דף מידע מספר 69   

10 יולי 2014

 

עם הספר
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הביטו היטב בתמונה.
מה היא מספרת לכם?
בחורה יושבת בשלווה על החלון וקוראת ספר.
התמונה צולמה לפני עשרות שנים בבית ההבראה 'ארזה' בירושלים.

או בשמו המלא - 'ארזה בית הבראה לחלוצים'.
ייתכן ומדובר בחולה, או אולי במי מהצוות אשר החליטה לנוח לאחר סידור החדר.
האם החלוצה מודעת למצלמה? האם היא מעמידה פנים כקוראת?
האם היא מרגישה כי לא רק הצלם מביט בה.
הביטו היטב ברקע.
מעל ברכה של הנערה תבחינו בבחור צעיר עם כובע המתבונן במתרחש.
מי הוא?

את התמונה שלח לנו פרופ' יואל דונחין מתוך אוסף צילומי 'הדסה', והיא אחת התמונות המרכיבות את הארכיון החדש שפתחנו באתר האנגלי -


ארכיון תמונות יהודי-ספרותי

הרעיון פשוט - להראות בעזרת צילומים כי אנחנו באמת 'עם הספר'. כל תמונה אשר מורכבת מאנשים ומספרים והקשרה יהודי או ישראלי, תמצא את מקומה בארכיון. מאז שהודענו על הקמתו קיבלנו עשרות צילומים מאנשים פרטים, מארכיונים ומספריות. אם גם לכם יש בבית תמונה בה אתם או מי מבני משפחתכם נמצא בחברת ספרים, אם יש לכם תמונות של ספריית ילדותכם, שלחו לנו אותה לכתובת המצורפת, עם כמה שיותר פרטים.

 
pics@promised-book.com

את דף המידע מס. 69 אנו גאים להקדיש לארכיון , ולסיפורן של כמה מהתמונות המופיעות בו. בסופו של הדף תוכלו למצוא קישור לאתר האנגלי, אנו ממליצים לעבור לשם כדי לראות את שאר התמונות המופיעות בארכיון. בכל יום אנו מוסיפים תמונות חדשות

         

 



מייקל קלארק
~~~~~~~~~~~~~~~~~


הביטו היטב בתמונה.
רובכם ודאי מזהים בה את דמותו של נשיא המדינה הראשון חיים וייצמן. לצדו יושבת רעייתו ורה. הספרים ברקע משדרים אי-סדר ופשטות. איש לא אירגן אותם במיוחד לצילום. על השולחן מונחת תמונה של גבר צעיר.  ראו את שמחת החיים במבטו. מי הוא? האם זה אחד משני בניהם של הזוג הנשיאותי?  כאשר נתקלנו בתמונה בתוך הספר  הנשיא הראשון של מדינת ישראל, הנחנו באופן טבעי כי מדובר בתמונה של אחד מבניהם של הזוג וייצמן.


הבנים: בנימין בן 14, מיכאל  בן 7

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
 מעט מאוד ידוע על בניו של הנשיא הראשון.
בזמן מלחמת העולם השנייה היו שני הבנים בשירות פעיל בצבא הבריטי. בנג'י הבכור, עשה עם יחידתו, יחידת תותחנים נגד-אוירונים, בשדה התעופה בקנט, בנתיב הפלישה. הגדוד היה נתון תכופות תחת אש במשך ימים רצופים. לאחר שירות של חצי שנה נאלץ בנג'י לבלות כמה חודשים בבית חולים, לאחר שלקה בהלם קרב. הבן הצעיר מיכאל הפך לטייס בחיל האויר הבריטי. ב-13 בפברואר 1942, התקבלה הידיעה כי מיכאל נמצא ברשימת הטייסים הנעדרים. 
כנראה - כך חשבנו - מדובר בתמונתו של מיכאל שנהרג. ראו את העצב העמוק בפניהם של ההורים השכולים.  ראו את העצב שמקרינים הספרים. בספרה 'חיי עם וייצמן' מתארת ורה וייצמן כיצד הודיעו להם את שקרה לבנם הצעיר, קצין- הטיס בחיל האוויר המלכותי הבריטי.

 "ביום ה', 12 בפברואר, הגענו לבריסטול ולנו שם לקראת הטיסה לניו יורק למחרת. בערך בשעה שבע בבוקר, בעוד אנו מחכים באולם הכניסה של המלון למכונית, שתסיע אותנו לשדה התעופה, נקרא חיים פתאום אל הטלפון. באופן אינסטינקטיבי ידעתי, שזאת בשורה קשה על אודות בננו הטייס. כעבור דקות אחדות ראיתי את חיים יורד במדרגות לאט לאט, כמי שאיננו ממהר לבשר לי את הבשורה המרה. שאלתי רק: "נעדר או מת?"
"נעדר," השיב בקול רפה.

להזמנת הספר לחץ על חזיתו 

כאשר פרסמנו את התמונה בארכיון התמונות היהודי-ספרותי, כתבנו מתחתיה: "חיים וייצמן ורעייתו ורה בביתם ברחובות. התמונה על השולחן היא של בנם מיכאל אשר היה טייס בחיל האוויר הבריטי ונהרג בפעילות מבצעית בשנת 1942." כעבור כמה ימים שלח לנו חיים, מוותיקי לקוחותינו, הודעה: "אינני בטוח שהצילום על שולחנם של ורה וחיים וייצמן הוא של בנם מיכאל אשר מטוסו אבד בים. אולי הוא בנם הבכור בנימין. ניסיתי לפשפש בספרי אך לא הגעתי למסקנה חד משמעית." התחלנו לחפש סימוכין להשערתנו, אולם לא הצלחנו למצוא תשובה מוחלטת. בספרו של עזר וייצמן מצאנו את הקטע הבא:

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
 "להיות טייס, מלבד מה שזה קדח בליבי ודחק הצידה כל דבר אחר - הייתה לי גם איזו התחייבות בכתב על הדרך הזאת. חודשיים לפני טיסת הסולו שלי, בפברואר 1942, נפל בן דודי מיכאל [מייקל]... מייקל היה סרן בר.א.ף. הבריטי. הוא יצא לסיור אווירי במטוס דו מנועי בין חופי אנגליה וספרד עם צוות של עוד ששה, ועקבותיהם נעלמו... אז, בפברואר 1942, כאשר מייקל נפל, כאשר שמעתי כמה קשה הדבר על הדוד חיים, כתבתי לו: 'החלטתי להתגייס לר.א.ף. הבריטי. אני אמשיך בדרכו של מייקל'. ואמנם, לאחר ארבעה-חמישה חודשים, התגייסתי."

בוקר אחד התקשרתי למרב, לה מצאתי ספר שהזמינה. כאשר נתנה לי את כתובתה, ביקשה שאשלח את הספר למקום עבודתה בגנזך וייצמן. מייד קטעתי אותה, ושאלחתי אותה על התמונה של הבחור הצעיר המונחת על שולחנם של בני הזוג וייצמן. מרב הפתיעה אותי. פינת הישיבה כפי שהיא מצולמת בתמונה, נשארה עד היום באותו מצב, וגם התמונה עדיין מונחת על השולחן. אך אין זאת תמונתו של בנם מיכאל וגם לא של בכורם בנג'י. זאת היא תמונתו של מייקל קלארק.
והנה סיפורו המיוחד:

באביב 1939 באו מיכאל וייצמן ומייקל קלארק, שני חברים טובים עוד מבית הספר היסודי, לבלות את חופשתם ברחובות. מייקל בן העשרים ושתים עשה את דרכו לארץ ישראל רכוב על אופנוע, כשהוא עובר דרך אירופה כולה, תורכיה וסוריה. לאחר זמן מה חזר מיכאל לאנגליה לבחינת גמר, ואילו מייקל נשאר בבית ידידו ברחובות. ימים אחדים לפני פרסום הספר הלבן בשנת 1939 יצאו שלושה - ורה וייצמן, לורנה וינגייט ומייקל קלארק, לסיור קצר בלבנון ובסוריה. הטיול עבר
 בנעימים והשלושה היו במצב רוח עליז במיוחד. כאשר חזרו לרחובות ביקש מייקל לצאת לתל אביב על אופנועו, כדי לרכוש ספר דקדוק רוסי. תוכניתו הייתה לבקר בברית המועצות בדרכו חזרה לאנגליה, והוא רצה ללמוד מעט רוסית. אמו של ידידו התחננה בפניו שיקח את מכוניתה. "אולי יהיו יריות," היא אמרה לו, "ואופנוע הוא מטרה נוחה."  
כעבור כמה שעות נודע כי אבו ג'ילדה, אחד מראשי הכנופיות, ירה במייקל על אופנועו, והרגו במרחק קילומטר וחצי מבית וייצמן. מייקל קלארק נקבר בבית הקברות הצבאי ברמלה, אלפי קילומטרים מביתו.

   
צילום: דורית גני

 

 
 ארכיון תמונות יהודי-ספרותי
למעבר לארכיון לחץ על התמונה, לחזרה לדף המידע - סגור את החלון שנפתח.



ברוידא
~~~~~~~~~

   

הביטו היטב בתמונות.
למרות שחלפו כמה שנים בין צילום לצילום, עדיין בולט בשניהם מוטיב אחד מרכזי - הספרים. בתמונה הראשונה ניתן לראות את סבתא זלדה ושני האחים ברוך ושמואל לבית ברוידא. מאחוריהם ארון עם ספרים, ובידיהם - גם בידי הסבתא וגם בידי ברוך הבכור - מוחזקים ספרים. התמונה השניה צולמה כמה שנים אחר כך, שני האחים עומדים צמודים זה לזה ובידיהם הספר הגדול ביותר שהצליח הצלם למצוא.

כעבור כ-40 שנה הצטלם ישעיהו ברוידא, אביהם של הילדים, ובנה של זלדה בחדר עבודתו. גם לו היה חשוב מאוד להבליט את קיומם של הספרים בגבו.

 ישעיהו ברוידא עלה ארצה ב-1906 עם אחותו חיה, לימים רעייתו של הסופר יוסף חיים ברנר, ועם אמו, מהעיר דרוזגיניק שבליטא, כאשר היה כבן 20. ברוידא הצעיר לא רצה להתפרנס מצדקה, מספר נכדו, גדעון ברוידא. לכן, נסע לדרום אפריקה, שם למד ראיית חשבון, תוך כדי עבודה בחנות, שבה גם התגורר בלילות כדי לחסוך כסף. כך רכש ברוידא לא רק תעודת רואה חשבון אלא גם אזרחות בריטית, ועימה גם אימץ לעצמו דמות אנגלית לכל דבר. כוונתו של ברוידא היתה להשתקע בבריטניה.  
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

הוא חזר ארצה ב-1912 לביקור קצר, אך נשאר בארץ בשל "תרגיל" של אחותו חיה: היא הכירה לו את אחת מחברותיה, האהבה פרחה וישעיהו נשאר עם אהובתו. עבודתו הראשונה כרואה חשבון היתה שנה מאוחר יותר, ב"מפעלי בצלאל" - הזרוע הייצורית של בית הספר לאמנות בהנהלת פרופ' בוריס שץ. כנתין בריטי, גורש ברוידא מן הארץ בידי העות'מאנים בימי מלחמת העולם הראשונה. לאחר הכיבוש הבריטי, בשלהי 1917, שב ממצרים ארצה, וצורף להנהלה הציונית כאיש הכספים וכחבר בצוות הקישור עם השלטון הצבאי הבריטי. יחד עם היהודים ההולנדים ויקטור ון-וריזלנד ולזר בבלי - אביו של דן בבלי, שעם משרדו התמזג לאחר עשרות שנים משרד ברוידא - הניח ברוידא את היסודות להקמתו של מעין "משרד אוצר" ראשוני, על פי המתכונת המוסדית הבריטית. המשימה לא היתה קלה, מציין גדעון ברוידא, מאחר שבענייני הכספים שרד ביישוב תוהו ובוהו, ושלטו עדיין שיטות החלוקה והשתדלנות. ון-וריזלנד, בבלי וברוידא עמלו להעלאת הנושא הכספי על פסים של מדיניות כלכלית מסודרת ושל הכנת תקציבים מסודרים.

 
 ארכיון תמונות יהודי-ספרותי
למעבר לארכיון לחץ על התמונה, לחזרה לדף המידע - סגור את החלון שנפתח.



מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~



הביטו היטב בתמונה.
מדובר בעולם נעלם. מדובר בתקופה פרה-היסטורית. האנשים בתמונה הם תלמידים ואזרחים, העסוקים במשהו שהיום כבר קשה להבין. התלמידים שבתמונה - בשולחן מימין - באו במיוחד לספרייה ב-'בית האזרח' ברחוב ביאליק ברמת גן, כדי להכין שיעורי בית או להתכונן למבחן. הביטו בפניהם. הם אינם מכירים את המושג 'מנוע חיפוש', הם עדיין לא שמעו על 'גוגל'! המבוגרים בתמונה נכנסו כדי לפוש מהמולת היום, מי בעיתון ומי בספר.

   
ילד טוב רמת-גן קורא ספרים

העיר רמת גן, בה נולדתי וגדלתי, הייתה מוקפת ספרים. כך לפחות היה נדמה לי בילדותי. ספריות רבות, חנויות ספרים, ובעיקר ספרים בכל בית - בהול, בסלון, בחדר הילדים, ובבוידעם.

 

היום כשאני מגיע לבתיהם של אנשים כדי לקחת מהם ספרים ישנים, אני יודע במבט ראשון מי מהם רמת-גני. אין פשוט מזה. שני ספרים מסגירים את זהותם. שני ספרים שרובכם [תל אביבים, ירושלמים, חיפאים וכו'] לא שמעתם עליהם מעולם: 'במו ידי', 'בכח המעשה'. שניים שהם בעצם אחד. את הראשון, כך נדמה לי, קיבלתי בסוף אחת משנות לימודי בבית הספר היסודי 'תל גנים', את השני קיבלתי, כנראה, בסיום כיתה ח', לקראת המעבר לבית ספר תיכון 'בליך'.

   
להזמנת הספר לחץ על חזיתו


יחד עם ספר תנ"ך מלא מתנת מועצת פועלי רמת גן, ואלבום תמונות לרך הנולד מתנת מח' הרווחה של העיריה, החזיק כל ילד טוב רמת גן את שני ספריו של 'אברהם אבינו', הלא הוא ראש העיר האגדי - אברהם קריניצי.
רק בעזרת ספריו הכרנו שמות כמו א. ד. גורדון, מאיר דיזנגוף, ד"ר חיסין, ג'מאל פחה, דוד ילין, חסן בק וכמובן מיכאל הלפרין.
מיכאל 'גיבור ישראל' הצית את דמיונם של ילדי רמת גן במעשיו המופלאים:

 פעם עשה מיכאל מעשה נועז שהרים את קרן כבוד ישראל. קרקס בא ליפו. המונים המונים נהרו אליו מדי ערב בערב... וערב ערב חזר בקרקס אותו דבר: מאלף החיות יוצא למרכז ושואל: -"מי מן הקהל מוכן להתנדב ולהיכנס לכלוב האריות?"
אין צורך לומר שלא נמצא מתנדב כזה בין הקהל. המאלף ידע את נפש ההמונים ולא נתעייף מלחזור שוב ושוב על הצעתו. העובדה שלא נמצא מתנדב, העלתה את המאלף ואת גבורתו בעיני הקהל בשעה שהוא הולך וסובב בתוך הכלוב עם האריות.

 
 עד שנזדמנו פעם אנחנו לקרקס ובראשנו מיכאל הלפרין. הדבר היה במוצאי שבת. הקהל היה גדול מאוד, הפעם באו גם יהודים רבים...
כשיצא המאלף לזירה והכריז את הכרזתו הרגילה, קם פתאום מיכאל ואמר: 'אני נכנס!' חשמל לא היה עוד ביפו אבל הקהל נתחשמל למשמע הודעה זו, וקמה התרגשות רבה.
מיכאל ירד בשקט ממקומו, עלה לזירה, פתח את פתחו של הכלוב, נכנס, וכדי שיהיה ברור לכל, שלא לשמו נכנס, כי אם לשם ישראל וכבודו, התייצב דום ושר את...'התקווה'.

ימים רבים עברו מאז קראתי לראשונה את סיפורו של מיכאל הלפרין בספריו של קריניצי. במשך השנים זכרתי את הסיפור היטב. כאשר התחלתי לעסוק באיתור ספרים הוזמנתי כמה וכמה פעמים לפשפש במחסניהן של ספריות ברמת גן. חלקן - ספריות בהן נהגתי לבקר בילדותי. אל אחת מהן הוזמנתי לפני שנים. הייתה זאת הספריה בבית מועצת הפועלים בכיכר 'כופר הישוב', ליד ביתם של פאש ושל נמש ואבי אשכנזי.
האיש שהזמין אותי סיפר לי כי הספרייה עומדת למכירה לציבור הרחב, אך כיוון שהוא מאזין קבוע לפינה שלי המשודרת בתוכניתו של ירון אנוש, הוא מוכן לעשות לי 'פרוטקציה', ולהכניס אותי שעה לפני כולם. כמובן ששמחתי. אין דבר המשמח מוכר ספרים יותר מאשר להיות הראשון שעובר על ספרים, כך אתה יכול לבחור את הספרים הטובים ביותר. המכירה הכללית הייתה אמורה להתחיל ב-09.00 בבוקר, ואני התייצבתי במקום כמה דקות לפני השעה 08.00. כאשר נפתחו הדלתות לפני, התחלתי לעבור במהירות על המדפים, ולשלוף את הספרים הנחוצים לי.
כעבור שעה הגיעו הקונים האחרים. האחראי על הספרייה נכנס לבדוק מה מצבי, ונדהם לראות את הערימה העלובה של הספרים שמצאתי. הוא נדהם לראות אותי יושב על אחד הכיסאות הישנים שקוע כולי בקריאת ספר שכלל לא ידעתי על קיומו.

 עד אותו בוקר הכרתי את סיפורו של מיכאל הלפרין רק מקריאה בספריו של קריניצי, והנה בספריה הציבורית בה בקרתי פעמים רבות בילדותי, ספריה שנמצאת ברחוב יהלום שהחליף את שמו לרחוב... קריניצי, מצאתי את הספר 'אבי מיכאל הלפרן', אותו כתב ירמיהו, בנו של מיכאל [האמת שעד אותו רגע לא העלתי בדעתי כלל כי לאיש הנכנס לכלוב אריות יש גם משפחה וילדים], דפדפתי במהירות בספר, מצאתי את הקטע בו מספר הבן על מעשהו הנועז של אביו בגוב האריות, והתחלתי קורא, שוכח לחלוטין את הפרוטקציה שעשו לי, את אלפי הספרים הממתינים לי, ואת עשרות הקונים הצובאים על שערי הספרייה הסגורים וממתינים רק לפתיחתם, כדי לחטוף מתחת לאפי את כל הספרים הטובים!   
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 
 ארכיון תמונות יהודי-ספרותי
למעבר לארכיון לחץ על התמונה, לחזרה לדף המידע - סגור את החלון שנפתח.



ספרים בכלא המצרי

       


הביטו היטב בתמונות.
מה משותף לגברים הצעירים?כולם עומדים באותו חדר, באותה זווית, כשמאחוריהם אותם ספרים. האם אתם יכולים לנחש מי הם? מה הקשר ביניהם? למי מהם שייכים הספרים על המדפים? התמונות לקוחות מתוך ספרו של יאיר דורי - סיפורו של צנחן ישראלי בשבי המצרי. הראשון מימין שמו אבינועם קלדס, הוא בן עשרים וחמש, רזה וגבוה. הטייס אבינועם קלדס נישבה בתאריך 9 בפברואר 1970. מטוסו נפגע כ-40 ק"מ בתוך השטח המצרי, והוא צנח בשמי מאנזלה. אבינועם, יליד קיבוץ, עבר עם הוריו לתל אביב בגיל תשע. חודש אחד בלבד לפני הטיסה המבצעית בה נפל בשבי, נשא אבינועם אשה. בתמונה הוא נראה - כמו שאר חבריו -  בחדר המעצר בכלא 'עבאסייה', ליד כוננית הספרים שבנו השבוים הישראלים בעצמם. השני מימין הוא 'זקן' השבויים בקהיר, דן אבידן, בן 36, הבכור לילדי קיבוץ עין השופט. דן נישבה בתאריך 14 לדצמבר 1969, בידי מארב מצרי על שפת התעלה, בהיותו בסיור בג'יפ. נהגו נהרג, ודן נפצע בשתי רגליו. שני הבחורים אחריו הן מוטי א' ומוטי ב'.


ליל הסדר תשל"ב בשבי המצרי. עשרת שבויי ישראל במצרים מסובים לשולחן ערוך
לסדר פסח בחדר המעצר בכלא 'עבאסייה'. בראש השולחן מי שהיה רבה הראשי
של הקהילה היהודית בקאהיר, הרב דואק, שעזב את מצרים בראשית שנת 1972.
לימינו של הרב דואק: דן אבידן, מרדכי בבלר, אבינועם קלדס, דוד לוי, עמוס לויטוב.
לשמאלו: רמי הרפז, מרדכי כהן, מנחם עיני, יצחק פיר, עמוס זמיר. ברקע, מאחורי
גבו של הרב דואק, הספרייה העברית של שבויינו במצרים. הספרים נשלחו מהארץ.
את המדפים בנו הבחורים בעצמם.

מאין הגיעו הספרים לתא הכלא במצרים? בספרו מספר יאיר דורי על מכתבים שהגיעו מהארץ, על חבילות עם בגדים חמים, תקליטים [של החיפושיות!], תכשירים להשמדת חרקים ו...ספרים. "הרבנו בקריאה. ספרים רבים נשלחו אלינו מהארץ ןהגיעו לידינו באמצעות 'הצלב האדום'. הקריאה בהם מילאה את מירב שעות היום." כיוון שהיה העולה החדש היחיד בחברת השבויים הצברים, החליטו חבריו של יאיר לפתוח 'אולפן לעברית' עבורו, כשספר הלימוד הוא ספר עם סיפורי דמון ראניון בתרגום לעברי.  בשעות הבוקר היו נערכים קורסים לאנגלית מתמטיקה או שירטוט, לפי ספרי הלימוד שהגיעו מהארץ.  
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
"יום אחד הגיע ספר ברידג'." מספר דורי בספרו, " האתגר היה מתוחכם יותר מה'קאנסטה' שלימדתי את חברי... היום, יכולני להעיד, כי כל הבחורים שלנו בכלא קאהיר הם אלופי ברידג'".
אפילו טקס פורים המצחיק והפרוע נפתח בקריאת קטעים מספריו של ש"י עגנון.

עשרה חודשים לאחר נפילתו בשבי, חזר יאיר דורי מהשבי המצרי ללא יד ימין, רטייה על עינו וצלקות עמוקות בכל חלקי גופו. "מה שלום הבחורים?" שאלה זו... הייתה שאלת הבכורה בסידרה ארוכה וסטאנדרטית. היא חזרה ונשנתה אחר כך, מאות ואלפי פעמים, מפי כל: ראש הממשלה, שרים, מפקדים בכירים בצה"ל ופשוטי עם. ובפי כולם אותה שאלה:
מה שלומם של הבחורים?"

ובאותו הזמן, בתא קטן בכלא עבאסייה שבמצרים, ישבו ארבעה אנשים ועסקו במרץ בתרגום מאנגלית לעברית. שבע מחברות מצריות כתובות בעברית צפופה הם מילאו. יצחק פיר אחד מהרביעיה, חובב ספרי מדע בדיוני מושבע, קיבל מהוריו באמצעות הצלב האדום ספר של טולקין באנגלית, והוא ושלושה מחבריו - רמי הרפז, מנחם עיני, ואבינעם קלדס - חיילי צה"ל שנפלו בשבי המצרים עסקו יומם וליל בהוביט - הוא הננס רודף השלום - היוצא בראש חבורת גמדים למסע הרפתקאות, במטרה ללחום בדרקון שחמס את ממלכתם.

בשנת 1977 יצא לאור הספר 'הוביט' בתרגומם של הארבעה לאור, והוא נחשב עד היום לקלאסיקה של ספרי המדע בדיוני והפנטזיה. התרגום נקרא 'תרגום הטייסים', בגלל העובדה שארבעת המתרגמים היו טייסי חיל האויר שנפלו בשבי בזמן מלחמת ההתשה.

 
 ארכיון תמונות יהודי-ספרותי
למעבר לארכיון לחץ על התמונה, לחזרה לדף המידע - סגור את החלון שנפתח.



עלו לשלום

 

הביטו היטב בתמונה.
הביטו בספרים מאחורי גבו של בעליהם. מדובר באוצר. לא פחות ולא יותר. אוצר בלום של ידע, ושל חכמה. כל ספר במקומו. הספרים עצמם נקיים ושמורים כיאה למי שעבד שנים רבות כספרן בבית הספרים הלאומי.

גרשם שלום 1897-1992 היה אספן כפייתי של ספרים, בעיקר של ספרים העוסקים בקבלה. תשוקה עזה בערה בו להגיע באיסוף זה לידי שלמות. הוא רכש בשיטתיות את כל ספרות הקבלה; את כל ספריה, מקורותיה וספרי המחקר שנכתבו עליה. בעלייתו ארצה הביא אתו 2000 ספרים, מהם 600 ספרי קבלה. בשנת 1937 הדפיס שלום קונטרס ובו רשימת ספרי הקבלה והחסידות המבוקשים לאוסף ספריו, שמונים ספרים עבריים ושלושים ואחד ספרים לועזיים. את שמו של הקונטרס 'עלו לשלום' הציע לו הסופר ש"י עגנון.

בספרו 'מברלין לירושלים' מתאר שלום את ספרייתו הפרטית.  "לאחר מלחמת העולם הראשונה ספוגה הייתה ירושלים ספרים עברים עתיקים. תמיד היו באים יהודים רבים לירושלים מכל קצוי תבל, על פי רוב עם ספריהם, כדי להתפלל שם, ללמוד ולמות. בשנות המלחמה, ובעיקר ב-1916, שררו כאן רעב כבד ומגיפות, ורבים מתו. ספריהם משארו והיו מוטלים ערימות ערימות אצל מוכרי הספרים ברובע היהודי בעיר העתיקה ובמאה שערים...

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
...הייתי אחד הקונים המעטים בשוק זה [ספרי קבלה] ואילו היה לי כסף מספיק, יכולתי לשלוט בו, לפני שאספנים אחרים התחילו להתחרות בי, כמו עגנון, הד"ר ישראל מהלמן, זלמן שוקן והרב פישמן [מיימון]. מכל מקום, ניתן לתאוות האספנות הגוברת שלי להתפתח ורק תוכנו העלוב של ארנק הכסף שלי הגביל אותה.

|
גרשם שלום לומד 'זוהר' בסוכה, 1925

ספרי קבלה וחסידות מכל המינים והסוגים התחילו להתקבץ אצלי. חג גדול היה בשבילי וסיבה מכרעת ראשונה ללות מלווה, כאשר ר' יוסף גרשון הורביץ, רבה של מאה שערים ואחת הדמויות האצילות והנערצות ביותר בסביבה זו... מכר את ספרייתו הנפלאה כדי לתת נדוניה הוגנת לבתו."
בגילוי לב מספר גרשם שלום, על אחת הטעויות הגדולות שעשה כאספן ספרים. הוא פרסם רשימה של ספרים החסרים לו באוספיו, וחילק אותה לכל הסוחרים ובעלי חנויות הספרים:
"מתוך טיפשות לב הגעתי ביום מן הימים להדפסת קטלוג שלילי של האוסף, דהיינו, רשימת ספרי קבלה וחסידות החסרים לי. המצאתי מכשיר נפלא לאספנים אחרים להקדים אותי בשוק. אך הייתה סיבה למעשי הנמהר: ספרתי לעגנון על הרעיון הקוריוזי, והוא אמר: יש לי שני שמות לקונטרס זה שעדיין לא נקרא בהם ספר עברי: או שתקרא לו 'את ספרי אני מבקש' [על מתכונת הפסוק מבראשית ל"ז, ט"ז] או 'עלו לשלום' [כמו בבראשית מ"ד, י"ז]. השם השני שיעשע אותי מאוד וגרם לי להגשים את הרעיון. איזה שם מתאים יותר אפשר היה למצוא לחוברת כזאת?"

 
 ארכיון תמונות יהודי-ספרותי
למעבר לארכיון לחץ על התמונה, לחזרה לדף המידע - סגור את החלון שנפתח.




שימו לב!
כל התמונות צולמו ביום ד' 24/06/2009, כך שרוב הספרים  עדיין ממתינים לכם
במכירה המיוחדת!

סוף שבוע בזכרון יעקב
מחיר כל ספר בחנות - 10 ש"ח!

המכירה במזומן בלבד!

יום ו', 26/06/2009.  09.00+13.00
יום שבת, 27/06/2009. 11.00-16.00


שימו לב!
כל התמונות צולמו ביום ד' 24/06/2009, כך שרוב הספרים 
עדיין ממתינים לכם במכירה המיוחדת!


מדף השירה


שולחנות תצוגה בכניסה לחנות


מדפי ספרות מקור, נוער ומתח


החנות בזכרון יעקב -
רח' הנדיב 23,  04-6399749

אל תחמיצו!



 

 

היום לפני...
~~~~~~~~~~~~~~~~

היום לפני שנתיים פרסמנו את דף מידע בנושא ספורט.

אל תחמיצו את סיפורו של איתמר, איך החליט כמה שבועות לפני המונדיאל על הוצאה מחודשת של  הספר 'אחד עשר האלופים' [אחד עשר בני קוצץ], אך הזמן שנותר עד לשריקת הפתיחה של התחרויות לא היה מספיק להדפסת ספר!



האם הספר יהיה מוכן בזמן?

קראו כאן!



אחד עשר האלופים/ אדוארד בס


מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ ואחד עשר בניו. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן



 

 

 

רק באתר האינטרנט של איתמר, רק במדור 'מיומנו של מאתר ספרים', תוכלו לקרוא מה מתרחש כל יום בעולמו של מוכר ספרים - האנשים אותם הוא פוגש, הספרים שהוא מוצא, הפתקאות הנושרות מתוך הדפים.
רק באתר האינטרנט של איתמר, רק במדור 'מיומנו של מאתר ספרים', תוכלו לקרוא על בקשות מוזרות, פגישות מיוחדות, ועל ויכוחים ודיונים המתפתחים בחנות.
רק כאן תוכלו לקרוא על שיטת התשלום המיוחדת של י. שביקש לרכוש ספר מתוך מדור 'המומלצים', ולשלם בעזרת 4 [ארבעה!] כרטיסי אשראי שונים והמחאה אחת...

למעבר לאתר של איתמר לחץ כאן

 

 

 

 



הידעת?

הוצאת הספרים 'ספר זכרונות - חנות הספרים של איתמר' הוקמה כדי לשרת צורך בקרב קוראים רבים, לקרוא ספר אהוב מילדותם, בדיוק באותה מהדורה בה קראו אותו לפני עשרות שנים. בניגוד להוצאות הספרים הלוקחות ספר אהוב מהעבר, ומתרגמות אותו מחדש, משנות את שמו, ואת ציוריו, כדי להתאימם לדור החדש, הוצאת הספרים שלנו תוציא את הספר לאור בדיוק כפי שהיה אז. בדיוק כמו שאתם זוכרים אותו!

את הספרים הבאים, אותם הדפסנו מחדש,
לא ניתן למצוא בחנויות אחרות,
אלא רק בחנות הספרים של איתמר

04-6399749

 

יהושע הפרוע/ היינריך הופמן

סיפוריהם המצחיקים-מפחידים של יהושע הפרוע, אלעזר האכזר, עזרא המפונק, גדי נדנדי, הזדים השחורים ועוד.
ספר זכרונות, 2002. כריכה רכה, 35 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

עולמו הקטן של דון קאמילו/ גוארסקי

מעשים ומאורעות מגוחכים המתרחשים בכפר איטלקי קטן, בין הכומר דון קאמילו ליריבו ראש הכפר הקומוניסט פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

דון קאמילו וצאן מרעיתו/ גוארסקי

המשכו של הספר "עולמו הקטן של דון קאמילו". המשך מעשיהם ומריבותיהם של הכומר דון קאמילו וראש הכפר פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

אחד עשר האלופים/ אדוארד בס

מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ ואחד עשר בניו. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן

 

גן גני/ לוין קיפניס, ימימה טשרנוביץ

סיפורים ושירים לגיל הגן: רמי רם רץ לגן/ לוין קיפניס, בנות שתים/ ח. נ. ביאליק, כושי ונושי / ימימה טשרנוביץ. מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת / לוין קיפניס ועוד.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן


 

עותקים אחרונים! 

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!].
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן



לחצו ותהנו
~~~~~~~~~~~~~

 

 יבוא אישי
שירות חדש למציאת ספרים בחו"ל
ספרים בלי גבולות!


בקשה לאיתור ספר


To the English site



מה בדף המידע הבא?

סיפורו של עיתון



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן