דף מידע מספר 51   

10 יולי 2014

 

       

 
 
 

                                                                    

צבא העם


על הוצאות הספרים של צה"ל ושל משרד הבטחון

'מערכות' - הוצאת הספרים של צה"ל נוסדה בשנת 1939, ושימשה כהוצאה לאור של אירגון 'ההגנה'.  מייסד ההוצאה היה אלוף משנה אלעזר גלילי, שעמד בראשה עוד שנים רבות. ההוצאה מתמקדת בהוצאת ספרי הגות צבאית מקורית ומתורגמת, היסטוריה צבאית של ישראל ושל מלחמות העולם. חלק מהספרים היוצאים לאור בהוצאת "מערכות" יוצאים בשיתוף פעולה עם ההוצאה לאור של משרד הבטחון.

ההוצאה לאור של משרד הבטחון נוסדה ב - 1958.  למעלה מ- 1500 כותרים ראו אור בהוצאה בנושאים שונים: היסטוריה של עם ישראל, ארכיאולוגיה של ארץ ישראל, הישוב היהודי בארץ לדורותיו, תולדות הציונות, סוגיות ביטחון והגנה, טבע ונוף בארץ ישראל, יהדות ופילוסופיה יהודית, המזרח התיכון ושאלת הסיכסוך הישראלי-ערבי ועוד. בנוסף מוציאה את הסדרה הידועה של "האוניברסיטה המשודרת", ספרי "מערכות" ועוסקת גם בהפצת פרסומי ממשלה.

 
 
 
 


       

להזמנת הספרים לחץ על חזיתם



 

החזן המתייפח במחנה השבויים היפני

באוגוסט 1945 ימים ספורים לאחר שחרור מחנה השבויים סייקל ביאווה, נודע לשבויים בפעם הראשונה, דרך שידורי הרדיו אשר הותקן במחנה, על תבוסתו של היטלר ועל הטלת הפצצות האטומיות על יפן. במשך כל שהותם בשבי מנעו מהם השומרים היפניים כל מידע על המתרחש בעולם. שעות לאחר הכניעה בקע קול ממכשיר הרדיו: "ביום זה משתתף העם האוסטרלי, וכל עמי האימפריה הבריטית, באבלו הכבד של העם היהודי המתייחד עם זכרם של מליוני בניו אשר הושמדו בידי הנאצים." מהמקלט עלה קולו של חזן מתייפח בתפילת כל נדרי. חלק מהשבויים ישבו דוממים. דמעות חנקו את גרונם. עד אותו רגע לא ידעו דבר על גורל השואה.


השבויים במחנה סייקל

אותו ערב זימן רופא יהודי צעיר, מאנשי המחנה, את כל יהודי המחנה לתפילה. הערכה הייתה כי יגיעו בסביבות ארבעים איש, אולם לתוך הצריף הקטן נדחקו למעלה ממאה איש ונשאו תפילה לזכר האחים הטבוחים.
בין המשתתפים בתפילה היו שני צעירים מישראל אברהם קיסין וראובן אלסטר, שהתגייסו לחיל האויר המלכותי הבריטי, ונפלו 'בשבי חיילי המיקאדו' היפניים.


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

אברהם קיסין נולד בשנת 1920 בלטביה. ילדותו עברה עליו בזכרון יעקב, ובגיל 12 עברה משפחתו לחיפה. במסגרת הנוער העובד יצא להכשרה בגבעת חיים, ובגיל 16 הצטרף לשורות 'ההגנה'. בשנת 1940 התגייס אברהם לצבא הבריטי, לחיל האויר המלכותי יחד עם חברו הטוב ראובן. "כאשר נשאלנו על ידי מפקדנו מיסטר ברייט האם הננו מוכנים להתנדב לשירות במזרח הרחוק, לא היינו חייבים לחתום. הרי אנו, מגוייסי הישוב הארצישראלי, התחייבנו לשרת בזירת המזרח התיכון בלבד."


אברהם קיסין

אברהם וראובן, בניגוד לעשרים ושישה בחורים ארצישראלים ביחידתם, החליטו לחתום על התחייבות לשרת במזרח הרחוק. רכבת מצרית מיושנת הביאה אותם לנמל בדרומה של תעלת סואץ. במשך ארבעה שבועות עשו את דרכם בגרוטאה בשם 'יומה', ספק אוניה ספק סירה, בדרכם אל האוקיינוס ההודי, עד שעגנו בנמלה של באטאמביה בירת יאווה.  שלושה שבועות התבטלו במחנה חיל האויר אשר בפרברי העיר, עד אשר נקראו יום אחד למסדר ובו נאמר הם כי יאווה עומדת בפני פינוי.
יום ולילה עסקו בהשמדת ציוד צבאי שהוצא ממחסני הנמל. הפצצות הצלילה של המטוסים היפניים גברו. שני הארצישראלים ראו בדאגה כי אוניות אחדות מטביעות עצמן כדי לא ליפול בשבי, והבינו כי הטבעת הולכת ומתהדקת. ואכן, כעבור כמה ימי לחימה והפצצות אוויריות, נפלה יחידתם בשבי היפנים, ולמרות הצעתו של מפקדם הבריטי לשנות את תעודותיהם ולהסתיר מהיפנים את מוצאם ודתם, החליטו אברהם וראובן לשמור על זהותם הארצישראלית.

 בספרו 'בשבי חיילי המיקאדו' [הוצאת 'מערכות', משרד הבטחון ההוצאה לאור], מספר אברהם קיסין על הזוועות שעברו, הוא וחברו הטוב, במחנה. "נצטוינו לשכב בתוך הבוץ. מורי נטל מגלב והחל להצליף בנו בכל כוחו. בגדי נקרעו מעלי, חשתי כיצד העור נקלף מעל גבי, בשרי נחרש תלמים תלמים. כאב נורא הציף אותי. מורי, כוחותיו אזלו, העביר את המגלב לקאסאיאמה וזה המשיך במלאכה. הכרתי אבדה. כאשר התעוררתי מעלפוני הרגשתי כי אני נסחב על פני האדמה, ומושלך לתוך בור עמוק.   
אברהם וראובן

בימים כתיקונם שימש בור זה לאכסון חזירים אשר פוטמו בשביל סגל המחנה היפני. רבצנו בתוך זוהמת חזירים בוצית זו עד עלות השחר. לאוזנינו הגיע קולו של קאסאיאמה אשר הודיע לאנשי המחנה שנאספו למסדר, כי נתפסו גנבים ונגזר עליהם להיות מוצאים להורג... הובילו אותנו לשפת הים. שם שטפו את פצעינו במים המלוחים. גופי בער וצרב...

ערב אחד נתפס גם ראובן בגניבת עצים שנועדו לשיקום צריף מגורים מס. 6. הוא נענש ב'סטנד אפ' למשך כל הלילה. למחרת העמיד אותו מורי במרכז רחבת 'התינקו', כשכל דיירי צריף מס. 6 עוברים על פניו וסוטרים על לחיו. מורי ניצב, מנצח על הטקס, כשהוא מאיץ האנשים להכביד מכותיהם. משלא עזרו צעקותיו ניגש בעצמו כדי להדגים לכל אחד כיצד על המכה להיות, ולאחריו עשה זאת השבוי, וכשתמה ההלקאה - היו פניו של ראובן טפוחים ללא הכר..."

בסיום המלחמה, לאחר תבוסת יפן והשחרור ממחנה השבויים, הזדמנו שני החברים למחנה נשים. אברהם מתאר את המראה העלוב והמדכא  של הנשים והילדים.  "אנו, שני בחורים צעירים... היינו מחליפים דברים בעברית בלי חשש. כשנקרינו ליד זוג נערות נחמדות, פנה אלי ראובן ואמר: 'נו, איזה מהן מוצאת חן בעיניך?' היססתי כיוון ששתיהן היו חביבות ונאות. לפתע פרצו השתיים בצחוק מצלצל ולא האמנו למשמע אוזנינו: 'אנחנו מתל אביב!' אמרה אחת מהן, וסיימה בשאלה: 'ומאין אתם?' נשארנו תקועים במקומנו בתדהמה. כאשר התאוששנו סיפרו לנו השתיים כי אביהן, סוחר תל אביבי ממוצא הולנדי, שלח אותן בתחילת המלחמה ליאווה, שנראתה לו כמקום מבטחים, ודווקא כאן נפלו בשבי ועברו עליהן כל מדורי הגיהנום."
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 ספר נוסף העוסק בתבוסה היפנית במלחמת העולם השנייה הוא הספר 'מידווי' [הוצאת 'מערכות', משרד הבטחון ההוצאה לאור]. קרב מידווי [4-7 ביוני 1942] היה נקודת מפנה במערכה על האוקיינוס השקט, והוא מציין את אחד משיאיה של מלחמת העולם השנייה. הניצחון האמריקני בקרב זה עצר את התפשטות העוצמה היפנית, והנחית מכה אנושה על הצי הקיסרי היפני ועל טייסי זרוע האוויר שלו. במידווי נופצה יחידת העילית שהובילה את הצי היפני להתקפת הפתע המוצלחת על הצי האמריקני בפרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941. הספר מגולל את פרשת עלייתו ונפילתו של הצי היפני מנקודת מבטם של היפנים עצמם. הוא מתאר את תהליך בניין הכוח בשנים שבין שתי מלחמות העולם, את ההכנות למלחמה ואת שיכרון הניצחון היפני. עיקרו של הספר הוא תיאור מפורט של קרב מידווי.  

להזמנת הספר לחץ על חזיתו



הפרק שלא סופר

   
ישראל כרמי

אלוף משנה ישראל כרמי נולד בשנת 1915 בלודז' שבפולין. ב-1934 עלה עם עליית הנוער כחלוץ והצטרף לקיבוץ גבעת השלושה. לאחר שעסק בעבודה בפרדס ובשמירה בשדות הקיבוץ, לאחר שהצטרף לשורות 'ההגנה',  הוא התגייס למשטרה הבריטית, ושימש כאחראי על הנוטרים בכפר יחזקאל ובגבע במאורעות 1936.

"קרב המגע הראשון בו עמדתי היה כנגד עדיפות לערבים. הדבר אירע בשעת התקפתה של כנופיה ערבית גדולה על כפר יחזקאל. אותה שעה מסייר הייתי בסביבת מטעי ההדרים של המשק במכונית פרטית של הכפר, שהועמדה לרשותי לצורך סיורי... כאשר עברנו ליד הפרדס נתקפנו לפתע באש מעשרות רובים מטווח קצר. תבורי, שנהג במכונית, נפצע מייד ואיבד את השליטה על ההגה - המכונית נתהפכה ואנו התגלגלנו ממנה החוצה. היה עמי רובה אנגלי ולו 75 כדור. כל עוד היו לי כדורים ויריתי - לא נעו הערבים ולא ניסו להסתער עלינו."



בספרו "בדרך לוחמים" [הוצאת 'מערכות', משרד הבטחון ההוצאה לאור], תיאר כרמי כיצד נזף בו זר שהופיע יום אחד בחניתה  - "מדוע אתם יושבים כאן, בפנים? מדוע אינכם יוצאים ובונים לכם עמדות חוץ?"   היה זה צ'רלס אורד וינגייט. כרמי מספר כיצד הצטרף ל"פלוגות הלילה" של וינגייט, הוא מתאר את השמירה על צינור הנפט מעיראק לחיפה, ותקיפת כפרים ערביים בלילות.


"פעולה ראשונה במסגרת גדולה כזו בוצעה נגד כנופיה, שלפי ידיעות שהביא ה-'ש"י', נתבססה במרכז העמק, בקרבת כפר ברוך. וינגייט החליט לכתר את הכנופיה ולחסלה... עם הנץ החמה הרגישו הכפריים בתנועה ומייד עמדו על המתרחש. הם חשו והזהירו את אנשי הכנופיה שהיו בכפר, ואלה תפסו נשקם והחלו בורחים לעבר ג'נין. הם לא נעמרו להשיב אש ואנו יצאנו אחריהם, משנצטווינו לפתוח עליהם באש תוך כדי התקדמותנו. 14 חללים, על נשקם, נאספו לאחר קרב זה, והנותרים ברחו."


עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב כרמי לצבא הבריטי, ובשירותו ליד חיפה ביצע את פעולת "הרכש" הראשונה שלו - העברת תחמושת בריטית להגנה. הוא המשיך בכך גם במצרים, ובספרו בפרק הקומנדו של המזרח התיכון הוא מספר איך נהג משאית שלל גרמנית עמוסת תחמושת דרך המדבר, עד גבעת השלושה.

"המכונית הגרמנית נבדקה מבחינה טכנית יפה יפה והוכשרה והותקנה חנסיעה קשה וממושכת במדבר. לאחר הבדיקה, שהושלמה עוד באותו הלילה, העמסנו עליה בעוד חושך ארגזי נשק חתומים - מטען בן חמישה טון... בתעודות שהכינותי ציינתי כי זהו נשק משלל האויב, המיועד לבסיס הקומנדו שעל הר הכרמל בחיפה... עוד לפני צאתנו ממצרים נתתי הוראות ברורות לחברי, שבמקרה תקלה וכשלון נעשה הפעם את כל המאמצים שלא להיתפס עם המטען... הכינונו עמנו ארגז רימונים, שהיה בהם כדי לפוצץ את המטען  כולו ולנפץ את הרכב לרסיסי רסיסים... באשר לתקלה אפשרית אחרת - היתקלות  במשמרות בריטיים קטנים שינסו לעצור אותנו - החלטנו שפשוט לא נישמע להוראותיהם, ואם יהיה הכרח - נפתח באש, נפרוץ דרכם ונעבור."


הוא התנדב ליחידת הקומנדו "סיג", ויחד עם דוברי גרמנית כמותו יצא אל מעבר לקווי הגרמנים בצפון אפריקה לפשיטות נועזות. עם הבריגדה היהודית לחם בגרמנים באיטליה, ומיד עם שחרור בלגיה החל בהברחת פליטי השואה לארץ ישראל.

הפרק החסר 

 

"...בשביל זה אנחנו פה. לא בשביל החירויות של רוזבלט. לא בשביל האימפריה הבריטית. לא בשביל סטלין. אנחנו פה בשביל לגאול דם. נקמה יהודית פראית אחת. פעם אחת כמו הטאטרים. כמו האוקראינים, כמו הגרמנים. כולנו - כל ילדי הבננה ויפי הנפש, הגימנזיסטים וחברי ההכשרות, בריתניקים והסתדרותניקים - כולנו ניכנס לעיר אחת ונשרוף, רחוב אחרי רחוב, בית אחרי בית, גרמני אחרי גרמני. למה רק עלינו לזכור את אושביץ - שיזכרו הם את העיר האחת שנשמיד אנחנו."

מתוך: 'פצעי בגרות'/ חנוך ברטוב

לאחר תום מלחמת העולם השניה, עם סיום שירותו בבריגדה היהודית שלחמה בחזית איטליה, הצטרף ישראל כרמי לקבוצה שאנשים רבים - עד היום - מסרבים להודות בקיומה. הוא חבר לחיים לסקוב, מאיר זורע, שמעון אבידן ואחרים. בספרו לא מזכיר כרמי כלל את שמותיהם של חבריו ואת שמה של הקבוצה בראשה עמד 'קבוצת הנוקמים'.

 
קבוצת הנוקמים - מספר מצומצם של לוחמים נועזים ומובחרים, חלקם דובר גרמנית, אשר השתמשו בג'יפים, בנשק ובמדים של הצבא הבריטי. בעזרת קשריו של כרמי עם המודיעין האנגלי איתרו עשרות קציני גיסטפו ואס. אס., שפטו אותם בנשפט שדה בחשאי, והוציאו אותם להורג, תחילה ביריה בראשם, ואחר כך בידיהם. החבורה כללה את מאיר זורע (לימים אלוף פיקוד הצפון וח"כ), חיים לסקוב (לימים הרמטכ"ל), ישראל כרמי ואחרים. בספרו "הנוקמים", מתאר מיכאל בר-זהר, איך היתה החבורה מגיעה לפושע נאצי בטנדר בריטי שמספרו טושטש, מכניסה אותו לתא המטען, שם המתין "האורב" ששבר את מפרקתו.



יקב המטוסים והספרים בשרונה

בשנת 1988 הוציאה הוצאת הספרים של משרד הבטחון יחד עם חיל האויר את הספר 'שורשי חיל האויר' - התפתחות התעופה הבטחונית בארץ ישראל עד הקמת המדינה.
אחד מפרקי הספר היה קרוב מאוד לליבם של אנשי ההוצאה. שמו של הפרק -  'רכש מטוסים ותשתית תעופתית מהבריטים',  והוא עסק בין השאר בעסקת מטוסי האוסטר שנרכשו מעודפי הצבא הבריטי, וביקב הטמפלרים בשרונה.
 

 

המושבה שרונה הוקמה בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 על-ידי נוצרים מגרמניה, הטמפלרים, שביקשו לחיות בארץ הקודש. היקב, שהוקם ב- 1893, הופעל בידי אגודה שיתופית של הכורמים הטמפלרים בשרונה ובבני עטרות. את המבנה המרשים תיכנן האדריכל הגרמני תאודור זנדל, והוא נבנה בקצה הדרומי של הרחוב הראשי במושבה.  בצד האחד של הרחוב הוקם המבנה המרכזי, עם מרתף ענק שנחצב בסלע הכורכר, ובתוכו יוצר היין, ומעברו השני של הרחוב הוקמו מפעל לייצור בקבוקי היין, מחסן ובניין משרדים של היקב. שני הבניינים חוברו באמצעות מנהרה באורך כ –50 מטר, שעברה מתחת לרחוב. היקב פעל עד לגירוש הטמפלרים במלחמת העולם השניה.   
 

בתחילת 1948 פירסמו הבריטים מכרז למכירת 20 מטוסי אוסטר מפורקים, שאוחסנו בעקיר (תל-נוף). 'שירות האוויר' של ההגנה נאבק במספר מועדוני תעופה וגופים אחרים בארצות ערב, והצליח לזכות במכרז. ('שירות האוויר' הוקם ב– 10 בנובמבר 1947 והפעיל קומץ מטוסים אזרחיים שגויסו לשירותו במסגרת טייסת אחת - טייסת א' - שפעלו בשדה רידינג מצפון לתל אביב).  שיפוץ המטוסים, כך נקבע, יתבצע בשרונה. חלליו התת–קרקעיים המרווחים של היקב, שהתאימו לפעילות בעלת אופי חשאי, קרבת המקום לשדה התעופה בצפון תל אביב ולאזורי המלאכה שבדרומה, הכשירוהו לשמש מרכז תחזוקה ומטה "שירות האוויר" של ההגנה. "במשך כמה ימים עשינו שם ניקיון יסודי", מספר שבתאי כ"ץ, מראשוני המערך הטכני. "הוצאנו את כל הזבל החוצה, והכנו את היקב לקליטת מטוסי האוסטר.  פרדי [מתנדב מח"ל] דאג שהמקום יהיה מאורגן, וסידרנו בכל מיני פינות של היקב מחלקות עבודה שונות. היתה לנו מחלקת בד, מחלקת צבע, מכשירנות, מכונאות, תיקוני גוף, ואפילו יחידת צמיגים ושירותי ציוד קרקעי. זה נשמע כאילו שהיתה לנו אימפריה, אבל היינו רק עשרה אנשים". המטוסים הגיעו בשיירה מעקיר, ומיד הועברו למרתף התת-קרקעי. בצידו הימני של היקב היה שיפוע, אשר בעזרתו הטמפלרים היו מורידים את חביות היין למטה. הראמפה הזאת איפשרה להוריד את המטוסים המפורקים בקלות.
מטוסי האוסטר הועברו משרונה לשדה-דב, שם הורכבו, ונערכה להם טיסת מבחן. לאחר-מכן הם נשלחו בסתר למקומות נידחים, שבהם היתה אפשרות להחביא אותם לשעת הצורך. כדי להטעות את הבריטים, שמכרו את המטוסים להגנה מאחר וסברו כי ניתן להרכיב מהגרוטאות רק מטוסים בודדים, קיבלו חלק ממטוסי האוסטר מספרי רישוי זהים. מתוך 20 הגרוטאות שמכרו הבריטים לשירות האוויר, הצליחו המכונאים להשמיש 18 מטוסים. בשלב הבא התרכזה העבודה באחזקת מטוסי האוסטר, שהשתלבו בפעילות שירות האוויר, והפכו להיות המטוסים העיקריים של השירות. "כשחסרו לנו חלפים היינו עולים על האופנוע של פרדי", מספר כ"ץ, "נוסעים לבתי-קברות למטוסים ישנים בעקיר או בעין-שמר, ואוספים חלקים מהגרוטאות שהשאירו הבריטים". (מתוך ירחון חיל האויר).


מטוס אוסטר

היקב ובתי המלאכה נעזבו בידי חיל האוויר בראשית 1949 (כמרבית המבנים בשרונה, שהפכו למשרדי ממשלה וצבא). כעבור כמה שנים עברו משרדי ההוצאה של משרד הבטחון למבנים בשרונה, כאשר היקב, בו הרכיבו לא מזמן מטוסים, הפך למחסן ספרים במשך עשרות שנים.

 



התנצלות ההוצאה

הוצאות הספרים של צה"ל, וקצין חינוך ראשי ומשרד הבטחון שמו להם למטרה להוציא ספרים בנושאים הקשורים לצבא ולבטחון - "להעלות ולהציל משכחה את הזכרונות המשותפים, את החוויות אשר גובשו, את דמות הגוף הצבאי, את נכסי החברות והליכוד ועם זאת, גם גילויים של סכנות וגורמים של רפיון - היינו, כל אשר יכול לשמש לקח מאלף ומורשת מדריכה לדורות העתידים של צה"ל." [מתוך פרסום של הוצאת 'מערכות']. ואכן ניתן למצוא ספרים רבים של ההוצאות העוסקים בהיסטוריה צבאית, בתולדות ארץ ישראל, בביוגרפיות של גנרלים ומנהיגים. קשה - לעומת זאת - למצוא ספרים של ההוצאות בתחומים כמו ספורט, תיאטרון, ספרי ילדים, מוסיקה, בישול, עבודות יד. כאשר החליטו כבר ההוצאות לתת הזדמנות לספר בנושאים הרחוקים כביכול מצבא וביטחון, הוסיפו לספר הקדמה, אשר שימשה מעין התנצלות. הנה כמה דוגמאות מוזרות...

 

הוצאות הספרים של צה"ל ושל משרד הבטחון מיעטו לפרסם 'ספרות יפה' [לבד מסדרת 'תרמיל']. י. ח. ברנר, וש"י עגנון, ושלום עליכם לא מצאו את מקומם בין ספרי ההוצאות. גם יהושע קנז, ויצחק בן נר, וא. ב, יהושע שלחו את יצירותיהם להוצאות ספרים אחרות. ניתן למצוא דוגמאות בודדות יוצאות דופן - למשל ספרו של יהושע בר יוסף 'חרב ישועות' - צפת במלחמת הקוממיות. כדי להסביר את צעדה יוצאת הדופן הוסיפה ההוצאה דברי הסבר: "...אין הרומן מספר את ההיסטוריה הרשמית של המלחמה על צפת. אך הוא מעבירנו אל העבר הקרוב של מלחמת השחרור, כאשר צעיר וזקן, חופשי וחרד, בחור ישיבה ופלמחאי לחמו יחדיו להדוף את האויב ולהקים את מדינת ישראל. בני צפת היהודית עמדו מול שפעת העוצמה, לא נכנעו ולא נסוגו, וזיכו את עירם להיות אבן פינה בגאולת הגליל העברי."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

במדפי המוסיקה בחנויות הספרים ובספריות לא ניתן כמעט למצוא ספרים השייכים להוצאות הספרים הצבאיות, לבד מכמה ספרי פזמונים הקשורים ללהקות הצבאיות. בשנת 1958 הדפיסה 'הוצאת מטכל/ קצין חינוך ראשי, ענף הווי ובדור' את השירון 'זמרו'  - 'שירון העשור לחיילי צה"ל'. כדי להצדיק את הופעתו של הספרון עם מלים ותווים של שירים 'אזרחיים' כמו: אנא הלך דודך, זמר על הרועה הקטנה, אתן במדבר, תפוח חינני ועוד, ויתרה ההוצאה על הקדמה מתנצלת, וייחדה את כל הפרק הראשון לשירי צבא: כיתה אלמונית, שיר הפלמ"ח, שיר חטיבת גבעתי, כתתנו בלילה צועדת, ופקדה על קוראיה בסגנון צבאי: "זמרו!"

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ספרי הומור בודדים יצאו לאור על ידי הצבא ומשרד הבטחון. אחד מהם הוא '25 X קישון', שראה אור על ידי ההוצאה לאור של משרד הבטחון, ביוזמתו של קצין חינוך ראשי. מלאכת ההסבר וההתנצלות על הספר ה-'לא צבאי', הוטלה על המחבר. אך הוא באיגרת ל-'חייל היקר' העדיף לדבר על עצמו כעולה חדש, ולא הזכיר אפילו במלה אחת את צה"ל  ואת חייליו. לכן נרתם המאייר זאב למשימה, וצייר על שער הספר - קריקטורה של רס"ר קשוח ומשופם, המניף בגאווה דגל עם שם הספר. לרס"ר אין שום תפקיד בספר, ותמונתו כלל לא מופיעה בו.

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ונפתח בהתנצלות: 'סדר הקורות...' המוגש בזה לחובבי התנ"ך, למורים ולחוקרים, הוא פרי עבודה חרוצה. באהבתו הרבה לנושא ועקשנותו המעוררת פליאה של המחבר, אשר בהיותו בגלות בסיביר, גבר על קשיי המקום והזמן, והוציא מתחת ידו יצירה מעולה המציגה בצורה גרפית ובכתב יד למופת את סדר הקורות של אבותינו... הרבנות הצבאית המליצה בפנינו על הוצאת ספר מיוחד זה, שיהיה עזר לחיילי צה"ל להבנת התנ"ך...עידוד רב להוצאת הספר המלא קיבלנו הן מגדולי הרבנים בארץ, והן מגורמי חינוך שונים, לרבות משרד החינוך והתרבות." במקרה הנידון, נאלצה הוצאת משרד הבטחון לתירוצים רבים ולהמלצות שונות כדי להסביר א. מדוע הוציאה לאור ספר המביא עובדות יבשות וכמעט מדעיות של סדר התאריכים בתנ"ך ב. מדוע הוציאה לאור ספר שהוא כולו בכתב ידו ובשרטוטיו הגרפיים של המחבר!

   

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

באדר תשי"ח, פברואר 1958 נדפס בבית הדפוס הצבאי 665, אחד הספרים המפתיעים ביותר של הוצאת 'מערכות' של צבא הגנה לישראל.
אמנם ניתן למצוא בו חומר על משמעת, ועל אימונים, ועל טקטיקה ותפיסת עמדות, וקרבות מגע, והטעיות היריב, ותחבולות, ומבנה ההגנה. יש בו שירטוטים, ותצלומים וטבלאות.

אולם אין זה ספר צבאי. לא תמצאו בו מלה אחת על מלחמה ועל נשק.
מדובר בספרו של לוניה דבורין: 'תורת הכדורגל'.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

במשך השנים נמנעו הוצאות הספרים הבטחוניות מלהוציא ספרים לבני הנעורים. פה ושם היו חריגים כמו 'הי, הביטו למעלה' שכתב אוריאל אופק עבור חיל האויר, 'שתי אבנים שהן אחת' של נחום גוטמן, 'למעלה על המגדל' של מרדכי נאור. בשנת 1970 הוציאה הוצאת 'מערכות' מה שנראה כמו התחלה של סדרת הרפתקאות לבני הנעורים: 'החברה הטובים'. כדי להצדיק את המהלך הנועז נאלצה ההוצאה לגייס מושגים כמו: 'מושבה קטנה', 'ארץ ישראל הישנה', 'מלחמת העולם השנייה', 'אנגלים', 'ערבים', 'גרוש', 'מיל', 'לירה', 'טיול', 'שנות הארבעים'. וכל זה עוד בהקדמה לספר. כדי להיות בטוחים שההתנצלות תתקבל הוסיפה ההוצאה בעמוד השער את משפט המחץ: סדרת 'גדנע', כרוצה לומר  - הספרים הללו לא נועדו לחיילי צה"ל, אלא לנערי הגדנע.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~




סיפורה של מלה

אנחנו פותחים מדור חדש, בו נבחר בכל פעם מלה הקשורה לנושא דף המידע, ונרחיב עליה מעט. מה משמעותה, כיצד נוצרה, מתי השתמשו בה לראשונה וכו'.

 

בכל מאודם/ יהושע בר יוסף - [הוצאת 'מערכות', משרד הבטחון ההוצאה לאור]. אוסף של דו"חות רשמיים וסיפורים על מעשי גבורה שנעשו בימי מלחמת השחרור. כל סיפור המובא כאן אושר על ידי עדי ראיה, ועל ידי עדות המפקדים שהיו במקום המעשה. משה דולגין, שמואל שואלב, זאב כהן, שמואל קורי, יאיר רחלי, עמיקם רוט, צבי פרוצל, זרובבל הורוביץ, שמחה גולדמן, דן ורשבסקי, ליאון מנחם, משה אלוני, דוב גראטוול ועוד.


 

דוח, ז. [דוחים, דוחות] - דין וחשבון, רפורט: המאורע תואר בפרטות בדוחים הרשמיים. דיוח - מסר דין וחשבון, ערך דוח: החייל דיוח לקצינו את סיכום המאורעות.

מתוך אוצר הלשון העברית/ יעקב כנעני

 
מורה דרך מצוין לבירור ספיקות בענייני לשון.
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

"דוח" - את הצירוף 'דין וחשבון' העמיד צבאנו על קיצורו שבכתב דו"ח ועשאו למלה עצמאית , שאינה אלא בדויה: דוח. יש מקפידים לבטאו כדין - דואח, ויש האומרים דוח כמו דוך, וברבים - דוחים... ה'דוח' הזה עלול להדיח את לשוננו ולהדפה למקומות של סכנה: מעיל גשם יהפך ל-מג, עורך דין - עוד, משא ומתן - מום, וכדומה.

מתוך: יד הלשון/ יצחק אבינרי



המשורר עם התרמיל

ישראל הר נולד בחלם. בשנת 1932 נולד כילד למשפחה דתית בפולין. כבר בגיל 14 עזב הנער את בית הוריו. "אבי הרב/ ואמי הצדקת/ עסוקים בשבעה עשר/ ואותי/ הראשון מן החי/ קברו/ מחוץ לגדר."
במשך השנים הוציא כמה וכמה ספרי שירה - אביון לפני הניצה', 'קצה החשיכה ולחם', 'גן חבלים מלב האש' ו-'סליחה'.

הורים

את פי הם לא שאלו,
וכשעמדתי על דעתי
המריתי אנוכי את פיהם
והייתי לבד.

עושר לא עשיתי
בית לא בניתי
אשה לא נשאתי
באובות לא דרשתי -
למאום לא נכספתי, עתה
הגעתי עד הלום.

מה נורא המקום הזה!

 

בשנת 2006, במסגרת פסטיבל השירה המסורתי המתקיים מדי שבועות במטולה הוענק פרס טבע לשירה למשורר ישראל הר, "הישראלי שבמשוררים" כפי שהוגדר על ידי חברי ועדת הפרס:  שמעון אדף, דנה אולמרט, ארז ביטון, אריאל הירשפלד, שמעון זנדבנק וחביבה פדיה.  "הישראליות של ישראל הר קשה בהדרה: יסודה באיזו מזיגה אמיצה בין נוף הארץ והישוב ובין רבדים ארכאיים, בעיקר מקראיים, של העברית. השורות קטועות, התחביר שבור ועם זאת הם נושמים עבריות עמוקה, שקועים בדפוסים של העברית לדורותיה ובאותה שעה עושים בה כבתוך שלהם, בחופש סוברני של משורר מודרניסטי".
אך הר נשאר באלמוניותו, וייתכן שרבים מכם כלל לא שמע את שמו, למרות ההשפעה העצומה שהייתה לו לרבים מאתנו.
ישראל הר הוא האיש שהכיר לנו את אלבר קאמי, ואת ז'ורז' סימנון, ואת ארנסט המינגווי, ואת היינריך פון קלייסט, ואת איליה ארנבורג, ואת קצטניק, ואת נחום גוטמן ועוד ועוד.
ישראל הר הוא האיש שהקים, וניהל, וערך את ספרית תרמיל [פרסומי קצין חינוך ראשי, משרד הבטחון ההוצאה לאור].
ישראל הר הוא האיש שקבע:

   ספריית תרמיל מגישה לך:
מיטב הסיפורים העולמיים - מאת טובי הסופרים.
סיפורי אהבה ומיסתורין,
סיפורי מתח והרפתקאות,
עלילות גבורה ותעלולי דמיון.
סיפור טוב   -   סיפור יפה   -   סיפור מרתק.

         
         
         
         
         
להזמנת ספר לחץ על חזיתו

     
 ספריית    תרמיל

את ספרי ספריית תרמיל
אפשר להשיג
אנשי צבא:
בכל דוכני השק"ם שבמחנות צ.ה.ל
אזרחים:
בכל חנויות הספרים המובחרות ברחבי הארץ
או על ידי פנייה ישירה ל-
משרד הבטחון - ההוצאה לאור, מחלקת ההפצה,
הקריה, תל אביב

מודעת פרסומת, 1965


 



הידעת?

[כמה עובדות טריוויה על ספרים שראו אור בהוצאת משרד הביטחון]

 
 
 
 
 
 
ספרים בנושא תעופה בהוצאת משרד הבטחון.להזמנת הספר לחץ על חזיתו.

הידעת כי הסופר רוברט גרייבס ['גיזת הזהב', 'אני קלאודיוס'] כתב אוטוביוגרפיה צבאית על הקרבות בצרפת במלחמת העולם הראשונה 'שלום ולא להתראות' [משרד הביטחון – אדם בקו האש, 1987]. גרייבס נפגע קשה מרסיס פגז, ומפקדו כתב לאימו כי בנה מת מפצעיו. מודעה על מותו התפרסמה ב'טיימס' ביום הולדתו ה-21, אבל גרייבס החלים מהפציעה ואפילו חזר לחזית.

הידעת כי בפברואר 1944, מייד עם תום קרבות מלחמת השחרור, הוקמה 'הוועדה הפרלמנטארית העיראקית לחקירת פרשת פלשתינה'. הוועדה עסקה בנושאים רבים: הדיונים בין מדינות ערב, ההחלטות הסודיות שנתקבלו בדיונים אלה, הערכת מפקדי הצבא את עוצמתו הצבאית של הישוב היהודי בארץ, תיאור מהלכי המלחמה, חילוקי הדעות וגורמי הכישלון הסופי. בשנת 1954 יצא לאור הספר 'מאחורי הפרגוד' [הוצאת מערכות'], המכיל בתוכו את כל הפרסומים הנוגעים לחקירה.

הידעת כי י. פ. סטון העתונאי האמריקאי הנודע מחבר הספר 'בדרך המחתרת לארץ ישראל' [מערכות, 1947], היה העיתונאי הראשון שיצא בדרך המחתרת היהודית מאירופה לארץ ישראל, על סיפונה של ספינת מעפילים בלתי לגאלית. המחבר מתאר את נתיבות הבריחה של העולים דרך פולין, צ'כוסלובקיה, אוסטריה ואיטליה עד בואם לארץ ישראל והתקלם במשמרות הבלוקדה שעל החוף הארצישראלי.

הידעת כי הספר 'הלב מאחורי הדיסקית'/ עמוס לב [מערכות, 1959] מכיל את כתבותיו של לב, מבחירי הכתבים של עיתון 'במחנה': המצנחים נפרשו באישון לילה, על דבשת הגמלים, אורי לא בגד, הבטחת הדיג בכנרת ועוד. הכתבות נאספו לספר לאחר שעמוס לב נפל במלחמת סיני כחייל קרבי.

הידעת כי הוצאת מטכ"ל/ אכ"א ענף ההשכלה הוציאה לאור באוגוסט 1951 פנקס כיס להכרת הארץ ושמו = 'כל מקום'. הפנקס הקטן הכיל את שמות כל הישובים בארץ מאבו סנאן ועד תרשיחא. בסוף הספר הייתה תוספת של 10 מפות ישראל מתקפלות. בעמוד השער של המהדורה הראשונה הופיעה הערה: "פנקס זה הוא רכוש צבא הגנה לישראל ונועד לשימוש המפקדים בצה"ל".

הידעת כי יוסף דרור, איש הפלמ"ח, מראשוני החבלנים הימיים של ישראל, בין מפלסי נתיב ההעפלה ולוחם בצי ההסגר הבריטי, מקים יחידת אנשי הצפרדע, ויוזם שייטת צוללות, פירסם ספר בשם 'הקומנדו הימי' בהוצאת משרד הבטחון. בשנת 1976 בעת טיול באיטליה, טיפס יוסף דרור אל הר הגעש סטרומבלי, ונפל אל מותו.

הידעת כי אחד משני מתרגמיו של הספר 'המפציצים המריאו עם שחר' היה חנן פריימן, מראשוני הטייסים בחיל האויר, שנהרג במילוי תפקידו. טייס חיל האויר נוסף שתרגם עבור הוצאת 'מערכות' ספר העוסק בתעופה הוא יפתח ספקטור יבדל"א, שתרגם את הספר 'רכס תאד' המספר את סיפורו של טייס אמריקאי בויטנאם.

הידעת כי אחד מספרי הוצאת מערכות, משרד הבטחון ההוצאה לאור, יצא במהדורות רבות, והיה במשך שנים ספר ללימוד אזרחות בבתי ספר תיכוניים. מדובר בספר 'אזרח ומדינתו' שנכתב על ידי עו"ד ש. אלוני, הלא היא חברת הכנסת לשעבר - שולמית אלוני. 



אנו מבקשים את עזרת הציבור

בדצמבר 1969 יזמה הוועדה לחגיגות שנות ה-20 למדינת ישראל יחד עם ההוצאה לאור של משרד הבטחון, את הוצאתו לאור של האלבום 'בלוריות ברוח' מאת יוסי גמזו - סיפוריהם של 20 צעירים וצעירות בישראל, שנולדו בירושלים, ברמת גן, בטוניס, ביוהניסבורג, בקהיר, בפריז, בגרמניה, ביוון, בעיראק, ובקפריסין, ביום לידת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח.
לקראת יום העצמאות הקרוב אנו מתכוונים לפרסם דף מידע על הספר ועל גיבוריו, ומה קרה אתם מאז ועד היום.

יעקב עמידרור
חיה דוניצה
דב זק"ש
שרה הוד
אלי יום טוב
אהובה נפתלי
עזרא בן דיין
ציפורה מזרחי
אלן המר
יהודה עזרי
סימה שבת
דורון ציפרשטיין
אהרון כהן
מיכל שר
יחיעם בלומנזון
בת עמי מילוא
עדנה ודפנה לס
יחיאל לוי
מרדכי לוי

 

לשם כך אנו זקוקים לעזרתכם ביצירת קשר עם אותם צעירים
אם אתם מכירים מי מהרשימה באופן אישי, העבירו אליהם את בקשתנו ליצור אתנו קשר
כתבו לנו



       

 
 
 

צבא העם


בימים האחרונים התגברו השמועות על הכוונה  לסגור את ההוצאה לאור של משרד הבטחון בגלל בעיות תקציביות.
איננו רוצים ואיננו מסוגלים להיכנס לויכוח הכלכלי.
אנו רצינו לשפוך מעט אור היסטורי על ההוצאה ועל ספריה, ועל תרומתה לשדה הספרים והתרבות.


אם נצליח לגרום למישהו* בעקבות קריאת הדף - הרהור נוסף בהחלטה,


דיינו! 

*שלחו את דף המידע למייל האישי או לפקס. של שר הבטחון ועוזריו, הם כבר יידעו מה מוטל עליהם לעשות...

 
 
 
 


       
                                                              להזמנת הספר לחץ על חזיתו




תודות

תודה לכל מי שעזר וסייע  לדף המידע: ד"ר מרדכי נאור, עידו, ואבי משה סגל.

תודה גדולה לכל עשרות האנשים שנרתמו למצוא את קבריהם של שני הצוללנים האיטלקים, עליהם כתבנו בדף המידע הקודם. תודה לכל מי שכתב, הציע, שלח, צילם, חיפש, שאל, חקר.
אנחנו מזכירים לכם, המשימה עדיין לא הושלמה. הפעם איננו זקוקים למידע היסטורי, איננו צריכים שתבדקו בספרים, גם חיפוש אחר פיסות מידע באינטרנט כנראה לא יעילו. אנחנו כבר ניסינו הכול.
הפעם אנחנו זקוקים אך ורק לדבר אחד - למיקום קבורתם של שני צוללנים איטלקיים קפטן קרסי [Captain Chersi] והלוחם דל בן [P. O. Del Ben], אשר גופותיהם נפלטו לחופי ישראל, לאחר הטבעת הצוללת 'שירה' [Scire] בחופי חיפה במלחמת העולם השנייה בתאריך 10/08/1942.

אנחנו לא מחפשים מידע על הצוללת ועל מלחיה, אנחנו מחפשים צילום של שני הקברים, כדי שנוכל לשלוח למשפחותיהם באיטליה.

כתבו לנו



הזמנה לביקור

The Promised Book Land

אנחנו רוצים להזמינכם לביקור בחנות החדשה שלנו באנגלית.


לחץ כאן!

למרות שניתן להגיע אליה רק דרך האינטרנט [לחיצה קטנה על כובע הטמבל תוביל אתכם פנימה], מדובר בחנות של ממש - עם חלון ראווה, עם מדפים עמוסים בספרים ועם מוכרים [אדיבים במיוחד...], אם תתעקשו ניתן אפילו להריח את ריח הספרים הישנים, דרך המסך.
בחנות, תוכלו לשוטט בין המדפים, תוכלו להציץ בעטיפותיהם, לעיין בתוכנם. בספרים מסויימים תוכלו גם לקרוא קטעים מתוכם. בחנות שלנו תוכלו למצוא אך ורק ספרים בשפה האנגלית בנושאים הקשורים לארץ ישראל - ציונות, יהדות, מזרח תיכון, ביוגרפיות, ספרי אמנות ועוד. אם הספר שאתם מחפשים לא נמצא, אנא גשו למוכר/ת והשאירו הזמנה לחיפוש. אנחנו מבטיחים לחפש את הספר עבורכם עד שהוא יימצא.
התעייפתם מהשיטוט בין מדפי הספרים, שבו על אחת הכורסאות הנוחות והביטו סביבכם. על לוחות המודעות תוכלו למצוא חומר רב לקריאה -  'חדשות מארץ ישראל', 'השבוע לפני', 'חידה שבועית' ועוד.
בזמן שאתם נחים, המוכרים החרוצים שלנו יכניסו ספרים חדשים למדפים, יענו על שאלותיכם/ הערותיכם בפורום הקוראים, וירעננו את המדורים השונים.
החנות שלנו פתוחה כל יום, כל השנה, 24 שעות ביום.
אנחנו מצפים לבואכם!

אם אתם מכירים מישהו בחו"ל המתעניין/ אוהב/ חושב/ מתגעגע לארץ ישראל - שלחו לו את כובע הטמבל*, והמליצו לו ללחוץ עליו לפחות פעם ביום.
מהנסיון שלנו - זה עוזר!


*לחצו על המקש הימני של העכבר בעודכם עומדים על התמונה
ובחרו באפשרות "העתק". כעת פתחו הודעת דואר חדשה,
לחצו על המקש הימני ובחרו באפשרות "הדבק".



היומן האישי של איתמר

בתאריך 08/11/2007 התחלתי לנהל יומן אישי-יומי באתר. אמנם, המדור 'מיומנו של מאתר ספרים' קיים כבר מהיום הראשון של האתר, אך למעשה לא היה זה יומן של ממש, אלא מקום לפרסם בו סיפורים מיוחדים שהתרחשו במהלך עבודתי כמאתר ספרים. בנובמבר 2007 נפלה ההחלטה לנהל במדור יומן של ממש. סיפורים ומאורעות המתרחשים בעולמו של מוכר ספרים. המשימה נראתה לי בתחילה בלתי אפשרית, האם ייתכן כי עבודתי תספק לי מספיק חומר לניהול יומן יומי? אך היום אני נאלץ לדחות ולקצץ ולצנזר סיפורים המבקשים להיכנס למדור.

יום ב' 27/10/2008

 

לפעמים אני 'שואל' את רעיונותיי מתוך ספרים. כך קרה הבוקר, תוך כדי קריאה בספרו של טומי לפיד 'עוד אני מדבר', אותו מצאתי לאחת מלקוחותיי, נתקלתי בקטע בשם 'מונה ליזה'. לפיד מספר שם על ניסיונותיהם של מומחים והיסטוריונים במשך מאות שנים, לזהות במדויק את זווית הראיה של ליאונרדו דה וינצ'י כאשר צייר את המונה ליזה. "צריך היה למצוא גורם חינוכי," כותב לפיד, "שיפרסם ברבים צילומים של עשר תמונות נוף שצוירו בידי אמנים ישראלים, כגון ראובן רובין, נחום גוטמן, יוסף זריצקי, נפתלי בזם, מרדכי לבנון או אבל פן, ולמי שיאתר את הנקודות שמהן נשקף לעיני הצייר הנוף המופיע בתמונה להעניק פרס..." החלטתי להרים את הכפפה, ולנסות לקיים מבצע כזה בדף המידע ובאתר החדש שלנו באנגלית. בקרוב!



רוצים לקרוא עוד?

אל תחמיצו את היומן  האישי של איתמר
המתפרסם כל יום
באתר
במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.
חיי יום יום ואירועים מרתקים מעולמו  של מוכר ספרים.

כנסו למדור 'מיומנו של מאתר ספרים' בעמוד השער של
האתר.
המדור מתעדכן כמה פעמים ביום.

 

 מהספר 'מיומנו של מאתר ספרים' נשארו 41 עותקים בלבד. הספר לא יודפס יותר במהדורות חדשות, כך שזהו הזמן להשיג לעצמכם עותק חתום וממוספר בכתב ידו של המחבר!

 
41 עותקים אחרונים!

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!] ועוד ועוד.
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

הרצאות

מיומנו של מאתר ספרים
בהרצאתו 'מיומנו של מאתר ספרים' מספר איתמר כיצד הכול החל. הוא מתאר את הימים הראשונים לפתיחת השירות לאיתור ספרים, את תגובות האנשים, את הבקשות הראשונות שהגיעו.

האם אתה יודע מי כתב את 'איה פלוטו'?
בהרצאתו זו חושף איתמר כמה תעלומות ספרותיות כמו: מי כתב את ספר הילדים 'איה פלוטו'? כיצד הגיעו דפים מתוך הספר 'נקמת אבות' לאורי אילן בצינוק הסורי? היכן, לעזאזל הידיים של טרומפלדור?


ניתן להזמין את איתמר להרצאה בחוגי בית, בקיבוצים, ספריות ציבוריות ועוד.

לפרטים 04-6399749

 



ספר-פדיה

בתקופה האחרונה, אנו עוסקים ביצירת קשר
בין דפי המידע לבין מאגר המידע באתר
האינטרנט העברי של 'חנות הספרים של איתמר'.
לאחר 51 דפים דו-חודשיים הצטבר אצלנו
חומר עצום העוסק בספרים, סופרים, הוצאות
לאור, בתי דפוס ועוד. את כל המידע האדיר
הזה, אנו מכניסים למאגר הספרים באתר.
מספיק לציין כמה דוגמאות, כדי לראות
את המהפך והשינוי הגדולים העוברים על
המאגר. הקלידו למשל 'בין המשורר למדינאי'
במנוע החיפוש באתר, ותוכלו למצוא חומר
אותו פרסמנו בדף מידע מס. 2. הקלידו
'עפר ותשוקה' ותמצאו חומר שהתפרסם בדף
מידע מס. 3, וגם 'גן גני ספר ראשון',
'מדינת היהודים', 'עיר וספר' ועוד.
השירות הזה הוא, כמובן, ללא תשלום.
כל שאתם צריכים הוא לרשום במנוע החיפוש
את שם הספר שאתם מחפשים. ניתן לבצע חיפוש
גם לפי שם הסופר, ההוצאה לאור, שנת ההוצאה,
ומילות מפתח. מחפשים ספרים על 'דרוזים'?
הקלידו את המלה במנוע החיפוש, וחכו לתוצאות.



מה בדף המידע הבא?

 

רוצים לנחש?



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן