן - בשנת תרפ"ה - יום פתיחת המכללה העברית בהר הצופים בירושלים, נערך בצ'רנוביץ כינוס של דוברי עברית בין חוגי הנוער, בו הוחלט לייסד ארגון בשם 'גדוד מגני השפה'. אחד התפקידים העיקריים של הגדוד - כל נואם ציוני חייב לשאת הרצאה אחת בעברית.

כאשר הגיע ז'בוטינסקי לביקור, פנה אליו הלל רוזנברג כיושב ראש הגדוד בבקשה שיקבע הרצאה בעברית.
בשבת אחר הצהרים התאספו באולם הגדול ביותר בעיר אלפי יהודים ונוצרים. המנהיג הציוני הרצה בלועזית על מצב הציונות בעולם, ועל הישוב העברי בארץ ישראל, ולעברית אין זכר. לבבות הגדודאים החלו פגים: היכזב או יקיים את דברו, אותו ביטא  כבר בוועידת ציוני רוסיה שהתקיימה בווינה ב- 1913 בהרצאתו על "שפת ההשכלה" בה קבע: "ידע מהיום והלאה כל מי שבא להיות עסקן ציוני שהוא מחוייב לדעת את הלשון הלאומית, כי בלעדיה לא יוכל להשתתף באספותינו".

ולפתע - אפתעה! באמצע הרצאתו, מבלי לבקש סליחה מקהל השומעים, עבר ישירות לעברית. כל הגה - פנינה, כל מלה - מרגלית, כל משפט - חטב לשוני אדריכלי.

מתוך דברים שכתב הלל בשנת 1953 י"ג שנה למותו של ז'בוטינסקי.

 הלל עלה לארץ ישראל לקראת המכבייה השנייה, תחת מסווה של עיתונאי הבא לסקר את האירועים הספורטיביים. תוך זמן קצר הכירו אותו הכול כלשונאי שחידש מלים כגון: לתמצת, לבייל, לאפיין, הפנמה, תשקיף, תחקיר, תקרית, חידון, צנחן, לתייק ועוד, וגם בזכות התשבצים אותם חיבר לעיתונים בארץ ישראל ועליהם חתם בשמו החדש - הלל הרשושנים!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תודה מיוחדת לבני משפחת הרשושנים לדורותיהם, שהתגייסו וחיפשו ומצאו ושלחו ושלחו שוב.




 

הידעת

[כמה עובדות טריוויה על זאב ז'בוטינסקי מתוך הספרים]

 
 
 
 
 
 
 
להזמנת הספרים לחץ על חזיתם 

הידעת כי י. ח. רבניצקי, שותפו של ביאליק ב-'ספר האגדה' היה המורה לעברית של זבוטינסקי הצעיר.

הידעת כי זבוטינסקי בחר את השם הספרותי 'אלטלנה' בטעות. הוא סבר כי 'אלטלנה' פירושו 'מנוף' באיטלקית, ורק אחרי זמן גילה כי הפירוש הנכון הוא 'נדנדה'.

הידעת כי בגיל עשרים ותשע ערך זבוטינסקי כראש מחלקת ההסברה של ההנהלה הציונית בקושטא,   4 עיתונים - בעברית, בלאדינו, בתורכית ובצרפתית, וכתב בהם את מרבית המאמרים לבדו.

הידעת כי זאב זבוטינסקי חיבר את 'מילון המבוגרים', מילון אנגלי-עברי ובו 200 מלים, עבור חיילי הגדודים העבריים: 'כדי שהלגיונרים, שבאו מארצות הברית וקנדה... יוכלו להידבר עם האוכלוסיה העברית בלשוננו הלאומית'.

הידעת כי באמצע שנות העשרים, לפי הזמנת ההנהלה הראשית של הקרן הקיימת לישראל, כתב זבוטינסקי סצינריו לסרט ראינוע בשם 'גנצורי'.

הידעת כי בזמן משפטם של זבוטינסקי וחברי גדוד ההגנה בירושלים, הציבה מפלגת אחדות העבודה את זבוטינסקי כמועמד ראשון ברשימתה לאות הזדהות. המועמד מספר שש היה... דוד בן גוריון.

הידעת כי בשנת 1923 בברלין, נתן זבוטינסקי שיעורים בפונטיקה עברית לחמשת שחקני 'התיאטרון הארץ ישראלי' ובראשם שמעון פינקל, שהיו בחזרות להצגה 'בלשאצר'.

הידעת כי זבוטינסקי היה אספן כפייתי וקורא נלהב של רומנים פליליים. ספרייתו מנתה אלפי חוברות ורומנים בלשיים. בזמן שהותו בכלא עכו, תרגם זבוטינסקי לעברית את שרלוק הולמס של קונן דויל.

הידעת כי דוד תדהר, 'הבלש העברי הראשון' שימש כשומר ראש מתנדב של זאב זבוטינסקי.

הידעת כי עד סוף שנת 1928 נהג זבוטינסקי לכתוב את שמו בלי הגרש אחרי הז' = זבוטינסקי.

הידעת כי בשנת 1929 שימש ז'בוטינסקי כמנהלה של חברת הביטוח 'יהודה'.

הידעת כי ז'בוטינסקי גיבש תוכנית גרנדיוזית להקים רובע מיוחד בירושלים או במגדל בשם 'קרית ספר'. עיר סופרים, תעשיית נייר ובתי דפוס. לפי התוכנית צריכה היתה הקרייה להיות מרכז שכל העולם יבוא להדפיס בו את ספריו.

הידעת כי זאב ז'בוטינסקי למרות שהיה מוסיקלי וידע לקרוא תווים, נמנע מלשיר ברבים. רק פעם אחת בחייו, במהלך נסיעה ארוכה לאורך מאות קילומטרים על פני ארצות הברית, במשך כמה שעות רצופות, שר לעצמו בכל השפות שידע, מכל התקופות של חייו, מעין ביוגרפיה מוסיקלית. הוא שר שירי מולדאבה, ושירי ניאפול, ושירי וינה, ושירי גיטו ושירים מהגליל. לבם של הנוכחים בנסיעה ניבא להם רעות, ואכן כעבור ימים מעטים נפטר.

 



 
מלים: ז'בוטינסקי וחברים
 
     
 
בשנת 1920 חיברו זאב ז'בוטינסקי וחבריו למאסר במבצר עכו את 'שיר אסירי עכו'. בפעם הראשונה נתפרסם השיר ב-'דואר היום' בירושלים כ"ז תמוז תר"פ במאמר המתאר את הלילה האחרון במאסר עכו. המאמר החתום בפסבדונים 'אסיר עכו', ובו נאמר בין השאר:
"...כל אותו ערב שרנו שירים לועזים ושירים עברים - 'בשוב ה', 'הבה נגילה', 'שאו נס ציונה'. רגשי עליזות וחדוה מלאו את לבותינו, אחרי שכמעט הושם מחסום לפינו משך שלושה חודשים... והנה נשמע השיר שחובר במבצר עכו על ידי ז'בוטינסקי וחברים אחדים:
מני דן ועד באר-שבע
מגלעד לים,
אין אף שעל אדמתנו
לא כופר בדם..."

ערי, בנו של ז'בוטינסקי, סיפר כי הנוסח הראשון של השיר, התחיל כך:

מקנטרה עד נקורה
מן הים עד הר נבו
אין בית כלא בארצנו
אשר לא היינו בו.
 
הנוכחים באירוע סיפרו כי ז'בוטינסקי התחיל בחיבור השיר, והזמין את חבריו שכל אחד מהם יתרום חרוז אחד. לאחר מכן ערך ז'בוטינסקי את הנוסח הסופי.
 
 מני דן ועד באר-שבע
מגלעד לים,
אין אף שעל אדמתנו
לא כופר בדם.
 בין איילת ומטולה
בקברו דומם,
דום שומר גבול ארצנו
גיבור גידם.
 דם עברי רוו לשובע
ניר והר וגיא
אך מדור ודור
לא נשפך טהור
מדם חורשי תל-חי!
 אנו שבי, אך לבנו
אלי תל-חי בצפון.
לנו, לנו
יהיה, לנו
כתר החרמון.

בספר הגבורה העברית, שהוציא ברל כצנלסון זמן מה לפני מותו, הוא הכניס את השיר המפורסם 'מני דן ועד באר שבע'. השיר הושר בגליל עוד לפני הוצאת הקובץ. העורך ציין את השיר כ-'עממי', ולא טרח לציין כי את המלים כתב דווקא זאב ז'בוטינסקי בשבתו במבצר עכו.
 
 


מתוך הקטלוג הכללי

קטלוג המידע באתר האינטרנט שלנו מכיל אלפי ספרים. זהו קטלוג שנבנה וגדל יום יום, בעיקר בעזרתכם. [בעמוד השער של האתר תוכלו לראות עידכונים אחרונים מתוך העבודה על הקטלוג]. ניתן לחפש מידע בעזרת שם הספר, שם הוצאת הספרים, אפילו מלת מפתח מספיקה לפעמים.  נאמר שאתם מחפשים ספרים העוסקים בתוכנם בזאב ז'בוטינסקי.  הנה חלק קטן מן התוצאות המתקבלות בקטלוג הכללי באתר כאשר בוחרים את המלה "ז'בוטינסקי" במנוע החיפוש תחת - מילות מפתח.  ניתן גם לחפש ספרים שזאב ז'בוטינסקי כתב ["שם סופר"], או תירגם ["שם מתרגם"]. אם אתם רוצים לראות את פרטי הספר המלאים, או מעוניינים שאיתמר יאתרו עבורכם, לחצו על "לפרטים נוספים" ועל 'בקשה לאיתור ספר'. ספרים נוספים בנושא ניתן למצוא במדור המומלצים  באתר:

 

באש יוקדת/ שבתי נדיב

ז'אב ז'בוטינסקי מורה דורות: אבי המרי והמרד, כוחות המגן בארץ ישראל, גדוד נהגי הפרדות, משפטו של ז'בוטינסקי, הפילוג באצ"ל, הפגישה באלכסנדריה ועוד.
נוער בית"ר, 1991. כריכה קשה, 55 ש"ח.

לפרטים נוספים לחץ כאן


 

אבטוביוגרפיה/ זאב ז'בוטינסקי

תולדות חייו של ז'בוטינסקי ברוסיה: פעילותו בארץ ישראל וב"הגנה", היוזמה להקמת הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, מגילת הגדוד, פרשת המאסר בכלא עכו.
ערי ז'בוטינסקי, 1947. כריכה קשה, 55 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן


 

באור ובסתר/ גלילה רון פדר

ביוגרפיה לנוער מתוך סדרת ספרים של המחברת שנושאם חיי אישים מתולדות עם ישראל זהו ניסיון להביא לקוראים הצעירים בדרך עלילתית פרקים מחייו של זאב ז'בוטינסקי.
אדם, 1990. כריכה קשה, 35 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן
 

 

חמשתם/ זאב ז'בוטינסקי

רומאן מחיי אודיסה בראשית המאה הנוכחית, כפי שהוא משתקף בקורותיה של משפחת מילגרום היהודית וחמשת ילדיה.
ערי ז'בוטינסקי, 1947. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

כל יחיד הוא מלך/ רפאלה בילסקי בן חור

המחשבה החברתית והמדינית של זאב ז'בוטינסקי. החלק הראשון של הספר דן בהגותו התיאורטית הכללית של ז'בוטינסקי, בחיי החברה והכלכלה. החלק השני עוסק בהגותו הציונית ובניתוחה.
דביר, 1988. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

סיפורים/ זאב ז'בוטינסקי

סיפורים: דיאנה, טרטוריה לסטודנטים, ביצ'טה, תיאור שוויץ, הכובש, סיפורו של מר א. ב. סנאית, וירג'יניה, יהודון, בעל בית כזית ועוד.
ערי ז'בוטינסקי, 1949. כריכה קשה, 55 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

המגן והאסיר/ א. רמבה

 

על ימיו של זאב ז'בוטינסקי בכלא עכו, בו ישב על חלקו בהגנת ירושלים.
סטימצקי, 1960. כריכה קשה, 55 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן


 

אספרתקוס

סיפורים: אספרתקוס, שני בוגדים, פפינו השמן, הכפפות הצהובות, מחיי הסטודנטים ברומא, ברן 1898, אביר גופררו, המיתולוגיה של כנען, פרשת פרוספרו מאליולי.
ערי ז'בוטינסקי, 1958. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

אגרות 1898-1914/ זאב ז'בוטינסקי

כרך ראשון של אגרות זאב ז'בוטינסקי לאישים שונים: קורולנקו, גורקי, רבניצקי, אוסישקין, אחד העם, בוריס שץ, ביאליק ועוד.
מכון ז'בוטינסקי, 1992. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן


 

כתבים ציוניים ראשונים/ זאב ז'בוטינסקי

כתבים ציוניים מראשית דרכו בציונות: אל שונאי ישראל, מבקרי הציונות, החינוך העברי, ד"ר הרצל, ציונות וארץ ישראל, על הטריטוריאליזים, מה עלינו לעשות.
ערי ז'בוטינסקי, 1949. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן
 

 

בית"ר והתנועה הציונית הרביזיוניסטית

בית"ר והתנועה הציונית הרביזיוניסטית ברומניה 1925-1950. בדרך להקמת התנועה, מלחמת העולם  השנייה, בית"ר והצה"ר תחת המשטר הקומוניסטי, ז'בוטינסקי ברומניה,ועוד.
ברית טרומפלדור, 1992. כריכה קשה, 65 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן


 

שירים/ זאב ז'בוטינסקי

ז'בוטינסקי המשורר: תרגומים של יצירות מופת מאנגלית, צרפתית, איטלקית וגרמנית: העורב, אנבל לי, התופת, פאוסט. שירי ציון - שירים "לאומיים".
ערי ז'בוטינסקי. 1949. כריכה קשה. 55 ש"ח
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

אבי זאב ז'בוטינסקי/ ערי ז'בוטינסקי

ערי ז'בוטינסקי מספר על אביו זאב ז'בוטינסקי: הצבר מאודיסה, משנתו ותלמידיו, בדרכו ועוד.
סטימצקי, 1980. כריכה קשה, 55 ש"ח.
לפרטים נוספים לחץ כאן



Aasafa Haivrit

zabotinsky, od megil tsair, haya tomech nifla shel hashimush basafa haivrit.

ז'בוטנסקי, עוד מגיל צעיר, היה תומך נפלא של השימוש בשפה העברית. כבר ב-1913, תוך שהוא נואם בעברית, דרש לתבוע להכיר בעברית כשפת הוראה בכל בתי הספר היהודיים ברוסיה.

וכך כתב יעקב ויינשל בספרו 'זאבו' על תוכניתו של ז'בוטינסקי להחליף את האותיות העבריות באותיות לאטיניות:
"החלפת הא'ב האשורי בא'ב לאטיני היתה רפורמה, שחשבה להכרחית ובלתי נמנעת, כדי להכניס את העברית למשפחת שאר הלשונות של עמי התרבות. גם בתחיית השפה העברית ראה אסטרטגיה מיוחדת במשימה המשולשת: כיבוש עצמי, כיבוש ההמון וכיבוש מקום נכבד בעולם. הא'ב הלאטיני שהתפתח מתוך הא'ב הפיניקי, ושהוא הכרחי להשגת מטרות אלה, הנו עברי אמיתי, בעוד אשר האותיות האשוריות זרות הן. לא תמיד השתמש בנימוקים אלה, נימוקיו היו מעשיים יותר. הכתיב הלאטיני - פשוט והגיוני הוא. ז'אבו ניסה להוכיח זאת במכתבים עבריים רבים, בהשתמשו במכונת כתיבה לאטינית."

בתאריך 12/09/1918 כותב ז'בוטינסקי מכתב מירושלים לידידו בצלאל יפה מראשוני העיר תל אביב. בפתיחת המכתב מספר ז'בוטינסקי כי יפה טען פעם באוזניו שלא יוכל "בשום אופן לקרוא עברית כתובה באותיות  רומא." כדי להוכיח שהחבר טועה, כותב ז'בוטינסקי את כל המכתב באותיות לאטיניות... 

Jerushalaim 12.9.18
Jedidi ha jaqar ve ha nichbad,
Amarta li she lo tuchal be shum ofen liqro iwrit ketuwa be otijjot
Roma. Hinne dugma. Ani batuah, she limrot kol ha hiddush she badavar,
tawin et michtawi ze beli kol qoshi. U bifrat ha geweret, she gam hi sonet
et ha otijjot ha meruba'ot kamoni, tawin beli shum safeq.
Banu henna etmol be sha'a 3. Lo hissagti merkawa kede linsoa
hajjom, awal mahar notenim li box-car asher yowileni ad ha mahane
acmo, ve huc mi ze notenim li sal anawim bishwil Patterson.
Heju shalom shenechem!
Mimmenni ha qat
V. 

ירושלים
12.9.18
ידידי היקר והנכבד,
אמרת לי שלא תוכל בשום אופן לקרוא עברית כתובה באותיות  רומא. הנה דוגמה. אני בטוח, שלמרות כל החידוש שבדבר, תבין  את מכתבי זה בלי כל קושי. ובפרט הגברת, שגם היא שונאת את האותיות המרובעות כמוני, תבין בלי שום ספק.
באנו הנה אתמול בשעה 3. לא השגתי מרכבה כדי לנסוע היום, אבל מחר נותנים לי box-car אשר יובילני עד המחנה עצמו, וחוץ
מזה נותנים לי סל ענבים בשביל פטרסון.
היו שלום שניכם!
ממני הקטן,
ו'


 



 

ספרים בבולים

מגן ירושלים

ביולי 1919, החל זאב ז'בוטינסקי תושב ירושלים לארגן יחידות הגנה כנגד פרעות של ערבים ביהודי העיר, בעידודו של המימשל הבריטי. אימוני היחידות שמנו מאות אנשי הגנה התנהלו בקדחנות. ז'בוטינסקי חילק את העיר לארבעה איזורים ומינה מפקד לכל איזור.
באפריל 1920 החלו פרעות בעיר העתיקה. עיקר הפעילות של הצבא הבריטי הייתה כנגד אנשי ההגנה, בעוד הפורעים הערבים שודדים ורוצחים. בתום הפרעות נימנו 5 הרוגים ולמעלה ממאתים פצועים בקרב היהודים. כעבור כמה ימים פשטו שוטרים בריטיים על אחד הבתים בירושלים ועצרו 19 חברי הגנה. כאשר נודע הדבר לז'בוטינסקי הוא התייצב בתחנת המשטרה ודרש שיאסרו גם אותו. הקצין הבריטי הנבוך סירב, ורק למחרת נאסר גם מפקד ההגנה בירושלים, ולאחר משפט נכלא בכלא עכו.

 
11/03/1970
יובל להגנת ירושלים
עיצוב: פ. הורן


שימו לב מי חתום על מודעת התמיכה
בזאב ז'בוטינסקי - 'אחדות העבודה'!

איש הספר

בשנת 1978, לכבוד חגיגות 30 שנה למדינת ישראל, פרסם השירות הבולאי שני בולים של אישים - דוד בן גוריון וזאב ז'בוטינסקי, הבחירה בשניים הייתה בגלל תרומתם להקמת המדינה, אולם אנו רוצים לעמוד על משהו אחר המשותף לשני האישים - אהבת הספר.

 
31/10/1978
30 שנה למדינת ישראל
עיצוב: צבי נרקיס

"מימי גדולת אבי נותר לנו ארון הספרים אשר בו מצאתי את כל כתבי שקספיר בתרגום רוסי, ואת פושקין ולרמונטוב. את שלושת אלה ידעתי מאלף עד תיו עוד לפני היותי בן ארבע עשרה... חביבי ילדותי היו סופרי ה'תעוזה' המפורסמים בדורי - מיין ריד, וברט הארט, וולטר סקוט ודומא האב וכל סיעתם... גם כשלא נותר לי, באוצר אותה הספריה, מה לקרוא עוד מהסוג הזה, והוכרחתי לעבור אל הספרות ה'רצינית', ביכרתי את סופרי חוץ לארץ, כדיקנס וזולא, שפילהגן וג'ורג' אליוט..."
מתוך 'אבטוביוגרפיה'

 

 
31/10/1978
30 שנה למדינת ישראל
עיצוב: צבי נרקיס

"... זכורני שני הספרים העבריים שקראתי בילדותי - 'אהבת ציון' של אברהם מאפו ו-'אוהל הדוד תם' של ביטשר סטו האמריקאית בתרגומו העברי של זינגר - עשו עלי רושם כביר, שלא פג ממני הרבה שנים... קראתי אחר כך סיפורי סמולנסקין וברוידס ושירי יל"ג, מאמרי אחד העם וברדיצ'בסקי. וברוסית הושפעתי הרבה מקריאת סיפורי טולסטוי, דוסטויבסקי וטורגנייב, שאף הם השאירו בי רשמים עמוקים. לאחר קריאת 'התחיה' של טולסטוי נעשיתי צמחוני..."
מתוך 'זכרונות'

 

 



מי חטב ראשון?

חילופי מכתבים מרתקים התנהלו במשך השנים בין זאב ז'בוטינסקי לבין ח. נ. ביאליק. מכתבים החושפים את עולמה של הספרות העברית בתחילת המאה ה-20 באירופה, ואת הקשר המורכב בין שני האישים.

אל חיים נחמן ביאליק, אודסה.
19/03/1910

אדון נכבד ויקר...
בימים אלה תמסור לך אחותי שתי מחברות של תרגומי. הואל בטובך, אם אין הדבר קשה לך, לעיין בהן. אולי ידוע לך, שאנו מכינים הוצאה לאור גדולה של ספרך בתרגומי... ובינתיים אבקשך לעיין בתרגומים, לסמן כל מה שאינו מוצא חן בעיניך ולתת לי הוראות:
1. מהן היצירות שהיית רוצה שיתורגמו?
2. האפשר לפנות אליך ישירות במקרה שלא אבין משהו?
3. והחשוב מכל: 'מגילת האש'. הייתי רוצה לתרגמה בשלימות... הצרה היא שאיני מבין יצירה זו לעומקה. איני מבין במה מדובר ולמה רומזות אפיזודות אחדות. הואל בטובך וכתוב לי פשוט, עד כמה שאפשר, את פתרונה של יצירה זו...
ועוד בקשה: אל תאבד את מחברותי - איבדתי חלק מן הטיוטות וזה העותק היחיד שבידי. יש לי עוד מחברת, אך מקוטעת ובלתי מעובדת, כל מה שאעבד אעביר אליך, ואתה תחזיר אלי בתוספת הערות. באופן כזה נחולל בספטמבר מהומה כזאת שהארץ תסתחרר.
אוהבך
ול' ז'בוטינסקי


התרגום הרוסי של ז'בוטינסקי לשירי ביאליק

 

אל ח. נ. ביאליק, אודסה
19/10/1913

אדוני הנכבד,
קבלתי אתמול את אספרתקוס ושמחתי במאד מאד. תודה לך על העמל הרב אשר עמלת בו. אינני יודע מה תהא תועלתו של הספר הזה לבריאותך ואולם בשבילי רבו מאד תועלתו וערכו. אני מרגיש שהעבודה הזאת וקריאת תיקוניך העשירו כמה וכמה את ידיעותי העבריות.
צר לי מאד שאין ביכלתי לסייע להתפתחות ה'תרגמן' [הוצאת ספרים שנוסדה ביוזמת ז'בוטינסקי] באותה המדה ובאותם האמצעים אשר קויתי. בכל זאת בטוח אני, אחרי הנסיונות שנעשו, שיש מקום בעולם העברי למוסד הזה, והוא יעשה לגורם נכבד בהתפתחות ההשכלה הלאומית...
הג' צייטלין לא קבלה עדיין את אלף לילה ולילה, שני הספרים הראשונים נתקבלו. כמדומני טוב היה להמציא לה עתה דין-וחשבון מפורט על מצב המוסד.
שלום לך, לגברתך ולה' רבניצקי.
בב"צ שלך,
ו' זבוטינסקי
עיקר שכחתי. אנא השיבני את 'העורב' שלי, כי אין עמי אלא העתקה אחת. ואם לא יקשה לך יותר מדי, אבקשך לכתב בקצור איזו מן המקומות הצריכים עוד תקון.

 אל חיים נחמן ביאליק, אודסה
פטרבורג, 14 באפריל 1914
.

אדון יקר ונכבד,
1. מה נשמע ב'תרגמן'? באספתנו של הסתיו העבר אמרת, כי יש בידיכם מן המוכן בני הקפיטן גראנט בתרגומו של גרזובסקי, מלבד ההמשכים של דון קישוט ואלף לילה ולילה הקרובים להגמר. על כן? תואיל-נא, חביבי, להודיעני את מצב הדברים.
2. בימים האלה פנה אלי ה' גינצבורג, מורה וסטודנט, וספר לי שהשיג מאת מו"לים גדולים אחדים הבטחה לתת בחנם קלישאות
משובחות להוציא שיחות לילדים בעברית... כמדומני צריך לשים לב לדבר הזה, כי הנה לפנינו הזדמנות להעשיר את ארון-הספרים של ילדינו בהוצאות רבות-ערך גם מצדן החיצוני...
3. מה שנוגע למקצעה של 'מוריה', אמר לי מר גינצבורג (המורה, לא הברון) שיש בידו כתב-יד מפרי עטו, המכיל ספורי-פיסיקא וחימיה, אשר חלק מהם נדפס בעתוני ילדים כגון השחר. חבורו זה הראה לבוקי בן-יגלי ומומחים אחרים, וימצא חן בעיניהם (על-פי דבריו). אולי תשתמש בהם 'מוריה'?
4. כמה נמכרו מ'אספרתקוס' שלי? ובכלל מה מצב ה'תרגמן'?
אחכה לתשובתך על השאלות 1 ,2 ,3, ואם תמצא לנכון - גם לשאלה 4.
היה שלום, ושמחת בחגך. אני דורש בשלום רעיתך וה' רבניצקי.
שלך, ו' זבוטינסקי

 

 

אל חיים נחמן ביאליק, הומבורג

.
לונדון, ח' טבת ה'תרע"ג
אדוני וידידי,
לא ארבה במליצות, רק אומר לך כי רבות למדתי מדבריך ועוד יותר, אולי, מתקופת השתיקה שבאה אחרי תקופת השירה בחייך. אם אינני טועה, יותר מכל צער אחר, המריד את לבך מראה הנבלים שלמדו בעל-פה את תפלתך אשר למדתם, ונשארו נבלים כשהיו. אקוה שאותי תוציא מהכלל הזה: את המרד העברי שלמדתי משיריך נסיתי להגשים; לא הצלחתי, ואולם אנסה עוד. סלח לי שביום כזה
אני כותב על אדותי, לא על אדותיך; אבל יודע אני, כי אין למורה מתנה נעימה מזאת - אם מציגים לפניו תלמיד המאמין בשיעוריו.
ומשתיקתך למדתי, כי בזמן שאין לעמנו די חוטבי-עצים, חיב גם הכהן הגדול לחטוב עצים, אף בקרבן כהונתו.
מוקירך, ז' זבוטינסקי

המכתב האחרון מעניין במיוחד. כבר עמדו בעלי ההערות בכל מקום בו פורסמה האיגרת על הטעות שנפלה בתאריך המכתב.  השנה בה שהה הכותב בלונדון, ומקבל המכתב בהומבורג צריכה להיות תרפ"ג 1922. טעות של 10 שנים! 'ביום כזה', 'מתנה נעימה' מרמזים כי ז'בוטינסקי כיוון את מכתבו לקראת יובלו של המשורר. הוא מתאר את שתיקת הכתיבה הארוכה של המשורר הלאומי ומוסיף - 'משתיקתך למדתי, כי בזמן שאין לעמנו די חוטבי עצים, חייב גם הכהן הגדול לחטוב עצים...' כמה ימים אחר כך, ב-י"א בטבת תרפ"ג, בהומבורג, שובר ביאליק את שתיקתו הארוכה, ומפרסם את שירו 'שחה נפשי' בו הוא כותב: 'לא משורר, לא נביא, חוטב עצים אנוכי'. רוב הפרשנים טוענים כי ז'בוטינסקי רומז במכתבו לשירו של ביאליק, אך איש מהם לא שם לב כי המכתב נכתב כמה ימים קודם לפרסום השיר.
בעזרת כתב יד שהגיע אלי לקראת הדף המיועד, הצלחתי להגיע למאמר שפורסם בעיתון המשקיף - בטאון התנועה הרויזיוניסטית, בו טוען הכותב אייזיק רמבה, כי מכתבו של ז'בוטינסקי, השפיע על המשורר בכתיבת שירו.

 

"נראה כי המכתב נכתב בשנת תרפ"ג [הוכחה נוספת לכך הכתובת מלונדון, שהרי רק בתרפ"ג היה בלונדון], וזוהי ברכת ז'בוטינסקי לביאליק ליובלו ה-50. המכתב נכתב בח' בטבת, יומים לפני יום הולדתו, ובי"א טבת - לאחר שקבל את המכתב, אחר הרעש שהקימו בכל התפוצות, משיב ביאליק בשיר 'שחה נפשי' ובו הוא מוצא את תפקידו כ'חוטב עצים'. נראה מזה, שדבריו של ז'בוטינסקי הם שהמריצוהו לכתוב את שירו, שבו הביע את הרעיון של 'חוטב עצים אני'".

הייתכן? כל אחד יכריע בהתאם לאמונתו הספרותית והפוליטית מי חטב ראשון. העובדות היבשות הן כי המכתב נכתב בח' בטבת, והשיר פורסם בי"א באותו חודש, לאחר תקופת שתיקה ארוכה של המשורר, וגם - זאת הפעם הראשונה בה משתמש ביאליק בשירתו בצירוף 'חוטב עצים'.

שָׁחָה נַפְשִׁי

שָׁחָה נַפְשִׁי לֶעָפָר
תַּחַת מַשָּׂא אַהֲבַתְכֶם;
אַלְלַי, כִּי הָיִיתִי
אִסְתְּרָא בִלְגִינַתְכֶם!

חוֹטֵב עֵצִים, אִישׁ קַרְדֹּם,
עוֹשֶׂה מְלַאכְתִּי לְתֻמִּי;
וְרַד הַיּוֹם, וְיָדִי רָפְתָה,
וְקֵהֶה שׁוֹבֵת קַרְדֻּמִּי.

אֵיכָה נִשָּׂא פָנֵינוּ?
בַּמֶּה נְקַדֵּם יוֹם יָבֹא?
אִישׁ לְחֶשְׁבּוֹן עוֹלָמוֹ!
|אִישׁ לְסִבְלוֹת לְבָבוֹ!

וְלָמָּה שַׁתֶּם עַל-נָוִי?
מַה-חַטָּאתִי, מַה-כֹּחִי?
לֹא מְשׁוֹרֵר, לֹא נָבִיא –
חוֹטֵב עֵצִים אָנֹכִי.

שְׂכִיר יוֹם קָצָר אָנֹכִי,
פּוֹעֵל נָטָה לִגְבוּלְכֶם;
וְלֹא עֵת-דְּבָרִים לִי עָתָּה,
וְלֹא יוֹם תְּרוּעָה לְכֻלְּכֶם.

 

י"א טבת, תרפ"ג, הומבורג.

השיר באדיבות פרוייקט בן יהודה

תודה לשמואל אבנרי מבית ביאליק ולאמירה שטרן ממכון ז'בוטינסקי שטרחו ועמלו ועזרו עד מאוד.



 

מאחורי הקלעים של דף המידע

מהרגע הראשון שמואל אבנרי מבית ביאליק היה החלטי בתגובתו. למרות שדיברתי אותו בביתו, הוא קבע בנחרצות כי לא ייתכן שהמכתב עליו סיפרתי לו לפני כמה דקות, נמצא בידיים פרטיות, ולא בארכיון בבית ביאליק.
'אבל ראיתי סריקה של המכתב' אמרתי לו. 'זה נראה אמיתי לחלוטין.'
שמואל לא השתכנע. 'כל המכתבים שנשלחו לביאליק אמורים להיות בבית ביאליק, וכל אפשרות אחרת רומזת על עבירה פלילית.'
'שמואל, זהו אכן מכתב המיועד לביאליק, בכתב ידו של ז'בוטינסקי, על נייר מצהיב, עליו הוסיף מישהו הערות. והוראות עריכה לדפוס' תיארתי באוזניו את המכתב שנשלח אלי בדואר האלקטרוני.
הבעייה היחידה היתה שדיברנו ביום ה', ושמואל יהיה בבית ביאליק רק ביום ב'. כיצד תחזיק סקרנותי מעמד כל כך הרבה ימים...

כל הפרשה התחילה ב-15/01/2008 כאשר אחד מלקוחותי, אשר ידע כי אני מכין דף על ז'בוטינסקי, שאל אותי אם מעניין אותי מכתב של ז'בוטינסקי לביאליק בכתב ידו. כאשר השבתי בחיוב, הוא שלח לי סריקה של המכתב [המכתב האחרון המופיע במדור 'מי חטב ראשון'].  בעיניים לא מקצועיות, זה נראה היה לי אכן כמו המכתב המקורי.
כל סוף השבוע נדדה מנוחתי. מה אעשה כאשר יתברר שהמכתב אכן חסר בבית ביאליק? מה אומר לשמואל? הרי איני יכול להסגיר באוזניו את זהותה של המשפחה ששלחה אלי עותק של המכתב. מה אומר להם? האם יהיה לי האומץ להסביר להם כי המכתב נגנב מבית ביאליק, ועליו לחזור לשם? אפילו - לא תאמינו - ציירתי עצמי על כס העדים בבית המשפט, כה הרחיק דמיוני לכת.
יום א' עבר. יום ב' חלף ושמואל נאלץ לדחות את פגישתו עם התיק הריק בעוד יום.
ביום ג' בבוקר הוא התקשר אלי, ובישר לי ולעולם כי... כתב היד המקורי של המכתב אותו שלח ז'בוטינסקי לביאליק, נמצא בתיק המתאים.
מה לעזאזל קורה כאן?

   

   
כתב היד שהגיע אלי המכתב המקורי שנמצא בבית ביאליק

התחלתי לחקור ולהתעניין וגיליתי כי האדם אשר בין חפציו נמצא המכתב שנשלח אלי, היה אספן של כתבי יד. במסגרת עבודתו כמגיה בעיתונים, הגיעו אליו כתבי יד של עיתונאים, סופרים ואישי ציבורים. את כולם הוא שמר באוספו, כמו גם את המכתב של ז'בוטינסקי לביאליק. כל השנים היו בני המשפחה בטוחים שמדובר בכתב ידו של ז'בוטינסקי ולכן שלחו אותו אלי. ההשערה שלי הייתה שעיתונאי/ חוקר העתיק בכתב ידו את המכתב, הוסיף את הערותיו, וכך הגיע הנייר בסופו של דבר לאב המשפחה ולאוספו המיוחד.  ואכן, בתיק בו היה המכתב המקורי בבית ביאליק, מצא שמואל אבנרי גזיר  מתוך עיתון 'המשקיף' בו פרסם אייזיק רמבה את הדברים שכתב על הנייר המצהיב שהגיע אלי אחרי כ-60 שנה.
עכשיו נותר רק לתהות האם האספן המרשים [שנפטר לפני שנים] ידע כי מדובר בכתב ידו של רמבה [איש מכובד וראוי בפני עצמו], או שסבר גם הוא כי הוא מחזיק 'אוצר' -  בדמות מכתב מקורי של ז'בוטינסקי. 

 



פינת המציאות

ראו מה מצאתי בתוך ספרה של גאולה כהן - 'סיפורה של לוחמת', כאשר עברתי על מדפי האצ"ל-לח"י שלי, לקראת דף המידע על ז'בוטינסקי.
אחד המאפיינים של ספרי 'מחתרות' הוא שהם כמעט תמיד מגיעים מבתים של 'המשפחה הלוחמת', תמיד בכמויות גדולות, וכמעט תמיד ניתן למצוא הערות כתובות בתוך הספרים, מה שמראה על מעורבות רגשית חזקה של בעל הספרים בתוכנם.
אך שום דבר מזה לא הכין אותי למה שמצאתי בתוך ספרה של גאולה כהן.

 

   

מההערות של בעל הספר ניתן ללמוד כי 'אדם' הוא כינויו של עמנואל הנגבי, תחנת הרדיו המחתרתית 'קול ציון הלוחמת' הייתה ברח' טרומפלדור מס. 2, קומה ב', חברי לח"י קבורים בנחלת יצחק כולל דב הבלונדיני, ועוד כמה 'סודות' שיגרמו לחברי המחתרת הזעה מוגברת. כאשר גאולה כהן מספרת כיצד 'סחבה' מהמטבח של אמה סיר ועמילן, כדי להכין דבק להדבקת כרוזים ברחובות, מוסיף בעל הספר האלמוני את הכינוי 'חסמבה' ליד התיאור, ולא ברור האם זאת מחמאה או עלבון.



חידה

אנא זהו את תשע התמונות.

 

 
 3  2  1

 
 
 6  5  4
 


 


 9  8  7

מה הקשר בין התמונות לבין זאב ז'בוטינסקי?

הראשון שיענה במועדון הקוראים יזכה בשובר קניה ע"ס 100 ש"ח בחנות שלנו.
יתקבלו תשובות מלאות בלבד.
נא לא לענות במייל!

בהצלחה!



מתי בא ד"ר מבוז?

או: כוחה של פרסומת

יעקב ויינשל מספר בספרו 'ז'אבו': "פעם הופיעו ברחובות תל אביב מודעות, שלא הכילו אלא מילה אחת בלבד: "מבוז". היתה זאת פרסומת לסרט הידוע 'ד"ר מבוז'. המונים נצטופפו ליד המודעות והתאמצו לחשוף את משמעותה של מילה זו,  ולבסוף מצאה לה מהלכים הסברה, שמילה זו אינה אלא ראשי תיבות: 'מחר בא ולדימיר ז'בוטינסקי'.

בספרו 'ירושלים בתל אביב'  מספר מתרגם הסרטים האגדי ירושלים סגל:

... החלה מלחמת מודעות. ראינוע 'עדן' הצטיין בפרסומות מקוריות ומעניינות - מיום חמישי היה שולח כרוז שהיה מלביש על עצמו שני לוחות, מלפנים ומאחור, עם שם הסרט אשר יוצג 'בשבוע הבא' ומעלותיו. גם 'ביתן' לא טמן ידו בצלחת, ע"י מודעות עם גימיקים מתוחכמים, כגון: ד"ר מבוז, סרט שנוצר בגרמניה על רופא מפורסם מומחה למחלות רבות. בעזרתי פורסמה מודעה ראשונה: 'היכונו לבואו של  ד"ר מבוז" עם פירוט מומחיותו. לאחר מכן מודעות מסקרנות נוספות, עד שכל העיר דיברה בד"ר מבוז... היו עיתונאים מפולפלים שפירשו את המודעה בקו פוליטי - 'מבוז' פירושו: מתי בא ולדימיר ז'בוטינסקי? אשר גורש מהארץ על ידי הבריטים ... מובן שהצלחת הסרט הייתה עצומה.  



מה לעשות?

מה לעשות? להסתכל טוב  בתמונה של החוברת למטה, ולחפש אותה בין הספרים בבית. אם במקרה אתם מוצאים אותה, דעו לכם - מצאתם אוצר!

 

 ז'בוטינסקי פרסם את החוברת בשם 'מה לעשות?' בשנת 1905 ובה מחשבותיו על הציונות. החוברת נעלמה משוק הספרים מייד לאחר הופעתה, מאחר [לפי השמועות] וז'בוטינסקי רכש בעצמו את כל העותקים והשליכם אל התנור.
חוברת אחת לפחות חמקה מעיניו, ואמירה שטרן מארכיון ז'בוטינסקי הואילה לשלוח לנו צילום שלה.



האטלס העברי הראשון

בשנת 1926 התפרסם האטלס הראשון בשפה עברית. ערכו אותו שמואל פרלמן וזאב ז'בוטינסקי.  ניתן למצוא בו מפות גאוגרפיות וכן מפות המציגות את הגולה ומספרי היהודים בכל אחת מארצותיה, מקום היהודים בכלכלה העולמית, ומפות היסטוריות. "קיבלתי את האטלס שלכם וברכתי עליו את ברכת הנהנין." כתב ביאליק למחברים. " מלאכתכם מלאכה גדולה ויפה. עתיד האטלס הזה להחיות ולהמחיש על התלמיד העברי את לימודי הגאוגרפיה ודברי הימים, ומעתה לא יהיו אלה בעיניו תלויים בריפיון ומרחפים בחללו של איזה תוהו. ולא עוד שזיווגן הראשון של האותיות העבריות עם צבעי המפות השונות, לגאוגרפיה ולהיסטוריה - יש בו כדי לשמח את תלמידינו ולהסיר מליבם את מרירות העלבון שהרגישו תמיד מתוך ההכרח להשתמש במפות מנומרות באותיות זרות וזרועות כלאים. יישר כוחכם".



אלבום התמונות של החנות בזכרון

החנות בזכרון יעקב היא ללא ספר החנות המצולמת ביותר שאני מכיר. תיירים, ותלמידים בחוג לצילום, וצלמי עיתונות, כולם שולחים לנו מיצירותיהם.
הנה כמה מהם.

     
     

     
     

רוצים לצלם גם?

חנות הספרים של איתמר
רח' הנדיב 23, זכרון יעקב.
מומלץ לעקוב אחר שעות הפתיחה בעמוד השער של האתר,

או בטלפון 04-6399749



מה בדף המידע הבא?

 

המוזות

ייני הוא מר עלי כעצב,
טעים לי יין התמרורים.
לכן אוחז בנדן הקצף,
אשלף את להב צערי.

איזה חרוז - קשה כאבן,
אני ככלב שנרדף,
אולי בנפש הכואבת
אפשר לפצוע... דף.

קלמוסי פעוט כזרד
אטבול ביגונות הדיו,
הוא רק יכתים את המחברת
ודיו...

שתי עיניים יראו זאת
תקרוץ אלי אחת.
ארורות תהיינה מוזות
הנכונות לי
את...

 

רוצים לנחש?

[רמז: לא מדובר בתוכנו של השיר, אלא במקצועו של המשורר...]



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן