דף מידע מספר 117   

10 יולי 2014

ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר

   

ספר החורבן: ההלם, הטירוף, החורבן, השארית, הסכנה, הוויכוח. יום אחד בגרמניה, נוסעים אל היטלר, עם סתימת הגולל על וורשה, קדושי הבאלטיקום, חוקי נירנברג בטלים, יום השואה, אין שילומים ועוד.

מסמך המתאר את לכידתו של פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן בשנת 1960. כולל כתב האישום: הקדמה ללכידה, רוח הרפאים של נירנברג, המצוד מתחיל, המחתרת הנאצית, החטיפה, לשכה 06, הודעת אישום ועוד.  המחזה "ממלא המקום"/ רולף הוכהות [שוקן, 1964], עוסק בתפקודה של הכנסייה בזמן השואה ובתגובתה להשמדת העם היהודי. גיבור המחזה הוא האפיפיור פיוס ה-12, אשר בחר בשתיקה לנוכח מעשי הזוועה של הנאצים ביהודים.

'האוסף הבלתי נראה'

אוסף עטיפות הספרים של ישראל קרמר [שם בדוי]
וסיפור חייו המדהים!


פרויקט מיוחד לקראת יום השואה

 



 

אוסף ריק מתוכן


תופעה כזו לא ראיתי מימי.

האיש המבוגר ישב מולי, מוקף בארגזים שזה עתה נפרקו על ידי נכדו מהמכונית. הוא שלח יד לאחד הארגזים והוציא מתוכו את 'נפשות מתות' של גוגול. "נפשות מתות..." הוא אמר כמו פוגש חבר ותיק. "המהדורה של שוקן מ-48' בתרגום שנברג... והציור, ידעת?" הוא הראה לי את הציור מתחת לשם הספר, "זהו פרט מתוך ציור גדול של מארק שאגאל". אחר כך הוא שלח יד לארגז אחר. "מרטין עדן..." הוא חייך. "מעטים יודעים שזהו רומן אוטוביוגרפי של ג'ק לונדון..."

כמה דקות קודם לכן עצרה מכונית בפתח החנות. בחור צעיר יצא ממנה. "הבאנו לך כמה ארגזים מהבית של סבא שלי. אפשר להכניס אותם?" הצעתי לו את עזרתי, אבל הוא סירב בנימוס. בזמן ששוחחתי בטלפון, ראיתי אותו מכניס שבעה ארגזים, ומניח אותם בין שולחנות התצוגה. הארגזים היו גדולים במיוחד, ובכל זאת הבחור הניף אותם בקלילות. כשהוא סיים, הוא ניגש למכונית פתח את הדלת, ועזר לאיש קשיש לצאת ממנה. הם נכנסו בצעד איטי, והנכד עזר לסבו לשבת ליד הארגזים. הקשיש שלח יד לאחד הארגזים והוציא מתוכו את 'נפשות מתות' של גוגול. "נפשות מתות..." הוא אמר כמו פוגש חבר ותיק. "המהדורה של שוקן מ-48' בתרגום שנברג... והציור, ידעת?" הוא הראה לי את הציור מתחת לשם הספר, "זהו פרט מתוך ציור גדול של מארק שאגאל". אחר כך הוא פשפש שוב ושוב בכל הארגזים, ובכל פעם סיפר לי פרטים מדויקים על 'מסע שחרור אירופה' של גנרל אייזנהאור, 'אוי למנצחים' של קישון, 'אי הילדים' של מירה לובה ועוד ועוד. בכולם הוא ידע בעל פה את שם הוצאת הספרים, שנת ההדפסה, המתרגם, המאייר, העורך וכו'.

בשלב מסוים, כאשר הוא שקע בתוך אחד הארגזים, ניצלתי את ההזדמנות וניגשתי אל הנכד. "מה זה?" שאלתי אותו בתדהמה. "לא ראיתי תופעה כזאת מימי..." "זה האוסף שלו," התנצל הנכד במבוכה, "כבר שנים. מאז שנולדתי אני זוכר אותו כך, מציג לראווה ומספר את כל מה שהוא יודע על הספר." "אבל, איפה הם...? מאיפה הוא יודע...?" ניסיתי להבין. הנכד משך בכתפיו בחוסר אונים. הוא עזר לסבא לקום מכיסאו, הם נפרדו ממני לשלום ויצאו כשהם משאירים מאחור שבעה ארגזים ענקיים מלאים ב... עטיפות נייר של ספרים. הפכתי בהם והפכתי בהם שוב. מאות, אולי אלפי עטיפות נייר מרהיבות היו שם, אבל אפילו לא ספר אמיתי אחד...

זאת הייתה התחלת הכרותי עם ישראל קרמר [שם בדוי]. ביום שני 21 במרץ 2011 סיפרתי את סיפורו בקיר הפייסבוק שלי. התגובות של הגולשים לא אחרו להגיע:

"מדהים!" כתבה עפרה, "מעניין איפה הספרים, ודי ברור שהוא קרא אותם מתישהו."
לאה: "האיש אהב את הספרים, ובוודאי קרא בהם. אולי עבד פעם בחנות ספרים..."
שירז: "עטיפות ריקות של ספרים זה קצת כמו חורבה של בית הרוס ונטוש. אפשר לדעת מה היה שם פעם אבל לא יותר מזה."
בילי: "דווקא נשמע שהיה מלא תוכן."


עטיפת הספר נלקחה מהאוסף המיוחד. להזמנת הספר לחץ על חזיתו.
חלק מהאוסף יוצג בחנות ספרים בזכרון יעקב לכל המעוניינים.

כעבור כמה ימים התרחש  אירוע יוצא דופן בחנות. שני זוגות של קונים היו עדים למתרחש. אסף, נכדו של אספן העטיפות שהעביר אלי את אוספו העצום לפני כמה ימים, הגיע לחנות כדי לספר לי על סבו ועל האוסף המיוחד.
"סיפרתי לסבא שאני בא אליך," הוא אמר לי. "הקראתי לו את שכתבת בפייסבוק, והוא צחק. הוא אמר לי להראות לך את עטיפת הספר הזה, ושאתה תבין לבד..." והוא שלף... מהשקית [של סטימצקי...] עטיפה של הספר 'אומות מספרות'. הסבא צדק. אני הבנתי מייד.
"תתקשר אליו," ביקשתי מהנכד, "ותגיד לו שאני רוצה להכין עליו דף מידע. נדמה לי שהסיפור שלו יעניין אנשים רבים...",
"אבל איך אתה יודע מה הסיפור שלו?" הוא שאל אותי בעודו מחייג בטלפון הנייד, "הרי עוד לא סיפרתי לך דבר?"
"אני יודע מספיק," אמרתי לו, "ותגיד לסבא שאני משנה את הכותרת מ-"אוסף ריק מתוכן" ל-"אוסף הבלתי נראה"...

 

   
כל עטיפות הספרים נלקחו מהאוסף המיוחד. להזמנת ספר לחץ על חזיתו.
חלק מהאוסף יוצג בחנות ספרים בזכרון יעקב לכל המעוניינים.




 

האוסף הבלתי נראה


בשנת 1951 יצא לאור בהוצאת שרברק הספר 'אומות מספרות' - לקט סיפורים מספרות העולם. חלק מהסיפורים תורגמו במיוחד לכבוד הוצאת הספר, חלקם הופיעו קודם לכן בכתבי עת ובקובצי סיפורים אחרים. בין הסיפורים שניתן למצוא בין עמודי הספר: 'איש הזכוכית' של סרוואנטס, 'הקדוש' של קיפלינג, 'השטן ודניאל וובסטר' של בנט, 'הידיד הנאמן' של אוסקר ווילד ועוד.
הספר הוא אחד מתוך סדרות של ספרים [אוסף של סיפורים קצרים] שהיו מאוד פופלאריים בשנות ה-50' וה-60': 'מבחר הסיפור העולמי', 'שחרות', 'מכל העולמות', 'פניני ספרות ועוד'.
יום אחד שאל אותי אחד מלקוחותי - מאספני הספרים הגדולים בארץ - אם קראתי את הספר, וכאשר השבתי בשלילה הוא הפציר בי לקרוא את אחד הסיפורים בו - 'האוסף הבלתי נראה' של סטפן צוויג. "אם אתה רוצה להבין את הפסיכולוגיה המסתתרת מאחורי יצר האספנות, אתה חייב לקרוא את הסיפור..." הוא אמר לי.

בסיפור מספר מוכר עתיקות כיצד עלה במוחו רעיון לנסות להשיג פריטי אמנות מלקוחות ישנים של החנות. תוך כדי חיפוש בניירות החנות פרטים של לקוחות ותיקים, הוא נתקל בצרור מכתבים של אחד הלקוחות הקדומים, שמאז מלחמת העולם הראשונה לא יצר קשר עם בעלי החנות. לפי המכתבים היה זה אדם מוזר, כבן שמונים, בן הדור הישן, בעל ידיעות מרובות באמנות וטעם טוב. "האוצרות הקטנים בלבד, שרכש לו מאתנו בהמשך של חמישים שנה, ערכם היה עתה גדול לפי המושגים כיום." המספר מחליט לנסוע אל האיש, למרות שאינו יודע אם הוא עדיין בחיים, והאם נשאר לו משהו מאוסף האמנות שלו.
סוחר העתיקות מגיע לביתו של האספן. כאשר הוא מושיט את ידו לקראתו "הבחנתי בתוך המעמד המאוזן ללא תנועה של הידיים הללו, שאין הן משתלחות אלי ומבקשות אותי, אלא ממתינות לי. וכעבור הרף עין אחד ידעתי הכול: אותו אדם סומא היה."
כאשר מסביר מוכר העתיקות למארחו כי לא בא למכור לו דבר, אלא רק לבקר את "אחד מן הלקוחות הוותיקים של בית מסחרנו ואחד מבעלי האסופות בגדולים שבגרמניה..." מתמלא הקשיש העיוור גאווה ושמחה, ומפציר באורח להשאר ולראות את האוסף "שאין אתה זוכה לראות בכל יום, ואפילו לא בברלין המפוארת..."
אבל אז אירע משהו בלתי צפוי. אשתו של האספן הגביהה את שתי ידיה בתחינה לקראת האורח כאילו מבקשת ממנו לדחות את הסיור, ובאותו זמן הפצירה בבעלה לקבוע פגישה עם האורח לאחר סעודת הצהרים והמנוחה.
מוכר העתיקות חוזר לבית המלון בו התגורר, וכעבור כמה שעות באה בתם של זוג הקשישים, אנה מארי לללות אותו לביתם.
"אבא בוודאי יבקש להראותך את האוסף שלו..." מפתיעה אותו הבת בדרכם אל הבית, "אבל האוסף... האוסף... אינו שלם... חסרות בו כמה וכמה חטיבות... לצערנו הרבה והרבה חסרות..." התברר כי לאחר שהאבא התעוור לחלוטין נותר לו רק תענוג אחד בחיים, האוסף שלו עליו הוא 'מסתכל' יום יום. כאשר מצבם הכלכלי הלך והתדרדר מכרו האמא והבת חלק מהפריטים "אבא לא היה מרשה זאת בשום פנים. הרי אין הוא יודע כלל עד מה רע מצבנו. עד מה קשה להשיג מעט האוכל בשוק המבריחים השחור..." במקום הציורים שנמכרו הניחו "דפים חיקויי דפוסים או עלים בדומה להם... והוא אינו יודע ואינו חש בהם בשעה שהוא הופך וממשמש בהם."
הבת מתחננת בפני הסוחר שלא יגלה לאביה את האמת, שהוא מציג לפניו רפרודוקציות עלובות או דפים ריקים.
"אין בכוחי לתאר מה איום היה זה לישב ולהסתכל אתו בגליונות הנייר הריקים, או ברפרודוקציות הקלוקלות הללו, שהיו בזכרונו של אותו אדם תם ואומלל אמיתיות במידה כזו, שסיפר בשבחו של כל אחד ואחד מהם עד לפרטים הזעירים ביותר בלא לשגות ולטעות כלל - אוסף בלתי נראה זה, שהיה מפוזר בוודאי כיום לכל רוחות העולם ולגבי סומא זה, לגבי אנוש מרומה זה, היה הוא שלם ללא תמורה, וכובש את להט דמיונו במידה כזאת, שגם אני עצמי התחלתי כמעט מאמין באמיתותו."

כאשר שלח לי ישראל עם נכדו את עטיפת הספר 'אומות מספרות' כרמז לפתרון תעלומת האוסף המוזר, הוא סבר כי הרמז יהיה מספיק ברור, והוא צדק! אני נזכרתי מייד בסיפורו של צווייג 'האוסף הבלתי נראה', והבנתי כי הדבר קשור אליו.

 

  
כל עטיפות הספרים נלקחו מהאוסף המיוחד. להזמנת ספר לחץ על חזיתו.
חלק מהאוסף יוצג בחנות ספרים בזכרון יעקב לכל המעוניינים.



 

ישראל קרמר
בניגוד למקובל בדפי המידע, הקטע הבא לא ילווה בתמונות, בגלל דרישתו החד-משמעית של גיבור הדף, להישאר אלמוני לחלוטין.


ישראל נולד בשנת 1926 בעיירה זעלוב בפולין. אביו, קלמן קרמר, תלמיד חכם וסוחר ממולח, ואמו - הניה לבית איזנשטיין. ישראל נשלח לחדר, ואחר לבתי ספרים יהודיים בסביבה. על ארץ ישראל מעולם לא דיברו בבית. הציונות לא הוזכרה.
ולכן, רבה הייתה הפליאה כאשר חילק קלמן לידידיו ולבני משפחתו הזמנה לפרידה חגיגית מהמשפחה בנמל, כאשר יפליגו השלושה למזרח, לארץ הקודש. בן חמש הגיע ישראל לתל אביב. תחילה גרו בדירה קטנה ברחוב קטן במרכז העיר, ואחרי כמה שנים הצליחו לרכוש דירה גדולה יותר באחד הרחובות הצפוניים. הוריו הקדישו את כל זמנם לפרנסת הבית ולא שמו לב כלל לקשיים הרבים בהם נתקל ילדם הקטן במפגש האכזר לפעמים עם ילדי הארץ המשונה.
ישראל למד בבית ספר מקצועי, ןלאחר הצבא החל לעבוד בחברה קטנה ליבוא חלקי חילוף למכונות תעשיות, ביד-אליהו, בה עבד כפקיד כמעט כל חייו הבוגרים - קרוב לארבעים שנה! לאחר שהוריו נפטרו הוא המשיך להתגורר בדירתם. הוא היה נשוי, ואב לשתי בנות. אחת מהן, לאה, היא אמו של אסף, הנכד שאתו הגיע קרמר לחנותי. תחביבו העיקרי של ישראל היה אוסף הספרים העצום שלו. בני משפחתו זוכרים אותו חוזר ערב ערב מהעבודה באיחור של כמה שעות, ובידו שקיות ניילון רבות מלאות ספרים. במסלול קבוע הוא היה עובר ברגל מהתחנה המרכזית בתל אביב, לרחוב אלנבי, ומשם לרחוב בן יהודה ודרך בוגרשוב לרחוב קינג ג'ורג', בו היה מסיים את מסלול הקניות היומי שלו. מעולם לא הציג עצמו בפני מוכרי הספרים, ולא פיתח איתם שיחה. ייתכן כי עד היום איש מהם אינו יודע על אוסף הספרים האדיר שנצבר בדירה הגדולה בצפון תל אביב.
בתחילת שנות ה-80' החלה התדרדרות בראייתו של ישראל. תחילה התלונן על עירפול, על ראייה כפולה, על כתמים אפורים סביב העיניים. הוא עבר מרופא לרופא, מבית חולים לבית חולים. הוא נאלץ לעזוב את עבודתו. יותר כבר לא יכול היה להסתדר לבדו ונאלץ להעזר במלווה צמוד. כל אותה תקופה טיפח ישראל את אוסף הספרים שלו. אמנם הוא לא יכול היה לרכוש ספרים חדשים בגלל עיוורונו, אולם היה לו את הזמן הדרוש לסדר ולנקות את האוסף העצום.
הוא אהב להפתיע את האורחים בבקיאותו העצומה. בעזרת אצבעותיו היה מרפרף על כריכת הספר ומיד מזהה את שמו, מחברו ואת תוכנו. לאחר שאשתו נפטרה, נפל כל הנטל הכלכלי על שתי בנותיו, ובני המשפחה הבינו - לצערם - כי לא תהיה להם ברירה אלא למכור ספרים נדירים מאוספו של האב, כדי לממן את הטיפול באב המשפחה, וכשהכסף הזה גם הוא לא הספיק, למכור - אפילו - את הדירה הגדולה בצפון תל אביב. היה ברור לכל כי ישראל יאלץ להיפרד מאוסף הספרים העצום, שלא יהיה לו מקום בדירת החדר הזעירה שרכשו לו ליד ביתה של אחת מבנותיו.

ישראל השלים עם רוע בגזירה [בני המשפחה לא היו מוכנים לגלות לי בשום אופן מה קרה לספרים], אך ביקש שישאירו לו לפחות את עטיפות הספרים. בני המשפחה התגייסו למבצע, ולפני שהספרים נמסרו לתעודתם הסופית, עברו על כל המדפים וערמו את העטיפות בקופסאות. עתה הוא אהב להפתיע את האורחים במיומנות מפליאה. הוא היה שולף עטיפה מאחד הארגזים, בעזרת אצבעותיו מרפרף על כריכת הספר ומיד מזהה את שמו, מחברו ואת תוכנו. 

בשלב מסויים של הכנת דף המידע, באחת השיחות שניהלנו בחנות, [ישראל לא הסכים בשום אופן שאבוא לדירתו חסרת הספרים...], סיפורו של קרמר נראה לי כל כך מופרך, עד שהחלטתי, למרות שבלבי חשתי כי אין זה הוגן, לבדוק את האיש. אולי הוא מכיר את העטיפות לפי הסדר שלהן בארגז? עשיתי עצמי מפשפש באחד הארגזים ושלפתי מתוך הערימה עטיפה אקראית של ספר.
'קראת?' שאלתי אותו.
ישראל הביט לחלל בחיוך ממזרי, ליטף את העטיפה באצבעותיו ורק אז אמר... "פורצי המחסומים"... אבא גפן... הוא היה כמו רובין הוד, אתה יודע. המשטרה הליטאית הכריזה פרס כספי על ראשו, בגלל שהיה מסתובב מזויין בנשק בכפרים ומציל יהודים... ממש ככה. אבל בבחירות לכנסת זה לא עזר לו עם הגימלאים..." הוא צחק.
אח"כ מבלי שירגיש, בזמן שעניתי לטלפון, הסרתי עטיפת נייר של ספר שנמצא אצלי בשולחן. כאשר הגשתי לו את העטיפה לשמוע את חוות דעתו, קרמר ליטף אותה, והפך אותה מצד לצד. הוא נראה במצוקה. "מאיפה העטיפה הזאת?" הוא שאל. "מאיזה ארגז...? אני לא מכיר את הספר... זה לא שלי..."

 

מה שמרתק באוסף העטיפות [בני המשפחה לא אמרו לי על כך דבר, כי היו בטוחים שלא אשים לב], היא העובדה שיש בו עטיפות של ספרים שיצאו לאור כמה שנים לאחר שקרמר נאלץ להיפרד מהספרייה שלו. כלומר, הוא או מישהו מקרוביו המשיך למצוא לו עטיפות של ספרים ולהוסיפם לאוסף...



 

ארגז השואה


רק אחרי שהתחלתי את התחקיר לקראת דף המידע, רק לאחר שהבנתי את ההגיון המסתתר מאחורי האוסף המוזר, גיליתי כי יד אלמונית כתבה את שמי על הארגזים, וליד השם בסוגריים את נושא הספרים בארגז. וכך קיבל אחד הארגזים את השם המצמרר - ארגז השואה.
בשלב מסויים של חייו - בתחילת שנות ה-60' - החליט ישראל להקדיש את חייו להקמת ספריה לזכר הנרצחים. היה זה במהלך משפט אייכמן. למרות שמשפחתו הקרובה ניצלה מאימת הנאצים, הרי הכותרות הראשיות בעיתונים וזכרונות הילדות מחברים וקרובים שכלל לא ידע מה עלה בגורלם, גרמו לצעיר התל אביבי לזעזוע. הוא החל לרכוש ספרים העוסקים בשואה באובססיביות, גם חדשים וגם ישנים. הוא סידר אותם לפי נושאים, לפי מקומות, לפי אנשים. לפעמים קנה בכוונה כמה עותקים של אותו ספר, כדי שבכל מדף יהיה לספר ייצוג מתאים.

קרוב לאלף ספרי שואה היו בספרייתו של האספן. חלקם נדירים ביותר: ספרים שהודפסו במחנות, ספרי קהילות ועוד. קרמר לא הסתפק רק בספרי עיון בנושא השואה אלא צירף לאוספו גם רומנים, ספרי נוער, שירה ואמנות שעסקו בנושא - החל מ'אדם בן כלב' של יורם קניוק, 'איש חי"ל', 'אל עיר נעורי' של בנימין טנא, 'אנשי המחתרת' של חייקה גרוסמן ועוד.

   
פרשיות הצלה שונות של ילדים בשואה כפי שנרשמו מפיהם של ניצולים ומצילים: ילדי טהרן, ילדי טרנסדינסטריה, ילדי יוסף אינדיק, ילדי ברגן בלזן, ילדי אושוויץ, ילדי אקסודוס, חסידי אומות העולם, הצלתם המופלאה של יהודי דניה וילדיהם, חיילי הבריגדה ויחידות ההובלה העבריות ועוד. נתיבי הבריחה מהכיבוש הנאצי [פולין, צ'כוסלובקיה, גרמניה, הונגריה, רומניה, יוון, ועוד]: היחידות העבריות והבריגדה, שותפות יהודי ארה"ב, קצינים יהודים מהצבא הרוסי. מלחמת הבריטים בבריחה, רכבת ההצלה, הברחת ילדי הפליטה, פרטיזנים מספרים, זיופן של תעודות ועוד.

תולדות הארגון הלוחם של יהודי קובנה במלחמת העולם השניה: הגיטו המפרפר, רוצחים ויורשים, בפרטיזאנים הליטאים, האקציות, חיסול הגיטו, ניצני מחתרת, רכישת נשק וחבלה, תוכנית הגנת הגיטו, היער נפתח לפני לוחמי הגיטו, לידתם של הגדודים הקובנאיים, הפרטיזנים ועוד.

כל עטיפות הספרים נלקחו מהאוסף המיוחד. להזמנת ספר לחץ על חזיתו.
חלק מהאוסף יוצג בחנות ספרים בזכרון יעקב לכל המעוניינים.

 



 

אנחנו מאותו הכפר



עטיפת הספר נלקחה מהאוסף המיוחד. להזמנת הספר לחץ על חזיתו.
חלק מהאוסף יוצג בחנות ספרים בזכרון יעקב לכל המעוניינים.

"אנחנו מאותו הכפר" צוחק ישראל כאשר הוא מוציא מהארגז את העטיפה של הספר 'מפי אוד מוצל'.
אותי מסקרנת התופעה כיצד הוא מצליח לזהות את הספר, מבלי שיוכל לראות את כיתוב או הציור. אולי גודל הספר, אולי קיפולים מסויימים בנייר רומזים לו על זהותו.
"נתקלתי בספר בחנות ספרים יד שניה בחיפה באמצע שנות השבעים," הוא מספר. "זהו ספר חיפאי לכל דבר. הסופר חיפאי, כמו גם בית הדפוס. שמו של המחבר פנחס מנחם פיבלוביץ' לא אמר לי דבר, גם לא תמונתו. המשפט הראשון של הספר הצית את דימיוני : 'עריסתי עמדה בעיירה זעלוב...' גם עריסתי שלי עמדה באותה עיירה.  פנחס מנחם נולד בשנת 1923, ואני ב-1926. אולי שיחקנו ביחד בסמטאות העיירה. אולי משפחתו הייתה מבקרת בביתנו. לא היה לי כבר את מי לשאול. הורי נפטרו כמה שנים קודם לכן. בספר מצאתי את הכתובת של המחבר רח' נתיב חן 10, בשכונת נווה שאנן בחיפה. אז עד לא היה אינטרנט וגוגל. אפילו טלפון לא היה בכל בית. שלחתי לו גלויה. 'גם עריסתי עמדה בעיירה זעלוב...' כתבתי לו. 'אולי שיחקנו יחד בסימטאות, אולי היינו פעם חברים?' אבל איש לא ענה לי. איני יודע אפילו אם הוא קיבל את בקשתי להיפגש אתו.
כמה שנים אחר כך, הייתי בביקור עבודה בנמל בחיפה. מארחיי  שאלו אותי בתום הפגישה האם אני רוצה לטייל מעט בעיר, ואני ביקשתי להגיע לכתובת מסויימת בנווה שאנן.
לנהג מונית שהזמינו עבורי אמרתי שאשמח אם ייקח אותי לכתובת "נתיב חן 10". הוא לא הכיר את הרחוב, וביקש עזרה במכשיר הקשר.

"זה בנווה שאנן..." ניסיתי לתרום למאמץ, אפילו שמעולם לא הייתי בנווה שאנן.
לנהג לא היתה סבלנות בשבילי. זה קרוב... זה קרוב..." הוא רטן, וניסה לנווט את דרכו לפי ההוראות במכשיר הקשר.
כעבור כמה דקות הוא עצר. "זה הבית..." הוא הצביע בחלון. רציתי לשלם לו, אבל התברר כי מארחי כבר דאגו לכך, הוא השאיר אותי כך על המדרכה ונסע. הסתכלתי סביבי. מה אתה מתכוון לעשות? שאלתי את עצמי במבוכה, לדפוק על דלתו של האיש? מה תגיד לו? שלום, שמי ישראל קרמר ואולי היינו פעם חברים...?
נשענתי על אחת המכוניות והתבוננתי בבית הקטן מולי. אם הוא ייצא לפתע, אני אגש אליו. אני אזהה אותו מייד. אני הרי זוכר את פרצופו כפי שהופיע בספר.
ניסיתי להיזכר בתוכנו של הספר, כדי שיהיה לנו על מה לשוחח. זכרתי שפנחס בא ממשפחת חסידים אדוקים, ושהוא החליט לנטוש את שנאת ישראל המשתוללת בפולין ולעלות לארץ ישראל. הוא עזב את בני משפחתו, והצטרף לקיבוץ הכשרה, כדי להכין את עצמו לעלייה. אבל אז, בטרם הספיק לקבל את הסרטיפיקט הנכסף, ננעלו שערי היציאה מפולין, ופנחס נסחף בעל כורחו אל תוך מאורעות השואה האיומים..."
"אדוני, אדוני, סליחה!" שמעתי מישהו קורא לי. לפני ראיתי אשה ושני ילדים. הם נראו מבוהלים. אין לי מושג מאין הופיעו פתאום. אולי נרדמתי.  "אדוני, אתה נשען על המכונית שלנו..." אמרה האשה. "אתה מחכה למישהו?"
"אני..." הצבעתי על הבית ממול, "אני מחפש מישהו שגר בבניין הזה..."
"את מי? אנחנו גרים פה."
"שמו פנחס מנחם פיבלוביץ..." אמרתי.
"אין בבניין שלנו איש בשם הזה. אתה בטוח שזאת הכתובת?"
"כן. רח' נתיב חן 10, נווה שאנן..."
"אתה טעית בכתובת..." אמרה לי האמא. "זה רח' הגליל. רח' נתיב החן זה הרחוב הבא..."
נבוך הסתלקתי מהמקום, וחיפשתי אוטובוס לתחנה המרכזית בחיפה, בדרך הביתה לתל אביב. לאיש לא סיפרתי על ההרפתקאה המוזרה..."

 

   
מדיניות החוץ של הרייך השלישי והיהודים 1933-1939: הנאצים עולים לשלטון, החרם הכלכלי על גרמניה, בעיית הפליטים, יהודי שלזיה, חוקי נירנברג ועידן האולימפיאדה, האנשלוס ותוצאותיו, גירוש היהודים הפולנים מגרמניה, ליל הבדולח ועוד.

דרכו של נער מקראקוב עד מאוטהאוזן וגוזן. קורותיו של נער ממשפחה יהודית, בהם חסידים ורבנים, בימי השואה: הכיבוש הגרמני, הגזירות הראשונות, הגיטו, האקציות והחיסול, מחנות הריכוז [פלאשוב, פיונקי, אושוויץ, סוסנוביץ], מצעד המוות ועוד.

חנות ברחוב הראשי - נגר טוב לב מקבל מגיסו, הפאשיסט, חנות סידקית של יהודיה ישישה. אזרחים הופכים לתליינים ולקורבנות. מבית אבא אמא - מחרוזת סיפורים מפי חיים מנדל, הכלה - סיפורה של רווקה מזדקנת.

כל עטיפות הספרים נלקחו מהאוסף המיוחד. להזמנת ספר לחץ על חזיתו.
חלק מהאוסף יוצג בחנות ספרים בזכרון יעקב לכל המעוניינים.




 

כבוד השגריר הפולני

"הנכד שלי סיפר לי שאתה מאתר ספרים," אומר לי ישראל קרמר לפתע במהלך שיחתנו.  בידו הוא מחזיק עטיפה כתומה של ספר אותה שלף לפני כמה רגעים מארגז השואה. "האם אתה חושב שאתה יכול לאתר עבורי שני ספרים: "נדידת האגדה" על גלגולי אגדות אשור, בבל, עמי כנען וישראל. ו-"תעלומת הכהן הגדול" העוסק באגדות הקשורות ללבושו של הכהן הגדול...?"
הקמטים על פניו של הקשיש העיוור רמזו לי כי הוא מנסה להפיל אותי בפח.
מה שישראל קרמר לא ידע ולא לקח בחשבון הן כמה עובדות: א. אני מכיר חלק ממשפחת לוץ, ב. ספרים רבים מספרייתם של בני הזוג פאני ורפאל לוץ הגיעו אלי, ג. אני מתכנן כבר זמן רב להקדיש דף מידע לקונסול הכללי הראשון של פולין בפלשתינה, במסגרתו התכוונתי לנסות לפנות לעזרת הציבור בחיפוש אחר שני הספרים אותם הזכיר קרמר בשאלתו.
"רגע, אני ארשום את שמות הספרים..." אמרתי לו בתמימות. "אולי הם נמצאו במקרה על ידי מי מתושבי מחנה השבויים הגרמני..."
חיוכו של ישראל קרמר האיר את החנות בזכרון יעקב.


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

רפאל לוץ נולד בשנת 1909 בסלונים. הוא היה פעיל בתנועות הנוער העבריות בעירו. גם 'השומר הצעיר', וגם תנועת 'מכבי'. הוא למד משפטים באוניברסיטה בורשה, ואחר כך עבד כיועץ משפטי בחברה מסחרית בעיר. הוא גוייס כקצין מילואים בזמן מלחמת העולם השנייה וכעבור כמה חודשים נלקח בשבי הגרמני. לוץ שהה במחנות שבויים עד תחילת 1945. הוא חזר לורשה ועבד במשרד החוץ הפולני. במשך כשנתיים משנת 1946 עד 1948 היה הקונסול הכללי הראשון של פולין בפלשתינה א"י. לאחר קום המדינה הפך לוץ לנציג של פולין בישראל. אחר כך חזר לורשה, ובשנת 1956 עלה ארצה.

אחד הקטעים המרגשים בספרו המיוחד של לוץ "בדיוטה השלישית", הוא הקטע בו הוא מספר על בריחתו החפוזה ממחנה השבויים: "הלילה האחרון היה ליל נדודים... כל רכושי - אקורדיון וספרים. הרהרתי ארוכות מה לקחת אתי ומה להשאיר מאחורי, ולבסוף החלטתי לנטוש את האקורדיון הכבד. מהספרים קשה היה לי להיפרד. לבסוף לקחתי רק את ספר הספרים... וכתבי היד שלי: בשנות השבי הספקתי לעלות  על נייר שני חיבורים - שם ספרי האחד היה 'גלגולי אגדה' בו סיפרתי את אגדות עמי המזרח הקרוב... לספר השני היה שם מרתק: 'האורים והתומים של הכוהן הגדול', בו ריכזתי את האגדות והאמונות הקשורות באבני האורים והתומים בעמי האיזור... את שני הספרים הללו הדפסתי במחנה בהידור רב, במכונת כתיבה, מאויירים ברישומיהם המוצלחים של חברי ותלמידי ולודזימייז' וולושינסקי... ביום החמישי לצעדתנו המבוהלת מערבה, כאשר הותקפה שיירתנו באש מיקלעים וכולנו נאלצנו לברוח בריצה, זרקנו מעלינו כל מה שהכביד עלינו במנוסתנו, ואני השלכתי מעלי את התרמיל ובו שני חיבורי וספר התנ"ך..."

ישראל פשפש מעט בארגז השואה, ושלף גם את ספרה של פאני סולומיאן לוץ, אשתו של רפאל - 'נערה מול גרדום'.

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 פאני סולומיאן לוץ נולדה בפינסק. בגיל רך הובאה לווארשה. שם למדה באוניברסיטה וסיימה את האקדמיה לחנוך גופני - בית ספר המיועד בדרך כלל לילדי האצולה הפולנית. הייתה פעילה ב'מכבי', ועבדה כמורה להתעמלות רפואית בבתי החולים הגדולים. בתקופת הכיבוש הגרמני סירבה לעבוד ביודנראט בפינסק ושימשה קשרית בקרב הפרטיזנים הראשונים. עם חיסול הגיטו הצליחה לעבור ליערות, ושם עבדה כאחות, ואח"כ כרופאה ראשית בקרב הפרטיזנים. המשפט הפותח: את הקיץ של שנת 1939 ביליתי בשבדיה. השתתפי שם בקורס מיוחד של התעמלות אורטופדית ובעת ובעונה אחת ייצגתי את פולין בכנס הבינלאומי של ה'לינגיאדה' שנערך בשטוקהולם. האווירה שבטרם מלחמה לא פסחה על שבדיה, אם כי תושביה חזרו וטענו, שלא יניחו לגרוף עצמם לסיכסוכי דמים.

ישראל כמעט בכה מרוב התרגשות, כאשר סיפרתי לו על הארגזים של הספרים שהגיעו אלי לפני כמה שנים מספרייתם של בני הזוג לוץ.



 

מדף 'הספרים הריקים'

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

"זה המוטו של חיי!" ישראל צוחק כאשר הוא מניף לעברי את עטיפת הספר "תולדות האנושות" של הנדריק ואן לון.
"הפתיחה עם הציפור?" אני שואל.
ישראל מחייך, ושנינו מדקלמים בקול להנאת הנוכחים בחנות:
"הרחק בצפון, בארץ הקרויה סביתג'וד, עומד סלע. גובהו מאה פרסות ורוחבו מאה פרסות. פעם באלף שנים באה ציפור קטנה לחדד את מקורה על סלע זה. וכאשר ישתחק הסלע באופן זה, יסתיים יום אחד מן הנצח."
"ואן לון זה," אומר לי קרמר, "היה גאון! אמנם שמו הולנדי, אמנם נולד ברוטרדם, אבל למעשה היה אמריקאי לכל דבר. כבר בגיל עשרים היגר לאמריקה כדי ללמוד היסטוריה באוניברסיטה. חלק מחייו הצעירים עבד כעיתונאי וסיקר את המהפכה ברוסיה בשנת 1905, ואת תחילתה של מלחמת העולם הראשונה בבלגיה בשנת 1914. סגנונו היה מיוחד מאוד, והיה מתאים מאוד לבני נוער. הוא כתב על אמנות, גיאוגרפיה, ספנות ועוד. ובכל הספרים הוא גם הוסיף איורים בכישרון רב."

"למה העטיפה נמצאת בארגז ספרי השואה?" אני שואל אותו.
ישראל מרצין לפתע. "באוסף שלי היה מדף שלם של ספרים, שאני נהגתי לכנותם 'ספרים ריקים'. מדוע ריקים? כי הם עסקו בהיסטוריה האנושית, מבלי להזכיר כלל את השואה..."

   
כל עטיפות הספרים נלקחו מהאוסף המיוחד. להזמנת ספר לחץ על חזיתו.
חלק מהאוסף יוצג בחנות ספרים בזכרון יעקב לכל המעוניינים.



 

המשאלה


כאשר נפרדתי ממנו בפעם האחרונה, אחז ישראל קרמר בזרועי, וצבט את בשרי בהתרגשות.
"הספרים שלי כבר לא יחזרו..." הוא אמר לי, "אבל מי ייתן ואתה תצליח להלביש את אוסף השמלות שלי, על ספרים עירומים של אחרים..."

הנה ישראל, לבקשתך, כמה מהשמלות שלך על ספרים זרים...

   
כל עטיפות הספרים נלקחו מהאוסף המיוחד. להזמנת ספר לחץ על חזיתו.
חלק מהאוסף יוצג בחנות ספרים בזכרון יעקב לכל המעוניינים.



מכירה כזאת עוד לא הייתה לנו!
 
מחיר כל ספר = 10 ש"ח

ביום שלישי 26/04/2011 זה התחיל!
המחסנים שלנו התמלאו בספרים ואתם מרוויחים!
מכירה כזאת עוד לא הייתה לנו!
כל אלפי הספרים בחנות, במחיר של 10 ש"ח לספר
[לא כולל ספרים חדשים או מוזמנים] +
עשרות ארגזים מלאי כל טוב שכבר ממתינים לכם,
וממלאים את החנות.
ילדים, נוער, ספרי קריאה, היסטוריה, פילוסופיה, אמנות,
צבא, פסיכולוגיה, שירה ועוד ועוד.

שעות הפתיחה של החנות בזכרון יעקב
שימו לב! בימי רביעי החנות סגורה!
א-ג, ה 09.00-17.00
יום ו' 09.00-13.00
04-6399749
 
לבקשת רבים, החנות תיפתח ביום שבת
30/04/2011 בין השעות 10.00-16.00!



 


זריחה 

יציאה למרפסת 
 
פינת קריאה במרפסת
 
פינת האוכל

'צימר הספרים'

'צימר הספרים' נבחר למקום הרביעי
ברשימת 10 הצימרים הכי טובים בארץ
של עיתון 'מעריב'.

הסמקנו...


המיטה הזוגית


הנוף מהמרפסת. [צילומים: אורנה. אורחת קבועה בצימר...]

 

רוצים להעניק למישהו מתנה שהוא לא ישכח לעולם?
מתנת יום הולדת, יום נישואין, שי לחג!
צימר הספרים של איתמר!
מחירים = 500 ש"ח באמצע השבוע,
600 ש"ח  בסוף שבוע.
להזמנות - 04-6399749, 0522-585787.

אין עוד מקום כזה בעולם...


פינת קריאה במרפסת

צימר הספרים זכה בתואר 'מומלץ מפה'!!!
הנה מה שהם חשבו על הצימר:
"צימר הספרים של איתמר, הוא חנות ספרים ביתית
מרשימה שמציעה לצד מדפים כחולים גדושי כותרים
גם מקום ללון בו. הצימר נמצא בקומתו השנייה
של בית מגורים יפה במושב כרם מהר"ל.
יש כאן חדר שינה זוגי, פינת קריאה, מטבחון,
חדר רחצה ריחני ומרפסת מרווחת המשקיפה אל
מורדות הכרמל והשטחים החקלאיים שבקרבת המושב.
משקופי החלונות הכחולים, כדי החרס עטורי
הפריחה הצבעונית, הנוף והשלווה גורמים
לרגעים להרהורי כפירה בחופשה יוונית אך בה
בעת מעלים חיוך של נחת ושמחה על הצימר
הציורי הזה שיש לנו כאן."

 מפה - מסעדות,צימרים,טיולים מומלצים  
מפה  מרמלדה
ראו מה כתבו עלינו באתר 'מפה', ובאתר 'מרמלדה'. לחצו על סמל האתר


המרפסת

פרטים בטלפון 04-6399749, 0522-585787

[ציטוטים נבחרים מתוך 'ספר האורחים' של צימר הספרים]

- "תודה רבה על סוף שבוע מדהים..."
- "כמעט ואין מילים לתאר את העונג, את הנחת, את היופי ואת ההתרגשות..."
- "גם בפעם השניה הקסם לא פג..."
- "התענגנו על כל רגע!"
- "היה לנו סוף שבוע מקסים ורגוע."
- "היה כל כך כיף, נעים וביתי בצימר שלא רצינו לצאת."
- "לא יצאנו מהצימר אפילו לדקה... פרט למרפסת..."
- "יש לכם מקום מדהים, היינו עוברים לגור כאן."
"מצאנו מקום עם יופי ואופי"
"טעימה ראשונה, עוד נשוב!"



כ-600 ספרים מומלצים
[מ-'ארכיטקטורה בתלת מימד' [אם לא נמכר ביתיים] ועד 'דון קאמילו וצאן מרעיתו']

האם ביקרתם כבר
בחנות הספרים  שלנו באינטרנט?

 

 

 

עוד מאות ספרים מובחרים ממתינים לכם במדור 'ספרים מומלצים'
באתר האינטרנט שלנו. המדור מתחדש כל יום, ומתווספים אליו ספרים 'חדשים'.
למעבר לאתר לחצו על אחת התמונות.


המדף המצולם הוא אחד מעשרות המדפים
של החנות שלנו באינטרנט.

באתר האינטרנט 'חנות הספרים של איתמר' מסתתרת חנות פעילה במיוחד, אולי החנות הפעילה ביותר שלנו, בה מבקרים אלפי אנשים במשך החודש. חלק מהאנשים מחפשים ספר מסויים, ולשם כך הם נעזרים במנוע החיפוש המשוכלל שלנו ומגישים בקשה לאיתור הספר, חלק קוראים להנאתם את שנכתב בפורום 'מועדון הקוראים', או סיפורים חדשים במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.
מאות אנשים עוברים כל יום על מדור 'ספרים מומלצים'. דמיינו לעצמכם שולחנות תצוגה עצומים, וחלונות ראווה גדולים, בהם מוצגים לראווה מיטב הספרים שהגיעו אלינו.
במדור 'ספרים מומלצים' תוכלו לראות את עטיפות הספרים, תיאור של תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים. ליד כל ספר מצוין מחירו ומצבו. הספרים במדור 'ספרים מומלצים' הם תמיד במצב טוב מאוד, אלא אם כן נכתב אחרת. מרוב הספרים יש לנו עותק אחד בלבד, ואנו ממליצים להזמין את הספר בו אתם חפצים מייד.

הנה דוגמא לספרים חדשים במדור ספרים מומלצים:

       
       למעבר למדור 'ספרים מומלצים' לחצו על אחד הספרים,
או כנסו לאתר [חפשו - 'איתמר', בגוגל].

אם אתם מחפשים ספרים באנגלית על ארץ ישראל, יהדות ומזרח תיכון -
תוכלו למצוא ספרים רבים 'בחנות הבינלאומית' שלנו.


למעבר לחנות הבינלאומית
לחצו על התמונה



תושבי חיפה, שימו לב!
הרצאה של איתמר!

"מיומנו של מאתר ספרים"/ איתמר לוי

ביום ג' 28/06/11 תתקיים הרצאתו של איתמר
ב-'מרכז בית אל', רחוב בית אל 3, חיפה.
בשעה 20.00.
פרטים והזמנת כרטיסים:
04-8596571

 
בסיום ההרצאה ניתן יהיה לרכוש את הספרים:
גן גני, יהושע הפרוע, 11 האלופים, מיומנו של מאתר ספרים

בהרצאה 'מיומנו של מאתר ספרים'
מספר איתמר על כמה מהבקשות
המוזרות והמשעשעות שהגיעו אליו.
ניתן להזמין את איתמר להרצאות -
קיבוצים, חוגי בית, חברות היי-טק ועוד.
התקשרו לטלפון 04-6399749!

מיכל כתבה לי:
"איתמר, רציתי להודות לך על ההרצאה המרתקת שנתת בביתי. 
הרעיון הראשוני, הגשמת החלום להיות מאתר ספרים,
ובעיקר הרפתקאותיך במרדף העולמי אחרי הספר 'הקרן הירוקה',
השאירו אותנו פעורי פה ונרגשים.
גם אחרי שהלכת, עוד שעה ארוכה, ישבו הנוכחים והעלו חוויות מסיפוריך.
תודה, תודה תודה..."

גילי כתבה:
"תודה על הרצאה נפלאה.
עוררת בי זכרונות..."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הוצאת הספרים של איתמר הוקמה כדי לשרת צורך בקרב קוראים רבים,
לקרוא ספר אהוב מילדותם, בדיוק באותה מהדורה בה קראו אותו
לפני עשרות שנים. הוצאת הספרים שלנו תוציא את הספר לאור בדיוק
כפי שהיה אז. בדיוק כמו שאתם זוכרים אותו!
את הספרים, אותם הדפסנו מחדש, ניתן למצוא  רק
בחנות הספרים של איתמר
04-6399749

     
 המתנה לילד + ולסבתא... נשארו רק כמה עשרות עותקים!  המתנה לנער ולכל מי שאוהב כדורגל  המתנה למבוגר שאוהב לצחוק בקול רם... המתנה שאזלה...
אם יהיה לכם מזל, ישאר לכם עותק אחד...

יהושע הפרוע

"הי מדוע, יהושע כה קרוע ופרוע?ציפורנים וידים לא נטל כבר שנתים". הספר "שטרובלפטר" נכתב וצוייר על ידי הרופא הגרמני היינריך הופמן כמתנה לבנו בן השלוש.

לא ניתן למצוא את המהדורה החדשה של 'יהושע הפרוע' בשום חנות אחרת. להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 



מה בדף המידע הבא?

מבקשים את עזרת הציבור

אנו מתכננים דף מידע על ספרי ז'ול וורן בעברית.

היינו רוצים להציג בדף סריקה של כל ספריו שתורגמו אי פעם לעברית.
רוצים לעזור?

סירקו כל ספר של הסופר שיש לכם בבית ושילחו לנו לכאן
il_books@netvision.net.il

   



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן