דף מידע מספר 44   

10 יולי 2014

 


לפרטים נוספים לחץ על חזית הגלויה

קניון הספרים

דמיינו לעצמכם מרכז קניות המוקדש כולו לספרים. בקומה הראשונה תוכלו למצוא סוחרי ספרים, וחנויות, ודוכנים. גם של ספרים חדשים, וגם של עתיקים. הקומה השניה - קומת המשרדים - עמוסה בהוצאות ספרים, בעורכים, במגיהים, בחדרי עבודה של משוררים וסופרים, ובסדנאות של גרפיקאים, וכורכים. הקומה השלישית, קומת הגלריות, בה יהיו תערוכות מתחלפות של אספנים, ושל מאיירים, ושל מוזיאונים לדפוס. הקומה הרביעית תהיה ספריה עצומה, הגדולה ביותר בארץ, לספרי ילדים ונוער. המוני אנשים, קונים וסקרנים, ימלאו את המסדרונות - יום ולילה. רעש נחילי האדם, יכסה את רעש המכונות מבתי הדפוס בקומת המרתף של המבנה.

את דף מידע מס. 44 אנו מקדישים לעולם הסובב את הספרים: סוחרים, וכורכים, וגרפיקאים, והוצאות ספרים של פעם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ואם הרעיון של 'קניון הספרים' נראה לכם כמו פנטזיה פרועה, הציצו למטה במדור 'מיומנו של מאתר ספרים', וראו להפתעתכם כי קניון כזה כמעט קם לתחייה באור עקיבא, או קרית שמונה, או קרית מלאכי. כמעט...



מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

 הפגישה אכן הייתה מוזרה.
מולי ראיתי את כצל'ה ואילנה בצעידה ספורטיבית מהירה. אני, עמוס חבילות עם ספרים, הייתי בדרכי לסניף הדואר הצמוד לבית החייל בתל-אביב.
- 'בדיוק דיברנו עליך אתמול,' צעק כצל'ה בעוד הם שועטים לעברי.
בירכתי אותם  ושאלתי לשלומם. את אילנה וכצ'לה [אברהם כץ עוז] אני מכיר כבר שנים רבות מהקיבוץ.
כצ'לה התעלם לחלוטין מהמשקל הכבד על זרועותי, ותוך שהוא ממשיך בתנועות הליכה במקום, כדי לשמור על חום שריריו, סיפר לי על הישיבה החשובה בה עלה שמי.
 

באותם ימים שימש כצל'ה כיו"ר מפעל הפיס. "חלום חיי," אמר לי בנה של הציירת ציונה תג'ר. "חלום חיי הוא להקים פרויקט גדול בתחום הספרים, חשבתי על משהו כמו כפר הספרים באנגליה, ואז עלה הרעיון של 'קניון הספרים'."
- "קניון הספרים?" אמרתי בלי שום יכולת להסתיר את נימת התדהמה בקולי. בעיני רוחי יכולתי לראות בבעתה את אחד המבנים המפלצתיים הנבנים לאחרונה בכל עיר, עמוס באולמות ענקיים, קרים וחסרי כל ייחוד של חנויות ספרים. "מה לי ולקניון ספרים?"
אך כצ'לה הצליח להפתיע אותי ולקרוא את מחשבותי-חששותי. "לא מדובר בקניון רגיל!" הוא אמר לי. "התוכנית היא לאסוף תחת קורת גג אחת את כל המקצועות הקשורים לעולם הספרים. קומה של בתי דפוס שידפיסו ספרים, קומה של הוצאות ספרים, קומה של אמנים הקשורים לספרים כמו גרפיקאים, כורכי ספרים וכו'. חדרי עבודה לסופרים ולמשוררים. קומה של חנויות ספרים, גם חדשים וגם ישנים. חנויות שיתמקדו בנושא מסוים. קומה של ספריות, בתי קולנוע שיקרינו סרטים שנעשו לפי ספרים, ואפילו קומה של בתי קפה ומסעדות אשר יעוצבו בסגנון ספרותי, וכן הלאה וכן הלאה."
הרעיון נראה לי מדהים, ושמחתי להצטרף לתוכנית.

את הפגישות הבאות שלי בנושא 'קניון הספרים' עשיתי עם אוהד קריב, בנו של הסופר אברהם קריב, שהיה אחראי מטעמו של כצל'ה על הפרויקט. ממנו למדתי, לשמחתי, כי הכוונה היא להקים את המיזם באחת הערים הקטנות, ולא בעיר גדולה כמו תל אביב וחיפה. קניון כזה יביא גם תעסוקה, וגם תיירות, וגם תרבות לעיר שתזכה בו.
נערכו ישיבות, ופגישות, וביקורים, והצעות, ותוכניות - ודבר לא קרה. למרות הרעיון המצוין, והגב הכלכלי הרחב של מפעל הפיס,  איש מכם לא שמע על 'קניון הספרים' עד עכשיו. מדוע?
כל ראשי הערים אשר להם הוצע הפרויקט, הצליחו לטרפד אותו. זה רצה כך, זה דרש אחרת. הגדיל לעשות אותו נבחר ציבור שקבע נחרצות: "אצלי לא יהיה 'קניון' בלי סופרמרקט..." 
הרעיון עדיין קיים, התוכניות שוכבות באיזו מגירה. אם מי מהקוראים של דף המידע מסוגל להפיח בו רוח חיים, ולגרום לפרויקט הנפלא הזה לקרום עור וגידים - יבורך. לי יש רק בקשה אחת - תוציאו אותי מהעניין. אין לי יותר אנרגיה לישיבות, פגישות, ביקורים, הצעות ותוכניות עם ראשי ערים ומועצות.
אני נשברתי.



קומה א': קומת סוחרי הספרים

ר' אליעזר ליפא שווגר

ר' אליעזר ליפא שווגר נולד בהוסיאטין בשנת תרמ"ב. כחובב ספרים מובהק, היה ברור לכול כי יקשור את חייו לתחום זה. אנשים רבים נעזרו בזכרונו המופלא. בשנת תרס"ב ייסד יחד עם גיסו הרב דוד פרנקל את חברת דובב ספרי ישנים, במטרה להוציא לאור כתבי ראשונים ואחרונים.

השניים, ליפא ודוד עסקו במסחר ספרים, הדפיסו קטלוגים, וסיפקו ספרים לאוניברסיטאות הגדולות בעולם. לשם מציאת ספרים הרחיק אליעזר ליפא שווגר [רא"ל] לארצות המזרח. יותר משהיה סוחר, היה מוצא אוצרות. במסעותיו הגיע אל הנידחים ביהודי העולם, כמו כפרים בתימן ו-'יושבי מערות' בצפון אפריקה. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה נשרפה ספרייתם יקרת הערך של שני השותפים, ויותר מעשרים אלף ספרים אבדו. רא"ל נאלץ לברוח לוינה, בה המשיך את פעילותו כסוחר ספרים, הפעם עם שותף בשם ר' יעקב הלפרין. הוא חידש את נסיעותיו בעולם, והגיע אפילו לארצות ערב, ועד לתימן בחיפושיו אחר כתבי יד נדירים. אוצר הספרים שאסף בעמל כה רב נשדד על ידי הנאצים, ושווגר החליט לעלות ארצה בשנת 1933. לאחר השתדלויות רבות בתיווכו של ידידו גרשון שוקן, הצליח ליפא להשיג ויזה לבני משפחתו, והם עלו ב1935. החנות הייתה בדירתם, ברחוב מאזה 18 בתל אביב. דירה בת ארבעה חדרים, ששנים מחדריה היו עמוסים בספרים מן המסד ועד הטפחות.

 

 מיומנו של מוכר ספרים

אפריל 1934

... הלכתי להמוכר ואמר כי מחירו האחרון עבור כל השלשה מסכתות הוא לא פחות משלשה מאות לירא אנגליות... ולדעתי הם שווים מחיר זה כי הם יחידים בעולם, ואפשר שהם דפוס פאס. כי לפי דעתי אם היו דפוסי שפאניא, היה נרשם שם ומקום הדפוס, כי איני זוכר דפוס שפאניע שלם שלא נרשם שם המדפיס ומקום הדפוס.......
כן מצאתי כאן  כתב יד על קלף 278 דפים גדולים, פרוש הרמב"ן על התורה, נכתב בשנת ק' לאלף השישי. חסר בסופו דפים אחדים....

אחר דרישת שלומו הטוב תודה רבה על המכתב שכתב למר חיימזאהן.... כן שלחתי לו כתב יד יקר בעיני סמ"ק על קלף עם הגהות שלא נדפסו עד היום ומהם שיש בהם עניין לתולדות ישראל בימי הביניים, ולדעתי הוא שווה הרבה. נכתב במאה הראשונה לאלף השישי. שלמתי מחירו 22 לירא אצל הרב פישמאן מנהל המזרחי.....

והיום אסע על שני ימים למושבות שיש איזה כתבי יד יקרים למכור, ואז אודיעהו ואשלח לו מה שאקנה בעז"ה. ומצאתי בתל-אביב הרבה כתבי יד יקרים אצל תימני עשיר גדול, אבל הוא מבקש אלף לירא מחירם, וברצוני לקנות רק במחיר קטן....

[קטעים שנלקחו ממכתביו של ליפא שווגר]

האגדה מספרת על בקיאותו המדהימה בספרים: נוסחא, מהדורה, גירסא, ליפא ידע הכל בע"פ. כששאלו אותו על ספר, דקלם מזכרונו את המהדורות השונות, שנות הוצאה ומקום ההופעה, איזה מן המהדורות כדאי לרכוש,  כנ"ל לגבי הערך הכספי.
יום אחד נכנס אצלו יהודי. ראה את הספר 'פירוש של יצחק שרים על ראב"ע' והחל לדפדף בו בהתרגשות. ראה אותו ליפא מחפש בספר ואמר לו: אינך צריך לחפש, שני הדפים נמצאים.



מה התברר: אותו קונה רכש את הספר אצל ורמן-במברגר ברח' הסולל בירושלים. הייתה זו חנות לספרים עתיקים. בביתו גילה הקונה,  ששני דפים חסרים, וכתב זאת לוורמן בעל החנות. זמן רב לא קיבל תשובה, ואז, כתב לו הירושלמי שיברר בספריה הלאומית. ההוא שאל ונאמר לו שגם שם חסרים שני דפים. הספרן של הספריה הלאומית, בנט, הסביר שהייתה כנראה שריפה באיזמיר בזמן ההדפסה, ולא ניתן להשיג עותק עם שני הדפים החסרים. הקונה כמעט השלים עם המצב, עד שהגיע לחנותו של ליפא היודע הכול.
על הגינותו של שווגר מספרים כי כאשר הביא האספן את הספר הפגום, דרש ממנו לירה אחת בלבד   עבור שני הדפים החסרים.


29/6/1927

ליפא שווגר, וינה
לכבוד האדון הנכבד מר שלמה שאקען יחיה
אחר דרישת שלומו הטוב, אחרתי להשיב לו על מכתבין מן 10/5 ומן 3/6 ומן 15/6. על ידי נסיעתי בארצות המזרח לחפש ספרים עתיקים, ומצאתי תלי"ת הרבה ספרים עתיקים ויקרים שלא נודעו עד הנה, ואחדים מהם רשמתי בחפזון רב ורצפתים למכתבי, ולדעתי ה"ה טוב שיודיעני יום שאמצאהו בביתו ואז אביא עמי הספרים ואבקרהו ואחכה כי יפק רצון מהספרים שאביא אליו.
בענין הכתבי יד ששלחתי חזרה [לא קבלתם מהפאסטע] כי במכתבו מן 6/4 כתב שאתן לו הנחה מן 40% ובתשובתי מן 9/4 הסכמתי לדבריו ובקשתיו לשלוח לי המגיע כי נחוץ ואבקשהו גם כעת לשלוח המגיע ואם קטן הוא כי נחוץ לי.
ברגשי כבוד ידידו מוקירו כרב ערכו

ליפא שוואגער

עגנון מתאר סוחר ספרים*

"מה הביא את גמזו לכאן? על כרחך שלא בא אלא בשבילי. יודע גמזו שרצוי הוא לי בכל עת, כשם שהוא רצוי לכל יודעיו ומכיריו, לפי שהוא בן תורה ומכיר את רוב העולם וסייר ארצות רחוקות והגיע למקומות שלא קדמו שם שום תייר. מאותם המקומות הרחוקים הביא פיוטים של פייטנים שלא ידענו עליהם והביא כתבי יד ודפוסים ראשונים שלא ידענו אפילו את שמותיהם."

'עדו ועינם'/ ש"י עגנון

*לימים ספרה אמונה בתו של עגנון, לנילי נכדתו של ליפא שווגר, שעגנון העיד בפניה שסבה היה המודל שלו לגמזו ב"עדו ועינם".

 

 



 

קומה ב': קומת המשרדים
[הוצאות ספרים, גרפיקאים וכורכים]

יוסל ברגנר [עטיפה]

 

 
עלילה המתרחשת במחנה מצורעים בלב הג'ונגל
 
פרשת גלגוליו המבדחים והמזעזעים של צעיר בן ימינו
 
התפרצות יצרים המונית על רקע הווי של כפר עולים.
 
יריעת חיים של עיירה במערב התיכון של ארצות הברית

אביו של ולאדימיר יוסיף רצה להעניק לבנו שבעה שמות, ביניהם גם את השם אדם, כדי שיוכל לבחור מביניהם את השם המתאים כשיגדל. לבסוף, בלחצה של אשתו, קרא לתינוק שנולד בשנת 1920 בשני שמות בלבד: ולאדימיר בשביל המשמעות האוניברסלית, ושם יהודי, יוסיף - כדי להבדיל אותו מכל היוספים בעולם.
שם האב - הסופר והמשורר - מלך ראוויטש. כיצד קיבל הוא את שמו? כאשר שלח את שיריו הראשונים למערכות עיתוני אידיש בפולין, לא נראה לו שמו המקורי יפה למשורר - זכריה חנא ברגנר. שמות כמו מלך כמלינצקי [משורר אידי אהוב באותם ימים], או ינקו ראוויטש גיבור של אחד הסיפורים שקרא, נראו לו מתאימים הרבה יותר. לכן שלח שלושה שירים בשם ינקו כמלניצקי, ושלושה שירים בשם מלך ראוויטש. כיוון ששיר אחד של 'מלך ראוויטש' נדפס בעיתון, נשאר שמו לעד - מלך ראוויטש, ובנו - ולאדימיר יוסיף - גדל להיות אחד הציירים הישראלים הנודעים בימינו - יוסל ברגנר.

כבן למשפחת סופרים [אביו  - מלך ראוויטש, דודו - הרץ ברגנר, סבתו - הינדה ברגנר], היה ברור כי יוסל הצייר יגיע בהמשך דרכו האמנותית לצייר בספרים ואת עטיפותיהם. כך עשה כאשר עיצב בשנות ה-50 את עטיפות הספרים של 'ספריה לעם' של הוצאת 'עם עובד', ובשנות ה-60 את עטיפותיהם של ספרי 'ספרית תרמיל' של ההוצאה לאור של משרד הבטחון.  

       
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 בספרו 'עיקר שכחתי' מספר יוסל ברגנר: 'עד היום הזה לא למדתי עברית, אבל המצאתי שתי מלים. היה לי קשה לבטא 'שלשום', אז אמרתי 'אתמוליים', וכשעסקתי בקפקא, אמרתי ש-'אני מקפקף'. גם הצעתי את השם 'תרמיל' להוצאת ספרי הכיס של צה"ל בעריכת ישראל הר, הג'ינג'י.'  

 

~~~~~~~~~~~~~~~~

הידעת

 הידעת כי ההיסטוריה של ספרי הכיס מתחילה בשנת 1935, השנה בה נוסדה באנגליה הוצאת ספרי 'פינגווין'. ארבע שנים אחר כך נוסדה באמריקה הוצאת 'פוקטבוקס', שהפיצה גם היא מהדורות של ספרים מעולים במחיר נמוך. הניסיונות הרציניים הראשונים להוציא בישראל ספרי כיס היו בשנים 1958-1959. הוצאת 'מעריב' פתחה סדרה בת ששה ספרים של ספרי כיס, ביניהם: 'האמריקני המכוער'/ ביל לדרר, יוג'ין בורדיק. 'לוליטה'/ ולאדימיר נאבוקוב. 'חיוך מסוים' + 'בעוד חודש, בעוד שנה'/ פרנסואז סגן. 'דרייפוס'/ ניקולאס האלאס. 'בלי מדים'/ וילי קורסארי.  

לעומתה הקימה הוצאת עם עובד את הסדרה האיכותית 'ספריה לעם'. במאמציה לחקות את הצלחתה של הוצאת 'פינגווין' הרחיקה ההוצאה הישראלית לכת והעתיקה את העיצוב החיצוני של הספרים!


מצא את ההבדלים



קומה ב': קומת המשרדים
[הוצאות ספרים, גרפיקאים וכורכים]

כרכיית חלווה

 

"למדתי בחדר קטן והרבי שלי היה כורך ספרים. הוא לימדני מעט תורה ומעט - עשיית דבק, בישולו והדבקתו, תפירה וכדומה. התפעלתי אז מן המלאכה ועסקה יותר מאשר מלימוד חומש עם רש"י. שמחתי במכשירים המעטים שהיו ברכושו העלוב. אהבתי פעלו של המכבש, רוח הלחץ שלו, כשם שאהבתי את המספריים. פעולת המספריים דמתה להעלאת גירה של עז, ביחוד דבקתי בדבק המלכלכך, ריחו עלה כניחוח באפי."

מגילת כורך ספרים/ ש. קדרי

 

דוד חלווה נולד בשנת 1922 בעיר איסטנבול בתורכיה. בשנת 1949 עלה עובד הדפוס לארץ ישראל, והתקבל לעבודה ב-'דפוס אחדות'. הוא עבד שם כמה חודשים, אך פוטר לאחר שלא הסכים לעבוד בשבת, בהדפסת כרוזים למפלגת השלטון. חלווה החל לעבוד בעבודות מזדמנות לפרנסתו, עד שפתח את 'כריכית חלווה' ברחוב נווה שאנן, בשנת 1953. הוא עבד עם הוצאות כמו 'שלגי', 'דשא', 'מצפן', 'עופר' ועוד. כ-3000 ספרים יצאו כל יום מהכריכיה הקטנה. דוד גייס את בני משפחתו וכמה פועלות כדי לכרוך ידנית את ספרי הכיס.

   

 
כרך: דוד חלווה

בתחילת שנות ה-70 הגיעו לארץ מכונות ההדבקה האוטומטיות, ודחקו את רגליו של דוד חלווה החוצה. מה שהוא ועוזריו עשו ביום שלם, עשתה מכונה אחת בשעה. דוד נאלץ לפטר את פועליו, והוא נשאר עם בנו חיים שהצטרף לעבודה. ימים עברו בלי שום עבודה. האב ובנו ישבו בחדר הקטן וחיכו לנס.
והנס אכן הגיע.
משאיות משאיות עשו את דרכן לכוך הקטן ברח' נווה שאנן, והנהגים פרקו את סחורתם - ספרים חדשים שזה עתה נכרכו על ידי המכונות החדשות, אך התפרקו בידי הקונים. כדי להגן על שמם הטוב, אספו המו"לים את הספרים מהרוכשים ושלחו אותם לחלווה שיתקן.
ספריות עירוניות וספריות בקיבוצים היו שולחות את הספרים החדשים שרכשו, עוד לפני שמישהו קרא בהן, ורק לאחר תפירה והדבקה מחדש, היו מניחות את הספרים על המדפים. בחופש הגדול, גבר קצב העבודה כאשר החלו להגיע ספרי הלימוד הקרועים. הכריכיה פרחה שוב. המשורר יבי היה מגיע לכרוך כמה עותקים מספרו האחרון, ומייד יוצא לרחובות העיר לחלק אותם לעוברים ושבים. בתקופה שאסור היה להוציא דולרים לחו"ל מעל כמות מסויימת, היו מגיעים לקוחות לכריכיה, ומבקשים להטמין את השטרות בתוך כריכת הקרטון.
בשנת 1991 נפטר דוד, ובנו חיים שהחל לעבוד אתו בשנת 1960, ממשיך עד היום במסורת הדבקת הספרים.  כל הנכנס לחדרון הקטן בדרום תל אביב, לא יכול להתעלם מריח הדבק המציף את החלל.

  

     
כרך: דוד חלווה



קומה ב': קומת המשרדים
[הוצאות ספרים, גרפיקאים וכורכים]

חידה

הקומה השנייה של 'קניון הספרים' מלאה במשרדיהם של הוצאות ספרים, קטנות כגדולות. על כל דלת מתנוסס סמלה המיוחד של כל הוצאה.

אנא זהו את סמלי ההוצאות. 

 3  2  1
 6  5  4
 9  8  7

הראשון שיענה במועדון הקוראים יזכה בספר מתנה מתוך מדור המומלצים.
יתקבלו תשובות מלאות בלבד.
נא לא לענות במייל!

בהצלחה!



קומה ג': קומת הגלריות

תערוכה: עטיפות נייר

את תערוכת הפתיחה של הגלריה המרכזית בקניון הספרים הדמיוני שלנו, אנו מקדישים לעטיפות הנייר של פעם, בתקווה שהמוציאים לאור והגרפיקאים יראו וילכו בדרכם של הגרפיקאים והמאיירים בסוף שנות ה-40' , תחילת שנות ה-50'.

 

יומנו של תובע בכפרי מצרים/ תופיק אל חכים

 

העטיפה: לא מצוין
1945


לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

דרי מטה/
י. אופאטושו

העטיפה: יוסף ולטר
1946


לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

הצלב השביעי/
אנה זגרס

 

העטיפה: יוחנן סימון
1947

לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן


 

הגוארדיה הצעירה/
אל. פאדייב

 

העטיפה: יוסף ולטר
1947

לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

הנוגה/ מ. מגדאלנו

 

העטיפה: לא מצוין
1948


לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

כפר חרושת/
וירה פאנובה

 

העטיפה: לא מצוין
1949

לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

בית נח עדון/
דוד פינסקי

 

העטיפה: פ. קראוס
1950

לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

 

רב החובל יוחנן/
אליעזר שישא

העטיפה: פ. קראוס
1950


לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן


 

יומן המלחמה/
אנרי בארביס

העטיפה: שרגא וייל
1950


לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן


 

דלתות נחושת/
חיים הזז

העטיפה: איריס שוייצר1956


לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ כאן

כאשר עבדנו על הקמת אתר האינטרנט, לפני כעשר שנים, היה ברור כי קטלוג המידע באתר, יהיה מיוחד במינו, ויענה על צרכים שונים של הגולשים. למשל האפשרות לדעת מי המאייר של כל ספר, למשל למצוא מידע אפילו על מאיירי עטיפות ספרים. הכנסו לאתר, כתבו בריבוע החיפוש - 'עטיפה', בחרו את החיפוש 'שם מאייר' ולחצו על 'חפש'. בתוצאה תראו כמה מאות ספרים שיש עליהם מידע מי אייר את העטיפה. זכרו שאנחנו רק בתחילת הדרך, יום אחד, אני מבטיח, תוכלו למצוא באתר, מידע על כל עטיפות הספרים שצויירו בעברית...



קומה ד': קומת הספריות

הספריות של לבדי

את ספרייתו הראשונה הקים לייבל טיטינשניידר בעיר קישניוב. לבד מהאקזמפלרים שרכש בכספו, קיבל תרומות של ספרים. הספריה ריכזה סביבה את האינטליגנציה היהודית בעיר ואת מיטב הנוער. בשנת 1904 החלו הרשויות להביט בעין צרה על הספרייה, והורו על סגירתה. לייבל היה אז בן 21.
בשנת 1910, לאחר לימודים באודיסה ובסורבון שכר חדר על שפת הלימן, מילא אותו בספרים שרכש בכספו, ואירגן בו חוג לקריאה.
אחר כך נסע לחרקוב ללמוד ספרנות וקטלוג. הוא עבד בספרייה הגדולה בעיר, וכעבור זמן קצר קיבל לידיו את ניהול המדור ליהדות.
בשנת 1920 הוזמן ללמד בגימנסיה בליובה, בה יסד את הספרייה הראשונה של המוסד.

 

כעבור כמה שנים נדד לייבל טיטנשניידר יחד עם רעייתו בינה לבונוס איירס, וגם כאן עסק בחינוך ובתחום האהוב עליו ביותר הספרייה.

 


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 

 

 
לייבל ורעייתו בינה עומדים ליד ארון הספרים, בחגיגה לפתיחת הספרייה בבית הספר על שם ביאליק בבואנוס איירס.

 

כאשר עלה ארצה שינה לייבל את שמו לאריה לבדי, ונתמנה לספרן מטעם מועצת פועלי נתניה. גם כאן רכש ספרים מכספו הפרטי לטובת הכלל. כאשר קיבל את ניהול הספרייה היו בה 700 ספרים, וכאשר נפטר כעבור שמונה שנים השאיר אחריו 25 אלף ספרים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אלה תולדות ספריית כפר אחים

 "...זוכרת אני את הספרייה הראשונה בכפר אחים, בחדרון הקטן שהוקצב לה ליד המזכירות, כשמלכה גנץ הייתה ספרנית מתנדבת הרבה שנים. קראו בה המבוגרים וראשוני הילדים, אפילו ילדי הגן, כשההורים החליפו ספרים עבורם... ילדי כפר אחים קוראים כולם מקטנותם, תמיד היו ביניהם קוראים מובהקים, ה'בולעים' והדורשים ספרים בלי סוף...
 

מבלי שנחוש, כיצד קרה הדבר, הפכה הספרייה לפינה האהובה לילדים ולנוער. כאשר רק נדלק האור בספרייה, הם עטים עליה כפרפרים. אני זוכרת את עצמי בספרייה תמיד. גדלתי אתה יחד. בספרייה אפשר לשבת אפילו עם רקמה וסריגה ביד, לחוש את עצמך בבית.
מושג מיוחד הוא לבני הנוער בכפר אחים 'המפתח לחדר הקריאה'. כל אחד רשאי לקבל מפתח מחדר הקריאה, כדי להתכונן לבחינות מבלי שההורים או האחים יטרידוהו לעשייה כלשהי. לחדר הקריאה באים להכין שיעורים גם בשניים או בקבוצות. השעות הללו הופכות לשיחות, לויכוחים ולזכרונות.
בספרייה נשמרים בסדר האלף בית כל כרטיסי הקוראים, בהם רשומים שמות כל הספרים, שקרא הילד לפחות בעשר השנים האחרונות. ישנם 'ילדים' שהם כבר בעצמם אבות לילדים, אך הרשימה המדויקת של מאות רבות בספרים, שהוא קרא, נשמרת בספרייה.  ה'קריינים' האלה הייתה להם מאז ומתמיד השפעה על קריאתם של חבריהם, בני גילם, יותר מאשר למורים ולספרנים.


הספרייה בכפר אחים. כתבו לנו לכאן אם אתה מזהים את עצמכם.



סיפורים מן העולם/ איתמר לוי

איפה יוסק'ה?

לפני כמה שבועות נפתח האתר האנגלי שלנו לספרים בנושא ארץ ישראל ויהדות -  The Promised Book Land - יכולנו לשער מי ימצא בו חפץ: יהודים, וישראלים, וגויים, וחוקרים, ותיירים, וסקרנים, ואספנים, אשר לכולם מכנה משותף - עניין בארץ ישראל וביהדות. ידענו כי אתר המכיל בתוכו ספרים באנגלית, גרמנית ואידיש על יהדות, והיסטוריה, ומלחמות ישראל, ושואה, ימשוך אליו אנשים רבים. אבל שום דבר מהידיעה הזאת לא הכין אותנו לסיפור על עדיאל - בחור תימני מנס ציונה - שיחפש אצלנו ספר באנגלית של יעל דיין על מלחמת ששת הימים, עבור חייל מצרי שחי בארה"ב.

בשנת 1967 הצטרפה יעל דיין לגדודו של אריק שרון, ועברה אתו את כל המלחמה. בסיומה הוציאה לאור את שכתבה בספר 'סיני, יוני 1967'. הספר - יומן אישי - שנכתב במקורו באנגלית תורגם גם לעברית בידי ארנון בן נחום, ויצא לאור בהוצאת עם עובד, 1967.

 "...הנה קבוצת שבויים. מישהו מוכר שמר עליהם. השבויים היו קצינים, קשישים יותר ודוממים כגויות... אחד השבויים נשא עיניו אלי. הישרתי מבטי אליו. עיניו היו שחורות, סקרניות ומתחננות. הנה איפוא כל זה לפני. כל ההבטחות הרברבניות של נאצר, המציאות הפוליטית המחניקה שבאיומיו, מיליוני הדולרים שהושקעו בצבא שלנו, שירי המלחמה והנשק - וכאן אני רואה בשל מה היה הכל. זהו האויב. האם הבטיחו לו ביזה ונשים בתל אביב? האם סיפרו לו על נחיתותנו? האם יצא למלחמה כמונו, מתוך אמונה בנצחון?"  Israel Journal: June 1967 / Yael Dayan


בין החיילים בצבא המצרי היה החייל א', אזרח פקיסטני, שהגיע כמה שנים קודם לכן לקהיר בחיפוש אחר פרנסה. כאשר פרצה המלחמה גויס א' לצבא, ומצא עצמו נלחם נגד 'האויב הציוני' בסיני. בסיומם של הקרבות נטל א' את משפחתו הקטנה, ויצא לחפש את אושרו באמריקה. כאן ישב שנים רבות, כאן גדלו ילדיו ונולדו לו נכדים רבים. כבר בימיו הראשונים בארץ הגדולה נתקל א' בספרה של יעל דיין, בתו של הגנרל הנועז, ששמו היה לאגדה בקרב חבריו בצבא המצרי. הוא רכש את הספר, וקרא בשקיקה את תיאור המלחמה בצד השני.

A Soldier's Diary / Yael Dayan

באמצע שנת 2008 הגיע עדיאל מנס ציונה לביקור בארצות הברית. יום יום הוא היה מגיע לפאב הקטן השייך לקרובת משפחתו, שם פגש את הבחור האמריקאי הגר בשכנות, ואשר היה מגיע כל ערב לפאב. קשרי ידידות נוצרו בין השניים, ורק כאשר נפרד ממנו עדיאל כמה שעות לפני חזרתו ארצה, הפתיע אותו ידידו החדש וסיפר לו על מוצאו המצרי. הוא ביקש מעדיאל לעשות כל מאמץ למצוא לסבו א', אותו חייל מצרי, את ספרה של יעל דיין שאבד לו באחד ממעברי הדירה ברחבי ארצות הברית.

עדיאל שב ארצה, והתקשר אלי עם הבקשה המיוחדת.
בין הספרים, באתר החדש שלנו, נמצאו באותו זמן שני עותקים של הספר המבוקש. על אחד מהם, בחלקו האחורי הופיע כיתוב בעט, שמשך את תשומת לבנו: "05/07/1970 - יום ראשון של חופש של יוסק'ה בדרך מת-א לחברון-ירושלים."

איני יודע מדוע, אבל משהו במשפט הזה הנכתב בעברית על עותק אנגלי של ספרה של יעל דיין, על רקע סיפורו המיוחד של החייל המצרי המתגעגע לאותו ספר על מלחמת ששת הימים, עורר את סקרנותנו, ודחף אותנו לפנות אליכם במשימה הקשה ביותר: עזרו לנו למצוא את יוס'קה! מי הוא? לאיזו חופשה יצא? מה עשה בתל אביב, ולאן הוא נוסע באזור חברון-ירושלים?מה קורה אתו היום? היכן הוא חי? מדוע קרא את המהדורה האנגלית של הספר, כאשר יכול היה למצוא את המהדורה העברית בכל חנות? האם אנגלית הייתה שפת אמו?
בפעם הראשונה נעשה נסיון למצוא אדם בעזרת רשת האינטרנט, מבלי שיש עליו כל מידע, לבד משמו. השיטה פשוטה - הפיצו את הבקשה ברבים, גם בארץ וגם בחו"ל - כמה שיותר אנשים ייחשפו לסיפור - כך גדל הסיכוי שמישהו יידע את התשובה לשאלה:

איפה יוסק'ה?

רוצים לעזור? האם אתם מכירים מישהו ששמו יוסק'ה, ואשר בשנת 1970 היה בדרכו מתל-אביב לחברון - ירושלים, וקרא ספרים באנגלית? כתבו לנו לכאן. אנו נעדכן על כל התפתחות משמעותית בחיפוש בפורום של האתר החדש.
The Promised Book Land - http://www.promised-book.com

 



היומן האישי של איתמר

 

אל תחמיצו את היומן  האישי של איתמר
המתפרסם כל יום
באתר
במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.
חיי יום יום ואירועים מרתקים מעולמו  של מוכר ספרים.

 

יום א' 29/06/08

הספרים אינם מפסיקים להפתיע אותי. בסוף השבוע הגיעו אלי 15 ארגזים מאחת הספריות הרציניות והחשובות ביותר שראיתי. ספרייתו של חוקר ארץ ישראל והמקרא, מחשובי החוקרים, שנפטר לפני כעשר שנים. את חלק מהספרים תוכלו לראות בימים הקרובים באתרי האינטרנט – העברי והאנגלי – שלנו. ספרים כמו: 'חיבור יפה מהישועה', 'טריסטרם שנדי', 'תורת אחדות ההפכים', 'רבי משה אלשיך', 'ספר החידא' ועוד. מה שמפתיע הוא, ש-15 הארגזים שכבו במשך 7 שנים במחסן במושב ליד הישוב בו אני גר. מושב, שאני חולף על פניו יום יום בדרך לחנות בזכרון. דרך אגב, בין כל הספרים הרציניים והמעמיקים מצאתי גם ספר אחד קטן של… חסמבה במסתרי ניו יורק…

 

 

רוצים לקרוא עוד?
כנסו למדור 'מיומנו של מאתר ספרים' בעמוד השער של האתר.
המדור מתעדכן כמה פעמים ביום.



הספירה לאחור החלה

רק רצינו ליידע אתכם כי נשארו 86 עותקים בלבד מהספר 'מיומנו של מאתר ספרים'. הספר לא יודפס יותר במהדורות חדשות, כך שזהו הזמן להשיג לעצמכם עותק חתום וממוספר בכתב ידו של המחבר!

 
86 עותקים אחרונים!

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!] ועוד ועוד.
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

הוצאת הספרים 'ספר זכרונות' של 'חנות הספרים של איתמר' הוקמה בשנת 2000, כאשר פורסם לראשונה הספר 'מיומנו של מאתר ספרים'. הספר זכה להצלחה רבה, וכיום נמכרים העותקים האחרונים מהמהדורה השלישית של הספר. הוצאת הספרים שמה לה למטרה להדפיס מחדש ספרים שאזלו. בין הספרים שחידשנו ניתן למצוא את 'לימפופו'/ צ'וקובסקי, 'אוטוביוגרפיה בשיר וזמר' / נתיבה בן יהודה [כל העותקים נמכרו]. כמו כן, הדפסנו שתי מהדורות של משחק הקלפים 'רביעיות מהספרים' - משחק המושתת כולו על ספרי ילדים ישנים.


עולמו הקטן של דון קאמילו
 
דון קאמילו וצאן מרעיתו

אחד עשר האלופים 
 
גן גני
 
רביעיות מהספרים -בקרוב
להזמנת הספרים לחץ על חזיתם




 

הזמנה

האם אתם נהנים מדף המידע? האם אתם מוצאים את עצמכם מחכים לו בחוסר סבלנות? אנחנו מזמינים אתכם לביקור יומי באתר שלנו, כאן תוכלו למצוא סיפורים יומיים במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'. באתר החדש שלנו באנגלית תמצאו סיפורים על ספרים, ועל קוראים. שני האתרים מתעדכנים כמה פעמים ביום!

מה אפשר לראות ולעשות באתר?

באמצעות מנגנון החיפוש תוכלו לשוטט בין עשרות אלפי הספרים המופיעים בקטלוג הכללי שלנו. ניתן לבצע חיפוש על פי שם ספר, שם סופר, מילות מפתח, נושאים ועוד. מצאתם ספר שמעניין אתכם? שלחו לנו בקשה לאיתור ואיתמר יחפש אותו עבורכם.

 

במועדון הקוראים תוכלו לכתוב הודעות, לקרוא הודעות של גולשים אחרים, ולראות תגובות ופתרונות לנושאים שהועלו בדף המידע

 

במדור "מיומנו של מאתר ספרים" תוכלו לקרוא סיפורים יומיים של איתמר. סיפורים  שלא מופיעים בדף המידע או בספר "מיומנו של מאתר ספרים".

 

במדור "ספרים מומלצים" תוכלו לראות מאות ספרים, במגוון נושאים, המצויים אצלנו במלאי, ולהזמינם.

 To the English site

לחיצה על 'כובע הטמבל' תעביר אתכם ישר לאתר החדש שלנו באנגלית.

 

בכפתור "מיקום החנויות" תוכלו לראות את  כתובת החנות. אנו ממליצים להתעדכן על שעות הפתיחה בעמוד השער של האתר.

 

תוכלו אפילו לשחק סוליטייר דרך כפתור "משחק הרביעיות"

 

עדיין לא רשומים לדף המידע?  ניתן להרשם דרך כפתור "לדף המידע".

עדכונים שוטפים מופיעים בעמוד השער של האתר

ביקור נעים!

ניתן להגיע לאתר על-ידי לחיצה כאן או דרך הכתובת: www.itamar-books.co.il

 



מה בדף המידע הבא?

   

 

רוצים לנחש?

 

 



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן