דף מידע מספר 76   

10 יולי 2014

חג שמח


אחד משערי הספר 'גן גני'. ציור: איזה. להזמנת הספר לחץ על חזיתו
אנו מזמינים אתכם לשתי מכירות הספרים המיוחדות בחול המועד סוכות.
פרטים בהמשך הדף.



       

 
אל תחמיצו: כמה כושים  היו לדעתכם בספר 'עשרה כושים קטנים'? פרסום ראשון ובלעדי ל'דף המידע של איתמר' -  פרק מרומן ריגול שכתב מרגל אמיתי! לאן נעלמו הידיים התותבות של טרומפלדור? סיפורה של משוררת זן יפנית חברת קיבוץ בנגב, מי היו שני האנשים בקהל ההצגה במוסקבה? היכן בא"י תיכנן יאנוש קורצ'אק להקים את בית היתומים שלו?
 לחיצה על חזית התמונה תפתח את דף המידע.
 אלפי גולשים מקבלים את הדף ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני פעמיים בחודש. דף המידע הנקרא ביותר מבין שבעים וחמישה הדפים הקודמים, הוא ללא ספק
דף מס. 17 'דודה לאה', בו פרסמנו את התחקיר - מי כתב את הספר 'איה פלוטו',  ואותו קראו 15,564 גולשים עד היום!

אנו שמחים להציג בפניכם את דף מידע מס. 76



עלמה כבודה מרת רובין

 
'דף המידע של איתמר' מצוטט באתרים רבים באינטרנט: גם בויקיפדיה, גם באנציקלופדיה של Ynet, באתר עיתון 'הארץ' ועוד. הציצו בערכים של ש. שלום, אנצו סירני, לאה גולדברג, נקמת אבות בויקיפדיה. אם עדיין אינכם רשומים לדף המידע, אנו ממליצים לעשות זאת באתר האינטרנט של החנות.

  
לחיצה קטנה על הציור



הגננת מסאראטוב

יום אחד נכנסה תלמידת הקורסים הפרבליים של האלפרין לחדרה בוורשה, ומצאה על שולחנה כרטיס ביקור ועליו כתוב: 'עלמה כבודה מרת רובין - ביקשתיך ולא מצאתיך.'  סומק עז עלה על לחייה של העלמה הכבודה, כשקראה בהמשך, כי אותו בעל כרטיס, אחד נחום צמח את שמו הכירה זה מכבר, קובע אתה פגישה בבית קפה שברחוב קרמליצקה.

 "רחוקה מאוד הייתי אז מפגישות בבית קפה ומפגישות חברה בכלל. ואפשר לתאר מה גדולה הייתה סקרנותי לקראת הראיון הזה. ברעדת ציפייה הלכתי למקום המיועד, וזוכרת אני כי בית הקפה היה מלא אנשים, ואני רעדתי מביישנות בעוברי בו, ולא ידעתי היכן לשים את הידיים..."
צמח סיפר לנערה הצעירה על קיום הקבוצה של 'הבימה העברית' בוורשה, והזמין אותה לקחת חלק בהצגה שמתכוננים לה.
"התפלאתי מאוד להזמנה זו, ושאלתי באיזו דרך הגיע אלי."
באותה תקופה הייתה הנערה, חנה רובין, תלמידה מסורה ללימודים בקורסים הפרבליים והיתה רחוקה מאוד מחלומות על תיאטרון ועל משחק.
 
חנה בתו של דוד רובין
פקיד במסחר עצים

צמח סיפר לה כי הסטודיה נתקלת במחסור ניכר בבחורות יודעות עברית. הוא פנה בעניין זה לסמינר הגננות של האלפרין, והמנהל יעץ לו לדבר עם העלמה מרת רובין.


ההורים והאחות  הצעירה רחל

חנה, ילידת העיירה ברזינו, פלך מינסק. אביה, דויד רובין, פקיד במסחר עצים. בקיץ היה מפליג עם מעברות העצים על פני הדניפר, ובחורף מובטל מעבודה היה יושב בבית. אמה של חנה, שרה רבקה, הייתה תופרת בבתי העשירים. לחנה היו עוד שני אחים - אח בכור ואחות צעירה.
המורה הראשון של חנה ב-'חדר מתוקן' היה משה רובינצ'יק שלימד אותה תנ"ך ותולדות עם ישראל. רובינצ'יק חלם על תיאטרון. הוא חיבר בעצמו הצגות בלשון העברית, והכניס את חנה בסוד המשחק, גם בהצגות בית הספר, ואחר כך בלהקת חובבים מבוגרים. הוריה של חנה נלחמו בתחביבה של הבת, והיא נאלצה להסתיר מפניהם את השתתפותה בהצגות.
אחרי 'החדר' סיימה חנה את בית הספר העירוני הרוסי בהצטיינות,  ויצאה ליקטרינוסלב להמשיך את לימודיה בגימנסיה. החיים בעיר היו קשים מנשוא, ולאחר שנתיים של רעב, עוני ומחסור, עברה לורשה לקורסים הפרבליים שנפתחו בהנהלתו של יחיאל האלפרין. שם פגש בה נחום צמח והזמינה לקבוצה הדרמטית שניהל. "מתוך השיעורים המעשיים ומשחקיה עם הילדים," הסביר צמח מדוע בחר דווקא בה, "ביחוד עוררו את תשומת לבי בעת מעשה, המשחקים והבעת פניה, כאילו לא היה זה משחק עם הילדים, כי אם משחק הצגה בפני אודיטריה..."
בעוד זמן קצר יכירו אותה בכל אירופה וברחבי העולם, כאחת השחקניות היהודיות הגדולות אי פעם - חנה רובינא!


הגברת הראשונה של התיאטרון - חנה רובינא
בחזית התמונה נכתב: "לתרצנת היקרה שלי
באהבה רבה - רובינא."
בגב התמונה נכתב:


התמונה באדיבות משפחת המאיירת תרצה טנאי

בספרה 'יומן הבימה' מספרת מרגוט קלאוזנר כי בשנת 1928, תוך כדי הפלגה בים, ביקשו ממנה חברי 'הבימה' לראות את המהדורה העברית של 'ספר הבימה' אותו ערכה. השחקנים דפדפו בשמחה בספרים החדשים, אך לפתע השתנתה האווירה. השחקנים גילו כי קלאוזנר כללה בספר מאמר של גורקי, המספר על  נחום צמח - שנוא נפשם. השחקנים הביאו את כל העותקים של הספר ממחסן האונייה, חיפשו מספרים וסכינים, וגזרו מכל הספרים את המאמר. רוצים לראות פרטים נוספים על נחום צמח, חפשו בקטלוג הכללי באתר האינטרנט 'חנות הספרים של איתמר'
מבצע 10 ש"ח ממשיך בזכרון יעקב ומגיע בסוכות למרכז!

 




לחיצה קטנה על הציור



שליחת ציבור

לא רק על בימות התיאטרון הופיעה רובינא, לאורך כל שנותיה כשחקנית, בזמן מלחמות ישראל התגייסה להנעים את זמנם של הלוחמים. כך במחתרת, בימי 'ההגנה', הפלמ"ח, מחנות העצורים בלטרון וברפיח בזמן המנדט, במחנות היהודים במצרים, ובמחנות הבריגדה היהודית באיטליה, במלחמת העולם השנייה, וכן לפני חיילי צה"ל בקרבות מלחמת השחרור.


רובינא ויגאל אלון בכנס 'הראל' 1948. באדיבות 'אוצר התמונות', בית הפלמ"ח

"אתמול נזדמנה לי זכיה שאין דוגמתה, ממש נס" כתב במכתבו חייל מהבריגדה היהודית, "אתמול נזדמנה לי זכיה שאין דוגמתה, ממש נס, ואינני חדל מלברך עליו. זה מספר ימים שאנו שומעים כי חנה רובניא עומדת להגיע אלינו. אין נציגה נאמנה יותר ממנה לביטוי האהבה אשר הישוב הוגה לנו. יש בקריאתה הרבה יותר מהופעה אמנותית. ראשית, הרפרטואר שלה. הן באמת שיחות של לב. פשוטות - כתפילה של ציבור..."

הכנס הראשון נפתח ב- 12 במאי 1944. מטה הפלמ"ח החליט לציין את יום השנה השלישי להקמתו בכנס ארצי ביער במשמר-העמק. ולא רק יום חג היה זה, אלא אימון לכושר הניידות והחשאיות של החברים - האם ניתן לכנס אלפי לוחמים בתנאי מחתרת?  במיסדר החגיגי קרא משה סנה, ראש המפקדה הארצית של 'ההגנה', את דבר הפיקוד העליון. שחקני 'הבימה', חנה רובינא ורפאל קלצ'קין, קראו פרקי גבורה מספרות ישראל. הכנס ננעל בשירת 'התקווה'.

 מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, העיד כי אמנים רבים נענו לפניית מטה הפלמ"ח להופיע בהתנדבות לפני הלוחמים.  באותה תקופה היה מקובל בקרב האמנים לצאת להופעות, אף בישובים המרוחקים והמבודדים ביותר. קציני התרבות הצליחו להביא מתל אביב אמנים מן השורה הראשונה, בזכות קשריהם האישיים.  איש מאנשי הבוהמה בתל אביב לא סירב, כאשר בני מרשק לדוגמא, ביקש ממנו להופיע בפני חיילי הפלמ"ח. כך הגיעו  מסקין, ברטונוב, רודנסקי וחנה רובינא להופיע בפני הפלמ"חניקים. חנה רובינא הופיעה פעם בחניתה לאור פנסי משאית, קראה שיר והתרגשה "כמו ילדה" לדבריה.  

מבצע חול המועד!

בחול המועד סוכות  יום א- ו',
4-9/10/2009
נקיים בחנות בזכרון יעקב מכירה בה
יהיה מחירו של כל ספר 10 ש"ח בלבד!

מתקשים להגיע לזיכרון יעקב? המבצע מגיע למרכז
פרטים בהמשך הדף!

 


 לחיצה קטנה על הצילום

 



קולה של המלכה

רובינא הייתה ללא ספק במשך תקופה ארוכה - מלכת התיאטרון העברי. 'הגברת הראשונה של התיאטרון' - כינו אותה. משוררים חרזו לכבודה, ציירים הנציחו את דמותה על הבד. ספרים נכתבו על חייה. הנה כמה דוגמאות הממחישות את מעמדה המיוחד של השחקנית הנערצת.

 כאשר יצאה לאור חוברת 'במה' לענייני אמנות תיאטרונית בשנת 1934, וחנה רובינא הייתה במקרה חולה, צירפו העורכים לחוברת פתקה מיוחדת בה איחלו לה רפואה...
"לחנה רובינא ברכה
ותפילה להחלמתה השלמה
שלוחה עם צאת החוברת
הזאת מאת כל ידידיה"

לגמרי במקרה, כנראה, יש באותה חוברת רשימה של ג. חנוך, במסגרת הסדרה - "אנשי 'הבימה' ודרכם אל התיאטרון". הפעם עוסקת הסדרה בשחקנית... חנה רובינא!

 

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
 בשנות ה-60 הוציאה הוצאת מסדה לאור את האנציקלופדיה המצויירת 'עולם התרבות'. מדובר באציקלופדיה בינלאומית לילדים ולנוער שראתה אור באיטליה. למהדורה העברית של העשרה כרכים בנושאי אמנות ותרבות, הוסיפו גם ערכים יהודיים וישראלים כמו:  ביאליק, טשרניחובסקי, הומור יהודי, החסידות וחנה רובינא.  


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 "דמותה של שחקנית 'הבימה' חנה רובינא," נכתב בקטלוג התערוכה 'לחיות עם החלום', בולטת בייחודה החזותי בקרב אנשי הבוהמה התל אביבית. פניה המיוחדים מביעים שילוב של אצילות, גאווה ועצב. הופעתה המלכותית וחייה הפרטיים אפופי המיסתורין, מקנים לה איכויות של כוכבת. תל אביב, העיר העברית הראשונה, סוגדת לרובינא. את עולמה היא קונה  בתפקיד לאה'לה ב-'הדיבוק'. בדמות זו - לבושה שמלה לבנה ועטורה צמה ארוכה - היא נותרת בזיכרון הקולקטיבי. דיוקנאותיה מצויירים בידי חיים גליקסברג,  פנחס ליטווינובסקי, מירון סימה, ואריה נבון, ומפוסלים בידי חנה אורלוף. בכל אלה, כמו גם בתצלומיה הרבים - נחרתת הבעת הפאתוס האופיינית לה."

 כמה וכמה ספרי ציורים של רובינא יצאו לאור במשך השנים.  הראשון היה מירון סימה, שהוציא בשנת 1937 בדפוס גרפיקה בירושלים, אלבום עם כמה ציורים של השחקנית. בשנת 1967 יצא לאור בהוצאת מסדה, אלבום הציורים של אבא פניכל, המוקדש לשחקנית הידועה, עם הקדמה של מכס ברוד.  


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 ספרים רבים עסקו בחנא רובינא, בתפקידה ב'הדיבוק', ובחלקה בתולדות התיאטרון העברי. ניתן למצוא כמה מהם בקטלוג הכללי באתר. הקלידו 'רובינא' במנוע החיפוש, תחת 'מילות מפתח'.
המונוגראפיה הראשונה שנכתבה על הגברת הראשונה של התיאטרון העברי - 'חנה רובינא' מאת שמעון פינקל. הספר סוקר את מפעל חייה האמנותיים של חנה רובינא מראשית 'הבימה' במוסקבה. פינקל, מוותיקי התיאטרון מתאר בספרו את דמותה של חברתו הגדולה על הבמה במשך יותר מיובל שנים.
כרמית גיא ['המלכה נסעה באוטובוס'] חקרה את קורות חייה של חנה רובינא, ומתוך מאות המכתבים, הפרוטוקולים, ספרי הזכרונות ועדויותיהם של ותיקי התיאטרון, עולה דרמה מרתקת של קבוצת צעירים, שחוללה מהפכה תרבותית בחיי העם היהודי, תוך שהיא מציבה סימני דרך בתולדות התיאטרון העולמי של המאה העשרים.

 משוררים כתבו על חנה רובינא, וחיזרו אחריה ואהבו אותה. די להזכיר את אלכנסדר פן, אלתרמן ועוד. שלמה טנאי, שרובינא הייתה ידידה קרובה של משפחת אשתו, המאיירת תרצה טנאי, כתב עליה:
קולה של רובינא

ברגעים החריפים
בהם צריכה רובינא
את כל קולה -
מתחברת היא
אל נבכי האדמה
ושואבת נשימת תהום.
וברגעים אחרים,
מתחברת היא
אל ארובות השמיים,
ומושכת מתוכן
נהמה ונחמה.
ובאולם - גוש דממה,
נרעד ומתבקע
לקול מן הבימה,
לקול, מחזה שתי אפילות,
שמים, אדמה.

 
חנה רובינא בחתונתם של המאיירת תרצה והמשורר שלמה טנאי

 

תערוכת צילומים 'עם הספר' בנושא 'אנשים קוראים' - 
אצלכם בבית!


לחיצה קטנה על הצילום



 

הדיבוק - 'אגדה דראמתית'
המחזה

המחזאי שלמה זיינביל רפופורט סיים לכתוב את האגדה הדרמטית 'בין שני עולמות' בשנת 1914. רפופורט היה משורר, מחזאי, היסטוריון, פולקלוריסט, מנהיג סוציאליסטי ועובד סעד.  המחזה - בשפה הרוסית - תוצר של מחקרו בפולקלור של יהדות מזרח אירופה, עסק ברוחו של בחור הנאחזת בגופה של לאה כלתו המיועדת, ובפולקלור היהודי של גירוש שדים ודיבוקים. רפופורט החל להסתובב עם יצירתו בין התיאטראות, אך לשווא. איש לא התלהב מהרעיון. רק הבמאי הידוע סטאניסלבסקי גילה עניין במחזה, וביקש מרפופורט לתרגמו לאידיש, השפה המתאימה ביותר לביצוע המחזה. בשנת 1920 עלה 'הדיבוק' לראשונה על ידי 'הלהקה הוילנאית', הטובה בתיאטרונים האידיים באותה תקופה, ולא זכה להצלחה רבה.

 
שלמה זיינביל רפופורט
כעבור זמן הזכיר סטאניסלבסקי את המחזה באוזניו של נחום צמח מראשוני 'הבימה', זה קראו והעבירו לעמיתיו, וההתלהבות הייתה מיידית.
השר הממונה על ההיסטוריה אינו יודע למסור לנו מי העלה את הדרישה. האם היה זה נחום צמח נציג התיאטרון העברי שהעמיד זאת כתנאי, או שאולי דווקא המחזאי המתוסכל שמחזהו לא זכה בכבוד המגיע לו דרש זאת. אולם ברור הוא כי בתום הפגישה בין השניים, לאחר שהוסכם כי שחקני הסטודיו הדרמטי 'הבימה' יציגו את מחזהו של רפופורט תחת הנהגתו של הבמאי הנודע ואכטאנגוב, באה הדרישה: את התרגום העברי של המחזה ייעשה אך ורק - המשורר ח. נ. ביאליק.
תוך כמה חודשים החלו החזרות על המחזה שיהווה ברבות הימים את סמלו של תיאטרון 'הבימה' - 'הדיבוק' מאת ש. ז. רפופורט, אשר שינה את שמו, וקרא לעצמו על שם אמו - ש. אנ-סקי.
המחזה המקורי היה ארוך וכלל ארבע מערכות, אך ואכטאנגוב הבמאי צימצמו לשלוש מערכות קצרות. חלק גדול מההצגה הוקדש לחלק החזותי - הטכסים והריקודים, שהיו לדעתו של הבמאי חשובים ביותר.

 חדש! הסרטים של איתמר!
 
     
לחיצה קטנה על התמונה...



הדיבוק בא"י

'הדיבוק', לאה'לה, חנה רובינא - הפכו מזמן למלים נרדפות. דורות רבים של שוחרי תיאטרון אינם מסוגלים לומר את אחד משלושת המושגים האלו מבלי לראות את דמותה של לאה'לה מול עיניהם. אפילו בשני הבולים שהנפיק השירות הבולאי והמוקדשים לחנה רובינא ול'הבימה' מודגש הקשר בין רובינא לבין תפקידה במחזה 'הדיבוק'.

   

בול: חנה רובינא
תאריך הופעה: 18/02/1992
מעצבת רות אלחנן

בבול מופיעים שלושה דיוקנאות של חנה רובינא והם מתקופות שונות בחייה. בשובל הבול – ציור של "הבימה", ובקצה השובל נרשם משפט שנלקח מתוך המחזה "הדיבוק".

 בול: יובל 'הבימה'
תאריך הופעה: 11/03/1970
מעצב: אליעזר ויסהוף

דמותה של לאה'לה בהצגה,  הפכה זה מכבר לקלסיקה של התיאטרון העברי, ולסמלו של התיאטרון הלאומי. אך טבעי הוא כי מעצב הבול בחר בדמותה של רובינא כמייצגת ביותר.

מעטים יודעים אך המחזה 'הדיבוק' בעברית לא הוצג בפעם הראשונה על ידי תיאטרון 'הבימה', ולאה'לה העברית הראשונה לא הייתה חנה רובינא, אלא רוחצ'ה - נערה צעירה, פועלת בסלילת כביש חיפה ג'דה.

'הדיבוק על כביש חיפה-ג'דה' 

במאמרו, על ההצגה הראשונה של 'הדיבוק' בארץ ישראל [קתדרה 26], מספר פרדי רוקם על קבוצת 'השומר הצעיר' שעבדה בסלילת הכביש, והציגה את המחזה המפורסם, עוד לפני הצגת הבכורה של 'הבימה'. לדברי יהודה יערי, האיש שעמד מאחורי ההצגה, חברי הקבוצה לא ידעו כלל על ההכנות של תיאטרון 'הבימה'. חלק מהם הספיקו לראות את הביצוע באידיש של ה'ווילנער טרופע'.

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

בחורף 1921 היו חברי הקבוצה מחוסרי עבודה. אותו זמן הם עבדו על קטע הכביש חיפה-נצרת, לא הרחק מחיפה. כדי להעביר את הזמן הביאו להם ספרים, ביניהם את הכרך הראשון של 'התקופה', בו נתקל יהודה יערי בתרגומו של ביאליק למחזה 'הדיבוק'. יערי הקריא בהתלהבות קטעים מהמחזה באוזני חבריו לקבוצה ועורר בהם התרגשות. הוחלט לנסות להפוך את הטקסט להצגה. יערי נבחר לשחקן את תפקידו של חנן, ואת תפקיד לאה'לה נבחרה לבצע - רוחצ'ה [רחל] שינדלר!

בספרו 'אהבה מאונס' מספר יעקב דוידון על קבוצה תמהונית שעלתה ארצה ממזרח גליציה בשנת 1920. הקבוצה נמנתה כולה על תנועת 'השומר הצעיר'. הקבוצה החדשה לא מצאה משום מה שפה משותפת על יתר חלוצי העלייה השלישית, וכאשר נשלחה יחד עם שאר החלוצים לעבודה בכביש 'חיפה-ג'ידה', בחרה להתרחק מהמחנה.
."..לימים נודע לנו, בחיפה," כתב דוידון בספרו, "שקבוצת 'השומר הצעיר' החליטה לעסוק גם במקצוע הבמה, והיא מתכוננת להצגת 'הדיבוק', שכבש באותם ימים את במות רוסיה [הבימה] ופולניה [הלהקה הווילנאית] כאחד, אם כי באינטרפרטציה שונה מן הקצה אל הקצה.
...את תפקיד 'חנן' מילא בפאתוס דתי, יודקה יערי [מייסדה והרוח החיה בלהקה]. תפקיד לאה הופקד בידי רוחצ'ה שינדלר, שהשכילה לגלם בצניעות מופרזת 'כלה נאה וחסודה'."

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

מבצע 10 ש"ח לספר מגיע למרכז בחול המועד סוכות!
המכירה [במזומן בלבד!] תכלול מאות ספרים ובהם מגוון רחב של ספרי סיפורת, מתח, ילדים ונוער וספרי עיון מתחומים שונים. המכירה תתקיים במועדון היישוב בית חשמונאי (כביש רמלה-לטרון) בימים ראשון-שלישי
4-6 באוקטובר בין השעות 9:00-17:00. מלאי הספרים יתחדש מדי יום.
שילוט והכוונה במקום! חנייה חופשית!
לפרטים נוספים: sale@promised-book.com


לחץ על המפה



ובתפקיד הרבי: אבא

אבא [כך שמו הפרטי] נולד בשנת 1898 בעיירה טורקה בגליציה המזרחית, בנו של אלכסנדר שנלר חקלאי יהודי. אבא שנלר היה ממייסדי ומפעילי תנועת ”השומר הצעיר” בגליציה. בשנת 1920, בהיותו בן 22 עלה לארץ ישראל. תחילה עבד בסלילת כביש חיפה-ג'דה. עבד עם חבריו לקבוצה בייבוש ביצות בנהלל ובעמק יזרעאל המזרחי, היה ממייסדי הקיבוץ בית-אלפא.

 
אבא - תלמיד בגימנסיה בגליציה
 
שנת 1916

יחד עם אבא עלתה חנה מונטג, נערה בת 17, אשר הקשר הרומנטי ביניהם התחיל עוד בעיירה טורקה [על אף התנגדות הוריה].


שנה ראשונה בארץ, אבא, חנה ואחותה.

אבא, שנמנה עם חברי קבוצת 'השומר הצעיר' של יהודה יערי שעבדה בכביש חיפה ג'דה, התלהב מרעיונו של יערי להציג את המחזה 'הדיבוק'. הוא הספיק לראות את ההפקה הווילנאית לפני עלייתו ארצה. הוא זכר את הניגונים החסידיים של אותה הפקה, והמליץ להשתמש בהם, אך יערי העדיף את הניגונים שזכר עוד מביתו.
בעקבות התנגדות כמה מהחברים לקבוצה, שהתנגדו לעלות מחזה המציג את החיים בגלות, החליטו יערי וחבריו להעלות בשלב הראשון את המערכה הראשונה בלבד. יערי נבחר לתפקיד חנן, רוחצ'ה שינדלר שיחקה את לאה'לה, ואבא את הרבי. ["קצת צעיר מדי" כותב עליו יעקב דוידון, "ובכל זאת רבי כיאות, וקולו בשעת גירוש הדיבוק נישא למרחקים ומרמז על גירוש 'דיבוקים' בעתיד לבוא."]
חנה, חברתו של אבא, נבחרה לתפקיד חברתה של לאה. במחזהו של אנסקי אין תפקיד כזה, אולם כיוון שיערי לא הצליח למצוא אף שחקנית שתגלם את סבתה של לאה, החליט לשנות במקצת את המחזה, והחליף את הסבתא בחברה צעירה. תפקיד אותו מילאה ["במסירות חברית הראויה להתכבד," כתב עליה דוידון], חנה הצעירה.

למרות הביקורות הטובות להן זכו, לא המשיכו השניים בקריירה תיאטרלית. כעבור כמה שנים נישאו ועברו לגור בחיפה. בשנת 1951 נבחר אבא לראש עירית חיפה, ועמד בראשה שנים רבות.

עכשיו הכירו אותו כולם בשמו העברי החדש - אבא חושי.


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 חנות ספרים אצלכם בבית
לחיצה קטנה על הציור...




 

הידעת
[כמה עובדות טריוויה על 'הדיבוק' מתוך הספרים]

 
 
 
 
 
להזמנת ספר לחץ על חזיתו  

הידעת

הקטלוג הכללי באתר משמש גם כמאגר מידע עצום על סופרים ועל ספרים. 'ספר-פדיה'
אנחנו נוהגים לכנותו בחיבה. מחפשים חומר נוסף על 'הדיבוק'? לחצו על חזית הספרים למעלה, או הקלידו במנוע החיפוש 'הדיבוק' תחת 'מילות מפתח'.


הידעת כי בזמן ההכנות להצגת 'הדיבוק', שהה הבמאי הארמני ואכטאנגוב בבית חולים. כדי להכין את עצמו לעבודה על המחזה הוא קרא ספרים רבים על יהדות ותנועת החסידות, ואף ביקש מהרב הישיש, ששכב במיטה הסמוכה, ללמד אותו עברית.

הידעת כי החזרות להצגת 'הדיבוק' נמשכו יותר משלוש שנים.

הידעת כי 'המחלקה הבלטריסטית של אגודת הסופרים' ערכה ל'הדיבוק' משפט ציבורי בשנת 1926. המשפט נערך בשתי ישיבות על מגרש בית העם התל אביב, ונכחו בו יותר מ-6000 איש!

הידעת כי בשנת 1927 הוצג במסגרת התכנית הרביעית של התיאטרון הסאטירי 'הקומקום' מערכון סאטירי על 'הדיבוק', אותו כתב אביגדור המאירי.

הידעת כי  בספטמבר 1927 התפרסם מאמר על 'הדיבוק'. הכותב, ירובעל', ציין כי לדעתו 'הדיבוק' הוא המחזה המקיים כיום את התיאטרון הישראלי. "הדיבוק' הוא מרעיד את כל מעמקי נפשי, כי יחד אני עם חנן ועם לאה באהבתם ובצרתם כי הלכתי אל מוריס שווארץ ואל הוילנאים ואל התא"י ונפשי לא רווחה, ועודני מצפה, וכי אם יקום עוד משחק יחידי או קבוצי וינסה לגלם את 'הדיבוק', אלך אחריו ולא ארפנו." 'ירובעל' היה שם העט של... ברל כצנלסון.

הידעת כי 'הדיבוק' נחשב לאחר המחזות היותר מפורסמים בתיאטרון המודרני, ואנשים רבים חזו בו בכל רחבי העולם. בשנת 1966 הפיקה חברת תקליטים בישראל תקליט של המחזה בשלמותו, עם כמה מן השחקנים המקוריים.

הידעת כי כאשר הגיעה הצגת 'הדיבוק' להצגת האלף, נערך אירוע חגיגי בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, ושרים רבים.


 



מתקשים להגיע לזיכרון יעקב?
אנו מזמינים אתכם למכירה מיוחדת:


מעוניינים במפה? לחיצה קטנה על הכרזה...

המכירה במזומן בלבד!



הוצאת הספרים של איתמר

 

יהושע הפרוע/ היינריך הופמן

סיפוריהם המצחיקים-מפחידים של יהושע הפרוע, אלעזר האכזר, עזרא המפונק, גדי נדנדי, הזדים השחורים ועוד.
ספר זכרונות [הוצאת הספרים של איתמר], 2002. כריכה רכה, 35 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

עולמו הקטן של דון קאמילו/ גוארסקי

מעשים ומאורעות מגוחכים המתרחשים בכפר איטלקי קטן, בין הכומר דון קאמילו ליריבו ראש הכפר הקומוניסט פיפונה.
ספר זכרונות [הוצאת הספרים של איתמר] , 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

דון קאמילו וצאן מרעיתו/ גוארסקי

המשכו של הספר "עולמו הקטן של דון קאמילו". המשך מעשיהם ומריבותיהם של הכומר דון קאמילו וראש הכפר פיפונה.
ספר זכרונות [הוצאת הספרים של איתמר], 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

אחד עשר האלופים/ אדוארד בס

מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ ואחד עשר בניו. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם.
ספר זכרונות [הוצאת הספרים של איתמר], 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן

 

גן גני/ לוין קיפניס, ימימה טשרנוביץ

סיפורים ושירים לגיל הגן: רמי רם רץ לגן/ לוין קיפניס, בנות שתים/ ח. נ. ביאליק, כושי ונושי / ימימה טשרנוביץ. מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת / לוין קיפניס ועוד.
ספר זכרונות [הוצאת הספרים של איתמר], 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן


 

עותקים אחרונים! 

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!].
ספר זכרונות [הוצאת הספרים של איתמר], 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן


4 עותקים אחרונים
מהספר 'מיומנו של מאתר ספרים' נשארו 4[!] עותקים בלבד. הספר לא יודפס יותר במהדורות חדשות, כך שזהו הזמן להשיג לעצמכם עותק חתום וממוספר בכתב ידו של המחבר!
הרפתקאותיו של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!] ועוד ועוד.
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן


לחיצה קטנה על הספר

ניתן להזמין את איתמר להרצאה בחוגי בית, בקיבוצים, ספריות ציבוריות ועוד.
לפרטים על ההרצאות 04-6399749

           הוצאת הספרים של איתמר הוקמה כדי לשרת צורך בקרב קוראים רבים, לקרוא ספר אהוב מילדותם, בדיוק באותה מהדורה בה קראו אותו לפני עשרות שנים. הוצאת הספרים שלנו תוציא את הספר לאור בדיוק כפי שהיה אז. בדיוק כמו שאתם זוכרים אותו!

את הספרים, אותם הדפסנו מחדש,  לא ניתן למצוא בחנויות אחרות, אלא רק בחנות הספרים של איתמר

04-6399749



המלצה
את אחד מדפי המידע הקודמים הקדשנו למאיירת הנפלאה תרצה. 
אנו ממליצים ללחוץ כאן

לדף המידע צורף בפעם הראשונה סרט הקשור לנושא הדף.

'דיוקן עצמי'
המאיירת תרצה טנאי 1920-2009
מספרת על חייה ועל עבודתה.

 
למעבר לסרט לחץ כאן




אנו מבקשים את עזרת הציבור

 
בדף המידע בנושא העפלה תוכלו לגלות 
כיצד קשורים שני האישים [משמאל: פרי רוזנפלד...]
לנושא ההעפלה?

אנחנו מתכננים בקרוב דף מידע בנושא העפלה.
אם יש ברשותכם צילומים אישיים שקשורים לנושא, הקלטות, עדויות מצולמות של מי מבני המשפחה, מסמכים, קטעי סרטים ישנים, אנא שילחו אותם לכתובת:

il_books@netvision.net.il


קיבלנו תגובות רבות וחומרים מרתקים.
צילומים, מסמכים, יומנים, מחברות ציורים ועוד.
אנא המשיכו לשלוח.

אנחנו מחפשים גם חומרים על סופרים ומשוררים בתל אביב:
דוד שמעוני – רח' שנקין 50
שאול טשרניחובסקי – אחד העם 87.  
יעקב פיכמן – רח' הס 12
אברהם שלונסקי –  גורדון 50.  
יוכבת בת מרים –  דיזינגוף  46.
אלתרמן - נורדאו 30
רחל המשוררת - בוגרשוב 5
לאה גולדברג - ארנון 16
אברהם חלפי - ישראלי 10
אלכסנדר פן - דיזינגוף 211
אבות ישורון -  ברדיצבסקי 8 
יהודה קרני – רח' מונטיפיורי 48

אנו זקוקים לחומרים שיקשרו את הסופרים הנ"ל למגוריהם בתל אביב.
אם יש ברשותכם: צילומים, מסמכים, מכתבים,
אם אתם מכירים מישהו שגר בשכנות למי מהסופרים,
אנא כתבו לנו.

תודה



מה בדף המידע הבא?

 

     
 ישראל הוכמן 1908-1974      אלתר איילי 1907-1934

רוצים לנחש?

אנו ממליצים לא להחמיץ את דף המידע הבא!
מדובר בחשיפה ראשונה של פרשייה מסעירה
מעולם המו"לות בפלשתינה שנת 1932...




 

הערה חשובה :
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להחשב כהפרת זכות יוצרים - אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן