דף מידע מספר 101   

10 יולי 2014

ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר

הראי"ה
["הנני מחפש תמיד מה שבתוך נשמתי,
והעבדות החיצונה היא מסיעה את הדיעה
מהחיפוש הפנימי, לבקש לשווא בקצה הארץ
את אשר לא יימצא במעמקי נפשי..."]



הסתלקותו
["...מקווה אני לרחמי שמיים, שיפתחו לי שערי אורה."]

בבוקר יום ראשון הורע מאוד מצבו של הרב, גופו נחלש מאוד, הוא השתעל בכבדות, ודם יצא מגרונו.  כמה וכמה פעמים פסק דופקו.  השמועה כי שעותיו של הרב ספורות, פשטה בעיר. רבנים רבים ותלמידי ישיבות נהרו לשכונת מונטיפיורי בה שכב הרב. אפילו רבנים מחוץ לארץ מיהרו להגיע. מחוץ לבית וברחובות הסמוכים, עמדו מאות אנשים שהתפללו בבכי מר.
בשעות הצהריים נדמה היה שמצבו הוטב, והוא  אמר למקורביו כי הוא מקווה להחלים, אך כאשר החל להבין את מצבו, קרא לבנו הרב צבי יהודה שיגש אל מיטתו. הוא אמר לו בקול לוחש שידאג לסלק את חובותיו, וציווה לו את כתביו הרבים שיסדרם לדפוס, אך שלא יכתוב על שעריהם שום תארים, רק תואר 'הרב' בלבד. כל אותו אחר הצהרים לא משו רבנים ובני משפחה  מחדרו. על פני כולם נראו אותות יגון וצער. בשעה חמש החמיר לפתע מצבו.  הנאספים החלו לומר את פרקי התפילה. כשהגיעו בשעה חמש ורבע ל"שמע ישראל", פקח הגוסס את עיניו, צרף את קולו לקריאת "אחד", ויצאה נשמתו ב"אחד".
רבים מחסידיו שהמתינו כל אותו זמן מחוץ לביתו נפלו ארצה והתעלפו, המונים נהרו לביתו.
השמועה הנוראה עברה מפה לאוזן במהירות. בבתי הקפה פסקה המוסיקה מלנגן, סוחרים סגרו את חנויותיהם. בתל אביב אנשים קרעו את בגדיהם והלכו אבלים ברחוב. "הרב נסתלק".

בין חמישים למאה אלף איש מהיישוב העברי הקטן דאז השתתפו בהלווייתו. בכל הארץ הוכרזה הפסקת מלאכה מיום שני בצהרים, מועד תחילת ההלוויה. עשרות שנים אחר-כך עוד לא נערכה הלוויה גדולה שכזו. כרבע מכלל תושבי הארץ היהודים ליוו את הראי"ה לקברו שבהר הזיתים. בכל רחבי העולם היהודי ערכו לו הספדים. לכולם היה ברור כי אין בעולם מי שיכול למלא ואפילו במקצת את מקומו של הרב זצ"ל.

"מודיעים לנו טלפונית," נכתב בגיליון עיתון 'דבר' ביום שלמחרת. "ירושלים אינה זוכרת הלוויה עצומה כזו שנערכה היום אחה"צ להרב. המונים רבים, הצטופפו מרחוב הנביאים דרך רחוב הדסה, רחוב יפו עד אפס קצהו. מכל העדות והגילים, תלמידי ישיבות ות"תים. מעריכים את הקהל בעשרות אלפים.
הספידוהו רבנים אחדים וביניהם הרב מלצר והרב יוסף לוי.
בהלוויה נוכחו שלישו של הנציב, ראשי המחלקות הממשלתיות ופקידי בתי המשפט, ראש עירית ירושלים, הרב יעקב מאיר ואחרים.
כשהוצא הארון מבית המדרש נשמעו יללות וקריאות שבר.
באו לחלוק כבוד להרב אלפי אנשים מתל אביב, מחיפה והמושבות."
קבוצות קבוצות של סדרנים פינו את הרחוב בו גר הרב, והרשו את המעבר רק לבעלי כרטיסים שניתנו על ידי ועד הקהילה. בשעות הצהריים הוכרז - כאמור - על ביטול מלאכה כללי.


עירית תל אביב אבלה על מותו של הרב קוק.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


צימר הספרים של איתמר
"מה זה צימר ספרים?"
אין עוד מקום כזה בעולם...

פרטים בהמשך הדף



תולדותיו
["מתוכי, מתוך מעיניי, הנני צריך תמיד לקחת את האוצרות הגנוזים..."]

אברהם נולד בלטביה בעיירה גרייבה, בשנת 1865. מגיל צעיר התגלו בו כשרונות בלתי רגילים, והוא הצטיין באדיקותו, חריפות שכלו ושאר-רוחו. האגדות מספרות כי כאשר הובא ל'חדר' בגיל ארבע, סירב ללמוד מתוך סידור התפילה. "אני רוצה ללמוד מהספרים הגדולים!" הוא התעקש, ורץ הביתה להביא גמרא גדולה ועוד ספר גדול ועבה. מספרים עליו כי כאשר הגיע לישיבת וואלוז'ין והוא בן עשרים, היה יושב ולומד שמונה עשרה שעות. חבריו לישיבה לא הפריעו לו בשאלות כי ידעו שנפשו משוטט ב'עולמות עליונים'.  

 לאחר שכיהן כרב ברוסיה הצארית, הוזמן אברהם יצחק קוק לכהן ברבנות ביפו. הוא נענה להזמנה ועלה ארצה, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. לפי תפיסת עולמו - מצוות ישוב ארץ ישראל  שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. בארץ  הוא התגלה כמורה מעולה ורועה רוחני בר-סמכא, ופיתח את שיטתו המקורית בלימודי היהדות. הוא זכה לכבוד גם מצד יהודים שאינם דתיים. יש הטוענים כי שני האישים הפופולריים ביותר בקרב הציבור החילוני באותם ימים היו המשורר חיים נחמן ביאליק ו... הרב קוק.

בשנת 1914 נאלץ הרב לעזוב את הארץ ולצאת לשוויץ, שם ישב עד שנת 1916. משוויץ עבר לבריטניה בה נטל חלק בפעילות הציונית והמדינית, שגולת הכותרת שלה הייתה הצהרת בלפור. משנת 1919 היה הראי"ה קוק הרב הראשי האשכנזי בירושלים, ובשנת 1921 נבחר לרב הראשי האשכנזי בארץ-ישראל. הוא הקים את ישיבת "מרכז הרב" בבירה ועמד בראשה. הוא כתב מאמרים וספרים רבים. עד יום מותו בשנת 1935 פעל למען מוסדות ציונים שונים כמו: הקרן-הקיימת לישראל, המזרחי ועוד. הוא לחם את מלחמתה של הציונות והדף בתקיפות את המקטרגים על הציונות שבאו מחוגים חרדים קיצוניים.

מבחינת דרכו הספרותית, מתחלקים חייו של הרב לחמישה:
נעורים - כבר בתקופת הבר מצווה החל אברהם יצחק לכתוב שירים ומחזות.
תחילת דרכו כרב בליטא - תיכנן להוציא מאסף ספרותי, ממנו יצאו לאור שני חלקים, התחיל בכתיבת פירוש לאגדות התלמוד.
יפו - המפגש עם ארץ ישראל הוליד יצירות רבות בענייני גאולה וחידוש עבודת האדמה בא"י.
שווייץ ולונדון - בזמן גלותו מאונס בימי מלחמת העולם הראשונה עסק בכתיבת יצירות גדולות בשטח ההלכה והמחשבה.
ירושלים - בזמן ששימש כרב הראשי עסק בכתיבת שאלות הלכתיות ובבעיות לאומיות, השלים את מפעלו הגדול של 'הלכה ברורה', ונתן את הליטוש האחרון לספריו המחשבתיים.

לבד מיצירותיו בשטח המחשבה והדת, נשארו בעזבונו של הרב שירים רבים. יש מהם שנרשמו להם גם תווים של מנגינות. חוקר השירה הדתית מ. ש. גשורי פרסם מחקר ב-'סיני' 1938, על שירתו ומנגינותיו של הרב, ואף הביא נוסח לשירו של ר' יהודה הלוי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ארבע חנויות לשירותכם

החנות בזכרון


 לחיצה קטנה על הצילום, או התקשרו לטלפון 04-6399749

החנות באינטרנט 


לחיצה על חזית הספרים תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים שלנו באינטרנט

החנות הבינלאומית


Book Shelf

לחיצה כאן תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים באנגלית.

צימר הספרים של איתמר


אין עוד מקום כזה בעולם...



'לא לעולם מועקה'
["אני אוהב את הכל. איני יכול שלא לאהוב את כל הבריות, את כל העמים..."]


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

שבעים שנה לאחר הסתלקותו של של הרא''יה קוק, התגלה שיר שנכתב בכתב ידו של הרב קוק, ועוסק במחשבותיו על רצח ארלוזורוב ועל נסיונותיהם של מנהיגים ציוניים, לכוון אצבע מאשימה לעבר אברהם סטבסקי ודרכו אל ציבורים שלמים בישראל. האם השיר שופך אור על אחד הסודות הגדולים בציבור העברי באותם ימים - מה גרם להרב לקבוע דיעה חד משמעית למען זיכויים המוחלט של הנאשמים ברצח. בנו הרב צבי יהודה קוק נהג לומר  כי "לאבא הייתה הרגשה כי לא ייתכן שיהודי ירצח, וגם הייתה לו ידיעה חשובה מאוד, ששפכה אור על כל הפרשה."

"אנוש עלי ארץ
שלוותו עדי רגע
פתאום הה! תרף
כל מחלה כל נגע..."

 בקיץ 1933 נרצח בחוף ימה של תל-אביב 'ראש המחלקה המדינית' של ה'סוכנות היהודית', חיים ארלוזורוב. המשטרה הבריטית עצרה שלשה חשודים ברצח: אבא אחימאיר, אברהם סטבסקי וישראל רוזנבלט. שלשתם היו חברי המפלגה הרביזיוניסטית, הידועים בכינוי 'ברית הביריונים'.
אחימאיר זוכה במהלך המשפט. רוזנבלט יצא זכאי בדין וסטבסקי נידון למות. לבסוף ערער סטבסקי על פסק הדין וגם הוא שוחרר. אבל הפרשה כולה יצרה תהום של שנאה בין ימין לשמאל בארץ.
 

"מי הוא בטוח
בשחוק השעה
כעל כנפי רוח
הן תבוא הרעה..."

הרב קוק טען לכל אורך הדרך שלא ייתכן כי יהודים בצעו את הרצח ועורר עליו את זעמם של מנהיגי תנועת הפועלים, וכן את כעסם של הבריטים.  עמדתו התגבשה - כנראה -  לאחר שנודע לו, מפי הרב יעקב מאיר, הרב הראשי הספרדי,  כי בידי המשטרה הודאה חתומה של שני צעירים ערביים - עיסא דרויש ומג'יד שהם רצחו את ארלוזורוב. משפסק בית המשפט, למרות הודאת הרוצחים הערבים, כי סטבסקי הוא שרצח את ארלוזורוב, פנה הרב קוק לכל רבני העולם ולאישי צבור מאמינים, בתביעה שירעישו את אמות הסיפין נגד פסק הדין של בית המשפט שיצא בעקבות עלילת המנהיגות 'הציונית-פועלית'. עתוני השמאל ומפלגת 'הפועלים' תקפו את הרב קוק בחריפות.

"הנה זה ראה בטובה
רכב על במתי הצלחה
ועתה ישכב למעצבה
נפשו לארץ שחה..." 

 

כרוז!

מאת מרן הגאון נשיא הרבנות הראשית לא"י 
הרב אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א
---------------
הנני מעורר בזה את לב אחינו באה"ק להאזר בתפילה להשם יתברך ביום ב' ד' מנ'א הבע'ל, יום אשר בו ישבו השופטים לבקר את משפטו של אחינו אברהם סטבסקי, שיאיר ד' את עיניהם, שלא יכשלו במהלך המשפט הזה, שיצא לאור משפטו כתקוות כל ישרי לב הבטוחים בצדקו.
ואחר תפלת שחרית לאמר בצבור מזמורי תהלים מעין המאורע
בברכת שלום על ישראל טכל כל הישר באדם ובצפית ישועה קרובה מבין המצרים.

הק' אברהם יצחק הכהן קוק

"תמורה העולם
תבל ויושבי בה
עת ופגע יקרה כולם
נער עם איש שיבה..."

ביום ח' באב תרצ''ד התקבל ערעורו של סטבסקי והוא יצא לחפשי. הוא מיהר היישר לביתו של הרב קוק, אך זה לא היה בביתו אלא שהה בחיפה. סטבסקי נסע לחיפה והתקבל על ידי הרב קוק כמו בן אצל אביו.

לפני רגע מאושר
חלקו בנעימים
גם זך וישר
פועלו תמים..."

את שירו של הרב קוק גילה דן שלזינגר מהוצאת 'סיני'. הוצאת הספרים ובית לממכר ספרים 'סיני' בניהולו של יוסף שלזינגר הוקמה בשנת 1860 בוינה ובבודפשט. בשנת 1935 הגיע בנו עקיבא שלזינגר ובחירת לבו לירח הדבש שלהם, ב'מכביה' השנייה שנערכה בפלשתינה. בעקבות הביקור הקצר החליט הזוג לעלות לארץ ישראל. עקיבא חזר כדי לקנות את ההוצאה מידי הנאצים שהחרימו אותה, והביא אתו לארץ את כל שהצליח להציל. את חנותם הראשונה פתחו הוא ואחיו צבי ברחוב נחלת בנימין, אולם כאשר עבר יום אחד עקיבא ברחוב אלנבי וראה את נחילי האדם העוברים שם, החליט להעביר את חנותו לרחוב העמוס. הוצאת 'סיני' שכנה כמעט 60 שנה באותו מקום, ורק לאחרונה נאלצה לעבור למקום אחר. כיום מנהלים את ההוצאה ואת חנות הספרים שלושה מבניהם של האחים עקיבא וצבי.
הדפים בכתב ידו של הרב קוק שכבו באוספיו הפרטיים של דן שלזינגר קרוב לשש שנים. הם הגיעו אליו יחד עם ניירת נוספת מאחיו של הרב שחי בנווה צדק. "זמן רב מונח השיר בין ערמות הניירת שלי, ה'מציאות' שלי, ואילולא הופיע בו שמו של הרב יעקב מאיר זצ"ל, אני בספק אם הייתי קורא אותו פעמיים."

"לפתע והנה סער
קטב ישוד צהרים
יצמות נבר ובער
טובים עם רעים..."

רק בזמן קריאה בערך על הרב קוק ב-'אנציקלופדיה של הציונות הדתית', התחברו לדן שלזינגר כל חלקי ה'פזל' לתמונה אחת. הוא הבין לפתע קטעים בשיר כמו:

"נפשי תבהל מרוב עצבון
דמוע תדמע עיני
עת אזכרה דאבון
וצוק אשר קראני

על ידי אנשי זדון אלה
בני בליעל השנים
אשר אבו הורידני שאולה
הכחידני מארץ החיים

אפס לא עזב בידם
הא-ל המושיע
וכגואל דם
לי ר' 'יעקב מאיר' הופיע..."

"המפנה בעמדתו של הרב קוק חל בעקבות הודעתו המפתיעה של נציג ההגנה עו"ד סמואל בישיבת בית המשפט ... [26.1.34] "נמצאו רוצחי ד"ר ארלוזורוב... דהיינו שערבי בשם מג'יד מסר למשטרה הודאה חתומה שארלוזורוב נרצח על ידי חברו עיסא דרוויש ועל ידיו." בכור שיטרית [קצין משטרה יהודי, שהיה אחראי לחקירה ולימים שר המשטרה בממשלת ישראל], פנה אל הרב הראשי יעקב מאיר וסיפר לו על פרשת עבדול מג'יד, והמריץ אותו לפעול למען הנאשמים. הרב יעקב מאיר מסר זאת לרב קוק, שנרתם מייד לפעול לטובת ההגנה.
ע"פ אריה פרנקל, מתוך ה-'אנציקלופדיה של הציונות הדתית'.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

צימר הספרים של איתמר
לפרטים - 04-6399749
אין עוד מקום כזה בעולם...

פרטים בהמשך הדף

 

 



בולים בספרים
איש צדיק היה
["ואני בעניי איני ראוי לשם צדיק, והלוואי שיזכני השם יתברך,
שאוכל בלב שלם לומר: "כגון אנא בינוני".]

  

"לפי המסורה שקיבלתי, נולדתי בסמוך לעיר אורלא ביום ג' בשבת, ו' ניסן שנת תרמ"ה [1885]," מספר ר' אריה לוין 'אבי האסירים'. הוא למד בסלוצק ובסלונים ונחשב לעילוי. "...נאלצתי לעזוב את בית אבי וארץ מולדתי, כי באותם ימים התקשרו ענני מלחמה, היא המלחמה בין רוסיה ויפאן, ובלבי גמלה ההחלטה לצאת ולהגשים מאווי לב כמוסים, תשוקתי מילדות - לעלות לארץ הקודש, ואני אז כבן תשע עשרה שנה..."
בשנת 1905, והוא כבן עשרים, עלה אריה לוין לישראל. כאשר נודע לו כי האונייה עומדת להפליג בשבת, מיהר אל האונייה ונשאר בה מערב שבת כדי לא לחללה. "על הספינה סבלתי מאוד כשאני יהודי יחיד בין מאות רוסים אשר נסעו להשתחוות על קברו של 'אותו האיש'." תיכף ומייד עם ירידתו אל החוף ביפו זכה להתקבל אצל הרב הגאון הצדיק מרן הראי"ה קוק, אשר האיר לו פנים יפות כדרכו בקודש, וגורלם נקשר זה בזה.
אברהם יצחק הכהן קוק הסמיך את אריה לוין לרבנות בשנת תרס"ט יחד עם הרב חיים ברלין. בהמלצתו של הרב קוק אליו פנו נציגי השלטון הבריטי
בבקשה לשלוח רב שיעודד את האסירים, הפך אריה לוין להיות 'אב האסירים'. הוא שימש בהתנדבות כאב רוחני לאסירים ולעצורים הפליליים והמדיניים היהודיים בבתי הכלא ובמחנות המעצר.
 "שלטונות המנדט פנו לרבנות הראשית ובקשו מהם שישגרו רב לכלא, שיבקר שם מדי שבת בשבתו, אולם לא נמצא אף רב יהודי שיהא נכון לוותר על 'שבתו' ושיתמיד מדי שבת בשבתו, ומדי חג ומועד 'להתפלל עם העבריינים'.
מאחר שלא נמצא רב אשר כזה, הציע ראש הרבנים לישראל, הראי"ה קוק זצ"ל, לפנות לר' אריה, כי ידע את נפשו של זה.
ר' אריה, שהיה עסוק באותה שעה במעשי צדקה וחסד, נענה לבקשת הרבנות בנפש חפצה, קיבל על עצמו את התפקיד - שלא על מנת לקבל פרס - והחל לפקוד יושבי חושך וצלמוות.
 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

בעל חלומות היה ר' אריה, אחד מהם קשור בעקיפין לרב קוק. כרבו הגדול האמין גם ר' אריה לוין בחפותו של אברהם סטבסקי, אשר הואשם ברצח חיים ארלוזורוב. קשרי ידידות ורעות נקשרו בין השניים. יום אחד, שנים אחדות לאחר מותו של סטבסקי, הוא הופיע בחלומו של ר' אריה כשהוא לבוש תכריכי בוץ לבנים, והוא מתחנן לפניו כי ימצא את אשתו ואת אחיו, ויסדר לה חליצה למען תוכל להינשא לאחר.
לא עברו שבועות רבים והחלום חזר על עצמו. שוב ראה הרב את סטבסקי עומד לפניו בתכריכיו ומתחנן כי יציל את אשתו. "הנני מתהפך בקברי מצד אל צד ואינני נח על משכבי," התחנן המת.
הרב החליט לשגר מכתב לעו"ד שמואל תמיר מקורבו של סטבסקי: "ייתכן ואין לסטבסקי אח כלל," כתב הרב באיגרתו, "ייתכן והאלמנה אינה עומדת להינשא, ואילו אני מהרהורי לבי כותב לך..." עו"ד תמיר ענה לרב כי אכן אלמנתו של סטבסקי נמצאת בארצות הברית ועומדת להינשא.
כאשר החלום חזר ובא בשלישית, כתב ר' אריה לוין איגרת לשמואל תמיר, והפציר בו לנסות ולדבר עם משפחתו של  סטבסקי כדי לנסות ולהרגיע את רוחו הסוערת של בנם המת.
"סוף דבר שהכל הוסדר כדת וכדין," נכתב בספר 'איש צדיק היה' על מסכת חייו של אריה לוין, "האשה חזרה לזמן קצר ארצה, קיבלה חליצה ורק לאחר מכן חזרה לארצות הברית ונישאה..."

 

אם עדיין לא קראתם את הסיפור המדהים על 'גורל הגר"א', בעזרתו זיהה ר' אריה לוין את גופותיהם של לוחמי הל"ה, קראו כאן.

 

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מעוניינים לקבל את דף המידע ישירות למייל?
'דף המידע של איתמר' מצוטט באתרים רבים באינטרנט: גם בויקיפדיה, גם באנציקלופדיה של Ynet, באתר עיתון 'הארץ' ועוד. הציצו בערכים של ש. שלום, אנצו סירני, לאה גולדברג, נקמת אבות, אברהם אבן שושן בויקיפדיה. אם עדיין אינכם רשומים לדף המידע, אנו ממליצים לעשות זאת באתר האינטרנט של החנות.
   לחיצה קטנה עם העכבר על הציור

חפשו אותנו
בפייסבוק
כרמלה: "זה הדף הכי מענג בפייסבוק. כיף לקרוא!"



תערוכת היובל
["איך אומר דברים לאחרים,  אם לא אומר דבר לנפשי..."]

ב-1 בספטמבר 1966, יום ה', בשעה 17.00 התכנסו באולם ברמן בבית הספרים הלאומי, עשרות מוזמנים לפתיחת התערוכה 'הראי"ה קוק - חייו ויצירתו', תערוכת יובל עם סיום שנת המאה להולדתו.


להזמנת הקטלוג לחץ על חזיתו

דברי הפתיחה נאמרו על ידי ד"ר י. יואל מ"מ מנהל בית הספרים הלאומי, ומר י. בן ששון מנהל המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך.
למרות הדברים החשובים והמחכימים שנאמרו על ידי הדוברים, היו עיני הקהל נשואות ליהודי הקטן שישב כל אותו הזמן בשורה הראשונה, עיין בניירותיו וחיכה לתורו. וכאשר זה הגיע, עצר הקהל את נשימתו, ליווה בעיניו את האיש העושה את דרכו לעמוד מולם, איש שבעוד כמה חודשים אמור לקבל את התואר החשוב ביותר בספרות העולמית - פרס נובל.
רק מעטים מהנוכחים ידעו על הקשר בין שני האישים - הרב קוק והסופר ש"י עגנון.  עגנון סיפר פעם כי את סיפורו 'והיה העקב למישור' הגיש לקריאה בעודו כתב יד, לרב קוק שעמו היה קשור בקשרי ידידות הדוקה. הוא ביקש לשמוע את דעתו של הרב על ענייני ההלכה המופיעים בסיפור. הרב קוק קרא ואמר: "זהו סיפור יהודי באמת הנובע ישר מן הצינורות, ללא מחיצה כלל."

את הנאומים ודברי הפתיחה סיימו דבריו של הרב י. אריאלי ממרכז הרב, ולאחריו יצאו האורחים המכובדים לסיור מודרך בתערוכה בעזרתם של הרב ישעיהו הדרי וד"ר יעקב רוטשילד עורכי התערוכה. 17 שולחנות תצוגה ו-18 לוחות המתינו להם. המדורים השונים כללו פריטים וספרים שהציגו את דרך חייו של הרב, את יצירתו הגדולה בשטחי האגדה, המחשבה והקבלה, תיאורי אישים מתקופות שונות, פעילותו הציבורית, פרשנותו לתורה ועוד.
אילו היה עגנון מתעכב מעט בשולחן מס. 17 שעסק בילקוטים וליקוטים מתוך משנתו, ובקשריו של הרב עם סופרים בני דורו, והיה מקדיש זמן קצר  לקריאת דבריהם של עורכי התערוכה, היה מגלה כי הם מתחו עליו ביקורת מרומזת: "למרות הקרבה הגדולה בין הרב לש"י עגנון הוא נזכר ביצירותיו של הסופר רק פעמים ספורות. סתימה זו עדיין לא נתפרשה..." 

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

המלצה
 ספר ישן חדש
 
להזמנת הספר לחץ עם העכבר על חזיתו, או התקשר לטלפון 04-6399749
בהמשך דף המידע תוכלו לראות ספרים נוספים המצויים ברשותנו - ספרים ישנים במצב חדש.

עליקמא הקטן

ספר במצב חדש, בתרגום הישן. 

     
סיפור על ילד וידידיו: הפיל, השפן, הברווזון והחתול, שבאים לעזרתו בעת צרה, עוזרים לו להביא את מצרכי המכולת אל אימא סמבינה. בשנת 1999 יצאה מהדורה מיוחדת של הספר לכבוד זכייתה של מרים ברטוב בפרס בן יצחק לאיור המעולה בספר ילדים ישראלי, ולכבוד מלאת חמישים שנה לספר. בעמוד הראשון של הספר מופיעה הערה: 'זכרו, לפני חמישים שנה כש-'נולד' עליקמא, המלה כושון לא נחשבה כמלת גנאי, אלא כינוי לאדם שנולד בארץ כוש'

חפשו אותנו
בפייסבוק



פינת המציאות


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

במחסניי ניתן למצוא כמה וכמה ארגזים מלאים במסמכים.
גזרי עיתון, מכתבים, גלויות, פיתקאות, צילומים, חוזים ועוד. חלק גדול מהפריטים האלה צנח מתוך הספרים. בארגז אחד אני מרכז את כל המסמכים שיש בהם איזו נגיעה לדת.
תוך כדי הכנת הדף על הרב קוק, מצאתי באחד מהספרים שקראתי חוברת בשם 'הרב' העוסקת ברב קוק, וזה הזכיר לי את הארגז 'הדתי'. הנה כמה דוגמאות מתוכו.

 
בגב הגלויה ששימשה כסימניה באחד הספרים,מופיעה חותמת - 'אמיל שאול בן בכור, שלום ואסתר חמווי' גבעתיים, ישראל. מצדו השני של הדף מודפסת עוד 'סגולה לשמירה לצבא בכל מקום שנמצאים ולשמירה בדרך.' 'משמרת' - בטאון המשמרת הצעירה של הפועל המזרחי משנת 1953.
  היום כבר איני זוכר היכן נמצאה המציאה הזאת.  מדובר בכמה דפים בגודל 22X16, מודפסים במכונת כתיבה בשני טורים ומקופלים באמצע כמו חוברת.  


"סגולה נפלאה ללמוד אותה על מכונה וביותר בערב פסח.
וזה נוסחה כמ"ש מרן הארי ז"ל בס' הבהיר חיים לראש וז"ל:
העתקה מכתבי הקדש המקובל רבי שמשון מאיסטרופולי ז"ל:
הי' סוד גדול ונורא וכתוב שם: כל מי שמעיין הסוד הנפלא והנורא הזה על מכונו אפילו פעם אחת בשנה וביותר בערב פסח מובטח לו שינצל באותה שנה מכל מכשול וממיתה משונה..."
 6  5  4

 



התיבה/ הלל צייטלין
1חוברת זו נכתבה על ידי הקדוש רבי הלל צייטלין ז"ל שהיה מפורסם כאיש הגות,

קריאה לעזרה
אנו פונים אליכם בקריאה לעזרת המוסד בקדוש קופת הרבנים... הנני לבקש מכל ידידינו ומכירנו, תנו כבוד לתורה, הרימו מכספכם ונדבו נדבותיכם...

רכושנו הרוחני בירושלים/ פנחס גראייבסקי 
צילומים ותולדות חיים של ראשי הישיבה: רר יצחק ווינאגראד, רר זרח אפשטיין,  ר' חיים הלוי סאלאווייציק, ר' חיים ברלין, ר' אברהם יצחק הכהן קוק ועוד.

סופר, עתונאי ואיש ציבור, והכל על רקע האמונה הדתית הלוהטת והטהורה של ישראל סבא.
להזמנת פריט מ-'פינת המציאות' לחץ על חזיתו


הוספה לגליון שבועות של הירחון 'סיני' 1938.
עלון להפצת מיטב נגוני חסידים בעם,
מופיע מזמן לזמן בירושלים בעריכת מ. ש. גשורי.



 

המתמיד והרב
על הקשר בין הרב קוק לבין ח. נ. ביאליק

...מֵאָז קָנָה מְקוֹמוֹ בַּפִּנָּה לא רָאָה
כָּל-בָּחוּר וּפָרוּשׁ בְּבאוֹ וּבְצֵאתוֹ;
וְאַף גַּם-הַשַּׁמָּשׁ לא-כִוֵּן הַשָּׁעָה
מָתַי הוּא בָא, מָתַי יָשׁוּב אֶל-בֵּיתוֹ.
הַשַּׁחַר הַלְּבָנָה אוֹ חֶשְׁכַת הַלָּיְלָה,
רַק הֵמָּה לְבַדָּם מוֹעֲדָיו יָדָעוּ,
כִּי גַּם-אוֹר הַחַמָּה הַבָּרָה מִלְמָעְלָה
לא-יָדַע דְּרָכָיו וְלא שְׁזָפָהוּ.
בַּשַּׁחַר, בַּשַּׁחַר בְּטֶרֶם יַכִּירוּ
"בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן, בֵּין זְאֵב וּבֵין כֶּלֶב";
עֵת מִן-הָאֲפֵלָה הַחֲרִישִׁית יַזְהִירוּ
כָּל-כּוֹכְבֵי הַבּקֶר, צְבָא רִבֲבוֹת אָלֶף;
עֵת גָּרֵי הָעִיר אַחֲרִית שנָתָם יָנוּמוּ,
לא-יַרְגִּיז אֶת-רִבְצָם גַּם-קוֹל שֶׂכְוִי קרֵא,
וּבְטֶרֶם מְקַדְּמֵי אַשְׁמוּרוֹת יָקוּמוּ
הִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא;
עֵת כָּל-הַיְקוּם יַחֲרִישׁ דּוּמָם וְיָחִיל
עַד-יָקוּם יִנָּעֵר לְחַיִּים חֲדָשִׁים,
כְּמוֹ יַחֲלֹם חֲלוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ יָכִיל
בְּסֵתֶר כְּנָפָיו תַּעֲלוּמוֹת וּלְחָשִׁים,
וּמֵלִיט אֶת-פָּנָיו בִּדְמָמָה נֶאְדָּרָה,
וְרֶגֶשׁ מִסְתַּתֵּר בֵּין שׁוּלֵי שִׂמְלָתוֹ –
אָז יֵעוֹר הַנַּעַר מִשְּׁנָתוֹ הַקְּצָרָה,
יִתְלַבֵּשׁ בַּחֲשֵׁכָה וְרָץ אֶל-פִּנָּתוֹ,
וּצְעָדָה נֶחְפֶּזֶת מִמִּשְׁעוֹל הַגַּנָּה,
בָּהּ יֵלֵךְ הַהלֵךְ עַד בֵּית הַיְשִׁיבָה,
רַק-אָזְנֵי הָרוּחוֹת הַשָּׁטוֹת תִּשֹמַעְנָה
וְעֵין הַכּוֹכָבִים צוֹפִיָּה הַנְּתִיבָה.

בחוברת 'הרב' על דרך חייו ומשנתו של הרב קוק, אותה כתב מאיר חובב קראתי על קשר שהיה כביכול בין שני האישים הפופולריים ביותר בקרב הישוב העברי בארץ ישראל, עוד מתקופת לימודיהם בישיבה המשותפת - הרב קוק וח. נ. ביאליק. חובב, אשר כתב את הדברים עבור תלמידי בית הספר, בנה סיפור מסגרת על פגישה בינו לבין אהוד ושמעון, שני נערים הגרים בשכנות אליו. "בשבת בבוקר נכנסו אלי אהוד ושמעון וביקשוני שאספר להם על רבם [הרב קוק] של בני הישיבה הנלהבים, שפגשנו בליל החג..."

בַּיְשִׁיבָה הָרֵיקָה  דּוּמִיָּה קְדוֹשָׁה,
וּבִלַּע הַנַּעַר הַקּדֶשׁ רִאשׁוֹנָה,
כִּי שָׁם בַּמִּקְצועַ יְחַכּוּ לוֹ שְׁלשָׁה
חֲבֵרָיו שֶׁרֵעוּ לוֹ יוֹם בּואוֹ הֵנָּה –
נֵר דּולֵק, עַמּוּדוֹ וְסֵפֶר תַּלמוּדוֹ;
וּכְחָס עַל-הָרְגָעִים הַקַּלִּים לָנוּעַ
יְמַהֵר אֶל-רֵעָיו וְהֵחֵל לִמּוּדוֹ,
ובעמדו – ועמד כמסמר תקוע,
יוֹם תָּמִים, חֲצִי לַיְלָה מִמְּקוֹמוֹ לא-יָמִישׁ,
שָׁם יאכַל לִרְעָבוֹ אֶת-פִּתּוֹ הַשְּׁחורָה –
וּמִי אַתָּה שָׁמִיר, מִי-אַתָּה חַלָּמִישׁ,
לִפְנֵי נַעַר עִבְרִי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה?
רַק מִי אֲשֶׁר-עָבַר עַל בֵּית הַיְשִׁיבָה
בִּדְמִי חֲצוֹת הַלַּיִל אוֹ בְדִמְמַת הַשַּׁחַר,
וּבְעַד חַלּוֹן מֵאִיר אָזְנוֹ הִקְשִׁיבָה
קוֹל בּוֹדֵד יְשׁוֹרֵר, זָמִיר מַתְמִיד מְאַחֵר,
הַשּׁופֵךְ בַּלָּאט עַל-הָרוּחַ הַלּאֵט
מְרִירוּתוֹ הַמְּתוּקָה, מְתִיקוּתוֹ הַמָּרָה –
רַק הוּא הָבִין יוּכַל מַה-דּוקֵר, מַה-לּוהֵט,
מַה-מַּכְאִיב, מַה-נּוּגֶה זֶה נִגּוּן הַגְּמָרָא!

"זוכרים אתם ילדים את שירו של ביאליק 'המתמיד'?" ממשיך מאיר חובב את סיפורו, "בשיר זה הוא מתאר את הישיבה. חיים נחמן ביאליק למד באותה ישיבה, שבה למד הרב אברהם יצחק הכהן קוק - בוואלוז'ין שבליטא, ושניהם חיו באותה תקופה..."

ככל הידוע, לא היה קשר בין השניים בשנות הנעורים. ארבע שנים הפרידו בין עזיבתו של הרב קוק את ישיבת וולוז'ין להגעתו של ביאליק אליה. הרב למד שם בין השנים 1886-1884, והמשורר בין השנים 1891-1890. הם לא נפגשו אפוא בישיבה; אך בכל אופן ספגו את תורתם מראש ישיבה אחד - הנצי"ב, הוא הרב נפתלי צבי יהודה ברלין. הקשר בין שני האישים נוצר כנראה רק בגלל מעמדם הפופולרי בקרב היישוב העברי בא"י. בכמה וכמה הזדמנויות פונה הרב הראשי למשורר הלאומי ומבקש את עזרתו בעניינים שונים, כמו למשל שמירת שבת.


מכתב של הרב הראשי לארץ ישראל הרב קוק ל'משוררינו היקר והנעלה':
"אתכבד בזה להזמין את כ' להאספה שתהי' בביתי ביום ג' יז סיון
בשעה שלש אחה"צ, לטכס עצה בדבר משחק כדורגל
באר"י שלא יהיה בשבת ויו"ט..."

 

הרב קוק הרשה לעצמו לפנות לביאליק גם בנוגע לתכני שירתו. כלפי ביאליק התעוררה ציפייה שימיר את שירי התוכחה "הגלותיים" שלו ב"שירת תחייה", אשר תדובב את שיבת עם ישראל לאדמתו ואת בניין מולדתו. כך, לדוגמה, כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק (אז רבה של יפו, ולימים רבה הראשי של ארץ ישראל) אל ביאליק באיגרת לבבית לרגל ביקורו הראשון של המשורר בארץ ישראל ב-1909: "משוררנו הגדול והאהוב (...) העירה כינורך המלא עוז ועדנה לשיר לנו שירת הארץ. שירת התחייה (...) שירה נא לנו על החיל והחוסן, על העושר והכבוד אשר לאלוהי ישראל, בשמים ובארץ, בבקעה ובהר, בכרמל ובשרון" (ארכיון בית ביאליק, הראי"ה קוק לביאליק, ז' בניסן תרס"ט).

תודה לשמואל אבנרי מ-'בית ביאליק' על עזרתו הרבה.
הקטעים משירו של ביאליק באדיבות פרויקט בן יהודה.



הידעת
[כמה עובדות טריוויה על הרב קוק]

 
 
 
 
 
להזמנת ספר לחץ על חזיתו  

הידעת

הקטלוג הכללי באתר משמש גם כמאגר מידע עצום על סופרים ועל ספרים. 'ספר-פדיה'
אנחנו נוהגים לכנותו בחיבה. מחפשים חומר נוסף על 'הרב קוק? לחצו על חזית הספרים למעלה, או הקלידו במנוע החיפוש 'הרב קוק' תחת 'מילות מפתח'.


הידעת כי בשנת 1912 ביקש אז"ר מהרב קוק שישתתף בקובץ 'יזכור' לחללי תנועת העבודה שנפלו על משמר
הארץ. הרב כתב אגרת בשם 'על במותינו חללים', שגם תיקוניו של אז"ר לא הצליחו להקהות את חריפותה, ולכן לא נכנסה לקובץ.

הידעת כי במסגרת מאבקו של הרב קוק לזיכוי הנאשמים ברצח ארלוזורוב, התפרסם בעיתונות בשנת 1929 כרוז להגנת סטאבסקי, הנאשם המרכזי ברצח. "לפי עומק מצפוננו והכרתנו הברורה יצאה שגיאה משפטית איומה מאת בית הדין לפשעים חמורים בירושלים." נאמר בה, "איש נקי וחף מפשע נידון למוות ברוב דעות..." עשרות אישים חתומים על הכרוז - הרב ברלין, מאיר דיזינגוף ראש עירית תל אביב, אלתר דוריאנוב הסופר,  שאול טשרניחובסקי, אברהם קריניצי ועוד. שמות האישים מסודרים לפי א-ב שם משפחה, לבד מהרב קוק, ששמו מופיע בראש הרשימה.

הידעת כי הרב קוק כתב ספר בשם 'עץ הדר', שרובו ככולו ענייני הלכה בנושא אתרוגים, ובייחוד כשרותם של האתרוגים מן האי קורפו שהיו נפוצים בגולה.

הידעת כי בשנת 1928 ערכו צעירי 'אגודת ישראל' 'משפט רצח' נגד הרב קוק. אב בית הדין שהוציא את פסק דין המוות נגד הרב, היה יודל בלוי בנו של מנהיג האגודה משה בלוי, התלין שהוציא לפועל את גזר הדין היה א. ד. זלטניק, אשר השתמש ברובה של פורים במקום חבל תלייה.

הידעת כי הרב קוק הקפיד שלא להשתמש בספרי קודש שהודפסו על ידי הוצאות לא יהודיות.

הידעת כי  האגדה מספרת כי כאשר נתפס הגנב העברי הראשון, המליץ הרב קוק על אמירת 'שהחיינו'...

הידעת כי חלק ממאמריו של הרב קוק עוסקים ב...צמחונות.



צימר הספרים של איתמר
צימר עם ערך מוסף
אין עוד מקום כזה בעולם...

 
חדר הכניסה
 
חדר הקריאה
 
כניסה לחדר השינה
 
חדר הקריאה

רוצים להעניק למישהו מתנה שהוא לא ישכח לעולם?
רוצים להתבודד כמה ימים כדי לסיים את מה שאתם כותבים כרגע
[רומן, סיפור חיים, ספר שירים או עבודת מחקר]?


פינת ח. נ. ביאליק

אנחנו שמחים להציג את 'צימר הספרים של איתמר':
אשר נמצא על גג בית בכרם מהר"ל בהרי הכרמל.
יש בו חדר שינה, חדר קריאה, פינת אוכל, מטבחון ושירותים.
בחוץ יש מרפסת גדולה מקורה עם כיסאות נוח ושולחן אוכל.



בכל החדרים יש כאמור הרבה ספרים!
הצימר מתאים בעיקר לזוג, אבל יש אפשרות לאורח נוסף
עם הוספת מזרון בחדר קריאה.
יש ספרים בכל התחומים כמעט, קריאה, נוער, ילדים,
מדע בדיוני, היסטוריה, אמנות, יהדות, ביוגרפיות ועוד.
[מומלץ לראות את הצילומים באלבום של הצימר בדף פייסבוק שלי]
מחירים = 500 ש"ח באמצע השבוע, 600 ש"ח בסוף שבוע
[עם הנחה על כמה לילות].

פרטים בטלפון 04-6399749


נוף ממרפסת הצימר



רוצים לשמוע הרצאה של איתמר?

בהרצאה 'מיומנו של מאתר ספרים'
מספר איתמר על כמה מהבקשות
המוזרות והמשעשעות שהגיעו אליו.
ניתן להזמין את איתמר להרצאות -
קיבוצים, חוגי בית, חברות היי-טק ועוד.
התקשרו לטלפון 04-6399749!

מיכל כתבה לי:
"איתמר, רציתי להודות לך על ההרצאה המרתקת שנתת בביתי. 
הרעיון הראשוני, הגשמת החלום להיות מאתר ספרים,
ובעיקר הרפתקאותיך במרדף העולמי אחרי הספר 'הקרן הירוקה',
השאירו אותנו פעורי פה ונרגשים.
גם אחרי שהלכת, עוד שעה ארוכה, ישבו הנוכחים והעלו חוויות מסיפוריך.
תודה, תודה תודה..."

מחפשים מתנה?

הנה רעיון למתנה 'מדליקה'!

אנו מציעים לכם לשלוח ספר כשי שלא יישכח!

כל שאתם צריכים לעשות, הוא לבחור מתנה מתאימה, להתקשר אלינו, ואנו נשלח את הספר לכתובת שתתנו לנו, עם ברכה מתאימה.

     
 המתנה לילד  המתנה לנער  המתנה למבוגר המתנה שאזלה...
אם יהיה לכם מזל, ישאר לכם עותק אחד...

הוצאת הספרים של איתמר הוקמה כדי לשרת צורך בקרב קוראים רבים,
לקרוא ספר אהוב מילדותם, בדיוק באותה מהדורה בה קראו אותו
לפני עשרות שנים. הוצאת הספרים שלנו תוציא את הספר לאור בדיוק
כפי שהיה אז. בדיוק כמו שאתם זוכרים אותו!
את הספרים, אותם הדפסנו מחדש, ניתן למצוא  רק
בחנות הספרים של איתמר
04-6399749

יהושע הפרוע

"הי מדוע, יהושע כה קרוע ופרוע?ציפורנים וידים לא נטל כבר שנתים". הספר "שטרובלפטר" נכתב וצוייר על ידי הרופא הגרמני היינריך הופמן כמתנה לבנו בן השלוש.

לא ניתן למצוא את המהדורה החדשה של 'יהושע הפרוע' בשום חנות אחרת. להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 


ספרים נוספים במצב חדש המצויים ברשותנו

   
להזמנת ספר לחץ על חזיתו או בטלפון 04-6399749 



       

"הספרים המומלצים"
חנות הספרים  שלנו

באתר האינטרנט 'חנות הספרים של איתמר' מסתתרת חנות פעילה במיוחד, בה מבקרים אלפי אנשים במשך החודש. חלק מהאנשים מחפשים ספר מסויים, ולשם כך הם נעזרים במנוע החיפוש המשוכלל שלנו ומגישים בקשה לאיתור הספר, חלק קוראים להנאתם את שנכתב בפורום 'מועדון הקוראים', או סיפורים חדשים במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.
מאות אנשים עוברים כל יום על מדור 'ספרים מומלצים'. דמיינו לעצמכם שולחנות תצוגה עצומים, וחלונות ראווה גדולים, בהם מוצגים לראווה מיטב הספרים שהגיעו אלינו.
במדור 'ספרים מומלצים' תוכלו לראות את עטיפות הספרים, תיאור של תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים. ליד כל ספר מצוין מחירו ומצבו. הספרים במדור 'ספרים מומלצים' הם תמיד במצב טוב מאוד, אלא אם כן נכתב אחרת. מרוב הספרים יש לנו עותק אחד בלבד, ואנו ממליצים להזמין את הספר בו אתם חפצים מייד.

הנה דוגמא לספרים חדשים במדור ספרים מומלצים:

       
       למעבר למדור 'ספרים מומלצים' לחצו על אחד הספרים,
או כנסו לאתר ['איתמר' בגוגל].



ילדכם אוהב כדורגל?
קנו לו מתנה שהוא לא יישכח!


לחצו על חזית הספר.

איך שהזמן רץ...
בדיוק היום לפני ארבע שנים,
היינו טרודים עד מעל לראש בהדפסתו של הספר -
אחד עשר האלופים
לכבוד מונדיאל 2006
המטרה הייתה להספיק להוציא את הספר לאור
לקראת שריקת הפתיחה של המשחקים,
ותאמינו לנו זאת לא הייתה משימה קלה...

אם עדיין לא קראתם את המירוץ המטורף שלנו
לחצו כאן!



רוצים לראות מה עשו
1543 אנשים כל בוקר בשבועות האחרונים...

     
         

הם חייכו!

עפרה: פשוט עונג צרוף! חיוך ענק.
מיכל: איזה ספר...כייף להיזכר... החיוך מרוח על פני.
שירלי: מודה שהצליח... ומעיד על כך החיוך שמרוח לי עכשיו על הפנים.
מאירה: החיוך הפעם גדול.
רות: יש חיוך!



רוצים גם לחייך כל בוקר?
לחצו על הסמל, או חפשו 'איתמר לוי' בעברית.
אתם כבר תזהו לבד את האיתמר לוי הנכון...
נשמח לצרף אתכם ל-1543 החברים שכבר יש לנו!

 

 

זה מה שקורה אצלנו בפייסבוק כמעט כל בוקר...



מה בדף המידע הבא?

רוצים לנחש?

כתבו כאן!



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן