דף מידע מספר 34   

10 יולי 2014

 

 

מאחורי הקלעים

על הקשר בין ספרים לבין תיאטרון



מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

בנעוריי ידעתי שאהיה שחקן תיאטרון. כולם סביבי ידעו זאת. ההורים, והחברים, והמורים והשכנים. קבלתי תפקיד בכל הצגה, הייתי רשום לכל חוג דרמה, אפילו השתתפתי בקייטנת תיאטרון באוניברסיטה תל אביב ב-'חופש הגדול', בזמן שכל חבריי בילו בטיולים.
בחדרי , בבית הורי בשכונת תל גנים ברמת גן, הייתה ספרית תיאטרון עשירה - מאות מחזות וספרי דרמה גדשו את מדפיי. בעלי חנויות הספרים בגוש דן כבר הכירו את הנער הצעיר, הרוכש ספרי מחזות בכמויות מסחריות.

         
ממדפי המחזות של הנער איתמר [לפרטים נוספים לחצו על חזית הספר]

יום אחד הגעתי כהרגלי למסע קניות בתל אביב. ברחובות ליד שוק הכרמל נכנסתי לחנות ספרים משומשים, והתחלתי לפשפש בין המחזות. אחד הספרים שמצאתי, היום כבר איני זוכר את שמו, הכיל כמה סיפורים קצרים, ובסופו מחזה של אותו סופר. ניגשתי למוכר ושאלתי אותו למחיר הספר. הסכום שהוא נקב היה גדול מדי לתקציבי.
'מה קרה?' הוא שאל כשראה את הבעת האכזבה על פני.
'אני מתעניין רק במחזה שבסוף הספר, והמחיר גדול מדי בשביל חלק כל כך קטן...'
'אין שום בעייה!' אמר האיש. הוא שלף מספרי ברזל ענקיות מתחת לשולחן. 'הנה, אני אגזור לך רק את המחזה, ומחירו לא יהיה כל כך רב!'
'לא!' צעקתי. 'אני מוותר. אני מוותר על המחזה. רק אל תחתוך את הספר!'
חיוך רחב התפשט על פניו של מוכר הספרים, 'לא התכוונתי כלל וכלל לפגוע בספר. רציתי רק לראות את תגובתך. עכשיו כשאני רואה שאתה אוהב ספרים, אני יכול למכור לך אותו בלב שלם במחיר נמוך. וחוץ מזה, דע לך, אני בכלל לא מוכר ספרים לאנשים, אני רק משאיל אותם, בכל מקרה הספרים תמיד חוזרים אלי.'
רכשתי את הספר בשמחה, ומאותו יום הפכתי לידידו של מוכר הספרים וביקרתי אותו פעמים רבות.
כעבור שנים, התקשרו אלי בני משפחתו של האיש, מבלי שידעו כלל על הקשר בינינו, הם סיפרו לי כי הוא נפגע קשה בתאונת דרכים וביקשו שאקח את כל הספרים בחנותו.
את מספרי הברזל לא הצלחתי למצוא בחנות.

         
ממדפי המחזות של הנער איתמר [לפרטים נוספים לחצו על חזית הספר]



הקיר הרביעי*

הצצה נדירה לאחד התפקידים החשובים בעולם התיאטרון

הביטו היטב באנשים היושבים מולכם.
נסו לנחש -  מי הם? מה גילם? מה דתם?  האם הם מכירים איש את חברו? מדוע התאספו כולם לצילום המשותף? במה הם מסתכלים? למה הם מחכים? למשל, שתי הנשים בצד שמאל של התמונה בשורה הראשונה - האם באו יחדיו, או כל אחת באה עם הגבר היושב לצדה? מדוע הן לבושות אותו הדבר? בין הנוכחים יושב עיתונאי. האם אתם מצליחים לזהותו?  אחד הנוכחים שמו בנימין ניקולין, ואחר הוא יואל אנגל, האם השם הזה נשמע לכם מוכר? האם אתם מסוגלים לזהות את דמעות ההתרגשות בעיניהם?
דעו לכם, זאת תמונה מיוחדת במינה של אנשים המחזיקים באחד התפקידים החשובים, אם לא החשוב מכול, בהצגת תיאטרון.
זאת תמונה של קהל.

וכך מתאר מנחם גנסין, בספר שהוקדש לנחום צמח מיסד 'הבימה', את הקהל בתמונה שלמעלה - קהל הצופים הראשון בהצגת הבכורה של 'נשף בראשית':
"...הגיעה השעה היעודה, נשמע הצלצול הראשון - אות לקהל, שיתפסו איש את מקומו... הסדרנים, לבושי מדים, מדי הסדרנים של התיאטרון האמנותי, עמדו על משמרתם וקיבלו את הבאים בסבר פנים...הצצתי מבין סדקי המסך וראיתי את פניהם של יהודי מוסקבה מבוהלים ונפחדים, דמעות מתנוצצות בעיניהם... אך מעטים היו היהודים בין הקהל בחג העברי הגדול... אך הברק בעיניהם, הברק היהודי!"

הסתכלו שוב בתמונה, עכשיו היא תהיה לכם ברורה יותר.

* הקיר הרביעי - מונח משיטתו של הבמאי הרוסי סטאניסלבסקי, המתאר קיר דמיוני הנמצא מול הקהל, ודרכו הוא רואה את ההתרחשות על הבמה.

 



בולים בספרים


בול יובל הבימה - הדיבוק
יום הופעה 11/03/1970
עיצוב: אליעזר וייסהוף

 המחזאי שלמה זיינביל רפפורט סיים לכתוב את האגדה הדרמטית 'בין שני עולמות' בשנת 1914. המחזה - בשפה הרוסית - עסק ברוחו של בחור הנאחזת בגופה של לאה כלתו המיועדת, ובפולקלור היהודי של גירוש שדים ודיבוקים. רפפורט החל להסתובב עם יצירתו בין התיאטראות, אך לשווא. איש לא התלהב מהרעיון. רק הבמאי הידוע סטאניסלבסקי גילה עניין במחזה, וביקש מרפפורט לתרגמו לאידיש. בשנת 1920 עלה המחזה לראשונה על ידי 'הלהקה הוילנאית', ולא זכה להצלחה רבה.
 

כעבור זמן הזכיר סטאניסלבסקי את המחזה באוזניו של נחום צמח מראשוני 'הבימה', זה קראו והעבירו לעמיתיו, וההתלהבות הייתה מיידית.
השר הממונה על ההיסטוריה אינו יודע למסור לנו מי העלה את הדרישה. האם היה זה נחום צמח נציג התיאטרון העברי שהעמיד זאת כתנאי, או שאולי דווקא המחזאי המתוסכל שמחזהו לא זכה בכבוד המגיע לו דרש זאת. אולם ברור הוא כי בתום הפגישה בין השניים, לאחר שהוסכם כי שחקני הסטודיו הדרמטי 'הבימה' יציגו את מחזהו של רפפורט תחת הנהגתו של הבמאי הנודע ואכטנגוב, באה הדרישה: את התרגום העברי של המחזה ייעשה אך ורק - המשורר ח. נ. ביאליק.
תוך כמה חודשים החלו החזרות על המחזה שיהווה ברבות הימים את סמלו של תיאטרון 'הבימה' - 'הדיבוק' מאת ש. ז. רפפורט, אשר שינה את שמו, וקרא לעצמו על שם אמו - ש. אנ-סקי.

  דמותה של לאה בהצגה, כפי שגולמה על ידי חנה רובינא הפכה זה מכבר לקלסיקה של התיאטרון העברי, ולסמלו של התיאטרון הלאומי. אך טבעי הוא כי מעצב הבול בחר בדמותה של רובינא כמייצגת ביותר. למרבה הפלא,  וכטנגוב הבמאי ייעד את התפקיד לשחקנית אחרת, למורת רוחם של רובינא ושאר חברי הלהקה. 
   במהלך החזרות התברר כי אותה שחקנית אינה מתאימה לתפקיד, וכאשר נעלמה יום אחד מבלי להודיע לאיש, החליט וטכנגוב לבדוק האם רובינא מתאימה לתפקיד. מהר מאוד הוא נוכח כי "זו היא 'לאה' הדרושה למחזה. הראתה רובינא, בלי חזרות מוקדמות, שתפסה את עיקרה של אותה דמות טראגית... מי שלא ראה את עיניו הכבויות למחצה של וכטנגוב מתלקחות מחדש למראה 'לאה' זו, לא ראה אדם מאושר מימיו." ['דרכי עם התיאטרון העברי'/ מנחם גנסין]

מעצב הבול אליעזר וייסהוף עסק בשנות הששים באיור ספרי ילדים. וייסהוף אחראי בין השאר על עיצוב עלילותיהם של חברי 'חבורת האמיצים' שכתב אבנר כרמלי. אך יותר מכול ייזכר וייסהוף כמי שעציב את דמותו של דנידין הרואה ואינו נראה בספר הראשון בסדרה הידועה.

 

 



מתוך הקטלוג הכללי

קטלוג המידע באתר האינטרנט שלנו מכיל אלפי ספרים. זהו קטלוג שנבנה וגדל יום יום, בעיקר בעזרתכם. ניתן לחפש מידע בעזרת שם הספר, שם הוצאת הספרים, אפילו מלת מפתח מספיקה לפעמים.  נאמר שאתם מחפשים ספרים העוסקים בתוכנם בתיאטרון.  הנה חלק קטן מן התוצאות המתקבלות בקטלוג הכללי באתר כאשר בוחרים את הנושא 'תיאטרון' מרשימת הנושאים  במנוע החיפוש.  ניתן גם לחפש ספרים לפי מילות מפתח כגון: 'שחקן', 'במאי', 'קלעים', 'מחזה' ועוד. אם אתם רוצים לראות את פרטי הספר המלאים, או מעוניינים שאיתמר יאתרו עבורכם, לחצו על "לפרטים נוספים" ועל 'בקשה לאיתור ספר'. ספרים נוספים בנושא ניתן למצוא במדור המומלצים  באתר:

 

רפאל קלצ'קין/ מיכאל אוהד

ביוגרפיה של השחקן רפאל קלצ'קין: הכניסה להבימה, תפקיד חיי, שחקנים מספרים, שירי רפאל קלצ'קין, מסמכים.
מחברות לספרות, 1989.  כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

חיים ובמה/ ארי קוטאי

סיפור חייו של אחד מחלוצי התיאטרון העברי. 50 שנות תיאטרון - זכרונות, רשמים ושיטות: התיאטרון המוסקבאי ע"ש ואכטאנגוב, התיאטרון הארץ ישראלי, הבימה, ברודווי, שיטת סטאניסלבסקי ועוד.
יבנה, 1972. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

בראשית הבימה/ נחום צמח

נחום צמח מייסד 'הבימה' בחזון ובמעש. דברים מאת: ח. נ. ביאליק, חהנ רובינא, אהרן מסקין, שמעון פינקל , סטניסלאבסקי, מנחם גנסין ועוד.
הספריה הציונית, 1967. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

יומן הבימה/ מרגוט קלאוזנר

יומן 'הבימה' משקף את חוויותיה האישיות של מרגוט קלאוזנר - חברת הנהלת התיאטרון - על רקע חיי התיאטרון הישראלי, ועל רקע התרבות היהודית האירופאית.
מועדים, 1971. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

מסך אחרון/ דן אלמגור [עריכה]

מסך אחרון על שרגא פרידמן. סיפורו האישי של שחקן התיאטרון כפי שהוא מובא בדברים שכתב או שכתבו עליו.
עמיקם, 1973. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

בימת חיי/ ישראל בקר

ציורים העוסקים בשני נושאים עיקריים: חיי היהודים בביאליסטוק בזמן השואה, וחיי שחקן התיאטרון.   ציורים מהצגת 'הדיבוק', 'פאוסט' 'חלום ליל קיץ', 'מקבת' ועוד. את הציורים צייר השחקן והבמאי ישראל בקר.
תל אביב, 1979. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

דרכי עם התיאטרון העברי/ מ. גנסין

התוכן: תחילתו של תיאטרון בארץ ישראל, תיאטראות רוסיים בוארשה, הסיבוב העברי הראשון, ניצניה הראשונים של הבימה, חיפושים תיאטרוניים בברלין.
הקיבוץ המאוחד, 1946. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן
 

 

תמר רובינס שחקנית 'הבימה'

תולדותיה חייה של תמר רובינס שחקנית 'הבימה' ורשימות מעזבונה.
ההסתדרות הכללית, 1986. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

כטיפה בים/ מרים ברנשטיין כהן

זכרונותיה של מרים ברנשטיין כהן, שחקנית וסופרת: ילדות, בית ספר לדרמה בחרקוב, החלטורות הראשונות, החוג הדרמטי בגימנסיה הרצליה, האופרה הראשונה, הנחת אבן הפינה לתיאטרון הארץ ישראלי ועוד.
מסדה, 1971. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

בשולי סך הכל/ שמעון פינקל

עלילת חיים סוערת של אחד מחשובי הבמה העברית. הספר עוסק בשנים 1967-1976: פרס ישראל, מנהל אמנותי, פר גינט, הצוענים של יפו, הבימרתף ועוד.
עקד, 1976. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

אורות מבעד למסך/ יהושע ברטונוב

זכרונות ורשימות של "זקן שחקני ישראל" על הבמה ומחוצה לה. בנספחים דברים שנכתבו לכבודו ורשימת תפקידיו ב"הבימה".
רשפים, 1969. כריכה קשה, 55 ש"ח
לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן



זכרונות של יקה

 

         

 נתן אלתרמן

 שמואל בונים

 אריה נבון

 סשה ארגוב

 אילי גורליצקי

האם אתם יודעים מה משותף לכל הספרים?

 

כל מחברי הספרים היו שותפים לאדון הנ"ל עם הסיגריה הניצחית בפיו. שמואל נולד בשנת 1875 בגרמניה. תחילה למד בבית מדרש לרבנים, ואחר כך עבר ללמוד משפטים באוניברסיטה בברלין. הוא היה פעיל בתנועה הציונית מנעוריו, ועלה לארץ ישראל בשנת 1933. גם בתל אביב המשיך לעסוק בעריכת דין ובפעילות ציבורית.

במשך כל השנים לא זנח שמואל [סמי בפי חבריו] את אהבתו לתיאטרון, והמשיך לכתוב מחזות. "מתוך המחזות שחיברתי אז נתקיים לפחות אחד על בימות הילדים, הלא הוא המחזה 'בריחת המן'. אחרי עשרות שנים יצא לאור והוצג לא בלבד בכמה בתי ספר יהודיים, אלא נדפס עברית וזעיר פה זעיר שם הוא מוצג, בימי פורים, בארץ ישראל." ['זכרונותיו של יקה'/ סמי גרונימן].

 

מחזה נוסף של סמי גרונימן שנדפס עברית ומוצג בארץ ישראל זעיר פה זעיר שם, הוא מחזמר בתרגום נתן אלתרמן, בבימוי שמואל בונים, על התפאורה אחראי אריה נבון, את המוסיקה כתב סשה ארגוב, ובתפקיד הראשי שיחק - אילי גורליצקי.

 



תיאטרון המעפילים

חברי גרעין העלייה 'אחד במאי' התכנסו מחוץ לאוהלים, וחיפשו כיצד להפיג את השיעמום. מארבעת מגדלי השמירה עקבו אחריהם החיילים הבריטים.  הפרוז'קטורים האירו את הגדר הכפולה.
'מה נעשה?' שאלו זה את זה. 'כיצד, לעזאזל, נעביר את הזמן?'
מישהו הציע תחרות ספורט, אחר הציע כיתת לימוד, אך כל ההצעות נדחו. כמה פעמים ניתן להתחרות בריצה, למי יש חשק ללמוד שוב ושוב.

 'אולי נקים חוג דרמטי?' הציע מי מהם. 'נוכל להציג בפני כל יושבי המחנה!'
'חוג דרמטי?! מה אנחנו מבינים בדרמה? מי מאתנו שיחק אי פעם בתיאטרון?'
'אני...' אמר שמולי בהיסוס.
שמולי נולד בוינה בשנת 1926. עם התגברות הנאציזם ברח עם הוריו להונגריה, ובשנת 1944 נלקח למחנות הסגר. בשנת 1945 החל בלימודי ארכיטקטורה. שמולי עלה לארץ ישראל בשנת 1946 ונלקח על ידי הבריטים למחנה מעצר קראולוס בקפריסין כ-'עולה לא חוקי', יחד עם חבריו לגרעין.
 

 מאות-אלפי פליטים, שרידי השואה, ניסו להגיע לארץ ישראל דרך הים. באותה תקופה היו שערי הארץ נעולים. ממשלת בריטניה נקטה את כל האמצעים כדי לבלום את זרם העלייה 'הבלתי-ליגאלית' לחופי הארץ. חלק קטן מהספינות הצליחו לחמוק, אך רובן נלכדו, ונוסעיהן הועברו למחנות מעצר בארץ. באוגוסט 1946 הודיעו השלטונות, כי יותר לא ירשו למעפילים להישאר בארץ, אלא יגלו אותם למחנות גירוש בקפריסין. הראשונות לגירוש היו הספינות 'יגור' ו'הנרייטה סולד', ובהן 1,275 מעפילים. בקרבת העיר פמגוסטה הקימו הבריטים מחנה אוהלים, מוקף גדרות תיל ומתקני שמירה. לאחר זמן הוקם מחנה מעצר נוסף באזור לארנקה.

"לפני קהל השומעים/
נפנה בתחנונים/
להקשיב.. לאלו המלים!"

שמולי נעמד לפני חבריו, וניסה לזכור את המלים בעל-פה. 'בסוף הלימודים' הוא סיפר להם, 'לכבוד מסיבת הסיום הכנו הצגה, ובה ההופעה של להקת  השחקנים מ'המלט' של שקספיר. אני מכיר את כל הקטעים, ואוכל ללמד אתכם בקלות'. תוך זמן קצר התארגנה ההצגה. התפקידים חולקו. מי מהם נבחר לשמש כבמאי, מי כמלביש, וכאיש במה. שמולי עצמו [לימים יתפרסם כמאייר המחונן שמוליק כץ, ויצייר כמה מהקלאסיקות בספרות הילדים הישראלית] צייר את התפאורות.
כעבור כמה שבועות נערכה ההצגה ברחבה לפני האוהלים. כל יושבי מחנה המעצר התאספו. שורות שורות ישבו מול השחקנים, מביטים בהם בהשתאות כאשר שיחקו לפניהם את מחזהו של שקספיר בהונגרית... שפה שרובם כלל לא הבין.

ההתלהבות בה התקבלה ההצגה, דחפה את הממשתפים להכין עוד ועוד הצגות.


הצגה רוסית בשם 'שוקולד' [הוצגה בהונגרית...]
ברקע ניתן לראות את תמונת קארל מארכס שצייר
שמוליק כץ. מימין: אבי טאוב, צפי ומשה שפירא.


הצגת 'ריקוד המוות' מאת פרנסואה ויון [בהונגרית...]
מימין: בובורי, אפרים ואלדנק, מאירקה, גיורא ליינור.
באדיבות 'אוצר תמונות הפלמ"ח'


שמוליק כץ ודב קליין מדביקים כרזה באידיש
הזמנה להצגה 'בגדי המלך החדשים' [בעברית...]


שמוליק כץ בזמן הכנת התפאורה להצגת הפרידה ממחנה המעצר
'בגדי המלך החדשים'. כמה ימים לאחר ההצגה, עזבו חברי הגרעין
'אחד במאי' את קפריסין בדרכם לארץ ישראל.
שמוליק וחבריו היו ממקימי קיבוץ געתון.



שחקני תיאטרון המעפילים במחנה הקיץ בקפריסין
שהעלו את המחזה 'הדגל' [1947]

תיאטרון המחנות בספרים

   "... המחנות שפעו פעילות תיאטרונית, רובה ביידיש ומיעוטה בעברית. רוב ההצגות היו בנוסח ה'שפיל' שרווח בעיירות מזרח אירופה. המחזות נכתבו ובוימו על ידי המעפילים עצמם, ושולבו בהם שירה וריקודים, אך בראש וראשונה סקצ'ים ודברי ליצנות של הווי המקום. במרוצת הזמן התארגנו להקות קבועות, שהתמודדו גם עם חומר ספרותי רציני יותר מן הרפרטואר הקלאסי הקל. כך, למשל, הציגו את המחזות 'מענשען', 'פארביטען די יוצרות' ו-'200,000' לשלום עליכם, 'סברענט' לפרץ ו'שידוכים' לגוגול. אגב, בלהקות אלו עשו את ראשית צעדיהם בעולם הבמה כמה שחקנים שנקלטו לימים בתיאטרונים בארץ, כמו למשל מרים זוהר." [גירוש קפריסין/ דוד שערי]

 

 

"אמש הייתה כאן הצגת 'תיאטרון'. עשו את הכול כדי לשוות להופעה צורה של תיאטרון. 'הדקורציה' הייתה מצויינת בתנאים אלה. כשרונות של שחקנים אין כאן. התוכן -זול ומגובב. זה היה בעצם מין לקט של סקצ'ים, מכל מיני אומות ולשונות. בלטה ההשפעה הרוסית. הקטעים שיש בהם גיגועים לארץ - מזעזעים בתמימותם ובכנותם. עשה עלי רושם חזק 'נומר' [מספר] של אקרובטים, אמנים באמת. ראינו יצירה בבור כלא זה." [מכתבים מקפריסין/ יצחק בן יוסף].

 

כמה חודשים לאחר השחרור מהמחנות הוזמן שמוליק כץ לאייר ספר נוער של סופר צעיר בראשית דרכו [יגאל מוסנזון], על הרפתקאותיה של חבורת ילדים מתל אביב [חבורת חסמבה]. העולה החדש, שזה עתה בא, יצר סדרה של דמויות שהפכו סמל היכר ל'צבר' הישראלי החדש.

באותו זמן לערך, בחלק אחר של העולם התנהלו חזרות של הסטודיו הדרמטי  'במתנו', על ההצגה 'הפרקליט הרמאי', קומדיה בארבע מערכות.

במקרה של 'במתנו' מדובר בסטודיו הרבה יותר 'רציני' ומאורגן עם יועץ אמנותי, וניהול טכני, ואחראי אביזרים, ועובדים טכניים. סטודיו 'במתנו' העלה כמה וכמה מופעים לבד מהצגת 'הפרקליט הרמאי' - נשף פסח [אפריל 1947] שכלל מקהלה וריקוד ופליטון בחרוזים ודקלום והצגה. נשף אמנותי 'בראי עקום' [מאי 1947] שכלל מקהלה ודקלום וסרית ריקודים וקומדיה בשם 'שני הפקידים'. בחודש אוקטובר 1947 העלה הסטודיו את 'בלי אשליות' של מ. ד. איכלבוים, אשר זכה בפרס הראשון בתחרות מחזות שנערכה במקום. מדובר בפנטסיה מקורית בארבע מערכות על שני עצירים ['ישבנים'] במחנה מעצר בשנת תש"ח, אשר מגיעים בדרך פלא לארץ ישראל בשנת 1990 ולא כל כך מרוצים ממראה עיניהם...
גם המחזאי וגם כל העוסקים במלאכת ההצגה - שחקנים ואנשי הצוות הטכני - הכירו על בוריים את חיי היום יום במחנה המעצר. סטודיו 'במתנו' הוקם ופעל במשך כמה שנים במחנה גילגיל - מחנה העצירים העבריים של האצ"ל והלח"י בגולה, בקניה שבאפריקה.

 


עצירים בחדר התרבות במחנה גילגיל. ברקע מסך תיאטרון.
ציור של ליאופולד פנחסוביץ שגם צייר את תפאורות ההצגות

לעתים, הכשרונות הדרמטיים נוצלו גם לצרכים אחרים לחלוטין. בספרו 'ארוכה הדרך לחרות' מספר יעקב מרידור על אחד מניסיונות הבריחה של אנשי האצ"ל ממחנה המעצר באפריקה: "כדי שנוכל להתנועע באפריקה, החלטתי כי כל הבורחים לעבר חבש יהיו מלובשים במדי הצבא הבריטי... על דוד זלצר, שיש לו נטיה לבמה ולתפאורה, הוטל התפקיד להכין את כל הדרוש בשביל שלושים חיילים בריטיים."  

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תודות

תודה לידידי ד"ר ג. אתו אני מתייעץ [למרות גילו הצעיר...] בכל פעם שאני מכין דף מידע חדש, ובזכות הערת אגב שלו, עלה כל הנושא של תיאטרון במחנות המעצר. תודה לתהילה עופר שנרתמה ועזרה, תודה לאולגה ממכון ז'בוטינסקי, ובעיקר תודה גדולה לשמוליק כץ 'האבא' של דירה להשכיר, ותמונות יפואיות, וחסמבה, וקטינא והלוויתן, ושעלול תעלול ועוד.

 



סיפורה של מלה

אנחנו פותחים מדור חדש, בו נבחר בכל פעם מלה הקשורה לנושא דף המידע, ונרחיב עליה מעט. מה משמעותה, כיצד נוצרה, מתי השתמשו בה לראשונה וכו'.

סיפורו של הקרנף

 קרנף [קרן האף] - ז. מין חיה גדולה בעלת קרן אחת על מצחה. את המלה שהיא חיבור של קרן + אף חידש ד"ר יוסף קלוזנר בספרו 'האדם הקדמון' שיצא בשנת 1900. יש הטוענים כי את המילה המציא ככול הנראה רבי סעדיה גאון (מאה עשירית) והשתמש בה בפירושו לספר דניאל.
 להתקרנף - פ. ללכת בעקבות הרוב ולשנות את תפיסת העולם המוסרית. הפועל התפרסם בשנות השמונים בעקבות המחזה 'הקרנפים' מאת יונסקו, והוא אינו מופיע במלונים שהופיעו קודם לכן.  

 

 

 

 



הידעת

המחזה העברי הראשון

הידעת כי בשנת 1904 אחזה אש עצומה בקירות ספריית טורינו, וכילתה את רוב אוצרות הספרות שהיו בה. חלקם כתבי יד שאין להם העתק. בין השאר הושמדו בתבערה מחזותיו האיטלקיים של יהודה סומו איש מאנטובה. בתולדות התיאטרון באיטלקי אין לסומו שום מקום, אך בתולדות התיאטרון העברי הוא ראש וראשון. מחזהו של סומו 'צחות בדיחותא דקידושין' נחשב למחזה הראשון שנכתב בעברית, והוא נכתב עוד לפני שנת 1595.

 



פינת המציאות

ראו מה מצאתי מסתתר בתוך הספר 'אימפרסריו' של קלמן גינצבורג, כאשר קראתי בו בזמן ההכנה של דף המידע. הספר מסכם את חייו של האמרגן [אימפרסריו] קלמן גינצבורג, ואת חמישים שנות פעילותו בשדה האומנות. מבין הדפים נשרה מעטפת דואר מצהיבה, של בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע 'בית צבי', עליה נרשם: "לכבוד מר יעקב שבתאי, רח' לוריא 1, תל אביב."

 יעקב שבתאי [נולד בתל אביב בשנת 1934] ידוע בעיקר כסופר בזכות שלושה רומנים שכתב: הדוד פרץ ממריא, זכרון דברים וסוף דבר. אך שבתאי היה גם איש תיאטרון, שתרגם  עשרות מחזות כמו: אי המטמון/סטיבנסון, חדרים/ הרולד פינטר, מלון פלאזה/ ניל סיימון, רביזור/ גוגול, ינטל/ בשביס זינגר ועוד. גדולי התיאטרונים בארץ הציגו את מחזותיו של שבתאי - 'כתר בראש', 'נמר חברבורות', 'אוכלים'.  

נשמתי נעצרה למראה המעטפה המיועדת לאחד מבכירי הסופרים העבריים. מי יודע איזה אוצר מצאתי במקרה? הרי אדם לא מסתיר מכתב בין דפי ספר, אלא אם כן מדובר במשהו מרעיש וסודי. אולי הצעה ללמד ב-'בית צבי'? אולי מכתב החושף מחזה לא נודע? לצערי המעטפה הייתה ריקה. ייתכן ושבתאי עצמו השתמש בה פשוט בתור סימניה [חלק מספרייתו של שבתאי הגיעה אלי לפני כמה שנים, ולא מן הנמנע שהספר 'אימפרסריו' היה בין ספריו].
המשכתי לדפדף בעמודיו של הספר וכעבור זמן קצר מצאתי את המכתב נשלח במעטפה לשבתאי. לאכזבתי היה מדובר 'רק' בהזמנה להצגת 'כותרות נזכרות' בבימויה של רות זיו אייל, בביצוע תלמידי השנה השלישית ב-'בית צבי' בשנת 1975.


בהמשך הספר גיליתי עוד כמה דפים בהם השתמש שבתאי כסימניות. מי יודע אולי הוא סימן לעצמו קטעים במחזה לא נודע! הרי אדם לא משאיר סימניות לאורך כל הספר בלי סיבה...



הוצאת ספרים 'ספר זכרונות'

הוצאת הספרים 'ספר זכרונות' של 'חנות הספרים של איתמר' הוקמה בשנת 2000, כאשר פורסם לראשונה הספר 'מיומנו של מאתר ספרים'. הספר זכה להצלחה רבה, וכיום נמכרים העותקים האחרונים מהמהדורה השלישית של הספר. הוצאת הספרים שמה לה למטרה להדפיס מחדש ספרים שאזלו. בין הספרים שחידשנו ניתן למצוא את 'לימפופו'/ צ'וקובסקי, 'אוטוביוגרפיה בשיר וזמר' / נתיבה בן יהודה [כל העותקים נמכרו]. כמו כן, הדפסנו שתי מהדורות של משחק הקלפים 'רביעיות מהספרים' - משחק המושתת כולו על ספרי ילדים ישנים.

 

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!].
ספר זכרונות, 2000. כריכה רעה, 85 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

יהושע הפרוע/ היינריך הופמן

סיפוריהם המצחיקים-מפחידים של יהושע הפרוע, אלעזר האכזר, עזרא המפונק, גדי נדנדי, הזדים השחורים ועוד.
ספר זכרונות, 2002. כריכה רכה, 25 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

עולמו הקטן של דון קאמילו/ גוארסקי

מעשים ומאורעות מגוחכים המתרחשים בכפר איטלקי קטן, בין הכומר דון קאמילו ליריבו ראש הכפר הקומוניסט פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 65 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

דון קאמילו וצאן מרעיתו/ גוארסקי

המשכו של הספר "עולמו הקטן של דון קאמילו". המשך מעשיהם ומריבותיהם של הכומר דון קאמילו וראש הכפר פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 65 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

אחד עשר האלופים/ אדוארד בס

מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ ואחד עשר בניו. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 65 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן

 

גן גני/ לוין קיפניס, ימימה טשרנוביץ

סיפורים ושירים לגיל הגן: רמי רם רץ לגן/ לוין קיפניס, בנות שתים/ ח. נ. ביאליק, כושי ונושי / ימימה טשרנוביץ. מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת / לוין קיפניס ועוד.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 65 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן

כל הספרים חדשים, ולא ניתן למצוא אותם בחנויות ספרים אחרות,
אלא רק ב'חנות הספרים של איתמר'.



היומן האישי של איתמר

ראו מה עובר על מוכר ספרים
ביום עבודה אחד בחנות הספר בזכרון יעקב...

אל תחמיצו את היומן  האישי של איתמר
המתפרסם כל יום
באתר
במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.
חיי יום יום ואירועים מרתקים מעולמו  של מוכר ספרים.

יום ד' 09/01/2008

09.30

אני אוהב לשלוח ספרים לנתן מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, באוניברסיטת ירושלים. כבר שנים מסתובבת שמועה בקרב סוחרי הספרים שכל ספרי הקהילות, וספרי השואה החשובים נקנים בארץ בסכומי עתק עבור כל מיני ספריות ואוניברסיטאות בחו"ל, בעיקר בארצות הברית. לכן, כאשר אני שולח, כל כמה שבועות, חבילה כבדה לנתן, אני יודע שיש מישהו בארץ המקים לעצמו אוסף חשוב של ספרים העוסקים בהיסטוריה של העם היהודי. הבוקר, לבד מספר קהילה, וספר יזכור, שלחתי לו ספר בגרמנית המכיל רשימות של שמות יהודים מאזור המבורג, אשר הובלו למחנות השמדה.

 

 

10.30

כך כתבתי ביומן בתאריך 18/12/2007: "כיוון שמדובר במתנת הפתעה, ואיני רוצה לקלקל את השמחה, אני רושם לעצמי ביומן, לפרסם את הסיפור המרגש אותו ספרה לי צ. רק בתאריך 09/01/2008. " ציפי מירושלים שלחה לי מכתב ובו ביקשה את ספר השירים של יעקב כהן. כעבור כמה ימים התקשרתי אליה לבשר לה כי הספר נמצא, והיא שאלה האם השיר 'פני יי' נמצא בו. כאשר השבתי בחיוב, ושאלתי אותה האם היא מחפשת את הספר רק בשביל שיר אחד שבתוכו, היא סיפרה לי את הסיפור הבא: לפני מותו קרא לה אביה משה פרקש למיטתו וביקש ממנה שתקריא לו את שירו של יעקב כהן 'פני יי'. לא חלפו שלושה ימים, ובתאריך 8 בינואר 1980 נפטר האב. כעבור כמה שנים התקשר הסופר חיים סבתו, לילדיו של ידידו פרקש וביקש את רשותם לכתוב על אביהם בספרו החדש 'בואי הרוח'. סבתו ביקש מילדיו של פרקש לכתוב זיכרונות מהאבא, וציפי סיפרה לו על בקשתו האחרונה של אביה, ואף שלחה לו צילום של הדף עם השיר. אתמול 8 בינואר נערך טקס אזכרה לאבא אליו גם הוזמן חיים סבתו, וציפי שרצתה לתת לו את ספר השירים של יעקב כהן כמתנה, ביקשה שלא אקלקל את ההפתעה, ואפרסם את הסיפור רק היום. את הסיפור המלא ניתן יהיה לקרוא בדף המידע בנושא שירה.

11.45

הבחורה שבקרה היום בחנותי ביקשה ספר שהיא לא ידעה את שמו. היא זכרה שהספר היה בסדרת מרגנית, והיה בשמו תאריך מסוים בחודש יוני. אני עברתי על רשימת כל ספרי מרגנית, ולא מצאתי שום דבר מתאים. שאלתי אותה אם היא זוכרת את תוכנו, והיא בחיוך רחב ספרה לי את עלילת הספר. אני הפניתי אותה לספר שהיא חיפשה, ושכב במדף ליד דלת הכניסה... '35 במאי' של אריך קסטנר בהוצאת אחיאסף.

 

14.15

תקוה, לקוחה ותיקה שלי, הזמינה היום את 'האדם הצוחק' של ויקטור הוגו, והוסיפה לי כמה מלים: "יש סיפור מאחורי הבקשה. בני היה בן 14 כאשר זכה בפרס מעריב לנוער על היותו "אלוף החופש" בעשיית מעשים טובים והגשת עזרה. הוא נסע לבדו ליוון, כי לא היה איש במשפחה שיכול להתלוות אליו, גר שם במלון , קרא את ה-"האדם הצוחק", וכתב לנו גלויה: "לבדיתי לבדיתי ובכיתי"... עכשיו הוא בן 59 וחי בחיק משפחתו, אולי כבר לא יבכה בקראו שוב את הספר"...

רוצים לקרוא עוד?
כנסו למדור 'מיומנו של מאתר ספרים' בעמוד השער של האתר.
המדור מתעדכן כמה פעמים ביום.



מה בדף המידע הבא?

רוצים לנחש?



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן