דף מידע מספר 88   

10 יולי 2014

אנו שמחים להציג
דף המידע של איתמר


המורה היחיד שאהב אותי...
אשר זעירא [קליינמן]
1914-1985

המורה שלי לספרות



ילדות

אשר קליינמן נולד בשנת 1914 בשנה בה פרצה מלחמת העולם הראשונה,
בעיר ראדום, פולין, אשר באותה עת היתה חלק של האימפריה הצארית הרוסית. ראדום עיר ילדותו, הייתה מרכז תעשייתי מסחרי בלבה של הרפובליקה הפולנית. מתוך אוכלוסייה של כ -100,000, כ -30,000 היו יהודים. הקהילה יהודית הפעילה,  דאגה להקים בית ספר, מוכר על ידי הממשלה, אשר התלמידים למדו בו בעברית ובפולנית.

תשעה אחים ואחיות היו במשפחת קלינמן. כולם היו סוחרים, חלקם מאוד מצליחים.  למרדכי יוסף קליינמן, אביו של אשר, הייתה חנות בה מכר בדים בעיקר לחייטים. האם מתילדה הייתה עקרת בית. לזוג קליינמן היו ארבעה בנים, אשר-חיים, מאיר-ישראל, יצחק ואלעזר.

מתילדה, אמו של אשר, הייתה בת למשפחת רבנים מפורסמת. אביה היה יערן מומחה וידוע, וכשנפטר באופן פתאומי תוך נסיעה ברכבת, נכתבו הספדים רבים בעתונות היהודית. סבתו של אשר,  היה ממשפחתו של חיים יחיאל בורנשטין,  מתמטיקאי מומחה בלוח השנה היהודי, אשר תרגם כמה מחזות של שייקספיר לעברית. בורנשטין היה ראש הספרייה היהודית בווארשה במשך שנים רבות. יצחק בשביס זינגר כתב עליו בשם אחר בספרו 'משפחת מושקאט', כמו גם נחום סוקולוב שהקדיש לו מאמר.

       
ספרים של בשביס זינגר באנגלית, ניתן למצוא באתר הבינלאומי שלנו. לחץ על חזית הספרים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

'דף המידע של איתמר' מצוטט באתרים רבים באינטרנט: גם בויקיפדיה, גם באנציקלופדיה של Ynet, באתר עיתון 'הארץ' ועוד. הציצו בערכים של ש. שלום, אנצו סירני, לאה גולדברג, נקמת אבות, אברהם אבן שושן בויקיפדיה. אם עדיין אינכם רשומים לדף המידע, אנו ממליצים לעשות זאת באתר האינטרנט של החנות.
   לחיצה קטנה עם העכבר על הציור

חפשו אותנו
בפייסבוק
כרמלה: "זה הדף הכי מענג בפייסבוק. כיף לקרוא!"



חיים יחיאל בורנשטין

חיים יחיאל , בן משפחתו של אשר זעירא, נולד ביוני 1845 בעיר קוז'יניץ בפלך ראדום בפולין. למד ב-'חדר' ובישיבה, אך נמשך לבד מהתלמוד, גם לספרי טבע והנדסה. למרות שנאלץ לשאת בעול פרנסת המשפחה כבר מגיל צעיר, למד לשונות זרות והשתלם בלימודי המתימטיקה וההנדסה. בשנת 1881 עבר חיים יחיאל לוארשה ועבד כגזבר ופנקסן בבית הכנסת.  
בגיל 42 חלה בורנשטין במחלת עיניים קשה,  ולעת זקנתו היה כמעט עיוור. מחקרו המרכזי עסק בלוח השנה העברי - תקופות, עיבורים, אורך היום והשנה, מחזורי שמש וירח, ומשם עבר לחקר לוחות השנה של העמים הקדומים.
פרסומו הראשון היה פתרון חידות הנדסיות בעיתון 'הצפירה' בשנת 1875. עבודתו בבית הכנסת איפשרה לו להתרכז בלימוד ובמחקר, בעיקר בחכמת התכונה ותולדותיה בישראל ובעמים. מאמרי המחקר הראשונים שלו בנושא התפרסמו במחצית שנות השמונים של המאה הי"ט, ב-'מאסף', 'כנסת ישראל', 'הכרם' ועוד. סידרת מחקרים שלו הופיע בירחון 'התקופה': 'סדרי זמנים והתפתחותם בישראל', 'חשבון שמיטים ויובלות', 'תאריכי ישראל' ועוד.
לבד ממאמרי המחקר שלו ניסה בורנשטין את כוחו גם בספרות. הוא תרגם את 'המלט' של שקספיר לעברית. [נדפס תחילה בהמשכים ב-'הצפירה', יצא לאור בתרפ"ו  בוארשה]. קצת מתרגומי השירה שלו לפולנית, הוא כינס בספר 'מזמרת הארץ' וארשה, 1927.

אישים/ נחום סוקולוב

 אני עדיין אביב ורך, שמעתי את שמעו זה יותר מיובל שנים בפעם הראשונה במַאקוב (מאקאווי) בפולין. השמועות באו מ"מרחקים": קוֹזֶ'ניץ, מוֹגלניץ, ועוד מקומות כאלה המפורסמים בשל האדמורי"ם.  המשכילים – אולי חצי-מנין שנאספו על דגל ר' אברהם יוסל רוזנטל ז"ל נכד המגיד – ספרו נסים ונפלאות ע"ד  "פרח הדר ששלח נטישותיו מבין אבני אפל וצלמות".   
והחסידים, רוב העיר, היו גונחים מלבם.  היה – ספרו לי תוך כדי אנחה – בחור-חמד יפה-מעללים ומישיר-לכת, נשא אשה הגונה בת איש חסיד, היה "חתן תורה", כלומר, סמוך על שולחן חותנו כדי לעסוק בתורה, ויצא לתרבות רעה.  אומרים עליו – הוסיפו – שנפל במכמורת הקליפות.  חבל, חבל, מוח חד, וגם לב טוב, ברם חבל! אפיקורס שאין לו תקנה! נכספתי לדעת מה החרדה הגדולה הזאת, מפני שהייתי שרוי בעצמי באותה סכנה.  מאת החסידים לא יכולתי לסחוט אף טפה של ידיעה.  "איננו מגדל פּרע פּאות ראשו ובגדיו אינם סרוחים עד קרסוליו" – הכצעקתה? – לי לא פתר דבר זה מאומה.  אמרתי בלבי: הני בני אדם יושבי חשך שאינם מן הישוב ודבר אין להם עם האדם המנומס – באו והעמידו את התורה על חיטוּת וגזרת הבדים, אָרכם או קצוּרם, מפני "חוקות הגוי"; ואינם יודעים שמעיליהם הארוכים ושרימליהם היו לפנים "חוקות הגוי", ובכ"ז החזיקו בהם. – הכנופיה של משכילים הביאה לי ידיעות יותר מבררות את הדבר מפרטי התלבושת.  העירה שבה חוּנך בורנשטין – כך אמרו – היתה מלאה חסידים: חסידי גֶר (גוּרא) האצילים, האריות שבחבורה, הנוהגים ברמה, חסידי בוּרקא (וַרקַא) חמי-המזג, המעורבים בין הבריות, הדימוקרטים, חסידי ביאַלאַ היריפים והנלהבים, חסידי רדזין המעטים והתקיפים בדעתם, חסידי פוּרוּסוב (פריסוֹב) – תוצרת מקומית חביבה, ועוד ועוד, כולם השגיחו באברך זה, ובעלי החוטם הרגישו בו שהוא היה לאחר.  פעם אחת חפשו באמתחותיו, ומצאו ספר "נחמד ונעים" מהר"ד גאנז כל חכמת התכונה.  תהו עליו: הר"ד גאנז, ה"צמח דוד" – אין זה ספר חסידים; אבל הוא מצוי בכמה בתי מדרשות ו"תכונה"; – במקרה נמצא שם איזה מֵקֵל, דומה, גם כן "נחמץ" קצת, ואמר: תכונה מותרת, הלכות קידוש החודש! עלעלו בין דפי הספר, ומצאו ציורים – שומו שמים! רגע הכריעה כף המחמירים, אבל שוב בא המקל ו"הציל את המצב", באמרו: גם בספרי הקדמונים נמצאים ציורים כאלה.  נשתתקה החבורה.  אבל כעבור רגע קם שאון חדש. המרגל חרש, הבודק, הוסיף לחפש וימצא ספר חסר מגבו ונרקב מצדדיו, ואותיותיו פורחות באויר, אותיות זרות, כתב-גויים (לפי הנודע לי אח"כ היה זה ספרו של חכם-ההנדסה גוּיס באשכנזית).  אז נסתם הגולל! תפסו את בורנשטין ב"ספרים חיצונים".  שוב מעשה ונפלה מחלוקת בדבר מולד! המומחה בביהמ"ד, שנתמחה לחישוב תקופות ומולדות, יצא וחישב באיצטגנינות שלו, שהמולד יחול ביום פלוני, בשעה פלונית וברגע פלוני, ובורנשטין, שכבר אז הקצה לעצמו את המקצוע הזה, חלק עליו במופתים של חשבון.  חטאתו זו היתה חרושה בצפורן שמיר.  אז פסק המן של חותנו! אותו חותן ראה את עצמו כמרוּמה: זימן חתן, שיתכשר לרבנות, ומצא... בעל חשבון.  גם אשת בורנשטין הצנועה והמדקדקת במצוות נטרדה מעולם של שלום ונחת לעולם של זעזועי-נפש, סכסוכי-משפחה ודאגות-פרנסה.  חיימ'ל בעצמו שנא ריב ומדון – "אמונת עתיו חוסן ודעת" היתה יקרה בעיניו, אבל ותּרון והתכחשות להשקפותיו מאן-דכר-שמייהו? אך נפש אחת היתה מרוצה: אמו של בורנשטין! היא היתה ורשאית ענוגה, משכלת, אוהבת נמוסים נאים, "יושבת על עקרבים", ומשאת נפשה הגדולה היתה לראות עכ"פ את בנה יוצא מן המצר ומציץ בפרדס ההשכלה.  היא היתה ממשפחת הכהנים המפורסמים בורשה אז, שממקצתה יצאו רבנים גדולים (רבי אלעזר, שהיה רב בפּלוצק, חתנו של הגאון ר' יעקב מליסא, בעל ה"חוות דעת") וממקצתה זקני הנאורים (ר' משה כהן, חבר ועד ביהכ"נ ברחוב טלומצקה, ר' טוביה כהן, סופר ומשורר עברי, אדולף יעקב כהן, עורך-דין וסופר ועתונאי בשפה הפולנית במקצוע של היהדות). אתערוּתא-דאמא היתה אתחלתא-דגאוּלת בורנשטין מהבטלנות של העירה.

תודה ל-'פרויקט בן יהודה'

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

המלצה
אם עדיין לא קראתם את דף המידע
עם סיפורו המדהים של אלתר אילי ו'אמיל והבלשים',  
לחצו כאן!


כאשר הייתי נער קטן/
אריך קסטנר 

נשארו לנו 9 עותקים בלבד. ספר במצב חדש, בתרגום הישן. 

     
"בספר זה אני רוצה לספר מעט מילדותי. מזמן שהייתי נער קטן עברו כבר 50 שנה וחשבתי שאולי יעניין אתכם לדעת כיצד חי נער קטן....
כאשר הייתי נער קטן, הייתי צועד בוקר בוקר, לפני לכתי צועד בוקר בוקר, לפני לכתי
לבית הספר, אל הצרכניה שברחוב גרנדיר. "ליטר וחצי נפט ושני קילו לחם שחור וטרי." אמרתי למוכרת.
משם רצתי הלאה - עם העודף, בולי ההנחה, ועם פח הנפט המשקשק. פתותי השלג ריקדו לפני פנסי הגז הקורצים."

חפשו אותנו
בפייסבוק

להזמנת הספר לחץ עם העכבר על חזיתו, או התקשר לטלפון 04-6399749



הסטודנט והחייל

אשר למד בגימנסיה היהודית. תחום התעניינותו היו מדעי החיים. שכר הלימוד היה גבוה והוא נאלץ להתפרנס משיעורים פרטיים. בינו לבין אביו נפערה תהום, לאחר שאשר כמו מרבית חבריו פנה עורף לדת. האב, יהודי מאמין, עשה מאמצים גדולים כדי שבנו בכורו ילך בעקבותיו.

רוב היהודים בראדום היו שומרי מסורת.  בקרב צעירים היתה תסיסה. רבים מהם היו חברים או אוהדים של המפלגה הקומוניסטית, אחרים פעילים בתנועות הנוער הציוניות. הרפובליקה הפולנית הפכה למקור של אכזבה עמוקה לקהילה היהודית. היה חרם על עסקים יהודיים. הייתה אנטישמיות גלויה באוניברסיטאות. רוב הסטודנטים היהודים הגיעו לקמפוס רק כדי לעבור את הבחינות השנתיות. משרות ממשלתיות, אפילו בשכר נמוך, נסגרו בפני היהודים. אנשים צעירים רבים ניסו להגר, גם למערב אירופה, פלסטיין או אמריקה, אבל זה היה כמעט בלתי אפשרי לקבל ויזה.
אשר חלם ללמוד ייעור בצרפת אך נאלץ לוותר. הוא עבר לווארשה, שם למד באוניברסיטה ובמכון למדעי היהדות. הוא עבד קשה במתן שיעורים פרטיים, והצליח לפרנס את עצמו. הוא התגורר בחדר מרוהט, בו היה אפילו טלפון .
בספטמבר 1939, יום שישי, עוד אשר נמצא בביקור בראדום, פלשו הגרמנים לפולין. כעבור כמה ימים אשר ושני אחיו מאיר ויצחק הצטרפו לקבוצה גדולה של גברים שיצאו מזרחה לאזור הרוסי. הם צעדו בלילה והתחבאו ביום, ולבסוף הגיעו לבוב.
 
אשר נעצר יום אחד בלבוב והואשם בספסרות.  הוא הועמד למשפט ונידון לשבע שנים במחנה עבודה. אז התחיל המסע הארוך צפונה דרך רוסיה אל אחד ממחנות העבודה המבודדים והקשים ביותר. במחנה כולם היו אסירים  - המנהלים, הפקידים, הרופאים, האחיות. אף אחד לא היה חופשי, אם כי לכמה מהם היו זכויות יתר. אשר יחד עם אסירים אחרים יצאו בקור העז לעבוד ביערות. אף אחד מהם לא ידע באמת מדוע הוא כלוא. הם לא ביצעו שום פשע.  אשר סבל מכוויות קור בבהונותיו, דבר שהציל את חייו. הוא נשלח לבית חולים שגם בו כל הצוות היו שבויים. הוא קיבל טיפול טוב, והצליח להתחזק מעט. בינתיים, אחרי פלישת גרמניה לרוסיה ב -22 ביוני 1941 נחתם הסכם בלונדון בין הממשלה הפולנית הגולה לבין רוסיה הסובייטית, המאפשר את שחרורם של אזרחים פולנים כדי שיוכלו להצטרף לצבא המאורגן על ידי הפולנים. אשר התקבל לשורות הצבא,  והורשה לעזוב את מחנה השבויים לאחר כתשעה חודשים.
אחרי שאשר התקבל לצבא הפולני, החלה האודיסיאה הארוכה שלו. תחילה הוא חצה את רוסיה לרוחבה עד הגבול האיראני. הוא הגיע לטהרן שם החלו האימונים הצבאיים . היחידות הפולניות היו תחת פיקוד הצבא הבריטי. הקהילה היהודית בטהרן הייתה מאוד מסבירת פנים, וחבריה הזמינו את החיילים היהודים לבתיהם ולבתי הכנסת. אשר עבר את כל המזרח התיכון. הוא היה בדמשק, בעיראק, ורוב הזמן במוסול בכורדיסטאן, מקום בו היחידה שלו עברה אימוני קומנדו. בתום האימונים יצאו אשר וחבריו ליחידה בדרך הארוכה לעבר פלשתינה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מבצע מכירות מיוחד לפסח 

במהלך חודש מרץ ובחג הפסח נקיים
בחנות בזכרון יעקב מכירה בה
יהיה מחירו של כל ספר 10 ש"ח בלבד!

יום ו' 09.00-13.00
א-ה 09.00-17.00
ולמי שעדיין לא הבין... המכירה המיוחדת מתקיימת בכל יום, כל השנה בחנות בזיכרון יעקב. מומלץ לעקוב אחר שינויים בשעות הפתיחה בעמוד השער של האתר שלנו.


הביטו היטב בתמונה! מחיר כל ספר בה - 10 ש"ח!

 לחיצה קטנה על הצילום, או התקשרו לטלפון 04-6399749

 



פלשתינה

כאשר הגיע לפלשתינה, יצר אשר קשר - בלי שום בעייה - עם קרוביו בתל אביב. אחיו הבכור של אביו, רבי קליינמן, אשתו וכמה מילדיו הגיעו לתל אביב עוד בשנות השלושים. עובדיה, הבן הצעיר במשפחה, הפך לחברו הקרוב. בעזרת הסוכנות היהודית שעזרה לחיילים יהודיים לעזוב את הצבא ולהשתקע בקיבוצים, נשלח אשר לקיבוץ משמרות ליד פרדס חנה, עם קבוצה של חיילים. הוא עבד בשדות, והכיר חברים חדשים, שיחלקם ילוו אותו שנים רבות.

 בחלוף שנה החליט אשר לעזוב את הקיבוץ, להמשיך בלימודיו. הוא נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים. כיוון שלא היו לו כל תעודות מהאוניברסיטה בווארשה, הוא היה צריך להתחיל מאפס. בעזרת הלוואות שקיבל, הוא הצליח לממן את שכר הלימוד. בפקולטה פגש כמה חוקרים מבריקים, פרופ' דינבורג (דינור), פרופ' בער, פרופ' בובר ועוד. הוא למד היסטוריה וספרות, והיה מוקסם במיוחד מההיסטוריה של הבית השני, ומהספרות וההיסטוריה של ימי הביניים בספרד.  

מלחמת העצמאות פרצה. אשר גר באותו זמן בירושלים שהיתה תחת מצור - בלי מים, בלי חשמל, ובלי אוכל.  בתי החולים היו מלאים בפצועים. בזמן המלחמה היה אשר  בעיר העתיקה, והמצב שם היה הרבה יותר גרוע. הייתה זאת מובלעת קטנה עם מאות אזרחים וכמה עשרות לוחמים בלבד, שנלחמו כנגד כל הסיכויים עד הכניעה ללגיון הערבי. הם נשלחו למחנה של שבויי מלחמה בירדן. הטיפול של השלטונות הירדניים באסירים, היה הוגן. הם קיבלו דברי דואר וחבילות. צלם עיתונות בריטי צילם תמונות של הכניעה בעיר העתיקה.

הרצון לחיים/ ג'ון פיליפס 
ירושלים העתיקה מניתוק לתקומה. ג'ון פיליפס, צלם עיתונות בשירות טיים לייף, נלווה במאי 1948 עם כוחות הלגיון הערבי הנכנסים לירושלים העתיקה כדי לצור שם על הרובע היהודי. 28 שנה לאחר נפילת הרובע שב ג'ון פיליפס לישראל לחפש את ניצולי הרובע לשמוע את סיפורם ולצלמם. בפעולת בילוש מאומצת ומרתקת הצליח לאתר 61 ניצולים.

לאחר המלחמה אשר התחתן, בנו הראשון נולד, והוא החל להתמודד עם בעיות פרנסה. תחילה מצא עבודה בארכיון הציוני, אך התפקיד היה משעמם, והוא התחיל ללמד. בירושלים לימד בכיתות העליונות בבית הספר היסודי, ולמרות שהוא נהנה ללמד את התלמידים הצעירים, שאיפתו הייתה ללמד בבית ספר תיכון. ההזדמנות הגיעה כאשר נפתח בית ספר תיכון ברחובות. המשפחה עברה לגור בעיר הקטנה בשנת 1952, ואשר המשיך ללמד בתיכון יד שנת 1962, למרות שבינתיים עבר עם משפחתו לגור בגבעתיים. בשנת 1962 עבר 'מר זעירא' ללמד בבית  הספר התיכון 'בליך' ברמת גן.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

'החנות הארצישראלית'
חנות ספרים אצלכם בבית
             


לחיצה על חזית הספרים תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים שלנו באינטרנט. אם הספרים האלה כבר לא נמצאים שם, סימן שמישהו חטף אותם לפניכם...

החנות פתוחה 24 שעות, חניה בשפע, צוות עובדים אדיב ומיומן.
לחיצה על חזית הספר תכניס אתכם לאולם התצוגה.



החוקר וההיסטוריון

כל חייו שאף אשר זעירא להתמסר למחקר, אך לשווא. נסיבות חייו לא איפשרו לו להגשים את חלומו. לימודיו באוניברסיטת וארשה הופסקו בחדות עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. אשר נמלט עם אחיו לברית המועצות, אך שם נאסר במחנה כפייה. הוא השתחרר מהמאסר הנורא רק בעזרת גיוסו לצבא הפולני, והחל במסע ארוך לעבר המזרח התיכון.
הסוכנות היהודית דאגה לשחררו מהצבא הפולני, ולעזור לו להשתקע בקיבוץ משמרות. לאחר שנה זכה אשר זעירא סוף סוף להמשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא חי בצמצום רב והקדיש את מרצו ללימודי היסטוריה של עם ישראל. בפעם השנייה הפסיקה מלחמה את לימודיו, הפעם מלחמת השחרור, ורצה הגורל המתעתע וזעירא נפל בשבי הירדנים בעיר העתיקה, ונאלץ לבלות שנה נוספת בחייו במחנה שבויים בירדן.
לאחר השחרור השלים אשר את לימודיו, הקים משפחה, והחל לחפש לעצמו פרנסה, עד שמצא את ייעודו כמורה.
בספר 'עיונים בהיסטוריה ובספרות יהודית' שהוציאה המשפחה לאור לאחר שזעירא נהרג בתאונת דרכים כונסו עבודותיו המדעיות ופירסומים שונים. הספר מעיד על כך כי למרות הקשיים הרבים בחייו, לא זנח זעירא את שאיפתו ללמוד, לחקור, לכתוב ולפרסם.

רשימת פרסומים:

- 'בין הפ. פ. ס. וה'בונד'. מאסף א', סיוון תשל"א, מאי 1971. 
- 'ההדים למשפט בייליס בווארשה'. העבר כא, אייר תשל"ה.
- 'האיחוד הסוציאליסטי בין ה'בונד' ובין הפ.פ.ס. שמאל'. מאסף ט, אב תשל"ז.
- 'מעמדן של המפלגות הסוציאליסטיות היהודיות במועצות צירי הפועלים'. מאסף יא, תש"מ, אוגוסט 1979.
- 'י' ראלניקס שטעטל היים'. לעבנס פראגן, יולי-אוגוסט, 1975.
- 'השקפתו של מנדלי מוכר ספרים על ההיסטוריה היהודית'. עיתון 77, כסלו טבת תשמ"א, נובמבר דצמבר 1980.
- 'השקפתו של י"ל פרץ על הספרות ועל הסופרים'. על המשמר, תשרי תשמ"ב, אוקטובר 1981.
- 'שלום עליכם ולב טולסטוי'. עיתון 77, ינואר פברואר 1982.
- 'האיש שכתב את 'הדיבוק'. עיתון 77, מאי יוני 1985.
- דמותו של לוזי כמנהיג עדת חסידי ברסלב'. פרוזה, ינואר 1986.

הערה אישית

עד שהתחלתי להכין את דף המידע על 'מר זעירא', עד שיוסי זעירא בנו של אשר, שלח לי את הספר שהוציאה המשפחה לאחר מותו, לא היה לי מושג על היקף המאמרים שפרסם בחייו ועל חשיבותם, ומדהים מכול, לא היה לי מושג כי המורה שלי לספרות פירסם בעיתוני ספרות בהם אני פירסמתי בערך באותן שנים! גם ב-'עיתון 77' של יעקב בסר, ובעיקר בעיתון לספרות 'פרוזה' של יוסי קריים,  בו פרסמתי במשך שנים רבות, ואפילו עבדתי כמרכז מערכת...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


10 ש"ח לספר!
04-6399749

יום ו' 09.00-13.00
ובמשך כל ימי השבוע, ובמשך כל השנה...


 לחיצה קטנה עם העכבר על הצילום



 



מיומנו של תלמיד תיכון



הביטו היטב בתמונת מחזור י"ב של בית ספר 'בליך' ברמת חן.
אחד התלמידים בה זכה בהישג נדיר מבחינתו.
למרות שהייתי תלמיד בינוני ומטה,
למרות שתעודתי הייתה מרובת 'שליליים' והערות על התנהגותי,
הצלחתי במשהו שאיש לא האמין שאצליח.
אני, אולי אחד התלמידים הבודדים אי פעם, שזכה לשני ציונים של 'מצויין'
מהמורה לספרות זעירא,
אשר היה ידוע בקפדנותו בכל הנוגע לבחינות ולציונים.

הציון 'מצויין' הראשון לא הגיע לי באמת.
קיבלתי אותו, כנראה, בגלל חוש ההומור האירוני של 'מר זעירא',
ובגלל אהבתו לשבור מוסכמות, ולצאת קצת מהקופסה.
היה זה מבחן ב-'חיבור'. כל התלמידים ישבו בכיתה עם מחברות ריקות של 12 עמודים לפניהם. הדיעה הרווחת הייתה, כי ככל שתכתוב יותר ותמלא את המחברת, כך יהיה הציון גבוה יותר. זעירא הקריא את 3 הנושאים לבחירה.
לא עברו דקות בודדות, ולקול צחוק חבריו לכיתה קם עבדכם
והושיט למורה את המחברת.

זעירא הציץ במחברת, וזיק שובב נדלק בעיניו.
כעבור כמה ימים חילק המורה את המחברות עם החיבורים,
לאחר שנודעו הציונים פרץ ויכוח בכיתה. איש לא הבין כיצד נתן המורה ציון 'מצויין' לחיבור בעל 5 שורות בלבד.
"יש כאן כל מה שצריך בחיבור מעולה," הסביר זעירא לכיתה. "יש כאן, פתיחה, גוף המאמר, וסיום קולע. אין צורך ביותר מזה..."

'המצויין' השני הגיע לי.
זעירא הטיל על תלמידי המגמה הספרותית, להרצות בפני הכיתה.
כל אחד מאתנו היה צריך לבחור לעצמו שיר, ולנתח אותו.
למורה היה תנאי אחד קטן, הוא אסר עלינו להשתמש בספרי עזר.
"כל ניתוח שלכם יתקבל בברכה," הוא אמר לנו. "עזבו בצד את דובשני, אורינובסקי ודומיהם."
אני לא אטריח אתכם בכל הרצאתי.
האמת, שאיני זוכר ממנה הרבה. 
מדובר היה בשירו של ח. נ. ביאליק - 'הבריכה'. 
החלק המרכזי בהרצאתי [נער בן 17...] עסק בדימוי הבריכה כאבר מין נקבי,
ותיאור העץ בצלו מתעלפת הבריכה - כאבר מין זכרי.
קראו עכשיו את השיר.
רק כך תוכלו להבין את ההנאה שהייתה על פניו של זעירא כל ההרצאה:

הַבְּרֵכָה/ ח. נ. ביאליק

אֲנִי יוֹדֵעַ יַעַר, וּבַיַּעַר
אֲנִי יוֹדֵעַ בְּרֵכָה צְנוּעָה אַחַת:
בַּעֲבִי הַחרֶשׁ, פְּרוּשָׁה מִן הָעוֹלָם,
בְּצֵל שֶׁל-אַלּוֹן רָם, בְּרוּךְ אוֹר וְלִמּוּד סַעַר,
לְבַדָּה תַּחֲלם לָהּ חֲלוֹם עוֹלָם הָפוּךְ
וְתַדְגֶּה לָהּ בַּחֲשָׁאִי אֶת-דְּגֵי זְהָבָהּ –
וְאֵין יוֹדֵעַ מַה-בִּלְבָבָהּ.

בַּבּקֶר,
בִּרְחץ הַשֶּׁמֶשׁ מַחְלְפוֹת גְּאוֹן הַיַּעַר
וְיָם שֶׁל-זהַר עַל תַּלְתַּלָּיו תִּשְׁפּךְ;
וְהוּא, הָאֵיתָן, מִשְׁטַח חֶרְמֵי זָהָב כֻּלּוֹ,
לִרְצוֹנוֹ, כְּשִׁמְשׁוֹן בִּידֵי דְלִילָה, עוֹמֵד נִלְכָּד,
מִתּוֹךְ שְׂחוֹק קַל וְאוֹר פְּנֵי אוֹהֵב מַרְגִּישׁ כּחוֹ,
בְּרֶשֶׁת פָּז שֶׁל-עַצְמוֹ, מְקַבֵּל אֲסוּרָיו בְּחִבָּה,
וּמֵרִים עַל ראשׁ נִזְרוֹ תַּחַת גְּבוּרוֹת שֶׁמֶשׁ,
כְּאוֹמֵר לָהּ: שִׁטְפִינִי, סַלְסְלִינִי אוֹ אִסְרִינִי
וַעֲשִׂי בִי מַה-שֶׁלִבֵּךְ חָפֵץ –
הַבְּרֵכָה בְּשָׁעָה זוֹ, אִם תִּזְכֶּה וְאִם לא-תִזְכֶּה
בְּקֶרֶן זָהָב אַחַת מִגָּבהַּ –
תִּתְעַלֵּף- לָהּ בְּצֵל מָגִנָּה רַב הַפּארוֹת,
מֵינִיקָה חֶרֶשׁ אֶת-שָׁרָשָיו וּמֵימֶיהָ יִשְׁלוּ;
כְּאִלּוּ שְׂמֵחָה הִיא בְחֶלְקָהּ דּוּמָם
שֶׁזָּכְתָה לִהְיוֹת רְאִי לַחֲסִין הַיַּעַר.
וּמִי יוֹדֵעַ, אוּלַי חוֹלְמָה הִיא בַּסָּתֶר,
כִּי-לא רַק-צַלְמוֹ עִם יוֹנַקְתּוֹ בָּהּ –
אַךְ כֻּלּוֹ גָדֵל הוּא בְּתוֹכָהּ.

תודה ל-'פרויקט בן יהודה'

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

חדש! הסרטים של איתמר!
עוד לא ראיתם?
     

לחיצה קטנה על התמונה תחשוף בפניכם את הסרטים.
אם יש ברשותכם סרטים ישנים הקשורים לספרים,
סופרים או אירועים היסטורים בתולדות א"י,
אנא כתבו לנו לכאן
אולי נוכל לשלבם בדפי המידע הבאים.



תחנות תרבות

תחנות בחייו של תלמיד תיכון במגמה הספרותית.

הדבר/ אלבר קאמי - רומאן אליגורי על מגפה המשתוללת בעיר, ועל קומץ עקשנים העומדים על נפשם ומנסים להילחם בנגע. אחד הספרים האוהבים על זעירא. לעולם אזכור את המונח 'אכזיסטצניאליזם' ואת המשפט 'עבודה, עבודה, עבודה'...

החולה המדומה/ מולייר: ארגן, החולה המדומה, שכל עולמו נע על ציר הרופאים והתרופות, רוצה להשיא את בתו, בעל כרחה, לרופא.

פדרה/ ז'ן רסין: טרגדיה. תרגם מצרפתית נתן אלתרמן. הנפשות - תזאוס, פדרה, היפוליטוס, אריקיה, אנונה, תרמנס, איסמנה, פנופה, שומרי ראש.
סיפורים/ ח. נ. ביאליק: "בבוקר בבוקר, כשהחמה מטפטפת בחלון, קופץ אריה 'צפיר', בעל הגוף, פתאום ממיטתו בכותנתו וב'תחתוניו' הלבנים - והולך מייד לאורווה שבחצרו לבקר את סוסו האדמוני." מבחר/ שאול טשרניחובסקי: "...ובחשכת הליל בלי קשת ושלח/ על סוס קל עין-דורה בא שאול המלך/ ובאחד הבתים אור כהה הופיע/ 'פה תגור' - הנער לו חרש הביע." מבחר סיפורי צ'כוב: כינורו של רוטשילד, לישון, הגברת עם הכלבלב, אוכלי לחם חסד, מעשה אשר לא יעשה, מועקה, המורה לספרות.
בלוז/ יעקב כהן - "...היא לוז שצובעין בה תכלת, היא לוז שבא סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה, ואף מלאך המוות אין לו רשות לעבור בה, אלא זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהן יוצאים חוץ לחומה והן מתים". צור וירושלים/ מתתיהו שהם - "דרמה מקראית היסטורית, ממיטב יצירותיו של המשורר הגדול והדרמטורג הדגול, שקם ביהדות פולין סמוך לחורבנה." הומו פאבר/ מאכס פריש - חיפוש אחר מקומו של האדם בעידן המודרני.

     
ספר הכוזרי/ רבי יהודה הלוי - חבר (חכם) יהודי מסביר למלך הכוזרים את עקרי תורת ישראל. מיוחס להחכם רבי יצחק החבר הסנגורי. ארבעה סיפורים/ ס. יזהר - ארבעה סיפורי מלחמה: בטרם יציאה; חרבת חזעה; השבוי; שיירה של חצות. הסיפורים מתרחשים בתקופת מלחמת השחרור ומעט אחריה ועוסקים בסוגיות צבאיות ומוסריות במפגשים עם יושבי הארץ. יל"ג ומנדלי/ מנשה דובשני - שיעורים בספרות עברית, לתלמידי בתי הספר התיכוניים ולנבחנים חיצוניים, לפי תוכנית משרד החינוך והתרבות.
לחיצה על חזית הספרים תחזיר אתכם לתיכון...

מחווה לזעירא
המורה שלימד אותי על חשיבות ספריו של שאול ברקלי
'לוח הפעלים השלם', 'לוח השמות השלם'
ועד היום שניהם נמצאים באופן קבוע על שולחני.

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

'החנות הבינלאומית'
         


Book Shelf

לחיצה כאן תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים באנגלית. אם הספרים האלה כבר לא נמצאים שם, סימן שמישהו חטף אותם לפניכם...

החנות פתוחה 24 שעות, חניה בשפע, צוות עובדים אדיב ומיומן.
לחיצה על חזית הספר תעביר אתכם לפרטיו המלאים.



תלמידים כותבים על זעירא

שמואל:
איתמר שלום,
שמי שמואל. אני בוגר "בליך", לדעתי שנתיים לפניך. הייתה לנו הזכות המשותפת, ללמוד אצל מורה ענק (העור שלי מתמלא חידודים) אשר זעירא ז"ל. לצערנו, הוא אכן נהרג בתאונת דרכים, כשהלך ברגל לתל-אביב. צור איתי קשר ונדבר. אני חושב שאוכל לתת לך מס' פרטים נוספים.

אורה:
לפי התמונה זעירא היה גם המורה שלי . לא זכרתי את שמו הפרטי כי אז קראו רק בשם המשפחה של המורה. למדתי בתיכון ברחובות . שם התיכון תמ"ר - ראשי תיבות : תיכון מאוחד רחובות. היום זה בית הספר ע"ש עמוס דה שליט. הוא לימד אותי ספרות ולשון בכיתה ט' ו-י' . זה היה בשנים 1965-1960 בכיתות אחרות הוא לימד גם היסטוריה.

ניצה:
הוא באמת היה אדם מיוחד. מאוד חיבבתי אותו. כשהמורים שמעו שאני מפסיקה ללמד בתיכון, היו שאמרו שאני אחזור "על ארבע", כי זה כל כך "נוח", אבל זעירא אמר: "שטויות. היא לא תחזור וטוב שכך."

שוש:
אשר זעירא היה מורה שלי לספרות בתיכון מאוחד רחובות שנקרא אחר-כך ת.מ.ר. הוא לימד אותי בכיתה ט' ו-י' בשנת 1959. השעורים שלו היו מעניינים. בזכות זעירא, ההתחלתי לקרוא את עגנון,  את ה"בריכה "של ביאליק ושירים של טשרניחובסקי. בזכות זעירא ידעתי לנקד. את כל  שירי ביאליק וטשרניחובסקי העתקנו וניקדנו וגם למדנו בעל-פה. היה לו הומור ציני וחכם. תלמיד אחד התווכח איתו על ציון שקיבל במבחן. התלמיד אמר "התכוונתי לכתוב...." זעירא ענה לו: "זה בסדר, גם אני התכוונתי לתת לך ציון טוב". אחד המורים הטובים שהיו לי.

ליאורה:
למדתי עם שוש בכיתה של המורה זעירא. בזכותו למדתי להתרגש מביאליק וטשרניחובסקי, ואינני מסוגלת להשתמש בכלי לסוכר, כשהמלה מנוקדת ב-כ דגושה אחרי תנועה גדולה.

חווה:
גם אני בקשר לזעירא....
הייתי תלמידתו בבליך. כמוך. גם עבורי הוא היה המורה הכמעט יחידי שאהב אותי, ואחד היחידים שאהבתי. זכורים לי ההתלהבות המדבקת שלו, האהבה שלו לספרים ולמסרים הערכיים שבהם. הוא גרם לי לאהוב את חומר הלימודים (לא יאמן!). כאנקדוטה זכור לי שהוא היה עובד בשיטת הפתקים. מדי פעם, תוך כדי הרצאה מלהיבה, הוא היה שולף מהכיס פתקה מקומטת, מעיין בה, וזה היה נותן לו פתח לרעיון חדש. משהו שהוא כתב כשנזכר או רצה לציין נקודה במיוחד. היה שולף פתק מהכיס ובאופן טבעי היה ממשיך להרצות. שעורים מרתקים.



כמה מלים לסיכום

אין ספק שהדף הזה הצליח לרגש רבים. כאלה שהכירו את 'מר זעירא', וכאלה שהכירו מורה דומה בילדותם. רק בקריאה של הדף כולו, הבנתי ששגיתי בשמו, לא "המורה היחיד שאהב אותי..." אלא היה צריך להיות: "המורה היחיד שאהבתי..."

"אחד המורים שאני זוכר לטובה [ביה"ס תיכון מחוזי על שם דוד בן גוריון, עפולה], הוא המורה לספרות שלי, יוסף קורן, אשר הדביק אותי באהבה לביאליק." כתב לי שמוליק בזמן הכנת הדף על זעירא. "ככל הזכור לי, האיש היה דמות קצת מרחפת, אשר רק בדברו על שירה וספרות [ובעיקר ביאליק למיטב זכרוני], פניו היו קורנות והוא כאילו נישא לעולמות רחוקים. הוא כבר אינו בין החיים [שוב, למיטב ידיעתי], אבל מסוג המורים שלא שוכחים, ויש לו השפעה עלי גם כיום. איש מיוחד. יש לי תחושה שאף פעם לא זכה לכבוד ולאשראי המגיעים לו ולשכמותו.

אולי זה רעיון לדף מידע שייכתב ע"י קוראיך , על מורים שאהבו ?..."

מה אתם אומרים? רוצים לספר על מורה מילדותכם? כתבו לנו לכאן.


 



תודות

תודה לכל תלמידיו הרבים של זעירא, מרמת גן ומרחובות, שהתקשרו בהתרגשות כששמעו על כוונתי להקדיש לו דף מידע.
תודה למשפחת זעירא שעזרה לי לחזור שנים רבות לאחור, ולהיפגש שוב עם האיש, שהשפיע יותר מכל על חיי.



אנו מבקשים את עזרת הציבור

בואו ננסה.
הנה התמונה אותה מצאתי מוסתרת בתוך כריכה של הספר 'ניבון עברי' משנת 1957. נראה לי שהתמונה צולמה שנים קודם לכן.
בואו ננסה לראות האם אנחנו יכולים לרתום את המדיה האינטרנטית כדי לגלות את הסיפור מאחורי התמונה.
המשימה שלכם:
לשלוח את התמונה לכמה שיותר אנשים , ולאסוף מידע על המצולמים ועל האירוע.
[אם כל אחד 'יתלה' את התמונה על הקיר שלו בפייסבוק, לדוגמא, היא תגיע תוך זמן קצר לעיניהם של אלפי אנשים! אם כל אחד מאלפי הקוראים של הדף, יישלח את התמונה לכמה מחבריו, בסוף נגיע למישהו שמכיר ויודע!]
המשימה שלי:
לרקוח מכל החומרים שיצטברו – דף מידע.
מדוע התמונה הוסתרה בתוך כריכת ספר? האם באמת הוסתרה, או שהגיעה לשם במקרה? מי הם האנשים? האם הם חיים? מתי התמונה צולמה? היכן? לאיזו תנועה שייכים המדים? מה הקשר בין השלושה? מי צילם? האם הצלם קשור אליהם?



סליחה, אבל הספרים בתמונה נמכרו מזמן!!! במקומם הבאנו ספרים חדשים...

מבצע 10 ש"ח לספר ממשיך!
יום ו' 19/03/2010 בשעות 09.00-13.00!
ובכל חופשת הפסח

אנו מזמינים אתכם ל
מכירה מיוחדת
בחנות בזכרון יעקב.

מחירו של כל ספר בחנות יהיה

 10 ש"ח בלבד!
המכירה במזומן בלבד!

ואנחנו מתכוונים כל אלפי הספרים שבחנות,
לא כולל ספרים חדשים או מוזמנים.


המבצע מתקיים יום יום בחנות בזכרון יעקב -
רח' הנדיב 23,  04-6399749
א-ה 09.00-17.00, יום ו' 09.00-13.00

אל תחמיצו!

כמו בכל שנה, גם השנה זכינו בתואר
'מומלץ מפה 2010'



מתנה לפסח!

מחפשים רעיון למתנה 'מדליקה'?

אנו מציעים לכם לשלוח ספר כשי שלא יישכח!

כל שאתם צריכים לעשות, הוא לבחור מתנה מתאימה, להתקשר אלינו, ואנו נשלח את הספר לכתובת שתתנו לנו, עם ברכה מתאימה.

     
 המתנה לילד  המתנה לנער  המתנה למבוגר המתנה שאזלה...
אם יהיה לכם מזל, ישאר לכם עותק אחד...

ניתן להזמין את איתמר להרצאות - קיבוצים, חוגי בית, חברות היי-טק ועוד.
התקשרו לטלפון 04-6399749!



חג הפסח מתקרב...

מחפשים מתנות לאורחים שמגיעים מחו"ל?
למשפחה שנמצאת בחו"ל?
בקרו בחנות הספרים הבינלאומית שלנו

באתר ספרות ישראלית מתורגמת, ספרי צילומים של ישראל, ספרי אמנות, ספרי היסטוריה וארכיאולוגיה, ספרי יהדות ועוד, באנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית ויידיש

 

 

 

 

The Promised Book Land
The Home of Books about Israel & the Jewish People
www.promised-book.com



נהנים מדפי המידע?

ספרו לנו ולכל העולם...
ב-'קיר' שלנו בפייסבוק!

לחצו על הסמל, או חפשו 'איתמר לוי' בעברית.
אתם כבר תזהו לבד את האיתמר לוי הנכון...
נשמח לצרף אתכם ל-576 החברים שכבר יש לנו!



להזמנת הספר
לחץ על חזיתו

איתמר: "בזמן שישנתי" זכו החשבון והנפש, שש כנפים לאחד, פצעי בגרות, של מי אתה ילד, באמצע הרומן ועוד ועוד, בפרס ישראל לספרות!
אהוד: שכחת את "דדו" - לטעמי אחד מהביוגרפיות המוצלחות של אנשי צבא ישראלים.
איתמר: לא שכחתי, הזכרתי רק 5 ספרים מתוך ספרים רבים שחתן הפרס כתב במשך השנים.
אהוד: אני מתנצל, אתה צודק! כשקראתי שברטוב זכה בפרס, הספר הראשון שעלה בראשי היה דדו והוא כנראה הספר שבזכותו הכרתי את ברטוב (ייתכן שלא בצדק).
איתמר: פרט פיקנטי... במשך השנים סיפקתי שוב ושוב ספרים לאנשים שהשתדלו להביא לבחירתו של ברטוב לפרס ישראל, 'דדו' לא היה אף פעם ברשימת הבקשות שלהם...

זה מה שקורה אצלנו בפייסבוק כמעט כל בוקר...



מה בדף המידע הבא?


ספרים נשכחים

רוצים לנחש?

כתבו לנו לכאן



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן