דף מידע מספר 61   

10 יולי 2014

דף מידע מס. 61


בארי

מורה הדור, רבם של פועלי ארץ ישראל,
מניח היסוד לתנועת העבודה, המורה, מתווה דרכה
של תנועת העבודה, אחד המעמיקים ביותר
בתוכנו, המורה הדגול, המחנך, המנהיג,
המורה הגדול.
[כמה מהתארים המלווים את שמו של
ברל כצנלסון בביבליוגרפיה בת 5 עמ'!]



ארץ ישראל - האגדה והמציאות

 "...בבית אבי היה זה, שקיבלתי בגיל שבע וחצי, או שמונה לכל היותר, מתנה - ספר קריאה לילדים... מין קובץ של סיפורי ילדים, שכל סיפור היה קשור עם אחת מעשרת הדברות... בקובץ זה היה סיפור אחד על שבת. סיפור עממי מאוד - כיצד צדיק אחד הלך במדבר, והוא הלך עם ישמעאלים. והנה הגיע ליל ששי עם חשיכה והוא החליט, כמובן, שבשבת לא יזוז ונשאר לבדו במדבר, טרף לחיות פראיות.  
בארי [ברל] עם משפחתו

והנה בא אריה - הוא היה סבור שהאריה עומד לטרוף אותו, אבל האריה רבץ לרגליו ושמר עליו כל הלילה, ובמוצאי שבת רכב על האריה והדביק את השיירה. והיו שם בסופו של אותו סיפור שני משפטים: במשפט אחד היה כתוב ככה - צאצאיו של אותו צדיק יושבים עד היום בחברון. כשקראתי את הדברים האלה פרצתי בבכי נורא. ועד היום לא ברור לי, אם זה היה בכי של שמחה או בכי של עצב. קודם כל הוברר לי שארץ ישראל אינה ענין של העולם הבא, של מושג מיסטי, אלא שישנה ארץ ישראל בימינו. זו הייתה בוודאי שמחה גדולה. דבר שני היה, שאם צאצאיו של אותו צדיק יכולים להיות בארץ ישראל - מדוע אני אינני יכול להיות שם... ואני עוד זוכר היטב, כיצד הסיפור הזה הביא מהפכה בעולמי, הקשר הריאלי שלי עם ארץ ישראל הממשית התחיל מאותו יום."


ספר קטן זה מלא תפקיד גדול בחיי

"היו לי הרבה הזדמנויות להכיר את עניני ארץ ישראל יותר מקרוב. קודם כל, בספריית אבי היה אלבום של פרחים חיים מארץ ישראל. זה היה בזמנו מעשה רב. עכשיו אינני יודע אם יש דבר כזה בספרות ציונית. היה בארץ סופר גדול, שהוא עכשיו ידוע מעט מאוד, גם פדגוג גדול [וגם חובב ציון גדול] - זאב יעבץ, שעשה בזמן ההוא עבודה רבה. גם ליצור בעברית ספרות חדשה ---- וגם לקשור את הגולה עם ארץ ישראל, והוא הוציא אלבום של לקט פרחים מהארץ, ומן הצד השני ניתנו שם בגרמנית ובעברית דברים יפים: שיר של היינה --- או איזו אגדה, או מדרש. ספר קטן זה מלא תפקיד גדול בחיי."

   

[מתוך 'דרכי לארץ'/ ברל כצנלסון]



ברל והספרייה החקלאית המטולטלת

בוועידה השנייה של פועלי יהודה שנתכנסה בפתח תקווה בשנת 1912, הציע נציג פועלי בן שמן להקים ספרייה עבור הפועלים ביהודה, שבאוספיה יהיו בעיקר ספרים מתחום החקלאות.
"באין לפועל בית לישון, תתנו לו ספר?" נזעק כנגדו החבר יוסף אהרונוביץ, "ספר ישיג בעצמו, בית ומטבח תנו לו."
"הילדים העובדים גדלים ועתידים להיות 'עמי הארץ' בכל המובנים. הם לא ידעו אפילו לעיין בספר." ענה נציג הפועלים בעל הרעיון, שבעצמו היה ספרן בספרייה היהודית בעיר בוברויסק ברוסיה הלבנה. "מי דואג להם... זאת היא בלי ספק תעודתה של  הסתדרות  הפועלים לעמוד על המשמר... בתוך הפרוגרמה שלה צריך להכניס את העבודה החינוכית-תרבותית. בשורה הראשונה צריך ליצור ספרייה חקלאית מטולטלת."
בהמשך הועידה נבחר אותו נציג לוועדת תרבות, עליה הוטל להקים את הספרייה החקלאית. הייתה זאת, כנראה, תחילת דרכו של ברל כצנלסון בחיים הספרותיים בארץ ישראל.


ראשית החלו אנשי הוועדה לגייס כספים לרכישת ספרים ועיתונים. בחולדה, בבן שמן ובפתח תקווה נאספו ספרים. חותמת מיוחדת לספרייה הניידת התנוססה בעמודיו הראשונים של כל ספר. ח' שנים התטלטלו הספרים בין פועלי ארץ ישראל. באחד מהעיתונים ההיתוליים של אותה תקופה התפרסם ציור של חמור נושא ספרים בשתי תיבות, כרמז לספרייה המטולטלת... 
בשנת 1919 בא הקץ על רעיונו של ברל, והספרייה הניידת, הענייה בכמות ספרים ובאיכותם עברה לרשות ועדת התרבות של אחדות העבודה. ספרני  ועדת התרבות מיהרו להחתים את הספרים בחותמתם, כדי שיהיה ברור לכל למי הם שייכים. מאוחר יותר עברו הספרים לרשותה של ועדת התרבות של ההסתדרות, ושימשו יסוד לספריה המרכזית. עם הפסקת פעילותה של הספרייה הועבר חלק גדול מהספרים לספריית 'חדרי העיון על שם נחמן סירקין', והחלק האחר שימש להקמת ספריית 'ברזילי' בתל אביב.


ספר אחד - ארבע חותמות ספרייה שונות

 



הספרות כהיסטוריה
[לגזור ולשמור]

בשנת 1928, בסמינריון הארצי הראשון של 'הבחרות הסוציאליסטית' נשא ברל כצנלסון כמה הרצאות בפני המשתתפים. בהרצאתו הראשונה עסק כצנלסון בשאלה כיצד יש ללמוד על תנועת הפועלים, כיצד יכול אדם להבין את התנועה לעומקה, להבין את הכוחות הנפשיים הפועלים בתוכה, להבין את הטיפוס האנושי הנוצר בה.
קראו את דבריו של ברל שנאמרו לפני שמונים שנה, ושלחו לכל מורה להיסטוריה, או מורה לספרות, לכל מנהל בית-ספר, או מפקח משרד החינוך שאתם מכירים.

הרצאה א'
[מתוך הספר: העליה השניה -
הרצאות ברל כצנלסון בפני הבחרות הסוציאליסטית]

"חברים, הדברים שאני רוצה לדבר עליהם - הקורס הזה - איננו מן הקורסים שלומדים אותם באוניברסיטאות ואין לזה ספרי לימוד וספרי הדרכה... חפצתי להעיר על אופן העבודה שאני מציע לחברים הבאים ללמוד את תנועת הפועלים. אני בעצמי כדי להבין את הדברים האלה אשתמש לאו דווקא בדברים עיוניים, לאו דווקא במחקרים סוציולוגיים... כדי להבין את התנועה לעומקה, כדי להבין את הכוחות הנפשיים הפועלים בתוכה, כדי להבין את הטיפוס האנושי הנוצר בה, נצטרך להשתמש גם במה שקוראים ספרות יפה.
 כדי, למשל, ללמוד את ההווי היהודי ברוסיה לפני שלושה דורות אין ספר יותר חשוב בכל הספרים השונים אשר נכתבו על ההיסטוריה היהודית ברוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19, מאשר לימוד של מנדלי. למעשה צריך להבין את מנדלי לא רק כאמן גדול אלא גם כמו היסטוריקון... את ההווי היהודי, את הכלכלה היהודית, את האופי היהודי... אין מקום יותר נאמן להבין אותם מאשר מנדלי.  
  אם אנחנו רוצים לחקור את תנועת הפועלים בארץ ישראל... אין מקום היסטורי יותר חשוב להבנת התקופה הזאת מאשר עבודתו... של ברנר... קשה להבין את תנועת הפועלים בארץ ישראל אם לא לדעת את הספר 'מסביב לנקודה', המספר על הנפתולים של הצעיר היהודי הריבולוציונר, הסוציאליסטי... אשר אינו מוצא לו מקום בסביבה...  
לפעמים יש גם שסיפורים קטנים שנכתבו, יכולים אולי להאיר איזה חזיונות של תקופה או של אישיות. אציע לכם לעבור הרבה על ברנר... להשתמש גם באידיליות של שמעונוביץ, שגם בהן ... מסתתר מתוך השורות... הרבה חומר נפשי מחיי הפועל בארץ."


הרבה חומר נפשי מחיי הפועל בארץ



ירושלים מחכה... לברל


החבר יהושע

קשה למצוא פרט ביוגרפי בשנותיו הראשונות של החבר יהושע בארץ ישראל , אשר ירמוז על עתידו, ועל השינוי המדהים בתפיסת עולמו שיתרחש כעבור שנים ספורות. יהושע עלה לארץ ישראל בשנת 1924. על אף שהיה רופא במקצועו, ואפילו שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק באהבתו הגדולה - ההוראה. כחבר בתנועת העבודה הוא השתתף כסופר ופובליציסט בעיתונות הציונית, בעיתונות של תנועת העבודה ובכתבי העת שלה. הוא עבד כמרצה ומורה מטעם ועדת התרבות של ההסתדרות בעמק יזרעאל. אם היה ממשיך בדרך זו, ודאי היה הופך תוך זמן קצר לפובליציסט בכיר בעיתון 'דבר', וכבן טיפוחיו של המנהיג ברל כצנלסון, ודאי היה מפרסם את ספריו בהוצאת הספרים שייסד ברל, הוצאת 'עם עובד'.

יהושע ייבין נולד בעיירה ויניצה בשנת 1891. הוא התייתם מהוריו בגיל ארבע וחצי, ועבר לגור ולהתחנך אצל סבתו מצד אימו . תחילה למד אצל מלמד פרטי, ואחר למד בגימנסיה עברית בווילנה. ייבין היה ציוני מגיל צעיר וכסטודנט הצטרף לאגודה הציונית 'יבנה'. הוא פרסם סיפורים, שירים ודברי הגות בכתבי העת המרכזיים באידיש ובעברית. הוא התפרנס כמורה בגימנסיה העברית וכרופא. לאחר תקופה זו לא שימש יותר כרופא והתרכז בכתיבה ספרותית ובתרגום.  בין תרגומיו: "ז'אן כריסטוף"/ רומן רולאן, "חיים"/ דה מופאסאן ועוד. בשנת 1924 עלו יהושע ייבין ומשפחתו - אשתו מרים ובנו ישראל - לארץ ישראל.   בשנת 1928 עשה ייבין מהפך דרמטי בחייו. הוא עזב את תנועת העבודה ועבר לתנועה הרוויזיוניסטית! משנה זו שימש יהושע ייבין כהוגה דעות, סופר וממעצבי האידאולוגיה של האגף המכסימאליסטי בתנועה הרוויזיוניסטית, והשתתף במערכת  העיתון 'דואר היום' שנערך על ידי חברי התנועה הרוויזיוניסטית. בשנת 1930 ייסדו, ייבין, אצ"ג ואחימאיר את 'ברית הבריונים'  תנועת המרי הראשונה בבריטים. ייבין היה שותף לדעתם השלילית של חבריו לברית כלפי ברל כצנלסון מנהיג תנועת הפועלים. אב"א אחימאיר שהכיר את ברל עוד מילדותם המשותפת בעיירה בוברויסק, נהג לומר על ברל: ' האדם הזה אינו מאמין בשום דבר, טאקטיקן טוב, אבל מחוסר אופק.' דמותו של ברל שימשה את ייבין ברומאן 'ירושלים מחכה...' דמות גרוטסקית של ברל [בשם 'ברשע'], היא הדמות המרכזית ברומאן, שמפניה מתבטל אפילו בן דמותו של בן גוריון [הוא 'בן הקוץ'].

ירושלים מחכה.../ יהושע השל ייבין

"החבר ברשע ישב בחדר המיוחד שלו במערכת ולעס בנחת את הכריכיה עם הנקניק, שהגיש לו מלואפום בעצמו. ברשע גמר זה עתה לכתוב מאמר והיה מרוצה מאוד, ועיניו הקטנונות מעל פניו האדמונים, הבלתי מגולחים כהוגן, הביעו התפנקות לאה של יולדת אחרי לידה קשה.
כי החבר ברשע היה מקשה לכתוב. בעתון שנמצא תחת עריכתו הראשית, היה כותב רק פעם ביובל וכל מאמר שלו היה 'מאורע' בעולם הפוליטי. כמה שבועות לפני כן היו מדברים על זה במערכת: 'ברשע כותב מאמר', והחבר מלואפום היה מתהלך על יד החדר, שבו נתייחד ברשע, ופניו, פני הלבנה במילואה, היו רציניים מאוד. הוא הדדה ממקום למקום, כתרנגולת דוגרת זו ורטן כלפי המבקרים במערכת, שרצו לראות את העורך הראשי:
 
- אי אפשר, רבותי! אין כל אפשרות לראותו היום! הוא כותב מאמר, רבותי!
אבל עכשיו היה המאמר כבר כתוב, וברשע, אחרי גמרו לאכול את הכריכיה, לחץ בכפתור. לקול הצלצול הופיע על סף הדלת מלואפום, פניו התכנסו באלפי קמטים, ועל קמט וקמט לעצמו התמוגג החיוך שבהתפעלות:
- עברתי עכשיו על מאמרך, חבר ברשע... כפתור ופרח!... אני אומר לך - לא כבושם הזה - צ-צ-צ - מצץ מלואפום בשפתיו - ממש לא בא כבושם הזה!

 ברשע מתבונן במלואפום ומנענע לו בראשו הכבד, העובר ישר, כמעט בלי צוואר, לכתפים המגובנות, הדחוקות לתוך חולצה שחורה ומרופטה. הוא נהנה ממלואפום, יציר כפיו. ברשע לקח אותו מההוראה להיות עיתונאי בישראל, מאחורי תלי תלים של עשבים מיובשים, צנצנות לנסיונות פיסיים וכימיים - באותה העין החדה המיוחדת לו הכיר ברשע, כי ברכה צפונה בו, במלואפום זה, וישם אותו לחבר המערכת  
של עתון העובדים. ועתה בהסתכלו בקמטי פניו המתמוגגים בחיוכם, הוא החליט, כי לא טעה בבחירתו, ונהנה מאוד מכשרונו להכיר אנשים.
- ומה נשמע אצלנו בהסתדרות?

לאחר האהבה לאחר השנאה


אבא

ביוני 1933, נרצח חיים ארלוזורוב בחופה של תל אביב.  ראשי "ברית הבריונים"  נעצרו וישבו בבית הכלא המרכזי בירושלים. יהושע ייבין ישב כארבע חודשים בכלא (שוחרר ב-30 בנובמבר 1934) וד"ר אב"א אחימאיר ישב כשנה במעצר. בייחוד הכאיבה לאחימאיר בגידתם של חבריו מילדות בעיירה בוברויסק. כיצד יכול היה מורהו, דוד שמעונוביץ לחשוד בו שהיה מסוגל להיות שותף לרצח של מנהיג ציוני? כיצד התייצב ידידו ברל - אותו הכיר כילד עת שימש ספרן בבורויסק - בראש המעלילים?
"האהבה בין ברל לבין כותב הטורים האלה ראשיתה בספרייה... נזכר אני בערב סתיו, כשהספרן הצעיר הגיש לנער צמא ספרות היסטורית את הרומן ההיסטורי של לאז'ניקוב 'בית הקרח', המוקדש לרוסיה בתקופה שלאחר פטר. מקרה של מה בכך, אבל משום מה נחרת הדבר עמוק בזכרונך. ואף בעמדך בצל עמוד התלייה, כשברל היה מראשי הדוחפים, גם אז לא שכחת את 'בית הקרח' ללאז'ניקוב, שהספרן הצעיר, מהיר הדיבור, יעץ לך לקרוא."
 הספר  'לאחר האהבה לאחר השנאה', שיצא לאור במסגרת הוצאת כתבי אחימאיר בשנת 1974, מורכב מסדרת מאמרים שנתפרסמה בעיתון 'המשקיף' בשנת 1944 אחרי מותו של ברל כצנלסון. למרות היריבות המרה ביניהם,  נשארו רגשותיו של אחימאיר כלפי ברל מעורבים, וסדרת המאמרים שימשו לו פורקן לתסביך האהבה-והשנאה שהטרידוהו שנים רבות. אחימאיר מסיים את הספדו במלים: "ברל! אין אתה חסר לידידיך במפלגתך. לי אתה חסר. הנפסק הדיאלוג בינינו?"  



רכילות בצמרת

את פרט הרכילות הבא הצליחו אנשי הישוב לשמור בסוד עשרות שנים. אמנם מקורבים רבים ידעו על כך מפה לאוזן, אבל כלל הציבור נחשף לסיפור רק כעבור שנים רבות, ולא במדורי הרכיל של העיתונים, אלא בספרי מחקר רציניים.
לא היינו נדרשים לאותה פיסת רכילות, אילולי: א. ספרים רבים עסקו בה, ב. שערוריה ספרותית התלקחה בעקבותיה. אמנם סיפרנו כבר את סיפורה של אותה שערוריה בדף מידע 23, אולם כיוון שהסיפור מרתק, אנו חוזרים עליו שוב.


 לאה מירון [מימין] ושרה שמולקר

זמן מה לאחר הגיעו של ברל כצנלסון לכנרת, הגיעו גם ארבע צעירות מעירו בוברויסק - ביניהן שתי חברות: לאה מירון ושרה שמוקלר. ללאה [1888] היו קשרים אינטימיים עם ברל. בעלותה ארצה בשנת 1909 עבדה והמשיכה בקשריה המיוחדים איתו.  שנותיה בגן הירק של כנרת היו רצופות יסורי נפש  בגלל יחסי האהבה שנרקמו לנגד עיניה בין חברתה הטובה שרה שמוקלר לברל.  תחילה הייתה עוזבת את חדרה, כדי לאפשר לשני האוהבים להיפגש ביחידות. אחר כך נדדה לבן-שמן, ירושלים ועוד - רק כדי להתרחק מהשניים. מותה של שרה שמוקלר מקדחת  זעזע אותה, וזמן רב היתה זקוקה לתמיכה. היא חזרה לחיות לצידו של ברל וליוותה אותו בדרך חייו. הקימה את משק הפועלות בשכונת בורוכוב. היא האריכה ימים אחריו ונפטרה בשנת תשכ"ז - 1967.
באחד ממכתביו ללאה בכנרת, כתב ברל על שרה שנפטרה ועל ידידו ברנר שנרצח לא מכבר: "שרה - ראי לאה, גם את השם אני מבטא - וברנר מבקרים אותי תכופות. מעוררים זכרונות ימים עברו. ואחרי כל זה רצון החיים אינו תם. הלא את חיה שם, בקרבת המקום. אני, האוכל פעם, ביום מן הימים, לבוא לשם, לחיות שם, לעבוד שם? אל תבקשי בעדי סליחה. גם אם תרצה לסלוח לי פעם - לא אקבל. הביאי אליה את כלות נפשי. את..."
פיסת הרכילות נוגעת להתנהגותו של ברל על קברה הפתוח של אהובתו. שלושה ספרים שונים מביאים את תיאור אבלו של ברל עשרות שנים לאחר המקרה עצמו: "וברל, שעמד ביגונו הגדול על פי הקבר שאליו הורדה שרה, כמו נשמטה הקרקע מתחת לרגליו, צנח אל תוך הקבר הפתוח העמוק... וגעה בבכי". ['אנשי נבו'/ שמעון קושניר. 1968. עמ' 184].  "בני זמנו [של ברל] התלחשו בתדהמה על גילויי היגון של האיש העצור ברגשותיו, על כך שבעת ההלוויה בכנרת, התייפח מר והתפרץ אל תוך הקבר הפתוח. שמועה אמרה, שיגונו נבע מכך, ששרה היתה הרה בעת מותה. מקור השמועה היה כנראה, המורה לבטוב, איש סודה ביסוד המעלה, אך היא לא נתמכה בשום מקור נוסף." [ ברל/ אניטה שפירא, 1983. עמ' 158] "מותה של שרה שמוקלר הביא את ברל כצנלסון למשבר נורא של האשמה עצמית. בעת הלוויה הוא קפץ לבור הקבר וזעק זעקת יאוש. הקבוצה שליוותה את שרה בדרכה האחרונה החליטה לשמור את הדבר בסוד." [לחופי ירדן וכנרת/ מוקי צור,1998. עמ' 33]. אב"א אחימאיר, שהיה ידידו של ברל עוד מילדותם המשותפת, והפך ליריבו המר, מביא בספרו 'לאחר האהבה, לאחר השנאה' גרסה שונה. לדעתו, ברל הביע בקול את צערו בשעת ההלוויה, לא בגלל מצוקה אמיתית, אלא כדי שהאנשים מסביב ישימו לב ל-'צערו'. "בהלווייתה של שרה שמוקלר התנהג ברל כארטיסט."

 

טעות נשיאותית

העורך הצעיר בהוצאת 'עם עובד' לא האמין למשמע אוזניו. מעבר לקו שאג עליו נשיא המדינה מר זלמן שז"ר, ודרש לדבר עם מנכ"ל ההוצאה.
'אני כאן לבדי, כבוד הנשיא' ניסה חיים באר לענות, אך דומה כי מעבר לקו איש לא הקשיב.
'זאת חרפה! מעשה נבלה נעשה בישראל! אני דורש לדבר עם המנהל!'
"האם אני יכול לעזור?" שאל חיים.
'בספר שיצא זה עתה בהוצאתכם, 'אנשי נבו' מאת שמעון קושניר, נפלה טעות איומה. אני דורש לתקנה ומייד, אחרת אאלץ לתבוע את ההוצאה לדין.'
'מה היא הטעות?' ניסה חיים להבין.
'אותו קושניר מספר על מותה של שרה שמוקלר, ומוסיף הערה ששרה כנראה נשאה בבטנה את פרי הריונה לברל. כך נאמר שם: "מפי בתיה שיין שמע נוח רמזים על שרה שמוקלר, על סוד הריונה לברל, על התיסרותה באהבתה, על נכונותה למסור נפשה על הזולת!" זהו שקר גמור, זאת טעות שאני דורש לתקנה מייד!'
חיים באר עוד ניסה להגן על מחבר הספר באוזניו של הנשיא, ולטעון כי אם כתב כך בוודאי התבסס על ידיעה, אך כבוד הנשיא לא חפץ להקשיב. לטענתו מדובר בטעות ויש לתקנה מייד.
חיים הבטיח לטפל בעניין. הפנייה לקושניר לא עזרה, האיש התבצר בטענתו כי שרה שמוקלר נקברה עם עובר בבטנה, ולכן השליך עצמו ברל לבור הפתוח.
חיים החליט לנסות לפשר בין הניצים. וכך, בוקר אחד, עשתה את דרכה לירושלים, למעונו הרשמי של נשיא המדינה, שיירה מוזרה. בין חבריה - עורך צעיר בשם חיים באר, וסופר ותיק בשם שמעון קושניר, והאיש שנבחר להיות בורר בויכוח... לא אחר מאשר המשורר הידוע נתן אלתרמן.
אמר כבוד הנשיא: 'יש טעות בספר. שרה שמוקלר לא היתה יכולה להיות בהריון מברל כצנלסון, על הוצאת הספרים 'עם עובד' מוטלת חובה מוסרית לתקן את המעוות, ולהדפיס מהדורה חדשה של הספר.'
אמר נתן: 'כבוד הנשיא, מדובר בנטל כספי עצום שהוצאת הספרים לא תוכל לעמוד בו.'
אמר הסופר: איני מתכוון לשנות את דברי!
שתקו הנוכחים שתיקה ארוכה, והביטו במשורר הצועד הנה והנה, עד שאורו עיניו. אמר להם: 'אני יודע מה נעשה - במהדורה הבאה תתחייב ההוצאה להכניס תיקון. במקום 'סוד הריונה לברל' ייכתב - 'סוד אהבתה לברל'.
על אוזנו של קושניר לחש: 'מה איכפת לך? אתה לא חוזר בך, כל ילד יודע כי "סוד אהבתה" - פירושו אחד -  הריון...'
על אוזנו של כבוד הנשיא לחש: 'למאי נפקא מינה. השגת את מבוקשך. 'סוד אהבתה' פירושו אחד... 'סוד אהבתה'. אהבה אפלטונית - איש לא יבין אחרת.'
על אוזנו של נציג הוצאת הספרים לחש: 'תיקון של מלה אחת, לא יעלה ולא יוריד. איש מהקוראים לא ירגיש... הריונה, אהבתה..'

חייכו הארבעה בשביעות רצון. חייך הנשיא, וחייך הסופר, וחייך העורך, וחייך המשורר.  נפרדו מכבודו ויצאו חזרה לביתם.
ודומה, כי חוץ מהארבעה, איש לא ידע על התקרית. איש לא שמע, ואיש לא שם לב, ואיש לא התרגש עד היום - לא מהטעות ולא מהתיקון, עד שבאנו אנו ותיקנו עכשיו את המעוות!

       
עוד מספריו של שמעון קושניר [לחיצה על חזית הספר תחשוף את פרטיו]



הידעת

[כמה עובדות טריוויה על ברל כצנלסון מתוך הספרים]

 
 
 
 
 
 
 

הידעת כי כמעט בכל ספריו של ברל, מופיעה תמונתו בעמוד הראשון. לחשיפת הספרים או
להזמנתם לחץ על חזיתם
 

הידעת כי בילדותו קראו לברל כצנלסון בלשון חיבה - ברלה.

הידעת כי לפרנסתו לימד ברל בבית ספר יהודי לבנות בבוברויסק, וגם שימש כספרן בספרייה העממית בעיר.

הידעת כי ברל שמר בסוד את החלטתו לעלות לארץ ישראל מפני בני משפחתו, ורק כאשר חלה בטיפוס, מילמל בלי משים מתוך מחלתו את תוכניותיו.

הידעת שבזמן מלחמת העולם הראשונה הגה ברל את הרעיון לרכז את מעט המזון שניתן להשיג, ולחלקו בצדק בין הישוב בארץ ישראל, וכך הונח היסוד ל-'המשביר'.

הידעת כי ברל עמד במרכזה של השביתה הראשונה נגד פקיד המשרד הארץ ישראלי  בכנרת, שלא נהג כראוי בעובדיו.

הידעת כי ברל כצנלסון יסד וערך שבועון בשם 'קונטרס', ויסד וערך את עיתון 'דבר', ויסד וערך את השבועון 'דבר לילדים'.

הידעת כי בכ"ט אדר תר"פ, התפרסם בעמודו הראשון של 'קונטרס' הספד לאנשי תל-חי שנפלו על הגנת המקום: "יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו: שניאור שפושניק, אהרן שר, דבורה דרכלר, בנימין מונטר, זאב שרף, שרה צ'יזיק, יעקב טוקר, יוסף טרומפלדור, הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחורי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל. יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש אשר ניספו במערכה הכבדה. אל ישקוט ואל ינחם ואל יפוג האבל עד בוא יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה."
ההספד אשר עורר התרגשות רבה בקרב הישוב בארץ ישראל, הפך במשך השנים ל-'תפילת יזכור' לחללי צה"ל במערכות ישראל. את ההספד/ תפילה חיבר - ברל כצנלסון!

הידעת כי  בחודש מרץ 1939 נערך השידור המחתרת הראשון של ה'הגנה', תחת השם 'קול ישראל'. דבר הפתיחה של השידור נכתב במיוחד על ידי ברל כצנלסון.

 



מהדורה מיוחדת


הגליון הראשון של עיתון "דבר", 1.6.1925

עיתון פועלי ארץ ישראל החל להופיע ב-1 ביוני 1925. "לא עיתון בשביל פועלים יהיה 'דבר', כי אם עיתונם של פועלים" כתב מייסדו ברל כצנלסון, שהיה גם העורך הראשי שלו עד ליום מותו ב-1944. לאחר מותו התמנה לעורך העיתון זלמן שז"ר, לימים נשיא מדינת ישראל.
העיתון זכה להצלחה רבה, בעיקר בקרב ההתיישבות העובדת. בין השנים 1970-1990 ערכה את העיתון חנה זמר. עם ירידת כוחה  של ההסתדרות  נחלשה גם השפעתו של העיתון, בקרב הציבור ומנהיגיו.  העיתון נקלע לקשיים כספיים חמורים. לאחר פרישתה של זמר, ערכו את העיתון במשותף דניאל בלוך ויורם פרי, אך גם הם לא הצליחו לעצור את התדרדרותו. בנסיון נואש לשנות את תדמיתו המיושנת שונה שמו של העיתון  ל-'דבר ראשון', רון בן ישי נתמנה לעורכו, במטרה לתת לו חזות צעירה ולהצילו, אך לשווא.  בשנת 1996 סגר העיתון את שעריו.
בתאריך 24 בספטמבר 2004, יום ו', כשמונה שנים לאחר סגירתו,  ניתן היה לראות שוב את גיליונות 'דבר' בידיהם של קוראיו הנאמנים בעיר ובכפר.  גליון מיוחד לציון 60 שנה לפטירתו של ברל כצנלסון הודפס וחולק לכל המעוניין.


גליון מיוחד, 8 שנים לאחר סגירת העיתון

בעיתון החגיגי ניתן היה למצוא מאמרים של דניאל בלוך, שמעון פרס, זאב צחור, אריה לובה אליאב, חיים גורי ועוד. בין המאמרים שולבו איוריו של אריה נבון אשר הנציח את עובדי 'דבר'. אפילו הפרסומות בעיתון [כמו הפרסומת לרשת הדיור המוגן 'משען'] השתמשו בתמונותיו ובדבריו של ברל.


במלאת שמונים שנה להופעת העיתון לראשונה, בשנת 2005 יצאה לאור מהדורת אינטרנט חד פעמית של העיתון, בעריכת דניאל בלוך אך גם זו לא הביאה לתחייתו של העיתון.



סיפורה של מלה

במדור 'סיפורה של מלה' אנו בוחרים בכל פעם מלה הקשורה לנושא דף המידע, ומרחיבים עליה מעט -  מה משמעותה, כיצד נוצרה, מתי השתמשו בה לראשונה וכו'.

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

בארי - שמו של קיבוץ בארי בנגב אינו קשור בבאר של ממש. גרעין הצופים היה אמור להיקרא 'שער הנגב' לפי הצעתו של ברל כצנלסון. אך לאחר פטירתו החליטו חברי הגרעין לקרוא ליישובם על שמו, בארי (כינוי החיבה שלו היה באֵר'ל). בספרו 'תרמיל צד', מספר יהודה זיו על גרעין תנועת הצופים אשר ישבה על גבעת 'שער הנגב', שם אותו הגה ברל כצנלסון, ואשר עלתה על הקרקע במוצאי יום הכיפורים תש"ז, לאחת מי"א הנקודות במבצע התיישבות נועז בצפון הנגב. ישוב הקבע החדש של פלוגת הצופים נקרא לבסוף  'בארי', הוא - כאמור - שמו הפרטי של ברל כצנלסון.

 
מורה דרך מצוין לבירור ספיקות בענייני לשון.
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
בספרו 'יד הלשון' כותב יצחק אבנרי על תופעת מתן שמות ישובים לשם הנצחה: "שמות זכרון - שמות הקשורים בזכרון אישים חשובים, מבני דורנו ומבני הדורות הקודמים. לפעמים יש בזה הכרח מטעמים כספיים של המוסדות המישבים, ולפעמים - רצון המתישבים הוא להציב יד ושם לאיש החביב עליהם.  
אבנרי כותב גם על תופעת החלפת השמות של ישובים:  "גלגולי שמות בישובים נעשו לתופעה קבועה, ולפעמים אף הכרח מציאות יש בזה, בייחוד לגבי קיבוצים שעברו ממקום עראי למקומם הקבוע. מי יזכור היום שהשם הקודם של שער הגולן היה - עין הקורא, או שקיבוץ דן נקרא גבעת השומר. "



ביבליוגרפיה מצולמת

לבקשת רבים אנו מביאים כאן את הספרים בהם השתמשנו/ נעזרנו/ קראנו בזמן הכנת דף המידע על 'ברל כצנלסון'. אנו מקווים שזאת תהיה פינה קבועה בדף. לפרטים נוספים/ להזמנת הספר לחץ על חזיתו.

         

         

         

         

 



סליחה, אבל הספרים בתמונה נמכרו מזמן!!!

מבצע 10 ש"ח לספר ממשיך!

עדיין לא הייתם?!!!

אנו מזמינים אתכם למכירה מיוחדת
בחנות בזכרון יעקב.

מחירו של כל ספר בחנות יהיה

 10 ש"ח בלבד!
המכירה במזומן בלבד!

ואנחנו מתכוונים כל אלפי הספרים שבחנות,
ועוד אלפי הספרים שנביא מהמחסנים שלנו בזמן המבצע
!
לא כולל ספרים חדשים או מוזמנים.


"איתמר וכולם, במו עיניי ראיתי שני בעלי חנויות
ספרים מעמיסים ארגזים במבצע של כל ספר ב10 שח
בזכרון... אז לפני שאתם קונים ספרים ב50-100 שח
כדאי לכם לבוא כמוני ולחפש אצל איתמר."
דניאל, מועדון הקוראים.

המבצע מתקיים יום יום בחנות בזכרון יעקב -
רח' הנדיב 23,  04-6399749
א-ה 09.00-18.00, יום ו' 09.00-14.00

ביום שבת 28/02/2009 החנות תיפתח באופן
חד פעמי לכבוד המבצע 11.00-16.00
ביום שבת תיערך מכירה של אוסף ספרים מיוחד במינו!
לפרטים - ראו בסוף דף המידע במדור:
"מה בדף המידע הבא?"

המבצע נערך בחנות בלבד, ולא ניתן להזמין ספרים במבצע בטלפון או במייל.

אל תחמיצו!



 

 יבוא אישי
שירות חדש למציאת ספרים בחו"ל
ספרים בלי גבולות!

 


האמת היא, שכלל לא ציפינו להתלהבות כזאת. לא שיערנו כי הביקוש לשירות החדש שפתחנו יהיה גדול כל כך. בדף המידע הקודם הכרזנו על פתיחת 'יבוא אישי' - שירות למציאת ספרים בחו"ל, ומייד קיבלנו עשרות בקשות לחיפוש ספרים באנגלית.

 
בת שבע ביקשה וקיבלה
 
מלכה ביקשה וקיבלה
 
ענת ביקשה וקיבלה
 
שושי ביקשה וקיבלה

כן/לא

 האם גם אתם מחפשים ספר שאפשר להשיג רק בחו"ל?

כן/לא 

 האם רציתם להזמין ספר מחו"ל וגיליתם שלא ניתן לשלוח אותו לארץ?

כן/לא

האם גם אתם חוששים להשאיר פרטי אשראי באתר שאינכם מכירים?

כן/לא

האם גם אתם מעדיפים לקנות ולקבל שירות מחנות הנמצאת בישראל?

אם עניתם "כן" לאחת או יותר מהשאלות - השירות החדש שלנו יכול לעניין אתכם:

 יבוא אישי
שירות חדש למציאת ספרים בחו"ל
ספרים בלי גבולות!

כתבו לנו את שם הספר שאתם מחפשים, ואנו נחזור אליכם עם הצעת מחיר.
להזמנת ספר - לחצו כאן

אם הספר שאתם מחפשים עוסק בארץ ישראל, יהדות, מזרח תיכון וכו' - אנחנו ממליצים לכם לסרוק את מלאי הספרים שלנו בנושאים אלה באנגלית - לחצו כאן!



אנו מבקשים את עזרת הציבור

 

תוך כדי הכנסת פרטיו של הספר 'רחובות הנהר' של אורי צבי גרינברג למדור 'ספרים מומלצים', גיליתי, בעמודו האחרון של הספר, הקדשה מיוחדת:

     

מזכרת למורה...
כתה 7 מחזור 44
3.7.52
פנחס משה
זינפלד ...
... חנה

אלקלעי חנה
פפו לינה
עטר כרמל
רחמים אלברט
זברשצק ניצה
אפלבוים נחמיה
בוכולטר אריה
דוד צובוטרה

חיפה

אנו מנסים להבין -
מדוע מסתתרת ההקדשה בדפים האחוריים ולא בתחילת הספר?
מה פירושו של הסמל המצוייר? האם זה סמל של בית הספר?
מדוע נתנו התלמידים למורתם, דווקא את הספר 'רחובות הנהר', שהיה מוקצה באותם ימים? האם זאת הסיבה שהסתירו את הקדשתם?
האם האותיות הלטיניות הן רק ביטוי של המספר 44, או שהן משמשות גם לראשי תיבות?

האם אתם יודעים במה מדובר?
האם אתם מכירים מי מהילדים החתומים?

כתבו לנו לכאן!



היומן האישי

אל תחמיצו את היומן האישי של איתמר המתפרסם כל יום באתר
במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.

הנה כמה דוגמאות מהיומן:

יום ג' 20/01/2007 

איך יודעים שאנו 'עם הספר'? עמירם מבאר שבע הוא 'סטודנט בן שבעים' כך הוא הציג את עצמו באוזניי. ספרן מהספרייה של מדרשת בן גוריון נתן לו את שמי ואת הטלפון שלי, בתקווה שאוכל לעזור לו. עמירם ביקש כרך ב' מתוך הטרילוגיה של מיכאל בר זוהר על בן גוריון. כאשר הודעתי לו כי הספר ברשותי, הוא שמח. התברר כי שלושת החלקים היו ברשותו, אך 'גנב' אלמוני נכנס בחשאי לחדרו במדרשה, וגנב את החלק החסר. תראו לי עוד עם בעולם, שמי מגנביו מטריח עצמו להיכנס ולצאת מחדר, כשכל שללו – חלק ב' מטרילוגיה על בן גוריון.
אם גם לכם גנבו חלק מהטרילוגיה, לחצו על חזית הספר להזמנתו.

יום ג' 04/12/2007

 
רוצים שגם ילדיכם יקראו את הספר המדליק הזה? מעוניינים ללמד אותו בכיתתכם? לחצו על חזית הספר להזמנתו.
כמה נחמד! מורה לספרות מבית ספר בחיפה, בא לרכוש לתלמידי כיתה ז' כמה עותקים של ספר, אותו הוא מתכוון ללמד אותם במסגרת שיעורי ספרות. הספר הוא... 'אחד עשר האלופים' שהוצאתי לאור מחדש לפני כמה שנים... מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ אשר חי במדינת בוהמיה ולא היה לו כל זולתי בקתה קטנה ואחד עשר בנים. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם בכדורגל!

רוצים לקרוא עוד?
כנסו למדור 'מיומנו של מאתר ספרים' בעמוד השער של האתר.
המדור מתעדכן כמה פעמים ביום.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

23 עותקים אחרונים

מהספר 'מיומנו של מאתר ספרים' נשארו 23 [!] עותקים בלבד. הספר לא יודפס יותר במהדורות חדשות, כך שזהו הזמן להשיג לעצמכם עותק חתום וממוספר בכתב ידו של המחבר!

 
23 עותקים אחרונים!

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאותיו של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!] ועוד ועוד.
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

הרצאות

ניתן להזמין את איתמר להרצאה בחוגי בית, בקיבוצים, ספריות ציבוריות ועוד.
א.
מיומנו של מאתר ספרים
בהרצאתו 'מיומנו של מאתר ספרים' מספר איתמר כיצד הכול החל. הוא מתאר את הימים הראשונים לפתיחת השירות לאיתור ספרים, את תגובות האנשים, את הבקשות הראשונות שהגיעו.

ב.
האם אתה יודע מי כתב את 'איה פלוטו'?
בהרצאתו זו חושף איתמר כמה תעלומות ספרותיות כמו: מי כתב את ספר הילדים 'איה פלוטו'? כיצד הגיעו דפים מתוך הספר 'נקמת אבות' לאורי אילן בצינוק הסורי? היכן, לעזאזל הידיים של טרומפלדור?

לפרטים על ההרצאות 04-6399749



הוצאת ספרים 'ספר זכרונות'

הוצאת הספרים 'ספר זכרונות' של 'חנות הספרים של איתמר' הוקמה בשנת 2000, כאשר פורסם לראשונה הספר 'מיומנו של מאתר ספרים'. הספר זכה להצלחה רבה, וכיום נמכרים העותקים האחרונים מהמהדורה השלישית של הספר. הוצאת הספרים שמה לה למטרה להדפיס מחדש ספרים שאזלו.


עותקים אחרונים! 

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!].
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

יהושע הפרוע/ היינריך הופמן

סיפוריהם המצחיקים-מפחידים של יהושע הפרוע, אלעזר האכזר, עזרא המפונק, גדי נדנדי, הזדים השחורים ועוד.
ספר זכרונות, 2002. כריכה רכה, 25 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

עולמו הקטן של דון קאמילו/ גוארסקי

מעשים ומאורעות מגוחכים המתרחשים בכפר איטלקי קטן, בין הכומר דון קאמילו ליריבו ראש הכפר הקומוניסט פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 65 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

דון קאמילו וצאן מרעיתו/ גוארסקי

המשכו של הספר "עולמו הקטן של דון קאמילו". המשך מעשיהם ומריבותיהם של הכומר דון קאמילו וראש הכפר פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 65 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

אחד עשר האלופים/ אדוארד בס

מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ ואחד עשר בניו. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 65 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן

 

גן גני/ לוין קיפניס, ימימה טשרנוביץ

סיפורים ושירים לגיל הגן: רמי רם רץ לגן/ לוין קיפניס, בנות שתים/ ח. נ. ביאליק, כושי ונושי / ימימה טשרנוביץ. מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת / לוין קיפניס ועוד.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 65 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן

כל הספרים חדשים, ולא ניתן למצוא אותם בחנויות ספרים אחרות,
אלא רק ב'חנות הספרים של איתמר'.



מתנות שלא תמצאו בחנויות אחרות

מחפשים רעיון למתנה 'מדליקה'?

אנו מציעים לכם לשלוח ספר כשי שלא יישכח!

כל שאתם צריכים לעשות, הוא לבחור מתנה מתאימה, להתקשר אלינו, ואנו נשלח את הספר לכתובת שתתנו לנו, עם ברכה מתאימה.

     
 המתנה לילד  המתנה לנער  המתנה למבוגר המתנה המושלמת

התקשרו לטלפון 04-6399749!



מה בדף המידע הבא?

הספרונים של עליזה

       
לפרטים נוספים לחץ על חזית החוברת

את האשה עליה אני עומד לכתוב בדף המידע הבא, לא פגשתי מעולם. לבקשת משפחתה לא אוכל לומר עליה דברים מזהים. אני אקרא לה, ברשותכם, עליזה.
עליזה הייתה לפני שנים רבות חוקרת ומרצה בנושאים הקשורים למזרח התיכון, עיקר עיסוקה היה בעיראק, ארץ מולדתה. בצילומים המשפחתיים היא לבושה תמיד  בחליפות כהות, ומשקפי שמש כהים מכסים את עיניה.
שנים רבות היא חיה בלונדון ובארצות הברית, שם למדה וקבלה את תואריה הרבים. לאחר שהתאלמנה וילדיה בגרו ועזבו את הבית, חיה עליזה בדירה קטנה עמוסת ספרים באחד מפרבריה של תל אביב. ילדיה , כך הם סיפרו לי, נהגו לבקר אותה תכופות, אך מעולם לא ראו, ולא ידעו על 'האוצר' המסתתר במרפסת של חדר העבודה.
לאחר שעליזה נפטרה, החלו ילדיה לטפל ברכוש הרב שנשאר, בעיקר כתבי יד, מיסמכים וספרים רבים. אחד מהם, נכנס לתומו למרפסת של חדר העבודה, לראות אם יש שם משהו שווה ערך, ונשימתו נעתקה. עשרות רבות של קופסאות בגדלים שונים מלאו את החדרון בקטן. בכל קופסה היו דחוסות עשרות חוברות.
עליזה, רק אז התברר להם, אספה במשך שנים... חוברות. היו שם מאות חוברות - חוברות  לילדים, וחוברות זיכרון, וחוברות בענייני דת, ומדינה, והיסטוריה. היו שם חוברות קטנות וחוברות גדולות, חוברות בעברית וחוברות באנגלית.
את דף המידע הבא אקדיש לעליזה ולאוסף המיוחד שלה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ביום שבת 28/02/2009 [בכל מזג אויר...] בין השעות 11.00-16.00,
ניתן יהיה לראות/ לקנות חלק מהאוסף של עליזה
בחנות בזכרון יעקב.

       
לפרטים נוספים לחץ על חזית החוברת



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן