דף מידע מספר 170   

10 יולי 2014


מתנה [עד סוף חודש מאי בלבד*]
לחברי מועדון המנויים

לילה בחינם בצימר הספרים של איתמר

*ניתן לשריין את המתנה בחודש מאי,
אך לנצל אותה במועד מאוחר יותר.
ניתן לנצל את המתנה כמתנה למישהו אחר.


רק למנויי דף המידע -  לילה שני בחינם!
 

מי שהסדיר את התשלום עבור דף המידע, מקבל לילה שני בחינם
בצימר הספרים, בין אלפי הספרים והנוף המדהים!!!

לקבלת המתנה אנא התקשרו
לטלפון 04-6399749

טיפ!

הידעתם כי אתם יכולים להשתמש במנוע החיפוש של גוגל לחיפוש מידע
מסויים רק בדפי המידע של איתמר? נאמר שאתם זוכרים שקראתם
על קאפקא באחד מדפי המידע הקודמים, אך אינכם יודעים במי מהם.
הקלידו בגוגל -
קאפקא site:www.itamar-books.co.il
והחיפוש יתבצע רק בתוך דפי המידע.

קריאה נעימה



ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר

   

'עיונים'
"סדרה של חבורים שענינם להביא בפני המורה
והמדריך פרקי למוד מתחומים שונים
ולסיע בידיו בעסוקו ובהכנתו להוראה"
א.ל. שטראוס, ברוך קורצוייל, שמואל אברמסקי,
ש. ד. גויטיין, יעקב ליוור, לאה גולדברג,
יעקב ליכט, יהושע מ. גרינץ,
שמואל ספראי ועוד.
המחלקה לעליית ילדים ונוער. 1951



אלה תולדות

בשנות ה-50' המוקדמות התפרסמו כמה וכמה סדרות של חוברות בנושאים היכולים לעמוד לרשותם של מדריכי הנוער.
סדרת 'שעלים' - ספריה פדגוגית למדריכים. חוברות קטנות בהוצאת המחלקה לנוער וחלוץ בהסתדרות הציונית. החוברות היו כתובות בשפה פשוטה, ועסקו בנושאים חינוכיים שונים לעניינם של מדריכי הנוער: חוברות שהוקדשו למחנכים גדולים ותורותיהם, שאלות חינוך, פרקים בפסיכולוגיה שימושית ועוד.
סדרת 'ערכים' - מבחר של הרצאות שהושמעו במכון למדריכים של המחלקה לענייני נוער בהנהלה הציונית. "רעיון הגאולה בקבלה"/ גרשם שלום, "רעיון הגאולה בחסידות"/ מרטין בובר, "האומה בתורת א. ד. גורדון" שכתב נתן רוטנשטרייך, שיהיה יום אחד מעורכיה של הסדרה הגדולה והידועה מכולן - סדרת 'עיונים למדריך ולמורה'.

החוברת הראשונה של סדרת 'עיונים למדריך ולמורה' נדפסה בשנת 1951, בהוצאת המחלקה לעליית ילדים ונוער, המדור להדרכה, של הסוכנות היהודית. לדברי המערכת הייתה זאת "סדרה של חבורים שענינם להביא בפני המורה והמדריך פרקי למוד מתחומים שונים ולסייע בידיו בעסוקו ובהכנתו להוראה. חבורים אלה יעסקו בענינים שונים... צמיחתם בעיקר מעבודתו של הסמינריון למדריכים [סמינריון למדריכי עליית הנוער] והם גם מעין פרקי סיכום לעבודתו."
"מגמתה העיקרית של סדרת 'עיונים'", נכתב בשמה של המערכת בחוברת אחרת, "כמות שעלתה במחשבה תחילה היא להביא בפני הקורא מפרי עבודתו של הסמינריון למדריכים, ללמודיו, דרכי עבודתו וחיפושי מחשבתו."
בין עורכי הסדרה היו: נתן רוטנשטרייך ויוסף אברמסקי.
היו אלה חוברות קטנות, פשוטות למראה, בלי גרפיקה מיותרת. כל חוברת בצבע אחר.
מלאכת הדפוס [למעט חוברות בודדות] ניתנה למוסד נוער - 'דפוס למודי' ירושלים, שרותי הדסה לנוער. ארגון 'הדסה' שהיה מוקדש ברובו לשירותי בריאות בארץ ישראל, עסק גם במפעלי חינוך מקצועי לנוער כמו בישול, מכונאות ודפוס.

סך הכל התפרסמו בין השנים 1951-1969 כ-40 חוברות בנושאים: ספרות, מקרא, חינוך, איסלאם, היסטוריה עתיקה, ארץ ישראל ועוד. בין הכותבים ניתן למצוא כמה מהחוקרים המעולים ביותר בתחומם: שמואל אברמסקי, ח. ז. הירשברג, שמואל נוח אייזנשטט ועוד.



ד"ל = דפוס למודי

בשנת 1950 התפרסמה ידיעה בעיתון 'חרות', כי מומחה ידוע לאותיות דפוס עומד לצאת בימים הקרובים מאמסטרדם לארץ ישראל "על מנת לקבל על עצמו את הנהלת בית הספר המקצועי למלאכת הדפוס בירושלים."
הנרי פרידלנדר נולד בליון שבצרפת בשנת 1904. עסק בדפוס בגרמניה עד שנות ה-30'. תחילה היה סדר דפוס בברלין, ואחר כך עבד בבתי הדפוס הגדולים בגרמניה. בשנת 1932 החל להתמחות בקליגרפיה וטיפוגרפיה בהולנד עד שעלה ארצה בתחילת שנות ה-50'. לימד בבצלאל, ושימש כמנהל בית הספר לדפוס של 'הדסה'.

  בשנות ה-50' המוקדמות התפרסמו מודעות בעיתונות היומית המזמינות בני נוער להרשמה ללימודים בבית הדפוס הלמודי, במרכז לחינוך מקצועי ע"ש לוי ד. ברנדייס, ברחוב הרב קוק בירושלים. בית הספר הוקם כמה שנים קודם לכן ביוזמת ”ארגון הדסה לנוער“, במטרה לספק הכשרה מקצועית לבני נוער שנפלטו ממוסדות לימודיים אחרים, ואשר סבלו מבעיות כלכליות בבית.
התלמידים בכיתות קיבלו שכר תמורת עבודתם בבית הדפוס. בית הספר היה מקבל הזמנות להדפסות של חוברות וספרים.  התלמידים תיכננו את הפרויקטים, קיבלו ביקורות, תיקונים ושינויים, והדפיסו תחת השגחת המדריכים. את הלוגו היפה של בית הספר עיצבה פרנצ‘סקה ברוך, עוד מעצבת מחוננת מגרמניה, שעיצבה גם את הלוגו של עיתון ”הארץ“. עבודותיהם של התלמידים זכו בכמה וכמה פרסים בתחרויות עיצוב המוצר.
בתחילת שנות ה-50' בא כאמור הנרי פרידלנדר, מעצב טיפוגרפי בעל שם עולמי, חתן פרס גוטנברג העולמי לעיצוב דפוס (הוא עיצב בין השאר את האות ”הדסה“), לנהל את בית הספר. הספרים שעיצב או שעל עיצובם פיקח, היו יוצאי דופן בטוב טעמם.

שיר לאשת חיל,
עברית עם תרגום אנגלי. , פרק ל"א, ממשלי שלמה.
דפוס לימודי הדסה, ירושלים, תשי"ח [1957].
 


ביקור של Allen James בארץ בסוף שנות ה-50', מלווה באוגדן ריד
(שגריר ארה"ב בארץ). נוסף עליהם ניתן לראות את מר פרידלנדר
שהקים את מגמת הדפוס וניהל אותה. צילם: מאירוביץ.
הצילומים באדיבות 'ארכיון הצילומים מרכז רפואי הדסה ירושלים'



רחה נגד הנריאטה

לפעמים, מעשים גדולים מלווים במריבות קטנות. כך במקרה של שתי נשים גדולות - רחה פרייאר והנריאטה סאלד. כבר ביולי 1938 לוותה ההתכתבות ביניהם במלים חריפות ובטונים צורמים.
רחה פרייאר תבעה כי בכל פרסום או מאמר על פעילותה של התנועה לעליית הנוער תוזכר העובדה שהיא המייסדת והוגת הרעיון של התנועה.
הקרב על הכבוד נמשך גם שנים רבות לאחר פטירתה של סאלד. בשנת 1954 נאלץ משה קול לשאת הצהרה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים כי "הגברת רחה פרייאר היא היוזמת של מפעל עליית הנוער והיא שהניחה את יסודותיו." רק בזכות הצהרה זו ויתרה רחה פרייאר על תביעת הפיצויים שהגישה נגדו. התביעה הוגשה לאחר שבנאום שנשא משה קול לרגל חנוכת מרכז מקצועי לנוער בכפר ויתקין, אמר בין השאר כי היוזמת והמייסדת של עליית הנוער הייתה הנרייטה סאלד. לטענתה של רחה כפי שהיא מופיעה בכתב התביעה, הנריאטה סאלד בכלל התנגדה לתכנית עליית הנוער בראשיתה.
ולמרות זאת, שמה של הנריאטה סאלד מוכר לרבים, ושמה של רחה פריאר נשכח כמעט לחלוטין.

רחה פרייאר נולדה בגרמניה בשנת 1892. כשנה לפני עליית הנאצים לשלטון, בשנת 1932, הגתה את הרעיון לעלות בני נוער מגרמניה לארץ ישראל. היא אירגנה בברלין קבוצה של 25 בני נוער שהגיעה לבסוף לכפר הנוער בן שמן. הרעיון קיבל את אישור הקונגרס הציוני ב-1933, וזכה לתנופה לאחר עליית הנאצים לשלטון. בין השנים 1934-1939 הגיעו לארץ ישראל אלפים נערים ונערות, רובם התחנכו בתנועה ההתיישבותית, וייסדו משקים חקלאיים שיתופיים.  בשנת 1941 עלתה רחה לארץ ישראל והקימה את המפעל להכשרת ילדי ישראל.
כאשר נכנס הקונגרס הציוני לתמונה של קליטת נוער בארץ ישראל, נדחקה רוחה פרייאר לקרן זוית. עתה טיפלו בנושא אנשים ידועים יותר בציבור: חיים וייצמן, ארתור רופין, ברל כצנלסון, הרב מאיר ברלין ואשה אחת מבוגרת בת למעלה מ-70, הנריאטה סאלד, שיום אחד תהיה ידועה בפי כל כ-'אמא של עליית הנוער'.

הנריאטה נולדה בבאלטימור בארה"ב בדצמבר 1860.  אביה הרב בנימין, יליד הונגריה, היה במשך 63 שנה הרב של  עדת "אוהב שלום" בבאלטימור. הנריאטה הושפעה מאביה לאהבת היהדות ותורתה ולמדה בסמינר היהודי התיאולוגיה בניו יורק- ספרות עברית עתיקה וחדשה, ומדעי היהדות.
כאשר החל בשנות השמונים של המאה ה-19 זרם ההגירה של פליטים יהודים מרוסיה לארה"ב יסדה הנריאטה וניהלה שיעורי ערב באנגלית לפליטים.
 ב-1912 יסדה בניו-יורק אגודת "הדסה" לפעולה למען הציונות וארץישראל, אגודה זו גדלה והסתעפה להסתדרות "הדסה" בארה"ב ובקנדה, שפעלה רבות וגדולות למען שרותי הבריאות בארץ. בסוף מלחמת-העולם הראשונה ארגנה את המשלחת הרפואית הראשונה של "הדסה" לארץ, עד שעלתה ארצה ונטלה על עצמה את ניהול עניני "הדסה" בפועל. היתה צירה בכמה קונגרסים, יצאה כמה פעמים לארה"ב בשליחות ציונית ולהשתתפות בועידות "הדסה" כדי לגייס עזרה לישוב ולבניין הארץ. יסדה מטעם "הדסה" את ביה''ס הראשון לאחיות. 

 בראשית שנות ה-30' ניהלה הנריאטה סאלד את המפעל למען ישובם של פליטי גרמניה בארץ, והיא - יש הטוענים - יסדה וניהלה במרץ ובמסירות - למרות זקנתה - את מפעל "עליית הנוער", שהציל וגידל הרבה אלפים ילדים ובני נוער שהוצאו מגרמניה הנאצית ומארצות שליטתה ואח"כ מילדי שארית הפליטה.

 



נפש ושיר

   

על הבמה באולם בבית החלוצות בירושלים, ישבה תלמה ילין, הצ'לנית בעלת השם העולמי, והשמיעה פרק נגינה על הצ'לו. בסיום הנגינה נשא דברים הרב שמעון רוזנטל שפתח את יום העיון של הסמינר למדריכים של עליית הנוער. האורחים באולם - תלמידים, מורים וידידים -  התכנסו לכבוד מורם הנערץ אריה לודויג שטראוס.
החוברת הראשונה של סדרת 'עיונים' נדפסה בשנת 1951, והכילה את מאמרו של אריה לודויג שטראוס: 'על שלושה מזמורים מספר תהילים'. זהו נסיון לנתח שלושה שירים מאוצר שירת המקרא - כשירים רגילים.

לודוויג שטראוס נולד באוקטובר 1892. כבר בגיל 16 התפרסמו שירי אהבה שכתב, ושירים נוספים כמה שנים מאוחר יותר תחת שם העט פרנסיס קוונטין. הוא למד היסטוריה כללית, פילוסופיה וספרות באוניברסיטאות בברלין ובמינכן, אך נאלץ להפסיק את לימודיו בגלל שירות צבאי.

לאחר שמצב היהודים בגרמניה הורע, היגר עם משפחתו לפלשתינה. תחילה התגורר בקיבוץ ובשנת 1938 היה התקבל כמורה בכפר נוער. בשנת 1949 עבר לירושלים, שם הוא קיבל עבודה כמרצה לספרות השוואתית באוניברסיטת עברית.
לודוויג שטראוס מת בחורף 1953.
 
בשנת 1954 התפרסמה חוברת מיוחדת לזכרו של שטראוס, בה כונסו דברים שנאמרו ביום העיון: ידידה שמידט - ניתוח שיר קצר של שטראוס 'קול באופל'. המשורר טוביה ריבנר כתב 'על שירת שטראוס', נתן רוטנשטרייך עורך הסדרה הוסיף כמה מלים 'על אריה ל. שטראוס', דב סדן סיפר על התעניינותו של שטראוס בשירי עם, לאה גולדברג עסקה בשיר וניתוחו, נחמה לייבוביץ הסבירה כיצד לקרוא פרק בתנ"ך, וגם פתחה את החוברת  במאמר 'על מזמור י"ב בתהלים"שכתבה מפי שטראוס בימי חוליו.



המועמד לנשיאות המדינה

בשנת 1956 התפרסם בעיתון 'דבר' מאמרו של סופר העיתון ס. ש. יריב, בו טען כי המושג 'ציונות' ירד מערכו, ונתרוקן מכל תוכן. לדעתו של הכותב, המושג אינו אומר עוד דבר לדורנו הצעיר בארץ וגם בגולה, מה שאמר לממציאיו ולנושאיו לפני ששים שנה ועד קום המדינה. בתגובה כתב פרופ' רוטנשטרייך לס. ש. יריב, ותבע את עלבונה של הציונות. הוא הדגיש את חשיבותו של המושג בחינוכו של הדור הישראלי הצעיר בארץ.

נתן רוטנשטרייך נולד בשנת 1914. עלה ארצה בשנת 1932 והחל את דרכו החינוכית כמנהל בית המדרש למורים של עליית הנוער בין השנים 1944-1951. היה זה מוסד שמיטב המורים של התקופה לימדו בו, ושלטה בו רוח הומניסטית. רוטנשטרייך היה בין עורכי סדרת 'עיונים למדריך ולמורה' שנועדה לתת כלים למורים בנושאים שונים. היה גם בין העורכים הראשיים של האנציקלופדיה העברית.

ס. ש. יריב לא נשאר חייב. במכתב פרטי לפרופ' רוטנשטרייך הוא פירט את הערותיו בנוגע למאמרו של הפרופסור, וכך התפתחה בין השניים חליפת מכתבים יחידה במינה על מהות 'הציונות', כאשר ס. ש. יריב בוחר לצאת בפעם הראשונה מאלמוניותו ולהזדהות כראש ממשלת ישראל, דוד בן גוריון, סבא של יריב.

במרץ 1973 נבחר לתפקיד נשיא מדינת ישראל מועמדה של מפלגת העבודה אפרים [קלצ'סקי] קציר. יחד אתו הוצעו עוד כמה מועמדים לתפקיד - אליהו מני שופט בית המשפט העליון, יעקב צור ויצחק נבון. המועמד מטעם מפ"ם היה אלמוני יחסי ופחות מוכר בציבור - פרופ' נתן רוטנשטרייך.

בחוברת השנייה בסדרת 'עיונים למדריך ולמורה' הופיע מאמרו של נתן רוטנשטרייך - עורך הסדרה כולה -  'על 'גלוי וכיסוי בלשון'  לח. נ. ביאליק. רוטנשטרייך כתב חוברת נוספת: 'חינוך ופוליטיקה' [חוברת ט']

 



סיפורי התנ"ך

 

במכתב למערכת העיתון 'חירות' קרא מ. פורמן, אחד מקוראי העיתון, לד"ר צבי אדר מנהל בית הספר לחינוך שליד האוניברסיטה להתפטר מתפקידו, בגלל "דברי בלע והשמצה לגבי שמשון, דוד המלך ושלמה המלך - ועד שהגיע לתנועה הלאומית, כלומר תנועת החירות..."
לא הייתה זו הפעם הראשונה שצבי אדר מושך אש לכיוונו.

בשנת 1954 הוציאה הוצאת ספרים 'ניומן' לאור את הספר 'הערכים החינוכיים של התנ"ך', מאת צבי אדר. אדר לימד בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.  תחומי עיסוקו העיקריים היו תאוריות חינוכיות וחקר המקרא. "הצבנו את התנ"ך בראש חינוכנו בארץ," כתב צבי אדר בהקדמה לספרו, "והרינו חייבים לברר לעצמנו במה כוחו החינוכי הגדול. הדיון על הערכים החינוכיים של התנ"ך חשוב מן הדיון על דרכי הוראת התנ"ך." המחבר אינו מתיימר להציג בספרו חקירה מדעית במקרא, אלא נסיון לעקוב אחר התכנים השונים של התנ"ך [הסיפור, הנבואה, החוק, השירה, החכמה ועוד], כדי לחשוף את ערכיהם החינוכיים, דבר שגרם לתרעומת רבה בקרב אנשי אקדמיה שומרי מסורת.

צבי אדר נולד בפתח תקוה בשנת 1917. למד בגימנסיה 'הרצליה'. בין השנים 1934-1948 היה סטודנט באוניברסיטה העברית, ובסיום לימודיו החל ללמד תנ"ך וספרות בבית הספר התיכון 'בית הכרם'. שירת בצבא הבריטי בגדודים העבריים, ובמלחמת השחרור היה מפקד פלוגה בחטיבת ירושלים.

פרופ' צבי אדר לימד בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא היה ראש בית הספר לחינוך ודיקן הפקולטה למדעי הרוח. תחומי עיסוקו העיקריים היו תאוריות חינוכיות וחקר המקרא.



עדות אישית

   

רות דיאמנט סגרה מעגל.
כנערה בת 15 ילידת וינה [1924] עלתה לארץ ישראל בשנת 1939, במסגרת עליית הנוער, וכעבור כעשר שנים למדה במחזור ח' של הסמינריון למדריכי עליית הנוער בירושלים. "היה זה סמינריון למורים בבית הכרם שנמשך שנה. סמינריון עם פנימיה. ישנו שם כל השבוע, ולפעמים נשארנו גם בשבתות בשביל ללמוד." רות זוכרת כי גם חלק מהמורים ישנו בסמינר - לאה גולדברג, והמרצה האגדי לספרות עברית וכללית ["התייחסנו אליו כמו אל גורו"] אריה לודויג שטראוס.

ד"ר פאול דיאמנט, אביה של רות, נולד בוינה למשפחה ציונית. הוא הצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית והיה ראש בית"ר בווינה וחברו של ז'בוטינסקי. שורשי משפחתו של פאול דיאמנט הגיעו עד למשפחתו של הרצל ולשושלת המהר"ל מפראג.

כאשר החלו הנאצים לחטוף גברים יהודים באוסטריה, ברח פאול דיאמנט ארצה. הוגו, אחיה הבכור של רות, ניסה להימלט, נתפס, הוחזק שנה וחצי בדכאו ובבוכנוואלד והצליח לברוח לפני המלחמה לאנגליה. רות עצמה עלתה כאמור במסגרת עליית הנוער לקריית-ענבים והמשיכה אחר-כך לנווה-איתן ולמצובה, עד שהגיעה לבית-השיטה, ונישאה לאיש הטבע עזריה אלון.

"ב-1951 נשלחתי לסמינר [למדריכי עליית הנוער בירושלים] כדי להיות מורה לנוער עולה." מספרת רות. "העדפתי ללמד בני נוער ולא ילדים צעירים, בשל הרצון לתקן את מה שלא ניתן לי בגיל ההתבגרות. בסמינר הזה היו לימודים אינטנסיביים עם מיטב המורים: לאה גולדברג, המשורר אריה לודוויג שטראוס, צבי אדר, נחמה לייבוביץ, ד"ר מלמד,  זאב וילנאי, פרופ' תשבי, פרופ' ליבוביץ, פרופ' רוטנשטרייך - לכל מקצוע היה המורה הטוב ביותר. התלמידים נשלחו על ידי קיבוציהם, והיו קבוצה נבחרת.
אני הייתי צמאת דעת ובלעתי הרבה מכל מה שלימדו שם. עבודת הבכורה שלי, על שיר של לאה גולדברג, אף נדפסה בסדרה הלימודית של עליית הנוער."

בשנת 1953 התפרסמה חוברת יב בסדרת 'עיונים למדריך ולמורה'. "אוסף חיבורים זה כולל עבודות של תלמידי הסמינריון למדריכי עליית הנוער במחזור ח', שהשתתפו בשעורי ספרות כללית ועברית," כתב המורה אריה לודוויג שטראוס. "בחירת הנושא היתה בידי התלמידים. התנאי היחיד לבחירה זו היה שלא דובר על הנושא בשעורים עצמם." חיבורי התלמידים עסקו בשיר של שלונסקי - שיבה, בשיר של מ. טמקין - בבית הרקמה, בסיפור של ש"י עגנון - מדירה לדירה. רות אלון דיאמנט בחרה לעסוק בשירה של אחת המורות בסמינריון, המשוררת לאה גולדברג - משירי הנחל.

 



 

סדרת 'עיונים'
חלק מהחוברות שפורסמו בסדרה המובחרת.
לפרטים נוספים לחץ על חזית החוברת.

 

     
 

   
       
       
       


 

תודות

תודה לפרופ' יואל דונחין ופרופ' יהושע לוסטמן , תודה לבית חולים 'הדסה',
תודה לשפרה שורץ, לעדנה גוגנהיימר, לאביטל אפרת, ולרות אלון על עזרתם באיסוף החומר לדף המידע.

 



מועדון מנויי דף המידע

דף המידע הוא בתשלום!

להסדרת התשלום עבור דף המידע [10 ש"ח לדף],
ולקבלת המתנות וההנחות של 'מועדון המנויים' 
לחץ כאן!

'מועדון מנויי דף המידע של איתמר' כולל היום מאות מנויים הנהנים ממבחר גדול של הנחות ומתנות. אנא שימו לב להודעות גם בדפי המידע, וגם באתר האינטרנט שלנו, על מבצעים מיוחדים למצטרפים למועדון המנויים:
הנחות משמעותיות גם בקניית ספרים  מומלצים באתר [50% הנחה !],
גם בהרצאה של איתמר [240 ש"ח הנחה]. גם בצימר הספרים [לילה שני בחינם!]
הצטרפות למועדון המנויים נותנת לכם אפשרות לקבל את 'ארכיון דפי המידע של איתמר', ולהיות מנויים גם על 'רק היום' - הודעת דואר שבועית על פריטים מיוחדים שהגיעו לחנות.

להצטרפות למועדון המנויים התקשרו
לטלפון
04-6399749
או למלא את הפרטים הנחוצים כאן
, ואנו נתקשר בהקדם.

מי שאינו מעוניין להיות במועדון המנויים [10 ש"ח לדף]:
ניתן להסיר את כתובתכם מהרשימה.
להסרה מרשימת הדיוור
לחצו כאן



רוצים להעניק מתנה שלא תישכח לעולם?

סוף שבוע בצימר הספרים של איתמר!

אתם נותנים מתנה ומקבלים מתנה [לילה שני בחינם]
[רק למנויי דף המידע!]



כ-600 ספרים מומלצים ב-50% הנחה
[רק למנויי דף המידע!]


האם ביקרתם כבר
בחנות הספרים  שלנו באינטרנט?

 

 

 

עוד מאות ספרים מובחרים ממתינים לכם במדור 'ספרים מומלצים'
באתר האינטרנט שלנו. המדור מתחדש כל יום, ומתווספים אליו ספרים 'חדשים'.
למעבר לאתר לחצו על אחת התמונות.


המדף המצולם הוא אחד מעשרות המדפים
של החנות שלנו באינטרנט.

באתר האינטרנט 'חנות הספרים של איתמר' מסתתרת חנות פעילה במיוחד, אולי החנות הפעילה ביותר שלנו, בה מבקרים אלפי אנשים במשך החודש. חלק מהאנשים מחפשים ספר מסויים, ולשם כך הם נעזרים במנוע החיפוש המשוכלל שלנו ומגישים בקשה לאיתור הספר, חלק קוראים להנאתם את שנכתב בפורום 'מועדון הקוראים', או סיפורים חדשים במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.
מאות אנשים עוברים כל יום על מדור 'ספרים מומלצים'. דמיינו לעצמכם שולחנות תצוגה עצומים, וחלונות ראווה גדולים, בהם מוצגים לראווה מיטב הספרים שהגיעו אלינו.
במדור 'ספרים מומלצים' תוכלו לראות את עטיפות הספרים, תיאור של תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים. ליד כל ספר מצוין מחירו ומצבו. הספרים במדור 'ספרים מומלצים' הם תמיד במצב טוב מאוד, אלא אם כן נכתב אחרת. מרוב הספרים יש לנו עותק אחד בלבד, ואנו ממליצים להזמין את הספר בו אתם חפצים מייד.

הנה דוגמא לספרים חדשים במדור ספרים מומלצים:

       
       למעבר למדור 'ספרים מומלצים' לחצו על אחד הספרים,
או כנסו לאתר [חפשו - 'איתמר', בגוגל].




 

עשרות כבר נרשמו! מה אתכם?

הצעה מיוחדת רק למנויי דף המידע!
הודעת דואר שבועית לתיבת הדואר הפרטית שלכם,
אשר תספר לכם  - ראשונים, לפני כולם! -
על פריטים מיוחדים
שהגיעו אלינו - ספרים נדירים, הקדשות, מסמכים וכו'.
פירוט מבצעים המיועדים רק לכם!
הנחות, מתנות וכו'.

אם גם אתם מעוניינים להצטרף
למקבלי 'רק היום',
כתבו לנו לכאן
.

 



מה בדף המידע הבא?

   

הנגב
[כפי שהוא מופיע בספרים]



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן