דף מידע מספר 74   

10 יולי 2014

שימו לב!

דף המידע מכיל חומר רב המלווה בצילומים ובסריקות של ספרים. מתלונות המגיעות אלינו לאחרונה, במיוחד מבעלי חשבון ב-GMAIL, מתברר כי חלקכם רואים רק חלק מהדף.
כדאי לדעת - דף המידע מסתיים תמיד בכתובות האתרים שלנו. אם אינכם מוצאים אותן בסוף הדף, אם אינכם מסוגלים לראות את כל התמונות המצורפות - אנו ממליצים ללחוץ עם העכבר על המשפט המופיע תמיד מעל הכותרת העליונה של דף המידע:

Can't read the newsletter? Click here

כל הספרים המופיעים בדף המידע, מקושרים למאגר המידע העצום שלנו באתר. אם אתם מעוניינים לקרוא פרטים נוספים על ספר מסויים או להזמינו, לחצו על חזית הכריכה, ומייד יפתח לכם חלון עם פרטים נוספים. כדי להמשיך בקריאת הדף, פשוט סגרו את החלון החדש שנפתח.
בהמשך הדף תוכלו למצוא קישורים גם לכמה סרטים שהעלנו ליוטיוב: סרט על החנות בזכרון יעקב, סרט על אוסף החוברות המדהים של עליזה, סרט בו מספרת המאיירת תרצה טנאי על חייה ועבודתה ועוד.
אל תחמיצו!

טיפ!

הידעתם כי אתם יכולים להשתמש במנוע החיפוש של גוגל לחיפוש מידע מסויים רק מדפי המידע של איתמר? נאמר שאתם זוכרים שקראתם על קאפקא באחד מדפי המידע הקודמים, אך אינכם יודעים במי מהם.
הקלידו בגוגל -
קאפקא site:www.itamar-books.co.il
והחיפוש יתבצע רק בתוך דפי המידע.

קריאה נעימה

דף מידע מס. 74

                                                  פראג, 20/09/1912

 "עלמה נכבדה!
מאחר שייתכן מאוד שאין היא זוכרת עוד כלל מי אני, אשוב ואציג את עצמי לפניה...

 אני האיש שבירך אותה בפעם הראשונה בערב ההוא בביתו של המנהל האדון ברוד בפראג.  ואחר כך הגיש לה מעל לשולחן תצלומים ממסע לתליה, בזה אחר זה, ולבסוף, ביד הזאת שהוא מקיש בה כעת על המקשים, החזיק את כף ידה, שבאמצעותה נתנה יתר תוקף להבטחתה שבשנה הבאה היא רוצה לצאת עמו למסע לפלסטינה.
 
פליצה באואר
ובכן, אם עודנה רוצה לצאת למסע הזה - היא אמרה אז שאינה הפכפכנית, ואכן לא נראתה לי כזאת כלל וכלל - כי אז כדאי, ואף הכרחי בהחלט שכבר מעתה ננסה לבוא בדברים זה עם זה לגבי המסע. כי את ימי החופשה המעטים שלנו, שבשום אופן אינם מספיקים למסע לפלסטינה, יהיה עלינו לנצל עד תום, וזאת לא נוכל לעשות אם לא נתכונן היטב ככל האפשר ונעשה את כל ההכנות מתוך תיאום מלא"

אנו מקדישים את דף המידע לסופר
פראנץ קאפקא



 

הנחבא אל הכלים



 
בספר 'לקסיקון לספרות העברית' של קרסל, הוא כלל לא מופיע. למרות עשרות הספרים שכתב, על אף שבילה את שנותיו האחרונות בתל אביב, אפילו שנחשב בעיני רבים מחשובי הסופרים היהודיים. הוא נולד בפראג בשנת 1884, ועלה לארץ בשנת 1939. הוא פירסם רומנים רבים, מחזות, שירים, יצירות מוסיקליות ודברי הגות. חלק מספריו נכתבו בתל אביב.
כאשר ספד על קברו של ידידו מנוער, כבר היה סופר בעל מוניטין עולמי, בעוד ששמו של ידידו שנפטר משחפת - פראנץ קאפקא - היה ידוע לחוג ידידים מצומצם בלבד.
לאחר מות ידידו, הפך לביוגרף הרישמי שלו, ולמנהל עזבונו. למרבה הצער האישי, עיקר פרסומו ותרומתו לספרות של מי שנחשב לאחד מחשובי הסופרים היהודיים, בא לו בזכות פרסומו של ידידו. כיום, כולם מכירים את שמו - מכס ברוד - לא בזכות יצירותיו, אלא בזכות כישרונו של ידידו - פראנץ קאפקא.
ברוד נולד, כאמור, בשנת 1884 בפראג, ובילה בה חלק גדול מחייו, גם בבתי הספר בנערותו, וגם בפאקולטה למשפטים. לאחר שהוכתר כדוקטור למשפטים עבד כמה שנים כפקיד של ממשלת צ'כוסלובקיה. תחילה בהנהלת הדואר, ואחר כך במחלקת העיתונות של ראש הממשלה. סיפורו הראשון הופיע בשנת 1906. וכעבור זמן קצר החלו להתפרסם ספריו.

     
להזמנת ספר לחץ על חזיתו

בין יצירותיו של ברוד שתורגמו לעברית: 'דרך טיכו ברהי לאלוהים', 'ראובני שר היהודים', 'הרפתקה ביפן', 'הנערה הצ'כית', 'בטרם מבול', 'גלילי הכבול' ועוד.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה פגש ברוד פליטים יהודיים שהגיעו לפראג, והפך לציוני. הוא פעל בתנועה הציונית הן כעסקן והן כסופר. הוא היה מהמייסדים של 'המועצה הלאומית של יהודי צ'כוסלובקיה' בשנת 1918.
בשנת 1939 עלה מכס ברוד לארץ ישראל והתיישב בתל אביב.

כעבור עשרות שנים, בשנת 1974 עצרו שוטרים אשה כבת 70, בנמל התעופה בן גוריון, בעת שהייתה בדרכה לחו"ל. מידע מודיעיני, או היגיון בריא הנחו את חוקרי המשטרה לעכב אותה ולחפש בחפציה האישיים. הם לא טעו. בתיקה של הקשישה נמצאו מכתבים של הסופר פראנץ קאפקא ויומן הנסיעות שלו.  חוק הארכיונים אוסר להוציא מישראל חומר ארכיוני בעל ערך, לפני שגנזך המדינה העתיק ורשם אותו.
במשך שנים ניסו אנשי גנזך המדינה לשכנע את אסתר הופה להניח להם לעבור על האוצר שברשותה, לקטלגו, ולבדוק את מצבו, אך היא סירבה בתוקף. ברחוב קטן ושקט במרכז תל אביב, ניצב בניין ישן עם גינה מטופחת בחזית.  בקומה הקרקע, הוסתר עיזבונו של אחד מגדולי הספרות העולמית -   מסמכים, מכתבים, גלויות, רישומים ופריטים אישיים אחרים של הסופר הצ'כי הנודע פראנץ קאפקא. 
כיצד הגיע העיזבון האגדי לדירה קטנה בתל אביב?  בשנת 1924 מת קאפקא ממחלת השחפת בווינה, והוא רק בן 41. את האחריות על כתבי היד של יצירותיו הגדולות, שטרם ראו אור, יחד עם כל עיזבונו, העביר קאפקא לידידו, הסופר והמחזאי היהודי הצ'כי מכס ברוד, בצירוף בקשה/ דרישה מפורשת של הסופר לשרוף את הכתבים.   אך ברוד שמר עליהם, ואת חלקם אפילו ערך והוציא לאור - ובכך הקנה לסופר וליצירותיו את פרסומם העולמי. עם פלישת הנאצים לצ'כיה נמלט ברוד עם מזוודה אחת ובה עיזבונו של קפקא, וב-1939 השתקע בתל אביב. ברבות השנים העביר חלק מהחומר שברשותו לארכיונים - ובכלל זה את כתבי היד של "הטירה", "הגלגול" ו-"אמריקה" - אך המשיך להחזיק ברשותו חומר רב ויקר ערך מיצירותיו של קאפקא.
לפני מותו, בשנת 1968, הוריש ברוד את רכושו למזכירתו הנשואה, אסתר הופה.
הופה שמרה בקנאות על העיזבון עד מותה. היא סירבה להציג את תוכנו לציבור או להעבירו לשמירה בארכיון או במוזיאון. את חלק מהפריטים מכרה בכסף רב במכירות פומביות ברחבי העולם.  את היתר שמרה בדירתה הקטנה, בתנאים גרועים.

 

בעקבות מעצרה בנמל התעופה הסכימה הופה לרישום של כל המסמכים והחפצים שבארכיון הפרטי שלה. אלא שאנשי הגנזך טענו לאחר מכן, כי את החומר בעל הערך הממשי המשיכה הופה להסתיר, ואת חלקו אף הבריחה אל מחוץ לישראל.  ואכן לפני 20 שנה הדהימה  מזכירתו של ברוד את העולם הספרותי, כשהוציאה ממחבואו את אחד הפריטים הנדירים והחשובים ביותר שבעיזבון - כתב היד של "המשפט" - והעמידה אותו למכירה פומבית בלונדון. כתב היד נמכר ב-2 מיליון דולר - הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם בעבור כתב יד של סופר מודרני - והקונה העביר אותו לספרייה ציבורית ב... גרמניה.

   
קטלוג המכירה הפומבית של כתב היד של 'המשפט', דוגמא מתוך כתב היד.

מי יודע מה עוד נשאר בבית הקטן והמוזנח ברחוב צדדי בתל אביב, לא רחוק משד' בן גוריון...



תעלומת המכתבים האבודים

בדף מס. 63 'המשורר האלמוני'
הבאנו את הדברים הבאים
על הקשר בין המשורר ש. שלום לידידו מכס ברוד:

מכס ברוד, סופר, משורר ומלחין יהודי יליד פראג, ידידו הטוב של קאפקא, חי בשנותיו האחרונות בארץ ישראל. "לי אישית היה מכס ברוד ידיד נעלה," כתב ש. שלום בשנת 1970. "אציל נפש ומאציל מרוחו על חיי. ככל אדם גדול ראה בנתינתו - על ידי תרגום שירי לגרמנית וחיבור לחנים לכמה מהם, על ידי העלאת שמי ומפעלי הספרותי כמעט בכל ספר שפירסם בשנות ידידותנו, על ידי דאגה מתמדת לפרסום ספרי בהוצאות לועזיות, וכתיבת הערכות עליהם."

 
באמצע שנת 1977 החלה מסכת התכתבויות של ש. שלום, בנוגע לתרגום ולהדפסת הספר 'מכתבי מכס ברוד'.

"נ.ב," הוא כותב לידידו המשורר יצחק עקביהו אותו הוא מייעד לתרגם את הספר, בתאריך 16.9.77, " בדואר זה הנני שולח לך כדבר דפוס באחריות 6 מעטפות פוטוקופיות ממכתבי ברוד. אם תתקשה בקריאה - ניפגש באוקטובר ונפענחם יחד."
ארבעה חודשים חולפים ועקביהו שולח לשין תרגומים לכמה מהמכתבים. ידידו, המשורר המנוסה והמוכר יותר, מנסה כל אותו הזמן להשיג מימון לפרוייקט. הוא פונה למוסדות המתאימים בבקשת עזרה. "השהיתי תשובתי מתוך תקווה שבינתיים אקבל בשורה מהמימסד שהגדילו את המילגה כבקשתי," הוא כותב ב-23.1.1978.
"הפלאת לעשות בתרגומיך," משבח ש. שלום הותיק את המתרגם ב-28.7.78. "וביחוד בתרגום המכתב הארוך של 'הרשלה מאוסטרופול'. מכתב זה יעשיר בהרבה את הספר... הבה נקווה שאנו מתקרבים כבר  לגמר הטוב." אמר ולא ידע כמה טעה.
כבר למחרת היום הוא ממהר לשלוח מכתב נוסף לעקביהו: "מצאתי עוד תצלום של מכתב הנוגע לפרשת 'אילוף הסוררת', והואיל ואיני חפץ להטריחך שוב בקבלת מכתב רשום, הריני מעתיקו במ"פ, ושומר לעצמי את המקור. כמו כן במ"פ מכתב מיום 23.10.60, שכמדומה לי עוד לא תירגמת אותו. ממכתב זה יש לי העתק [ועל כן אני 'מסכן' אותו בשלחי גם אותו בדואר לא רשום."

 

בספטמבר 1978 נכנסת העבודה על הספר להילוך גבוה. "כל השבוע ישבתי על המכתבים של מ. ב., כתבתי הערות ומיינתי אותם..." כותב שין במכתבו. "מיינתי אותם במעטפות מעטפות, כשבכל פעם מתמוטט מחדש בניין הקלפים של התאריכים ועלי להתחיל הכל מבראשית. והיום ברכתי סו"ס ברכת ברוך שפטרנו ושלחתי את החומר בחבילה מבוטחת לנורית גוברין. ועדיין איני פטור ממלחמת השוורים עם... 'היורשת', העושה כל מה שעולה על רוחה כדי לחבל בהוצאת המכתבים לאור."
האם הצליחה 'היורשת' לחבל בהוצאת הספר לאור? בתחילת שנת 1979 נשלח אישור לש. שלום מטעם העוזר הראשי למינהל וכספים במשרד החינוך והתרבות, בו הוא מאשר העברת כספי תמיכה על סך 17,000 ל"י עבור הוצאת הספר 'מכתבי מכס ברוד'. אם כך? היכן הספר, מדוע לא הודפס מעולם?

רק בשנת 1984, במסווה של ספר העוסק בפגישות עם חיים נחמן ביאליק ומכס ברוד, מצליח ש. שלום, לשלב כמה מהמכתבים שהיו אמורים להופיע בספר המקורי, וגם את ההקדמה המיוחדת שכתב לספר. "על רקע ידידות קרובה נכתבו מאות המיכתבים של ברוד אלי, שמיבחרם נאסף בספר. מיכתבים - משום שכל אחד מאיתנו כיבד את הבדידות של רעהו ולא הרבינו בפגישות אישיות, וזאת אף על פי שברוד העמיד לרשותי חדר עם כניסה מיוחדת בדירתו, ומסר לי את המפתח אליו, שאם אזדמן לתל אביב אמצא בו מקום לינה.

 לפי בקשתו כתבתי אליו את מיכתביי בעברית, והוא את שלו אלי בגרמנית...
הגב' הופה שימשה למכס ברוד בעשרים השנה האחרונות לחייו מזכירה רבת תבונה וידידה מסורה, והוא הנחיל לה את כל רכושו ואת הזכויות על כתביו. לה אנו חייבים תודה על הרשות לפרסם את ספר המיכתבים של מכס ברוד, בתרגומו של ידידי המשורר יצחק עקביהו, וביוזמתם הברוכה של הד"ר נורית גוברין, מר יצחק לבני ומר מנחם פרי, מהמועצה לתרבות ואמנות..."
 

[דברים אלה נכתבו כמבוא לספר איגרותיו של מכס ברוד אל המחבר]



 חנות ספרים אצלכם בבית
לחיצה קטנה על הציור...

  



מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

קאפקא במונטיפיורי

הייתי בן 15, אולי בן 16.
עמדתי במרכזו של מרתף צבוע לבן במרכז תל אביב.
אוטובוס מס. 63 לקח אותי  מרחוב עוזיאל ברמת גן
עד ל'קרייה' בתל אביב.
בידי החזקתי קלסר, בו רשמתי בחרדת קודש את שקרה לי בשבועות האחרונים.
אף אחד מחברי בבית הספר או בשכונה,  לא ידע את שעובר עלי בלילות.
אחוז התרגשות ירדתי בשדרות יהודית בשכונת מונטיפיורי,
פניתי ברחוב השני ימינה, עד לבניין של החברה להגנת הטבע.
כמה מדרגות חשוכות הובילו לעולמי החדש. 
 בעיגול סביבי ישבו שאר שחקני ההצגה.
אז - בתחילת שנות ה-70, הם נראו לי מבוגרים ביותר,
למרות שהיום אני מעריך שהם היו בשנות העשרים לחייהם.
כולם הביטו בסקרנות ב-'עוף המוזר' העומד מולם.
תלמיד תיכון מרמת גן, העומד להגשים את חלום חייו
ולהיות שחקן תיאטרון מקצועי בשלב כה מוקדם בחייו.
ולא סתם שחקן תיאטרון,
אלא שחקן בסניף המקומי של תיאטרון 'לה מאמא' הניו יורקי!
אחד מחשובי התיאטרונים המודרניים בעולם!
מי היה מאמין!
הכול החל כמה חודשים קודם לכן.
 מודעה קטנה התפרסמה באחד מעיתוני הערב, 
החוג לתיאטרון באוניברסיטה תל אביב הודיע על פתיחת קורס קיץ למשחק.  
היה זה אך טיבעי שארשם.
עד אז הייתי בכל חוג דרמה, והשתתפתי בכל הצגה או מופע שיכולתי.
 
בין המורים בקורס היו תום לוי,
שיהיה בעוד שנים מרצה שלי בחוג לתיאטרון באוניברסיטה,
והבמאי והשחקן אמיר אוריין,
שייקח אותי בסוף הקורס תחת חסותו,
ויישנה את תפיסת עולמי לגבי התיאטרון.
כשנגמר הקורס הציע לי אמיר הצעה שלא יכולתי לסירב לה,  להצטרף ללהקת הצעירים של  'לה מאמא' בתל אביב! 
 
'לה מאמא' הניו יורקי, שנחשב למוביל בין תיאטרוני השוליים בעולם,
פתח כמה שבועות קודם לכן סניף בתל אביב בניהולה של רינה ירושלמי,
ועל אמיר הוטל להקים להקה של צעירי 'לה מאמא'.
הקבוצה עבדה כבר חודשים מספר והתחילה חזרות על מחזה חדש וניסיוני -
מפגש דמיוני בין כל הדמויות מספריו של קאפקא. 
כיוון שהייתי צעיר משאר המשתתפים ב5-10 שנים,
מאחר ומעולם לא התנסיתי בתיאטרון אוואנגארדי, המשלב תנועה ומשחק,
אולי גם בגלל העובדה שלא ידעתי אז מי זה - לעזאזל - פראנץ קאפקא,
החליט הבמאי להכין אותי לפגישה עם שאר הלהקה.
במשך שבועות מספר הייתי מגיע לדירת הגג שלו ברחוב הרב קוק,
על חוף ימה של תל אביב.
 התפקיד אותו נבחרתי לגלם היה קרל רוסמן, הנער מהרומן 'אמריקה'.  ניתחנו ביחד את דמותו. ניסינו להבין כיצד הוא נראה,  מה הוא מרגיש במסעו הבודד לארץ זרה.  אמיר ניסה להכניס אותי לדמות בעזרת תרגילי תנועה. ביחד בחרנו קטע מתוך ספר אחר של קאפקא, שנראה לנו מתאים לדמותו של רוסמן, הנער גיבור הספר.  
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
למדתי את המונולוג הקצר בעל פה,
ועבדתי עליו ארוכות עם הבמאי.
כעבור כמה שבועות הודיע לי אמיר כי הגיע הזמן לפגוש את שאר הלהקה.
אוטובוס מס. 63 לקח אותי  מרחוב עוזיאל ברמת גן
עד ל'קרייה' בתל אביב.
בידי החזקתי קלסר, בו רשמתי בחרדת קודש את שקרה לי בשבועות האחרונים.
אף אחד מחברי בבית הספר או בשכונה,  לא ידע את שעובר עלי בלילות.
אחוז התרגשות ירדתי בשדרות יהודית בשכונת מונטיפיורי,
פניתי ברחוב השני ימינה, עד לבניין של החברה להגנת הטבע.
כמה מדרגות חשוכות הובילו לעולמי החדש. 
אמיר אוריין הודיע ללהקה כי אורח מצטרף אליהם. הוא כיסה את עיניי במטפחת,
והורה לשאר השחקנים לנסות ולהכיר אותי בלי מלים. "נסו להבין מי הוא? ומה הוא עושה כאן." אני זוכר את עצמי מרחף בחלל המרתף. ידיים נגעו בי, וחקרו את פני ואת שערותיי. הנחתי להם לעשות בי כרצוני. לפתע נפלה דממה, כאשר אמיר מחא כף.
מישהו הוריד את המטפחת מעיניי.

בעיגול סביבי ישבו שאר שחקני ההצגה.
אז - בתחילת שנות ה-70, הם נראו לי מבוגרים ביותר,
למרות שהיום אני מעריך שהם היו בשנות העשרים לחייהם.
כולם הביטו בסקרנות ב-'עוף המוזר' העומד מולם.
תלמיד תיכון מרמת גן, העומד להגשים את חלום חייו
ולהיות שחקן תיאטרון מקצועי בשלב כה מוקדם בחייו.
ולא סתם שחקן תיאטרון,
אלא שחקן בסניף המקומי של תיאטרון 'לה מאמא' הניו יורקי!
אחד מחשובי התיאטרונים המודרניים בעולם!
מי היה מאמין!

אמיר חייך אלי וסימן לי בראשו להתחיל. הייתי מסוחרר.
בלעתי את התרגשותי והתחלתי:

 "אינני יודע, אני אינני יודע, אם לא יבוא אף אחד - ובכן, אף אחד לא יבוא. לא עשיתי רעה כלשהי לאף אחד, אף אחד לא עשה לי רעה כלשהי, אבל אף אחד אינו רוצה לעזור לי. קהל של אף אחדים. אבל בכל זאת אין זה כך. רק זאת, שאף אחד אינו עוזר לי - שאם לא כן, היה זה קהל נחמד של אף אחדים. ברצון רב - ומדוע לא? - הייתי עורך טיול בחברה שכולה אף אחדים. להרים, כמובן, אלא לאן? איך נדחקים האף אחדים הללו זה אל זה. כל הזרועות האלו הנטויות במצולב והמשתלבות. רגלים רבות אלו, שרק פסיעות זעירות מפרידות ביניהן. מאליו מובן, שהכל לבושי פראקים. אנו צועדים לנו לה לה, הרוח מנשבת בכד הסדקים שאנו ואברינו מותירים בינינו, הגרונות נעשים משוחררים בהרים! אלא שאיננו פוצחים בשיר'."
['טיול להרים', מתוך: 'סיפורים ופרקי התבוננות'/ קאפקא]

 קאפקא 
בסוף המונולוג קמו כולם לברך אותי. חלק טפחו על כתפי, חלק חיבקו אותי בחום, ונשקו על לחיי. איש לא שאל לשמי, כולם קראו לי קרל רוסמן.
ידעתי שעברתי את 'הבחינה' בהצלחה.
את הדרך הביתה באותו לילה, איני זוכר.
שיכור מהתרגשות וגאווה שאלתי את עצמי האם שכניי לאוטובוס, או העוברים ושבים שפגשו בי באותו לילה ברחובות רמת גן, העלו בדעתם כי אני שחקן בתיאטרון 'לה מאמא' הידוע בכל העולם!
למחרת היום קיבלתי הודעה לאקונית, כי בגלל בעיות טכניות נאלץ התיאטרון לסגור את שעריו.
ההצגה על קאפקא הפכה לזיכרון עמום .

 
ציור: פראנץ קאפקא

מיומנו של מאתר ספרים

6 עותקים אחרונים

מהספר 'מיומנו של מאתר ספרים' נשארו 6[!] עותקים בלבד. הספר לא יודפס יותר במהדורות חדשות, כך שזהו הזמן להשיג לעצמכם עותק חתום וממוספר בכתב ידו של המחבר!

 
6 עותקים אחרונים!

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאותיו של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!] ועוד ועוד.
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

הרצאות

ניתן להזמין את איתמר להרצאה בחוגי בית, בקיבוצים, ספריות ציבוריות ועוד.

בהרצאתו 'מיומנו של מאתר ספרים' מספר איתמר כיצד הכול החל. הוא מתאר את הימים הראשונים לפתיחת השירות לאיתור ספרים, את תגובות האנשים, את הבקשות הראשונות שהגיעו.

לפרטים על ההרצאות 04-6399749

סיפורים חדשים על המתרחש בעולמו של מוכר ספרים
ניתן למצוא ביומן של איתמר באתר.

 

יום חמישי 27 אוגוסט 2009

איך יודעים שאנו 'עם הספר'? הבחור הצעיר והצנום שנכנס הבוקר לחנות ניגש ישר אלי. "מישהו צריך לבקר כאן, " הוא אמר לי, "ואני באתי לראות." סימנתי לו בידי שזה בסדר, כי חשבתי שהוא רוצה לחכות לחברו בחנות עד שהוא יגיע, אבל הבחור נעלם במהירות מהחנות.
 אחר כך ראיתי אותו מסתובב בחצר מאחורי החנות, ובחצר של הבית הסמוך, ואז הבנתי – מדובר באיש ביטחון המכין את השטח לביקור של אישיות בכירה. מעניין מי זה יהיה? במוחי עלו כל מיני שמות של שרים וחברי כנסת שהיו אתי קשר בעבר.
כעבור כמה רגעים נכנס לחנות שר בכיר מאוד בממשלה יחד עם בני משפחתו. האמת היא, ששמו לא עלה כלל במחשבתי קודם לכן. היה נחמד לראות את השר נינוח ושלו, מעיין בספרים על שולחנות התצוגה. בחוץ עמדו אנשי ביטחון בפתח החנות ובשביל המוביל, וג'יפ ענק חסם את החנייה.

להזמנת הספר לחץ על חזיתו
 
תוך זמן קצר ראיתי את השר הבכיר מטפס על הסולם ומחפש לו ספר קריאה. רק כדי לספק את סקרנותכם ואת יצר הרכילות... הספר שנבחר הוא 'אנטומיה של נקמה' של רבקה קרן...
 
 רוצים לקרוא עוד?
 לחצו כאן



 היומן של איתמר אצלכם בבית
לחיצה קטנה על הציור...


יומנו של מאתר
ספרים 
 



הידעת

[כמה עובדות טריוויה על חייו של קאפקא מתוך הספרים]

 
 
 
 
 

להזמנת ספר לחץ על חזיתו  

הידעת כי הקטלוג הכללי באתר משמש גם כמאגר מידע עצום על סופרים ועל ספרים. ויקי-ספר אנחנו נוהגים לכנותו בחיבה. מחפשים חומר נוסף על קאפקא? לחצו על חזית הספרים, או הקלידו במנוע החיפוש 'קאפקא' - גם בשם ספר, שם סופר, ומלות מפתח. הקלידו Kafka, במנוע החיפוש של האתר האנגלי. 

 

הידעת כי סבו של של קאפקא, יעקב, לא הורשה כלל להינשא, בגלל צו משנת 1789, שנועד לעצור את גידול האוכלוסיה היהודית, וקבע כי רישיון נישואין יינתן אך ורק לבן הבכור במשפחה היהודית. מה שהצילו מלבלות את חייו בגפו, הייתה מהפכת 1848, בעקבותיה הובטחו ליהודים זכויות אזרח מלאות.

הידעת כי ב-3 ביולי 1882 ילדה יוליה לוי-קאפקא בביתה, ילד בריא, בעזרת מיילדת. הוא נקרא פראנץ, על שמו של הקיסר פראנץ יוזף. ב-10 ביולי מל אותו רופא, והכניסו בבריתו של אברהם.

הידעת כי ב-'בית הספר היסודי האזרחי והלאומי גרמני', ששכן ברחוב 'שוק הבשר', נוצרה ידידות עמוקה בין שני ילדי כיתה א' - פראנץ והוגו. הידידות הזאת נמשכה כל חייהם של שני הילדים. הם היו חברים לכיתה בכל שנות בית הספר היסודי והתיכון. אף על פי שפנו לכיוונים שונים, נשארו חברים כל חייהם. האחד הפך לסופר ידוע - פראנץ קאפקא, השני הפך לאחד הפילוסופים החשובים בעולם היהודי - הוגו ברגמן.

הידעת כי בילדותו ובנעוריו מילאה קריאת הספרים תפקיד עצום בחייו של קאפקא. הוא אהב לקרוא אגדות, ומספרי קונן דויל, ג'ימס פנימור קופר ז'ול וורן ועוד.

הידעת כי בגימנסיה אלטשטאטר הוצעו לתלמידים נושאי העשרה לבחירה כמו צ'כית, צרפתית וספורט. פראנץ קאפקא נהנה לחתור בוולאטאווה בשיעורי הספורט, ולימים אף רכש לו סירה משלו.

הידעת כי באוקטובר 1902 בא קאפקא להרצאה ב'אולם' - 'אולם הקריאה והנאומים של הסטודנטים הגרמנים', כדי לשמוע הרצאה. הייתה זו הרצאה על שופנהאואר שהרצה ילד פלא בן 18 - סטודנט למשפטים, מוסיקאי, מלחין, משורר וסופר מתחיל. בעקבות ההרצאה, בה כינה המרצה את ניטשה 'נוכל', החל ויכוח ארוך בין קאפקא לבין המרצה. ויכוח שהביא בסופו לידידות עזה ומיוחדת בין השניים. המרצה הוא האיש שיציל יום אחד את יצירותיו של קאפקא מאבדון, ושמו - מכס ברוד.

הידעת כי בשנת 1907 פרסם מכס ברוד ביקורת בשבועון ספרותי על מחזה של פראנץ בליי: "הרי זו עדות לרמה הגבוהה שהגיעה אליה הספרות הגרמנית - יש לנו עכשיו סופרים אחדים המסוגלים לעמוד באמות המידה הגבוהות שלה... היינריך מאן, ודקינד, מיירניק ופראנץ קאפקא... שייכים לחבורה המקודשת הזאת." כדאי לזכור שבאותו זמן עדיין לא פרסם קאפקא אפילו שורה אחת!

הידעת כי את רוב שמות יצירותיו של קאפקא נתן בכלל מכס ברוד לאחר מותו של הסופר.

 



 Bookstore אצלכם בבית
לחיצה קטנה על הציור...
To the English site



מילון קאפקאי
[לקט של מונחים וההגדרות שלוקטו מתוך דבריו של קאפקא]

אגדות - אין אגדות שאינן אגדות דמים. כל אגדה נובעת מתוך עומק הדם והפחד. זאת הקירבה שבין כל האגדות. הן שונות על פני השטח. רגדות הצפון אינן משופעות בדמיון עולם החי כאגדות הכושים האפריקניות, אך הגרעין, עומק הגעגועים חד הוא.

בדידות - אני בודד. גרוע בהרבה מקאספר האוזר. אני בודד - כמו פראנץ קאפקא.

זיקנה - הזיקנה היא עתיד הנעורים.

כתיבה - כל מלה כתובה היא תעודה אישית. העט אינו אלא חרט סיסמוגרפי של הלב. בעזרתו אפשר לרשום רעידות אדמה, אך אי אפשר לחזות אותן מראש.

מוסיקה - המוסיקה בשבילי כים. אני נפעם, מוקסם מרוב התפעלות, נלהב ועם זאת נפחד, נפחד כל כך מפני האין-סוף. אני באמת ימאי גרוע. מכס ברוד הוא אחר לגמרי. הוא משליך עצמו ללא היסוס אל תוך שטף הצלילים. הוא אלוף השחייה.

מלחמה - המלחמה נוצרה בראש ובראשונה בגלל חוסר דמיון משווע.

מרד נעורים - מרד הבן הוא נושא עתיק בספרות, ונושא עתיק עוד יותר בעולם. כותבים עליו דרמות וטרגדיות. אך למעשה זהו חומר לקומדיה.

משורר - המשורר חייב להעלות את הדברים רל ממלכת האמת, הטוהר, וההתמד. המשורר מחפש אושר.

משפחה - להקים משפחה, להסכין עם כל הילדים שיבואו, לקיימם בעולם נטול בטחון זה ואף להדריכם מעט, זה, כמיטב אמונתי, המבחן העליון שבן תמותה עשוי לעמוד בו.

נדודי שינה - אפשר שמאחורי נדודי השינה האלה מסתתרת רק אימת מוות גדולה. אפשר שאני פוחד, שהנשמה העוזבת אותי בשנתי, לא תוכל לחזור עוד.

נעורים - הנעורים מלאים שמש ואהבה. הנעורים מאושרים כי יש בהם הסגולה לראות יופי.

ספרות - בריחה מן המציאות. הספרות משתדלת להעמיד את הדברים באור נעים ונוח לבריות.

ספרים - ספרים הם סם מרדים. מתוך החיים אפשר לשאוב בקלות יחסית ספרים הרבה, אך מתוך הספרים - כל כך מעט, מעט מאוד חיים.

עושר
- עניין יחסי לחלוטין ובלתי מספק. פירושו תלות בדברים שהם רכושו של אדם ויש לשמור עליהם שלא ייעלמו. לאחר, אפילו חולצה ישנה היא עושר, אחר עני גם אם הוא בעל עשרה מליונים.


שירה - שירה היא מחלה. אך הורדת החום עוד אין בה כדי לרפא, אדרבא! הלהט מטהר ומגיה.

תיאטרון - השחקן צריך להיות תיאטרלי. רגשותיו ומלותיו חייבים להיות גדולים מאשר רגשותיו ומלותיו של הצופה. רק כך ישיג אצלו את התוצאה הרצויה. אם התיאטרון צריך להשפיע על החיים, הא חייב להיות חזק ואינטנסיבי יותר מאשר חיי יום יום.

באחד הימים של סוף חודש מרס 1920, ביקש אביו של גוסטב יאנוך מבנו שיבקר אותו במשרד. הוא גילה לבנו שהוא יודע כי הצעיר כותב שירים בסתר, ומתחמק מבית הספר כדי ללכת לספריה העירונית. "בוא אלי מחר, והתלבש באופן נאות. אנחנו נבקר אצל מישהו."
כעבור כעשרים שנה נזכר גוסטב בכתב היד של הספר בו תיאר את שקרה לו לאחר שאביו לקח אותו לבקר חבר מהעבודה.
הוא התחיל לחפש את כתב היד בין ניירותיו וספריו, הוא חיפש אותו בבתי ידידים, ולבסוף האבידה נמצאה.
היו אלה רשימות שערך גוסטב יאנוך בפגישותיו הרבות עם הסופר פראנץ קאפקא.

*

לא התראינו ארבעה עשר יום. כשנפגשנו, סיפרתי לו על הספרים שבלעתי בינתיים.
קאפקא חייך: "מתוך החיים אפשר לשאוב בקלות יחסית ספרים הרבה, אך מתוך הספרים כל כך מעט, מעט מאוד חיים."
"ספרות היא, אם כן, אמצעי שימור גרוע", אמרתי.
הוא צחק והנהן בראשו.

*

קידמתי את קאפקא בברכה לאחר שובו מביקור קצר אצל גיסו בכפר.
"שוב בבית."
קאפקא חייך בתוגה.
"בבית? אני גר אל הורי, זה הכול. אמנם יש לי חדר קטן משלי, אך זו אינה מולדת, אלא רק מקום מקלט, שבו אני יכול להסתיר את אי השקט הפנימי שלי, ולהתמכר לו ביתר שאת."

*

פראנץ קאפקא ראה בידי את הספר 'הרצח של הנורית' של אלפרד דבלין.
הוא אמר "כמה זה מצלצל מוזר, כשלוקחים מושג יומיומי מתחום תרבות אוכלי הבשר ומקשרים אותו עם שמו של פרח עדין."



חידת היגיון וידע...

באחד הספרים שאספתי לקראת דף המידע בנושא קאפקא - ספר בגרמנית שרובו צילומים הקשורים לסופר ולתקופתו, גיליתי כמה עמודים עם הערות עליהם.
האם תוכלו לזהות את שמו של בעל הספר?

יודעים את שמו של בעל הספר?

כתבו לנו לכאן!



סיפורה של מלה

 במדור 'סיפורה של מלה' אנחנו בוחרים מלה הקשורה לנושא דף המידע, ומרחיבים  עליה מעט - מה משמעותה, כיצד נוצרה, מתי השתמשו בה לראשונה וכו'.


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

דין וחשבון לאקדמיה

 "מורי ורבותי, חברי האקדמיה!
כבוד עשיתם לי בהטילכם עלי להגיש לאקדמיה דין וחשבון על ראשית חיי בתקופתם הקופית.
מבחינה זו אין אני יכול, לצערי, להיענות להזמנה. כמעט חמש שנים תמימות מבדילות ביני ובין הקופיות. אולי זמן קצר הוא לפי שיעור הלוח, אבל ארוך הוא לאין שיעור למי שעבר אותו בשטף דהרה, כאשר עשיתי אנוכי, מלווה מפרק לפרק אנשים מצויינים, עצות טובות, תשואות חן וניגוני תזמורת, אך בעצם - בודד לגמרי, הואיל וכל בני הלוויה נמצאו תמיד, אם נא אמשיך בלשון הציור שנקטתי, הרחק מעבר למחיצה. הישג זה לא הייתי יכול להשיגו, אילו אמרתי להחזיק בעקשנות במוצאי בלא להרפות מזכרונות שחרותי. דווקא הויתור על כל עקשנות - זאת היתה המצווה העליונה שהטלתי על עצמי. אנוכי, קוף בן חורין, קיבלתי עלי עול זה."
מתוך: 'סיפורים ופרקי התבוננות'/ קאפקא

אקדמיה: נ'. בית מדרש עליון למדעים או לאומנויות, אקדמיה לציור, אקדמיה לספרות, אקדמיה צבאית [אקדמיות].
[ליד המלה מביא אבו שושן סימן המורה כי מדובר במלה לועזית]

 מילון חדש מנוקד ומצוייר/ אברהם אבן שושן

 
מורה דרך מצוין לבירור ספיקות בענייני לשון.
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

אקדמיה ללשון עברית - בחורף תש"ט נתכנס ועד הלשון העברית לאספה במוזיאון תל אביב, ובה הכריזה הנשיאות הכרזה רשמית וחגיגית, שמהיום והלאה לא ייקרא עוד שמו ועד הלשון, והיה שמו האקדמיה הלשונית. ההכרזה החגיגית נעשתה בפני ראש הממשלה ד. בן גוריון, ויצויין כאן לשבחו... שבנאום ברכתו כבר רמז בנימת התול דק על המעבר הזה, בהטעימו שאכן רבה מאד העבודה שתהא מוטלת על האקדמיה הלשונית שלנו,  שהרי לפי שעה לא הצליח עדיין ועד הלשון אף למצוא לו שם עברי מתאים... נתבייש ועד הלשון בשמו העברי הטוב ובקש לשנות את מזלו ע"י שנוי שם מעברית ללועזית. הייאמן כי יסופר? ועד הלשון, שמתפקידו לסול דרך לתחית שמות עתיקים ולדחיקת השם הזר, ההוא יבקש להוושע בברחו מן העברית אל הלועזית?

מתוך: יד הלשון/ יצחק אבינרי



חגיגת מכירות בסוף השבוע


אם תלחצו על התמונה, תוכלו לראות סרט המציג את החנות בזיכרון יעקב!

אנו מזמינים אתכם למכירה מיוחדת
בחנות בזכרון יעקב. קיבלנו ספרים
חדשים לחלוטין: עמוס עוז, דויד גרוסמן,
אורלי קסטל בלום, א. ב. יהושע ועוד.

מבצע סוף השבוע!

בסוף השבוע הקרוב, יום ו' ושבת,
04-05/09/2009, נקיים בחנות מכירה
בה יהיה מחירו של כל ספר 10 ש"ח בלבד!

המכירה במזומן בלבד!

יום ו' 09.00-13.00
יום שבת 11.00-16.00

ואנחנו מתכוונים כל אלפי הספרים שבחנות.
הכול!
לא כולל את הספרים החדשים שהוצאנו לאור
[מיומנו של מאתר ספרים, גן גני וכו'].


החנות בזכרון יעקב -
רח' הנדיב 23,  04-6399749

אל תחמיצו!



 משחק רביעיות אצלכם בבית
לחיצה קטנה על הציור...




פינת המציאות

את דף מידע מס. 71 [לקריאה לחץ כאן] הקדשתי לחיילים הארצישראליים המתנדבים במלחמת העולם השנייה. הנושא נגע ללבם של אנשים רבים, והתגובות לא אחרו לבוא.
חלק גדול מהפונים ביקש שאמצא להם ספרים העוסקים בתקופה.

אחד הספרים המבוקשים הוא 'ספר הבריגדה היהודית' שכתב קפטן יעקב ליפשיץ. ליפשיץ שימש כרב צבאי בבריגדה מראשית היווסדה. הספר מביא את קורות החטיבה היהודית הלוחמת והמצילה את הגולה. הסיפורים שבספר נרשמו מפיהם של אנשי הבריגדה, ומספרים על עלילות המלחמה, על הלוחמים וחוויותיהם בימי ההכנה ובחדשי הנופש, על הגולה והצלתה.

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

באחד הימים מצאתי עותק של הספר לדפנה, המחפשת חומר על אביה. תוך כדי בדיקת הספר גיליתי בתוכו שני מסמכים - דף נייר וצילום. שני המסמכים היו בעמ' 260, במדור נר נשמה, בו מביא המחבר את סיפורם ותמונותיהם של הנופלים.  שני המסמכים התייחסו לארנסט משה וואדל.

ארנסט נולד בווינה בשנת 1925, אוסטריה. בבית הוריו ספג אהבת ארץ ישראל וכבר מגיל צעיר הצטרף לתנועת "הנוער הציוני הכללי". בתנועה למד הרבה על ארץ-ישראל ותיכנן לעלות אליה עם חבריו. בראשית מלחמת העולם השניה חש להצטרף לשיירת עולים שאירגנה "עלית הנוער". השיירה נעצרה ליד הדנובה בגבול יוגוסלביה ושם נאלצו הנוסעים לשהות חודשים ארוכים בתנאים קשים. אך בקושי הגיע אליהם מזון שסיפקו הקהילות היהודיות העניות בסביבה. לאחר תלאות וטילטולים הפליגה האנייה ב-1941 לארץ. בהגיעו ארצה נקלט משה במחזור הראשון של המוסד החינוכי במגדיאל. הוא היה יפה-תואר וצעיר מחבריו אך בשל ומחושל בדעותיו.

עם סיום הכשרתו במוסד התגייס לחיל הרגלים הארצישראלי שהיה אחר-כך לבריגדה היהודית (החי"ל). ביחידתו התבלט כחייל מסור בתקופה הקצרה של קרבות הבריגדה בחזית איטליה הצטיין בפעולה של לכידת שבויים גרמניים. על כך צויין לשבח בפקודת יום של מפקדת הבריגדה. בכ"ג בניסן תש"ה (6.4.1945) שהה עם חבריו בעמדה קדמית על גדות הנהר סניו שבאיטליה. הגרמנים הפגיזו את האיזור והעמדה עלתה באש, ומשה וארבעת חבריו לעמדה נספו בדלקה. הוא הובא לקבורה בקבר אחים בראוונה.



המסמכים אותם מצאתי בתוך הספר היו  -  תרגום של הקטע מהספר לגרמנית [!] ותמונה אחרת של משה. מאחורי התמונה היה כתוב בלועזית: ארנסט משה וואדל, 18/10/1944.



המלצה

את אחד מדפי המידע הקודמים הקדשנו למאיירת הנפלאה תרצה.
קיבלנו תגובות רבות ומרגשות.
אם עדיין לא קראתם, אנו ממליצים ללחוץ כאן.

לדף המידע צורף בפעם הראשונה סרט הקשור לנושא הדף.

'דיוקן עצמי'
המאיירת תרצה טנאי 1920-2009
מספרת על חייה ועל עבודתה.


תרצה טנאי

למעבר לסרט
לחץ כאן

רוצים לראות סרטים אחרים שהכנו?
הקלידו 'חנות הספרים של איתמר'
במנוע החיפוש של יוטיוב.



 
 ארכיון תמונות יהודי-ספרותי
למעבר לארכיון לחץ על התמונה, לחזרה לדף המידע - סגור את החלון שנפתח.

סיפורה של תמונה...

         
רוצים לראות תמונות נוספות של אנשים קוראים ספרים? לחצו כאן!

לאחרונה פתחנו באתר האנגלי שלנו, ארכיון צילומים בשם  'עם הספר'.


הרעיון פשוט - להראות בעזרת צילומים כי אנחנו באמת 'עם הספר'. כל תמונה אשר מורכבת מאנשים ומספרים והקשרה יהודי או ישראלי, תמצא את מקומה בארכיון. מאז שהודענו על הקמתו קיבלנו עשרות צילומים מאנשים פרטים, מארכיונים ומספריות. אם גם לכם יש בבית תמונה בה אתם או מי מבני משפחתכם נמצא בחברת ספרים, אם יש לכם תמונות של ספריית ילדותכם, שלחו לנו אותה לכתובת המצורפת, עם כמה שיותר פרטים.


pics@promised-book.com

בעקבות דף המידע קיבלנו תמונות רבות ששלחו לנו הגולשים. חלק גדול מהן כבר ניתן לראות בארכיון. אנו מודים לכל השולחים.
הפעם רצינו לספר לכם על אלבום מיוחד בו מצאנו כמה תמונות המתאימות לארכיון 'עם הספר', ולבקש את עזרתכם ביצירת קשר עם האנשים המתאימים לבקש מהם רשות לפרסם את התמונות.

   מדובר בספר 'אלבום יורם', שיצא לזכרו של יורם בילאר. יורם בן יואל ויהודית. נולד בתל אביב במרץ 1948. הוא למד בבית הספר היסודי "יהודה הלוי", ובבית הספר "תיכון חדש" שבעיר והצטיין בלימודיו.  עם סיימו את הלימודים התיכוניים גויס לצה"ל - בספטמבר 1966, והצטרף יחד עם גרעין נח"ל לקיבוץ יודפת. הוא אהב בעלי חיים ולכן בחר לעבוד בדיר והיה לרועה צאן - עבודה שנתנה לו סיפוק רב. הוא נמשך לפילוסופיה וחיפש את טעם החיים.

יורם שירת ביחידת נח"ל מוצנח ועבר אימונים מפרכים וקשים. היה בו ניגוד גדול בין הופעתו כ"צנחן קשוח" ובין רגישותו לבעיות מוסר חברתי ואישי. הוא חיבב תיאטרון, ספרות ושירה עברית חדשה וכן אהב מאוד מנגינות ג'אז. תחביבו היה הצילום, ובקיבוצו בנה מעבדת צילום לשם הגדלת תמונות והדפסתן; ואכן השאיר אחריו אוסף עשיר של תמונות נוף, אנשים וחיות. החודשים האחרונים לחייו שירת בבונקר בתעלת סואץ - ובתוך בונקר זה, לאור הנר, היה קורא שירה (את שירי עמיחי) וכתב פרקי יומן, רחוקים ממלחמה והרג ומלאים חיפושי דרך והכרת עצמו. יורם בילאר נפל בהיתקלות בחולייה מצרית באפריל 1969, שלושה שבועות לפני שחרורו מצה"ל.

ידידו הטוב של יורם, עלי מוהר, כתב עליו כעבור שנים, שיר שהפך לקלסיקה בזמר העברי.

יורם - עלי מוהר
לחן: יהודה פוליקר

הוא נשאר בן עשרים
והזמן חלף
זמן שלא נגע בפניו
זמן בלעדיו.

הוא אבד בחולות
עד היום לא שב
רק עכשיו אפשר לדבר
רגע אליו

יורם, תגיד לי אתה
מה עושים עם חבר שכמותך
שלא שם ולא פה
שהיה ואינו
ובכל זאת ישנו

אז כתבת יומן
ונשאר מכתב
ואתה צוחק מן הדף
על המדף

יורם, תגיד לי אתה
מה עושים עם חבר שכמותך
מה עושים עם מותך
עם זכרון היותך
ועם השכחה

כי עם הזמן זה דעך
הכאב שכך
לפעמים גם פצע ישן
שב ונפתח

יורם, תגיד לי אתה
מה עושים עם חבר שכמותך
מה עושים עם מותך
עם זכרון היותך
עם חבר שכמותך

שנשאר בן עשרים.


 

אם אתם, במקרה, מכירים מי ממשפחתו של יורם, אנא בקשו מהם ליצור אתנו קשר. היינו רוצים את אישורם לפרסם כמה מתמונותיו בהן רואים אנשים קוראים ספרים.

האם ראיתם את המצגת שלנו 'עם הספר' ביוטיוב?
למעבר למצגת לחצו כאן!



אנו מבקשים את עזרת הציבור

אנחנו מתכננים בקרוב דף מידע בנושא העפלה.
אם יש ברשותכם צילומים אישיים שקשורים לנושא, הקלטות, עדויות מצולמות של מי מבני המשפחה, מסמכים, קטעי סרטים ישנים, אנא שילחו אותם לכתובת:

il_books@netvision.net.il


קיבלנו תגובות רבות וחומרים מרתקים.
צילומים, מסמכים, יומנים, מחברות ציורים ועוד.
אנא המשיכו לשלוח.

אנחנו מחפשים גם חומרים על סופרים ומשוררים בתל אביב:
דוד שמעוני – רח' שנקין 50
שאול טשרניחובסקי – אחד העם 87.  
יעקב פיכמן – רח' הס 12
אברהם שלונסקי –  גורדון 50.  
יוכבת בת מרים –  דיזינגוף  46.
אלתרמן - נורדאו 30
רחל המשוררת - בוגרשוב 5
לאה גולדברג - ארנון 16
אברהם חלפי - ישראלי 10
אלכסנדר פן - דיזינגוף 211
אבות ישורון -  ברדיצבסקי 8 
יהודה קרני – רח' מונטיפיורי 48

אנו זקוקים לחומרים שיקשרו את הסופרים הנ"ל למגוריהם בתל אביב.
אם יש ברשותכם: צילומים, מסמכים, מכתבים,
אם אתם מכירים מישהו שגר בשכנות למי מהסופרים,
אנא כתבו לנו.

תודה

 
בדף המידע בנושא העפלה תוכלו לגלות מי הם האנשים



שלחתם כבר 'שנה טובה'?

ראש השנה בפתח
חוזרים לשלוח 'שנות טובות'

   

 יש לכם חברים או קרובי משפחה בחו"ל?

 רוצים לשלוח להם 'שנה טובה' של פעם?

העתיקו* את השנה טובה, והדביקו אותה בהודעת דואר שתשלחו אליהם.
ה-'שנה טובה' משמשת גם כקישור לאתר האנגלי החדש שלנו,
בעזרתו הם יוכלו לשמור על קשר עם הארץ.

*לחצו על המקש הימני של העכבר בעודכם עומדים על התמונה ובחרו באפשרות "העתק".
כעת פתחו הודעת דואר חדשה, לחצו על המקש הימני ובחרו באפשרות "הדבק".



הוצאת הספרים 'ספר זכרונות - חנות הספרים של איתמר' הוקמה כדי לשרת צורך בקרב קוראים רבים, לקרוא ספר אהוב מילדותם, בדיוק באותה מהדורה בה קראו אותו לפני עשרות שנים. בניגוד להוצאות הספרים הלוקחות ספר אהוב מהעבר, ומתרגמות אותו מחדש, משנות את שמו, ואת ציוריו, כדי להתאימם לדור החדש, הוצאת הספרים שלנו תוציא את הספר לאור בדיוק כפי שהיה אז. בדיוק כמו שאתם זוכרים אותו!

את הספרים הבאים, אותם הדפסנו מחדש,
לא ניתן למצוא בחנויות אחרות,
אלא רק בחנות הספרים של איתמר

04-6399749

 

יהושע הפרוע/ היינריך הופמן

סיפוריהם המצחיקים-מפחידים של יהושע הפרוע, אלעזר האכזר, עזרא המפונק, גדי נדנדי, הזדים השחורים ועוד.
ספר זכרונות, 2002. כריכה רכה, 35 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

עולמו הקטן של דון קאמילו/ גוארסקי

מעשים ומאורעות מגוחכים המתרחשים בכפר איטלקי קטן, בין הכומר דון קאמילו ליריבו ראש הכפר הקומוניסט פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

דון קאמילו וצאן מרעיתו/ גוארסקי

המשכו של הספר "עולמו הקטן של דון קאמילו". המשך מעשיהם ומריבותיהם של הכומר דון קאמילו וראש הכפר פיפונה.
ספר זכרונות, 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

אחד עשר האלופים/ אדוארד בס

מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ ואחד עשר בניו. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן

 

גן גני/ לוין קיפניס, ימימה טשרנוביץ

סיפורים ושירים לגיל הגן: רמי רם רץ לגן/ לוין קיפניס, בנות שתים/ ח. נ. ביאליק, כושי ונושי / ימימה טשרנוביץ. מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת / לוין קיפניס ועוד.
ספר זכרונות, 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן


 

עותקים אחרונים! 

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!].
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן



מה בדף המידע הבא?

אח של...

 

רוצים לנחש?



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן