דף מידע מספר 79   

10 יולי 2014

אנו גאים להציג בפניכם את
דף המידע של איתמר מס. 79

מרדף ספרותי אחר התיק החום
או
הרומאן שמעולם לא נכתב


דבורה בארון נפטרה בשנת 1956
ה"רומאן" 'הגולים' יצא לאור כעבור 14 שנה, בשנת 1970.

 

יומן כתיבה - יום ד' 28/10/2009
העבודה על דף המידע בנושא אברהם אבן שושן הסתיימה, והדף נשלח הערב,
אני מתחיל לאסוף חומר לדף הבא על דבורה בארון שיתפרסם בעוד שבועיים. תוך כדי קריאה ראשונית, אני מחליט להתרכז בספר 'הגולים' ובתעלומה סביבו.
 לנסות לברר פרטים ב-'עם עובד' ובמכון 'גנזים',
ספרים לחיפוש: ילקוט סיפורים. מבחר מאמרים על יצירתה - דבורה בארון.

 

'דף המידע של איתמר' מצוטט באתרים רבים באינטרנט: גם בויקיפדיה, גם באנציקלופדיה של Ynet, באתר עיתון 'הארץ' ועוד. הציצו בערכים של ש. שלום, אנצו סירני, לאה גולדברג, נקמת אבות בויקיפדיה. אם עדיין אינכם רשומים לדף המידע, אנו ממליצים לעשות זאת באתר האינטרנט של החנות.

  
לחיצה קטנה עם העכבר על הציור



פתיחה
הצעד הראשון: אני פונה בבקשת עזרת לחוקרת הספרות נורית גוברין.

בשנת 1970, כ-14 שנה לאחר פטירתה של הסופרת דבורה בארון, יצא לאור הרומאן- 'הגולים'.  רומאן אותו, בעצם, לא כתבה מעולם.
"דבורה בארון, סופרת מופת עברית," כתבה יד אלמונית בגב הספר שיצא לאור בסדרת 'ספריה לעם' של הוצאת 'עם עובד'. "מספרת סיפור אוטוביוגרפי-למחצה מחיי גולי ארץ ישראל במצרים בזמן מלחמת העולם הראשונה ומחיי תל אביב הקטנה. ספר זה בא למלא את משאלתה של המספרת שביקשה לראות את שני סיפוריה 'לעת עתה' ו-'מאמש' מופיעים  כחטיבה סיפורית אחת."
האלמוני שכתב את הדברים לא טרח לציין כי 'לעת עתה' התפרסם כבר בשנת 1943, ואילו 'מאמש' - ספר סיפוריה האחרון יצא לאור כעבור 12 שנה, בשנת 1955, כשנה לפני פטירתה של הסופרת. מדוע לא חיברה אז את שני הסיפורים? האלמוני אינו מביא כל הוכחה למשאלתה זו של הסופרת, וגם לא מביא לפני הקוראים את שמו/שמה של מי שהכניס שינוי עריכה בסיפורים, ואולי בחר גם את שם הרומן החדש - 'הגולים'.   האין זה מוזר שהרומאן היחיד עליו חתומה דבורה בארון, פורסם 14 שנה לאחר פטירתה, בלי שום הוכחה שאכן היה זה רצונה?

 
נורית גוברין -  בתו של המבקר והמסאי ישראל כהן היא מן החוקרים המרכזיים של הספרות העברית.  פרופ' גוברין, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, כתבה על כמה מהסופרים החשובים בספרות העברית, כמו שופמן ודבורה בארון; היא תארה את הקשר בין הביוגרפיה  של היוצר לבין יצירתו - בית ההורים, נוף הילדות, החינוך, האווירה, המשפיעים על היצירה הספרותית. היא פירסמה מונוגרפיות של כתבי-עת ספרותיים: 'העומר' ו'שי של ספרות'.  מחקריה עוסקים בסופרים כגון: מיכה יוסף ברדיצב'סקי, יוסף חיים ברנר, ג. שופמן, ש"י עגנון, חיים הזז, דבורה בארון, יצחק שנהר, משה שמיר, אתגר קרת ואחרים.
 בספרה 'מפתחות' כותבת נורית גוברין: "בשעה שהופיע הספר 'הגולים', עורר אחד המבקרים את השאלה, אם אמנם היתה זו החלטה נבונה לצרף יחד את 'לעת עתה' ו'מאמש', תחת שם חדש, לסיפור אחד. טענתו הייתה, שאין כאן רציפות, ופרק הזמן הארוך שמפריד בין כתיבתם של שני הסיפורים ניכר כל כך בהבדלים הספרותיים שבין שני הסיפורים, עד ששוב אין להעלות על הדעת היתר לצרפם יחד תחת שם חדש."
לקראת הכנת דף המידע התקשרתי לנורית גוברין. ניסיתי לברר אתה האם באמת הייתה כאן הגשמת משאלתה של הסופרת המנוחה, או שמישהו לקחת לעצמו חירות לעשות ביצירותיה כרצונו. שאלתי אותה מהיכן לקחה את המידע אותו פרסמה במאמר על גולי ארץ ישראל במצרים: "'הגולים' הורכב לאחר פטירתה, אולם בהתאם לכוונותיה משני סיפורים שונים שנכתבו ופורסמו כל אחד בזמנים שונים."

במכתבים אותם כתבה בשנים האחרונות לחייה, מתייחסת דבורה בארון לספר 'מאמש', וגם לרצונה לכנס את כתביה בספר אחד, אך אינה מזכירה כל כוונה לכתוב רומן על תקופת הגלות במצרים, או לחבר כמה סיפורים לספר אחד בנושא.
לעזרא המנחם היא כותבת [מאי 1955]: "בתודה קיבלתי את מתנתך - הטופס הראשון של ספרי 'מאמש'. לעומת הספרים הכרסתניים המופיעים עתה בכל יום הרי זה שלי קטן הוא ודל, אלא שניכר בו כי טופח בידיים מסורות, והוא מנופה וצורתו יפה."
לאברהם שלונסקי היא כותבת ימים ספורים לפני פטירתה, כי הייתה שמחה לו יצא הספר 'מדם בוברי' בתרגומה מחדש. "אם תקבלו את הזכויות," היא כותבת לו "אצטרך כמובן לעבור על הספר ולתקן את אשר נתיישן במשך הזמן [זאת אוכל לעשות גם במצבי כיום]".
אם היו לה הכוחות לטפל בתרגום ישן שלה, בוודאי היו לה הכוחות לחבר את שני הסיפורים העוסקים בגלות מצרים לכדי רומאן אחד. מדוע לא עשתה זאת?

 

יומן כתיבה - יום ה'  29/10/2009
לברר מידע על ביתה ועל ספרייתה של דבורה בארון.
היכן גרה? מה קרה עם הבית לאחר מותה?
האם בתה צפורה המשיכה להתגורר באותה דירה?
מה עלה בגורל ספריה וניירותיה של הסופרת לאחר פטירתה, ולאחר מותה של בתה בשנת 1971?
ספרים לחיפוש: מה שהיה, פרשיות מאוחרות/ נורית גוברין ואבנר הולצמן.

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

המלצה
אם עדיין לא קראתם את דף המידע הקודם -
עם סיפורו המדהים של אלתר אילי ו'אמיל והבלשים'  -
לחצו כאן!
     
בספר זה אני רוצה לספר מעט מילדותי. מזמן שהייתי נער קטן עברו כבר 50 שנה וחשבתי שאולי יעניין אתכם לדעת כיצד חי נער קטן....
כאשר הייתי נער קטן, הייתי
צועד בוקר בוקר, לפני לכתי לבית הספר, אל הצרכניה שברחוב גרנדיר. "ליטר וחצי נפט ושני קילו לחם שחור וטרי." אמרתי למוכרת.
משם רצתי הלאה - עם העודף,

 בולי ההנחה, ועם פח הנפט המשקשק. פתותי השלג ריקדו לפני פנסי הגז הקורצים.

ספר במצב חדש, בתרגום הישן.   
להזמנת הספר לחץ עם העכבר על חזיתו, או התקשר לטלפון 04-6399749



פרק א'
מי את, דבורה בארון?

דבורה בארון  נולדה בשנת 1887 בעיירה אוזדר בפלך בלרוס (רוסיה הלבנה), הייתה בתו של רב העיירה, שבתאי אליעזר בארון, שהתעקש להעניק לבתו חינוך תורני. אחיה הגדול, בנימין, דאג להכיר לה את הספרות הרוסית והעברית. האגדות יודעות לספר כי כבר בגיל 7 כתבה מחזה באידיש, ואת סיפוריה הראשונים בעברית כתבה כבת מצווה. בגיל 15 עזבה עם אחיה את הבית בבלרוס למינסק. כאן החלה לפרסם [1903] סיפורים ראשונים ['תמונות וצללים', 'שלוש אחיות', 'מסיפורי קברן זקן'] בעיתונים "המליץ" ו"הצפירה". 

 
יוסף אהרונוביץ - נולד בשנת 1877 בכפר קיריבקה באוקראינה.  אביו חיים שמחה היה רב, שוחט  ומורה. בסוף 1905 הגיע לארץ  ועבר עם חבורת פועלים לרחובות, בה חי שלוש שנים כפועל חקלאי ושומר בכרמים בעונת הבציר, אחר-כך מילא תפקיד מרכזי בהקמתו וניהולו של מטבח וחנות של פועלי המושבה. לאחר שעלה יוסף ארצה הפך למנהיגה הבכיר של מפלגת 'הפועל הצעיר' בתקופת העלייה השנייה ועורך עיתונה.
בגיל 23 עלתה לארץ במסגרת העלייה השנייה והתיישבה בנווה צדק,   היא הייתה חברה במערכת "הפועל הצעיר", שימשה כעורכת המדור הספרותי, פרסמה סיפורים ועסקה בתרגום. במערכת העיתון הכירה את יוסף אהרונוביץ, עורך ביטאון "הפועל הצעיר", שהפך לבעלה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נאלצו בני הזוג לגלות מארץ ישראל יחד עם בתם התינוקת צפורה, בפקודת השלטונות התורכים ולעבור למצרים. שנות חייהם באלכסנדריה - שנות עוני ומחלות - היו הבסיס לכמה סיפורים שכתבה. לאחר שובה ארצה בשנת 1919 חזרה להתגורר בתל אביב, והמשיכה בפעילותה הספרותית.  משנת תרפ"ג - 1923 ועד יום מותה הסתגרה בביתה, ובמשך 33 שנים אלו כתבה את מיטב סיפוריה. דבורה ברון נפטרה בשנת  1956 בגיל 69 ונקברה בעיר מגוריה, תל אביב, בבית הקברות הישן ברח' טרומפלדור.

 

יומן כתיבה - יום ו' 30/10/2009
לדבר עם פרופ' יגאל שוורץ - ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת באר שבע.
לדבר עם ד"ר אבנר הולצמן שהשתתף בהכנת הספר 'פרשיות מוקדמות' יחד עם נורית גוברין.
לעדכן את הקטלוג הכללי באתר בנוגע לספריה של דבורה בארון: גם ספרים שכתבה, תרגמה, וספרים שנכתבו עליה.
ספרים לחיפוש: אגב אורחא, מדם בוברי/ גוסטב פלובר.

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

חנות ספרים אצלכם בבית
       


לחיצה על חזית הספרים תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים שלנו באינטרנט. אם הספרים האלה לא נמצאים שם, סימן שמישהו חטף אותם לפניכם...



פרק ב'
חיים באר נרתם לעזור, ומשנה בחדות את העלילה.

נורית גוברין, לצערי, לא יכלה לעזור. היא לא הצליחה לזכור, לאחר כל כך הרבה שנים, מאין הגיעה ההשערה כי היה זה רצונה של דבורה בארון, לאחד שני סיפורים מוקדמים שלה, לרומאן בשם 'הגולים'.
החלטתי לפנות לסופר חיים באר שעבד שנים רבות בהוצאת 'עם עובד'. ידעתי כי הוא נמצא  אי-שם בעולם במטרה לכתוב, הרחק ממטרידים כמוני, אך רציתי להציג לו כמה שאלות:
מי אחראי על חיבור שני סיפורים קצרים של דבורה בארון לספר אחד?
מי העניק לרומאן החדש את השם 'הגולים'?
מי כתב בגב הספר: "ספר זה בא למלא את משאלתה של המספרת שביקשה לראות את שני סיפוריה 'לעת עתה' ו-'מאמש' מופיעים  כחטיבה סיפורית אחת." מהיכן המידע שזה מה שדבורה בארון רצתה?
האם ל-'עם עובד' יש תיק על הספר, ובו נשמרו התכתבויות ומכתבים בנוגע לספר, אולי עם בתה של דבורה? אם כן, האם ניתן להציץ בניירת הזו?
מוחי אמר לי כי אין שום סיכוי שחיים יקרא את בקשתי, לבי אמר לי שאין שום סיכוי שהוא יעמוד בפיתוי.
כעבור 3 דקות, הגיעה אלי תשובתו:

 
חיים באר -  נולד בירושלים בשנת 1945.  בנו של אברהם רכלבסקי, חסיד שהתפקר, והפנה עורף לתרבות הרוסית שלאורה התחנך. רכלבסקי עלה לארץ-ישראל, ולמרות ריחוקו מהדת, המשיך לחיות אורח חיים יהודי-דתי וכך גם חינך את בנו. אמו של באר,  בת היישוב הישן בירושלים, גדלה במשפחה מנטורי-קרתא. גם היא  מרדה בעולם הדתי בבגרותה, ונודתה מביתה. שנים מספריו של באר,  'נוצות' ו'חבלים' - מתארים בסגנון כתיבה אוטוביוגרפי את ילדותו, ואת ההווי בבית שבו גדל. תחילה עבד כמגיה ובהמשך כעורך בהוצאת 'עם עובד'.  במשך שנים רבות עסק בכתיבה עיתונאית.  בעל טור קבוע ב'דבר השבוע': "מזכרונותיה של תולעת ספרים".
"איתמר שלום
בקיצור, הדבר היה כך:
צפורה אהרונוביץ בתה של ד"ב באה ל-'עם עובד', והביאה לירוחם לוריא שהיה מזכיר המערכת תיק חום ובו ניירות במכונת כתיבה ודפים גזורים מתוך ספרים קדומים, ועמוד שער ועליו מודפס 'הגולים'. ניכר היה שאכן זה תיק שהשאירה אחריה ד"ב , שציפורה טיפלה בה כל חייה
ואף הייתה קרבן במידה רבה. אשה ערירית, שעבדה בבנק הפועלים, זה הבנק שייסד אביה. היתה חולה באפילפסיה.
לא היה ספק שאכן זה היה רצונה של ד"ב.
לגבי התיק עצמו -  הוא לא נשמר.
או שנשלח לדפוס, או שצפורה לקחה אותו חזרה.
היא מתה משטף דם בעליית הגג הקטנה שלה ברחוב מאז"ה. גופתה נמצאה ימים אחדים לאחר שנפחה את נשמתה, בעקבות ריח רע שהרגישו השכנים. טיפל בה דודה
ד"ר ברוך פדה שהיה מנכ"ל משרד הבריאות."

 

יומן כתיבה יום א' 01/11/2009
אני מחליט לרכז את חיפושי בתיק החום שהביאה צפורה אהרונוביץ ל-'עם עובד'. אולי ניתן יהיה לזהות את כתב ידה של דבורה בארון.  [תאריך היעד 11/11/2009, יום פרסום דף המידע, עוד 11 יום]!
אני רושם לעצמי להשיג מידע על ירוחם לוריא, צפורה אהרונוביץ וד"ר ברוך פדה.
ספרים לחיפוש: ספר שירים של ירוחם לוריא, פרשיות/ דבורה בארון

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מבצע יום ו'!

ביום ו' 13/11/2009
נקיים בחנות בזכרון יעקב מכירה בה
יהיה מחירו של כל ספר 10 ש"ח בלבד!


יום ו' 09.00-13.00


 לחיצה קטנה על הצילום, או התקשר לטלפון 04-6399749

 


פרק ג'
מי את צפורה אהרונוביץ?

"צפורה הקטנה שפעה עירנות ורעננות, תוך כדי לימוד נביאים ראשונים, טיילה בדמיונה ברחבי הארץ להנאתה ושימחת לבה. היא שוחחה עם האם על ביתם, שנשאר סגור על מסגר ושומם. עלו בזכרונה חברותיה ובובותיה, שנראו לה עכשיו קרובות מאוד... "אבי, האם קרוב יום שובנו לארץ?" שאלה צפורה את יוסף למראה התכונה בבית." [מתוך יוסף אהרונוביץ/ יעקב מדרשי
צפורה אהרונוביץ נולדה בשנת 1914. כתינוקת הוגלתה עם הוריה - דבורה בארון ויוסף אהרונוביץ - למצרים. את כל ילדותה עברה סגורה בביתם בתל אביב יחד עם אמה, שהסתגרה במשך עשרות שנים. צפורה לא הלכה לבית הספר, אלא למדה מאמה. יש הטוענים כי אמה ניסתה להסתיר את מחלת הנפילה של הבת.
לאחר פטירתה של האם, החלה צפורה לטפל בכתביה ובחומר הספרותי שהשאירה הסופרת.
את הספר 'אגב אורחא' - אסופה מעזבונה של דבורה בארון ערכה בתה. שמה לא מופיע כלל בספר. בגב עמוד השער נכתב "המלביה"ד שבתאית". צפורה כנראה בחרה לעצמה שם בדוי על שם סבה  שבתי אליעזר בארון. היא גם כתבה את פרק תולדות החיים של אמה - 'חומר לביאוגרפיה', כשהיא משמיטה את עצמה לחלוטין מקורות חייה של הסופרת. בסוף הפרק היא כתבה: "נפטרה בי"ג אלול תשט"ז [1956] משטף דם במוח, בעודה מלאה תוכניות לעבודה ספרותית, השאירה בכתובים סיפור בשם: 'בשחוק ההוויה' וכמה יצירות בלתי מושלמות".
אין ספק שאילו דבורה בארון הייתה משאירה אחרי תיק חום, ובו הצעה לרומאן הראשון שלה בנושא הגלות למצרים - הייתה בתה מזכירה זאת במאמר שכתבה כמה שנים לאחר פטירתה של אמה.

 

יומן כתיבה יום ב' 02/11/2009
 [תאריך היעד 11/11/2009, יום פרסום דף המידע, עוד 10 יום]!
לנסות לברר בהוצאת 'עם עובד', האם קיים כתב-יד לרומאן 'הגולים'. לחפש התכתבויות וחוזים הקשורים להוצאת הספר. להתקשר למכון 'גנזים'. מה יש בתיק של דבורה בארון, ושל בתה הקשור להוצאת הרומאן?
ספרים לחיפוש: לעת עתה, כריתות - עם אחרית דבר של חיים באר.

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

חדש! הסרטים של איתמר!
עוד לא ראיתם?
     

לחיצה קטנה על התמונה תחשוף בפניכם את הסרטים.
אם יש ברשותכם סרטים ישנים הקשורים לספרים,
סופרים או אירועים היסטורים בתולדות א"י,
אנא כתבו לנו לכאן
אולי נוכל לשלבם בדפי המידע הבאים.



פרק ד'
גישושים ראשונים בהוצאת 'עם עובד'. שיחה עם תקוה וינשטוק לוריא.

הוצאת 'עם עובד' נוסדה באופן רישמי באפריל שנת 1942, והפכה במשך השנים לאחת ההוצאות המובילות בארץ. למעשה עסק ברל כצנלסון - יוזם ההוצאה - בהכנת ספרים כבר משנת 1938, ואכן הספר הראשון שיצא תחת השם 'הוצאת עם עובד' היה הספר 'בנפול מצדה' למשה ברסלבסקי, שראה אור בשנת 1941, הרבה לפני שהוכרז באופן רישמי על הקמת ההוצאה. תחילה הוקמה ההוצאה כזרוע של עיתון 'דבר', אך בדצמבר 1948 נעשתה הפרדה בין העיתון לבין ההוצאה, שאפילו עברה למשכן חדש. חברים חדשים הצטרפו להנהלה במקום ותיקים שעזבו. ב-1948 התמנה דב ליפץ כמנהל ההוצאה ואברהם קריב לעורכה, ובתחילת שנות החמישים מונה  שלמה גרודזנסקי לעורך הראשי ומשה הורביץ למנהל. בשנת 1957 התמנה משה שרת, שפרש מראשות הממשלה שנתיים קודם לכן, למנהל ההוצאה. שרת מינה את ירוחם לוריא לתפקיד מזכיר המערכת ולצדו א. ד. שפיר כעורך.
לוריא הוא האיש שעבד כנראה עם צפורה אהרונוביץ על עריכת הספר 'הגולים'. אגדות נרקמו על קפדנותו ועל צניעותו. הוא לא הניח לפרסם את שמו כעורך, הוא התעקש על תיאור תמציתי וענייני של הספר בגב הכריכה. זאת כנראה הסיבה שהנוסח בגב הספר 'הגולים' מסתורי ומצומצם.

 "דבורה בארון, סופרת מופת עברית, מספרת סיפור אוטוביוגרפי-למחצה מחיי גולי ארץ ישראל במצרים בזמן מלחמת העולם הראשונה ומחיי תל אביב הקטנה. ספר זה בא למלא את משאלתה של המספרת שביקשה לראות את שני סיפוריה 'לעת עתה' ו-'מאמש' מופיעים כחטיבה אחת. רוח של חסד נסוכה על פרוזה מובחרת זו, המצטיינת בנקיונה, בציוריותה הדקה, ובנעימתה המיוחדת." 

אילו ידע לוריא בוודאות כי דבורה בארון התכוננה לאסוף את שני הסיפורים ליצירה אחת, אילו היה בטוח כי אכן התיק החום שהביאה צפורה אהרונוביץ, בתה, הוא מעשה ידיה של הסופרת, לא היה כותב במעורפל : "ספר זה בא למלא את משאלתה של המספרת שביקשה לראות את שני סיפוריה 'לעת עתה' ו-'מאמש' מופיעים כחטיבה אחת.". בפרסום של הוצאת 'עם עובד' משנת 1969, מודיעה ההוצאה על הספרים העומדים לצאת אור בשנה הקרובה. יצירות כמו 'זמנים קשים'/ צ'ארלס דיקנס, 'אגף הסרטן'/ אלכסנדר סולז'ניצין, 'היצירה'/ אמיל זולא ועוד, מכונות בפרסום - רומאנים. על ספרה של דבורה בארון שנקרא עדיין 'אז ועתה' נכתב - 'סיפור מחיי גולי ארץ ישראל במצרים'.



תקוה וינשטוק לוריא, רעייתו של ירוחם לוריא, לא יכלה לעזור. היא זכרה שראיינה פעם כעיתונאית את דבורה בארון, אך לא ידעה דבר על הספר 'הגולים'. היא היתה מופתעת לשמוע שלא מדובר ברומאן שבארון כתבה בעצמה, אלא בחיבור של שני סיפורים ישנים שלה. קיוויתי שאולי אוכל למצוא קצה חוט בניירותיו של לוריא ובמכתביו, אולם תקווה אמרה לי בצער כי העבירה בזמנו את כל החומר ל'גנזים'. "זאת אומרת, בעצם, זרקתי את כל החומר!" היא הוסיפה באירוניה של מי שיודע מה מתרחש מאחורי הקלעים של מכון 'גנזים'.
למרבה הצער לא קיים ארכיון מסודר של כתבי יד בהוצאת 'עם עובד', ולכן לא ניתן למצוא את כתב היד ששימש את ההוצאה ליצירת הרומן 'הגולים'. קיימת תיקייה של חוזים אישיים, בה שמורים כל החוזים שנחתמו בין הוצאת 'עם עובד' לבין סופריה, ומכתבים הקשורים להוצאת הספר. בתיק של דבורה בארון קיים תיעוד לגבי הספרים שיצאו בחייה ולאחר פטירתה. 'משם', 'לעת עתה', 'מאמש', וכמובן החוזה על הוצאת הרומן העוסק בגלות למצרים, שנערך בין נציג ההוצאה לבין בתה של הסופרת בשנת 1968. בחוזה זה הספר נקרא כאמור - 'אז ועתה' [כנראה ניסיון לשלב את שם הסיפור 'לעת עתה' עם הסיפור 'מאמש'.]
תיק החוזים האישיים לא מספק פתרון לתעלומה - מי אחראי ליצירת הרומאן החדש, ומי נתן לו את שמו הסופי 'הגולים'?

 

יומן כתיבה יום ג' 03/11/2009
 [תאריך היעד 11/11/2009, יום פרסום דף המידע, עוד 9 יום]!
לחפש טלפון אחר של מכון 'גנזים'. להתקשר ל-'בית אריאלה' האם המכון כבר עבר אליהם?
לבדוק עם פרופ' יואל דונחין ופרופ' דולב אפשרות ליצירת קשר עם ילדיו של פרופ' ברוך פדה שטיפל בצפורה אהרונוביץ בשנותיה האחרונות.
ספרים לחיפוש: צפורה אהרונוביץ - מכתביה ודברי חברים. יוסף אהרונוביץ/ יעקב מישורי.

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

האם ראיתם את התמונות החדשות בארכיון?
אנחנו עדיין ממתינים לתמונות שלכם עם ספרים!

תערוכת צילומים 'עם הספר' בנושא 'אנשים קוראים' - 
אצלכם בבית!


למערב לתערוכה - לחיצה קטנה עם העכבר על הצילום



פרק ה'
להיכן, לעזאזל, נעלם מכון 'גנזים'?

"בזק  שלום, המספר אליו הגעת איננו מחובר!" אמרה ההודעה שוב ושוב. גם אתר האינטרנט של מכון גנזים נראה שומם ומוזנח. לבי ניבא רעות. לפני כמה חודשים הייתי מעורב בנסיונות שווא להציל את מכון 'גנזים' מחרב הקיצוצים שהונפה עליה. דובר אז על כך שהמכון ייסגר, ויעבור למשכן אחר. בין ההצעות שנזרקו לחלל האוויר היה 'בית אריאלה'. התקשרתי לספריה ושם נמסר לי כי ארכיון 'גנזים' נמצא בשלבי ההעברה, ואין להם מידע מתי הוא יפתח לציבור הרחב. מבירורים שעשיתי גיליתי כי המצב אכן בכי רע. התקציב לתפעול המכון הוקפא, העובדים לא קיבלו את משכורותיהם בחודשים האחרונים, ואף אחד לא מוכן לקבל עליו את ניהול המכון בלי תקציב.

מכון "גנזים" נוסד בשנת 1950 במטרה לאסוף כתבי יד, מכתבים, תעודות, פרסומים, תצלומים וכל חומר הנוגע לחיי הסופר העברי ויצירתו. המכון פעל למעלה מחמישים שנה בשימור מורשת הספרות העברית. הוגה הרעיון  היה הסופר אשר ברש.  בארכיון  שמורים 750 ארכיונים של סופרים. במחלקת העיתונות מצויים כ-4.000.000  רשומות על סופרים, 30,500 תצלומים, 231 סרטי קול של הקלטות סופרים, 166 קלטות.

לשמחתי הצלחתי להשיג טלפון אחר של 'גנזים'. התברר כי המכון עדיין עובד. מחלקת העיתונות אמנם ארוזה, אבל מחלקת כתבי-היד פעילה, ונרתמה לנסות ולחפש עבורי את התיק החום. לצערי גם במכון 'גנזים' לא נמצא שום רמז היכול לשפוך אור על היווצרותו של הרומאן 'הגולים'. לא בכרטיסיה של צפורה אהרונוביץ, ולא בכרטיסיו של ירוחם לוריא.

 

יומן כתיבה יום ד' 04/11/2009
 [תאריך היעד 11/11/2009, יום פרסום דף המידע, עוד 8 יום]! 
אני מגלה כי עזבונה של דבורה בארון הגיע למוסדות המתאימים באמצע שנות ה-60' באמצעות בתה צפורה אהרונוביץ. איש אינו יודע היכן נמצא כל מה שהיה בבית לאחר שצפורה נפטרה? 
ספרים לחיפוש: כרך ט' האנציקלופדיה העברית, רקמות/ עמיה ליבליך.

 


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

10 ש"ח לספר!
04-6399749

13/11/2009

יום ו' 09.00-13.00


 לחיצה קטנה עם העכבר על הצילום




פרק ו'
לאן נעלם חדר עבודתה של דבורה בארון והספרים וכתבי היד שהיו בו?

יצאתי לאסוף מידע על ביתה של דבורה בארון, על חדר העבודה, ועל הספרים וכתבי היד שהיו בו. אולי כך ניתן יהיה להבין לאן נעלם התיק החום?

כאשר ראיתי את התצלום בפעם הראשונה, לבי עמד מלכת!
הבית היה ליד בית עירית תל אביב הישן, גובל בבית ביאליק, בסימטת מעבר צרה. באחד ממכתביה היא מוסרת לסופרת מסוים את כתובתה: "דבורה בארון, רחוב ביאליק, תל אביב".  בניין קטן המוצנע מאחורי פישפש וגדר. בחדר האורחים הקטן והמסודר
הייתה תלויה תמונה של דבורה בצעירותה. כל ספר וחוברת שקיבלה ולא היה לה חפץ בהם הייתה שולחת לספרית 'בית יוסף', המושב על שם בעלה יוסף אהרונוביץ.

הביטו היטב בארונות. הנה כמה דוגמאות לספרים שהיו בספרייתה: ספר האגדה/ ביאליק רבניצקי.  'נער הייתי', רומנים של צ'כוב, מופאסאן, טולסטוי, ג'ון גלסוורתי, שופמן, 'הוא הלך בשדות/ של משה שמיר, החסידות ותורתה/ הורודצקי. שלוש מאות שנה של יהדות פולין/ הורודצקי. הנפש והריקוד/ ולרי.  דמות אל דמות/ ישראל כהן. תחת השמש/ משה שמיר. ידידים אילמים/משה סטבסקי. עפר הארץ/ עזרא המנחם. חווה ובנותיהם/ מרים ברנשטיין כהן.  במו ידיו/ משה שמיר. ספר הזכרונות של ר' שמואל קופמן.
הביטו היטב על שולחן העבודה. כמה ספרים, כלי כתיבה, ערימת דפים, ובמרכז השולחן - תיק חום! האם זה התיק שאני מחפש, או אולי אני מדמיין...

 

יומן כתיבה יום ה' 05/11/2009
 [תאריך היעד 11/11/2009, יום פרסום דף המידע, עוד 6 יום]!
לבדוק במכון 'גנזים' מה נשאר מספרייתה של דבורה בארון.
מי טיפל בבית לאחר פטירתה של צפורה אהרונוביץ? אולי בני משפחת ברוך פדה, יודעים מה קרה עם תכולת הבית.
לבדוק עם סוחרי ספרים ואספנים שהיו פעילים בשנות ה-60', האם הם זוכרים פריטים מעזבונה של דבורה בארון?

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

חנות ספרים אצלכם בבית
  


לחיצה על הספר תעביר אתכם אל  חנות הספרים שלנו באינטרנט. אם הספרים לא נמצאים שם, סימן שמישהו חטף אותם לפניכם...



פרק ז'
האיש האחרון שראה וטיפל בצפורה אהרונוביץ, והיה מבני ביתה

פרופסור ברוך פדה,  ממקימי מערכת הבריאות בישראל,  וממייסדי חקר הגנטיקה בארץ, למד רפואה בפראג ועלה ארצה בשנת 39'. תחילה עבד בכפר יחזקאל ובישובי הצפון, רכוב על חמור עבר מכפר לכפר והגיש עזרה. היה ממקימי בית החולים שיבא, בהתחלה כבית חולים צבאי, ואחר כך כבית חולים אזרחי. הוא הקים בבית החולים מעבדה ציטו-גנטית, בין הראשונות בארץ בשנות ה-60, שהייתה אחד הדברים החדשניים ביותר ברפואה. בשנים 1956 עד 1962 שימש פדה כקצין רפואה ראשי, והשתחרר מצה"ל בדרגת תת אלוף. בשנת 1971 מונה למנכ"ל משרד הבריאות, תפקיד בו החזיק עד 1974. לאחר שפרש מתפקיד זה, חזר להיות רופא כללי, והקים מרפאה בקצרין. בימי השבוע היה עובד בה, ובסופי השבוע חזר לביתו שבשכונת צהלה בתל אביב. לפני שלוש שנים קיבל פדה את אות שר הבריאות על מפעל חיים.
ברוך פדה הוא בנה של חיה רבקה, אחותה הבכורה של דבורה בארון. הוא היה בקשר הדוק עם דודתו, ועם בתה צפורה לאחר פטירתה של דבורה. הוא העיד כי צפורה הייתה בעלת חוש הומור ויכולת חיקוי. הוא ידע לתאר את אורח החיים הנזירי של השתיים, ואת תשומת הלב המיוחד לתפריט טבעוני שגרם לאנמיה.
ייתכן והתשובה נמצאת בארכיון המשפחתי של משפחת פדה.  משה פדה ופרופ' ברוך פדה, העמידו לרשותה של נורית גוברין את הארכיון, וברור כי אם הייתה מוצאת משהו המעיד על כוונתה של דבורה בארון להוציא רומאן בשם 'הגולים', אין ספק שהייתה מזכירה זאת במאמריה.

 

יומן כתיבה יום א' 08/11/2009
 [תאריך היעד 11/11/2009, יום פרסום דף המידע, עוד 3 יום]!
לתאם פגישה בהוצאת 'עם עובד', ובמכון 'גנזים', כדי לנסות לחפש באופן פיסי את התיק החום.
לברר עם שני המקומות, האם אני יכול לצלם בשעת החיפוש.
לבדוק אפשרות לדחות את דף המידע בשבוע!

 



יומן כתיבה יום ד' 11/11/2009
סיכום הממצאים שהעלתי בשבועים של חיפושים,
ובביקורי היום במכון 'גנזים', ובהוצאת 'עם עובד'.



בראשית שנת 1943 נחתם חוזה במשרדי הוצאת 'עם עובד', לגבי הוצאת הספר 'לעת עתה', המגולל את סיפור גלות יהודי תל אביב במצרים. על החוזה חתמו שניים: הסופרת - דבורה בארון, ונציג ההוצאה - ברל כצנלסון.
כעבור 25 שנה, בסוף שנת 1968 נחתם חוזה במשרדי הוצאת 'עם עובד' , לגבי הוצאת ספר המגולל את סיפור גלות יהודי תל אביב במצרים. על החוזה חתמה בתה של הסופרת - צפורה אהרונוביץ.
האם אכן היה זה רצונה של הסופרת, כפי שנכתב בגב הספר שיצא לאור בשנת 1970?
החל משנת 1967 התנהלה חליפת מכתבים ענפה בין צפורה אהרונוביץ, לבין הוצאת 'עם עובד'. דומה וצפורה לקחה על עצמה לדאוג מחדש לפרסום ספריה של אמה. לא ברור האם זהו רצון להנציח מחדש את זכרה של האם, או אולי קשיים כלכליים דחפו את הבת לכך.
צפורה שלחה מכתבים רבים לירוחם לוריא מזכיר ההוצאה, בהם היא הפצירה בו לנסות ולהוציא מחדש את הספרים של אמה שיצאו בעבר בהוצאת 'עם עובד'. לוריא השיב לה בנימוס ובסבלנות, כי להוצאת 'עם עובד' אין כל כוונה לעשות זאת. 
 בינואר 1967 הציעה צפורה להוציא לאור בכרך אחד שני סיפורים של אמה העוסקים באותו נושא - גלות מצרים. "הייתה כאן הגב' צפורה אהרונוביץ," נאמר במכתב פנימי שנשלח בתוך הוצאת 'עם עובד', "ואמרתי לה שלא נוכל לתת תשובה על הוצאת 2 ספרים של דבורה בארון - 'מאמש' ו'לעת עתה' [שנוציא אותם מחדש בכרך אחד] כל זמן שלא נראה קודם את התחשיב לספר זה."
איש עדיין לא מדבר על רומאן, או על בקשתה של הסופרת. בינתיים מדובר רק על חיבור שני סיפורים. "הנני שמח להודיעך שמערכת 'עם עובד' החליטה לכלול ספר של דבורה בארון ז"ל בסדרה של ה'ספריה לעם'." נאמר במכתב שנשלח לצפורה כעבור שלושה חודשים. "בהתאם למדובר אתך בספר זה יכנסו שני סיפורים... תחת שם כולל חדש."
בנובמבר 1968 נחתם החוזה הנוגע להוצאת הספר. "בסיכום שיחתנו בעניין הוצאת ספר אמי ז"ל, דבורה בארון, שהוא צירוף שני סיפורים... ונקרא לפי שעה 'אז ועתה', הואילו נא לאשר את הסכמתכם..."

רק לאחר שהספר יצא לאור, תחת השם 'הגולים', בעקבות ביקורות בעיתונים ומכתבים המגיעים למשרדי ההוצאה, והמביעים פליאה על הרומאן החדש של דבורה בארון, שנוצר מחיבור מלאכותי של שני סיפורים שונים, ועל הבדלי הנוסחים והעריכה, יצאה הוצאת 'עם עובד' להגן על החלטתה. במכתב למדור הספרות בעיתון הארץ כתבה ההוצאה:

"יוסף אורן ברשימתו על ספרה של דבורה בארון 'הגולים' [תרבות וספרות 4.12.70], תחילה 'מטיל ספק' ואחר-כך קובע בביטחון של קוראי מחשבות שבאופנה, שלא על פי משאלתה של דבורה בארון, אלא 'מעשה המטבח הספרותי של בית ההוצאה' הוא שלפיו צורפו שני סיפוריה לסיפור אחד. והאמת לא עמו היא... נהגנו על פי משאלתה האישית שנמסרה לנו באמצעות בתה, גב' צפורה אהרונוביץ, שבדבריה אין אנו 'מטילים ספק'.


התיק החום, לצערי, לא נמצא, ותשובה מוסמכת - אין.
קחו לעצמכם שעה וקראו את הספר [הרומאן?] המופלא 'הגולים',
המורכב משני סיפורים שונים של אותה סופרת.
יד אמן חיברה ביניהם.
אולי זאת בתה, אולי זה ירוחם לוריא הקפדן והצנוע,
אולי זו רוחה של הסופרת ששרתה על שניהם.

מי יודע...?



תודות

דף המידע על דבורה בארון לא יכול היה להיכתב בלי עזרתם של אנשים רבים, אשר נרתמו לעזור למרות הזמן הקצר.
נורית גוברין, וחיים באר, ויגאל שוורץ, ואבנר הולצמן, ובתיה מ'עם עובד', ודבורה והילה מ'גנזים', ויואל דונחין, וערן דולב, ותקוה וינשטוק לוריא.

תודה, תודה, תודה



מכירה פומבית!

אנו מציעים למכירה פומבית
אוסף של 100 'פרסים' מרהיבים משנות ה-50:
ילדים מנגנים, ילדים עובדים, ילדים
עם פרחים, גמדים, ליצנים, בעלי חיים,
מטוסים ועוד. פרטים - במדור
'ספרים מומלצים' או בטלפון 04-6399749.
כדי לראות את ההצעה האחרונה - כנסו למדור 'ספרים מומלצים'
באתר האינטרנט שלנו, או לחצו
כאן!
האם אתם רוצים את אוסף ה-'פרסים' לעצמכם?
אל תחכו לרגע האחרון!
אנו ממליצים על ביקור יומי
במדור 'ספרים מומלצים' באתר -
החנות הפעילה ביותר שלנו!

המכירה תסתיים ביום ה' 12/11 בחצות.



הוצאת הספרים של איתמר

הוצאת הספרים של איתמר הוקמה כדי לשרת צורך בקרב קוראים רבים,
לקרוא ספר אהוב מילדותם, בדיוק באותה מהדורה בה קראו אותו
לפני עשרות שנים. הוצאת הספרים שלנו תוציא את הספר לאור בדיוק
כפי שהיה אז. בדיוק כמו שאתם זוכרים אותו!
את הספרים, אותם הדפסנו מחדש, ניתן למצוא  רק
בחנות הספרים של איתמר
04-6399749

 

יהושע הפרוע/ היינריך הופמן

סיפוריהם המצחיקים-מפחידים של יהושע הפרוע, אלעזר האכזר, עזרא המפונק, גדי נדנדי, הזדים השחורים ועוד.
ספר זכרונות [הוצאת הספרים של איתמר], 2002. כריכה רכה, 35 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

עולמו הקטן של דון קאמילו/ גוארסקי

מעשים ומאורעות מגוחכים המתרחשים בכפר איטלקי קטן, בין הכומר דון קאמילו ליריבו ראש הכפר הקומוניסט פיפונה.
ספר זכרונות [הוצאת הספרים של איתמר] , 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

דון קאמילו וצאן מרעיתו/ גוארסקי

המשכו של הספר "עולמו הקטן של דון קאמילו". המשך מעשיהם ומריבותיהם של הכומר דון קאמילו וראש הכפר פיפונה.
ספר זכרונות [הוצאת הספרים של איתמר], 2003. כריכה קשה, 80 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן

 

אחד עשר האלופים/ אדוארד בס

מעשה באיש עני ושמו בנקוצץ ואחד עשר בניו. האיש, אשר דאג לפרנסת בניו, אימן אותם משחר נעוריהם במשחק הכדורגל, ואחד עשר הבנים היוו את קבוצת הכדורגל של בנקוצץ אשר השיגה, ברבות הימים, את אליפות העולם.
ספר זכרונות [הוצאת הספרים של איתמר], 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן

 

גן גני/ לוין קיפניס, ימימה טשרנוביץ

סיפורים ושירים לגיל הגן: רמי רם רץ לגן/ לוין קיפניס, בנות שתים/ ח. נ. ביאליק, כושי ונושי / ימימה טשרנוביץ. מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת / לוין קיפניס ועוד.
ספר זכרונות [הוצאת הספרים של איתמר], 2006. כריכה קשה, 80 ש"ח.
להזמנת הספר לחץ כאן


 

עותקים אחרונים! 

מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

הרפתקאות של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!].
ספר זכרונות [הוצאת הספרים של איתמר], 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן


3 עותקים אחרונים
מהספר 'מיומנו של מאתר ספרים' נשארו 3[!] עותקים בלבד. הספר לא יודפס יותר במהדורות חדשות, כך שזהו הזמן להשיג לעצמכם עותק חתום וממוספר בכתב ידו של המחבר!
הרפתקאותיו של איתמר בשיטוטים אחר ספרים אבודים. הוא מספר כיצד מצא ספר למלכה נור מירדן, כיצד מצא לחזי משדה בוקר את הספר "הקרן הירוקה" של ז'ול וורן בעברית [למרות שהספר לא תורגם אף פעם לעברית!] ועוד ועוד.
ספר זכרונות, 2000. כריכה רכה, 100 ש"ח
להזמנת הספר לחץ כאן


לחיצה קטנה על הספר

ניתן להזמין את איתמר להרצאה בחוגי בית, בקיבוצים, ספריות ציבוריות ועוד.
לפרטים על ההרצאות 04-6399749

 



 

מה בדף המידע הבא?

       

 

רוצים לנחש?



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן