דף מידע מספר 82   

10 יולי 2014

הקדשה

את אריה ניר הכרתי רק דרך הספרים. ספרים שהוציא לאור כעורך וכבעל הוצאת ספרים משלו, אבל בעיקר דרך הספרים שביקש ממני לחפש עבורו.
אני ידעתי, כאשר אריה מבקש ממני ספר [למשל" 'בית דין' של קוונטין ריינולדס, או 'שנאהת המצרי' של מיקה ולטרי], ושואל אותי לדעתי על הספר, והאם יש לו ביקוש רב, כל הסיכויים שהספר יעשה את דרכו תוך זמן קצר במהדורה חדשה אל חנויות הספרים.
לאחרונה נוצר ביננו מין 'הסכם'. אני מבקש מאריה ספרים שיצאו בהוצאתו וברצוני
 לקרוא, ובתמורה אני שולח לו ספר אותו הזמין ממני. ההסכם החזיק מעמד תקופה קצר מדי. שני ספרים שביקשתי הספיק אריה לשלוח לי. האחד: "הפרופסור והמשוגע" - עליו כתבתי מעט באחד מדפי המידע הקודמים, ואת 'הספר שאיש לא קרא' של אוון גינגריץ', שנתן לי את ההשראה לחפש אחר כל העותקים של ספרו של דן עומר.
ההסכם החזיק מעמד תקופה קצרה, כי לבו של אריה הכריע אותו והוא נפטר בגיל צעיר מדי.
 

אני מקדיש את דף המידע הזה לזכרו.



אנו גאים להציג את
דף המידע של איתמר


דניאל איש חמודות
דן עומר 1940-1985

'דף המידע של איתמר' מצוטט באתרים רבים באינטרנט: גם בויקיפדיה, גם באנציקלופדיה של Ynet, באתר עיתון 'הארץ' ועוד. הציצו בערכים של ש. שלום, אנצו סירני, לאה גולדברג, נקמת אבות, אברהם אבן שושן בויקיפדיה. אם עדיין אינכם רשומים לדף המידע, אנו ממליצים לעשות זאת באתר האינטרנט של החנות.
   לחיצה קטנה עם העכבר על הציור

ראיתם?



כאן נמכר ספר בניגוד לחוק

ביום האחרון של חודש נובמבר שנת 1966, בצינת החורף הירושלמי, הקים בחור צעיר ומזוקן אוהל קטן ליד משרד ראש הממשלה. העוברים ושבים הביטו בו כאשר החל בעבודתו. רובם לא ידעו כלל מי הוא, וכנגד מה הוא בא להפגין. איש, כנראה, לא זיהה את פניו. כשסיים, העמיד שידה קטנה בפתח האוהל, סידר עליה כמה שורות של ספרון אדום, ותלה  שלט שהכין בביתו כמה שעות קודם לכן.

"כאן נמכר הספר 'בדרך' בניגוד לחוק!"

עכשיו כבר ידעו העוברים ושבים לזהותו. סיפורו של הסופר הצעיר אשר ספרו הוכרז 'כחומר תועבה' האסור בהפצתו ובמכירתו, סופר בהרחבה בעיתוני התקופה. אנשים רבים חלפו באותו בוקר על פניו של המפגין שובת הרעב. מעטים עצרו לשוחח אתו, ולהביע את דעתם. שניים מהם הגדילו לעשות ושלפו את ארנקיהם לרכוש עותק של הספר במחיר של 2.50 ל"י. ד"ר ניצה בן ארי מספרת בספרה 'דיכוי האירוטיקה', כי עשרות מבקרים הגיעו כדי לתמוך בעומר: סטודנטים, מרצים, משוררים ואמנים.
מי מהעוברים ושבים, אולי אחד מעובדי משרד ראש הממשלה התקשר למשטרה, וכעבור זמן קצר הגיעה ניידת למקום. השוטרים ביקשו את פרטיו של הסופר הצעיר, החרימו את 112 העותקים של הספר שהיו ברשותו, וביקשו ממנו להתלוות אתם אל תחנת המשטרה.
בתום כמה שעות בתחנת המשטרה השתחרר דן עומר בערבות עצמית.

לאחר כמה חודשים נערך משפטו של הסופר הצעיר. הוא הואשם שהחזיק לצורך הפצה או מכירה עותקים של ספרו, שהינו חומר תועבה בדפוס. בכתב התביעה נכתב כי עומר החזיק את העותקים של הספר גם באוהל המחאה שהקים וגם בקפה 'וינה', והספיק למכור את הספר לשני אנשים לפני שנעצר. בית המשפט הרשיע את הנאשם, ודן אותו לשנת מאסר על תנאי, וקנס על סך 2000 ל"י.


מחפשים עותקים של הספר האסור?
לחצו על חזיתו.

        ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
המלצה
אם עדיין לא קראתם את דף המידע
עם סיפורו המדהים של אלתר אילי ו'אמיל והבלשים',  
לחצו כאן!


כאשר הייתי נער קטן/
אריך קסטנר 

נשארו לנו עותקים ספורים בלבד. ספר במצב חדש, בתרגום הישן. 

     
"בספר זה אני רוצה לספר מעט מילדותי. מזמן שהייתי נער קטן עברו כבר 50 שנה וחשבתי שאולי יעניין אתכם לדעת כיצד חי נער קטן....
כאשר הייתי נער קטן, הייתי צועד בוקר בוקר, לפני לכתי צועד בוקר בוקר, לפני לכתי
לבית הספר, אל הצרכניה שברחוב גרנדיר. "ליטר וחצי נפט ושני קילו לחם שחור וטרי." אמרתי למוכרת.
משם רצתי הלאה - עם העודף, בולי ההנחה, ועם פח הנפט המשקשק. פתותי השלג ריקדו לפני פנסי הגז הקורצים."

הצצתם?

להזמנת הספר לחץ עם העכבר על חזיתו, או התקשר לטלפון 04-6399749



צנזורה וספרים

 
מתוך הויקיפדיה
של פעם
 הצנזורה היא פעילותם של גופים מדיניים, דתיים או צבאיים, למנוע פרסום עובדות או דיעות בפני הציבור. הצנזורה באה כדי לבטל או לצמצם את זכותו של האדם לדעת או להתבטא. מקור המושג הוא מרומא הרפובליקנית, מה'קנסורים', שתפקידם היה לפקח על המוסר הציבורי.
הצנזורה יכולה לבדוק את הפרסום טרם הפצתו, לקצץ בו, לפסול אותו או לאשרו בשלמותו. היא יכולה גם לפעול לאחר פרסום הדברים ולגרום להענשת האחראים.


עדות על צנזורה ניתן למצוא כבר בתנ"ך - בפרשת מגילת דברי ירמיהו הנביא שנכתבה על ידי ברוך בן נריה. כאשר הובאה המגילה אל המלך יהויקים, ביקש כי יקריאו אותה באוזניו. "והמלך יושב בית החורף בחודש התשיעי ואת האח לפניו מבוערת. ויהי כקרוא יהודי שלוש דלתות וארבעה יקרעה בתער הסופר והשלך אל האש אשר אל האח עד תום כל המגילה על האש אשר על האח." [ירמיהו, לו]
צנזורה על סרטים והצגות תיאטרון בארץ ישראל הופעלה בימי המנדט הבריטי. אישור של מועצה ממונה היה תנאי לקיום הצגה פומבית. הפקודה הזאת נשארה בתוקף גם במדינת ישראל, ורק בשנת 1974 החליטה הממשלה לוותר על הצנזורה לגבי מחזות, והשאירה אותה ביחס לסרטי קולנוע.

צנזורה על דברי דפוס קיימת על פי פקודת העתונות המנדטורית משנת 1933. לפיה מוקנות לשר הפנים סמכויות ענישה על פרסום חומר העשוי לדעתו לסכן את שלום הציבור.
בספרה של ד"ר ניצה בן ארי - 'דיכוי הארוטיקה' נכתב כי  עם קום המדינה אומץ החוק המנדוטרי בנוגע לפרסום חומר תועבה, והעונש אף הומר משלושה חודשי מאסר, לשלוש שנות מאסר. "כל אדם המוכר או המחזיק ברשותו לשם מכירה, השכרה או הפצה, או המדפיס או מעתיק באופן אחר לשם מכירה, השכרה או הפצה כל חומר תועבה, בין בדפוס או בכתב, או כל תמונת תועבה, צילום, שרטוט או דוגמא או כל חפץ אחר העשוי לגרום להשחתת המוסר... דינו - מאסר שלוש שנים."

 'בתחום הספרות,' נכתב בספרה של בן ארי, 'לא תבע החוק אישור מוקדם של ועדה כלשהי.'  בשנת 1963 הוקמה במשרד החינוך ועדה לבדיקת חומר ספרותי. בראש הוועדה עמד יוסף מכמן מלקמן, אשר בראיון לעיתון 'הארץ' טען כי דן עומר פנה אליו, והתעקש למסור את הספר לבדיקת הוועדה. כאשר המליצה הוועדה לפסול את הספר, לקח עומר כמה עשרות עותקים ופתח בשביתת רעב מול משרד ראש הממשלה.  

רוצים לקרוא חומר נוסף על צנזורה על ספרים, אנו ממליצים לקרוא את דף המידע בנושא.  - 'ספרים פסולים ומוחרמים' מינואר 2007.
למעבר לדף המידע לחץ כאן!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מבצע מכירות מיוחד לסוף השנה!

במהלך חודש דצמבר נקיים
בחנות בזכרון יעקב מכירה בה
יהיה מחירו של כל ספר 10 ש"ח בלבד!

יום ו' 09.00-13.00
א-ה 09.00-17.00
ולמי שעדיין לא הבין... המכירה המיוחדת מתקיימת בכל יום, כל השנה בחנות בזיכרון יעקב. מומלץ לעקוב אחר שינויים בשעות הפתיחה בעמוד השער של האתר שלנו.


הביטו היטב בתמונה! מחיר כל ספר בה - 10 ש"ח!

 לחיצה קטנה על הצילום, או התקשרו לטלפון 04-6399749



הבן של אוסקר מהעירייה

דניאל מרני, בן אוסקר וסופיה [זושה], נולד ברמת גן  בפברואר 1940.  אביו אוסקר מרני, נולד בצ'כוסלובקיה ב-1906, עלה לארץ ב-1935. המשפחה עברה לירושלים כשדניאל הקטן היה בן 3 חודשים,  ואוסקר - אבי המשפחה - החל לעבוד כפקיד בעיריית ירושלים. אט אט עלה בסולם התפקידים, גם בלשכה לסטאטיסטיקה וגם בגזברות העירייה. יום אחד, כאשר יחשוב אוסקר כי פגעו בזכויותיו, יפתח בשביתת רעב של 18 יום.

בגיל צעיר שינה דניאל מרני, חניך השומר הצעיר, על דעת עצמו את שמו ל"דן עומר", ויצא לעבוד כבוקר בחוות כרי דשא בכנרת. הוא הספיק ללמוד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, אך לא סיים את לימודיו, וגם לא רכש השכלה אקדמית. בשנת 1958 הוא התגייס לצה"ל ושרת בחטיבת 'גולני'.  לאחר שחרורו המוקדם מהצבא התקבל לבוהמה הירושלמית בבית הקפה "טעמון". בתחילת שנות ה-60' יצא לאנגליה,  והתקרב לחבורת האמנים הישראליים שישבו באותם ימים בלונדון, נציגים גולים מרצון של השמאל הקיצוני: הצייר מנשה קדישמן, הסופר והמאייר שמעון צבר, הסופר עמוס קינן ואחרים. כעבור זמן קצר חזר עומר לירושלים ופתח חנות ספרים, אך נכשל, והחנות - למרות מיקומה המצוין מול קפה 'טעמון' - נסגרה.  

 

 במלחמת ששת הימים התגייס עומר לחטיבה הירושלמית, ולדברי חבריו הצטיין כחובש קרבי בפריצה לעיר העתיקה. לאחר המלחמה הצטרף לחוגי תנועת השמאל הקיצוני  "מצפן", והיה בין הראשונים לקרוא לנסיגה מיידית מהשטחים הכבושים. באותה תקופה התקרב עומר לסופרים ומשוררים, כמו עמיחי, פנחס שדה, אריה זקס, אהרון שבתאי, וגילה כנראה את ייעודו בחיים. הוא הצטרף למערכת העיתון 'העולם הזה', והפך למבקר הספרות של העיתון, בעל טור אישי - 'נמר של נייר'. עומר היה מבקר ספרותי חד-לשון במיוחד. במשך שבע השנים בהן ערך את הטור הספרותי, הוא חולל לא מעט שערוריות ספרותיות, ועורר עליו את רוגזם של  סופרים רבים.

בשנת 1963 יצא לאור ספר שיריו הראשון של דן עומר 'לילה ארוך' . בשנת 1966 הוא פרסם קובץ שירים בשם 'אלהים בג'ינס ושירים אחרים', וגם את הספר השערורייתי 'בדרך' . עומר תרגם וערך אנתולוגיה בשם 'נהמה : שירה ביטניקית אמריקנית', שיצאה לאור בשנת 1967 ובה משירי לורנס פרלינגטי , אלן גינסברג וגריגורי קורסו . ספרים נוספים: 'פואמות דקומנטריות', 1967. 'עשרים ושנים מלחמשירים' 1968. 'בוקר טוב מהפכה', 1975. 'אודה לשאול', 1980. 'חלום ישראלי', 1980. 'דניאל איש חמודות' 1981. 'בעקבות עמוד האש', 1981.


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 בשנת 1984, לאחר סדרה של התקפי לב נפטר דן עומר בירושלים, בה התגורר כמעט כל חייו,  לאחר שסירב לעבור ניתוח מעקפים.

בשנת 1980 פרסם דן עומר את ספרו 'דניאל איש חמודות', 
בו סיפר את תולדותיו של אהרון משה ליברמן,
המבקר העברי הראשון, חוקר וסופר, אשר היה
נרדף ומנודה כל חייו הקצרים.
דן עומר כתב על אהרון ליברמן, אך למעשה כתב על עצמו.


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 "אני דניאל איש חמודות, ועודני סופר עברי. בעבר הקרוב עשיתי לי שם כרבולוציונר יהודי. מרדתי בצאר הרוסי ונשפטתי בבית הדין של הקיסר  האוסטרו-הונגרי. רבנים בלונדון נידו אותי וחברי הרבולוציונרים מ'הסקציה הברלינית' אומרים בצקון לחש שנתפסתי במלשינות. בשלושים וחמש שנות חיי חייתי חיים מלאים. לגמתי תה מהסאמובר של קארל מארכס, במרתף ליד האמפסטאד היט... אני דניאל איש חמודות, סופר עברי אשר בימי שחרותו היה מתבונן פאסיבי מן הצד,  בהרבולוציה, חפצתי להביא מאוחר יותר ביטוי לכל כאב העולם ביצירתי המועטה. חלמתי לעמוד במרכזה של הרבולוציה. לעמוד כפועל, כמפעיל, כהורס וכבונה. כיוצר ולוחם שזכה ונתנסה בכל התמורות והגלגולים שבנפשי. אני שעברתי את כל סערות הנפש, חלמתי להיות נושא נשק הרבולוציה מחד, ומטיף של ההשכלה העברית מאידך...
הוצאתי את מכאובי על הליטרטורה העברית... יש להוציא מול כיתת רובאים את הסופרים שאינם חשים בדופק החיים של העם... הצעתי למרוט את זקניהם של סופרים שאינם מודעים לכך שהבעייה האמתית של העם היהודי היא השאלה האקונומית, הלא היא מלחמת המעמדות שבתוך העם היהודי..."

חנות ספרים אצלכם בבית
         


לחיצה על חזית הספרים תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים שלנו באינטרנט. אם הספרים האלה כבר לא נמצאים שם, סימן שמישהו חטף אותם לפניכם...

החנות פתוחה 24 שעות, חניה בשפע, צוות עובדים אדיב ומיומן.
לחיצה על חזית הספר תכניס אתכם לאולם התצוגה.



מיומנו של מאתר ספרים/ איתמר לוי

ארוחת בוקר עם דן עומר


במשתתפים: דן עומר ו...איתמר לוי...

בסוף שנות ה-70', הייתי סופר בראשית דרכו. פרסמתי סיפורים קצרים בעיתון לספרות 'פרוזה', וחלמתי חלומות ארוכים.
הסיפור הראשון שלי הופיע בעתונספרות 'פרוזה' בינואר 1978 - 'ולוא רק באך' שמו.
כעבור כמה ימים קרא לי יוסי קריים, העורך והבעלים של העיתון, והראה לי גלוית דואר, אשר הגיעה באותו יום למשרדי המערכת ברחוב דיזנגוף בתל אביב:
"אבקש לפגוש את איתמר לוי."
על הגלויה היה חתום דן עומר, מבקר הספרות של 'העולם הזה'.
לבי פעם בחוזקה. באותם ימים, דן עומר נחשב לאימת הסופרים, ובטח סופר צעיר כמוני, בתחילת הדרך. באותה חוברת בה פורסם סיפור הבכורה שלי, פירסם דן עומר סיפור משל עצמו ותרגום לשיר מגרמנית 'תלויים על צלב הברזל'.
פרטים רבים מאותה פגישה כבר אינם זכורים לי. פגישה אותה לא אשכח כנראה כל חיי. הייתה זאת שעת בוקר מוקדמת. עשיתי את דרכי באוטובוס מהקיבוץ לירושלים. לא סיפרתי לאיש מחברי הקיבוץ לאן פני מועדות. כיצד הגעתי לביתו של המבקר הנורא ברח' תל חי, מי יודע. בתיקי החזקתי ניירות רבים, גם סיפורים קצרים פרי עטי, ובעיקר את כתב היד של הרומן הראשון שכתבתי - 'זליג מיינץ וגעגועיו אל המוות', שייצא לאור בעוד שנים ספורות בספרית פועלים.
ימים רבים לפני הפגישה, וגם בנסיעה הארוכה לירושלים, ניסיתי לדמיין את הפגישה. יוסי קריים סיפר לי כי דן עומר נוהג לפגוש סופרים צעירים שכתיבתם מצאה חן בעיניו.
אני זוכר קומה ראשונה. אני זוכר מרפסת הפונה לחצר. אולי אני מדמיין. מישהו בוודאי פתח את הדלת לפני, כי התמונה הראשונה שאני זוכר היא את מארחי יושב ואוכל ארוחת בוקר. אני זוכר שהוא היה עסוק בקריאה, אך איני מסוגל לשחזר היום אם היו אלה דפי עיתון, או כתב יד של אחד הסופרים הצעירים, כמוני.
רגליי רעדו. דן הרים את עיניו אלי בחיוך שקט, והזמין אותו לשבת בכיסא לידו.
 הוא קירב אלי חלק מהמצרכים שהיו על השולחן, והמשיך במעשיו.
העמסתי מעט אוכל על צלחתי, מזגתי מהמשקה שהיה על השולחן לכוסי, וחיכיתי בסבלנות שהוא יסיים את הקריאה.
אז - ידעתי - הוא יפנה אלי. ודאי ישאל אותי קצת על חיי. בן כמה אתה? היכן נולדת, מה מעשיך בקיבוץ? אחר כך נעבור לדבר על כתיבתי. אם יבקש לקרוא משהו חדש שכתבתי, אשלוף מתיקי כמה סיפורים קצרים שהבאתי. סיפורים שעדיין לא פורסמו. יהיה מעניין לשמוע את חוות דעתו על כתיבתי.  תחילה נעסוק בסיפורים הקצרים. לפחות את הראשון - 'ולוא רק באך' - אני יודע שהוא כבר קרא.  הרי בזכות הסיפור הזה אני כאן, מקבל הדרכה וביקורת מפי אחד האנשים המשפיעים ביותר בספרות העברית באותם ימים. מייד לאחר הסיפורים הקצרים, יפרוש מארחי מהשולחן, וילך לחפש לו מקום נוח יותר כדי לקרוא את הרומן הראשון שכתבתי. התרגשותי לא ידעה גבול. "השמים מעל הקיבוץ. מאחורי גבי, בחדר האוכל המקושט, נשמעים צחוקים, קולות שירה, ומזלגות המנקשים בהתלהבות על הצלחות הריקות." מאחר וידעתי את ספרי בעל פה, אוכל לעקוב אחר קריאתו, לפי קצב הפיכת הדפים.
אך דבר מאלו לא התרחש. דן עומר המשיך לאכול בשלווה, לא מביט בי כלל וכלל, כל אותו זמן הוא היה שקוע בקריאה. כעבור זמן - שנראה לי כמו נצח - הוא קם, ניגב שאריות מזון לא נראות משפתיו, התמתח, ניגש לאחד החדרים, ונבלע בתוכו, סוגר את דלת הזכוכית אחריו.
מה עכשיו? מה עלי לעשות? נשארתי לבדי במרפסת הקטנה. בבית השתררה דממה. דרך הזכוכית האטומה יכולתי לראות כי האור לא נדלק כלל בחדר.  מה אני צריך לעשות? האם לחכות לו?  ודאי הלך לנוח, חשבתי לעצמי. דמעות של עלבון בצבצו בזויות עיניי, כאשר אספתי את חפציי ויצאתי מהבית. בעודי פוסע בשביל המוביל מחוץ לבית, ומנסה להבין את שהתרחש, שמעתי מישהו קורא בשמי. כשהסתובבתי ראיתי את ראשו של דן עומר מציץ מחלון הבית. "רציתי להכיר אותך," הוא אמר בחיוך נבוך, כאילו הבין שציפיתי ליותר. "רק הלב שלך יידע מה רע ומה טוב. תקשיב לו." החלון נסגר, ואני יצאתי לחפש אוטובוס לקיבוץ.  

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

חדש! הסרטים של איתמר!
עוד לא ראיתם?
     

לחיצה קטנה על התמונה תחשוף בפניכם את הסרטים.
אם יש ברשותכם סרטים ישנים הקשורים לספרים,
סופרים או אירועים היסטורים בתולדות א"י,
אנא כתבו לנו לכאן
אולי נוכל לשלבם בדפי המידע הבאים.



הספר עליו איש לא שמע

כאשר התחלתי להכין את דף המידע, עלה במוחי הרעיון לנסות ולחפש את כל העותקים של הספר 'בדרך' אותו הוציא דן עומר בשנת 1966. הבנתי כי עותקים ספורים ממנו מצויים אצל אספנים וספריות, וחשבתי כי יהיה מעניין לנסות ולעקוב אחר גלגוליו של ספר שנאסר לפרסום.
הרעיון בא כאמור מהספר 'הספר שאיש לא קרא' מאת אוון גינגריץ' מגדולי היסטוריונים של המדע שיצא למרדף אחר ספרו של קופרניקוס 'דה רבולוציוניבוס', שנכתב 450 שנה קודם לכן, ולו העניק ארתור קסטלר את הכינוי -'הספר שאיש לא קרא'. גינגריץ' חיפש בכנסיות, ספריות ובאוספים פרטיים.
אני ידעתי כי כיום בעזרת האינטרנט - המייל, הפייסבוק, הטוויטר, רשימות תפוצה וכו' מלאכתי תהיה קלה הרבה יותר. מה גם שמדובר בספר יחסית מודרני, שיצא רק לפני עשרות שנים.
פניות לאספני ספרים העלו חרס: גיא, ניר, חיים, אפילו לא שמעו על הספר, או על החרמתו על ידי הצנזורה. גם הפנייה לציבור הגולשים לא עזרה הרבה. הסיפור אמנם עורר סקרנות רבה, וכמה אנשים העתיקו את בקשתי ופרסמו אותה במקומות שונים בפייסבוק ובפורומים לספרים, אך התוצאות לא היו מעודדות. איש לא התקשר לבשר לי כי יש ברשותו עותק של הספר. גם בבדיקה בחנויות הספרים המשומשים ברחבי הארץ,  לא הצלחתי למצוא עותק של הספר. דומה כאילו בלעה אותו האדמה. עותקים ספורים נמצאו בכמה אוניברסיטאות. אצל אספנים פרטיים הצלחתי למצוא עותק אחד בלבד. 
בעיתונו האינטרנטי 'חדשות בן עזר', כתב הסופר אהוד בן עזר כמה מלים על הספר, בעקבות פנייתי לקהל קוראיו: "בשעתו בירושלים הייתי בידידות עם דן עומר [עד שהחל כותב, מאוחר יותר, ב"העולם הזה" – ונעשה מנוול לא קטן] ואף קיבלתי ממנו את ספרו "בדרך" (שאותו דומני שלא שמרתי אצלי. אולי מסרתי אותו לארכיון פתח-תקווה, לשם העברתי לפני כשלוש שנים כמחצית ספרייתי). כתבתי אז על הספר באחד העיתונים, אף כי לא התפעלתי ממנו, וגם ביקרתי בלילה את דן עומר לעודדו באוהל המחאה (אוהל סיירים) שנטה בין הסלעים בקריית הממשלה, לא רחוק מבניין ראש הממשלה לצד דרום-מערב, ואינני זוכר אם רק התגורר בו ברציפות או גם שבת רעב." לצערי, הספר לא נמצא בין הספרים של בן עזר בארכיון פתח תקוה, ולכן איני יכול לכלול אותו ברשימת העותקים שנמצאו.
בעקבות מידע שהגיע אלי, העברתי את החיפושים לחו"ל, בעיקר בארצות הברית. לשם כך הצטרפה למשימה דורית, המנהלת את אתר הספרים האנגלי שלנו. התוצאות הגיעו תוך זמן קצר, התברר כי עשרות עותקים מהספר נמצאים במוסדות ובספריות אוניברסיטאות. המקום המעניין לדעתי מכל הרשימה הוא בית המדרשים לרבנים באמריקה. ספרו של דן עומר גדוש לא רק בתיאורים מיניים נועזים, אלא גם בשנאה עזה לזרם הדתי...

בית הספרים הלאומי. ירושלים
 3 עותקים נמצאים במחסן הנדירים, ולא ניתנים להשאלה. ד"ר ניצה בן ארי כותבת בספרה כי הספרים בספריה הלאומית נמצאים עדיין תחת הקטגוריה של אסורים בפרסום. בשיחה אישית היא סיפרה לי: "יש לי צילום של הספר, שהכין בשבילי מנהל הספריה הלאומית דאז, יורם צפריר. גם על כך כתבתי בספר, כי זה חלק מהעניין. פרופ' צפריר, ידיד אישי שלנו,לא ידע שיש (עדיין!) איסור להוציא את הספר מהספרייה, והבטיח להביא לי אותו. אז צלצל במבוכה והתנצל ואמר שעדיין לא פג החרם על הספר, ועל כן אסור לו להוציאו מן הספרייה והוא שולח לי תצלום בלבד. החרם לא פג מפני שאיש לא טרח לבטל אותו (כולל המחבר, שבינתיים נפטר, כידוע)."

ספרית בית אריאלה. תל אביב
העותק היחיד המצוי בבית אריאלה, נמצא במחסן ולא באולם הקריאה, ולא ניתן להשאילו. בקטלוג של הספריה נכתב: 'לפי הקטלוג של הספריה הלאומית: נאסר להפצה על ידי הצנזורה.'

אוניברסיטת בן גוריון
באוניברסיטה בבאר שבע נמצא עותק אחד בספריית ארן באגף מדעי הרוח. הספר ניתן להשאלה ל-14 יום, ואין עליו שום מגבלה של איסור.

אוניברסיטת חיפה
באוניברסיטת חיפה נמצא עותק אחד באוסף הכללי, והוא ניתן להשאלה ל-14 יום.


ג. רפאל, אספן ספרים
את העותק שהיה ברשותי בתחילת העבודה רכש אחד מלקוחותי, ג. רפאל אספן ספרים. העותק הגיע מספרייתו של המשורר שלמה טנאי, ואכן בעמוד הראשון יש הקדשה בכתב ידו של דן עומר מתאריך 19/9/1966: "לשלמה בהרבה ידידות, דן. י-ם". העותק הצליח לעקוף את איסור המכירה בכך שהסופר העניק עותק במתנה לידידו המשורר. כל ניסיונותיי למצוא מה הקשר בין השניים העלו חרס. משפחתו של טנאי אינה זוכרת כל קשר בין אבי המשפחה לבין מבקר הספרות חד הלשון. בספרייתו של דן עומר, שניתנה לספריה של היברו יוניון קולג' בלוס אנג'לס מצאתי את הספר 'ארץ החיים' של המשורר שלמה טנאי. באחד מעיתוני התקופה גיליתי כי שלמה טנאי הנחה ערב ספרותי בשם 'השירה הביטניקית'. אחד המשתתפים היה דן עומר. אולי בזכות קשר זה הגיע הספר לספרייתו של טנאי. העותק של 'בדרך'  ששלחתי לג. רפאל, הוא העותק השני שיש לו עכשיו. לצערי הוא לא הצליח לזכור מאין הגיע אליו העותק הראשון.

משטרת ישראל/ פרקליטות
על פי ידיעות מהעיתונים בתאריך 31 בנובמבר 1966, נעצר דן עומר לאחר שהקים אוהל מחאה מול משרד ראש הממשלה בירושלים, וניסה למכור את ספרו בניגוד לחוק. בידיעה מעיתון 'דבר' נאמר עוד: 'עם מעצרו הוחרמו 112 עותקים של הספר'. עו"ד רם גמליאל, לקוח ותיק,  אליו פנינו לעזרה כתב לנו: "ממה שאני מבין ההחרמה הייתה לפני המעצר הראשון, ולכן הספרים היו צריכים להוות ראייה במשפט - מכיוון שהוא הפסיד, לא ייתכן שה"ראיות" (הספרים) הוחזרו לו בתום המשפט."

UCLA. Los Angeles
הספריה של UCLA, בלוס אנג'לס, שלחה לנו סריקות של העותק של הספר שנמצא ברשותה. רק מהסריקות למדנו כי לספר הייתה גם מהדורה שניה. בעמוד הראשון של הספר כתב אלמוני בעיפרון בעברית: "להבנה מושלמת של הטכסט נא עיין במלון לעברית מדוברת של דן בן אמוץ." אין לספריה תיעוד ממי הספר נקנה, אלא רק שהספר נרכש ביולי 1993.

Stanford University Libraries
אחד הדברים המרתקים בחיפוש אחר עותקים מספרו של דן עומר, הוא המפגש עם האנשים המחזיקים, או שהחזיקו עותק מהספר האסור פרסום. אחד מהם הוא ישראל כהן. כהן נולד בשנת 1905 בבוטשאטש, ועלה לארץ ישראל בשנת 1925 והוא בן עשרים. כהן כתב וערך עשרות ספרים. במשך 36 שנה עבד בעיתון 'הפועל הצעיר', מתוכן עשרים ושתיים שנה בעריכתו. הוא פרש מהעיתון בשנת 1970, ונפטר בשנת 1986. כעבור כמה שנים רכשה האוניברסיטה של סטנפורד את אוסף הספרים העצום שלו. במסגרת תפקידו כעורך קיבל כהן ספרים רבים מהמחברים עצמם, בעיקר כי רצו שיפרסם את הספרים בעיתונו. כך - כנראה - הגיע עותק של 'בדרך' של דן עומר ל-'אוסף כהן' בספריה של סטנפורד.

HUC-JIR, Los Angeles
כבר בתחילת החיפוש נודע לנו כי ספרייתו של דן עומר הגיעה לאחת הספריות של היברו יוניון קולג'. ואכן, כעבור כמה ימים התקבל המכתב: "בשנת 1993 קיבלנו במתנה את ספרייתו של דן עומר, שהובאה ללוס אנג 'לס על ידי אלמנתו, לאחר שמכון 'גנזים' לא גילה כל עניין בקבלתו. הוספנו 844 פריטים מהספרות הישראלית לאוסף שלנו מתוך כ 1,200 פריטים. הספר 'בדרך' היה אחד, וגם בו כמו באחרים היו כמה הערות שנעשו על ידי דן עומר. מאחר וידענו כי הספר צונזר בישראל, הוספנו את הספר ל-"חדר הספרים הנדירים" שלנו." בתחילה חשבנו שהצלחנו למצוא את העותק של הספר שהיה שייך לסופר עצמו, אולם לאחר כמה ימים הגיעה תיקון להודעה: "העותק של "בדרך" הנמצא בספריה שלנו בלוס אנג'לס, אינו מן הספריה של עומר, אלא ניתן לנו כחלק מתרומה של אוניברסיטת דרום-קליפורניה בשנות השבעים."

Hebrew Union College. Cincinnati
עותק אחד

University Of Michigan
הקשר עם הספריות ברחבי העולם, דרך האתר האנגלי שלנו, היה מעורר התפעלות. כמעט כל מי שפנינו אליו נרתם לעזור. כולם הלכו לחפש את העותק עצמו, כדי לנסות לזהות עליו סימנים, הקדשות, חותמות שיעזרו לפענח את התעלומה כיצד הגיע הספר לספריה:

Here's the information from the copy of Baderekh, בדרך , at the University of Michigan Library.  On the page opposite the verso, the book is stamped with the following: PL 480 ISR.  This identifies the source for this acquistion and may explain how all or many of the copies found their way to the US.   I'm guessing that the Library of Congress purchased them directly from Dan Omer and then shipped them to various libraries in the US.  Inside the original paperback cover (our book was rebound, probably in 1978) is the following stamped number, probably the PL 480 identifier: Is 6395.  Penciled in on by hand on the back cover between the author's name and the title is this number: 125, and since the 25 is superscripted, this may be 1.25 (the price perhaps)?  There's a very slight chance that it's actually cursive Hebrew, which would be the letters zayin/ayin/nun sofit: זען.  I do really think, however, that the inscription actually consists of numbers, not Hebrew letters, but I just wanted to account for the other possibility, no matter how remote.
העותק של הספר הנמצא בספרית האוניברסיטה של מישיגן, שימש את גוגל-ספרים, כדי לסרוק אותו ולהעלותו לרשת האינטרנט.

Harvard LibrariesI
עותק אחד.

The University of Chicago Library
כל המבקש לראות את העותק של 'בדרך' בספרית האוניברסיטה בשיקגו, לא יוכל לראותו בכריכה המקורית. בשנת 2001 העבירה האוניברסיטה את הספר לכורך, ומאז נמצא הספר בתוך כריכה קשה ושחורה. עד היום ניתן לראות בעמוד הראשון את הוראות הכריכה שנתנה הספריה לכורך.

ספריות נוספות בהן נמצא עותק אחד של הספר:
 ברקלי, לוס אנג'לס. אוניברסיטת דרום קליפורניה. ספריית הקונגרס. מכון ספרטוס ללימודי היהדות. אוניברסיטת אינדיאנה. אוניברסיטת וויין. אוניברסיטת פרינסטון. אוניברסיטת קולומביה. בית המדרש לרבנים באמריקה. הספריה הציבורית של ניו יורק. אוניברסיטת בינגהמטון. אוניברסיטת פורטלנד. אוניברסיטת פנסילבניה. אוניברסיטת טקסס. אוניברסיטת ברנדייס.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


Bookstore אצלכם בבית

           


Book Shelf

לחיצה על חזית הספרים תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים באנגלית. אם הספרים האלה כבר לא נמצאים שם, סימן שמישהו חטף אותם לפניכם...

החנות פתוחה 24 שעות, חניה בשפע, צוות עובדים אדיב ומיומן.
לחיצה על חזית הספר תכניס אתכם לאולם התצוגה.



תודות - Acknowledgments

תודה לידידי י. שעוזר לי למצוא פרטים ביוגרפיים של גיבורי דפי המידע, לד"ר ניצה בן ארי שהעבירה אלי את תמונת דן עומר השובת אותה קיבלה מאשתו של דן, לעתליה בתו של דן עומר, לעו"ד רם א. גמליאל, לדודי בן נעים ולכל עשרות הקוראים בפייסבוק ובאתר שהפיצו את הודעת החיפוש ברחבי הרשת. אנחנו מבטיחים להעסיק אתכם שוב במשימות דומות...

We at Itamar’s Bookstore and The Promised Book Land wish to thank the following people for the time and effort they took to help us: Our dear friend Arnold Reisman, Miki Goral from UCLA, Yaffa Weisman from the Hebrew Union College in Los Angeles, Shayee Khanaka and Steve Mendoza from UC Berkeley, Edward A. Jajko from the Hoover Institution, John Kimbrough from the University of Chicago, Zachary Baker from Stanford University, James P. Rosenbloom from Brandeis University, Elliot Gertel, The University of Michigan..



מתנה!

מחפשים רעיון למתנה 'מדליקה'?

אנו מציעים לכם לשלוח ספר כשי שלא יישכח!

כל שאתם צריכים לעשות, הוא לבחור מתנה מתאימה, להתקשר אלינו, ואנו נשלח את הספר לכתובת שתתנו לנו, עם ברכה מתאימה.

     
 המתנה לילד  המתנה לנער  המתנה למבוגר המתנה שאזלה...
אם יהיה לכם מזל, ישאר לכם עותק אחד...

התקשרו לטלפון 04-6399749!



סליחה, אבל הספרים בתמונה נמכרו מזמן!!!

מבצע 10 ש"ח לספר ממשיך!

אנו מזמינים אתכם למכירה מיוחדת
בחנות בזכרון יעקב.

מחירו של כל ספר בחנות יהיה

 10 ש"ח בלבד!
המכירה במזומן בלבד!

ואנחנו מתכוונים כל אלפי הספרים שבחנות,
לא כולל ספרים חדשים או מוזמנים.


המבצע מתקיים יום יום בחנות בזכרון יעקב -
רח' הנדיב 23,  04-6399749
א-ה 09.00-17.00, יום ו' 09.00-13.00

אל תחמיצו!



נהנים מדפי המידע?

ספרו לנו ולכל העולם...
ב-'קיר' שלנו בפייסבוק!

לחצו על הסמל, או חפשו 'איתמר לוי' בעברית.
אתם כבר תזהו לבד את האיתמר לוי הנכון...
נשמח לצרף אתכם כחברים!



מה בדף המידע הבא?

 

     

"שיעור היסטוריה"

רוצים לנחש [לחצו כאן]



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן