דף מידע מספר 75   

10 יולי 2014


שנה טובה ומאושרת!

 

 

     
אל תחמיצו: מה אמר ביאליק לשופט בבית המשפט שגרם לזיכויו, מי קיבל תוך כדי קרבות תש"ח את התנ"ך של וינגייט? מי כתב את 'איה פלוטו'?  להיכן, לעזאזל, נעלם הספר 'בין פסגות סיני'?
הנה כמה מדפי המידע הקודמים, לחיצה על חזית התמונה תפתח את הדף.

יום הולדת 3

בדיוק לפני שלוש שנים, ערב ראש השנה,  נשלח דף המידע הראשון. אנו מקווים שעוררנו בכם מעט סקרנות ועניין במגוון הנושאים שבהם עסקנו, ומבטיחים לכם עוד דפי מידע רבים ושונים.
אם הצלחנו לגרום אפילו לאחד מכל אלפי הקוראים של דף המידע, לפתוח ספר אותו לא היה פותח מעולם בלעדי הדף, משימתנו הושלמה.
את דף המידע קוראים אלפי גולשים המקבלים אותו ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני פעמיים בחודש. דף המידע הנקרא ביותר מבין שבעים וארבעה הדפים הקודמים, הוא ללא ספק דף מס. 17 'דודה לאה', בו פרסמנו את התחקיר - מי כתב את הספר 'איה פלוטו',
ואותו קראו 15,453 גולשים עד היום!

       

 
אל תחמיצו: כמה כושים  היו באמת בספר 'עשרה כושים קטנים'?, פרסום ראשון ובלעדי ל'דף המידע של איתמר' -  פרק מרומן ריגול שכתב מרגל אמיתי! לאן נעלמו הידיים של אוסיה? סיפורה של משוררת זן יפנית חברת קיבוץ בנגב, מי הם שני האנשים בקהל ההצגה במוסקבה? להיכן בא"י תיכנן יאנוש קורצ'אק להעביר את בית היתומים שלו?
הנה כמה מדפי המידע הקודמים, לחיצה על חזית התמונה תפתח את הדף.

אנו שמחים להציג בפניכם את דף מידע מס. 75

"אח של..."

על הסופר אהרן ראובני

'דף המידע של איתמר' מצוטט באתרים רבים באינטרנט: גם בויקיפדיה, גם באנציקלופדיה של Ynet, באתר עיתון 'הארץ' ועוד. הציצו בערכים של ש. שלום, אנצו סירני, לאה גולדברג, נקמת אבות בויקיפדיה. אם עדיין אינכם רשומים לדף המידע, אנו ממליצים לעשות זאת באתר האינטרנט של החנות.

  
לחיצה קטנה על הציור



האבא


'חובבי ציון' בפולטאבה לפני עלייתו של אחד החברים לישראל
צבי שימשלביץ יושב בחליפה בהירה

 צבי שימשלביץ, אביו של הסופר אהרן ראובני, נולד בשנת 1862 בסמורגון שבפלך וילנה. כל שנותיו הצעירות עסק בפעילות ציונית בפולטאבה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1923 וחי בירושלים. פרסם רשימות ודברי זכרונות בעיתונות העברית תחת השם צבי שמשי. בתרצ"ח יצא לאור ספרו 'זכרונות'. צבי שמשי הוא אביהם של יצחק, אהרון ושולמית.  

   
 האם - עטרה לבית קופילביץ  האב - צבי שמשי

בשנת 1948 חיבר צבי שמשי [שימשלביץ] מגילת יוחסין למשפחתו. לפי המגילה מסורת שושלת המשפחה מגיעה עד רש"י, והדור הנוכחי הוא דור שמיני לר' משה אשכנזי מאיוויא [תלמיד חבר להגר"א מווילנה].
רוצים לראות פרטים נוספים על 'מגילת יוחסין', חפשו בקטלוג הכללי באתר האינטרנט 'חנות הספרים של איתמר'

מבצע 10 ש"ח ממשיך בזכרון יעקב ומגיע בסוכות למרכז!

 




לחיצה קטנה על הציור



האחות

 שולמית נולדה בפולטאבה שבאוקראינה בשנת 1891. בה גם גדלה והתחנכה, וסיימה את הגימנסיה הממשלתית. שולמית למדה מדעי הרוח בסורבון שבפריז, ובאוניברסיטת פיטסבורג בארצות הברית. בשנת 1910 עלתה לארץ ישראל ועסקה בהוראת הלשון הצרפתית בגימנסיה העברית בירושלים, ובבית הספר הריאלי בחיפה. שירה הראשון של שולמית, אחותו של ראובני, התפרסם בכרך א' של 'דבר לילדים' בשנת 1936, תחת שמה שולמית קלוגאי, ומאז פירסמה שירים וסיפורים בעיתוני ילדים ובמוספים ספרותיים.
 

בגן עדן עליון
בשולי המדרשים

 

בגן עדן עליון
שר הפנים סטטרון
מלמד תינוקות

עד חצות, יום תמים,
מלמדם שר הפנים
התורה אין לה גבול

ולאחר שגמרו
הקדוש ברוך הוא
מזמינם

 וריבון העולם
מלמד את כולם
קצת תורה...

 

בגן-עדן עליון/ שולמית קלוגאי. ציור: נחום גוטמן, 'דבר לילדים', חוברת 13 17.12.36

 בין ספריה: 'גימנזיסטית' [1938],  'לאן צועד היום עודד' [1960], 'אדרת שלמה' [1963].

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תודה לבתיה על העזרה במציאת השיר

 בשנת 1932 התפרסמה החוברת הראשונה של "המוסף לילדים" של עיתון "דבר". את החוברת, העתידה להופיע פעם בחודש, פתח שירו של זאב : "בעין חרוד/ טוב מאוד/ אין שם כסף כלל/ עוברות עגלות/ אתה רוצה לעלות?/ אמור רק: עמוד!".  את החוברת צייר נחום גוטמן. רק כעבור ארבע שנים, ב-1936 הפך המוסף לחוברת שבועית ושמה: "דבר לילדים"! ומה בכרך הראשון? הציצו בקטלוג הכללי באתר.

רוצים לראות סרט שהכנו על ראובני ביוטיוב? לחצו כאן

  

 



לחיצה קטנה על הציור



האח

   "נולדתי בפולטבה. עיר פלך באוקראינה הרוסית, אולם אבי והורי אמי - מוצאם מליטא פלך וילנא... למדתי כמה שנים במוסדות חינוך פרטיים, החל ב-'חדר' יהודי רגיל, וכלה בחדר 'מתוקן'. הוא בית ספר פרטי חילוני למחצה ומתקדם לעומת ה'חדר', וגם בימי ההכנות לגימנסיה לא עזבתי את לימודי העבריים... בתקופה ההיא נעוצה ראשית חינוכי הציוני.
...עוד בימי ילדותי נזדמן לי לשמוע סיפורים על ארץ ישראל החדשה, המתחילה להבנות, והספורים האלה כאילו באו להשלים את סיפורי כתבי הקודש ואגדות התלמוד, שלמדתי ב'חדר'.
 התנ"ך והאגדה, יוסיפון וחוברותיו של יעב"ץ, היו כשלשלת אחת. הספורים העממיים וספורי התורה ששמעתי מפי אמי המנוחה [קריינה ז"ל] - אם גם נאמרו ברוסית - יחד עם ספורי מעשיות עממיות אחרות ששמעתי בעודי ילד רך - נחרתו בזכרוני לכל ימי. לאחר שנים, בשוב אבא מביקורו בארץ [ב-1891], ובספרו לנו, הילדים, על כל מראה עיניו ומשמע אוזניו, על חורבות ירושלים ועל המושבות החדשות, על פאר הכרמל והדר השרון - לא היו הדברים הללו חדשים ומתמיהים בעינינו, אלא - המשך האגדה הנרקמת, הכתובה והמסורה בעל-פה, הידועה מכבר והקרובה ללב."  
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

יצחק נולד בפולטאבה, אוקראינה, בשנת 1884. בארץ-ישראל ביקר לראשונה למשך כמה שבועות בשנת 1904. בשנת 1905 ארגן בפולטאבה את ההגנה העצמית והשתתף בוועידת היסוד של "פועלי ציון".  יחד עם דב בר בורוכוב ניסח  את "הפלטפורמה שלנו", שהפכה לבסיס האידיאולוגי של "פועלי ציון" והעניקה לה את המימד הארץ-ישראלי שלה.

   בשנת 1907 עלה יצחק לארץ-ישראל והשתקע ביפו בחדר ששכר אצל זקן שומרוני. בארץ ייסד יחד עם ישראל שוחט ואחרים את "בר-גיורא" ואת "השומר".
בשנת 1909 היה בין מייסדי הגימנסיה העברית בירושלים. באותה שנה לאחר מהפכת התורכים הצעירים קרא  ליהדות תורכיה להירתם לפעילות פוליטית, אשר תשמש כבסיס למשענת המדינית של הציונות בארץ-ישראל.
בשנת 1910 ערך את כתב העת הסוציאליסטי הראשון בעברית "האחדות" עם יוסף חיים ברנר, בן-גוריון ורחל ינאית.

יצחק פרסם כמה ספרים: ספר השומרונים, נדחי ישראל, שאר ישוב, מסעות, אוכלוסי ארצנו ועוד.
בדצמבר 1952, לאחר פעילות קצרה בכנסת ישראל כחבר כנסת, נבחר יצחק, אחיו של ראובני, למשרת נשיאה השני של מדינת ישראל.

בינואר 1964 התכנסה  אספת היסוד ליסוד 'יד יצחק בן צבי', בין המשתתפים: דב יוסף, לוי אשכול, קדיש לוז ועוד. 'קטעים מהפרטיכל' מופיעים בחוברת שיצאה לאור לציון הקמת 'יד יצחק בן צבי'  בחוברת: קווים לדמותו, תאריכים בחיי הנשיא, ארכיון בן צבי ועוד. ניתן למצוא חומר נוסף על החוברת בקטלוג הכללי באתר.

רוצים לראות סרט על המאיירת תרצה? לחצו כאן

 




לחיצה קטנה על הציור



ראובני

   הראשון שהחליף את שם המשפחה היה האב צבי ששינה את שמו לצבי שמשי. האח הבכור יצחק החליף את שם משפחתו מיצחק שימשלביץ ליצחק בן-צבי על שם אביו, ואילו אהרן החליף את שמו לראובני על שם סבו ראובן שימשלביץ.

 אהרן נולד בשנת 1886 בפולטאבה שבאוקראינה. בשנת 1904 יצא מאירופה לארצות הברית. במקביל לעבודתו בבתי חרושת, הוא החל את כתיבתו באידיש. כעבור שנתיים חזר אהרן לפולטאבה. הוא היה פעיל ב-'פועלי ציון', ועל פעילותו זו ועל השתתפותו באירגון 'הגנה עצמית' הוא נאסר והוגלה לסיביר.
בשנת 1909 ברח אהרן מגלותו, ולאחר נדודים במזרח הרחוק הגיע לארץ ישראל ב-1910. הוא החל בפעילות ספרותית ועיתונאית, תחילה בתנועת 'פועלי ציון' ובמערכת עיתון 'אחדות' יחד עם אחיו הבכור יצחק בן צבי.

אהרן ראובני 

היה בעל מדורים קבועים בעיתונות, ופרסם כמה וכמה ספרים, ביניהם רומנים וספרי מחקר.

 חנות ספרים אצלכם בבית
לחיצה קטנה על הציור...



מסע מדעי - 1914

"ברנצ'וק שקע בזכרונות ימים שעברו. הוא ראה את עצמו בלב מדבר עריש, ברדתו מצרימה. יום אחרי יום הלכו - הוא וחבריו, התרמיל מעך את השכם, השמש יקדה, הקדיחה את האוויר מסביב לראש ואת החול תחת הרגליים, והעיניים שוטפו זיעה חמה. עלה וירוד, עלה וירוד, ודרך אין - ככה הלכו... והלילות היו קרירים, מלאי כוכבים, נחשים רשרשו בין הקוצים. אחד הומת בידיהם - גדול ארסי... אותם הלילות במדבר..." [עד ירושלים/ ראובני. עמ' 407]

בתחילת שנת 1914, תיכננו שלושה עיתונאים, בסתר, מבצע שיכה את העולם בתדהמה: מסע רגלי סביב העולם להכרת ארצותיו ועמיו השונים.
"אנו הננו שלושה עיתונאים העוברים רגלי בכל כדור הארץ," כך פתחו השלושה את פנייתם לציבור. "אנו הננו שלושה עיתונאים העוברים רגלי בכל כדור הארץ התור קוריספונדנטים של עיתונים שונים, בכדי להכיר ולדעת את העמים והארצות."

ב-1 ביוני 1914, כמו שהבטיחו יצאו השלושה דרומה. "ביום א' יוני 1914 עזבנו את ירושלם, ועוברים ראשונה את אפריקא." השלושה - הולנדי צמחוני, יהודי מרוסיה ויהודי ארצישראלי בשם דוד בלוך. בתיקים הגדולים על גבם נשאו - אוכל, מים וגלויות דואר רבות. הגלויות היו אמורות לעזור במימון המסע. "מכירת הכרטיסים הללו היא אחד האמצעים המאפשרים את מסענו זה. "


במרכז: דוד בלוך

בשנת 1911 החל 'דוד בלוך' לעבוד בכתב העת הציוני-סוציאליסטי 'האחדות'. בשנת 1914, כאשר תיכנן את המסע המדיני המיוחד עם שני שותפיו, קיבל תעודת מסע מידי זאב אשור, עורך כתב העת. שמו האמיתי של אותו 'דוד בלוך' היה - אהרן ראובני.
בפנקס שחור קטן השמור עד היום בארכיון יד בן צבי, רשם ראובני את המאורעות שפקדו אותם [כמו למשל - הריגת נחש גדול וארסי בו נתקלו בדרכם בלילה חשוך. סיפור בו השתמש ראובני שנים לאחר מכן בספרו 'עד ירושלים']. את רשימותיו הכתיר בשם 'ונרד מצרימה'. חלק מהרשימות התפרסמו ב-'אחדות', וב-'בוסתנאי לנוער' בעריכת י. חורגין שדאג לערוך ולסגנן את כתיבתו 'היבשה' של ראובני.

שש מאות קילומטרים עברו השלושה במסעם. הם צעדו במרץ דרך שפלת החוף הדרומי, מדבר סיני, עד לפרברי קהיר. ראובני חלה בדיזנטריה, ובגלל מחלתו וגם בגלל מלחמת העולם הראשונה שפרצה באותם ימים, נאלצו השלושה לחזור על עקבותיהם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תודה לידידי-עורכי פרופ' יגאל שוורץ, מחבר המונוגרפיה על ראובני 'לחיות כדי לחיות'
 על שגילה לי את סיפור המסע, 

מבצע סוף השבוע!

בסוף השבוע הקרוב, יום ו' ושבת,
25-26/09/2009,
נקיים בחנות בזכרון יעקב מכירה בה
יהיה מחירו של כל ספר 10 ש"ח בלבד!

 
לחיצה קטנה על הצילום



מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

מחול השדים

 ספר ראשון
הרכבת המהירה של השעה החמישית

היו הולכים והולכים ושרים 'לנצח נצחים', ודומה כי מדי עמדם הוסיפו לשיר, בנימה שהוטעמה, הרגלים, הסוסים, משב-הרוח.
עוברי-אורח חלפו על פני הלוויה, מנו את הזרים, הצטלבו, הסקרנים הצטרפו למסע, שאלו: "את מי מלווים?" השיבו להם: "את ז'יוואגו", "הוא הדבר, עתה מסתבר הכל". "לא אותו, אותה". "היינו הך. נוחה עדן. לוויה של נגידים."
נתהבהבו הדקות האחרונות, מנויות, הולכות לבלי שוב. "הארץ ומלואה תבל וכל צאצאיה". בתנועת צליבה הטיל הכומר חופן עפר של מריה ניקולאייבנה. הטעימו 'בשם ישרים'. עתה נפתח מירוץ אימים. את הארון כיסו. תקעו בו מסמרים, התחילו להורידו. הנה תם תיפופו של גשם הרגבים, שהוטלו בחפזון אל הקבר בארבעה אתים. תלולית נתגבהה על הקבר. נער בן עשר עלה עליה." [דוקטור ז'יוואגו/ בוריס פסטרנק. תרגום: צבי ארד]

היום קשה להאמין, אבל פעם, בחיי הצעירים, ידעתי את הקטע הזה על פה. מדוע, לעזאזל, בחור בשנות העשרים, מגיע לשלב כזה בחייו שהוא יודע לצטט את עמודו הראשון של הספר, פאר הספרות הרוסית, 'דוקטור ז'יוואגו'? כיצד ייתכן שידע לצטט 'נתהבהבו הדקות האחרונות, מנויות, הולכות לבלי שוב', מבלי שיבין כלל את משמעות המלים...
מעשה שהיה, כך היה:

בשנת 1977 בעודי עסוק במחנה הבקו"ם בשחרורי משירות סדיר, פגש אותי שאולי אח של אלי, חברי הטוב מהכיתה ומהצבא.
"מה דעתך להצטרף כחייל מילואים ליחידה חדשה?" הוא שאל אותי.
ואני, כל מה שרציתי הוא לפשוט כבר את בגדי הצבא ולחזור לרפת בקיבוץ. ידעתי ששירות המילואים הראשון לאחר השחרור מהצבא הוא רק בעוד חצי שנה ויותר. יהיה לי עוד מספיק זמן לחשוב מה אעשה במילואים.
"זאת יחידה ג'יפים סודית," הוא הנמיך את קולו, "אין בה חיילים, רק מפקדים."
ואני, שחיי הצבא היו זרים לי, כל כך רציתי להמשיך את תהליך השחרור, עשיתי את טעות חיי [מה עבר במוחי? הרי ידעתי ששאולי הוא קצין בכיר באחת הסיירות המובחרות של צה"ל!], וכדי להיפטר ממנו, אמרתי שאני מסכים.
שאולי החתים אותי על כמה מסמכים.
לפני שנפרדנו הוא בירך אותי על שחרורי מהצבא, ועל החופש והמנוחה הצפויים לי, הוא שאל אותי לשלום משפחתי אותה הוא מכיר מילדותו, ואז הוסיף בחיוך ממזרי: "שכחתי רק לציין שיש לך מילואים של 30 יום בשבוע הבא..."
השבוע עבר במהירות. במוצאי שבת, תוך שאני אורז בחדרי בקיבוץ את התרמיל לקראת שירות המילואים הארוך, קלטתי את טעותי.
לחזור בי, כבר לא יכולתי, ולכן החלטתי ששירות המילואים שלי יהיה שונה ומועיל. אני לא אבזבז בו את זמני בשיחות בטלות, ברכילויות ובבדיחות גסות, כמו שידעתי ממערכונים ומסרטים. אני אעשה משהו רציני עם עצמי!
סקרתי את ספרייתי הגדולה, ובחרתי את הספר הכי לא מתאים לשירות מילואים - 'דוקטור ז'יוואגו' של בוריס פסטרנאק, וטמנתי אותו בתרמילי יחד עם פנקס ועט, לרשום לי הערות ספרותיות על הספר. בלבי ידעתי, יום אחד, בקרוב, חיילים יקחו  לשירות המילואים את ספריי שלי.

המילואים החלו. תחילה בבסיס היחידה. ההצטיידות, הכנת כלי הרכב, התדריכים. אחר כך מסע ג'יפים נהדר בנגב, ובמכתשים. ולבסוף האימון עצמו, שהיה קשה ומורכב. כל אותו זמן, ניתן היה למצוא אותי בירכתי הג'יפ צמוד לספר שסחבתי אתי לכל מקום, וסיפק מקור נהדר לבדיחות על חשבוני.
בסוף המילואים, חזרתי לחדרי בקיבוץ, והנחתי את הספר חזרה במקומו. העותק המסוים ילווה אותי מעכשיו והלאה בכל התקופה הארוכה ששירתי במילואים. שנה אחר שנה לקחתי אתי את ד"ר ז'יוואגו בתרמילי, ובכל רגע פנוי הוצאתי אותו והתחלתי בקריאה.
 אלא מה? כל אותו זמן היו אוזני כרויות לשמוע את דברי החברים מסביב. השיחות, הרכילויות, הבדיחות - תאמינו לי - היו מעניינות הרבה יותר מספרו של פסטרנאק. וכך, במשך למעלה מעשרים שנה לא הצלחתי לצלוח אפילו את עמודו הראשון של הרומן המפואר.

כאשר התחלתי להכין את דף המידע על ראובני, נתקלתי בחוברת קטנה שגם הסבירה לי את הסיבה לכך.

 
כך נראה דוקטור ז'יוואגו
אחרי 20 שנות מילואים

בשנת 1959 הוציא ראובני [כנראה מכספו שלו] חוברת קטנה בשם 'מחול פסטרנאק' - "כוונתי לאו דווקא לספר ז'יבאגו כי אם למאורע פסטרנאק, לבולמוס פסטרנאק, למחול פסטרנאק, לגרגר פסטרנאק שהתגלגל בשלג והסתרבל ותפח והיה להר גדול." ראובני מטפל בסכין מנתחים חדה בכל תופעת 'ד"ר זיוואגו' - הוא מבקר את לשונו של הסופר, הוא  'קוטל' את שירתו. ראובני מונה ארבע סיבות לביקורתו השלילית: דלות המטען הרוחני, חוסר העצמאות, התאווה למשחקי מלים, דמיון ציורי שופע מדי. ראובני מונה את הסיבות שלדעתו גרמו לבוריס פסטראנק לזכות בפרס נובל, והן לא קשורות לספרות כלל וכלל. את חיציו החדים ביותר שומר ראובני להתקפתו על צבי ארד, מתרגם הספר מרוסית לעברית:
"הרבה תרגומים גרועים לנו, אולי 90% מכל התרגומים, ואילו מקרה זה גרוע מאחרים. במה? בזה שהמתרגם יגע וקופץ מעורו שלא לכתוב בעברית מקובלת ומובנת לקורא רגיל אלא דווקה בלשון מעוקמת ומופרעת, במלים בדויות ללא צורך, ובכמה מקרים - לא מובנות ולא מוסברות. במלים תלמודיות זרות [ארמיות, פרסיות, יווניות, רומיות], בהן מקריות, בודדות ונשכחות, במקום מלים עבריות ידועות לכל, בבנית משפטים נרפית וכושלת, בשיעבוד משפטו העברי לרוסי, באי-דיוק תרגומו ובקבלת שבושי הלשון, המהלכים אצלנו, בלי הבחנה. כאן לפנינו מקרה של עושר השמור לבעליו לרעתו.
המתרגם משתעבד בנקל למשפט הרוסי ומוציא מתחת ידו משפטים עברים פגומים. למשל: 'המוניות-המוניות ולאחדים [!] עברו במרחק אנשים אלמונים' [214], 'מן הערפל הגיחו ועלו פרצופים עדויי-כפור ואדומים כנקניק של [!] עוברים ושבים [80], 'פרוותו תלויה בכתפו האחת עמד הרופא על מעלות הבית' [445]...
מהמעט שקראתי במקור [פרקים אחדים בהתחלה ופרק אחד קטן באמצע] התעורר בי ספק בדיוק תרגומו של צבי ארד. השויתי את הפרק הקטן אל מקורו ואמנם מצאתי קצת דברים שאינם כן. במקור מדובר על קצה היער והתרגום אומר: 'בכרמלית של יער' [333]. אולם כרמלית משמעה מקום הפקר בין ביבשה בין בים. והלאה, בעמ' 334-5, תורגמו במלה 'כרמלית' שני דברים שונים: קצה יער וקרחת של יער. פרצופים שובי לב או נעימים [פריבלקאטלנייה] נעשים בתרגום 'מענינים' [334], הנמצאים [אוקרו - ז'איושצ'יא] - הסובבים [276]...

'מה טעם היגיעה הזאת שלא לכתוב בלשון בני אדם?' מהדהדת שאלתו הנוקבת של אהרן ראובני.

ראובני מספר: "אל הרומאן ד'ר ז'יוואגו צורף צרור שירים, ודאי משיריו האחרונים של בוריס פטרנאק. למה צורף? משום שהרופא ז'יוואגו הוא גם משורר, ולא אחת נרמז בספר כי הוא משורר לא מצוי, כנראה גאוני, ולראיה הנה שיריו...
ואם תאמר: הן השירים הם 'שירי ז'יוואגו' ולא הובאו אלא כדי להשלים את דמותו - תשובה גנובה היא. רק מעט תמצא בהם רמזים למה שמסופר ברומן על ז'יוואגו, ורובם אין סמיכות ניכרת בינם ובין חייו. והעיקר, אין ז'יוואגו חי נושא את עצמו, ואין 'שירי ז'יוואגו' אלא בעבועי רוחו של בוריס פסטרנאק."  [מחול פסטרנאק 14]

מבצע 10 ש"ח ממשיך בזכרון יעקב ומגיע גם למרכז


לחיצה קטנה על הספר



5 עותקים אחרונים
מהספר 'מיומנו של מאתר ספרים' נשארו 5[!] עותקים בלבד. הספר לא יודפס יותר במהדורות חדשות, כך שזהו הזמן להשיג לעצמכם עותק חתום וממוספר בכתב ידו של המחבר!
הרפתקאותיו של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!] ועוד ועוד.
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן


לחיצה קטנה על הספר

ניתן להזמין את איתמר להרצאה בחוגי בית, בקיבוצים, ספריות ציבוריות ועוד.
לפרטים על ההרצאות 04-6399749


סיפורים חדשים על המתרחש בעולמו של מוכר ספרים
ניתן למצוא בבלוג של איתמר באתר, המתעדכן כמעט יום יום.

יום שני 07 ספטמבר 2009
ב. [שם בדוי] הוא סופר מבריק, שכתיבתו אהובה עלי במיוחד. היום הוא התקשר אלי, ובפיו אחת הבקשות המוזרות שקיבלתי בזמן האחרון. ב. ביקש שאמצא לו ספר עם כריכת ספרייה. הוא סיפר לי כי הוא עבר בחנויות רבות ולא הצליח למצוא את מבוקשו. הוא תיאר לי במדויק את צורתה, ואת צבעיה. כשניסיתי להבין לאיזה ספר הוא מתכוון, התברר כי ב. רוצה כל ספר שאמצא, בתנאי שתהיה לו כריכת ספרייה, אל צורתה הוא מתגעגע. בעוד מספר דקות אשלח לו את הספר 'גיבורינו הקטנים' של מלכה פישקין, עם כריכת ספרייה ישנה כמו שב. מחפש כבר זמן רב...



לחיצה קטנה על הספר

רוצים לקרוא עוד? לחצו כאן




 

הידעת
[כמה עובדות טריוויה על חייו של ראובני מתוך הספרים]

 
 
 
 
 
להזמנת ספר לחץ על חזיתו  

הידעת

הקטלוג הכללי באתר משמש גם כמאגר מידע עצום על סופרים ועל ספרים. 'ספר-פדיה'
אנחנו נוהגים לכנותו בחיבה. מחפשים חומר נוסף על ראובני? לחצו על חזית הספרים בדף המידע, או הקלידו במנוע החיפוש 'אהרן ראובני' תחת 'שם סופר'.

הידעת כי כאשר היה בן 17, מצויד במאה רובל, נסע ראובני לבדו לאמריקה, לחוות את 'העולם החדש'

הידעת כי בשנת 1905, לאחר פרוץ המפכה ברוסיה, לאחר שאסף כסף לנסיעה חזרה לעיר הולדתו, גילו שוטרי פולטאבה, בחיפוש בבת הוריו, סליק ובו אקדחים וחומרי נפץ. האהרוני נאסר ונשלח לגלות נצח בסיביר.

הידעת כי  בזמן שהותו בסיביר הרבה ראובני להיפגש עם אנשים משבט הטונגוס כדי לשמוע את סיפוריהם וללמוד את מנהגיהם, ואפילו חיבר מילון טונגוסי-רוסי קטן.

הידעת כי ראובני ברח מסיביר למזרח. הוא הגיע להוואי ולשנחאי בסין. משנחאי הוא יצא לעבר ישראל כשהוא עובר בסינגפור, צילון, הודו, פורט סעיד וקונסטנטינופול. לאחר שנה תמימה הוא הגיע ליפו.

הידעת כי משנת 1909 [שנת עלייתו לארץ ישראל] ועד שנת 1923 התעקש ראובני לדבר ולכתוב אידיש בלבד.

הידעת כי יוסף חיים ברנר פרש את חסותו על אהרן ראובני. הוא תרגם אחדים מסיפוריו הראשונים מאידיש לעברית, דאג להדפיסם בכתבי העת שערך, ואפילו פרסם סיפור אחד על חשבונו.

הידעת כי בשער החוברת 'דור דור' אותה הדפיס אהרן ראובני בשנת 1936 כנראה מכספו שלו, נכתב - 'נוסח מלא'. בתוך החוברת, בעמוד השני מספק ראובני את ההסבר: "הסיפור הזה נדפס תחילה ב-'מאזנים'. י. פיכמן, העורך, ניתחו ואיחה את הקרעים לפי תומו ולפי טעמו. תומו נעלה על כל ספק - לא כן טעמו, לצערי. סיפורי בנוסח י. פיכמן היה לי לזרא. ראיתי כי טוב לי להשיבו כבראשונה לכן הדפסתיו שנית - נוסח מלא ושלם."

הידעת כי הטרילוגיה 'עד ירושלים' יצאה לאור בפעם הראשונה כטרילוגיה בשנת  1954 בהוצאת 'ניומן'. בשנות הששים רכשה הוצאת 'עם עובד' את הזכויות על הרומן, אבל החליטה לפרסם רק את חלקו השלישי - 'שמות'. ראובני החליט להוציא לאור בכספו את שני הכרכים הראשונים, וקרא להם 'על ירושלים'.

הידעת כי בספרו 'גלגול נשמות' מחדש ראובני מלה למושג 'הומוסכסואל', ומחליף אותו ב- 'מינמיני'. "...והנה פרוסט, זה גדל במשתלת אמו, ועגב עליה, אך מעיקרו היה מינמיני." [גלגול נשמות, עמ' 129]


מבצע 10 ש"ח לספר מגיע למרכז בחול המועד סוכות!
המכירה תכלול מאות ספרים ובהם מגוון רחב של ספרי סיפורת, מתח, ילדים ונוער וספרי עיון מתחומים שונים. המכירה תתקיים במועדון היישוב בית חשמונאי (כביש רמלה-לטרון) בימים ראשון-שלישי
4-6 באוקטובר בין השעות 9:00-17:00. מלאי הספרים יתחדש מדי יום.
שילוט והכוונה במקום! חנייה חופשית!
לפרטים נוספים: sale@promised-book.com


לחץ על המפה



         
רישום העטיפה מעשה ידי שלמה ויתקין

צייר ומשורר

"לייזר היה בעל קומה בינונית, נמוך מפונק לא מעט, דק וגמיש. פניו טהורים ונסוכי חן, סנטרו קטן וחד, על שפתו העליונה אך זה החל להשחיר שפם. לבוש היה מעיל צבא תורכי צהבהב-אפרפר כעין האדמה, ארוך שרוולים, ושוקיו היו כרוכות עד לברכים בחותלות אריג ירוקות... בלכתו פישק את רגליו באופן משונה והעתיקן ממקום למקום כמקלות, עד שנדמה כי בכל צעד הוא מתגבר על מכשול נסתר או מתאמץ לעקפו." [שמות/ אהרן ראובני, 29]

את העטיפה לספר 'שמות' של אהרן ראובני, צייר שלמה ויתקין.

   
מהדורה ישנה 1969   מהדורה חדשה 1987

שלמה ויתקין, נולד בתל אביב בשנת 1922. הוא למד  ציור בירושלים אצל מירון סימה וזאב בן-צבי. במלחמת העולם השניה התגייס ויתקין לצבא הבריטי, וסופח לצוות ההווי של המחנה הצבאי בנאפולי.  הוא צייר תפאורות, וכמו כן כתב וביים מערכונים. בסיום המלחמה חזר לירושלים, והחל ללמוד ציור בבית הספר לאמנות – בצלאל. במלחמת העצמאות היה חבר בהגנה.  הוא השתלם באיטליה, צרפת, הולנד ואנגליה. בשנת 1967 החל ללמד במדרשה למורים לאמנות ברמת השרון. בשנת 1980, נבחר ויתקין לעמוד בראש ההמדרשה לאחר פרישתו של פרופסור רן שחורי, והוא הוביל את מהלך איחוד המדרשה לבית ברל, על מנת שבוגריה יוכלו לקבל תואר אקדמי. לאחר שפרש מן הניהול, המשיך ללמד במדרשה עד סוף שנות התשעים. הציג תערוכות מציוריו, עיצב תפאורות לתיאטרון [בעיקר בהצגותיו של נסים אלוני], זכה בפרסים רבים ופרסם ספרי שירה.

 עודני כאן

עודני כאן
מהעבר מזה
בוחש צבעי מעבר
על לוח לבי
בהמתנה עד בוש
לרוח מתירה נדרים

עודני כאן מהעבר מזה
שומר חותם אהבתי
מנגד לקולות ערער
הקוראים לי
לעבור

 

 בשנת 1951 כאשר החל שלמה ויתקין ללמד בבצלאל, הוא נבחר לעצב את סמל הנח"ל - הוא בחר להדגיש את האלמנטים של העבודה והבטחון המגולמים באופיו של החיל, לכן בחר במגל הנשען על חרב, ומעוטר בעלי זית המייצגים את השאיפה לשלום.

 גלגולה של עטיפה
[כמה עטיפות לאותו ספר]

          


 Bookstore אצלכם בבית
לחיצה קטנה על הציור...
To the English site

 



כתבי א. ראובני

אחד הדברים הבולטים ביותר בספריו של א. ראובני, היא הקפדתו לציין בסוף כל ספר, את שמות שאר יצירותיו. כמעט בכל ספר או חוברת  שהוציא ראובני לאור, מופיעה רשימת כתביו, בשינויים קלים. על מידת התעקשותו ניתן ללמוד מהעובדה שהרשימה מופיעה כמעט על כל ספריו, גם אם מדובר בחוברת זעירה בת דפים בודדים בלבד.
במעט הספרים שיצאו לאחר פטירתו של ראובני, הרשימה לא נמצאת כלל וכלל...

     

לקראת דף המידע הכנסנו את ספריו של ראובני לקטלוג הכללי באתר, וכדרכו של הסופר, אנו מביאים כאן, בסוף דף המידע, את רשימת כתביו. לחיצה על שם הספר, תעביר אתכם לפרטיו בקטלוג. ניתן גם להקליד 'אהרן ראובני' תחת החיפוש  'שם הסופר' ולקבל את רשימת ספריו.

כתבי א. ראובני

רומנים:
עצבון, נכתב 1915, בהוצאת טברסקי-שטיבל, 1930בראשית המבוכה, בירחון 'אדמה' 1920, בהוצאת 'אמנות' 1930. האניות האחרונות, שטיבל 1923. שמות, שטיבל 1925. עם עובד 1969, 1987. 'בראשית המבוכה' ו-'האניות האחרונות' יצאו גם כספר אחד - 'על ירושלים', ויחד עם 'שמות' כטרילוגיה - 'עד ירושלים', מ. ניומן 1954, 'גלגול נשמות' - מ. ניומן 1966.

מחזות:
גלגול נשמות - מחזה על פי הרומן.מ. ניומן, 1971.

ספורים:
קובץ א', אחיעבר 1928. דור דור, תל אביב, 1936. סיפורים, אגודת הסופרים-דביר, 1951. סיפורים, ראובן מס 1967.

שירים:
על ירדן יריחו, חוברת, 1927. מלחמת ירושלים, חוברת, בית"ר קובנו 1931. חמישה ושלושים, חוברת 1949. לילות ירושלים, ציורי זאב רבן, סיני 1937. שירים, ראובן מס 1965.

ביקורת ספרותית:
ספרות והווי, ראובן מס, 1940. 'הצד השני' וספרות 'על חטא', ירושלים 1951.  מחול פסטרנאק, ירושלים 1959. עיון וביקורת, מ. ניומן 1967.

מחקרים חברתיים:
דמוקרטיה וטוטליטריות, ראובן מס 1940. ג'ווהרלל נהרו וה. ג'. ולס, דב אהרוהסון 1945.

מחקרים מזרחיים:
שבטי ערב על גבול ארץ ישראל
, 1925. שם חם ויפת, 1932. קדמות העברים, ראובן מס 1962. דוד המלך, מסדה 1965.

 

הידעת 

בספר 'עיון וביקורת' פירסם ראובני מאמר מנומק היטב בו הוא מוכיח לכל המתנגדים כי הוא הוא היה זה שהציע לראשונה את השם 'מדינת ישראל'!

 

 נרדה פרצ'יק מספר על דודה - 
הסופר אהרן ראובני

[תודה ליאיר יצחקי על העזרה]

 


לחיצה קטנה על התמונה...

 



מבצע סוף השבוע!

בסוף השבוע הקרוב, יום ו' ושבת,
25-26/09/2009,
נקיים בחנות בזכרון יעקב מכירה בה
יהיה מחירו של כל ספר 10 ש"ח בלבד!

 
לחיצה קטנה על הצילום



הוצאת הספרים של איתמר

 

יהושע הפרוע/ היינריך הופמן

סיפוריהם המצחיקים-מפחידים של יהושע הפרוע, אלעזר האכזר, עזרא המפונק, גדי נדנדי, הזדים השחורים ועוד.
ספר זכרונות, 2002. כריכה רכה, 35 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

עולמו הקטן של דון קאמילו/ גוארסקי

מעשים ומאורעות מגוחכים המתרחשים בכפר איטלקי קטן, בין הכומר דון קאמילו ליריבו ראש הכפר הקומוניסט פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

דון קאמילו וצאן מרעיתו/ גוארסקי

המשכו של הספר "עולמו הקטן של דון קאמילו". המשך מעשיהם ומריבותיהם של הכומר דון קאמילו וראש הכפר פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

אחד עשר האלופים/ אדוארד בס

מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ ואחד עשר בניו. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן

 

גן גני/ לוין קיפניס, ימימה טשרנוביץ

סיפורים ושירים לגיל הגן: רמי רם רץ לגן/ לוין קיפניס, בנות שתים/ ח. נ. ביאליק, כושי ונושי / ימימה טשרנוביץ. מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת / לוין קיפניס ועוד.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן


 

עותקים אחרונים! 

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!].
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

           הוצאת הספרים של איתמר הוקמה כדי לשרת צורך בקרב קוראים רבים, לקרוא ספר אהוב מילדותם, בדיוק באותה מהדורה בה קראו אותו לפני עשרות שנים. הוצאת הספרים שלנו תוציא את הספר לאור בדיוק כפי שהיה אז. בדיוק כמו שאתם זוכרים אותו!

את הספרים, אותם הדפסנו מחדש,  לא ניתן למצוא בחנויות אחרות, אלא רק בחנות הספרים של איתמר

04-6399749



מבצע 10 ש"ח לספר מגיע למרכז בחול המועד סוכות!
המכירה תכלול מאות ספרים ובהם מגוון רחב של ספרי סיפורת, מתח, ילדים ונוער וספרי עיון מתחומים שונים. המכירה תתקיים במועדון היישוב בית חשמונאי (כביש רמלה-לטרון) בימים ראשון-שלישי
4-6 באוקטובר בין השעות 9:00-17:00. מלאי הספרים יתחדש מדי יום.
שילוט והכוונה במקום! חנייה חופשית!
לפרטים נוספים: sale@promised-book.com


לחץ על המפה



אנו מבקשים את עזרת הציבור

אנחנו מתכננים בקרוב דף מידע בנושא העפלה.
אם יש ברשותכם צילומים אישיים שקשורים לנושא, הקלטות, עדויות מצולמות של מי מבני המשפחה, מסמכים, קטעי סרטים ישנים, אנא שילחו אותם לכתובת:

il_books@netvision.net.il


קיבלנו תגובות רבות וחומרים מרתקים.
צילומים, מסמכים, יומנים, מחברות ציורים ועוד.
אנא המשיכו לשלוח.

אנחנו מחפשים גם חומרים על סופרים ומשוררים בתל אביב:
דוד שמעוני – רח' שנקין 50
שאול טשרניחובסקי – אחד העם 87.  
יעקב פיכמן – רח' הס 12
אברהם שלונסקי –  גורדון 50.  
יוכבת בת מרים –  דיזינגוף  46.
אלתרמן - נורדאו 30
רחל המשוררת - בוגרשוב 5
לאה גולדברג - ארנון 16
אברהם חלפי - ישראלי 10
אלכסנדר פן - דיזינגוף 211
אבות ישורון -  ברדיצבסקי 8 
יהודה קרני – רח' מונטיפיורי 48

אנו זקוקים לחומרים שיקשרו את הסופרים הנ"ל למגוריהם בתל אביב.
אם יש ברשותכם: צילומים, מסמכים, מכתבים,
אם אתם מכירים מישהו שגר בשכנות למי מהסופרים,
אנא כתבו לנו.

תודה

 
בדף המידע בנושא העפלה תוכלו לגלות מי הם האנשים
רוצים לנחש מי הם? ומה קושר אותם לנושא ההעפלה?

כתבו לנו לכאן



המלצה

את אחד מדפי המידע הקודמים הקדשנו למאיירת הנפלאה תרצה.
קיבלנו תגובות רבות ומרגשות.
אם עדיין לא קראתם, אנו ממליצים ללחוץ כאן.

לדף המידע צורף בפעם הראשונה סרט הקשור לנושא הדף.

'דיוקן עצמי'
המאיירת תרצה טנאי 1920-2009
מספרת על חייה ועל עבודתה.


תרצה טנאי

למעבר לסרט
לחץ כאן

רוצים לראות סרטים אחרים שהכנו?
הקלידו 'חנות הספרים של איתמר'
במנוע החיפוש של יוטיוב.



סיפורו של יורם ביאלר

רוצים לראות תמונה נוספת שיורם צילם?
לחצו כאן


בדף המידע הקודם סיפרנו לכם על אלבום מיוחד בו מצאנו כמה תמונות המתאימות לארכיון 'עם הספר',  אותו פתחנו לאחרונה באתר האנגלי החדש שלנו, וביקשנו את עזרתכם ביצירת קשר עם האנשים המתאימים לבקש מהם רשות לפרסם את התמונות.

   מדובר בספר 'אלבום יורם', שיצא לזכרו של יורם ביאלר. יורם שירת ביחידת נח"ל מוצנח ועבר אימונים מפרכים וקשים. היה בו ניגוד גדול בין הופעתו כ"צנחן קשוח" ובין רגישותו לבעיות מוסר חברתי ואישי. הוא חיבב תיאטרון, ספרות ושירה עברית חדשה וכן אהב מאוד מנגינות ג'אז. תחביבו היה הצילום, ובקיבוצו בנה מעבדת צילום לשם הגדלת תמונות והדפסתן; ואכן השאיר אחריו אוסף עשיר של תמונות נוף, אנשים וחיות.
בחודשים האחרונים לחייו שירת בבונקר בתעלת סואץ - ובתוך בונקר זה, לאור הנר, היה קורא שירה (את שירי עמיחי) וכתב פרקי יומן, רחוקים ממלחמה והרג ומלאים חיפושי דרך והכרת עצמו. יורם ביאלר נפל בהיתקלות בחולייה מצרית באפריל 1969, שלושה שבועות לפני שחרורו מצה"ל.
בעקבות פנייתנו קיבלנו תגובות רבות. אנשים שהכירו את יורם, או את אחיו. אנשים שגרו בשכנות לאמו יהודית. תחילה חשבנו להודות כאן לכל אחד באופן אישי, אך כשהתברר לנו שמדובר בעשרות אנשים, החלטנו להודות לכולם ביחד. תודה גדולה.

בזכות עזרתכם, בעקבות השיחות עם אמו של יורם,
החלטתי להקדיש את אחד מדפי המידע הבאים ל-

שני חברים
יורם ביאלר וחברו הטוב המשורר עלי מוהר



מה בדף המידע הבא?


"העלמה מרת רובין"

רוצים לנחש?

לחצו כאן



הערה חשובה :
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להחשב כהפרת זכות יוצרים - אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן