דף מידע מספר 66   

10 יולי 2014

 

דף מידע מס. 66

הפעם אנחנו מקדישים את דף המידע לספר אחד.
ספר המכיל בתוכו סיפורים רבים וספרים שונים.
מדובר בספר 'הארץ נקנית ביסורים' -
אלבום אסירי ציון מברית המועצות,
שיצא לאור בשנת 1995.
האלבום מכיל את שמות אסירי ציון,
עם תמונותיהם ומעט פרטים ביוגרפיים.


דף דוגמה מהאלבום 'הארץ נקנית ביסורים'

כאשר עיינתי בספר בפעם הראשונה, שמתי לב מייד
כי חלק גדול מהאנשים המוזכרים בו,
כתבו ספרים המתארים את חייהם ואת מאבקיהם.
חלק מהם כתבו אפילו כמה ספרים.
אז צץ במוחי הרעיון לספר את סיפורו של הספר,
ודרכו לתאר את עולמם של חלק מאסירי ציון
ואת הספרים שכתבו.



הארץ נקנית ביסורים
סיפורו של ספר


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

עם התבססות השלטון הסובייטי, בעקבות המהפכה של 1917, ובתום מלחמת האזרחים הארוכה, החליטו הבולשיביקים לשים קץ לשאיפות הלאומיות של העם היהודי. רדיפות נגד היהודים החלו ברחבי המדינה. בשנת 1924 נעצרו אלפי חברים בארגונים הציוניים והואשמו בפעילות נגד המהפכה. רבים מהם נשלחו למחנות עבודה באורל וסיביר.
באמצע שנות ה-30' נפתח מסע טרור סטאליני גדול, לא רק נגד פעילים באירגונים הציוניים, אלא גם כנגד מי שהיה חבר באחד מהאירגונים. רבים נאסרו והובלו במסעות ארוכים ומפרכים ל-'ארכיפלג גולאג'. זכויות האזרח נשללו מהם, והם נידונו לבלות את שארית ימיהם בגלות, באזורי הצפון הקפואים והנידחים.
רק קומץ קטן של אסירי ציון זכה להיחלץ מהמחנות, לחזות בתקומת ישראל ולעלות ארצה.
בשנת ה-47 לקום המדינה [1995] ראה אור הספר 'הארץ נקנית ביסורים', המספר את סיפורם של אסירי ציון. הספר יצא לאור על ידי 'הוועד הפועל של ארגון אסירי ציון מברית המועצות', שנוסד על ידי יחזקאל פולרביץ, אברהם שטוקרביץ, יעקב ליאש ואחרים. הספר מכיל את סיפוריהם ותמונותיהם של אסירי ציון, והוא כולל יותר מ-700 קורות חיים, אבל רק של אלה שהם חברי הארגון.  העבודה על הספר נמשכה כ-3 שנים. הספר נערך על ידי ברוך קורות, ובמערכת ישבו שלושה אסירי ציון - נחמיה מכבי, יעקב ליאש, מרדכי שטיין. בתולדות החיים של יעקב ליאש, שהשתתף גם בעריכת ספר הארגון - בלהב המאבק, נפלה טעות מצערת, ומתנדבים נאלצו להדביק את התיקון על כל מאות העותקים שנשלחו לחברי הארגון.
לבד מהביוגרפיות של חברי הארגון, מכיל הספר ברכות להופעתו מאת שר הקליטה, סגן יו"ר הכנסת, הרב הראשי לישראל, ונציגי ארגוני אסירי ציון מרומניה ועיראק. בסוף הספר ניתן למצוא את תולדות ארגון אסירי ציון, שירים מפרי עטם של החברים, מלון מושגים ומונחים, ורשימת הספרים אותם כתבו אסירי ציון חברי הארגון. חלק מקטעי הספר מתורגמים לרוסית. בחלק הפנימי של כריכת האלבום מופיעה מפה עם ציון מקום של 75 מחנות ריכוז, בתי סוהר רגילים ופסיכיאטרים.

סיפורו של אסיר
כפי שמופיע בספר

מנחם  נולד ב-16 באוגוסט 1913 בברסט ליטובסק. אביו היה מזכיר הקהילה היהודית בעירו ומראשוני הציונים בה. למד תחילה בחדר, בישיבה, בבית הספר היהודי 'תחכמוני' ובגימנסיה ממשלתית, ושמר מסורת כל ימיו. עד גיל 13 היה חבר 'השומר הצעיר', וכבר בגיל עשר נשא את נאומיו הראשונים. פרש מן 'השומר הצעיר' אחרי ששמע לראשונה את זאב ז'בוטינסקי. היה מפקד בית"ר בגליל בריסק. הוא נעצר וישב בכלא שישה שבועות, לאחר שאירגן הפגנה מול שגרירות בריטניה בוורשה למען הגדלת העולים מבית"ר לארץ ישראל. בשנת 1939 נתמנה לנציב בית"ר בפולין.
לאחר הכיבוש הנאצי הוצאה אמו להורג ואביו הוטבע בנהר ליד בריסק. עם כיבוש ורשה בידי הנאצים נמלט עם אשתו לליטא. הוא נעצר על ידי הסובייטים בשנת 1940 באשמת פעילות ציונית, ונידון לשמונה שנות מאסר עם עבודת פרך בסלילת כבישים.
בזכות נתינותו הפולנית שוחרר מהכלא וגוייס לצבא אנדרס, אתו הגיע לארץ ישראל בשנת 1942. כמה חודשים אחר כך השתחרר מהצבא הפולני וקיבל על עצמו [1944] את הפיקוד על מחתרת האצ"ל.
עוד כמה עשרות שנים חלפו עד שמנחם בגין זכה להיבחר לראש ממשלתה של מדינת ישראל. גם בתפקידו זה לא שכח את חבריו אסירי ציון, וכאשר יצא לפגישה עם נשיא מצרים סאדאת, הזמין את יחזקאל פולרביץ, יו"ר הוועד הפועל של ארגון אסירי ציון, להצטרף אליו.


דף דוגמה מהאלבום 'הארץ נקנית ביסורים'

     
להזמנת ספר לחץ על חזיתו



אב ובנו

המשורר יחזקאל פולרביץ נולד בשנת 1914 בעיירה יונישקיס בליטא. הוא קיבל חינוך עברי וציוני, וסיים את בית הספר התיכון העברי 'תרבות'. משנת 1928 היה פעיל
   בהסתדרות הנוער בית"ר. עם כיבוש ליטא על ידי הסובייטים גורש מהאוניברסיטה בקובנה בה למד כימיה. בשנת 1941 נאסר בעוון פעילות ציונית, ונידון לעשר שנות מאסר, ולגירוש לסיביר לכל חייו [יחד עמו גורשו אשתו ובנו הצעיר]. רק בשנת 1954 שוחרר ממאסרו, ויחד עם רעייתו אלה ובנם שב"י, חזרו לליטא. 
פולרביץ היה בין הראשונים שהעז לבקש רשות לעלות ארצה, עוד בהיותו בסיביר ב-1956. אחרי תשע שנים של מאבק, בשנת 1965, הצליח לעלות יחד עם משפחתו לארץ ישראל. מיום הגיעו ארצה התמסר כולו לעבודה ציבורית. בספטמבר 1969 הקים עם כמה מחבריו את ארגון אסירי ציון. הוציא לאור 7 ספרי שירה וסיפורת. בנו היחיד שב"י מאור שירת כרופא הצוללת 'דקר', שאבדה בים על כל אנשיה.

פולרביץ [יחזקאל אבי-
שב"י מאור]

נולד ב-1914 בעיירה יונישקיס\ ליטא. סים תיכון עברי בעיר שבלי [ליטא] ופעל בבית"ר משנת 1928. בשנים 1932-3 היה מפקד קן בית"ר בשבלי וכשעבר לראונאס - חבר נציבות בית"ר בליטא. מזמן לזמן כתב שירים שפורסמו בירחונים ובעיתונות בשפה העברית. עם כיבוש ליטא על ידי הסובייטים ירד למחתרת והיה אחד מפעיליה. ב-14 ביוני 1941 נעצר יחד עם אשתו אלה ובנו יחידו שב"י...

 
מתוך האלבום 'הארץ נקנית ביסורים'

האגדה מספרת כי במלאות לשב"י, בנו של יחזקאל פולרוביץ, תשע שנים, נלווה אל אמו לשוק; בראות אמו מוכר-תפוחים בדרך רצתה לקנות לבנה תפוח (שעלה חמישה רובלים) אך הוא סירב לה באמרו: "אם החלטת להוציא עלי כסף כה רב מוטב שתקני לי ספר לקריאה!"
 שב"י-יעקב בן יחזקאל ואלה  נולד בשנת 1939 בקובנו אשר בליטא. שמו המיוחד מורכב משני חלקים - שב"י, על שם שלמה בן-יוסף, שהועלה לגרדום על-ידי האנגלים. כן נקרא לו שם פרטי שני (יעקב) על שם יעקב רז, אחד מגיבורי אצ"ל. כאשר מלאו לו שנתיים גורש לסיביר יחד עם אמו וסבתו; על אביו נגזר מאסר של עשר שנים בשל ציונות בשנת 1941.  
עוד בשנת 1956, בהיות שב"י-יעקב תלמיד בבית-הספר התיכון, הגישו הוריו בפעם הראשונה את הדרישה לעלות לישראל יחד עם המסמכים הדרושים לשם כך. אך מפני היותם מחוסרי תעודת-זהות ככלואים בכפר הסיבירי נדחתה בקשתם לעלייה ולא הגיעה כלל לטיפול במוסדות הגבוהים. אך הנער, אשר מילדותו הוצת בו שביב של תקווה לעלות לארץ, לא נפל ברוחו - ומדי שנה האיץ בהוריו להגיש את המסמכים לעלייה.  לבסוף, בקיץ 1957, הורשה אביו לעזוב את סיביר ולחזור לליטא הסובייטית; והאם הגיעה אחריו רק בדצמבר 1957. שב"י-יעקב נשאר איפוא בסיביר לבדו והמשיך את לימודיו. כאשר סיים  את הפקולטה לרפואה, התחיל לעבוד כרופא במחוז פאלאנגה שבליטא הסובייטית. רק בתום שירותו בצבא הסובייטי בדרגת סגן (בשנת 1964) קיבלו, הוא יחד עם הוריו וסבתו, את הרשיון לעלייה לישראל. היה זה במאי 1965. השלטונות הסובייטים ניסו לשים עוד מכשול לרגליהם: הם נתנו את הסכמתם שההורים הזקנים יסעו לדרכם, אך בנם הצעיר יישאר 'מרצונו הטוב'. שב"י-יעקב לא נתן את הסכמתו להצעה זדונית זו, ולא חתם על שום מסמך בקשר לכך.  ביוני 1965 הגיעה המשפחה כולה לארץ ישראל. שב"י יצא ללמוד באולפן "עציון" בירושלים, ובזמן לימודיו שם כבר עבד כרופא ב"ביקור חולים". כאשר סיים את האולפן עבר לעבוד כרופא פנימי בבית-החולים "קפלן" אשר ברחובות. ביוני 1966 התגייס לצה"ל בתנאי-קבע, סיים את בבית-הספר לקצינים והמשיך את שירותו הצבאי כרופא בגדוד בנגב. כאשר שמע כי יש מחסור ברופאים בחיל-הים, התנדב לשרת בו ונתמנה כרופא שייטת הצוללות. אז נסע לאנגליה, גמר קורסים של צוללנות והתמחה ברפואה בשטח זה. במשך ימי מלחמת ששת הימים שירת באח"י "נוגה", עד שהצטרף לצוות צוללת 'דקר', בה מצא את מותו.

שירו של האב השכול

כרוח אנוכי פורש לרווחה זרועותי
ומנשק ברטט כבד את השכול החדש.
נחמה רק אחת בלבי ךיגון נטיעותי,
זרע הדרור הפורה הוא בשדה שנקדש.

ובוקעים הזרעים ופורצים בלבלוב חרישי
ופריחה עליזה תתאחד עם עצב השכול,
ואלטף כמו את בני הציץ הגמישי
וירעד הזלזל הקט והרך כבמחול.

אמא טובה, אדמתי, הציעה מיטה לנערים
והכחול בים הגדול הרדים את נערי.
קשת בענן תנגן את ברית בין הבתרים,
לך הם, הארץ והים עם עצב שירי

1973

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו



מגימנסיה 'הרצליה' לגולאג ברוסיה

מי יודע היכן נתקלתי בו בפעם הראשונה? אני כמעט בטוח שזה היה בצבא, באיזו ספריה קטנה ומוזנחת שאיש לא נגע בה שנים רבות. כך נהגתי, בכל בסיס אליו הגעתי חיפשתי את חדר התרבות. טלוויזיה ישנה, כמה משחקי חברה פגומים, כורסאות בסגנון של שנות ה-60, ו... מדף עם ספרים. כאמור נתקלתי בספר באחד הבסיסים בהם שהיתי. תחילה חשבתי שמדובר בספר 'דוקטור ז'יוואגו'. אכן הם מאוד דומים, גם בעוביים וגם בצבע הכריכה הכחול. אלא שהיה זה הספר 'אש התמיד' של אחד- א. צפוני ששמו לא היה מוכר לי. אני זוכר, שהמשפט הראשון הילך עלי קסמים: "סולומון פייגין, חברו של בנימין, יעץ לו לבלות את ימות החופשה בהאדיץ, פלך פולטאבה, מקום מגורי הוריו. בנימין היה אז סטודנט באחד האינסטיטוטים בעיר הבירה, בחור כבן עשרים ושלוש, מוצק שרירים ואיש חלומות."

  לקחתי את הספר לקריאה, אך המטלות הצבאיות והעייפות מנעו ממני לסיימו. שנים רבות היה העותק הצבאי בספרייתי. הספר נדד אתי בתחנות השונות בחיי. מעולם לא ניסיתי לבדוק מי הוא אותו א. צפוני הסופר, עליו נכתב בספר המשפט הסתום: 'א. צפוני הוא סופר עברי היושב בברית המועצות'. כאשר התחלתי לעסוק בספרים נתקלתי בספר כמה פעמים. עתה כבר ידעתי כי א. צפוני הוא שם בדוי של אסיר ציון - צבי פרייגרזון. ודאי תוכלו לשער את שמחתי כאשר גיליתי כי פרייגרזון מופיע באלבום אסירי ציון, ואוכל לסגור מעגל ולכתוב עליו. את העותק הצבאי כבר לא הצלחתי למצוא בספרייתי, וגם איני זוכר מי השאיל אותו. אולי נעשה 'צדק פואטי' והספר עשה את דרכו חזרה לאחד מבסיסי הצבא השונים...  
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

בשנת 1913 נשלח צבי פרייגרזון על ידי הוריו מרוסיה לארץ ישראל, ללמוד בגימנסיה 'הרצליה' בתל אביב. שנה מאושרת וחמימה עברה עליו. בקיץ 1914 נסע הנער לבקר את משפחתו ברוסיה, ובגלל האירועים ההיסטוריים לא חזר יותר לארץ ישראל, אלא רק לאחר מותו.
 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
 צבי נולד באוקטובר 1900 בעיירה שפטובקה בפלך ווהלין. לאחר שהגיע לביקור ברוסיה, נאלץ להישאר בה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הוא סיים את בית הספר תיכון באודיסה. בסוף שנות ה-20' השלים את לימודיו כמהנדס מכרות.
במשך כל אותן שנים, פורסמו סיפוריו ושיריו [אותם כתב בעברית] של פרייגרזון מחוץ לגבולות ברית המועצות, בשבועונים ספרותיים כמו: התקופה, העולם, כתובים, הדואר, גליונות, הדים ועוד.
לאחר הפסקה בכתיבתו העברית, חזר צבי לכתוב בימי מלחמת העולם השנייה. הוא התנדב לצבא, אך שוחרר בגלל מצב בריאותו.
במוסקבה, בתחילת שנות ה-40', כתב במשך שנים אחדות את חלקו הראשון של הרומן 'בדעוך המנורה'. הרומן פורסם כעבור 20 שנה בהוצאת 'עם עובד' תחת השם 'אש התמיד'. צבי פרייגרזון הסתתר מאחורי השם - א. צפוני.
בשנת 1946 החל סוכן מיוחד  לבילוש אחר 'פושעים' עברים - גריגורי גורדון לשכנעו לשלוח את סיפוריו לארץ ישראל. פרייגרזון העביר לפרובוקטור המלשין מספר סיפורים, אך בעוד הוא מאמין כי היצירות עושות את דרכן לארץ ישראל דרך פולין, הגיעו 'העדויות המרשיעות' לשלטונות. 
בחודש מרץ 1949 נידון פרייגרזון לעשר שנות מאסר.

 פרייגרזון צבי ז"ל

נולד ב-1900 בשפטובקה למשפחה ציונית. כתב שירים עבריים מילדותו, ונשאר נאמן לעברית כל ימיו, גם במחנות ההסגר. היה מגדולי הסופרים העבריים במחתרת בברית המועצות, ונודע בשמו הספרותי 'צפוני'. נעצר ב-1949 באשמת פעילות ציונית ונידון לעשר שנות מאסר.
שוחרר ב-1955 והמשיך בכתיבה, ספרו הראשון 'אש תמיד' הופיע ב-1961, והשני - יומן הזיכרונות ב-1976. נפטר ב-1974 בברית המועצות, ועפרו הובא ארצה ונטמן בבית העלמין של קיבוץ שפיים.

 
מתוך האלבום 'הארץ נקנית ביסורים'

אחד הדברים הבולטים אצל צבי פרייגרזון הייתה אהבתו לשפה העברית. "כבר בסוהר נשבעתי, שלא אזנח את השפה העברית, ואת זה הריני מקיים עד היום, ואם גם יאסרוני שנית ושלישית. עד נשמת אפי האחרונה אהבתי וכל נפשי - לשפה העברית'.
בהקדמתו לספר 'חבלי שם' כתב יהושע א. גלבוע [בעצמו - אסיר ציון]: 'בכל מקום שפרייגרזון נקלע אליו חיפש קירבתם של יהודים, אך בעיקר היה מאושר במצאו יודעי עברית, או היודעים שירים עבריים. באחד המחנות נקשרה ידידות חמה בין פרייגרזון ובין אסיר ציון יחזקאל פולארביץ' - בעל הכינוי הספרותי י. אבי שב"י מאור - המספר: פרייגרזון דיבר עברית רהוטה, חדישה. סימן שטיפל בה, שאהבה אותה. ביחידות דיבר עם עצמו עליה."
באחד מסיפוריו המרתקים בספר מתאר פרייגרזון את המאבקים האלימים והפסיכולוגיים שהיו לו עם חוקריו לאחר מאסרו - גידופים, מכות, השפלות, חוסר שינה. באחד המקרים, לאחר שהיכה ברקתו, פתח החוקר בשורה של גידופים גסים בשפה הרוסית.


להזמנת הספר לחץ על חזיתו 
 'אזרח פולקובניק!' אמרתי. '...אם אתה מתעלל בשפה הרוסית, שפתם של פושקין וטורגנייב, ומנבל את פיך באופן כה גס, הריני מכריז כי מעתה והלאה אין אני יודע רוסית, ועל מנגנון החקירה לדבר אתי בלשוני אני - בעברית.'
'הורידוהו לצינוק!' מפקד הפולקובניק...
לאחר שלוש יממות, בשעה השלישית בלילה, העלו אותי לקומה השניה, לחדר החוקר... התחלתי לרעוד בכל גופי עד נקישת שיניים. ישבתי אל שולחן האסירים. 'נו,' אמר החוקר, 'התדבר עכשיו?' הרעידה המכוערה לא פסקה. 'כבר אמרתי, כי מדבר אני אך עברית.' מלים אלו נאמרו עברית. 'אני אפתח את פיך!' הוא מוסיף דברי נבלה גסים כדרכו ולוחץ על כפתור הפעמון... נכנס הפולקובניק בעל העיניים הבולטות וניגש ישר אלי. 'נו, תדבר' - 'עברית!' אז אצל לי שתי מכות בראשי, אחת ביד ימינו, השנייה בשמאלו. שוב הרגשתי זרם דם על לחיי, אולם רעידותיי פסקו בבת אחת. 'התדבר?' - 'עברית! אך ורק עברית!' אז התנפלו עלי כל הקצינים והתחילו להכותני.



שלונסקי ויהודי ברית המועצות

"אני מקווה, כי בקרוב יימסר לדפוס תרגומו של גפונוב לרוסתוולי - 'עוטה עור הנמר'. זהו תרגום מצוין ומפליא. אני בטוח כי בצאת הספר לאור, הוא יעשה רושם רב. קיבלתי ממנו גם תרגום שיר משירי יבטושנקו - תרגום משובח. לפי כל הסימנים הרי הבחור הוא כלי מחזיק ברכה רבה. ואני שמח שהתוודענו."
ממכתבו של אברהם שלונסקי לישראל מינץ

מהנדס הבניין ישראל מינץ הכיר את בני משפחת שלונסקי כבר בשנת 1919 בקריוקובו, עיירת הולדתו של המשורר. אחר פגש בהם בין השנים 1925-6, בהיותו חבר בגדוד העבודה בתל יוסף. בגלל משבר אישי חזר מינץ לברית המועצות בראשית שנות ה-30'. בשנת 1937 הוא נאסר בעוון 'ציונות, ריגול וקונטר מהפכנות', ונכלא במחנה מעצר בוורקוטה, באיזור הקוטב הצפוני של רוסיה האירופאית.  לאחר שש שנים שוחרר ממעצרו אך נאלץ להישאר מרותק לוורקוטה עד שקיבל רהביליטאציה בשנת 1963. מינץ עבר לגור במוסקבה עד עלייתו לישראל. הוא חידש את קשריו עם שלונסקי כבר בשנת 1948, כאשר כתב לו כי כמה אנשים בוורקוטה מעוניינים להכיר את שירתו, וביקש ממנו את ספר השירים שלו וכמה מילונים ללימוד עברית.

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
קשר המכתבים ביניהם נתקיים עד מותו של שלונסקי. כל המכתבים משנות ה-40' וה-50' הוחרמו על ידי ה-נ.ק.וו.ד. בשנת 1977. במסגרת הוצאת כל כתביו של אברהם שלונסקי, התפרסם גם הכרך 'מכתבים ליהודים בברית המועצות'. האיגרות שכונסו בקובץ, נכתבו על ידי שלונסקי בעשור האחרון לחייו בין השנים 1962-1973. שלונסקי מבקש ממינץ עזרה בתרגום מונחים ברוסית שאינם מובנים לו, הוא מבקש ממנו שישיג עבורו ספרים החסרים בספרייתו והנחוצים לו במלאכת התרגום.

 מינץ ישראל  ז"ל

נולד ב-1900 בלודלין, רוסיה. מ-1919 היה מזכיר תנועת 'החלוץ' ברומני, והשנים 1922-23 - בכל רוסיה הלבנה. ב-1922 נעצר בסלוצק, רוסיה הלבנה, באשמת פעילות ציונית, וב-1937 נעצר שנית במוסקבה. שהה במחנות כפייה שונים 25 שנה.
שוחרר ב-1957 וב-1973 הצליח לעלות לישראל. היה חבר מועצת ארגון אסירי ציון וכתב ספר בשם 'הכלא הלבן'. נפטר ב-1989.

 
מתוך האלבום 'הארץ נקנית ביסורים'

  במכתביו מגלה שלונסקי יחס מיוחד  למתרגם הצעיר בוריס גפונוב [עוטה עור הנמר, שירים/ לרמונטוב]. הוא מגייס את מינץ להושיט לו עזרה בצד הרפואי. "מגפונוב קיבלתי לפני כמה ימים מכתב - לא כל כך משמח. גם ממכתבו, כממכתבך יודע אני, כי הוא עומד לחזור לבית החולים [במוסקבה], בסוף חודש זה. נראה, מה יהיו התוצאות." הוא מפציר במינץ לברר את מצבו הרפואי המדוייק של העילוי הצעיר, שהצליח בכוחות עצמו לתרגם לעברית את האפוס הגרוזני 'עוטה עור הנמר'. "השמועות על גפונוב אינן טובות. עדיין אין לי ידיעות אחרונות. דהיינו: מאחרי בדיקת הרופאים המחודשת. ההגיעו לכלל אבחנה ברורה? היש עמהם עצה לריפוי? וכו' וכו'... אני משער כי לא יקשה ממך לברר דבר זה מפי אמו, ואולי גם מפיו עצמו. כולנו כאן דואגים לו ומתפללים להחלמתו המהירה והשלמה."  
 
 דב [בוריס] גפונוב נולד בשנת 1934, והיה תופעה מפליאה בשנות הסבל של יהדות רוסיה. הוא חונך בבית אמו ברוח יהודית, והתאהב בשפה העברית. הוא ואמו חיו חיי עוני ודוחק בקטואיסי שבגרוזיה. את אושרו מוצא גפונוב בלימוד עצמי של השפה העברית ובתרגומים מגרוזינית ורוסית. תרגומיו עוררו השתאות והערצה אצל אברהם שלונסקי, והוא דאג להוציאם לאור בישראל.

בשנת 1977 התפרסמו ברבעון 'העבר' [לדברי ימי היהודים והיהדות ברוסיה], ספר כ"ב - 26 מכתבים שכתב דב גפונוב לידידו ישראל מינץ בשנים 1967-1970. גפונוב עוסק בהם בעיקר בספרות עברית. הוא מספר למינץ על תרגומיו, על ספרים חדשים שקיבל מישראל, על עבודתו המשותפת עם אברהם שלונסקי. פה ושם מסתננות מעט עובדות על מצבו הבריאותי והכלכלי. "משלונסקי עצמו לא קיבלתי עדיין שום ידיעה, ולפי החשבון עשוי מכתבו להגיע בראשית חודש זה, ב-5 או ב-6 בו לערך. אני גאה שרכשתי את לבו של אדם דגול וגדול זה ופעולתי חשובה בעיניו. אני מבין לרוחו ולצערו שאין לאל ידו לסייעני בחומר. אך לכשירצה - יוכל לסדר גם את השאלה הזאת, כי עזרה חומרית - הרבה פנים לה."
 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
 בהערותיו למכתבים כתב ישראל מינץ על דבריו אלו של גפונוב: "לאברהם שלונסקי נודעה המצוקה החומרית של גפונוב, ובאחד ממכתביו כתב לי שאת הדאגה הזאת עלינו להטיל על עמנו. דאגנו לזאת, לפי דעתי בכי טוב.
בסופו של דבר, הצליח שלונסקי לגייס תרומות כדי להעלות את גפונוב ואמו לישראל, ולשכן אותם בדירה ברמת גן. אך מצבו הבריאותי של המתרגם המוכשר התדרדר. הוא אושפז בבית החולים ליותר משנה, ולבסוף נפטר.

מפעל נוסף ושאפתני בו היה מעורב אברהם שלונסקי הוקדש גם הוא לאסיר ציון. בשנת 1962 יצא לאור בהוצאת 'עם עובד' הספר - 'הלא תשאלי', שירי ציון חדשים מברית המועצות, מאת ד. סתר. "הוצאת 'עם עובד' מתברכת בזכות שנפלה בחלקה להוציא לאור אוסף שירים זה שהגיע לידיה בדרך 'גלגול מחילות'." נכתב בהקדמה לספר. "בתוך הגולה שבגולה הרוסית של ימינו, באחד ממחנות הריכוז ועבודת הפרך שבירכתי צפונה של ברית המועצות, נתחברו שירים אלה רוסית בידי אסיר יהודי." האסיר היהודי מכונה בספר בשם בדוי - ד. סתר. ההתלהבות משיריו של המשורר האלמוני הייתה כה רבה, עד שמיטב המשוררים והמתרגמים חברו לעבודה על הספר. את השירים ערכו אברהם שלונסקי ומשה שרת, ובין המתרגמים ניתן למצוא את: צבי ארד, חנניה רייכמן, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, י. ליכטנבום, משה שרת ואברהם שלונסקי. מהדורתו הראשונה נחטפה מהמדפים תוך ימים ספורים, ומהדורתו השנייה יצאה לאור בתוך חודש ימים בלבד.

איני פייטן / ד. סתר
[תרגום: לאה גולדברג]

איני פייטן. חיי - מהות אחרת
ועל מצחי אין אות שירה זכה.
ידי רק אז אוחזת במחברת,
עת לא אוכל לשאת את השתיקה.

חוורת דיו שלי, בלי דם ורעל,
חשבון אבדותי איננו רב.
אך ברק-סכין - גם את מעלת בי מעל,
אדע במה אטבול עטי עכשיו!

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

כיום כבר מותר לגלות כי ד. סתר הוא - מיכאל בייטלסקי.  את השירים הבריח ארצה שאול אביגור, ראש המוסד לעלייה ב'. הוא הביא את כתב היד לגיסו - משה שרת, שעמד בראש הוצאת 'עם עובד'.



הטיסה לחתונה

ב- 16 בדצמבר 1970 נפתח בלנינגרד משפטם של 11 איש שנאשמו בחטיפת מטוס במטרה להסב את תשומת לב העולם לנעילת השערים בפני היהודים הרוצים לצאת מברית המועצות ולעלות לישראל. הקבוצה כללה 16 איש, רובם יהודים, שתכננו לחטוף מטוס מלנינגרד ולהגיע איתו לפינלנד - אך נעצרו על ידי הקג''ב עוד בטרם עלו למטוס. שני נאשמים, מארק דימשיץ הטייס ואדוארד קוזנצוב שעמד בראש הקבוצה, נידונו למוות ושאר הנאשמים נידונו לתקופות מאסר ממושכות. בזכות ההפגנות שהתקיימו ברחבי העולם הומר עונשם של דימשיץ וקוזנצוב ל- 15שנות מאסר, וב- 1979 הם ועוד שלושה מחבריהם שוחררו במסגרת עסקת חילופי אסירים.  חברי הקבוצה הגיעו לישראל והתקבלו בהתלהבות רבה מצד התושבים ומצד הממשלה, בראשותו של מנחם בגין.

צייר מאחורי הסורג

בין חברי הקבוצה היה גם בוריס פנסון, שהיה בן 24 בזמן הפעולה. הוא נתפס יחד עם חבריו ביער סמוך ללנינגרד, בעת ההתארגנות לקראת החטיפה. אחרי שישב בכלא 9 שנים, שוחרר יחד עם חבריו, זלמנסון, דימשיץ, קוזנצוב , אלטמן, חנוך והגיע לנתניה.

בוריס פנסון נולד בטשקנט, אוזבקיסטן, ב-1946. זמן מה לאחר מכן עברה משפחתו לריגה. ב-1956, עם גל המשפטים הכלכליים ברוסיה, נשפט אביו ל-7 שנות עבודת פרך, ובוריס נותר עם אמו שגידלה אותו מאז. כבר כתלמיד בבית הספר התעניין ברישום. הוא למד מגיל 14 עד 17 אצל הצייר סימון גלברג, והחליט להתמסר לאמנות.
 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
 בשנת 1963 נעצר בוריס ונשפט לחמש שנות עבודת פרך. לאחר ששוחרר החל שוב לצייר, והיה פעיל בתנועה הלאומית היהודית במטרה לעלות לישראל. כל בקשותיהם של בוריס ובני משפחתו לקבל אשרות יציאה לישראל, נתקלו בסירוב. ביולי 1970 נעצר בוריס פנסון עם שלושה יהודים אחרים ביער ליד לנינגרד. הם הואשמו בניסיון חטיפת מטוס כדי לצאת מגבולות ברית המועצות. בוריס נידון לעשר שנות עבודת פרך, ורק בשנת 1979 הגשים את חלומו ועלה ארצה.

פנסון בוריס

נולד ב-2 בינואר 1946  בעיר טשקנט. בשנת 1950 עברה משפחתו לריגה, לטביה, בה רכש השכלה בתחום האמנות. בשנת 1967 החליט לעלות לישראל, אבל נתקל בסירוב. לאור הסירובים האין סופיים לעלייה הצטרף לקבוצת צעירים יהודים שתכננו בריחה מתחום ברית המועצות. ביוני 1971 נעצר על ידי הק. ג. ב יחד עם שותפיו לבריחה וב-1970 נשפט בלנינגרד יחד עם חבריו באשמת נסיון לחטוף מטוס כדי לטוס לישראל, ונידון ל-10 שנות מאסר. שהה במחנות פוליטיים במורדוביה. הודות להסכם בינלאומי מיוחד עם ברית המועצות שוחרר, ובשנת 1979 עלה לישראל

 
מתוך האלבום 'הארץ נקנית ביסורים'

לנינגרד - ירושלים


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

אסיר ציון הלל בוטמן נולד בשנת 1932 בלנינגרד. סיים בשנת 1954 את חוק לימודיו במכון היורידי, ובשנת 1969 את הטכניון. היה ממיסדי ארגון הנוער הציוני בלנינגרד, ומיוזמי חטיפת המטוס, במטרה לעורר את דעת הקהל העולמית לבעיית היציאה של היהודים מברית המועצות. נאסר ב-15 ביוני 1970 ונידון במשפט לנינגרד השני לעשר שנות מאסר ומחנה כפייה. הוא שוחרר בשנת 1979 ועלה ארצה.
 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
מתוך הספר 'לנינגראד - ירושלים':
יום אחד, בשלהי נובמבר - ראשית דצמבר, טיילנו מארק ואני, לא הרחק מדירתי. הוא, כנראה, כבר החליט באותו זמן כי רשאי הוא להסתכן ולגלות לבו לפני.
כשהשיחה נגעה שוב בבעיית היציאה, אמר פתאום מארק:
- לא להפליג בדמיונות דרוש, אלא לקום ולהפליג ממש.
- כיצד? תמהתי.
- לחטוף מטוס. אמר מארק בשקט, וברור שהכל מחושב אצלו מכבר. ובאמת הייתה לו תוכנית: ניסע ליאראבאן, נקנה כרטיסי נסיעה במטוס קטן אנ-2 לקווי תעופה פנימיים, ובעודנו באוויר נאלץ את הטייס לשנות כיוון ולטוס לעבר תורכיה. אם הטייס יסרב, ינהג מארק בעצמו במטוס. הכל פשוט, ברור ומפחיד, ומפתיע לחלוטין.

בוטמן הלל

נולד ב-1932 בלנינגרד, והיה אחד מפעילי התנועה היהודית שהתעוררה בברית המועצות בשנות השישים. ב-1959 החל להורות עברית לצעירים יהודיים, אחרי שלמד את השפה בכוחות עצמו. הקים עם חברים אולפנים ללימוד עברית, היסטוריה ומסורת יהודית. ב-1970 נעצר כמארגן חטיפת המטוס ובאשמת החזקת ספרות אנטי סובייטית והשתייכות לארגון ציוני מחתרתי. ב-1972 נידון לעשר שנות מאסר ונשלח לכלא השמור ביותר - ולדימיר. שוחרר ב-1979. פרסם כמה ספרים ברוסית ובעברית.

 
מתוך האלבום 'הארץ נקנית ביסורים'



מתוך הספר-פדיה
הנה עוד כמה ספרים העוסקים ביהודי רוסיה,
ואת פרטיהם ניתן למצוא במאגר המידע שלנו באתר,  
הספר-פדיה - אנציקלופדיה לספרים ולסופרים.

         


         

         

לפרטים נוספים ולהזמנת ספר לחצו על חזיתו

אם אתם מעוניינים לקרוא חומר נוסף בנושא, הקלידו את המלים 'יהודי רוסיה' במנוע החיפוש של הקטלוג הכללי - הספר פדיה, באתר שלנו, תחת החיפוש 'מילות מפתח'.

למעבר לאתר לחצו כאן!

 



אסירי ציון בעיניים זרות
הצצה לכמה מהספרים המוצגים באתר האנגלי שלנו,
The Promised Book Land
המוקדש כולו לספרים בנושאי ארץ ישראל ועם ישראל.

  Shcharansky – Hero of Our Time


ביוגרפיה של אסיר ציון לשעבר אנטולי-נתן שרנסקי



מחיר: 50 ₪

לפרטים נוספים או להזמנת הספר לחץ כאן

From Moscow to Jerusalem

סיפוריהם של יהודים מברית המועצות אשר נלחמו על זכותם לעלות לישראל.
הספר לא תורגם לעברית


מחיר: 50 ₪

לפרטים נוספים או להזמנת הספר לחץ כאן

  The Jews of Hope

סיפוריהם האישיים של 24 מסורבי עלייה עמם שוחח המחבר בעת שביקר בברית המועצות בשנת 1983.
עותק עם הקדשת המחבר – ההיסטוריון מרטין גילברט

מחיר: 50 ש"ח

לפרטים נוספים או להזמנת הספר לחץ כאן



סוף שבוע בזכרון יעקב


הספרים בתמונה חייבים להימכר כדי לפנות מקום לספרים חדשים!!

אנו מזמינים אתכם למכירה מיוחדת
בחנות בזכרון יעקב.

מבצע סוף השבוע!

כל המחסנים שלנו מלאים בספרים!
אנו חייבים לפנות מקום לארגזים חדשים!
לכן - בסוף השבוע הקרוב, יום ו' ושבת,
08-09/05/2009, נקיים בחנות את המבצע
של כל הזמנים! הפעם כדאי לבוא עם שותפים
רבים. ככל שתרכשו יותר ספרים, המחיר יירד!
עשרה ספרים ראשונים במחיר 10 ש"ח לספר.
עשרה ספרים נוספים במחיר 9 ש"ח לספר.
עשרה נוספים ב-8 ש"ח!
וכן הלאה - עד למחיר של 4 ש"ח לספר!
אם תגיעו עם שותפים רבים, תוך זמן קצר
יהיה מחירו של  כל ספר בחנות -
4 ש"ח בלבד.

המכירה במזומן בלבד!

יום ו' 09.00+13.00
יום שבת 11.00-16.00

ואנחנו מתכוונים כל אלפי הספרים שבחנות,
ועוד אלפי הספרים שנביא מהמחסנים שלנו בזמן המבצע
!
לא כולל ספרים חדשים או מוזמנים.


החנות בזכרון יעקב -
רח' הנדיב 23,  04-6399749

אל תחמיצו!



מיומנו של מאתר ספרים

 16 עותקים אחרונים

מהספר 'מיומנו של מאתר ספרים' נשארו 16[!] עותקים בלבד. הספר לא יודפס יותר במהדורות חדשות, כך שזהו הזמן להשיג לעצמכם עותק חתום וממוספר בכתב ידו של המחבר!

 
16 עותקים אחרונים!

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאותיו של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!] ועוד ועוד.
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

הרצאות

ניתן להזמין את איתמר להרצאה בחוגי בית, בקיבוצים, ספריות ציבוריות ועוד.
א.
מיומנו של מאתר ספרים
בהרצאתו 'מיומנו של מאתר ספרים' מספר איתמר כיצד הכול החל. הוא מתאר את הימים הראשונים לפתיחת השירות לאיתור ספרים, את תגובות האנשים, את הבקשות הראשונות שהגיעו.

ב.
האם אתה יודע מי כתב את 'איה פלוטו'?
בהרצאתו זו חושף איתמר כמה תעלומות ספרותיות כמו: מי כתב את ספר הילדים 'איה פלוטו'? כיצד הגיעו דפים מתוך הספר 'נקמת אבות' לאורי אילן בצינוק הסורי? היכן, לעזאזל הידיים של טרומפלדור?

לפרטים על ההרצאות 04-6399749

סיפורים חדשים על המתרחש בעולמו של מוכר ספרים
ניתן למצוא ביומן של איתמר באתר.
למעבר לאתר לחץ כאן



הידעת?

את הספרים הבאים, אותם הדפסנו מחדש,
לא ניתן למצוא בחנויות אחרות,
אלא רק בחנות הספרים של איתמר

04-6399749


עותקים אחרונים! 

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!].
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

יהושע הפרוע/ היינריך הופמן

סיפוריהם המצחיקים-מפחידים של יהושע הפרוע, אלעזר האכזר, עזרא המפונק, גדי נדנדי, הזדים השחורים ועוד.
ספר זכרונות, 2002. כריכה רכה, 35 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

עולמו הקטן של דון קאמילו/ גוארסקי

מעשים ומאורעות מגוחכים המתרחשים בכפר איטלקי קטן, בין הכומר דון קאמילו ליריבו ראש הכפר הקומוניסט פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

דון קאמילו וצאן מרעיתו/ גוארסקי

המשכו של הספר "עולמו הקטן של דון קאמילו". המשך מעשיהם ומריבותיהם של הכומר דון קאמילו וראש הכפר פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

אחד עשר האלופים/ אדוארד בס

מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ ואחד עשר בניו. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן

 

גן גני/ לוין קיפניס, ימימה טשרנוביץ

סיפורים ושירים לגיל הגן: רמי רם רץ לגן/ לוין קיפניס, בנות שתים/ ח. נ. ביאליק, כושי ונושי / ימימה טשרנוביץ. מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת / לוין קיפניס ועוד.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן



 

"אלו בני ישראל"

הוצאת הספרים 'ספר זכרונות', יחד עם 'דף המידע של איתמר'
יוצאים בפרוייקט מיוחד לקראת יום השואה 2010.

ספר זיכרון מיוחד לנרצחים ולניצולים

       


הכוונה היא לפרסם ספר ובו תולדות חייהם של מי
שלא זכו שסיפוריהם יתפרסמו ברבים.
אם אתם מעוניינים לקחת חלק בפרויקט,
ולהנציח קרובי משפחה [במלל, תמונות ומיסמכים],
התקשרו אלינו לקבל פרטים נוספים.

ההשתתפות בספר כרוכה ברכישה מוקדמת של 10 עותקים.



קצת סדר בבקשה...

משיחות אקראיות עם אנשים, שמנו לב כי קיים בלבול קל אצל חלק מכם בנוגע לפעילות שלנו באינטרנט. הנה הסבר קצר.

חנות הספרים באינטרנט
לחיצה על הכותרת תעביר אתכם לחנות

בחנות ספרים העברית  ניתן למצוא כמה מדורים. מדור הספרים המומלצים -ובו כמה מאות ספרים מובחרים בנושאים שונים הנמצאים כרגע על מדפי החנות, ואותם אתם יכולים להזמין דרך האתר. מדור מועדון קוראים - בו אתם יכולים לכתוב על כל נושא הקשור לספרים.  מדור יומנו של מאתר ספרים - בו תוכלו למצוא אירועים מצחיקים ומיוחדים מעולמו של מוכר ספרים. הקטלוג הכללי - הספר-פדיה, מאגר מידע עצום על ספרים ועל סופרים, ועוד. האתר הזה פתוח לכולם, ומתעדכן מדי יום. כדי להגיע אליו אתם יכולים להקליד 'איתמר' בגוגל, והתוצאה הראשונה היא כתובת האתר. אנו ממליצים להכניס את האתר לרשימת המועדפים שלכם, ולבקר בו לפחות... פעם ביום.

The Promised Book Land
לחיצה על הכותרת תעביר אתכם לחנות

חנות הספרים באנגלית נועדה לתת פיתרון לכל מי ברחבי העולם המחפש ספרים בשפות זרות על ישראל, ציונות, יהדות, מזרח תיכון ועוד. גם כאן תוכלו למצוא  כמה מאות ספרים מובחרים בנושאים שונים הנמצאים כרגע על מדפי החנות, ואותם אתם יכולים להזמין דרך האתר. בין המדורים השונים תוכלו לקרוא 'השבוע לפני..' מה קרה בארץ ישראל לפני שנים רבות, מדור הידעת?, תמונה הקשורה לספרים מתוך הספרים, ועוד.

דף המידע
לחיצה על הכותרת תעביר אתכם לדף המידע האחרון

'דף המידע של איתמר' נשלח כיום לאלפי מנויים, בקצב גדילה מדהים של עשרות מצטרפים חדשים כל שבוע. מדובר בעיתון אינטרנטי בנושא ספרים ישנים. דף המידע נשלח פעמים בחודש היישר לתא הדואר האלקטרוני של המנוי. כדי לקבלו יש להירשם בעמוד השער של האתר. אנשים רבים, כך שמנו לב, מתייחסים לדף המידע כמו לאתר באינטרנט, אך אין זה כך. כדי לקרוא על הפעילות השוטפת שלנו, כדי להתעדכן במבצעים, שעות פתיחה, ספרים חדשים שהגיעו, יש להיכנס לאתר המתעדכן כל יום [לחץ כאן]

יבוא אישי
ספרים - בלי גבולות

כמו כל דבר טוב... גם השירות 'יבוא אישי' נולד במקרה, בלי תיכנון מראש. מדובר בשיתוף פעולה מוצלח במיוחד בין שני האתרים שלנו, העברי והאנגלי. לפתע התברר כי קיים ביקוש עצום למציאת ספרים בחו"ל. התהליך פשוט: אנו מקבלים הזמנה לספר. בעזרת קשרים שיצרנו ברחבי העולם, אנו מחפשים את העותק הזול ביותר במצב הטוב ביותר, נותנים הצעת מחיר ללקוח [כולל המשלוח מחו"ל וכולל המשלוח בארץ], ולאחר אישורו - דואגים להבאת הספר לארץ. הלקוח משלם רק כאשר הספר נמצא בידינו, ואנו יכולים לוודא את מצבו האמיתי.
רוצים להזמין ספר - לחצו כאן



אנו מבקשים את עזרת הציבור
מעקב

בדף המידע הקודם ביקשנו את עזרתכם במציאת הסיפור 'שלושה גרמנים טובים' אותו כתבה רוזה סטנדר. בעקבות הבקשה קיבלנו את המכתב הבא:

שלום,

בעניין בקשתכם לאתר את "שלושה גרמנים טובים"- שלמה גרודזנסקי היה סבי (מצד אמי), ואבי, שמעון זנדבנק, ערך את כתביו אחרי מותו. הפניתי את השאלה שלכם אליו ואל אמי, ולצערי התשובה היא שאיש מהקרובים לגרודזנסקי לא זוכר סיפור כזה. כה כתב אבי:
"בדקתי את עניין הסיפור על שלושת הגרמנים הטובים ולא העליתי דבר. לא זוכר דבר כזה, וגם מרים (דודתי, בתו של גרודזנסקי - ר.ז.) בדקה באינדקס של "אמות" (היה שם מדור של עדויות) ולא מצאה כלום. שאלתי גם את אברהם יבין, שיש לו זיכרון מופלא וכל דבר שסבא כתב עבר תחת ידיו, וגם הוא לא זוכר כלום".

אז זהו. אם משהו יצוץ, נשתף אתכם כמובן.

יום טוב,
רחלה זנדבנק

ביקשנו מאביטל נכדתה של רוזה סטנדר, לנסות לשחזר את עלילת אחד מהסיפורים.

גם אני הייתי פעם בן אדם

לאחר כשנתיים בגטו סבתי החליטה שהיא חייבת להבריח את אמי ואת עצמה מהגטו. היא התחילה לנסות וליצור קשר עם חברים ומכרים מחוץ לגטו על מנת לקבל עזרה. באחד מהבקרים היא הצטרפה בגניבה לקבוצת יהודים שיצאו לעבודה מחוץ לגטו. יציאה לעבודה מחוץ לגטו לוותה תמיד במשמר של נאצים שליוו את הקבוצה והשגיחו עליה. סבתי הצטרפה לקבוצה על מנת להגיע למכשיר טלפון ולנסות ליצור קשר טלפוני עם מכרים מלפני המלחמה. הקבוצה הגיעה לאתר העבודה, הקצין נאצי התיישב במשרדו והקבוצה החלה לעבוד. סבתי המתינה להזדמנות בה הקצין ייצא מהמשרד על מנת שתוכל להתגנב ולהשתמש בטלפון. מוקדם או מאוחר הזדמנות זו הגיעה לידיה והיא התגנבה למשרד על מנת להתקשר. איננו זוכרות למה, אך השיחה התנהלה בצרפתית. סבתי דיברה צרפתית שוטפת מתקופת לימודיה בפריז. בעוד השיחה מתנהלת, ללא שימת ליבה, חזר הקצין למשרד תפס אותה במעשיה,  והחל צורח.  צרחותיו זעזעו את כל האזור, עד כי כל חבריה לקבוצת העבודה היו בטוחים שרוזה משם כבר לא תצא. הקצין צרח בגרמנית דקות ארוכות. סבתי התאבנה למשמע הצעקות. לאחר דקות ארוכות, ככל הנראה הוציא הקצין את מלוא זעמו ואז שאל בשקט: "מאיפה את יודעת צרפתית?". סבתי ענתה בגרמנית רהוטה: "גם אני הייתי פעם בן אדם. למדתי בפריז" הקצין ענה "גם אני למדתי בפריז". בין הקצין הנאצי ליהודיה הרעבה התפתחה שיחה שיכלה להתנהל בבית קפה בברלין, בפריז או בקובנה. אנו יודעים בוודאות כי סבתי היתה רעבה ללחם אך ניתן לשער שהקצין הנאצי היה רעב לשיחה אינטלקטואלית. השיחה נמשכה זמן לא מבוטל, במהלכה חבריה של סבתי תהו מה פשר השקט שהשתרר במשרד. הם היו בטוחים שהקצין רצח אותה. בתום רגעים ארוכים של שיחה שאת תוכנה לא נדע,  שאלה סבתי את הקצין: "ועכשיו, אתה היית יכול להרוג אותי?" הקצין ענה "גבירתי היקרה (Gnädige Frau) , חוק זה חוק!" איכשהו סבתי יצאה מהמשרד ובתום יום העבודה חזרה עם קבוצת העובדים, לבתה ואביה שהמתינו לה בגטו. בסופו של דבר היא הצליחה ליצור קשר "עם החוץ" ולהבריח את אמי ואת עצמה אל מחוץ לגטו. בבריחתה זו היא השאירה מאחוריה את אביה מתוך ידיעה שככל הנראה לא תזכה לראות אותו יותר. ממקומות המסתור מחוץ לגטו ניסתה סבתי ללא הרף, למצוא מקום מסתור גם לאביה אך ללא הצלחה. הם המשיכו להתכתב עוד תקופה מסוימת ואז ניתק הקשר.

אם נתקלתם אי פעם בסיפור דומה, כתבו לנו לכאן



הבלוג האישי


 

מאות אנשים קוראים כל יום את היומן האישי של איתמר המתפרסם באתר
במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'. תוכלו למצוא בו אירועים, ופגישות, ואנקדוטות, ומציאות של ספרים, וקוריוזים שהסתתרו בין הדפים, ואנשים בחייו של מוכר ספרים.


 


 

יום ראשון 12 לאפריל 2009


 






מור מבאר שבע הייתה הראשונה. היא ביקשה את ספרו של יצחק אורפז – מסע דניאל. היא זכרה מתוכו את הקטע עם גרגר החול והקשר שלו לגיבור הספר. השארתי לה הודעה שהספר נמצא, אבל היא לא חזרה אלי. אחרי כמה הודעות התייאשתי והפסקתי את ניסיונותיי למצאה. אחריה התקשר אלי גיא בנוגע לספר 'מסע דניאל'. גם הוא זכר את גרגר החול. החזרתי לו טלפון שהספר ברשותי. הוא לא ענה. אחרי כמה הודעות התייאשתי והפסקתי את ניסיונותיי למצאו. לאחרונה קיבלתי הודעת דואר אלקטרוני: ברוך שאל אותי אם אני מכיר ספר שגיבורו – בחור בשם דניאל – יוצר קשר מיוחד עם גרגר חול. התקשרתי אליו והשארתי הודעה שהספר 'מסע דניאל' נמצא. חיכיתי כמה ימים והתקשרתי שוב בחשש. יש לי ניסיון לא טוב עם הספר הזה. לשמחתי הוא ענה. הוא היה מרוצה מאוד ממציאת הספר, אך כיוון שאין לא כרטיס אשראי, הוא ביקש להתקשר אלי מאוחר יותר עם מספר הכרטיס של בנו. עברו כבר יותר משבועיים והוא עדיין לא חזר אלי...
להזמנת הספר לחץ על חזיתו


 







ידעתי שזה יקרה לי. הרגשתי שאני עומד לעשות את הטעות, אבל עדיין לא הצלחתי לחמוק ממנה. יובל התקשר אלי לפני כמה דקות והתלונן על כך שהוא הזמין את 'ספר האידיליות' של שמעוני, אך במקום הספר המבוקש, הוא קיבל בחבילה ממני - ספר תנ"ך מלא. תנ"ך מלא! תנ"ך שהחיילים היו מקבלים פעם בתום הטירונות! כיצד לעזאזל – אתם בטח שואלים את עצמכם - התרחשה התקלה? ובכן, ליד שולחני נערמים הספרים אותם אני צריך לשלוח. בתוך כל ספר ממתינה חשבונית, והכתובת של הלקוח. לפעמים אני מודיע על מציאת ספר, אך הספר נמצא באחד ממחסניי. במקרה כזה אני שם את החשבונית והכתובת במקום מסוים, עד שהספר המבוקש יגיע אלי למשלוח. 'המקום המסוים' הוא ספר תנ"ך מלא צבאי, אשר נמצא דרך קבע על שולחני, ומדי פעם אני מעיין בו בחיפוש חומר לדפי המידע. בפיזור הדעת – כנראה - לקחתי אותו לידי, ראיתי את החשבונית והכתובת של יובל, ועשיתי מה שכל מוכר ספרים מצוי היה עושה... שלחתי את הספר ללקוח.


להזמנת הספר לחץ על חזיתו


 


 


 



מה בדף המידע הבא?

 

 

רוצים לנחש?



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן