דף מידע מספר 62   

10 יולי 2014

2033 הספרונים של עליזה

       
לפרטים נוספים/ להזמנת החוברת לחץ על חזיתה

את האשה לה אני עומד להקדיש את דף המידע , לא פגשתי מעולם. לבקשת משפחתה לא אוכל לומר עליה דברים מזהים. אני אקרא לה, ברשותכם, עליזה.
עליזה הייתה לפני שנים רבות חוקרת ומרצה בנושאים הקשורים למזרח התיכון, עיקר עיסוקה היה בעיראק, ארץ מולדתה. בצילומים המשפחתיים היא לבושה תמיד  בחליפות כהות, ומשקפי שמש כהים מכסים את עיניה.
שנים רבות היא חיה בלונדון ובארצות הברית, שם למדה וקבלה את תואריה הרבים. לאחר שהתאלמנה וילדיה בגרו ועזבו את הבית, חיה עליזה בדירה קטנה עמוסת ספרים באחד מפרבריה של תל אביב. ילדיה , כך הם סיפרו לי, נהגו לבקר אותה תכופות, אך מעולם לא ראו, ולא ידעו על 'האוצר' המסתתר במרפסת של חדר העבודה.
לאחר שעליזה נפטרה, החלו ילדיה לטפל ברכוש הרב שנשאר, בעיקר כתבי יד, מיסמכים וספרים רבים. אחד מהם, נכנס לתומו למרפסת של חדר העבודה, לראות אם יש שם משהו שווה ערך, ונשימתו נעתקה. עשרות רבות של קופסאות בגדלים שונים מלאו את החדרון הקטן. בכל קופסה היו דחוסות עשרות חוברות.
עליזה, רק אז התברר להם, אספה במשך שנים... חוברות. היו שם מאות חוברות - חוברות  לילדים, וחוברות זיכרון, וחוברות בענייני דת, ומדינה, והיסטוריה. היו שם חוברות קטנות וחוברות גדולות, חוברות בעברית וחוברות באנגלית ובערבית.
את דף המידע מס. 62 אני מקדיש לעליזה. כל החוברות המופיעות בדף נלקחו מהאוסף המיוחד.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ביום שבת 14/03/2009 [בכל מזג אויר...] בין השעות 11.00-16.00,
ניתן יהיה לראות/ לקנות את כל האוסף של עליזה בחנות בזכרון יעקב
אם אתם מעונינים במי מהחוברות המוצגות בדף המידע, אנו ממליצים
ללחוץ על חזיתן, ומייד על 'בקשה לאיתור הספר'.

       
לפרטים נוספים/ להזמנת החוברת לחץ על חזיתה



מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

את אהבתי לספרים אני חייב - כנראה - לר' שלמה גרינבוים, בעל חנות מכולת בתל-אביב - סבא שלי.
סבתא חנה וסבא שלמה עלו מפולין לארץ ישראל בשנת 1934. הם הגיעו לנמל חיפה בתאריך 28 לדצמבר, ומייד יצאו להתישב בתל אביב. חנות המכולת שפתחו ברחוב בוגרשוב  מס. 100 התפרסמה בעיקר בזכות הפצצה האיטלקית, שנפלה על ראשה והרסה אותה כמעט לחלוטין. תחילה התגוררו חנה ושלמה ושני ילדיהם ברחוב בוקי בן יוגלי, ואחר כך עברו לגור ברחוב מלצ'ט.



לא היה עוד נער, ברמת גן של שנות ה-60', שידע להגיד בוקיבניוגלי, בלי להתבלבל, כמוני.
בביקוריי בביתם של סבתא וסבא משכו את לבי שני דברים - המחסן בחצר הבית שאסור היה לי לגשת אליו באיום שהחדר שימש את שידורי הרדיו של המחתרת לפני קום המדינה, והספרייה העשירה של סבא.
   ספרי קודש היו בה, וספרי קריאה כמו ש"י עגנון. אצל סבא קראתי את המחזה הראשון בחיי - 'ממלא המקום' של הוכהות. בין השאר נתקלתי בסדרה של חוברות בהן הייתי מעיין שוב ושוב. ייתכן ואלו היו בכלל חוברות לימוד של אמי מבית הספר, או של דודי - 'דור דור וסופריו'. אני זוכר בעיקר את החוברות של ביאליק ואחד העם, את יצירותיהם למדתי כעבור שנים בבית הספר התיכון.

 חוברות הלימוד 'דור דור וסופריו' החלו להופיע בשנות ה-30'. באוסף של עליזה מצאתי חמש חוברות, שלוש מהן מהשנים 1936-7, אחרת משנת 1940, והאחרונה משנת 1954. מדובר ב-"אנתולוגיה ספרותית לתלמידים ולעם בצירוף מבואות, מסודרה על ידי ח. נ. ביאליק, י. ח. רבניצקי בהשתתפות י. פיכמן. ספרים אלה מתאימים לשנות הלמוד הששית, השביעית והשמינית בתור חומר קריאה במחלקה, ולמחלקות העליונות של בתי הספר התיכוניים בתור ספרי עזר ללימוד הספרות העברית החדשה.  
עד היום יצאו: נ. קרוכמל, ש. ד. לוצאטו, אברהם מאפו, י. ל. גורדון, מנדלי מוכר ספרים, פרץ סמולנסקין, אחד העם, מיכ"ל, י. שטינברג, ד. פרישמן, ברדיצ'בסקי, ביאליק א', ביאליק ב' [מאמרים], ר' שלמה אבן גבירול. מחיר החוברות 25-80 מיל."

       
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

21 עותקים אחרונים

מהספר 'מיומנו של מאתר ספרים' נשארו 21 [!] עותקים בלבד. הספר לא יודפס יותר במהדורות חדשות, כך שזהו הזמן להשיג לעצמכם עותק חתום וממוספר בכתב ידו של המחבר!

 
21 עותקים אחרונים!

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאותיו של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!] ועוד ועוד.
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

הרצאות

ניתן להזמין את איתמר להרצאה בחוגי בית, בקיבוצים, ספריות ציבוריות ועוד.
א.
מיומנו של מאתר ספרים
בהרצאתו 'מיומנו של מאתר ספרים' מספר איתמר כיצד הכול החל. הוא מתאר את הימים הראשונים לפתיחת השירות לאיתור ספרים, את תגובות האנשים, את הבקשות הראשונות שהגיעו.

ב.
האם אתה יודע מי כתב את 'איה פלוטו'?
בהרצאתו זו חושף איתמר כמה תעלומות ספרותיות כמו: מי כתב את ספר הילדים 'איה פלוטו'? כיצד הגיעו דפים מתוך הספר 'נקמת אבות' לאורי אילן בצינוק הסורי? היכן, לעזאזל הידיים של טרומפלדור?

לפרטים על ההרצאות 04-6399749




ליגה V

ארגון 'ליגה V' הוקם ביישוב בזמן מלחמת העולם השנייה, לתמיכה ברוסים במלחמתם בנאצים. בעזרת כספי התרומות שאספה הליגה נרכשו אמבולנסים על ציודם, באפריל 1943 יצאו האמבולנסים לדרכם, לאחר מסע הצדעה של שבועיים [!] ברחבי ארץ ישראל. את האמבולנסים, הנהוגים על ידי נהגים עבריים, ליוותה משלחת רשמית שבין חבריה היו: גרשון אגרונסקי [אגרון] עורך 'הפלסטיין פוסט', צבי נדב איש 'השומר', דב קרול מכפר גלעדי, אהרון כהן משער העמקים, נפתלי פרחי מעוז חיים, מוניה מרדור - שליח במוסד לעלייה לבדיקת נכונתם של יהודי פרס לעלות ארצה.

בספרו 'שליחות עלומה' כותב מאיר [מוניה] מרדור: "באפריל 1943, בהזדמנות של משלוח האמבולנסים הראשון לפרס - מתנת הישוב לצבא באדום - ניתנה לי האפשרות למלא שליחות כפולה. בצד חברותי במשלחת ליגה V להעברת האמבולנסים, היה עלי לבוא, כאיש המוסד לעלייה ב', במגע עם יהודי פרס ואלה מקרב יהודי פולין, אשר הגיעו לשם עם צבא אנדרס, שיצא מרוסיה, ולבחון את הדרכים שבאו בחשבון להעלאתם של יהודים אלה. " 


להזמנת הספר לחץ על חזיתו 

"חמישה יהודים ארצישראלים, המובילים שני אמבולאנסים וחדר ניתוחים נודד = מתנת הישוב העברי בארץ ישראל לעמי ברית המועצות וצבאם האדום" כך כתב אהרון כהן ביומנו 'עם אמבולנסים לטהרן'. החוברת הקטנה שנמצאה גם היא בין פריטי האוסף של עליזה, מבוקשת מאוד בקרב רופאים וחוקרי תולדות הרפואה בארץ ישראל.



התרגשות רבה התעוררה כאשר הגיעה המשלחת הקטנה לעיראק. "לא עברו רגעים מעטים," מספר אהרון כהן, "וסביבינו חיילים יהודים - ארצישראליים ובני צבאות פולין, צ'כיה, אנגליה, אמריקה. גם ליהדות שווייץ אין חסר כאן נציג. ההתרגשות מרובה. בייחוד נרגשים הארצישראליים. להם זוהי חוויה אמיתית. עולים הם על האמבולאנסים, כאילו דרכו על כברת ארץ ישראל בנכר... אנו מכבדים אותם באשכוליות, מתנת אשדות יעקב בצאתנו לדרך. כל חייל יהודי העובר על ידנו מציץ בסמלים ובשלטים שעל גבי המכוניות..."


חברי המשלחת והאמבולנסים עם חיילים יהודיים בבגדאד

לטהרן הגיעו האמבולנסים בתאריך 28 באפריל. כעבור כמה ימים נערך טקס מרגש בו  נמסרו  הרכבים על ציודם הרפואי לידי אנשי השגרירות הרוסית, שהעבירו אותם לידי הצבא האדום. "בשעה 09.30 לפנה"צ נסענו עם האמבולאנסים מחצר הצירות לשדה התעופה שליד טהרן... בשדה התעופה חיכו שתי פלוגות הצבא האדום, לבושים בגדי חג, וכן תזמורת צבאית. נוכחו גם חיילים סובייטים רבים שלא במיסדר. העמדנו את האמבולאנסים מול המיסדר והתייצבנו לפניהם. התזמורת הצבאית ניגנה, המכוניות נפתחו, בית החולים הנע הורכב."


'משלחת האמבולנסים' מוסרת את שי הישוב  בטהרן

 

 



עגנון בתערוכה

בשנת תרצ"ה 1935, הודפסה בדפוס אופיצין האאג-דרונולין בלייפציג, חוברת קטנה עבור בית הוצאת ספרים שוקן בברלין.

 "קודם שעלו חסידים הראשונים לארץ ישראל נתגלגל לבית מדרשם אדם אחד חנניה שמו, בגדיו היו קרועים וסמרטוטים היו חופין את רגליו, ורגליו היו בלא מנעלים ושער ראשו וזקנו היו מכוסים באבק דרכים, וכל מטלטליו צרורים במטפחת שבידו. אמר להם חנניה לאנשי שלומנו בני אל חי שמעתי שאתם עומדים לעלות לארץ ישראל, בבקשה כתבו אותי בפנקסכם."
כאשר מגיעים החסידים סוף סוף לאוניה, הם מגלים כי חנניה חסר. "חנניה זה שהיה מתלבט עמהם כל הדרך נעלם. בבוקר ירד לשוק לקנות לו צרכי מזונותיו ולא חזר."
 

בלית ברירה יוצאים החסידים לבדם באונייה לארץ ישראל. תלאות רבות עוד צפויות להם, והם אינם יודעים מה עלה בגורלו של חנניה. "כיוון שראה חנניה צרתו צרה זקף עיניו כלפי מעלה ואמר רבונו של עולם אין לי להשען אלא על רחמיך הרבים. נתן הקדוש ברוך הוא עצה בלבו שיפרוס מטפחתו על הים וישב עליה. פרס מטפחתו על פני הים וישב עליה. מייד צפה המטפחת על פני הים כשהיא נושאת אותו עד שהגיע לארץ ישראל. ולא עוד אלא שהגיע קודם לחבריו, שהם המתינו לספינה בסטמבול ונתגעש עליהם הים והיו בצרה גדולה, ואילו הוא עבר בשלום את הים."

בלבב ימים/ שמואל יוסף עגנון

  כעבור שנים הודפסה אותה חוברת בדפוס 'הארץ' ברחוב מזא"ה 56, בתל אביב. הפעם הוסיפה הוצאת שוקן ציור לעטיפת הספר. ציור של אניה מהלכת בלבב ימים, פרי יצירתו של הצייר שלום רייזר. החוברת הייתה אחת מתוך חמש עשרה חוברות שהרכיבו את 'ספריה קטנה' של הוצאת שוקן. ובין חוברות הספריה הקטנה מצאתי אצל עליזה את 'בלבב ימים'/ עגנון, 'הוילון האדום'/ ברבי ד'אורבילי, 'אחד מאלף'/ יצחק שנברג, 'רעידת אדמה בצ'ילי'/ היינריך פון קלייסט, 'בדמי ימיה'/ עגנון. 

הנה תערוכה קטנה של כמה מהעטיפות שליוו את 'הספריה הקטנה', אותן מצאתי באוסף החוברות:

   
הוילון האדום/ בארבי ד'אורבילי.
סיפור עלילה דרמטית ומרתקת.
ציור העטיפה מאת א. אשהיים.

   
רעידת אדמה בצ'ילי/ היינריך
פון  קלייסט. 

   
בלבב ימים/ ש"י עגנון. סיפור
אגדה מופלא על מסעי חסידים
לארץ ישראל.

   
בדמי ימיה/ ש"י עגנון. כל
קורא בעל טעם ישמח על
הסיפורים הללו.

 
אחד מאלף/ יצחק שנברג. סיפור
חיים חדש רווי שירה עדינה  על
לבטי נפש. ציורים: שלום רייזר

להזמנת הספרים לחץ על חזיתם



קול החינוך הציוני

לא ברור כיצד קרה, שהגוף הלאומי שהוקם בקונגרס הציוני החמישי בשנת 1901, ושתפקידו היה לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית, הפך במשך השנים לגוף שאחת ממטרותיו לחנך את העם היהודי לאהבת ארץ ישראל ולאהבת הטבע. כבר בשנת 1897 הציע הרמן צבי שפירא לייסד קרן לאומית, אשר תדאג לרכישת אדמות בארץ ישראל, ואכן כעבור כמה שנים נוסדה 'הקרן הקיימת לישראל'.
בסוף שנות ה-50' הטיל ראש הממשלה דוד בן גוריון על ועדה [לוי אשכול, חיים גבתי, יוסף ויץ, קדיש לוז, פנחס ספיר ועוד] להגיש לממשלה הצעות בקשר לפעולותיה של הקרן. בין המלצותיה כתבה הוועדה כי מלבד איסוף הכספים לגאולת אדמה, הכשרתה, פיתוחה וייעורה, תפעל "הקרן הקיימת בהסברה וחינוך ציוני ישראלי בתפוצות העם, ובקרב הנוער היהודי בחוץ לארץ, לקרבם לרעיון ההתנחלות היהודית במולדת. "

 בתחילת שנות החמישים שודרה ברדיו 'קול ציון לגולה' סדרה של שיחות למורים ולמחנכים. ברוך לייבוביץ מגיש התוכנית נולד בשנת ‏1894 בליטא. הוא התחנך בחדר מתוקן, בתנועת הילדים הציוניים "תקוות ציון" ובישיבה "מודרנית", והפגין בקיאות מופלגת  בתלמוד, בספרות העברית ובתנ"ך. בשנת ‏1911, כשהיה כבן שבע עשרה, שמע על פתיחת הגימנסיה העברית הראשונה בתל-אביב.  
הוא עלה ללא הסכמת הוריו ונתקבל למחלקה השישית של הגימנסיה "הרצליה" אותה סיים בשנת  ‏1914. במקביל למד אצל חנינא קרצ'בסקי ניצוח, הרמוניה ונגינה בפסנתר. עם חבריו משה שרת, גולומב ודוב הוז השתתף בהקמת הסתדרות הדור הצעיר ברוח "בני משה" ו"הפועל הצעיר" והשתתף בארגון "הקבוצה היפואית", ראשית ההגנה.
בשנת ‏1920, נרשם לייבוביץ לאוניברסיטת בריסל, אותה סיים כדוקטור למדעי המתימטיקה והפיסיקה.  בסוף שנת ‏1924 שב לארץ ונתקבל כמורה בגימנסיה "הרצליה". הוא שימש בה כמורה, כמחנך וכמנהל במשך ‏42 שנה. עכשיו הכירו אותו הכול כברוך בן יהודה, אבא של נתיבה.
ד"ר ברוך בן-יהודה היה ממנהיגי תנועת המורים למען הקרן הקיימת.
כבר בכינוס היסוד של התנועה בתרפ"ז, קרא למחנכים לראות בקרן
הקיימת לישראל "מכשיר חינוכי אידיאלי לשמירת הקשר בין בתי הספר
להתחדשות הלאומית הבלתי פוסקת". בשנת ‏1962 נבחר ליו"ר מועצת
המורים למען הקרן הקיימת.

באוסף העצום של עליזה הייתה קופסה מלאה בחוברות של הקרן הקימת לישראל. לא ברור מדוע תפסו דווקא החוברות הללו מקום בלבה של עליזה, אולי בגלל פעילותה הציונית במוסול. בין החוברות מצאתי את החוברת של בן יהודה, ובה הדברים אותם אמר בשידורי הרדיו על: החג והחגיגה, הרצל וביאליק, נושאים למסיבות שבת, החגים הלאומיים, החינוך החקלאי חלוצי בבית הספר, הטיול בארץ, ידיעת העם בעבר, התרומה לקרן הקיימת לישראל, דגל ירושלים ועוד.

ספרית אדמה

בסוף שנות ה-50 החלה הקרן הקימת לישראל לפרסם סדרה שנקראה 'ספרית אדמה': החולה - פרקי לימוד וקריאה, עשור לעצמאות ישראל, עדולם, כובשי ההר, קול מהרים, לתולדות כתב האמנה, סיפור האגדה בנגב ועוד.  בקופסת קק"ל של עליזה מצאתי ארבע חוברות מהסדרה:

       
לפרטים נוספים לחץ על חזית החוברת

 



זוזיק

החוברת החומה משכה מייד את תשומת לבי מכל אוסף החוברות.  עליזה בחרה משום מה ל-'שדך' אותה לחוברת אחרת. גם בגומייה שהקיפה את שתי החוברות, וגם בכך שהכניסה את שתיהן לשקית נילון שקופה.
החוברת החומה מוקדשת לבחור בשם נחום שכינויו היה זוזיק. היו בה 'מכתבי תש"ח ושנים מציוריו'. מדפיה הראשונים של החוברת למדתי כי נחום נולד בתרפ"ח, עלה לארץ בתרפ"ט, ונפל בקרב בירושלים בתש"ח. 


ציור: זוזיק
 
נחום [1928] גדל בתל-אביב, למד בבית- החינוך הראשון שברחוב בצלאל, משם עבר לגימנסיה "הרצליה". מנעוריו נתגלו בו נטיות וכשרונות שונים: הוא היטיב לצייר והתעניין במיוחד בכימיה. היה מראשוני אגודת המשוטטים.  את שנת שירותו עשה בנהלל ואת אימוניו בפלמ"ח עבר ברמת יוחנן ובמעלה החמישה. 
בתחילת מלחמת-העצמאות נמנה עם מגיני ירושלים, הצטרף לחטיבת "הראל" של הפלמ"ח, שנשלחה לשם, ושימש מפקד כיתה. נחום סיכן את עצמו לא אחת. הואיל והיה בן יחיד ניסו ידידי המשפחה להשפיע שיעבירוהו למקום בטוח יותר. המוסדות המוסמכים אמרו להיענות להם, אך הוא עמד בתוקף על רצונו להישאר עם חבריו ופקודיו בשירות קרבי.  הוא השתתף בפעולות להבטחת קליה ובית הערבה, בליווי השיירות מים-המלח לירושלים, במשלטי שער הגיא, בפעולות-גמול ביאלו, בליווי שיירות בדרך מהשפלה לירושלים, בקרב על הקסטל ובהגנת קיבוץ נווה אילן. נשלח לקורס מ"כים בדליה. בסיימו את הקורס קיבל כיתת טירונים שאימן בחולדה והכניסם למסגרת צבאית. אתם חזר לפעולות "נחשון", הגנת הקסטל אחרי כיבושו מידי הערבים, ליווי שיירות להר-הצופים ופעולות חבלה בכביש יריחו. ביום כ"ד בניסן תש"ח (3.5.1948) נפל זוזיק בעת ניסיון לכבוש את אוגוסטה ויקטוריה שעל הר- הצופים.

החוברת החומה מביאה כמה ממכתביו של נחום לתמר. "זה היום השני שאת אינך כאן, תמר, שאותך אי אפשר לראות, שאיתך אין ללכת ואותך אין לשמוע ובך אין להביט. ומבלעדיך להיות בתל אביב, אחר שהייתי עמך, הוא אחד התענוגות המפוקפקים. כאן חם, כאן מאוס - ומבלעדיך ורק מבלעדיך, כי כשרואים אותך, רואים רק אותך ושומעים רק אותך ומרגישים רק בך..."

את כישרון הכתיבה שלו רכש נחום, כנראה, מהוריו - מאמו, המשוררת יוכבד בת מרים, ומאביו - הסופר חיים הזז.

   
שתי החוברות - אב ובנו - שעליזה בחרה לחבר בגומייה



       
לזכרם. לפרטים נוספים לחץ על חזית הספר

חוברת זיכרון

כאשר נחשפתי לאוסף החוברות העצום, ואחר כך שמעתי את תולדות חייה של בעלת האוסף, הצעתי לבני משפחתה לעשות את הדבר הראוי ביותר לזכרה, והוא... לפרסם עליה חוברת.
'המתכונת ידועה מראש,' אמרתי להם, 'ואתם יכולים לראות את התוצאה הצפויה בחלק גדול מהחוברות באוסף של אמכם. על הכריכה ובעמוד השער יופיע שמה עם תוספת: 'עליזה - לזכרה', או 'עליזה - מכתבים וזכרונות'. בעמוד הבא תתנוסס תמונתה. מתחתיה ציינו את תאריך הלידה ואת תאריך הפטירה. מייד אחרי התמונה יופיע שיר, אשר לדעתכם מתאים לאופיה. בעמוד הבא תתנוסס תמונתה כילדה או כתלמידת בית ספר, אשר תקשט את ראש הפרק 'מתולדותיה'.
עליזה נולדה במוסול, עיראק, ב-1925, לשושנה ויחזקאל שהיה רופא ואיש ציבור בקרב הקהילה היהודית בעיראק.
"חפשו בין ניירותיה," הפצרתי בהם. אולי תמצאו מכתבים שכתבה כילדה או נערה." כבר בגיל צעיר, עוד בזמן לימודיה התיכוניים, החלה עליזה בהשפעת אביה בפעילות בתנועה הציונית. היא התאהבה מאחד משליחי המוסד לעלייה ב', וכאשר הוא חזר לארץ ישראל,  הצטרפה אליו למרות התנגדות משפחתה , ומבלי לדעת שלא תראה אותם יותר לעולם. במכתביה מהארץ להוריה הדואגים היא סיפרה על קשיי הקליטה והשפה. תחילה שהתה בקיבוץ, אולם כעבור כמה שבועות ביקשה לעבור לתל אביב ליד אהובה, שליח המוסד לעלייה ב'.
בזמן מלחמת השחרור התנדבה עליזה לשמש כאחות באיזור ירושלים. באהבה וברוך טיפלה בפצועי העיר, כאילו הכירה כל אחד מהם, ולא ידעה כלל, כי אהובה, האיש היחידי אותו הכירה בארץ הזרה, נהרג בקרבות וגופתו מוטלת באחד החדרים לידה. מכתביה למשפחתה בעיראק מלאים בבדידות וביאוש. לא ברור כלל אם המכתבים הצליחו להגיע ליעדם. כאשר היא לא שמעה דבר ממשפחתה, היא החליטה לעזוב את הארץ ולעבור ללונדון.
היא פרנסה את עצמה מניקיון בתים ומשרדים, ולאחר כמה שנים קשות התחתנה עם בעל חנות שטיחים, אצלו עבדה בניקיון. בזכות בעלה היהודי האמיד, הפכו חייה לקלים יותר ולמאושרים. היא עזבה את עבודתה, נרשמה לאוניברסיטה בלונדון ללימודי מזרח תיכון, והתגלתה כסטודנטית מצטיינת.  בסיום לימודיה המליצו מוריה להמשיך את מחקרה באחת האוניברסיטאות המובחרות בארצות הברית, והמשפחה הקטנה [עליזה, בעלה, ושני ילדים] ארזו את חפציהם ועברו  לשנים ארוכות לאמריקה.
"בפרק הזה אתה יכולים כבר לשלב את זכרונותיכם," אמרתי לילדיה. 'כתבו כל מה שאתם זוכרים מתקופת הלימודים הארוכה של אמכם. כתבו את זכרונותיכם האישיים ביותר, בשילוב תמונות ילדות."
בארצות הברית, תוך כדי עבודה על הדוקטורט בנושא ההיסטוריה של עיראק, התערבבו העצב והשמחה בביתה של עליזה. בנה השלישי נולד ובעלה נפטר לאחר מחלה קשה.
עליזה לא היססה. מייד לאחר סיום העבודה, היא נטלה את שלושת ילדיה וחזרה לארץ ישראל. היא התקבלה לעבודה באחת האוניבסיטאות בארץ, והחלה ללמד.
איש אינו יודע מתי החלה לאסוף את החוברות, אולם רק לאחר שנפטרה, גילה אחד מבניה, במקרה, את האוצר העצום, מסתתר במרפסת של חדר העבודה.

שימו לב!

לבקשת בני משפחתה של עליזה, אשר מעוניינים לחשוף את אוספה של אמם לכמה שיותר אנשים, אנו פותחים את המכירה המיוחדת של החוברות, גם להזמנות טלפוניות.
התקשרו לטלפון 04-6399749, וננסה למצוא לכם כמה חוברות המעניינות אתכם, במחיר 10 ש"ח לחוברת [לא כולל חוברות המופיעות במדור 'ספרים מומלצים' ובדף מידע].

 


 

 



יהושע הפרוע

רק בזכות החוברת של 'יהושע הפרוע' גיליתי לבושתי הרבה שעליזה הייתה לקוחה שלי...
את הספר הידוע המכיל את סיפוריהם המצחיקים-מפחידים של יהושע הפרוע, אלעזר האכזר, עזרא המפונק, גדי נדנדי, הזדים השחורים ועוד, הוצאתי לאור במהדורה מחודשת לפני כמה שנים.  הספר "שטרובלפטר" נכתב וצוייר על ידי הרופא הגרמני היינריך הופמן כמתנה לבנו בן השלוש.

 

 
העותק של 'יהושע הפרוע' מהאוסף של עליזה

בין חוברותיה של עליזה שמחתי לפגוש גם את 'יהושע הפרוע'. תחילה מצאתי את המהדורה משנות ה-60', או ה-70' שהוציאה לאור הוצאת ראובן מס, אשר בחרה להסתתר תחת השם 'הוצאת תלתלים'. אולם כעבור כמה דקות נדהמתי לגלות את המהדורה שאני הוצאתי, עם דברי הסיום שכתבתי בגב החוברת, בנוגע לזהותם של המתרגם והמאייר.
הדרך היחידה שעליזה הייתה יכולה להשיג את החוברת, היא דרך אחת מחנויותיי, או דרך אתר האינטרנט שלי. האמת שעד אותו רגע, לא עלתה האפשרות בדמיוני. לא חשבתי על כך שעליזה רכשה כמה מחוברותיה דרך אחת מחנויותיי. אולי פגשתי אותה בעצמי, וכלל לא ידעתי כי היא מחזיקה בבית אוסף גדול כל כך. מיהרתי לפשפש בין החוברות לגלות סימנים והוכחות, ואכן מצאתי בכמה מהן את צורת התמחור המיוחדת לי, ובאחת מהן מצאתי גם חשבונית וסימניה, של החנות שהייתה לי לפני שנים רבות בדרום תל אביב.

עכשיו המעגל נסגר!




 

סליחה, אבל הספרים בתמונה נמכרו מזמן!!!

מבצע 10 ש"ח לספר ממשיך!

עדיין לא הייתם?!!!

אנו מזמינים אתכם למכירה מיוחדת
בחנות בזכרון יעקב.

מחירו של כל ספר בחנות יהיה

 10 ש"ח בלבד!
המכירה במזומן בלבד!

ואנחנו מתכוונים כל אלפי הספרים שבחנות,
ועוד אלפי הספרים שנביא מהמחסנים שלנו בזמן המבצע
!
לא כולל ספרים חדשים או מוזמנים.


המבצע מתקיים יום יום בחנות בזכרון יעקב -
רח' הנדיב 23,  04-6399749
א-ה 09.00-18.00, יום ו' 09.00-14.00

ביום שבת 14/03/2009 החנות תיפתח באופן
חד פעמי לכבוד המבצע 11.00-16.00

אל תחמיצו!



לא יאומן!

 

 יבוא אישי
שירות חדש למציאת ספרים בחו"ל
ספרים בלי גבולות!

 

איש לא ציפה להתלהבות כזאת. איש מאתנו לא שיער כי הביקוש לשירות החדש שפתחנו יהיה כל כך גדול, עד שכל תשומת הלב שלנו בשבועות האחרונים מתרכזת רק בטיפול ב-'מבול' ההזמנות. בתחילת פברואר הכרזנו על פתיחת 'יבוא אישי' - שירות למציאת ספרים בחו"ל, ומייד קיבלנו עשרות רבות של בקשות לחיפוש ספרים באנגלית.

 
רפי ביקש וקיבל
 
דפנה ביקשה וקיבלה
 
עודד ביקש וקיבל
 
קולט ביקשה וקיבלה

כן/לא

 האם גם אתם מחפשים ספר שאפשר להשיג רק בחו"ל?

כן/לא 

 האם רציתם להזמין ספר מחו"ל וגיליתם שלא ניתן לשלוח אותו לארץ?

כן/לא

האם גם אתם חוששים להשאיר פרטי אשראי באתר שאינכם מכירים?

כן/לא

האם גם אתם מעדיפים לקנות ולקבל שירות מחנות הנמצאת בישראל?

אם עניתם "כן" לאחת או יותר מהשאלות - השירות החדש שלנו יכול לעניין אתכם:

 יבוא אישי
שירות חדש למציאת ספרים בחו"ל
ספרים בלי גבולות!

כתבו לנו את שם הספר שאתם מחפשים, ואנו נחזור אליכם עם הצעת מחיר.
להזמנת ספר - לחצו כאן

אם הספר שאתם מחפשים עוסק בארץ ישראל, יהדות, מזרח תיכון וכו' - אנחנו ממליצים לכם לסרוק את מלאי הספרים שלנו בנושאים אלה באנגלית - לחצו כאן!

 
רות ביקשה וקיבלה
 
זאב ביקש וקיבל
 
ריקי ביקשה וקיבלה
 
אילן ביקש וקיבל



היומן האישי

היומן האישי של איתמר מתפרסם כל יום באתר
במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'. תוכלו למצוא בו אירועים ופגישות ואנקדוטות מחייו של מוכר ספרים.

הנה כמה דוגמאות מהיומן:

יום שני 02 מרץ 2009


הלקוחה שהתקשרה הבוקר לבקש את הספר 'רוח לא כבולה', פתחה את השיחה בהצגת שמה: 'איתמר שלום, מדברת..." לאורך השיחה הארוכה והנחמדה, לא יכולתי שלא לחייך, ולחזור על שמה שוב ושוב. היה בזה משהו נעים ומשמח. הלקוחה שהתקשרה הבוקר לבקש את הספר, פתחה את השיחה: "איתמר שלום, מדברת... לאה גולדברג..."


"איתמר שלום, מדברת... לאה גולדברג..."

יום שני 09 מרץ 2009

 
לחצו על חזית הספר להזמנתו.
כבר זמן רב אני מנסה לגלות מי היה המתרגם של הספר 'יהושע הפרוע'. אוריאל אופק כתב ב-'לקסיקון אופק לספרות ילדים' כי תרגם אותו 'מתרגם אנונימי [כנראה מבני משפחת המו"ל ראובן מס].' כאשר הוצאתי לאור את 'יהושע הפרוע' לאור מחדש, הגיע אלי עותק ישן של הספר, בו גיליתי כי המוציא לאור הראשון היה בכלל יואכים גולדשטיין מתל אביב. בסוף הספר ציין המו"ל את שמות האנשים שהשתתפו בהכנתו. בתור מתרגם מופיע – ל"ץ. מיהו ל"ץ? האם אלו ראשי תיבות של שמו האמיתי? היום, במקרה, חלה תפנית מפתיעה בעלילה. בשיחת טלפון מקרית, סיפרה לי דנה – אליה התקשרתי לבשר על מציאת ספר – כי היא נכדתו של המוציא לאור צ'צ'יק. דנה זוכרת כי אביה היה מקריא לה קטעים מתוך 'יהושע הפרוע'. קטעים – כך היא בטוחה – שהוא תרגם. שמו של האב – רפאל צ'צ'יק. האם ראשי התיבות ל"ץ הם משחק מלים משמו של רפאל צ'צ'יק?

רוצים לקרוא עוד?
כנסו למדור 'מיומנו של מאתר ספרים' בעמוד השער של האתר.
המדור מתעדכן כמה פעמים ביום.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~



מה בדף המידע הבא?

הפעם יש לנו משימה מיוחדת וקשה במיוחד!
הפעם אנו מבקשים מכם לנחש לבד את נושא הדף הבא.
אנו נעניק זיכוי על 100 ש"ח לראשון שינחש במועדון הקוראים את הנושא.


אילוסטרציה. אין כאן רמז לתשובה

אלא מה?

על כל ניחוש לא נכון של אחד הגולשים
יירד 1 ש"ח מהזיכוי הכולל...
אנו ממליצים לנצל את הניחושים בחוכמה!



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן