דף מידע מספר 87   

10 יולי 2014

אנו גאים להציג בפניכם
את דף המידע של איתמר


במשעול הצר
אהרן אברהם קבק 1883-1944



אלה תולדות

אהרן אברהם קבק נולד בסמורגון פלך וילנה בשנת 1883. אביו הרב היה קרוב לעולם הספרים, חיבר ספר רבני, ותרגם משירי לרמונטוב לעברית. אהרן למד ב'חדר' ובישיבות. סיפורו הראשון 'המעפיל' נדפס בשנת 1904 ב-'השלוח', וכעבור שנה הופיע הרומאן הראשון שלו 'לבדה'. ב-1906 היה בגרודנה ושם היה מפעילי ההגנה העצמית. הוא יצא לקושטא ועסק בהוראה וכן היה כתבם של כמה עיתונים וכתבי-עת עבריים [לרוב בחתימת "א. בר-נתן" - שם עט שיוסיף להשתמש בו גם בעתיד] וכן השתתף בכתיבה בעיתונות האידיש. קבק עלה ארצה ב-1911 ועסק בהוראה בגימנסיה 'הרצליה' בתל אביב. ב-1914 יצא ללימודים באוניברסיטת ברלין ומשם עבר לשוייץ ולמד באוניברסיטאות ג'נבה ולוזאן וקיבל תואר אקדמי בתחום הפסיכולוגיה והפילוסופיה. חזר ארצה ב-1921 והורה כל השנים ספרות בגימנסיה רחביה בירושלים. כל שנותיו היה פעיל באגודת הסופרים, בהסתדרות המורים ועוד. היה גיסו של חיים טשרנוביץ ('רב צעיר').

קבק נחשב לאחד הסופרים העבריים הבולטים במאה העשרים. בין יצירותיו הגדולות - הטרילוגיה 'שלמה מולכו', הרומן על חיי ישו 'במשעול הצר', והרומן הגדול 'תולדות משפחת אחת' .

ספריו:

 לבדה - רומן. תושיה, ורשה 1905
בליל קיץ - סיפור. אחיאסף, אויסה. 1907
מעל המגדל - סיפור. ספרות, ורשה 1910
המעפיל -  מוריה,אודיסה 1910
ספורים - תושיה, ורשה 1911 
דניאל שפרנוב - רומן . ספרות, ורשה 1912
נצחון - משורת הספורים יצירה. רומן. שטיבל, ורשה. 1923
אהבה - רומן. מצפה, 1926
ננו - קול באפלה, הנביא.  אגודת הסופרים, תל אביב 1927
 
שלמה מולכו - טרילוגיה. העולם, לונדון 1928-9. א-ג.
בהמוט ממלכה - מדרש דרמתי.  זוטות, ירושלים 1929
בין ים ובין מדבר - רומן. שטיבל, תל אביב. 1933. א-ג 
במשעול הצר - רומן. מוסד ביאליק, תל אביב. 1937 א-ב.
תולדות משפחה אחת - רומן. עם עובד, תל אביב  1943-1945 א-ג. 
צעיף המאייה - ספור. דפוס מל"ן, תל אביב 1947
מסות ודברי ביקורת -  אגודת שלם, ירושלים 1975

   
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

'דף המידע של איתמר' מצוטט באתרים רבים באינטרנט: גם בויקיפדיה, גם באנציקלופדיה של Ynet, באתר עיתון 'הארץ' ועוד. הציצו בערכים של ש. שלום, אנצו סירני, לאה גולדברג, נקמת אבות, אברהם אבן שושן בויקיפדיה. אם עדיין אינכם רשומים לדף המידע, אנו ממליצים לעשות זאת באתר האינטרנט של החנות.
   לחיצה קטנה עם העכבר על הציור

חפשו אותנו
בפייסבוק
כרמלה: "זה הדף הכי מענג בפייסבוק. כיף לקרוא!"



מותו של המורה

יחד עם כל הישוב מתאבלים
על מות המורה והסופר הדגול
א. א. קבק
ת? נ. צ. ב? ה.

לשם עבודה על דף המידע הקודם על שמשון מלצר, אספתי לי כמה מספריו של המשורר, וערב אחד התרווחתי בכיסאי, נטלתי מראש הערימה את ספרו הראשון 'בשבעה מיתרים', שיצא לאור בשנת 1939, והתחלתי לקרוא בו. מתוך הספר נשרה לרגלי שקית ניילון ובתוכה כמה דפים מחוברים בסיכה. חוברת - לא הוד ולא הדר לה. הדפים שונים בגודלם ובצבעם, הטקסט כתוב במכונת כתיבה וביד, הגרפיקה עלובה. התחלתי קורא בה. שמה של החוברת 'מגן' - עלון ילדים לספרות 4.12.1944. חלק גדול מהחומר מוקדש לפטירתו של הסופר א. א. קבק. בין שאר הקטעים ניתן למצוא בה סיפור של... שרלוק הולמס!

עלון הילדים לספרות, כך נכתב בעמוד השער מוצא על ידי קבוצת נוער 'מגן'. מדובר כנראה במשהו קבוע כי הגליון שבידי הוא גליון 8, סריא ב', כרך א' שנה ג'. העורך האחראי הוא א. מייזלר. כתובת המערכת: רח' לבונטין 29, שכונת הרצליה, הדר הכרמל חיפה, אצל לונץ.
בחוברת הקטנה, שנכתבה במכונת כתיבה ביתית, והודפסה ב-8 אכסמפלרים [שמונה!] ניתן למצוא הספד על הסופר א. א. קבק, סיפור של קונן דא'ויל 'המעשה באדום העור' [תרגמה וקצרה: ש'], מאמר על פינגווינים במדור 'גן חיות', ביקור בבית חינוך לעיוורים לבני ישראל מיסודו של לונץ,  מאמר מאת אימר 'הכתב העברי ותולדותיו'.

אישים
א? א. קבק

ביום שבת, 18 בנובמבר 1944, ב'
כסליו ה'תש"ה, בשעה תשע בערב,
יצאה נשמתו של הסופר המהולל,
המורה האהוב והדגול, אהרון
אברהם קבק
. אך לפני זמן קצר
הוציא את ספרו "בצל עץ התליה"
והתכונן לכתוב עוד ועוד, והנה
חטפו המות. עוד באותו יום הרגיש
עצמו בטוב, ואולם בערב, בשהותו
אצל מכירים, הורע לו, וחזר עם
אשתו הביתה. שם פגשו במכר, שנכנס
עמם וישב ושוחח. כשהלך לוהו קבק
עד הפתח וכשחזר אמר לאשתו כי רע
לו מאוד. נקרא רופא, אך אחר. האסון
כבר אירע.
חבל על דאבדין 

השגיאות וסימני השאלה המיותרים, כך במקור...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

המלצה
אם עדיין לא קראתם את דף המידע
עם סיפורו המדהים של אלתר אילי ו'אמיל והבלשים',  
לחצו כאן!


כאשר הייתי נער קטן/
אריך קסטנר 

נשארו לנו 10 עותקים בלבד. ספר במצב חדש, בתרגום הישן. 

     
"בספר זה אני רוצה לספר מעט מילדותי. מזמן שהייתי נער קטן עברו כבר 50 שנה וחשבתי שאולי יעניין אתכם לדעת כיצד חי נער קטן....
כאשר הייתי נער קטן, הייתי צועד בוקר בוקר, לפני לכתי צועד בוקר בוקר, לפני לכתי
לבית הספר, אל הצרכניה שברחוב גרנדיר. "ליטר וחצי נפט ושני קילו לחם שחור וטרי." אמרתי למוכרת.
משם רצתי הלאה - עם העודף, בולי ההנחה, ועם פח הנפט המשקשק. פתותי השלג ריקדו לפני פנסי הגז הקורצים."

חפשו אותנו
בפייסבוק

להזמנת הספר לחץ עם העכבר על חזיתו, או התקשר לטלפון 04-6399749



הסופר בחיק המשפחה

כאשר למד קבק בישיבת אודסה, עמד בראשה 'רב צעיר' הלא הוא חיים טשרנוביץ. כך הכיר את אשתו לעתיד - שרה פייגה טשרנוביץ, אחותם של 'רב צעיר' ואחיו שמואל טשרנוביץ. חיים בכור האחים, נולד בשנת 1871. מגיל צעיר עזב את ביתו לטובת לימודים בישיבה בקובנה. לאחר זמן נבחר לרב ולראש ישיבת אודסה. היה בקשרים  עם משכילים רבים כמו אחד העם, שקרבו אותו לספרות. כאשר הפכה הישיבה לבית מדרש  לרבנים לימדו בה בין השאר ח. נ. ביאליק ויוסף קלוזנר.

 
סופרי אודסה
יושבים: לוינסקי, מנדלי, אחד העם, רבניצקי, לילינבלום ו"רב צעיר";
עומדים: ביאליק, קלוזנר, ברכיהו

לאחר נישואיו לשרה פייגה  עלה קבק לארץ ישראל בשנת 1911 ועסק בהוראה. כאשר שהו באירופה למספר שנים נולדה בת עמי - בתם הבכורה של קבק ואשתו.
 בתום מלחמת העולם הראשונה חזר קבק עם משפחתו ארצה לירושלים. תחילה התגוררו בזכרון משה ואחר כך היו בין מייסדי שכונת בית הכרם, שכונת המורים והסופרים. בין שכניהם היו: ר' בנימין, ק"י סילמן, י"א זוטא, א"מ ברכיהו, יוסף ויץ ועוד. בנוסף לכתיבה, ולתרגום, לימד קבק ספרות ותנ"ך בגימנסיה העברית בירושלים.
כאן, בירושלים, נולדה גם בתם השניה עדנה.  ביתם היה פתוח ומכניס אורחים, בעיקר סופרים ואנשי רוח רבים. "בית קבק שלח אורו למרחוק. אל המרפסת בעלת מעקה העץ הפונה אל החורשה נמשכים היו בשעות הקרירות שלאחר הצהרים שכנים וידידים, עוברים ושבים בכביש הצר של השכונה.
 
הסופר ורעייתו שרה פייגה
ובערב, משירדה האפילה על בית הכרם, נשקפו מבעד לחלון המואר ראשיהם המלבינים של בני החבורה כשהם לוגמים מכוסות התה המהבילות ונוגסים מן התקרובת, שהדודה שרה-פייגא, פיקחית, עקצנית, דאגנית כדרכה, הייתה מגישה לאורחיה, תוך שהיא זורקת לעברם מימרותיה החריפות." [במחיצתו של קבק/ יעקב צור]
 
יצחק גרינבוים
 בתו של קבק, בת עמי, נישאה לבנימין [בניו] גרינבוים, בנו של יצחק גרינבוים, ממנהיגי הציונות בפולין, ולימים שר הפנים בממשלת ישראל.  יצחק גרינבוים עלה לארץ ישראל בשנת 1933. נבחר להיות חבר בועד שהוקם כדי לקיים קשרים עם יהודי פולין בזמן השואה. ומאוחר יותר הפך להיות יושב ראש ועד ההצלה ליהדות אירופה. לאחר המלחמה חווה גרינבוים טרגדיה אישית. בנו אליעזר גרינבוים, ניצול שואה, הואשם על ידי שני יהודים מאסירי בירקנאו לשעבר, שהיה "ראש מחנה- המוות בירקנאו". המשטרה הצרפתית אסרה אותו. אך משלא מצא התובע הוכחות להעמידו לדין, ביטל את התביעה. 
  מיד אחרי שחרורו עלה ארצה. ישב בבית-אביו בירושלים, התמסר לחקר ההיסטוריה היהודית וכתב כמה מחקרים. בראשית מלחמת-העצמאות התייצב לשירות. שירת כמקלען ושימש זמנית כסגן מ"כ.  ב-22.5.1948 נערכה התקפה כבדה על רמת רחל. מצב המגינים היה נואש. אליעזר התנדב לצאת עם מחלקת התגבורת ולקח עמו את המקלע. בנוסעם במשוריין מתלפיות לרמת רחל, נפגע המשוריין ומפקד הפלוגה נהרג. אליעזר קפץ ראשון החוצה וחיפה במקלע על נסיגת חבריו. הוא נפגע ברסיס בלסת והמשיך לירות ולחפות. סירב להינשא בידי חבריו והמשיך לסגת בזחילה, התרומם ונפגע מכדור בראשו ונפל.
בנימין [בניו] גרינבוים ובת עמי [עמי] השתקעו בקיבוץ גן שמואל, בנימין היה דמות ידועה במוסד החינוכי בקיבוץ.
 קבק, דודה של הסופרת ימימה טשרנוביץ, היה נערץ עליה גם כסופר וגם כמורה. "אבא נתן לי ספר מספריו של הדוד קבק, 'לבדה'. ספר מעניין מאוד. זה רומן אבל הבנתי את הכל" כותבת ימימה בת ה-13 ביומנה.  קבק היה גם מורה לספרות ולתנ"ך של דורות תלמידים בגימנסיה העברית בירושלים, וביניהם גם ימימה. לאחר מותו הקדישה לו רשימות בעיתונות, תכנית בפינת הנוער ברדיו, וגם את ספרה 'אחד משלנו'.  
ימימה בת 18, סוכות 1927
עם פטירתם של שמואל אחיה של שרה פייגה ואשתו בלה, הפכו קבק ואשתו למשענת לילדיהם יעקב, אלכסנדר וימימה. בית קבק היה לביתם השני. בת עמי ואחותה עדנה שמרו על קשר חם עם בני משפחת טשרנוביץ, וימימה ראתה בבת עמי אחות.
שרה פייגה, אשתו של קבק, 'הדודה' בפי כל, הייתה חריפת שכל, וחדת לשון בעלת הומור משובח ושחקנית שחמט בזמנה הפנוי. לאחר פטירתו של קבק נאבקה עם קשיי הפרנסה, וניסתה ללא הצלחה רבה לקבל את תמלוגי הכתיבה והתרגום הרבים שהגיעו לקבק.

מבצע מכירות מיוחד

במהלך חודש מרץ נקיים
בחנות בזכרון יעקב מכירה בה
יהיה מחירו של כל ספר 10 ש"ח בלבד!

יום ו' 09.00-13.00
א-ה 09.00-17.00
ולמי שעדיין לא הבין... המכירה המיוחדת מתקיימת בכל יום, כל השנה בחנות בזיכרון יעקב. מומלץ לעקוב אחר שינויים בשעות הפתיחה בעמוד השער של האתר שלנו.


הביטו היטב בתמונה! מחיר כל ספר בה - 10 ש"ח!

 לחיצה קטנה על הצילום, או התקשרו לטלפון 04-6399749




סופר הילדים


מקראות ישראל עם סיפור של קבק:
'שלמה מולכו בצפת'

מה גרם למערכת עלון הילדים לספרות 'מגן', אשר הייתה מורכבת מילדים בלבד, להקדיש את הגיליון לזכרו של הסופר קבק?
בלקסיקון אופק לספרות ילדים של אוריאל אופק, קבק לא מופיע כלל.  בלקסיקונים אחרים ובספרים העוסקים בספרות, ההתייחסות אל קבק היא רק כאל סופר שכתיבתו מיועדת למבוגרים.

אהרן אברהם קבק החל ללמד ילדים עוד בצעירותו בפלך סלובאק. בשנת 1907 יצא לקושטא לעסק גם שם בהוראה. לאחר שעלה ארצה בשנת 1911 עסק בהוראה בגימנסיה הרצליה התל אביב, ומאוחר יותר עבר לירושלים והורה ספרות בגימנסיה רחביה שנים רבות.
בדיקה זהירה בין עבודותיו מגלה כי קבק עסק בספרות ילדים ונוער באופן ניכר, למרות הדימוי 'הרציני' שנוצר לו במשך השנים.

בירחון "הזמן" - ירחון לעניני החיים, הספרות, האמנות והמדע, חוברת א', וילנה, תרס"ה, מתפרסמת אגדה שכתב קבק: 'מעשה ברע אל חתור',  "אגדתו של קבק – לא עלתה יפה, לפי עניות דעתי.  הרבה יש בה מלאכותיות וגם מעין חיקוי לאגדתו של מ. גורקי: 'הזקנה מאיזווירגל'.  בכלל, מבעל 'המעפיל' יש רשות לדרוש דברים יותר מתוקנים!" כתב עליו ברנר.

בשנת 1935 הוציאה הוצאת 'אמנות' בשיתוף עם הקרן קימת לישראל סדרה של חוברות בשם 'מולדתנו' - ספריית ארץ ישראל לילדים. 32-36 עמ' בכל חוברת, ובניקוד. בין עשרות החוברות ניתן למצוא: 'בשער השרון' מאת א. בר נתן הוא א"א קבק, 'כובשי המולדת', 'בעקבות החשמונאים', 'כיצד היה רפאל לשומר' כולם מאת קבק.
במקראות ישראל לכיתה ז', 1967, בחרו העורכים ז. אריאל, מ. בליך ונ. פרסקי לפרסם סיפור של קבק 'שלמה מולכו בצפת'.
במקראה לכיתה ח' 'אלומות' משנת 1955, בעריכת שמואל דגון ניתן למצוא סיפור של קבק בשם: 'המערה והמרתף'.
 

הדקבריסטים / ד. ס. מרז'קובסקי
תרגום: א. א. קבק

רומן היסטורי על רקע נסיון הנפל של הצבא הרוסי להתנגד לשלטונו של הצאר ניקולאי הראשון בראשית המאה ה-19. מנהיגי המרד מתגלים כאנשים רומנטים, הסולדים משפיכות דמים, חסרי תוכנית מעשית המנסים לפעול מתוך אידיאל החירות האישית והלאומית שהם נושאים בליבם. עיקרו של הספר הוא בהעלאת אישים אלה על אמונתם המוסרית הגדולה ותהייתם בצדקתה של המהפכה הגורמת לסבל ויסורים כה רבים.
סדרת 'עלומים' של הוצאת 'אמנות', 1935


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

"לרומאנים של קבק באותה תקופה," כתב יעקב צור, אחיינו של הסופר, "היה תמיד קהל קוראים. תור ארוך של נערים ונערות היה מצפה לספריו עם הופעתם באולם החשוך והמקומר של בית הספרים הלאומי בסימטת החבשים."

א. א. קבק/ ימימה טשרנוביץ
שיחה בפנת הנוער


ימימה אבידר-טשרנוביץ על רקע ספריה ברחוב  פרוג  בתל אביב,
תחילת שנות החמישים. התמונה באדיבות משפחת אבידר,
נמצאת בארכיון התמונות 'עם הספר' בחנות הספרים הבינלאומית שלנו.
לחצו כאן!

"רוצה אני לספר לכם היום ילדים, על אדם יקר אחד שהלך מאתנו לפתע פתאם. דודי היה האיש הזה ואני אהבתיו מאוד. מורי היה האיש וככל תלמידיו הערצתיו ואהבתיו. תשאלו פי ידידים ותלמידים וספרו לכם על האיש, על טוב לבו ונשמתו הטהורה והיפה, ועל אהבת החיים ששכנה בקרבו ועל הכול, אהבת הזולת...
בבית הרב, הרחק מכאן נולד הסופר קבק. וכבר בהיותו נער בן שתים עשרה שנה, יצא מבית אביו כשבצרורו אך פת לחם ונתח בשר, והחל נודד על פני רוסיה הרחבה. נודד וקונה דעת הרבה. עוד משחר ילדותו חן אותו אלהים בעין רואה, אוזן שומעת ולב מקשיב לכל ניב. ובימים ההם לא היו בספרות העברית ספרים רבים כמו בימינו אנו, והספרים המעטים אשר היו,  לא ספרו על בני אדם פשוטים, על השמחה והצער אשר בחיים. וגבורי הספרים לא דברו בשפה פשוטה ומובנת. שפת המליצה היתה השפה של הספרים, והנושא רחוק ומופשט. ואז, בתקופה זו, הופיעו ספריו הראשונים של העלם הצעיר, אהרן אברהם קבק. תשאלו את הוריכם, ילדים, ויגידו לכם מה היה הספר ' לבדה' הוא הרומן הגדול הראשון של קבק. תשאלו את הוריכם, ילדים ויספרו לכם כיצד בסתר היו קוראים את הספר, כי לא תמיד הרשו לקרוא ספר חולין בבית היהודי בימים ההם... תשאלו ויגידו לכם כיצד בכו עם הגיבורה בשעה שהמר לה הגורל וכיצד שמחו בשמחתה... 'לבדה' היה הרומן הראשון, ואחר כך באה שורה שלמה של ספרים: 'דניאל שפרנוב', 'הנצחון'... ובכל הספרים הללו מתואר האדם על סבלותיו והשמחות אשר לו, בשפה פשוטה כדבר אדם אל אדם... תשאלו את הוריכם ויגידו לכם כיצד חיכו לכל ספר חדש של קבק..."


כתב היד של ימימה טשרנוביץ

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

'החנות הארצישראלית'
חנות ספרים אצלכם בבית
             


לחיצה על חזית הספרים תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים שלנו באינטרנט. אם הספרים האלה כבר לא נמצאים שם, סימן שמישהו חטף אותם לפניכם...

החנות פתוחה 24 שעות, חניה בשפע, צוות עובדים אדיב ומיומן.
לחיצה על חזית הספר תכניס אתכם לאולם התצוגה.



למה כתבתי את ספרי
"במשעול הצר?"


על רקע התקופה הסמוכה לחורבן הבית השני, מסתמנת
דמותו הטרגית של ישו. המחבר מתאר אותו מתוך תפיסה
אנושית-יהודית חדשה, בניגוד לתפיסה המקובלת.

ההרצאה

בשנת 1939 הרצה קבק במועדון בוגרי הגמנסיה העברית בירושלים. הפעם לא בא אליהם כמורה, לדבר על הספרות העברית כמו שהיה רגיל לעשות כל זמן לימודיהם. הפעם בא אליהם כסופר, לשוחח על ספרו ועל הלך הרוח שנו נכתב, וכדי לתאר באוזניהם את אותה חוויה דתית הטמונה מאחורי הוויית היצירה.
'למה כתבתי את ספרי 'במשעול הצר'?' כינה קבק את הרצאתו. הדברים פורסמו גם במוסף 'דבר השבוע' בינואר 1939, ועוררו הד רב. 
בספר 'מסות ודברי ביקורת' מספר יעקב צור על דודו: "ישבתי בין קהל השומעים באולם הגימנסיה בירושלים כאשר השמיע קבק את הרצאתו-וידויו 'למה כתבתי את ספרי 'במשעול הצר'?' הייתה זו הפעם הראשונה ששמעתיו מדבר ברבים על ספרו זה, על המשבר שנתחולל בנפשו."

החזרה לחיים, החזרה בתשובה

יום אחד, כמה שנים קודם לכן, נפתחה דלת בית משפחת טשרנוביץ, ובפתח עמדה שרה-פייגה - 'הדודה'. "בואו מהר! דבר נורא קרה לדוד!' היא לחשה, ומיהרה לקרוא לד"ר פרוז'נין, רופא המשפחה שגר במורד הרחוב ברחביה.
בני המשפחה מיהרו לבית הכרם ומצאו את קבק שוכב אין אונים, חצי גופו משותק, עיניו מעוותות והוא אינו מסוגל לדבר. עננה של קדרות ירדה על הבית שוקק החיים בדרך כלל. ידידים שהתקבצו לשמע האסון לא הורשו להיכנס. הכול דיברו בלחש כמו בביתו של מת. חשש גדול קינן בלב הנוכחים כי קיצו של קבק קרוב.
ימים אחדים עברו ושיפור חל במצבו של הסופר. קולו שב אליו, העווית בפניו נעלמה. קבק התגבר על המחלה שלא השאירה בו סימן לבד מצליעה קלה.
אך לא היה זה אותו קבק. יום אחד נטל את מקלו וירד העירה לקנות זוג תפילין. תפילין! בשבתות היה משכים  לבית הכנסת, ואף דאג להנהיג כשרות בביתו. אשתו ניסתה ללגלג על 'החסידות' שתקפה לפתע את 'הצדיק', אך לבסוף נכנעה לרצונו.
דווקא באותה תקופה הסתגר קבק שעות ארוכות בחדרו, והחל בכתיבת ספרו על ישו הנוצרי. "מה פתאום ישו?" שאלו קרוביו. "איזה עניין יש ליהודי מאמין בישו?"

         
הנוצרי בעיניים יהודיות

למה כתבתי את ספרי "במשעול הצר?"/ א. א. קבק

לפני שנים אחדות הייתי חולה קשה. חדשים שכבתי על ערש דווי. בלבי כבר נפרדתי מן החיים, מן האנשים הקרובים לי, ודומה היה לי שאני הולך לקראת התנוונות ממושכת, או אם תשחק לי השעה, אל הקץ המהיר. והנה ערב אחד ואני שוכב יחיד בחדרי, ומנגדי מבעד לחלון הפתוח, רואה אני את אמיר הברוש מתנענע במתינות כל הזמן ובלא הפסק. נתעוררו בי רחמים גדולים על ברושי: כל ימיו מתנענע כך אמירו גלמוד באווירו של עולם. ואחר כך הרהרתי בי בעצמי, זכרתי את ימי חיי, את נעורי הסוערים ואת נדודי חיי המרובים, וחשבתי: הלא בעצם נעורי ובעצם טלטולי הרוחניים והגופניים, לא הייתה שעה שלא הייתי גלמוד בין חברים וידידים כראש ברוש זה. ועכשיו שוכב על ערש דווי ושוב לבדי. לבדי אצא מכאן כמו שלבדי באתי. ואימה גדולה נפלה עלי...
ופתאום משהו או מישהו לחש לי באוזן: והוא?... והוא? אבינו שבשמים? ממנו באת, עמו עברת את שביל חייך ואליו אתה חוזר. לא לבדך באת לעולם ולא לבדך תצא ממנו...
פתאום נודע לי שלא הייתי בודד אף שעה אחת, אף הרף עין אחד מימי חיי. ובלבי נפתח מבוע אור ואושר. ואז, בפעם הראשונה במשך כל ימי מחלתי, פרצתי בבכי. בכיתי מרוב שמחה ואושר. ואז גם נדרתי נדר: אם יקימני אלוהיי מחוליי, אכתוב ספר אשר בו אספר לאדם אומלל כמוני שאין הוא יתום ועזוב בעולמו של הקדוש ברוך הוא, ושהוא אינו אבק פורח. מי שנושא בקרבו את האיקונין של השכינה, אינו אבק פורח.


כתב ידו של קבק

התלמיד

"קבק נפטר לבית עולמו... בשנת לימודי האחרונה בבית הספר התיכון," מספר תלמידו מאיר חובב בהקדמה לספר 'מסות ודברי ביקורת' של קבק אותו ערך. "כל ספר מספריו האחרונים היה לנו אז בחזקת מאורע. את הרצאתו 'למה כתבתי את ספרי במשעול הצר' קראנו 'בבני עקיבא' וגילגלנו בה הרבה, ואף בספר עצמו. העובדה שקבק היה חוזר בתשובה החמיאה לנו, וחיזקה אותנו עצמנו בדרכנו."


10 ש"ח לספר!
04-6399749

יום ו' 09.00-13.00
ובמשך כל ימי השבוע, ובמשך כל השנה...


 לחיצה קטנה עם העכבר על הצילום



משפחה מהספרים

כמה דוגמאות של ספרים הקשורים למשפחתו של קבק

חיים טשרנוביץ - רב צעיר - אחיה של שרה פייגה, אשתו של קבק. שמואל טשרנוביץ - אחיה של שרה פייגה, אשתו של קבק יעקב צור - בנו של שמואל טשרנוביץ, אחיה של שרה פייגה, אשתו של קבק
ימימה טשרנוביץ - בתו של שמואל טשרנוביץ, אחיה של שרה פייגה, אשתו של קבק מוקי צור - בנו של יעקב צור יוסף אבידר - בעלה של ימימה טשרנוביץ
דנה אבידר - בתה של ימימה טשרנוביץ רמה זוטא - בתה של ימימה טשרנוביץ [עריכה] אסתר פלדמן - אחותה של בלה טשרנוביץ, אמה של ימימה טשרנוביץ

     
רוחמה צור - אשתו של אלכסנדר צור, אחיה של ימימה טשרנוביץ יוסף ברגר ברזילי - בעלה של אסתר פלדמן, אחותה של בלה טשרנוביץ, אמה של ימימה טשרנוביץ אלה אמיתן וילנסקי - בת דודתה של ימימה טשרנוביץ.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

'החנות הבינלאומית'
         


Book Shelf

לחיצה כאן תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים באנגלית. אם הספרים האלה כבר לא נמצאים שם, סימן שמישהו חטף אותם לפניכם...

החנות פתוחה 24 שעות, חניה בשפע, צוות עובדים אדיב ומיומן.
לחיצה על חזית הספר תעביר אתכם לפרטיו המלאים.



תודות

תודה מיוחדת לרמה זוטא ולשמואל צור על עזרתם



אנו מבקשים את עזרת הציבור

אין ספק שהבקשה הפעם הצליחה לנגוע ברבים. כך כתבתי בדף המידע הקודם:

הפעם אני זקוק לעזרתכם.
בלי העזרה שלכם, אין סיכוי שאני אצליח.
החלטתי להקדיש דף מידע למורה שלי לספרות...
כנראה, המורה היחיד בבית הספר שאהב אותי כתלמיד
[חוץ מרון המורה להתעמלות].
הבעייה, שאני לא יודע עליו דבר.
אני יודע שקראו לו 'מר זעירא' [אשר זעירא].
אני יודע שהוא לימד ב'בליך' בשנות ה-70'.
מישהו סיפר לי פעם כי הוא נהרג מפגיעת מכונית.
זהו.
עכשיו אני זקוק לעזרתכם.
אני רוצה לכתוב על תולדות חייו, אולי לפרסם דברים שכתב, צילומים שלו וכו'.
כל בדל מידע יעזור.
הנה כמה מעשרות התגובות שקיבלתי:

שמואל:
איתמר שלום,
שמי שמואל. אני בוגר "בליך", לדעתי שנתיים לפניך. היתה לנו הזכות המשותפת ,ללמוד אצל מורה ענק (העור שלי מתמלא חידודים) אשר זעירא ז"ל. לצערנו, הוא אכן נהרג בתאונת דרכים, כשהלך ברגל לתל-אביב. צור איתי קשר ונדבר. אני חושב שאוכל לתת לך מס' פרטים נוספים.

אורה:
לפי התמונה זעירא היה גם המורה שלי . לא זכרתי את שמו הפרטי כי אז קראו רק בשם המשפחה של המורה. למדתי בתיכון ברחובות . שם התיכון תמ"ר - ראשי תיבות : תיכון מאוחד רחובות. היום זה בית הספר ע"ש עמוס דה שליט. הוא לימד אותי ספרות ולשון בכיתה ט' וי' . זה היה בשנים 1965-1960 בכיתות אחרות הוא לימד גם הסטוריה.

ניצה:
הוא באמת היה אדם מיוחד. מאוד חיבבתי אותו. כשהמורים שמעו שאני מפסיקה ללמד בתיכון, היו שאמרו שאני אחזור "על ארבע", כי זה כל כך "נוח", אבל זעירא אמר: "שטויות. היא לא תחזור וטוב שכך."

 

 

 



סליחה, אבל הספרים בתמונה נמכרו מזמן!!! במקומם הבאנו ספרים חדשים...

מבצע 10 ש"ח לספר ממשיך!
יום ו' 05/03/2010 בשעות 09.00-13.00!

אנו מזמינים אתכם ל
מכירה מיוחדת
בחנות בזכרון יעקב.

מחירו של כל ספר בחנות יהיה

 10 ש"ח בלבד!
המכירה במזומן בלבד!

ואנחנו מתכוונים כל אלפי הספרים שבחנות,
לא כולל ספרים חדשים או מוזמנים.


המבצע מתקיים יום יום בחנות בזכרון יעקב -
רח' הנדיב 23,  04-6399749
א-ה 09.00-17.00, יום ו' 09.00-13.00

אל תחמיצו!

כמו בכל שנה, גם השנה זכינו בתואר
'מומלץ מפה 2010'



מתנה!

מחפשים רעיון למתנה 'מדליקה'?

אנו מציעים לכם לשלוח ספר כשי שלא יישכח!

כל שאתם צריכים לעשות, הוא לבחור מתנה מתאימה, להתקשר אלינו, ואנו נשלח את הספר לכתובת שתתנו לנו, עם ברכה מתאימה.

     
 המתנה לילד  המתנה לנער  המתנה למבוגר המתנה שאזלה...
אם יהיה לכם מזל, ישאר לכם עותק אחד...

ניתן להזמין את איתמר להרצאות - קיבוצים, חוגי בית, חברות היי-טק ועוד.
התקשרו לטלפון 04-6399749!



נהנים מדפי המידע?

ספרו לנו ולכל העולם...
ב-'קיר' שלנו בפייסבוק!

לחצו על הסמל, או חפשו 'איתמר לוי' בעברית.
אתם כבר תזהו לבד את האיתמר לוי הנכון...
נשמח לצרף אתכם ל-530 החברים שכבר יש לנו!


איתמר: "בזמן שישנתי" חדר גור חתולים אל החנות, ולא הצליח למצוא את דרכו החוצה. כיוון ששיעמם לו, נטל ספר מראש ערימת הספרים שמצאתי, וחיכו שאודיע הבוקר על מציאתם, ולעס את כריכתו בתיאבון. החתלתול ואני מבקשים את סליחת הלקוח/לקוחה שממתינים זמן רב לספר השירים של מאיר אריאל...
גאולה: החתול שלי אהב לנמנם על ספרים...
כרמלה: חתול חתול,אבל איזה טעם משובח.
איתמר: מאיר בטוח היה כותב על זה שיר...
ניני: צודק. ספרים זה בהחלט דבר מעורר תיאבון.
כרמלה: יש אוכל יותר טעים מספר??

זה מה שקורה אצלנו בפייסבוק כמעט כל בוקר...



חג הפסח מתקרב...

מחפשים מתנות לאורחים שמגיעים מחו"ל?
למשפחה שנמצאת בחו"ל?
בקרו בחנות הספרים הבינלאומית שלנו

באתר ספרות ישראלית מתורגמת, ספרי צילומים של ישראל, ספרי אמנות, ספרי היסטוריה וארכיאולוגיה, ספרי יהדות ועוד, באנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית ויידיש

 

 

 

 

The Promised Book Land
The Home of Books about Israel & the Jewish People
www.promised-book.com



מה בדף המידע הבא?


'מר זעירא'
המורה היחידי שאהב אותי...



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן