דף מידע מספר 52   

10 יולי 2014

מד"ב בא"י

   

הפעם - שלא כהרגלנו - נעסוק בעתיד.
הפעם נתרכז ברקיטת הבזק, ובחלליות, ובאנשי המאדים, ובכוכב שביט,
ובריחוף על פני אי-תהום, ובזוהר הארגמן, ובירח מרחף, ובכוכב חלום,
ובילד חלל, ובזכרון עולמות.

הפעם נעסוק במדע בדיוני תוצרת כחול לבן!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אל תחמיצו את ההודעה על
מבצע נובמבר
בהמשך



מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

המורה מן המאדים בשכונת תל גנים

כאשר עלה במוחי הרעיון לכתוב דף מידע על מדע בדיוני ישראלי, ידעתי בלבי כי אני חייב לכתוב על המורה מן המאדים.
מה יותר ישראלי מזה?
מורה המגיע מן המאדים ללמד בבבית ספר, וכל המקרים המצחיקים הקורים לו עם תלמידיו השובבים?
מה יותר ישראלי מסיפור מדע בדיוני של יצחק לבנון המופיע בספר 'נכסי התרבות', עם ציורים של מ. אריה, הלא הוא המאייר והצייר המוכשר אריה מוסקוביץ?
מה גם, שקיבלתי את 'המורה מן המאדים' מתנה לבר-המצווה!
מה יותר ישראלי מזה?


"לאיתמר החביב, בהגיעך למצוות, ברכות חמות.
משמואל והמשפחה 1969.

מי יכול לזכור מה אירע לפני ארבעים שנה? מי יכול לדעת מי הביא לי את המתנה, וכיצד הגבתי? זהו ספר מתנה קלאסי מאותם ימים: גדול, כבד, חינוכי, תרבותי, ציוני, יהודי. הביטו בציור שעל העטיפה - יש בו אלמנטים של מדע, צבא, אמנות, עבר ועתיד. "נערים ונערות יקרים," פנה המחבר י. ל. לקוראיו, "אנו חיים בתקופה שבה אין העט והספר יכולים להדביק את התפתחותה של התרבות. האדם כובש את החלל במהירות מדהימה. נצטמצמו הגבולות לא רק בין עמים וארצות אלא גם בין האדמה והירח, בינינו לבין כוכבי הלכת, ואפילו אל השמש חותרים שליחיו של המין האנושי, הליוויונים."
ליוויונים - איזו מלה נהדרת לתאר כלי טיס שילווה את כדור הארץ והירח במעופו סביב סביב. בספר אפילו ניתנה תמונה של ליוויון.


כך יקיף ליוויון את הירח

כיוון שלא קראתי את הסיפור עשרות שנים, החלטתי לכתוב את כל מה שאני זוכר ממנו, לפני שאני פותח את הספר וקורא, ורק אז להשוות.
סיפור המסגרת, אני זוכר היטב, עוסק במורה למתמטיקה שבא מכוכב המאדים לכדור הארץ והמפגש הטעון שלו עם תלמידי בית הספר השובבים. משום מה זכרתי שבית הספר אליו מגיע המורה הוא ברמת גן עיר הולדתי, אבל היום נראה לי שדמיוני תיעתע בי לחשוב כך.
שלושה רישומים צרובים במוחי לעד משנות השישים. בראשון - רואים את המורה שזה עתה הגיע מהמאדים צועד במרץ לעבר בית הספר, תיקו תחת זרועו. בשני רואים את ילדי הכיתה מתעללים במורה החדש והמוזר, ושופכים כוס עם מים על הרצפה, דבר המזעזע אותו וגורם לו להתעלף. ברישום השלישי, רואים את המורה שרוע על הרצפה, ומישהו [אחד המורים? התלמידים?] עוזר לו לקום. זהו. יותר איני זוכר דבר.
כעבור כמה ימים, התיישבתי לקרוא את הסיפור האהוב.

לתדהמתי, קרה לי את שקורה ללקוחות הפונים אלי. הייתי בטוח בפרטי הסיפור כפי שזכרתי אותם, אך בקריאה התברר כי הסיפור היה שונה לחלוטין.


ראו כמה טעיתי בתיאור התמונה - הייתי בטוח שהמורה צועד ברחובות העיר [רמת גן...] בדרכו לבית הספר. בדמיוני ראיתי מאחוריו גדרות של בתים פרטיים, ממש כמו בשכונת תל-גנים בה גדלתי. זכרתי כי הוא צועד במרץ ברחובות, כשתיקו נמצא תחת זרועו... אך במציאות, הציור מתאר את המורה המגיע ממאדים, ואת החללית אתה הגיע.

את הציור השני זכרתי במדויק. חבורת התלמידים המתעללת במורה על ידי שפיכת מים על הרצפה. "מה איום מראה המים הנשפכים על הקרקע ללא כל צורך!" חושב המורה למראה מעשיהם של תלמידיו. "הם לא יבינו זאת... במשך אלפי שנה היה נוזל יקר זה משמש נושא שבו נתרכזה כל חוכמתנו. מראה מים הנשפכים בזדון ללא צורך פגע בנו, ממש כאילו היו הם רואים דם נשפך לעיניהם."

הציור השלישי הוא המביך ביותר. לא זכרתי כלל וכלל שרובוט הוא העוזר להרים את המורה, ולא סתם רובוט, אלא אוסקר השמש-רובוט של בית הספר, אחד מגיבורי הסיפור, שנשמט לחלוטין מזכרוני. אוסקר מסייע למורה לקום, לאחר שהתלמידים מאשימים אותו ברצח ופוגעים בו. לא זכרתי דבר וחצי דבר מזה.

אך הגרוע מכול היה הגילוי כי הסיפור לא התרחש כלל בארץ ישראל אלא בארצות הברית. המורה הגיע ברכבת 'רקיטת הבזק' משיקגו אל העיירה אלקהארט שבאינדיאנה. אינדיאנה?! 
מי היה מאמין! את הסיפור לא כתב יצחק לבנון אלא סופר בשם אינדו בינדאר!
אינדו בינדאר?!
 עכשיו לאכזבתי לא אוכל להזכיר את הסיפור האהוב מילדותי בדף המידע בנושא מד"ב בא"י, אלא אצטרך לחכות לדף מידע בנושא מדע בדיוני מהעולם...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מהספר 'מיומנו של מאתר ספרים' נשארו 40 עותקים בלבד. הספר לא יודפס יותר במהדורות חדשות, כך שזהו הזמן להשיג לעצמכם עותק חתום וממוספר בכתב ידו של המחבר!

 
40 עותקים אחרונים!

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאותיו של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!] ועוד ועוד.
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

הרצאות

א.
מיומנו של מאתר ספרים
בהרצאתו 'מיומנו של מאתר ספרים' מספר איתמר כיצד הכול החל. הוא מתאר את הימים הראשונים לפתיחת השירות לאיתור ספרים, את תגובות האנשים, את הבקשות הראשונות שהגיעו.

ב.
האם אתה יודע מי כתב את 'איה פלוטו'?
בהרצאתו זו חושף איתמר כמה תעלומות ספרותיות כמו: מי כתב את ספר הילדים 'איה פלוטו'? כיצד הגיעו דפים מתוך הספר 'נקמת אבות' לאורי אילן בצינוק הסורי? היכן, לעזאזל הידיים של טרומפלדור?


ניתן להזמין את איתמר להרצאה בחוגי בית, בקיבוצים, ספריות ציבוריות ועוד.

לפרטים 04-6399749



 

צבע הארגמן מתא הטייס
[על הקשר בין טייסים לבין מד"ב]

בתא קטן בכלא עבסייה שבמצרים, בראשית שנות ה-70', ישבו ארבעה אנשים ועסקו במרץ בתרגום מאנגלית לעברית. יצחק פיר אחד מהרביעיה, חובב ספרי מדע בדיוני מושבע, קיבל מהוריו באמצעות הצלב האדום ספר של טולקין באנגלית, והוא ושלושה מחבריו - רמי הרפז, מנחם עיני, ואבינעם קלדס - חיילי צה"ל שנפלו בשבי המצרים עסקו יומם וליל בהוביט - הוא הננס רודף השלום - היוצא בראש חבורת גמדים למסע הרפתקאות, במטרה ללחום בדרקון שחמס את ממלכתם.

בשנת 1977 יצא לאור הספר 'הוביט' בתרגומם של הארבעה לאור, והוא נחשב עד היום לקלאסיקה של ספרי המדע בדיוני והפנטזיה. התרגום נקרא 'תרגום הטייסים', בגלל העובדה שארבעת המתרגמים היו טייסי חיל האויר שנפלו בשבי בזמן מלחמת ההתשה.

"תוספת הקדמה לספר זה," כתב ד"ר אדם שתקאי ממכון וייצמן למדע בהקדמתו לספר מדע בדיוני 'זוהר הארגמן', בראשית שונות ה-70',  "עלולה לעורר רושם שספר מדע דמיוני, העוסק בטיסה ובכימיה, זקוק להקדמה - אם הקורא קופח משום מה ולא זכה להיות טייס, כימאי או חובב מועד של ספרים מסוג זה. מסקנה זו מופרכת מעיקרה. התנאים הדרושים לקורא כדי ליהנות הנאה שלמה מן הספר הם: שיידע קרוא וכתוב, שימצא שעת פנאי לקריאה, וכמובן: שיהיה חובב ספרות."
בשנת 1966 התפרסמה במכון וייצמן עבודת מחקר בשם "טיטראציות פוטנציומטריות ומעברי פאזות בפוליאלקטרוליטים". העבודה נעשתה בהדרכתו של אהרון קציר, ראש המחלקה לחקר פולימרים במכון וייצמן, והוגשה על ידי - אדם שתקאי. כעשר שנים קודם לכן, יצא לאור בהוצאת 'מערכות' הספר 'מלחמה בשלושה מימדים' -  על שימושי המטוס בלחימה. המטוס נוצל לראשונה במסגרת צבאית כמוצב תצפית נייד, ורק באורח מקרי הפך למכשיר לחימה תוקפני. את הספר תרגם לעברית - אדם שתקאי.

   

בשנת 1950 יצא לאור הספר 'תולדות נעוריה של טייסת א'. הספר הביא את סיפורם של הטייסים שהרכיבו את הטייסת הראשונה של חיל האויר, ביניהם - יצחק סלע, בנימין אימברג, ישראל לחובסקי, דוד שפרינצק, בנימין כהנא, יעקב אבישר ועוד. את הספר כתב אחד מטייסי הטייסת - אדם שתקאי.

יעקב אבישר אחד מאנשי טייסת א', עלה ארצה מאוקראינה בשנת 1925. במלחמת העולם השניה הוא התגייס לצבא הבריטי, ולאחר חזרתו עבד כטייס בחברת 'אוירון'. יעקב הצטרף לשירות האויר של ה'הגנה', ובמסגרת זאת הטיס אספקה לישובים נצורים ופינה פצועים משדה הקרב. כעבור שנים פרסם יעקב ספר מדע בדיוני בשם: 'אנשים מכוכב אחר' - על טייס חיל האויר הישראל בשם יעקב [יקי] , אשר נבחר להטיס חללית אל כוכב הלכת יוטה, יחד עם עוד עשרה טייסים אחרים. אחד מאנשי הצוות הישראלי נקרא... אדם 'המשתק'. "כינויו בא לו בגלל היותו בחור נאה שהיה 'משתק' את בנות המין היפה רק על ידי זה, שהיה נועץ בהן את עיניו."  

"נראה לי שיש לברך על כך..." כתב אדם שתקאי בהקדמה לספרו של יוסף עופר - 'זוהר הארגמן', '...יש לברך על כך כי הספרות העברית, שכבר עשירה היא בשירה לירית ואפית, בספרי הגות עמוקים וברומנים עמוקים פחות, זכתה עתה בספר בתחום המדע הדמיוני'.

   

הנריק הדש נולד באורדיאה (טרנסילבניה, רומניה). עם כניסת הגרמנים לעירו נשלח עם בני משפחתו לאושוויץ. הוא שרד את השואה כאשר עבד כפועל-כפייה במפעל גרמני לייצור מטוסים.  בתום המלחמה עלה ארצה ב-1946 ונעצר על-ידי הבריטים ונשלח למחנה עתלית. עם שחרורו הצטרף לקיבוץ אפיקים, בו הכיר את חוה שלימים היתה לרעייתו. ב-1947 גויס הנריק הדש לגולני - בארץ ישראל קראו לו הכול בשמו העברי יוסף עופר, משם עבר לחיל האויר.

 הוא סיים את קורס הטיס הראשון שהתחיל והסתיים בארץ, והיה מדריך טיסה ולאחר מכן טייס מן השורה בטייסת התובלה הראשונה ("טייסת פילים"). ב-1963 מונה כמפקד טייסת התובלה וב-1966 כנספח אוירי באנגליה. ב-1969, עם פרישתו מצה"ל בדרגת סגן-אלוף, הצטרף לאל-על וטס כקברניט עד צאתו לגמלאות.  הוא היה בין מדליקי המשואה לזכר 6 המליונים בשנת היובל למדינת ישראל. כתב תסכיתים לרדיו, וסיפורים שהופיעו בעיתונים שונים. בשנת 1970 יצא לאור ספרו הבדיוני 'זוהר הארגמן'.  



סיפורה של מלה

 במדור 'סיפורה של מלה' אנחנו בוחרים מלה הקשורה לנושא דף המידע, ומרחיבים  עליה מעט - מה משמעותה, כיצד נוצרה, מתי השתמשו בה לראשונה וכו'.

לווין: ז'. במהדורה משנת 1960 של מלון אבן שושן, המלה 'לווין' כלל לא מופיעה!

 מילון חדש מנוקד ומצוייר/ אברהם אבן שושן

 

ליוויון, ז. [ליוויונים, ליוויוני-] - כינוי למתקן שנשלח לחלל בגובה רב מעל פני כדור הארץ לשם מחקר התנאים בחלל החיצון: ישראל שמעה בפעימת לב על הצלחת שיגור הליוויון האמריקאי לאוויר וסיבובו את כדור הארץ.  [מהדורת המלון משנת 1967]

מתוך אוצר הלשון העברית/ יעקב כנעני

 
מורה דרך מצוין לבירור ספיקות בענייני לשון.
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

ליוויון. את חדושי זה פרסמתי ב-'על המשמר' בי"ב בכסלו תשי"ח. בזמן קצר צמחו לו כנפים, ועתונים רבים משתמשים בו, אך בצורות שונות: לויין, ליוויין, וגם - כפי שהצעתי - לויון [או בכתיב מלא: ליוויון]. הרבה חדושים חדשתי, מהם נקלטו ומהם שלא נקלטו, אך זהו חדושי היחידי שנחלקו בצורתו...חידשתי ליויון במשקל שריון. לא מן מלוה חידשתי ליויון אלא מן בן-לויה.

מתוך: יד הלשון/ יצחק אבינרי



אנשי החלל בשירה העברית

גדודים גדודים נחתו אנשי המאדים
דרומית לכביש לטרון
הקימו מאהל וחפרו עמדות נשקו
לארץ הקדושה.
גדודים גדודים ידעו אנשי המאדים
שעליהם לשים מצור לחסום דרכי גישה
לנהוג ברחמים עם ילידי המקום
ולא לפגוע במקומות הקדושים
גדודים גדודים תקפו אנשי המאדים
את אבו גוש רמאללה ובית לחם.

עד שירושלים נפלה בידיהם
גדודים גדודים בכו אנשי המאדים.

שאלו כל חובב ספרות, והוא ידע להגיד לכם מייד - מי המשורר המזוהה יותר מכול עם ספרות מדע בדיוני? התשובה תהיה מהירה וזהה  - דוד אבידן. עם ספרים כמו 'הפסיכיאטר האלקטרוני שלי' [1974], 'תשדורות מלווין הריגול' [1978], 'אנרגיה משורבטת' [1979, בהוצאת המאה השלושים!], 'אבידניום 20' [1987], הציב עצמו אבידן כנציג מובהק של דור העתיד בשירה העברית.
אנו העדפנו לעסוק בכמה דוגמאות אחרות של משוררים שכתבו על העולם שמעבר:

את ספרו הראשון 'אוטוביוגרפיה זמנית' פרסם אסי דיין בשנת 1972, והוא בן 27. עיקר פירסומו באותם ימים היה כשחקן קולנוע. הספר יצא לאור בהוצאת עקד והוא מכיל כעשרים שירים, אשר ניתן לקרוא אותם כיחידה אחת ברצף, אך גם - כל שיר בפני עצמו. אחד השירים הוא השיר המופיע למעלה:  

גדודים גדודים נחתו אנשי המאדים
דרומית לכביש לטרון
הקימו מאהל וחפרו עמדות נשקו
לארץ הקדושה...
 

חיי כוכב שביט/ רנה שני

חיי כוכב שביט,
לפעמים, לא חיי
המים, שומעים
קולות מרחשים:
גם חייו עוברים

עכשיו, בדממה הזאת
כמו פצע.

שביט, אולי חלמתי?
אולי רק עברתי מרחפת,
לא נגעתי באמת, אולי
לא נאמרתי נכון.

שובל גיצים מאחורי, אבל
ראשי כבר שם. בחשיכה,
כמו חתך.

ריין שיין נפטרה בכפר בודגיה שבהודו בא' בטבת תשמ"ד, 7 בדצמבר 1983. משוררת, מתרגמת וסופרת ילדים. נולדה בחדרה בט' באלול תרצ"ז, 16 באוגוסט 1937. לאחר תום לימודי תיכון בעיר הולדתה שירתה בצה"ל כקצינת חינוך והתנדבה לשירות-קבע. עם שחרורה עלתה לירושלים ושם השלימה תואר ראשון באוניברסיטה העברית. החלה לכתוב בגיל צעיר: שיריה הראשונים נתפרסמו ב'משא' (1958) ומאז במוספים ספרותיים ובכתבי-עת. בשנות השבעים נטשה את הכתיבה ואת משפחתה, ועשתה כמה שנים בהודו. היא החליפה זהות ושם, יותר לא נקראה בשמה רנה שני, אלא בכינויה החדש ריין שיין, והקימה קומונות של מעריצים צעירים, בזכרון יעקב ובהוד השרון. בתחילת שנות השמונים שבה להודו ונפטרה מצהבת קטלנית. 

 

חללית/ דן פגיס

עוד מעט אצטרך להתחיל. מסביבי
נדלקו ירחים, נשרפו.
אני קולט אור אחר, אולי מבפנים, כמו מה,
כמו פנס עמום
בגן עיר ששמעתי עליו,
ואני מדמה לי: עיר, איך הייתה אפשרית, למשל,
עיר? מה היו הנתונים
לעץ? לצמיחת ספסל? לילד?
עכשיו לנתק.
הזמן נגמר. אני מתקין את עצמי,
מי מתקין את עצמי
לריחוף על פני אי תהום
אל תוך גופי והלאה

דן פגיס - משורר, מתרגם וחוקר השירה העברית בימי הביניים והרנסאנס - נולד בבוקובינה ברומניה ב- 16 באוקטובר 1930. בהיותו בן ארבע עלה אביו, יוסף פגיס, בגפו לארץ-ישראל. באותה שנה נפטרה אימו, יולי, לאחר שעברה ניתוח קל. דן גדל בבית הורי אמו, משפחת אוסלנדר.  ב-1940, עם ניתוק בוקובינה מרומניה וסיפוחה לברית-המועצות הוגלתה משפחת אוסלנדר ועמם דן למחנה עבודת-כפיה בטרנסניסטריה. לאחר המלחמה חזר דן וסבתו ששרדו את המחנה לרומניה וב-1946 עלה ארצה כדי להתאחד עם אביו. דן נתחנך בחברת-הנוער בקיבוץ מרחביה.  שיריו הראשונים פורסמו ב-1949. בספרו 'הגלגול' ניתן למצוא פרק שלם הנקרא 'חלליות'.

 

כוכב חלום/ אורציון ברתנא

כבר מזמן כדור הארץ הוא כוכב שאין עליו בני אדם. המין
האנושי עזב אותו כשהתברר שהחלומות אינם מראות שווא,
אלא זכרון עולמות שכל אחד נושא עמו מתקופה אחרת. כידוע,
נמצאה דרך לאתר עולמות אבודים אלה, וכל אדם בחר לו עולם
שחלם והפליג אלי. אומרים שאנשים מצאו דברים נפלאים על
הכוכבים הרחוקים היותר, איכלסו עולמות שלמים,
בלתי אפשריים כמעט. והארץ? היא הלכה והתרוקנה עד
שנעשתה כוכב ריק מבני אדם. נסחף בחלל על אורותיו
הכחולים, על צמחיו ועל בעלי החיים שלו, שהרגישו תחושת
רווחה כאשר עזבו בני האדם, והמציאו לעצמם שפות חדשות
שאי אפשר לדעת אותן.

אם בכל זאת אתה רואה עליו גם היום אנשים, אין זו אלא
הוכחה שאתה רואה כוכב-חלום של אחד מבני האדם.

אורציון ברתנא [יליד 1949] הוא המשורר הקרוב ביותר כנראה לעולם המד"ב. כמרצה לספרות וכחוקר הוא עוסק בנושא, והוא גם אחד ממיסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה. בספרו 'חצרות', ניתן למצוא קטע ארוך הנקרא 'מדע בדיוני', בין השאר יש בו תיאור של כלי טיס בדיוני - "מעין כיפה מתכתית מוזרה... בפנים, מעבר להרבה שכבות בידוד, יושבים אנשים שהמציאו אותן. הכול אטום ופקוק ובדידותם הסוגרת היא גם בטחונם. מכשירים שונים מתקתקים בנחת בהרמוניות שלהם. הכול קבוע היטב בקירות הרכב. נקי מאוד. דבר לא מושלך מסביב. האור נוח לעינים. מפעם לפעם מוסיקה בוקעת."

 

גבולות הדימיון/ זלי גורביץ'

נתקלתי בגבולות הדימיון הדימיון הוא לא מה שאומרים פרוע
הדימיון מוגבל מאוד
הירח מרחף בלילה אדיש
מה קורה עכשיו מה קורה מה קורה
דברים שאין להם שיעור שאי אפשר לעמוד בהם
"אדם לא יכול לסבול יותר מדי מציאות" [אליוט]
הדימיון הוא מוגבל
לא הדימיון היוצר הממציא טילים טלוויזיה חלליות ספרי תורה הרפואה
המודרנית
הרפתקאות
אלא הדימיון הפשוט הקרוב
הדימיון הפושה בחללית הריקה התועה בשמים הקרובים
שמי הלילה פרושים בחדר
גחליליות זוהרות בוערות מסביב חללית קרובה
מי בא מה בא
הדלתים פתוחות החלונות פתוחים

המשורר זלי גורביץ' נולד בשנת 1949 בארצות הברית, ועלה לארץ כתינוק. כיום הוא משמש כפרופיסור לאנתרופולוגיה. בין ספריו: יבשה, הבל, ספר הירח, זמן בב.

 



הידעת?

[כמה עובדות טריוויה על ספרי מד"ב בא"י]

 
 
 
 
 
 

ספרים בנושא מד"ב ישראלי שמצאנו במאגר המידע שלנו -
ספר-פדיה. להזמנת הספר לחץ על חזיתו.

הידעת כי כריסכסיל טינדל הוא ילד חלל הנופל בספרד ועוזר לילדי שכונה בטולידו לפתור בעיות בחשבון ובמדעים. טינדל נחטף על ידי אנשי הממשלה, הרוצים לנצל את חכמתו הרבה למטרותיהם המדיניות, אך חבריו מגלים עוז רוח ומצליחים לשחררו. כריסכסיל טינדל הוא גיבור ספרו של שמעון צבר - מסתרי הגבול הנעלם.

הידעת כי יהואש ביבר שספריו עוסקים בעיקר בתולדות ארץ ישראל: 'פייפר מעל הואדי', 'הפרשים מסתערים' ו-'גגות אדומים', כתב גם ספר מדע בדיוני לילדים. בשנת 1965 יצא לאור בהוצאת יבנה הספר 'מסעי הטיסן קל-כנף', ובו סיפורו של הטיסן של גדי היוצא למסעות ארוכים בארץ הגחליליות ובארץ הדבורים. הטיסן פוגש בדרכו דמויות מוזרות כמו חרגול קטן ושמו לו לו, ואת מחשמה מלכת הדבורים.

הידעת כי המהדורה הראשונה של הספר 'דברי ימי גמיני'/ בנימין גלאי התפרסמה בהוצאת 'מעריב' בשנת 1968. באותה שנה המריאה לחלל החללית האמריקאית 'ג'ימיני', ואנשים רבים התייחסו לספרו של גלאי כספר העוסק בחקר החלל, למרות שהוא מתרחש בכלל בימי הביניים. כעבור כ-עשר שנים יצאה  לאור מהדורה חדשה של הספר,  והסופר התעקש לקרוא לספר 'המוות השחור'!

הידעת כי אבנר כרמלי הוא כינויו הספרותי של שרגא גפני, אשר כתב את הסדרה 'הבלשים הצעירים' [ א. זלקוביץ, 1953 ואילך]. אחד מהספרים נקרא: 'הבלשים הצעירים טסים בירח מלאכותי'.

הידעת כי שחקן התיאטרון דורון תבורי הוא גיבור הסיפור 'השישה', המספר על שש חיות העושות דרכן לכוכב נוגה. אחת מהחיות הוא טופסי כלבו של השחקן. הסיפור מופיע בספר 'סיפורים לשרון' אשר יצא לאור בחיפה בשנת 1965, ונכתב על ידי ילד בן אחת עשרה, תלמיד בית הספר הריאלי, ושמו... דורון תבורי.

הידעת כי את הספר 'זרמת חכמים' העוסק בטיפוח גנטי לשמירת פער האיכות בין ישראל לבין אויביה, כתב פרופ' רם מואב, ראש המחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

הידעת כי זוניק [זאב שחם], שלמה הלל, יוסף אבידר, יצחק רבין, שאול ביבר, חיים לבקוב, יצחק שדה, יצחק נבון, יעקב נמרודי ועוד, הם גיבורי סדרת מדע בדיוני. בשנת 1989 התפרסמה הסדרה 'ספייסי ומסתרי המדינה שבדרך'. על יסמין ואלון גיבורי הסדרה הוטלה משימה בבית הספר להכין עבודה על הימים שלפני קום המדינה. ספייסי נער החלל מופיע כדי לעזור להם, ומחזיר אותם בזמן, חמישים שנה לאחור, שם הם חווים את מאורעות העבר. את הסדרה כתבה תמר בורנשטיין לזר, המחברת של 'קופיקו' ו-'צ'יפופו'.

הידעת כי הסופר צבי ליברמן, מחבר כמה מספרי המופת בספרות הילדים: 'עודד הנודד', 'חלום השלושה', 'דינה ותעלוליה', 'מעל החורבות' ועוד, כתב גם ספר מדע בדיוני. בספרו - 'תבל בתחייתה', מביא ליברמן נסיון אוטופי לבנות עולם חדש על המאדים.

הידעת כי ספרו של עמוס קינן 'הדרך לעין חרוד' עוסק בהשתלטות כת צבאית על מדינת ישראל לאחר מלחמה.  בחור צעיר חומק מתל אביב הנצורה, ויוצא לחפש מקומות בארץ ישראל אשר בהם שולטים המורדים, המאפשרים שלטון חופשי. בקרב אספני המד"ב נחשב הספר לספר מדע בדיוני לכל דבר.

הידעת כי מחזהו של יעקב כהן - 'בלוז', אשר היה פעם ספר לימוד  במסגרת שעורי הספרות בבתי ספר תיכוניים, ומספר על  העיר לוז ש-"אף מלאך המוות אין לו רשות לעבור בה, אלא זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהן יוצאים חוץ לחומה והן מתים", נחשב כספר מד"ב בקרב האספנים.



הגולם מפראג בטיסה לירח

בולים בספרים

 
אסימוב והגולם מפראג
 
וולס וחוני המעגל
 
ז'ול וורן ומרכבת אליהו

בדצמבר שנת 2000 הקדיש השירות הבולאי, שלושה מבוליו לספרות המדע הבדיוני. כל בול נשא את דיוקנו של סופר ידוע: אייזיק אסימוב, ה. ג' וולס וזול וורן. כדי להצדיק את הוצאת הבולים על ידי שירות הבולים הישראלי, הוצמד לכל סופר מוטיב יהודי עתידני.

הבול הראשון הוקדש לאייזיק אסימוב ולרובוט.

"הרובוט אותו יצור מכני המשרת את האדם ולעתים מורד בו, הופיע לראשונה בספרות היהודית בדמות הגולם." כך נכתב במאמר אשר ליווה את הופעת הבול. "לפי האגדה, המהר"ל מפראג (1609-1512), בנה את הגולם מחומר, הפיח בו רוח חיים בהשבעות שונות והטיל עליו להגן על הגטו. הרבי לש את הטיט ואחרי זמן עיצב צורת אדם אשר ארכו היה שלוש אמות. גדול ומאיים נח לפניהם גוש העפר... 'דע לך כי נבראת עפר מן האדמה, למען תשמור על היהודים מכל הרעות והצרות.'"

כעבור מאות שנים "יצר" הסופר היהודי - אמריקאני אייזיק אסימוב (1992-1920) את "הרובוטים" שלו. כאשר תורגמו ספריו הראשונים לעברית, אימצו אותו המוציאים לאור לחיק העם היהודי, והעדיפו לקרוא לו יצחק אסימוב...

 
 
 

בבול השני המוקדש לסופר האנגלי ה. ג' וולס ולמסע בזמן, ניתן לראות ציור של עץ חרוב, לידו נרדם חוני המעגל למשך שבעים שנה. "המסע בזמן, שאיפתו של האדם לדלג על פני שנים רבות בבת-אחת כדי לחזות בעתיד או לפענח את סודות העבר, קסם לאנושות מאז ומתמיד." נכתב במאמר שפרסם השירות הבולאי.  "חוני המעגל (המאה הראשונה לפני הספירה) זכה לקפיצת דרך שכזו, כאשר נרדם והתעורר כעבור שבעים שנה, וזכה לראות את נכדי נכדיו. בשנת 1895 חיבר האנגלי ה. ג'. וולס (1946-1866) את סיפורו 'מכונת הזמן', ושלח את גיבורו למרחקי העתיד. הפיזיקה של ימינו מכירה במסע בזמן כאפשרות תיאורטית, אבל זו שנויה במחלוקת לפי שעה, מפני שהיא כרוכה בפרדוקסים רבים."

נושאו של הבול השלישי הוא ז'ול וורן, ותחזיתו על טיסת האדם לירח.

"הטיסה לחלל גם היא מרתקת אותנו." כתב ד"ר עמנואל לוטם יו"ר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, במאמר שליווה את צאת הבולים לאור. "עולמות רבים מצויים במרחבי החלל, ואנו משתוקקים להמריא במרכבת אש, כמו הנביא אליהו, בשעתו, ולבקר בהם. התחנה הראשונה בדרך היא הירח, והסופר הצרפתי ז'ול וורן [1828-1905] שיגר אליו את גיבורי ספרו 'מן הארץ הלבנה' בשנת 1865. כעבור מאה וארבע שנים נחתו האנשים הראשונים על הירח, וכיום אנו נושאים את עינינו למאדים, ועוד הלאה."

 
 "פלאי פלאים עשה אליהו ואיש פלאות היה, ולא כמות כל האדם עתיד היה אליהו למות. בסערה עתיד היה אליהו לעזוב את האדמה ולעלות השמימה, ברכב של אש הרתום לסוסי אש!" אליהו הנביא/ שרגא גפני
 

 במעטפת יום הראשון שיצאה לכבוד יום ההופעה של ג' הבולים בנושא מדע בדיוני, ניתן למצוא איור מעניין המשלב בין עבר לעתיד: על המעטפה נראה איור של מבקרים מהחלל הנוחתים בחלליתם בעתיד הרחוק בעמק יזרעאל ליד מגידו. מגידו (ארמגדון) קשורה, לפי המסורת, למלחמת גוג ומגוג – סוף העולם, שעל חורבותיו תוקם מלכות שמים.

באיור ניתן לראות את המבקרים מהחלל מגלים מצבת אבן עם כתובת עתיקה – "מדע בדיוני בישראל" – בחמש שפות: עברית, אנגלית, ערבית, קלינגונית (שפה מומצאת מסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים") וכתב טנגוואר של העלפים, שהמציא טולקין בספריו - 'שר הטבעות' ו-ה'סילמריליון'.  

 
 "ונבואה בידנו על השעה שבה תתגלגל להבה כבירה של האש השחורה על שבעים האומות ותסחוף אותן עמה ותקרא את הקדוש ברוך הוא עצמו למלחמה. זהו האיש המכונה גוג ארץ המגוג." גוג ומגוג/ מרטין בובר
 

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תודה לדובוש 'מומחה הבולים' שלנו, על העזרה.



שמים מאסו הבונים

אריה [ליאו] גולדשטיין נולד בי"ח ב-28 בנובמבר 1899  בגראיֶבו, פולין. בגיל בר-מצווה אירגן בבית-ספרו חוג עברי ופירסם בבטאון החוג את שיריו הראשונים. בתום לימודיו התיכוניים נסע ללמוד מדעי-הרוח באוניברסיטת לייפציג (גרמניה). הוא קיבל תואר דוקטור לספרות מן הקולג' העברי בבלטימור. ב-1922 עלה ארצה. בשנים 1924־1946 היה המזכיר האקדמי של האוניברסיטה העברית בירושלים. היה מקורב מאוד לראשיה,  והיה דמות מאוד משפיעה ומרכזית.  
הוא היה מעורב לפני ולפנים בכל החיים האוניברסיטאיים, האקדמאיים והחברתיים. ידועה למשל, פעילותו בשנות ה-40' ביחד עם פרופסור קלוזנר, למנוע מש"י עגנון את קבלת פרס נובל.

בספטמבר 1943  יצא יצחק שמוֹש לקהילת חאלב בסוריה, בלוויית מזכיר האוניברסיטה העברית, הסופר ארי אבן זהב הוא אריה [ליאו] גולדשטיין, מצויד בייפוי-כוח חתום בידי נשיא האוניברסיטה העברית, הפרופ' י"ל מאגנס. הייתה זאת נסיעתו השניה של שמוש לחאלב, לאחר שנכשל בניסיונו הראשון לעלות את כתר ארם צובא לארץ הקודש. אחדים מצעירי הקהילה, שהיו מודעים לסכנה שריחפה על הקהילה והכתר, הציעו ליצחק שמוֹש להוציא את הכתר בגניבה ולהבריחו לירושלים. אך שמוֹש דחה את הרעיון וחזר לירושלים בלי הכתר. כאשר חזר בידיים ריקות היו שאמרו עליו "חבל ששלחנו אדם ישר".  הפעם הייתה בפיהם בקשה אחרת: לא להוציא את הכתר אלא לעיין בו ולצלם אותו במקום.  שמוֹש ואבן זהב ניהלו משא ומתן ממושך, ובסופו הסכימו ראשי הקהילה לאפשר לפרופ' קאסוטו לבוא לחאלב ולעיין בכתר תחת השגחתם, אך הם לא הסכימו בשום אופן להרשות לאיש לצלם את הכתר.

ליאו גולדשטיין, או בשמו החדש - ארי אבן זהב, החל לפרסם את ספריו כבר באמצע שנות ה-30' - אלה מסעי הזפתים  , בסוד עניי הכותל , אלה מסעי דן, בתוככי ירושלים, ששים שנה ושנה, ככל הנערים ועוד.

       

 

בשנת 1941 פרסם אבו זהב את אחד מספרי המדע הבדיוני הראשונים שנכתבו בעברית, על מלחמת האיתנים הנטושה בין דרי מעלה ודרי מטה, במשך המאה העשרים ואחת - 'שמים מאסו הבונים'.

"המצאת המכשיר להעברת המחשבות הייתה לשיחת כל ארץ איטליה, וכעבור יום שוחחו עליה בכל העולם התרבותי, התווכחו על אופני השימוש במכשיר שכזה, ונשמעו דעות מדעות שונות.
לא עברו חמישה ימים וכל העניין קיבל מפנה אחר. אז היה הנושא העיקרי בעיתונות ההומונקולוס, התינוק שנוצר באופן מלאכותי על ידי קבוצת ניאו-ביולוגים בשיקאגו..."
 

ארי אבן זהב נפטר בתל-אביב בב' בחשוון תשל"ב, 21 באוקטובר 1971.



זוכרים?

אל תחמיצו את ההודעה על
מבצע נובמבר
בהמשך



פינת המציאות

אנו פותחים מדור חדש בו נציג מסמכים וצילומים שנמצאו בין דפי הספרים.
ראו מה צנח מבין דפי הספרים בחנות שלנו בזכרון יעקב, ובאתר האנגלי החדש:

משמאל:
כפר יהושע
29.7.1945

למשפחת לפינסקי

קבלו נא מזכרת מהימים והלילות שעברו עלינו במשותף בכפר יהושע, מהם 'לילות' בסגנון היצירה המוגשת לכם בזה.
אנו כמובן נזכור גם את הלילות האחרים, שנסינו בהם לצקת קצת שמחה, בנוסח: 'ולמרות הכול - יחיו החיים'.
תהא דרככם צלחה ומצאו את ספוקכם במקומכם החדש.

יפה ומנחם זהרוני

האם אתם מזהים את האיש שבתמונה? כתבו לנו. מכתב מהמחנך מנחם זהרוני ורעייתו

 

 'לוח המחירים' של חברת 'אל על' , אותו מצאנו בתוך ספר באתר האנגלי שלנו. התמונה נמצאה בתוך ספר על חברי ההגנה בפתח תקווה, ורשום עליה '1941'. למטה תוכלו לראות את התמונה בבירור. מכתב מודפס של מ. דוד שוב, אותו צירף לספרו 'זכרונות לבית דויד'.

למעלה:

תשלום יתקבל בלירות ישראליות ובמטבע חוץ:
בירה בקופסה - 1.30 ל"י
בושם 'בת שבע' - 25.20 ל"י
קלפי אל-על - 9.25 ל"י
תקליט אריך נגן - 14.70 ל"י

למעלה:

 "אני חושב כי ספרי זה שברובו מדבר על התפתחות הגליל העליון יעניין את כ'". דויד שוב מצהיר כי ההכנסות ממכירת הספר הן קודש להחזקת בית המרגוע בטבריה לזכר נשמת בנו. ומחיר הספר הוא לפי נדבת לבו של מקבל הספר. בכתב ידו הוסיף המחבר - "ביחד עם זה הנני שולח לו את ברכתי הנאמנה לרגל התמנותו לקונסול שוודי. 1938."

הזמנה לפגישה עם אידה פריבר לצאת ספרה 'בין המצרים', בבית מניה ביאליק.
דברי פתיחה: אנדה עמיר.


האם אתם מזהים מי מהמצולמים? כתבו לנו.

ניתן לראות/ לקנות חלק מהפריטים בחנות בזכרון יעקב



מבצע נובמבר

במהלך כל חודש נובמבר תתקיים מכירה מיוחדת בחנות בזכרון יעקב.

מחירו של כל ספר בחנות יהיה

 10 ש"ח בלבד!
המכירה במזומן בלבד!

ואנחנו מתכוונים כל אלפי הספרים שבחנות,
ועוד אלפי הספרים שנביא מהמחסנים שלנו בזמן המבצע
!
לא כולל ספרים חדשים או מוזמנים.

המבצע נערך בחנות בלבד, ולא ניתן להזמין ספרים במבצע בטלפון או במייל.

אל תחמיצו!



חידה

הפעם יש לנו חידה מיוחדת בשבילכם.

בימים האחרונים, ניתן למצוא בעמוד השער של האתר
מידע בנוגע
לספר-פדיה,
האנציקלופדיה שלנו בנושא ספרים וסופרים.
כל יום הבאנו דוגמא אחרת לספר אשר מופיע במאגר.

הראשון שיפרסם ב'מועדון הקוראים'
את ארבע הדוגמאות שהופיעו בימים האחרונים 09-12/11/2008,
יוכל לבחור לעצמו מתנה - ספר מרשימת הספרים המומלצים באתר.



אנו מבקשים את עזרת הציבור

בדצמבר 1969 יזמה הוועדה לחגיגות שנות ה-20 למדינת ישראל יחד עם ההוצאה לאור של משרד הבטחון, את הוצאתו לאור של האלבום 'בלוריות ברוח' מאת יוסי גמזו - סיפוריהם של צעירים וצעירות בישראל, שנולדו בירושלים, ברמת גן, בטוניס, ביוהניסבורג, בקהיר, בפריז, בגרמניה, ביוון, בעיראק, ובקפריסין, ביום לידת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח.
לקראת יום העצמאות הקרוב אנו מתכוונים לפרסם דף מידע על הספר ועל גיבוריו, ומה קרה אתם מאז ועד היום.

חיה דוניצה
דב זק"ש
שרה הוד
אלי יום טוב
אהובה נפתלי
עזרא בן דיין
ציפורה מזרחי
אלן המר
יהודה עזרי
סימה שבת
אהרון כהן
מיכל שר
בת עמי מילוא
עדנה ודפנה לס
יחיאל לוי
מרדכי לוי

 

לשם כך אנו זקוקים לעזרתכם ביצירת קשר עם אותם צעירים
אם אתם מכירים מי מהרשימה באופן אישי, העבירו אליהם את בקשתנו ליצור אתנו קשר
כתבו לנו



ספר-פדיה!

       
לחיצה על הספר תחשוף את פרטיו באנציקלופדית הספרים. להזמנה - לחץ על 'בקשה לאיתור הספר'

בתקופה האחרונה, אנו עוסקים ביצירת קשר בין דפי המידע לבין מאגר המידע באתר האינטרנט של 'חנות הספרים של איתמר'. לאחר 50 דפים דו-חודשיים הצטבר אצלנו חומר עצום העוסק בספרים, סופרים, הוצאות לאור, בתי דפוס ועוד.
את כל המידע האדיר הזה, אנו מכניסים למאגר הספרים באתר.
מספיק לציין כמה דוגמאות, כדי לראות את המהפך והשינוי הגדולים העוברים על המאגר.
הקלידו למשל 'בין המשורר למדינאי' במנוע החיפוש באתר, ותוכלו למצוא חומר אותו פרסמנו בדף מידע מס. 2. הקלידו 'עפר ותשוקה' ותמצאו חומר שהתפרסם בדף מידע מס. 3, וגם 'גן גני ספר ראשון', 'מדינת היהודים', 'עיר וספר' ועוד.

       

לחיצה על הספר תחשוף את פרטיו באנציקלופדית הספרים. להזמנה - לחץ על 'בקשה לאיתור הספר'

השירות הזה הוא, כמובן, ללא תשלום. כל שאתם צריכים הוא לרשום במנוע החיפוש את שם הספר שאתם מחפשים. ניתן לבצע חיפוש גם לפי שם הסופר, ההוצאה לאור, שנת ההוצאה, ומילות מפתח. מחפשים ספרים על 'דרוזים'? הקלידו את המלה במנוע החיפוש, וחכו לתוצאות.



 

מה בדף המידע הבא?

 

       

 

מה משותף לכל הסופרים?

כתבו לנו



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן