דף מידע מספר 91   

10 יולי 2014

אנו שמחים להציג
דף המידע של איתמר


פני תל אביב
בקריקטורות

את דף המידע אני מבקש להקדיש לספר אחד.
ספר כמעט לא מוכר של צייר לא ידוע.
'פני תל אביב' של נח בי [בירזובסקי] -
תולדות חייהם ופעולותיהם בקצרה של אישי תל אביב,
עסקניה, פרנסיה ומנהיגיה - בצד קריקטורה של האיש עליו מדובר.



נח בי

הספר 'פני תל אביב בקריקטורות' יצא לאור בשנת 1939 בתל אביב. העורך והמוציא לאור היה משה שיינבוים. הספר הודפס בדפוס 'הוצאת ארץ ישראל' והזכויות שמורות לגוף הנקרא 'דמויות'.

 אין בספר ציור של בית, או רחוב או כיכר. רק אנשים: אישי ציבור, חינוך, תקשורת, משפט, כלכלה, רפואה, מוסיקה, תיאטרון, ספרות ועוד.
"כיצד אפשר לצייר קריקטורה של עיר?" נכתב בספר. "והלא הקריקטורה נותנת לפעמים קרובות דמות נאמנה יותר מאשר תמונה או צילום. הקריקטורה מדגישה יותר את הקווים האופיניים, מבליטה את ה'משהו' החבוי, הנעלם, שהוא מיוחד דווקא לטפוס זה. אבל כיצד אפשר לצייר קריקטורה של עיר? הלא רק ע"י אוסף קריקטורות מבני העיר, מאישיה, עסקניה, סופריה, אמניה."
 

ומי מתאים יותר לפתוח את האוסף של למעלה ממאה וחמישים אישים, אם לא האזרח הראשון של העיר תל אביב - ראש העיר?

רוקח ישראל
ראש עירית תל אביב

  מהנדס. נולד בשנת 1896 בשכונת נווה צדק [לשעבר יפו וכיום - תל אביב]. חניך בי"ס של חברת כי"ח ביפו. בוגר בי"ס תיכוני בלוזאן ופוליטכניון בציריך [שווייץ]. ב-1920 זכה לתואר: מהנדס חשמלאי. חבר מועצת העיריה [הראשונה] משנת 1922. סגן ראש עירית ת"א בשנים 1927-1936. לשעבר יו"ר אגודת האינג'נרים והארכיטקטים בא"י. יו"ר מועצת המכבי בא"י, חבר מועצת ברית הציונים הכלליים. חבר הועד המנהל למערכת החינוך של כנסת ישראל, סגן יו"ר של ועד ת"א לנמל ולתחבורה וחבר הנהלת 'אוצר מפעלי ים'. יו"ר האגודה הימית 'זבולון', יו"ר החברה לפיתוח ת"א, יו"ר מועצת בנק אשראי ופעיל במוסדות ציבוריים שונים.

על הצייר נ. בריזובסקי כמעט ולא מצאתי חומר. רסיסי מידע קושרים אותו לבית"ר פולין בשנות ה-30, בווארשה. בשנת 1934 התפרסמה בעיתון 'המדינה' קריקטורה לכבוד פורים בבית"ר פולין. את הקריקטורה 'מסדר קצינים' צייר נ. בריזובסקי, וניתן לראות בה בין שאר הדמויות את מנחם בגין, אורי צבי גרינברג וזאב ז'בוטינסקי.

נח הצליח כנראה לחמוק מזוועות השואה, כי בשנת 1938 כבר היה בתל אביב. באפריל אותה שנה, באולם מוגרבי בתל אביב, נכחו עשרות שחקנים, סופרים ועתונאים בהצגת הבכורה של המחזה הארצישראלי 'לרגלי הגלבוע', מאת הסופר י. ל. וולמן. את ההצגה הכינה להקה דרמטית בשם 'תיאטרון עלומים', ואת התפאורה צייר נח בירזובסקי. באוקטובר 1938 הציג בירזובסקי תערוכת קריקטורות באולמי 'סמדר' בתל אביב. בערב הפתיחה הרצו י. הפטמן וש. טשרניחובסקי על מקומה של הקריקטורה בחיינו. בחודש מאי 1939 הופיע הגיליון הראשון של השבועון הסאטירי 'עגל הזהב'. בין המשתתפים בו ניתן למצוא את אלתרמן, עמנואל הרוסי ואת בירזובסקי, אשר חותם על עבודותיו בשם נח בי. בשנות ה-40 הוא נשא דברים בכנס לציון מרד גיטו וארשה.

'דף המידע של איתמר' מצוטט באתרים רבים באינטרנט: גם בויקיפדיה, גם באנציקלופדיה של Ynet, באתר עיתון 'הארץ' ועוד. הציצו בערכים של ש. שלום, אנצו סירני, לאה גולדברג, נקמת אבות, אברהם אבן שושן בויקיפדיה. אם עדיין אינכם רשומים לדף המידע, אנו ממליצים לעשות זאת באתר האינטרנט של החנות.
   לחיצה קטנה עם העכבר על הציור

חפשו אותנו
בפייסבוק
כרמלה: "זה הדף הכי מענג בפייסבוק. כיף לקרוא!"



וולה וילנסקי, ואהבת לארצך כמוך


 

 

 בקיץ 1906 הפליגו בני משפחת וילנסקי מקישינב לעבר ארץ ישראל. אב המשפחה אברהם - מסגר במקצועו - אשתו חיה, ושלושת ילדיו: הבנות זהבה וברכה, והבן הצעיר בן השש - וולה.
"חיפה הייתה אז עיירה קטנה ושקטה," מספר וולה בזכרונותיו, "שהשתרעה בין חוף הים ובין מרגלות הכרמל... בתי העיירה היו קטנים, בנויים אבני חול, רובם בני קומה או קומותיים... בין הבתים הצפופים התפתלו סימטאות צרות שבחלקן הובילו אל המזח הקטן..."
מנעוריו אהב וולה להתבונן בצמחים, להכיר את שמותיהם העברים, הערביים והמדעיים. הוא אהב לשמוע את האגדות הקשורות בכל צמח. המחנך בבית הספר 'אבטליון' בו למד, פנחס כהן - צעיר מהמושבה מטולה - עזר לו בהכרת עולם החי והצומח.
שמו של הילד הצעיר אשר הפך מומחה בזיהוי צמחים התפרסם בקרב הישוב בארץ ישראל. ישראל בלקינד מראשי הביל"ויים ביקש לפגוש אותו, ואף הכיר אותו לאהרן אהרונסון. בשנת 1917 פרסם הבוטנקאי א. הראובני חוברת בשם 'שמות צמחי ארץ ישראל', ורשם בה את שמות הצמחים הערביים שמסר לו נער צעיר כבן 16. בסוגרים רשם ליד הצמחים את שמו הארצישראלי של הנער זאב וילנסקי.
בזמן סיוריו בכרמל, גם לבדו וגם ביחד עם 'אגודת המשוטטים' שיזם המורה פנחס כהן, נהג זאב לשאול את הפלחים והרועים שפגש לשמות הצמחים, לערכם בעיני הערבים, ולאגדות הקשורות בהם.
"מפני מה עצי הזית נבובים?" הם סיפרו לו. "ביום מותו של שלמה המלך התאבלו עליו גם העצים, ולאות צער השליכו עליהם ארצה. רק עץ הזית נשאר מכוסה בעליו המכסיפים. באו העצים ואמרו לזית: אתה מלך העצים, ואין אתה מתאבל על מות מלך ישראל? השיב להם הזית: אתם, שהשלכתם עליכם, צערכם חיצוני הוא, ואילו אני צערי פנימי, עד שיבש לשדי. הביטו בעד חריצי גזעי וראו את לבי הנבוב."

בשנת 1919 החליט זאב להגשים את חלומו להיות מורה לטבע ויצא [ברגל...] מביתו בחיפה לעבר ירושלים, ללמוד בבית המדרש למורים. דוד ילין, מנהל המוסד, שאל אותו לשמו ולמוצאו. "אתה צריך שם עברי!" הוא אמר לו, "קרא לעצמך לפי שעה זאב וילנאי, עד שאמצא לך שם מתאים." זאב רצה בכלל בשם העברי - זאב משעולי מתוך אהבה למשעולי הארץ, אך השם הארעי נשאר לתמיד. 
מתוך אהבתו לאגדות על צמחים, חיבר זאב אגדה על פרח הרקפת:


להזמנת הביוגרפיה של וולה לחץ על חזית הספר


"בעלות שלמה על כיסא המלוכה, הופיע לפניו מלאך ואמר לו: 'שלמה! הכן לך כתר מלכות. צא אל השדה ובחר לך פרח וכדוגמתו תעשה לך כתר זהב!' עשה שלמה כדבריו ובחר בפרח הרקפת, שבצורתו ציווה להכין לו כתר.

אחרי שנפלה ירושלים בידי אויב, נלקח גם הכתר לגולה. לאות צער כפפו אז הרקפות את ראשיהן ואמרו: 'אם יוחזר הכתר לבחירי יהודה, נזקוף שוב את ראשינו כבימי קדם.' מאז נקרא פרח הרקפת גם נזר שלמה.
זאב וילנאי פירסם את האגדה לראשונה בספרו 'אגדות ארץ ישראל' בשנת 1929, והוא בן 29 שנה.

 

 

הקשר לתל אביב

[על פי הספר 'פני תל אביב']
"קצין מדריך ב-'משמר האזרחי' בת"א"
 

 

 
        

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

המלצה
אם עדיין לא קראתם את דף המידע
עם סיפורו המדהים של אלתר אילי ו'אמיל והבלשים',  
לחצו כאן!


כאשר הייתי נער קטן/
אריך קסטנר 

נשארו לנו 6 עותקים בלבד. ספר במצב חדש, בתרגום הישן. 

     
"בספר זה אני רוצה לספר מעט מילדותי. מזמן שהייתי נער קטן עברו כבר 50 שנה וחשבתי שאולי יעניין אתכם לדעת כיצד חי נער קטן....
כאשר הייתי נער קטן, הייתי צועד בוקר בוקר, לפני לכתי צועד בוקר בוקר, לפני לכתי
לבית הספר, אל הצרכניה שברחוב גרנדיר. "ליטר וחצי נפט ושני קילו לחם שחור וטרי." אמרתי למוכרת.
משם רצתי הלאה - עם העודף, בולי ההנחה, ועם פח הנפט המשקשק. פתותי השלג ריקדו לפני פנסי הגז הקורצים."

חפשו אותנו
בפייסבוק

להזמנת הספר לחץ עם העכבר על חזיתו, או התקשר לטלפון 04-6399749



הרופאה השחקנית ד"ר אלכסנדרובה

כמה שנים לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע נחום צמח מייסד 'הבימה' למוסקבה, כדי לראות את השחקנית אלכסנדרובה - רופאה במקצועה, ושחקנית מוכשרת בשעות הפנאי.
בתום ההצגה ניגש צמח אל מאחורי הקלעים, לשוחח עם השחקנית הרוסייה, ומה רבה הייתה תדהמתו כאשר שמע אותה מדברת עברית 'צברית'.

בשנת 1907 - כעשר שנים קודם לכן - יצא רופא הישוב היהודי רכוב על סוסו, בוקר בוקר, כדי לטפל בחולים שבמושבות הבודדות בגליל התחתון. מרים בתו הקטנה של ד"ר יעקב ברנשטיין כהן הייתה מצטרפת אליו במסעותיו. לימים החלה ללמוד בגימנסיה 'הרצליה'. 'חושש אני', אמר יום אחד מנהל הגימנסיה לאביה, 'שבתך תגדל להיות שחקנית תיאטרון...'

לאחר ששבו לקישינב החלה מרים ללמוד רפואה בחרקוב, ובמקביל החלה קריירה של שחקנית. היא הסתירה מהוריה את לימודיה בסטודיו למשחק, ואחר כך את השתתפותה כשחקנית בלהקת תיאטרון, ובחרה לעצמה שם במה -  'אלכסנדרובה', בו המשיכה להשתמש גם אחרי שהוריה גילו את סודה כשחקנית.


משפחת ברנשטיין כהן

עוד בילדותה הייתה מרים מוקפת בספרים. וכבר בגיל צעיר החלה בכתיבה ספרותית.

"ספרייתו הגדולה של אבא הייתה משופעת כרכים על כרכים של ספרי מדע וספרות יפה בשפות שונות. ספרי שקספיר בהוצאה ישנה נושנה, עם תחריטי נחושת של פרצופים משונים בלבוש של ימי הביניים משכוני תמיד כבחבלי קסם... אבירים בעלי זקן ושפם עבה, קשוחים למראה, כבדי מבט, חמושים בכלי נשק עתיקים, נסיכים קלי רגליים במכנסי טריקו וקטיפה ונוצות בכובעיהם... וביניהם ומעליהם, מאוחר יותר תפש את מקום הכבוד הגיבור המהפכן מספר 'עלובי החיים' לויקטור הוגו..."

 
להזמנת הביוגרפיה של מרים לחץ על חזית הספר

ספרה הראשון של מרים ברנשטיין כהן 'מפיסטו' התפרסם בשנת 1938 בהוצאת
צ'צ'יק. היא כתבה עוד כמה רומנים - תבערה,  טברסקי, 1948 , בעולם ההשליות,  1961. שורשים במים,  1976. בשנת 1971 פרסמה את הביוגרפיה שלה - כטיפה בים, זכרונותיה של שחקנית וסופרת: ילדות, בית ספר לדרמה בחרקוב, החלטורות הראשונות, החוג הדרמטי בגימנסיה הרצליה, האופרה הראשונה, הנחת אבן הפינה לתיאטרון הארץ ישראלי ועוד.
לבד מכתיבה ומשחק, עסקה מרים ברנשטיין כהן גם בתרגום: פולטאבה,
 הוצאת אחיאסף, 1946. הפטריוט, הוצאת הספרייה הישראלית, 1952, אנרי בארביס, יומן מלחמה.  הוצאת פועלים, 1950, ספרי משלט. לב טולסטוי. מותו של איוון איליץ'  1965,ספרית תרמיל. פרדריק לומס. חדר הרופא הוצאת מזרחי 1987, מועדון הספר הטוב.

בשנת 1946 ערכה מרים את הספר שיצא לזכר אביה - ספר ברנשטיין כהן: דברי הערכה, זכרונות ואיגרות. הספר הכיל מאמרים מאת יעקב פיכמן, יצחק קורן ומשה קליינמן לדמותו של ראשון בוני הציונות ברוסיה, ומאמר של מרים - 'לדמותו של אבי'.

 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו
החלק העיקרי של הספר הוא מעזבונו הספרותי של ד"ר ברנשטיין כהן: ראשית דרכי, תקופת 'הסער והלהט', הפרעות הראשונות ביהודים בשנת 1881, גורלי של אחי ליובה, ראשית עבודתי בקישינוב, הציונות בימי הרצל, הפרעות בקישינוב, במושבות הגליל, שנתיים באם המושבות, עלייתי השנייה לארץ ישראל ועוד. 

במושבות הגליל/ ד"ר ברנשטיין כהן
התעניינתי מאוד בגרים, שמספרם בבית וגן היה לא מעט. מנהיגם היה אחד דוברובין, איכר גבה קומה, בעל זקן יפה ארוך ועטור רעמת שיבה של ארי. העיניים גדולות, שחורות ועמוקות, מביטות ממש כעיני רוצח. אולם למעשה היה בעל מזג טוב, ישר לב, בעל נימוסין שאינו מסוגל לפגוע אפילו בזבוב... הוא הביא ארצה
הון של רבע מיליון רובלים, ומשפחה גדולה... דוברובין שנתברך בהון כזה ובמנגנון חי של כוח ועוז, לא רצה בשום אופן להתקשר עם השיכים הערביים... הגרים גרו בכפרים הרריים חצובים בתוך סלעים בתנאי זוהמה ואי סדר מבהיל, אולם לימות החג השתדלו לסדר את חייהם. לחג הפסח היו מזמינים איזו יהודייה זקנה, שילמו לה סכום הגון, כדי שתערוך הכול בבית ברוח החג, ולא ישאר חלילה חמץ בבית... בדרך כלל היה יחס היהודים אל הגרים גרוע מזה של הגרים ליהודים. כך למשל ראו הגרים משום כבוד לעצמם בנישואי תערובת עם יהודים..."

הקשר לתל אביב
[על פי הספר 'פני תל אביב']
"חינוכה: בגמנסיה 'הרצליה' [ת"א]"
 

 

        

 

שלוש חנויות לשירותכם

החנות בזכרון



 לחיצה קטנה על הצילום, או התקשרו לטלפון 04-6399749

החנות באינטרנט 


לחיצה על חזית הספרים תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים שלנו באינטרנט

 

החנות הבינלאומית


Book Shelf

לחיצה כאן תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים באנגלית.

 



משוט בארץ

ישעיהו קלינוב נולד ברוסיה בשנת 1890 להורים סוחרים. החל לכתוב כעיתונאי עוד בהיותו סטודנט ברוסיה, ולאחר מלחמת העולם הראשונה בברלין, בה היה כתב של עיתון 'הארץ'. בשנים 1925-1930 היה קלינוב פעיל בתנועה הרביזיוניסטית, ואף כתב בעיתון 'דואר היום' בעריכת זאב ז'בוטינסקי. החל משנת 1933 - שנה בה עלה עם משפחתו לארץ ישראל - היה ישעיהו קלינוב חבר ומזכיר מערכת עיתון 'הארץ', ועם פטירתו של העורך משה גליקסון במאי 1939, התמנה לעורך העיתון לזמן קצר, ואף שימש כיו"ר התאחדות העיתונאים בתל אביב. לאחר קום המדינה התמנה לראש מנהל העיתונות, ההסברה, השידור והקולנוע במשרד הפנים.

קלינוב היה שותף לשתי סדרות של ספרים שהיו מאוד פופלאריות בשנות החמישים והששים.

     
להזמנת ספר לחץ על חזיתו

בתחילת שנות ה-50, יצאה לאור סדרה מפוארת של אלבומי צילומים בנושאים שונים הקשורים לארץ ישראל. הספרים יצאו לאור בהוצאת 'לעם', בעריכה. י. קלינוב. האלבומים הכילו בעיקר צילומים עם מעט טקסט בעברית שתורגם גם לאנגלית ולצרפתית.  נושאי האלבומים היו: ילדים ישראל, ממשל ישראל, משוט בישראל, בנימין זאב הרצל, הנשיא הראשון, תקומת ישראל, המאבק על ירושלים ועוד. האלבומים, עם פיתוח הנחושת בחזית, נמכרו  כבודדים או במארז מהודר.

     
להזמנת ספר לחץ על חזיתו

סדרת גשר - סדרת ספרונים בעברית קלה,  יצאה לאור על ידי המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית. סדרה אחת הייתה מיועדת לגיל הצעיר - 'גשר לנוער', והשנייה היתה מיועדת לעולים המבוגרים יותר.

הקשר לתל אביב
[על פי הספר 'פני תל אביב']
"יו"ר התאגדות העתונאים בתל-אביב"
 

'החנות הבינלאומית'

כאן תמצאו את בר כוכבא, יהודה עמיחי, גולדה מאיר ועוד...
         


Book Shelf

לחיצה כאן תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים באנגלית. אם הספרים האלה כבר לא נמצאים שם, סימן שמישהו חטף אותם לפניכם...

החנות פתוחה 24 שעות, חניה בשפע, צוות עובדים אדיב ומיומן.
לחיצה על חזית הספר תעביר אתכם לפרטיו המלאים.



גלריה של דמויות

מצד ימין: אנשי מערכת עיתון 'דבר'

 

מצד שמאל: אנשי מערכת עיתון 'הארץ'.

בין הדמויות ניתן למצוא את: דוד זכאי, יצחק יציב, אליעזר שטיינמן, ברכה חבס, לאה גולדברג ועוד

 

בין הדמויות ניתן למצוא את: יהודה קרני, שמעון סאמט, נתן אלתרמן ועוד

מצד ימין: אנשי מערכת עיתון 'הבוקר'

 

מצד שמאל: סופרים צעירים

בין הדמויות ניתן למצוא את: יעקב חורגין, ד"ר הרצל רוזנבלום, אריה דיסנצ'יק, גבריאל צפרוני, שושנה שרירא ועוד.

 

מימין: יוסף אריכא, אברהם ברוידס, יצחק עוגן
מצד ימין ושמאל: אנשי הבימה, שחקנים ובמאים

בין הדמויות ניתן למצוא את: גנסין, פינקל, קלצקין, מסקין, קוטאי, בנימיני ועוד.

 

מימין: י. ברטונוב, חנה רובינא, ב. צ'מרינסקי

התזמורת הארץ-ישראלית

ב-26 בדצמבר 1936 קרה הנס: מאסטרו טוסקניני הרים את שרביטו בקונצרט הפתיחה של התזמורת הארץ-ישראלית... ברוניסלב הוברמן, שהופיע אז בשורה של קונצרטים ונתקבל בהערצה על ידי הקהל, היה הראשון אשר הכריז: 'כאן יש מקום לתזמורת גדולה!' ואמנם הקדיש את רוב מרצו ונסיונו להגשמת המפעל. וב-26 בדצמבר 1936 היה הדבר: תזמורת מעולה, מנצח עולמי מפגינים את כשרונם בפני קהל עצום באולם התערוכה בתל אביב!



הידעת
[כמה עובדות טריוויה על גיבורי הספר 'פני תל אביב']

 
זאב גלוסקין

שאול טשרניחובסקי
 
אברהם קריניצי

סמי גרונימן 

אביגדור המאירי 
 
אברהם שלונסקי
 
מידע נוסף על האישים ניתן למצוא בקטלוג הכללי באתר שלנו.. להזמנת הספרים לחץ על חזיתם. 

הידעת
כי זאב גלוסקין, מראשוני חובבי ציון, מנהל יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב, נידב בשנת 1936 - לאחר מות אשתו - את ביתו בתל אביב ברחוב מונטיפיורי 8, לספריה העירונית 'שער ציון'.

הידעת
כי שאול טשרניחובסקי, רופא עירוני בתל אביב משנת 1934, היה בהכשרתו רופא צבאי, אשר שירת כרופא במלחמת העולם הראשונה, והיה סגן מנהל מחלקה לסניטריה של הצלב האדום.

הידעת
כי אחד מפעילי פועלי ציון ביפו, חבר ועד נחלת בנימין בת"א, חבר קהילת יפו, חבר ועד ת"א, חבר עירית ת"א, ממיסדי משטרת תל אביב, היה אברהם קריניצי, שיהיה יום אחד ראש העיר האגדי של... רמת גן.

הידעת
כי ספרו של סמי גרונימן 'זיכרונותיו של יקה' יצא לאור בשנת 1946 בהוצאת 'עם עובד', ועליו צויין 'ספר ראשון'. הספר השני לעולם לא יצא לאור, וככל הנראה כלל לא נכתב. סמי גרונימן היה עסקן ציוני, ושימש עשרים וחמש שנה כיושב ראש בית הדין של הקונגרס הציוני. בשנת 1936 עלה לארץ, ופרסם מאמרים רבים, סיפורים ומחזות. יצירתו הידועה ביותר היא ללא ספק המחזה: 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר'.

הידעת

כי הספר 'הרפתקאות פינוקיו, קורותיו של ילד עץ' [1883] זכה למהדורות רבות, ולכמה וכמה ספרי המשך: 'פינוקיו באפריקה'/ אוגינו כרובני , 'פינוקיו באמריקה'/ אנג'לו פטרי ועוד. במסעותיו ברחבי העולם הגיע פינוקיו גיבורו של הסופר האיטלקי, קרלו קולודי, גם לארץ ישראל. הספר נקרא 'פינוקיו בארץ ישראל', וכתב אותו הסופר אביגדור המאירי [מצפה, 1950].

הידעת
כי השיר 'לא איכפת' נדפס לראשונה בכתב העת 'כתובים' בשנת 1926, אך נכתב ארבע שנים קודם, כאשר מחברו היה חבר 'בגדוד העבודה'. השיר ידוע יותר בשם: 'תה ואורז יש בסין' . מיד לאחר פרסומו בעיתון, זכה השיר להצלחה רבה, והשחקנית מרים ברנשטיין כהן נהגה לשבצו בערב היחיד שלה. "תה ואורז יש בסין/ ארץ הנידחת/ ובארצנו יש חמסין/ כל מיני קדחת/ לא איכפת לא איכפת/ בכפרים אלינה/ יש לי פת, אין לי פת/ למי נפקא מינה!". את השיר חיבר המשורר... אברהם שלונסקי.

הקשר לתל אביב
[על פי הספר 'פני תל אביב']
גלוסקין:"ביזמתו ובתרומתו נוסדה הספריה בביהח"ו העירוני בת"א"
טשרניחובסקי: "אזרח כבוד של תל אביב [מ-1936]"
קריניצי: "חבר ועד נחלת בנימין בת"א"
גרונימן: ?
המאירי: "יסד תיאטרון סאטירי -'הקומקום'"
שלונסקי: "חנוכו בגימנסיה 'הרצליה' [ת"א]"

        



אנו מבקשים את עזרת הציבור

   
 
תרגם: בר נשר

תרגם: ד. הלחמי 
 
תרגם: משה בן חורין

המתרגמים

במסגרת הכנת דף מידע על סדרת המתח "ספרי מסתורין' בהוצאת מזרחי 1960-1980, חיפשתי - ללא הצלחה - חומר על המתרגמים שתרגמו את ספרי הסדרה. אני לא מחפש חומר אותו ניתן למצוא באינטרנט, אלא מחפש את האנשים עצמם:

 אבידוב וינברג, מ. שורין, ע. עמית, יואב פרידמן, ג. יקב, ח. י. הלחמי, ש. משה, הדסה שפירא, א. בן שחר, ד. הלחמי, ע. משי, דוד פרנק, ח. פינקלשטיין, מרגנית וינברגר, נ. לוין, ג. בן אברהם, א. מרגלית, א. רגבים, זאב זמירי, רבקה רון, מ. קידר, ש. בן יצחק, אריק כהן, עידן צהל, מ. שריג, עפרה בן עמי, ח. לירון, א. בן מרדכי, אלי עוז ועוד.

נדמה לי כי סיפוריהם האישיים יהוו חומר נפלא לדף מידע

מכירים מישהו מהמתרגמים? נשמח אם תוכלו לקשר בינינו.

תרגם: ח. פינקלשטיין

   
עברית: ח. פינקלשטיין

ח. פינקלשטיין התקשר אלי יום אחד לאחר שהתפרסמה בקשתי לאיתור המתרגמים של סדרת 'ספרי מסתורין',  בדף המידע הקודם. הוא סיפר לי כי מישהו הפנה את תשומת לבו לכך ששמו מצויין ברשימת המתרגמים. "תרגמתי כמה וכמה ספרים," הוא אמר לי, "אך איני זוכר את שמותיהם. אשמח אם תוכל לספק לי רשימה שכזאת. אני זוכר שתרגמתי את פיטר טשייני, ואולי את אגאתה כריסטי. השתמשתי גם בשם בדוי, אולם איני זוכר מהו. הייתי סטודנט, ותרגמתי את הספרים לפרנסתי. השתדלתי לסיים את התרגום במהירות, ואני זוכר כי פעם אחת תרגמתי את אחד הספרים של אדגר וואלאס תוך 48 שעות. מזרחי היה נותן לנו בסביבות 200 לירות בצ'קים דחויים. באותה תקופה תרגמתי ספרים גם עבור הוצאת 'נרקיס'

חיים פינקלשטיין  מהמחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן-גוריון – הוא מומחה בעל שם עולמי לאמנות דאדא וסוריאליזם, ראש חוג לשעבר ופרופסור אמריטוס של החוג לתולדות האמנות. חיבר ספרים רבים באנגלית בנושא אמנות מודרנית.



מתנות!

מחפשים רעיון למתנה 'מדליקה'?

אנו מציעים לכם לשלוח ספר כשי שלא יישכח!

כל שאתם צריכים לעשות, הוא לבחור מתנה מתאימה, להתקשר אלינו, ואנו נשלח את הספר לכתובת שתתנו לנו, עם ברכה מתאימה.

     
 המתנה לילד  המתנה לנער  המתנה למבוגר המתנה שאזלה...
אם יהיה לכם מזל, ישאר לכם עותק אחד...

ניתן להזמין את איתמר להרצאות - קיבוצים, חוגי בית, חברות היי-טק ועוד.
התקשרו לטלפון 04-6399749!



בתמונה:
מדפי הביוגרפיות [במרכז]
צבא ובטחון [משמאל]
א"י והמזרח התיכון [מימין]


אנו מזמינים אתכם 
לחנות
בזכרון יעקב.


רח' הנדיב 23,  04-6399749
א-ה 09.00-17.00, יום ו' 09.00-13.00

אל תחמיצו!

כמו בכל שנה, גם השנה זכינו בתואר
'מומלץ מפה 2010'



מחפשים מתנות למכרים בחו"ל?
מחפשים ספרים הקשורים לישראל ולעם ישראל?
בקרו בחנות הספרים הבינלאומית שלנו

באתר ספרות ישראלית מתורגמת, ספרי אמנות וצילום, ספרי היסטוריה וארכיאולוגיה, ספרי פילוסופיה, ספרי שירה, ספרים על השואה, על הקיבוץ, על יהדות ועוד.
הספרים
באנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית ויידיש

מתוך האתר:

 
ספרה של נעה בן ארצי

 
ספרו של ויקטור אוסטרובסקי על המוסד

 
ביוגרפיה של חנה סנש

 
מאז ומקדם / ג'ואן פיטרס

המעוניינים לשלם בשקלים יכולים לפנות אלינו ישירות באימייל

The Promised Book Land
Books about Israel & the Jewish People
www.promised-book.com



טיפ!

לכל המתקשרים אלינו בחיפושים אחרי דפי המידע הקודמים -
רשמו לפניכם את הכתובת הבאה:

http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=1

זאת היא הכתובת של דף המידע הראשון. אם תשנו את הספרה בסוף הכתובת תוכלו להגיע כך לכל אחד מ-90 דפי המידע הקודמים.



נהנים מדפי המידע?

ספרו לנו ולכל העולם...
ב-'קיר' שלנו בפייסבוק!

לחצו על הסמל, או חפשו 'איתמר לוי' בעברית.
אתם כבר תזהו לבד את האיתמר לוי הנכון...
נשמח לצרף אתכם ל-799 החברים שכבר יש לנו!

איתמר: ניסוי חברתי: לכמה אנשים צריך להעביר את הקישור הבא http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=90, כדי שאזרח מן השורה יוכל להעביר לאזרח מספר אחד את שכתב על אביו בזמן השואה. נראה אתכם... [אני ניסיתי דרך חבר משותף אחד, אבל כנראה נכשלתי...]
יעל: ניסית ישירות? אני בטוחה שיש לו דף בפייסבוק...
איתמר: כאשר מקלידים 'נשיא המדינה' במנוע החיפוש של פייסבוק, מגיעים לדף של...ליונל מסי...
טלי: נסה ב'צור קשר' באתר של בית הנשיא, הוא בטח יענה לך.
איתמר: טלי,[מה שלומך...?] תודה. אני התכוונתי להגיע ישר אליו, ולא לעוזרים שקוראים בשבילו הודעות. הלוואי הלוואי שנשיא המדינה קורא את הדואר הנשלח אליו ב'צור קשר'. אני מנסה...
איתמר: ובכן - בצור קשר באתר 'נשיא המדינה - אתר זמני' [זמני?] לא ניתן לצרף קישור. נכנסתי לאתר הישן, ובו יש כתובת דואר אלקטרוני. שלחתי לנשיא את המכתב הבא:
לכבוד נשיא המדינה שלום רב, רציתי להפנות את תשומת לב כבוד הנשיא לכתבה על אביו יצחק פרסקי ועל ידידו צ'ארלס קווארד, כפי שהופיעה ב-דף המידע של איתמר'.
איה: אתה יכול לכתוב לבתו צביה ולדן היא בטח תעביר מיד לאבא שלה היא מרצה בבית ברל . וגם לבן שלו חמי פרס...
איתמר: איה, תודה. כתבתי לשניהם. נקווה...

זה מה שקורה אצלנו בפייסבוק כמעט כל בוקר...

נ.ב. למרות שעברו שבועיים מיום בו העברתי את ההודעה לבית הנשיא בדרכים שונות, עדיין לא התקבלה שום הודעה על כך שהנשיא קיבל וקרא את הכתוב. מסקנה? הניסוי החברתי כנראה נכשל, ולא ניתן לשלוח חומר קריאה ישר לנשיא...



מה בדף המידע הבא

אלאן, אבא של עלי

רוצים לנחש?

כתבו לנו לכאן!



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן