דף מידע מספר 93   

10 יולי 2014

ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר

כמו דפי מידע רבים, גם דף המידע הזה, לידתו במקרה.
תוך כדי הכנת דף מידע 'שיר מקום',
אשר עוסק בקשר בין משורר למקום מסויים,
תוך כדי שאני עובר על ספרי שירה רבים,
שמתי לב לעובדה שבשירי ירושלים רבים,
השתמשו המשוררים שוב ושוב במלה 'אבן' על כל הטיותיה.
תחילה חשבתי להקדיש פרק מיוחד לציטוטים
מתוך השירים, אולם ככל שהחומר הלך והתערם,
הבנתי כי איני יכול להתעלם מהתופעה,
ולכן החלטתי להקדיש את הדף כולו לאבנים הירושלמיות.
אני יודע שמדובר ברשימה חלקית בלבד וחסרה. גם בגלל מגבלת הזמן,
וגם בגלל שלא יכולנו להגיע לכל ספרי השירה הקיימים בעברית.
אנו מקווים שהרשימה,
למרות שאינה מושלמת תביא תועלת ותעורר סקרנות,
ומי יודע אולי בעקבותיה יהיה מי שייקח על עצמו לסיימה!


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 אבן בהקיץ/ שלמה טנאי

כאשר ירושלים כחולה כים,
ומפליגים עבי עשן ברקיע מאדם
אני תר אחריך, כבד כאבן קרקעית,
אהבת נעורים עמוקה כים.

כאשר ירושלים אפלת פחם,
ומפליגים הכוכבים כצי במסילותם,
אני מוטל בך, אבן בהקיץ,
אהבת נעורים עמוקה כים

 
אבן בהקיץ/ שלמה טנאי



אבנים מספרות
קונקרודנציה של האבן הירושלמית בשירה העברית

מבוא מאבן


אני חש בגבי/ ק. א. ברתיני

אני חש בגבי/ ק. א. ברתיני

אבן ואבן,
קרישי הדמים שמאבן לאבן
דלקת ורידים שבלשון הרפואה היא מיגראנס
נודדת לכאן ולכאן ומתמדת

הכיפות משקיפות בכספן, בזהבן,
על חושפי רבדים בכתב החרסי.

אני חש בגבי חיוך לבן,
נערה שעלתה מהר מהר בלולים ועתה
היא עומדת על גג
גם הבתים טיפסו עמה. עלו עד הרובע הארמני,
אטום הקירות.
העפיל במדרגות סמויות גון המשקופים המקולף,
ותום עזובה דומם כמו בחלום קרוש.


אהרן גולרגנט נולד בעיירה בריצ'יבה בבסרביה ב-15 ביולי 1903. הוא למד ב'חדר', וסיים את הגמנסיה העברית בבלצי. לאחר לימודיו השתלם במדעי היהדות באוניברסיטאות של פראג והסורבון בפאריס בין השנים 1923-1927. לאחר סיום לימודיו במדעי הרוח לימד בבתי-ספר עבריים של 'תרבות' בבסרביה. בזמן  מלחמת העולם השניה גלה לסיביר. יצירתו הראשונה לילדים היתה הסיפור בחרוזים "מעשה בנר שובב", קישינב, 1939. הוא הוציא לאור סדרת ספרונים לגיל הרך בשם 'גרגרים' וכן ערך עם זלמן רוזנטל לוח ספרותי בשם 'פנקסי'.  הוא החל לפרסם את שיריו בשנת 1924 ב-העולם', ומאז פירסם בעיתונות העברית ובכתבי עת ספרותיים בחו"ל ובארץ.
 אהרן עלה לארץ עם משפחתו ב-1947. הוא היה מורה לספרות בפתח-תקוה ובתל-אביב והשתתף בעריכת הירחון 'מאזנים' והילקוט לדברי ספרות בהוצאת עיריית פתח-תקווה 'קטיף'. הוא פירסם סיפורים ושירים בכתבי-עת לילדים ולמבוגרים, תחת השם ק. א. ברתיני - קלמן אהרן ברתיני. הוא השתתף גם בעריכת ספרי לימוד, פירסם מסות ספרותיות וקבצי שירה למבוגרים. ברתיני גם תרגם ועיבד סיפורים לילדים ולמבוגרים וב-1977 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי-מופת. בנו הוא המנצח גארי ברתיני.  
ספרו של המשורר ק. א. ברתיני 'כל הצבעים ההם' יצא לאור בהוצאת 'עם עובד' בשנת 1978. הספר כולל פרק של שירי ירושלים, ושירים אחרים. בפרק שירי ירושלים מופיעים כ-33 שירים המתארים את העיר ואת אנשיה. כ-20 פעם השתמש ברתיני בספר במלה 'אבן' כדי לתאר את ירושלים: קרישי הדמים שמאבן לאבן,  ומכה על האבן,  עור אבן, מתחת לאבן השתיה, לא אבנים מתות, גג אבנים גבוה, אבני הקיר ועוד ועוד. אחד משיריו אפילו נקרא 'לא אבנים מתות'

ברתיני אינו לבד. חיים גורי, זלדה, לאה גולדברג, יהודה עמיחי, יהודה קרני, יצחק שלו ועוד - לכולם דבר משותף אחד: כולם כתבו על העיר ירושלים, וכולם - כדי לתאר אותה השתמשו במלה 'אבן'. לפעמים זאת אבן בחומה, או אבן בקירות הבתים, או מדרכה. לעיתים האבן מסמלת סלע בהרים, או אבן הנזרקת בהפגנתיות. עשרות אבנים התגלו בבדיקה אקראית ולא מקיפה בשירה העברית: מצבת אבן, ובתי אבן, ואבן ירושלמית, וקירות של אבן, ואבני חומה, ואבן דרך ועוד. את הקונקרודנציה חילקנו למדורים: אבן, אבנים, אבני, אבניך, אבניה.  

מעוניינים לקבל את דף המידע ישירות למייל?
'דף המידע של איתמר' מצוטט באתרים רבים באינטרנט: גם בויקיפדיה, גם באנציקלופדיה של Ynet, באתר עיתון 'הארץ' ועוד. הציצו בערכים של ש. שלום, אנצו סירני, לאה גולדברג, נקמת אבות, אברהם אבן שושן בויקיפדיה. אם עדיין אינכם רשומים לדף המידע, אנו ממליצים לעשות זאת באתר האינטרנט של החנות.
   לחיצה קטנה עם העכבר על הציור

חפשו אותנו
בפייסבוק
כרמלה: "זה הדף הכי מענג בפייסבוק. כיף לקרוא!"



סמטה שכולה אבן

משה קליבנוב, נולד בתל-אביב ב-9 בדצמבר 1932. הוא סיים את בית-הספר "תיכון חדש", שירת ב'הגנה' ושימש עם קום המדינה ככתב של העיתון 'במחנה'. משה למד מדעי-הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, ומדעי-המדינה והיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב. 
  הוא שינה את שמו למשה דור, ותחת שם זה החל לפרסם שירים. ב-1952 היה ממייסדי קבוצת "לקראת" והיה בין עורכי ביטאונה. החבורה הספרותית 'לקראת' פעלה בין השנים 1952-1959, בין חבריה היו אריה סיוון, משה בן שאול, שאול דור, גבריאל מוקד ועוד. בשנים 1954־1958 היה חבר מערכת "למרחב" ולאחר מכן שימש במשך שנים רבות כעורך המוסף הספרותי של עיתון 'מעריב' והיה חבר המערכת.  
להזמנת הספר לחץ על חזיתו

משה דור פירסם מסות ספרותיות, ראיונות עם סופרים, מאמרי ביקורת, וקבצי שירה רבים למבוגרים, כמו גם ספרי ילדים ונוער.

   

ראשי פרקים לביוגרפיה ארמנית/ משה דור

אסטריק ברטויאן,
ארמני,
שגלגל מזלות אינו כרוך לראשו,
חייט צנום וגדל עיניים
מכליב את חייו בכליבות זעירות
בסמטה שכולה אבן.
כאן ביתו: לא נהר ולא צפצפות
על שפתו, והלשון העתיקה
טלאים-טלאים.
אסטריק סרטויאן,
ארמני,
חזה מכונס פנימה כבהרהור מתמיד
על חוסר תכלה. הוא אינו מבקש
תמורה בהתעופף המחט
על גבי המכנס.
המלך לא נטה אהלו על גדת הנהר
וגם עיני הצלוב היו לאבן.
ישו והוא משיח
עם הזונה מן הסמטה השניה,
מקשיב יותר משמשמיע,
מרטיט קמעה את נחיריו החיוורים בהכות
בושם אפל ומתוק על פניו.
אסטריק ברטויאן,
ארמני,
אדם בודד מאוד.
פעם בחלומו, טווה רקמת זהב כבדה
על גלימת הקתוליקוס
בשכחו את דין השחור היסודי.
פעם בחלומו, הפליג בספינת הירח
אל ארץ מכורה שלא ראה מעודו
ובכה הרבה בין כיפות השלג, עת
העשב צמח כשגעון ירור במדרונות.
אסטריק ברטויאן,
ארמני,
כשחשרת הפעמונים נקרעה מעבריו,
נותן תודה שגורלו מינה לו
מגורים בעיר קדושה
ותופר באצבעות נובלות
תכריכים לציפורים קטנות של אבן.


 

אבן -
נ. מחצב הררי מוצק וקשה המצוי לרוב באדמה ועל פניה בחתיכות בודדות או בגושים גדולים [סלעים]: אבן גיר, אבן צור, בית אבן, מצבת אבן. 'ויקחו אבנים ויעשו גל' [בראשית לא]. מתוך מלון חדש/ אברהם אבן שושן.


אבן ירושלמית שבהר לילה שמנו למראשות חלומותינו  [אבן ירושלמית שבהר, אליעזר גרנות]
אני מוטלת כאבן בין הרכסים הללו [בהרי ירושלים/ לאה גולדברג]
כל מלה רחובית נזרקת באבן מלך [הערה קטנה מירושלים/ גבריאל פרייל]
הם זכרונות לי כמו טלף החיה, שהוטבעה באדמה לחה והיא כבר אבן, כמה אבן, עד בכיה [אבן בירושלים/ שלמה טנאי] 
להצמיד את לחיינו אל האבן החמה בהר ירושלים [האבן החמה בהר ירושלים/ עין טור מלכא]
אני רואה את מקומות התורפה בבתי האבן [ירושלים עיר ערש/ יהודה עמיחי]
עם כל אבן מתגוללת שימוני בפירצה [שימוני בפירצה/ יהודה קרני]
כי אבן אני ככל אבני ירושלים
[שימוני בפירצה/ יהודה קרני]
קחוני עם האבן הירושלמית ושימוני בכתלים [שימוני בפירצה/ יהודה קרני]
כוורד מאבן, או כאבן מחורש מזויית [שמחיני ירושלים/ יהודה קרני]
עושה שיר במחצבה כמו אבן לקיר [שיר מן האבן/ יורם בן מאיר]
מה שלוחשת צמרת לאבן - נפלא מכל סוג ואיוושה [ארנים הצומחים בסמוך לחומה/ יצחק שלו]
בארות של ירושלים הומיות בפיות של אבן [בארות ירושלים/ עין טור מלכא]
עיר התמיד, כמו אגרוף שחום קפוצה באבן [עיר התמיד/ דן פגיס]
אור הכפול שבמים על אבן תהומות כחולה [ירושלים/ יוכבד בת מרים]
עפר שבין אבן לאבן הספיק לו כמו לי [שכרון זהב/ יצחק שלו]
מתאזב רכות בסדקי האבן [ברון פורצ'לי בירושלים/ משה דור]
הקולות קלועים כמו שיער שיבה בשכבות אבן [אשה בשחור כמו שתי עיניים - אמר לי אבות/ יעקב בסר]
קלונין סדוק באדמה מוטל בתפארת אבן [על מגרש הרוסים/ שאול טשרניחובסקי]
אל המערה אט ירדתי בלב האבן האטומה [קבר מרים/ מרדכי טמקין]
מצבות אלוהים פה כל אבן וקיר [בעיר אלוהים/ אביגדור המאירי]
פוסעים חיילי האומות ברחוב האבן [פה בירושלים/ נח שטרן]
בירח אב בעיר דוד גם אבן אפורה זועקת [בירח אב/ אהרן אלמוג]
אוחזת בקרני החום אשר חזרו אליה מקירות האבן [סבתי הייתה/ אריה סיוון]
פרחתי בבית אבן בלי עול בלי תכלית [פרחתי בבית אבן/ זלדה]
רחוב בלתי מוכר שעבר בי. בתי אבן. חלונות [שיר/ אשר רייך] 
אבן ירושלמית קרה [הילטון ירושלים/ אהרון אלמוג]
מדי לכתי במשעול הצר שבין גושי האבן הרבוצים [סלעים בירושלים/ יעקב פיכמן]

 וכפות אבן עם צלקות מאוזבות בעובש [טיח על טיח/ ק. א. ברתיני] 
בדמדומי האבן הקשים [כחולמים היינו ברחוב סנט ג'ימס/ אסתר אטינגר]
שאבניך - מלאות עיניים, ומעיני האבן ראי נופל מטר [ירושלים/ אברהם סוצקובר]
מפצעי-אבן מושחרים [הכותל המערבי/ מרדכי טמקין]
התקשטה את קשת בואך על אבן הראשה על אבן הבכא [קשת בואך/ דודו ברק]
 
קשת בואך/ דודו ברק
אבן ואבן, קרישי הדמים שמאבן לאבן [אני חש בגבי/ ק. א. ברתיני]
על רוח שורבת באה ממדבר ומכה על האבן [שלוש יונים על הגג/ ק. א. ברתיני]
עטו הבתים עור אבן כעור הבשר הדהוי [לילה בטלביה/ ק. א. ברתיני]
מתחת לאבן השתיה, הגוהרת על ערמת אגדות [כל הדממות/ ק. א. ברתיני]
לשאת אליו שובל של תהודות כאבן הצוללת במין אדירים [אפרת עזה כאפר/ יאירה גינוסר]
קול שדי, כקול הכלב מפזם עמומות מאחורי האבן הגדולה [צלם/ מקסים גילן]
ולמי יקו עוד איש שעד מתנים זרקה בו אבן [אלול/ משה דור]
בסמטה שכולה אבן [ראשי פרקים לביוגרפיה ארמנית/ משה דור]
וגם עיני הצלוב היו לאבן [ראשי פרקים לביוגרפיה ארמנית/ משה דור]
תכריכים לציפורים קטנות של אבן [ראשי פרקים לביוגרפיה ארמנית/ משה דור]
בכלילת יופי זו ארץ השירה כל אבן ספר [שלמה/ מיכה יוסף לבנזון]
ובנזר היקום היא אבן מזהירה [שלמה/ מיכה יוסף לבנזון]
אנחש לאריח ואבן מנודים [ירושלים קרית הגזית/ שאול טשרניחובסקי]
 
בדרך לכותל/ אלעזר שרביט
רצות מכוניות אדומות כדם בתוך גידי האבן [בהר הצופים/ זלמן שניאור] 
בלהט ארגמן כל אבן נוהרה ורועפה תפארת [בגווע שירת-יום/ יעקב פיכמן]
כל אבן שרופה, כל שער אוכל [לילה על חומות ירושלים/ יעקב פיכמן]
ברטט ובבכייה תנשק כל אבן [אסנת/ דוד שמעוני]
וריחמתי את כולם ואותי ואצנח על אבן חצובה [קבלת שבת בירושלים/ אשר ברש]
והורידה כל אבן כרימון [ הרים/ יהודה קרני]
כל אבן מאבני חומות זו העיר רודמים בה עוד קול ומאורע [בדרך לכותל/ א. שרביט]
אבן ואבן גזית לבית [ירושלים הרים סביב לה/ א. שלונסקי]
עתים הייתה ידי נוגות דופקת על אבן המכסה על הקברות [ירושלים/ ש. שלום]
כל אבן מצטרפת ומדובבת [ירושלים/ ש. שלום]
הכי, מקבת, שבר אחר שבר, בבור גלות, באבן הרקב [ירושלים/ ש. שלום]
ישן פה מצאתיך על האבן [ירושלים/ ש. שלום]
ומצבות-אבן אל עדותן אז תיתנה [עמק יהושפט/ אהרן צייטלין]
ולהיות גופי שנית אבן בנין לחומת המגן שעליך [ממושקע שבלבי/ יעקב אורלנד]
ועל כל אבן כי אדרוך אשמע קול לבבי [בעיר הקודש אהלך/ יעקב דוד קמזון]
אני זוכר את ירושלים מעת ידעתי כל אבן בה וכל קימוש [אני זוכר את ירושלים/ יעקב דוד קמזון]
לכן תזעק כל אבן [איכה הלכו הבנים/ אנדה עמיר פינקרפלד]
וכל אבן שבנה ברחמיו בירושלים ספוגה בדם ודמעה [אלוהים בונה ברחמיו/ רעיה הרניק]
אפילו המחצבה הפוצעת היא אבן שבקשה להיות מים [ מתוך טריפון/ דניס סילק]
מכל אבן עלה יעלה [ירושלים של מטה/ אורי צבי גרינברג]
הד פעמי נביאים יפעם בכל אבן ואבן [ירושלים/ רבקה דוידית]
שיר אביב לי כל אבן וסלע [ירושלים/ ל. יפה]
ופטיש המכה על האבן לי כשיר השירים [ירושלים/ ל. יפה]
זיכרון - כל אבן בך [ירושלים/ ברוך כהנסקי]
לב האבן בה פורח, הוא, רק הוא והמזמור [פרח אש/ שלמה טנאי]
צנופה באבן חתומה, נעולה,  מצפה לגאולה [בשעריך ירושלים הפדויה/ אפרים תלמי]

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

המלצה
אם עדיין לא קראתם את דף המידע
עם סיפורו המדהים של אלתר אילי ו'אמיל והבלשים',  
לחצו כאן!


כאשר הייתי נער קטן/
אריך קסטנר 

נשארו לנו 5 עותקים בלבד. ספר במצב חדש, בתרגום הישן. 

     
"בספר זה אני רוצה לספר מעט מילדותי. מזמן שהייתי נער קטן עברו כבר 50 שנה וחשבתי שאולי יעניין אתכם לדעת כיצד חי נער קטן....
כאשר הייתי נער קטן, הייתי צועד בוקר בוקר, לפני לכתי צועד בוקר בוקר, לפני לכתי
לבית הספר, אל הצרכניה שברחוב גרנדיר. "ליטר וחצי נפט ושני קילו לחם שחור וטרי." אמרתי למוכרת.
משם רצתי הלאה - עם העודף, בולי ההנחה, ועם פח הנפט המשקשק. פתותי השלג ריקדו לפני פנסי הגז הקורצים."

חפשו אותנו
בפייסבוק

להזמנת הספר לחץ עם העכבר על חזיתו, או התקשר לטלפון 04-6399749



גג אבנים


אלוהים בונה ברחמיו/ רעיה הרניק

גוני בן רעיה ומאיר הרניק, נולד ב-25.7.1956 בירושלים. גוני למד בבית-ספר יסודי על-שם יוסף לוריא.
 בשנת 1967, הוא נסע עם הוריו לשליחות בשבדיה, ולמד שם בבית-הספר היהודי בשטוקהולם. השנים שעשה בחו"ל הרחיבו את אופקיו של גוני. הוא הכיר ארצות זרות, הסתגל לצורת חיים שונה, למד ליהנות מסוגי בילוי אותם לא פגש בארץ, כמו רכיבה על סוסים וספורט חורף. היו אלו שנים לא קלות עבורו אך מעשירות מאוד. כשחזר לארץ, המשיך את לימודיו ב"תיכון ליד האוניברסיטה". בשנת 1972, כשהיה גוני בן 16, נהרג אביו בתאונת דרכים. את לימודיו הוא סיים במגמה הריאלית.  
הוא היה חניך, מדריך וראש גדוד בשבט "מודיעין" בצופי ירושלים. בן 15 שנים היה גוני, כשעבר קורס מ"כים בגדנ"ע. הוא שיחק כדורסל, והשתתף כנגן חצוצרה בתזמורת ירושלים.

גוני גויס לצה"ל בנובמבר 1974, והתנדב לחטיבת גולני. לאחר הטירונות הרגילה הוא התנדב לסיירת, עשה בה את המסלול הרגיל וב-1976 סיים את הכשרתו בקורס קצינים. לאחר הקורס חזר לחטיבה בתפקיד מפקד מחלקה באחד הגדודים. בעת מיבצע ליטני, הוא כבר היה מפקד פלוגה, ואחרי כן התמנה לקצין מבצעים של החטיבה. בשנת 1980, כשהוא בן 24 שנים בלבד, זכה גוני לפקד על הסיירת שבה החל כטירון והועלה לדרגת רב-סרן.
ביום שישי, 4 ביוני 1982, חגג גוני בביתו מסיבת שחרור עד אור הבוקר. כששמע למחרת על החלטת הממשלה להיכנס ללבנון, טלפן לאביגדור קהלני וביקש להשתלב בלחימה. על סיירת גולני הוטל לכבוש את הבופור, וגוני ביקש לפקד על הקרב, שלקראתו הכין והכשיר את חייליו תקופה ארוכה כל כך. הוא הצטרף לכוח הסמח"ט, וכששמע על פציעת מפקד הסיירת החדש, לקח נגמ"ש ודהר דרך כפר מחבלים שלא טוהר כדי לחבור ליחידה. בדרך התהפך הנגמ"ש, וגוני רץ ברגל דרך הכפר עד שפגש בלוחמים. אחרי ארגון מחודש, הוא הוביל את הסיירת לקרב. במשך שעות נלחמו הוא ופקודיו במוצבים ובתעלות, עד שנכבש המבצר. גוני נפל במהלך טיהור התעלה האחרונה במוצב הבופור. על חלקו בקרב הוא קיבל צל"ש.

לאחר נפילתו פרסמה אמו רעיה הרניק את ספר השירים 'שירים לגוני', ובו אחד משירי הזכרון המרגשים ביותר, בו היא מכריזה כי היא מוכנה להחליף את בנה בעיר ירושלים ובאבניה ספוגות הדם והדמעה.

אלוהים
בונה ברחמיו
ירושלים.
[כל יום אחר הארוחה]
וכל אבן שבנה
ברחמיו
בירושלים
ספוגה בדם ודמעה.
אתן לאלוהים
ברחמיו
את ירושלים
ואקח את
בני
בתמורה.

אלא שאין מדובר בשיר זיכרון. השיר נכתב 12 שנה קודם לכן, בשנת 1970, ובו התריסה רעיה כי בנה חשוב הרבה יותר מכל האבנים בירושלים!

אבנים -
נ. [רבוי אבנים]. גוש ממין הצורים והסלעים. 'ויקח אבן גדולה' [יהושע כד]. בהשאלה: 'לב האבן' [יחזקאל יא] בלתי מרגיש, וכן יאמר על האדם הנדהם מפחד: 'והוא היה לאבן' [שמואל א' כה]. מתוך: מלון התנ"ך/ יהושע שטיינברג.


משם החומות משובצות אבנים ואור
[בלב אחר בעמק מואזין שני יענה לו/ שלי אלקיים]
עיר אבנים גדולות וברזל קרוע [עיר פצע/ חיים גורי]
פרחי בר בכל המורדות ואבנים בינותם כגידים בבשר [קנטטה ירושלמית/ דוד רוקח]
אבנים יהודים הביאו תמיד סגולה [אבן ליהודה/ אשר רייך]
בואי בואי, בת, ורודות האבנים בבוקר [ירושלים דורסנית/ שולמית הראבן]
מי חשב באזור כי הג'בל הזה יש לו אבנים חדשות [ולא ידעה האשה ולא ידעה/ אבות ישורון]
שתיים אבנים מאבניך אבקש [אליך ירושלים.../ ראובן אבינועם]
הכופרים והמאמינים מידים אבנים מהמרפסות [ירושלים/ ש. זמיר]
האבנים שספגו אגדות אלף לילה וליל מוסיפות לחלום [אבו טור/ דוד רוקח]
השמים עוטפים ביריעתם הכחולה את האבנים המרקיעות [כנפי היונה/ זרובבל גלעד]
האבנים תחתינו רכות כמוך בשולי הר הצופים [האבנים תחתינו/ אסתר אטינגר]
רואה אבנים במנוסתן [שבט בבית זית/ דוד רוקח]
וישרו אורות סוד על קדרות האבנים
[ירושלים בליל סער/ יעקב פיכמן]
את סדר האבנים - למשל - הייתי משאיר על כנו [בחפירות האחרונות/ דודו ברק]
מי הפך אבנים לצוד נדלים [ירושלים/ אסי דגני]
לא אבנים מתות [לא אבנים מתות/ ק. א. ברתיני]
אל מול חלוני על גג אבנים גבוה [שלוש יונים על הגג/ ק. א. ברתיני]
תגרת חרבות ורמחים, אבנים ורותחים [חרבן הבית/ יעקב כהן]
ובהרבות אסנת תפילה ובנשקה האבנים [אסנת/ דוד שמעוני]
אומרים זה אוצר באדמת אבנים [השילוח/ יהודה קרני]
ממרחק באתי להישען בתוגה אילמה אל האבנים [הכותל המערבי/ מרדכי טמקין]
הנה על אותן אבנים אפורות קנאי בדמיו התפלש [הכותל המערבי/ א. לסין]
ומטרטרים חלוקי אבנים [בהר הצופים/ ז. שניאור] 
נשק הגווע אותן אבנים
[הכותל המערבי/ א.לסין]
לא עיר לי את, לא אבנים החומות [מעל הר הצופים/ ארי אבן זהב]
וירח את האבנים הנפזרות כעצמות בבקעת יחזקאל [ירושלים הרים סביב לה/ א. שלונסקי]
בליל זה רוחות-קודש ישקו האבנים [ערב בירושלים/ אהרן צייטלין]
הוא ידובב הדם, אובן על אבנים [ איכה הלכו הבנים/ אנדה עמיר פינקרפלד]
סגרו עלי אבנים, הדביקוני, נאכלו בתוכי בשרי אבנים במבואות ירושלים [ירושלימה/ פינחס פלאי]
חלון חסום באבנים [סתו מוקדם בירושלים/ יהודה עמיחי]
 
סתו מוקדם בירושלים/ יהודה עמיחי]
כי סבל הדורות בך תוסס בחביון אבנים [ירושלים/ הלל בבלי]

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שלוש חנויות לשירותכם

החנות בזכרון



 לחיצה קטנה על הצילום, או התקשרו לטלפון 04-6399749

החנות באינטרנט 


לחיצה על חזית הספרים תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים שלנו באינטרנט

 

החנות הבינלאומית


Book Shelf

לחיצה כאן תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים באנגלית.

 



אבני הקיר

דוד שמעוני (שמעונוביץ) נולד בבלארוס, ב- 22 באוגוסט 1886, בה קיבל חינוך עברי וכללי.  ב-1909 עלה ארצה ועשה בה כשנה, כשומר וכפועל חקלאי ברחובות ובפתח תקווה. הוא חזר לאירופה ולמד בלשנות המזרח ופילוסופיה באוניברסיטאות בגרמניה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה יצא את גרמניה דרך הארצות הסקנדינביות וחזר לרוסיה. את שנות המלחמה בילה לסירוגין בעיר מולדתו, בסט. פטרבורג, בה הירצה על הספרות העברית החדשה בשיעורים לספרות עברית.
 עם ראשית המהפכה הבולשביסטית עבר למוסקבה והיה מזכיר מערכת העיתון "העם". לאחר מאמצים מרובים עלה בידו לצאת את רוסיה ודרך פולין חזר בסוכות תרפ"א לארץ. התיישב ברחובות ובראשית תרפ"ה השתקע בתל-אביב כמורה לתנ"ך ולספרות עברית בגימנסיה "הרצליה". הוא גם עסק בעסקנות ספרותית וציבורית (באגודת הסופרים כיושב-ראש, יושב-ראש "גנזים", ועד הלשון, יו"ר אגודת שוחרי האוניברסיטה ועוד), כמו כן עסק בכתיבה בעיתון "דבר" והוא נחשב כמשורר העלייה השנייה והשלישית.  
ציור: מבורך

סוגי יצירותיו: שירים ליריים, שירי טבע ונוף, אידיליות, משלים סאטיריים ומאמרי הגות. נושאי משליו לקוחים בעיקרם מתקופת מאבק היישוב היהודי עם השלטון הבריטי בתקופת המנדט. על האידיאליה "מצבה" ניתן לו פרס ביאליק בשנת תרצ"ו. דוד שמעוני נפטר בתל אביב בו' בטבת תשי"ז, 10 בדצמבר 1956.

בשירו 'אסנת' מספר שמעונוביץ על סבתא יהודיה בשם אסנת המתעקשת להמשיך ולהתגורר ברחוב היהודים  בעיר העתיקה, ומסרבת לעבור להתגורר בשכונות החדשות של ירושלים עם נכדיה. שכניה, ומכיריה ובני משפחתה מתפלאים על התנהגותה, אבל גם היא תמהה 'איככה זה יהודים יראים וחכמים לא ידעו מה בלבבי? איך אוכל ועזבתי את חמדת החמודות, את סגולת הסגולות, את הכותל המערבי?" 11 פעם משתמש שמעוני במלה 'אבן' על צורותיה השונות במהלך השיר.

"...רק צעדי הישישה מרעידות הדומיה,
לכותל תיגש אוסנת ולאורכו היא עוברת,
והיה מדי עברה - ברטט ובבכייה
תנשק את כל אבן, אף אחת לא נעדרת.

והיה מדי עברה וקראה למו שמות,
לאבן ולאבן שם תנאי או שם נביא.
לא כותל אילם זהו, לא אבני-דמי שוממות:
חי חי ומלא רטט הכותל המערבי!

כל אבן תכיר אוסנת לצבעה וגווניה,
כל קו בה תכיר עינה, כל חריץ בה לה חביב,
כה תדע אם אוהבת שירטוטי עולליה,
כה ילד ענוג יכיר פני אמו ופני אביו.

ובהרבות אוסנת תפילה ובנשקה האבנים
ושכחה לתומה אם סלעים אל עגומים
בניה הם ובאה לנחם את הבנים,
או בתם היא ובאה לבקש לה תנחומים..."

אבני -
נ. גוש מוצק שמוצאים אותו על פני האדמה או חוצבים אותו מן הסלעים בהרים או במעמקי האדמה ובונים בו בנינים ועושים ממנו כלים שונים. 'אבן הטועים' שם אבן בירושלים וכל מי שאבד לו דבר בא שמה. מתוך: מלון שימושי/ יהודה גור.

ואדביק לאבני הגזית הקרות שפתי ומצחי [יום מועדים בירושלים/ לוי בן אמיתי]
על ידיים בונות בשלישית את העיר ותומכות בכפן את אבני העתיד [יום מועדים בירושלים/ לוי בן אמיתי]
אבני הקיר יתנערו מפיח [ירושלים התשרית/ ק. א. ברתיני]

 
בעקבות הגבורה/ ברוידס
לך ספר לו מי עשה מדורות במגרשים עליהם משחירות היום אבני הבנינים [ירושלים/ אסי דגני]
ובלילה יקרבו אבני ההרים מסביב אל הבתים
[ראש עיר/ יהודה עמיחי] 
אבני הדממה מסביב [עיר זאת/ ט. ריבנר]
רטובות אבני הדרך מן הטל [ליל ירושלים/ חיים גורי]
דלוקות אבני חומות ירושלים [חומות ירושלים/ ישראל אפרת]
אבני הבזלת תתעופפנה בסער [בעקבות הגבורה/ אברהם ברוידס]
ורגל זרים בדמי רהב דורכת אבני מעוזי לפנים [שחה עלי ירושלים.../ יעקב כהן]
על אבני החומה אור חוזר בורדרד-זעפרן [לוחות הזמנים/ ק. א. ברתיני]
ואבני הגויל בין גיא לגיא [תהום אל תהום/ ק. א. ברתיני]
כי אבן אני ככל אבני ירושלים [שימוני בפירצה/ יהודה קרני]
אבני ציון העיר אשר אוית [מלה אין בלשוני/ משה חיים לוצאטו]
לא כותל אילם זהו, לא אבני-דמי שוממות [אסנת/ דוד שמעוני]
באבני קודש נרגמתי [שמחיני ירושלים/ יהודה קרני]
תהיינה אבני לך לתפארת [ירושלים/ ש. שלום]
לחץ בכוח על אבני גזית בירושלים [בלדה על ליל ירושלים תש"ח/ ק. א. ברתיני]
איך הנצה מאבני הגזית ניצות אודם [לירושלים/ פינחס לנדר]
בחזון אראה חומה וקיר אבני אקדח חומות ירושלים [בחזון/ נפתלי הרץ אימבר]
צעקנה, אבני ירושלים, צעקנה, אל דמי לכן [צעקנה אבני ירושלים/ ד. שמעוני]

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

חדש! הסרטים של איתמר!
עוד לא ראיתם?
     

לחיצה קטנה על התמונה תחשוף בפניכם את הסרטים.
אם יש ברשותכם סרטים ישנים הקשורים לספרים,
סופרים או אירועים היסטורים בתולדות א"י,
אנא כתבו לנו לכאן
אולי נוכל לשלבם בדפי המידע הבאים.



אבניך כחרוזים וכולך שיר

אנתולוגיות ומאספים על ירושלים

    
להזמנת ספר לחץ על חזיתו או בטלפון 04-6399749

בשנת 1951יצא לאור הספר 'ירושלים ביצירת הדורות' - פרקי ספרות מובחרים ערוכים בידי חיים תורן. הספר מחולק לפרקים : היינו כחולמים, בחבלי גאולה, וירושלים במצור. ניתן למצוא בו סיפורים, שירים, קטעי מחזות וזכרונות. "מטרת הספר שלפנינו לשקף את הזיקה הפיוטית-הישראלית אל ירושלים במרוצת הדורות, מימי קדם ועד ימינו." כותב העורך בהקדמה, ומוסיף: "מסיבות שאינן תלויות בי נמנעתי, לצערי, מלהביא מיצירותיו של אחד מסופרי דורנו - מגדולי משורריה של ירושלים." אך הוא אינו מציין את שמו.

כמה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים, בפברואר 1968 יצא לאור לקט 'שירי ירושלים' בעריכת מנחם פרי, עם ציורים של שמואל בקץ "דורות של משוררים," כתב קצין חינוך ראשי בהקדמה, "נתנו ביטוי לחווית ירושלים שלהם. ירושלים לא הייתה להם נוף בלבד או עיר ככל הערים. מבעד לחורבות, לאבנים ולנוף נשקף אליהם דבר מה נוסף ובלתי רגיל, בין אם הוא נקשר ברגשות לאומיים ובין אם הוא נקשר בחוויה אישית." בין המשוררים המופיעים בספר שיצא בהוצאת משרד הבטחון - אורי צבי גרינברג, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ, יהודה קרני, לאה גולדברג, יוכבד בת מרים, חיים גורי, אמיר גלבוע ועוד.

'ספר ירושלים' - רשימות, סיפורים ושירים יצא לאור בשנת 1975, ונערך על ידי אפרים ומנחם תלמי. פרקי הספר: קדומים, ציון באזיקים, אל מחוץ לחומות, על חומותיך ירושלים. בין הכותבים: שאול טשרניחובסקי, אברהם מאפו, ח. נ. ביאליק, יהודה הלוי, שלום עליכם, אחד העם, ש. י. עגנון, אביגדור המאירי ועוד.

"ביקשנו להציב תמונת דיוקן מורכבת ורבת גוונים של ירושלים, כפי שהיא משתקפת בשירה העברית החדשה" כתב חיים באר בהקדמה לאנתולוגיה 'צפור האבן' אותה ערך - ירושלים בשירה העברית החדשה, עם תצלומים מאת עליזה אורבך. בין המשוררים המופיעים בספר ניתן למצוא את אמיר גלבוע, זלדה, יהודה עמיחי, לאה גולדברג, יצחק שלו, פנחס שדה, אבות ישורון ועוד. "לדאבוננו", כותב חיים באר, "לא קיבלנו רשות לכלול ב-'צפור האבן' משיריו של א. צ. גרינברג, מגדול משורריה של ירושלים..."

אבניך -


שתיים אבנים מאבניך אבקש [אליך ירושלים.../ ראובן אבינועם]
הלא את אבניך אחונן ואשקם [יפה נוף משוש תבל/ יהודי הלוי]
שאבניך - מלאות עיניים, ומעיני האבן ראי נופל מטר [ירושלים/ אברהם סוצקובר]
הלא את אבניך אחונן ואשקם [לירושלים/ רבי יהודה הלוי]

ואדמו כל אבניך, גגות כיוקדים [ירושלים קרית גזית/ שאול טשרניחובסקי] 
אבניך - דמעות קפואות [ירושלים/ מלכה לוקר]
אבניך כחרוזים וכולך שיר [מעל הר הצופים/ ארי אבן זהב]
את אבניך בדמעי אטליל [ירושלים/ ש. שלום]
בית תפילתי - ציבור של אבניך [ירושלים/ ש. שלום]
חזיתיך דומם על אבניך המרופטות בחריצי האלם... [והכותל המערבי שותק/ יעקב רמון]
אליט פני באבניך המרופטות [אם אשכחך ירושלים/ יעקב רמון]
 
אם אשכחך ירושלים/ יעקב רמון


"הלא את אבניך אחונן ואשקם
וטעם רגביך לפי מדבש יערב"
רבי יהודה הלוי

אבניו -
ארשת של סתמיות שפוכה על אבניו הכהות
[הבית הישן/ זלדה]
זאת הדממה של עולם גלום עם אייו ואבניו [מעל הר הצופים/ יהודה קרני]
טור אבניו של קיר-דמעות עוד יעטוף פאר פלאות [הכותל המערבי/ ברוידס]
מרסיסי-ליל רחוצות, מתנוצצות אבניו [אסנת/ דוד שמעוני]

אבניה -
הדם אשר הקדים אותי על אבניה היה מזמן לשקט ולזמן [אני הולך בעיר/ חיים גורי]

אבנך -
כה נתעכרה אבנך ירושלים [ירושלים/ ש. שלום]

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


Bookstore אצלכם בבית

           


Book Shelf

לחיצה על חזית הספרים תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים באנגלית. אם הספרים האלה כבר לא נמצאים שם, סימן שמישהו חטף אותם לפניכם...

החנות פתוחה 24 שעות, חניה בשפע, צוות עובדים אדיב ומיומן.
לחיצה על חזית הספר תכניס אתכם לאולם התצוגה.



שבוע הספר מתקרב
מחפשים רעיון להרצאה?

ניתן להזמין את איתמר להרצאות -
קיבוצים, חוגי בית, חברות היי-טק ועוד.
התקשרו לטלפון 04-6399749!

מחפשים מתנה?

הנה רעיון למתנה 'מדליקה'!

אנו מציעים לכם לשלוח ספר כשי שלא יישכח!

כל שאתם צריכים לעשות, הוא לבחור מתנה מתאימה, להתקשר אלינו, ואנו נשלח את הספר לכתובת שתתנו לנו, עם ברכה מתאימה.

     
 המתנה לילד  המתנה לנער  המתנה למבוגר המתנה שאזלה...
אם יהיה לכם מזל, ישאר לכם עותק אחד...

הוצאת הספרים של איתמר הוקמה כדי לשרת צורך בקרב קוראים רבים,
לקרוא ספר אהוב מילדותם, בדיוק באותה מהדורה בה קראו אותו
לפני עשרות שנים. הוצאת הספרים שלנו תוציא את הספר לאור בדיוק
כפי שהיה אז. בדיוק כמו שאתם זוכרים אותו!
את הספרים, אותם הדפסנו מחדש, ניתן למצוא  רק
בחנות הספרים של איתמר
04-6399749

"הי מדוע, יהושע כה קרוע ופרוע?ציפורנים וידים לא נטל כבר שנתים". הספר "שטרובלפטר" נכתב וצוייר על ידי הרופא הגרמני היינריך הופמן כמתנה לבנו בן השלוש. בשנת 1940 יצא הספר לאור בישראל בהוצאת יואכים גולדשטיין. "על אף חרדת השעה והשיתוק הזמני במשק הכלכלי, מחמת האימים המתהלכים על פני כדור הארץ, מעיזה הוצאת הספרים להביא את השירים שי לילד העברי. בהתחשב עם דרישות הפדגוגיה החדשה השתדלה ההוצאה לרכך אי אלו פרטים, ולהשמיט כמה דברים..." המהדורה הנוכחית של הספר יצאה מחדש בשנות הארבעים בהוצאת ראובן מס, שבחרה להסתתר תחת השם "הוצאת תלתלים", וכעבור כ-60 שנה בהוצאת "חנות הספרים של איתמר".   
לא ניתן למצוא את המהדורה החדשה של 'יהושע הפרוע' בשום חנות אחרת. להזמנת הספר לחץ על חזיתו


ספרים נוספים במצב חדש המצויים ברשותנו

   
להזמנת ספר לחץ על חזיתו או בטלפון 04-6399749 



נהנים מדפי המידע?

ספרו לנו ולכל העולם...
ב-'קיר' שלנו בפייסבוק!

לחצו על הסמל, או חפשו 'איתמר לוי' בעברית.
אתם כבר תזהו לבד את האיתמר לוי הנכון...
נשמח לצרף אתכם ל-909 החברים שכבר יש לנו!


להזמנת הספר לחץ על חזיתו

איתמר: "הייתי דוהר ברחובות ירושלים, ביד אחת מחזיק בכידון האופניים ובאחרת אוחז נחש חי או עקרב מפרפר," סיפר לי לפני עשר שנים ידידי הזואולוג כיצד התפרנס בילדותו ממכירת זוחלים לגן החיות התנ"כי בירושלים, ומאז – עשר שנים – אני משכנע אותו לפרסם בספר את הרפתקאותיו מסמרות השיער והמצחיקות עד דמעות, ברדיפה אחר חיות ברחבי העולם. אתמול בערב חיכה לי בתא הדואר עותק חדש וריחני של המהדורה האנגלית של זיכרונותיו. בהצלחה, אבינועם!
ענת: איזה יופי! אשמח לתרגם אותו לעברית!
מרגלית: ואני מוכנה להגיה :)
אודי: ואני מוכנה לערוך את הלשון.
איתמר: אז עכשיו חסר לנו רק מו"ל...
ניני: ג'ראלד דארל
אורלי: מה שם הספר?? אני מאוד אוהבת ספורים מהסוג הזה.
איתמר: A Bear in my Bed & A Jackal in My Oven/ Avinoam Lourie

 

זה מה שקורה אצלנו בפייסבוק כמעט כל בוקר...



הדפים הנצפים ביותר

לחיצה על חזית התמונה המתאימה, תעביר אתכם לדף המידע המבוקש.
נשמח לשמוע את תגובותיכם.
האם אתם מעוניינים בקישורים גם לדפים אחרים? ראו למטה.

     
 דף מידע מס. 1 נשלח בתאריך 15/9/2006 ועסק בספר 'גן גני' שראה אור בהוצאה חדשה, ועל אחד ממחבריו - לוין קיפניס. את הדף קראו 17,366 איש.  דף מידע מס. 7 נשלח בתאריך 03/01/2007 ועסק במשורר הלאומי - ח. נ. ביאליק. את הדף קראו 10,886 איש.  דף מידע מס. 14 נשלח בתאריך 11/04/2007 ועסק ביום השואה. את הדף קראו 11,033 איש.
     
 דף מידע מס. 16 נשלח בתאריך 09/05/2007, ועסק בדמותו של הקיבוץ כפי שמשתקפת בספרים. את הדף קראו 11,605 חברי קיבוץ בהווה ובעבר... דף מידע מס. 17 נשלח בתאריך 29/05/2007, ועורר סערה ברשת. הדף שעסק בדמותה של לאה גולדברג, הביא את סיפורו המדהים של ארי רון, האיש שכתב את 'איה פלוטו' לבתו, למרות שכולנו היינו בטוחים שלאה גולדברג כתבה את הספר. עד היום קראו את הדף 17,551 איש!  דף מס. 20 נשלח בתאריך 11/07/2007, ועסק בצמחים ופרחים בספרים. הדף הביא את סיפורו של האוצר שנפל בחלקי - מאות חוברות מתוך האנציקלופדיה הלא גמורה של ברוך צ'יזיק - אוצר הצמחים. את הדף קראו 11,179 איש.
     
 דף מידע מס. 22 נשלח בתאריך 08/08/2007 וסיפר על ספרים ועל נוסעים בארץ ישראל. בדף הבאנו את סיפורה של 'סירת מולינה' שנמצאה מוזנחת בחצר מפעלי ים המלח, ובעקבות תגובות הקוראים הבטיחה הנהלת המפעל לשקם את הסירה העתיקה. את הדף קראו 10,820 איש. דף מידע מס. 32 נשלח בתאריך 09/01/2008, ועסק בספרי שירה. בדף הבאנו את סיפורה של משוררת הזן קיי שנולדה בהוואי ונפטרה ב... קיבוץ שובל בנגב. את הדף קראו לא פחות מ-9013 אוהבי שירה.   דף מידע מס. 39 נשלח בתאריך 23/04/2008 לקראת יום השואה, ועסק ביאנוש קורצ'אק. בין השאר סיפרנו על חלומו ותוכניתו של קורצ'אק לעלות לא"י ולהקים בית יתומים גדול מול קיבוץ כפר גלעדי. את הדף קראו 10,126 איש.
     
     
  טיפ!   
     
לכל המתקשרים אלינו בחיפושים אחרי דפי המידע הקודמים -
רשמו לפניכם את הכתובת הבאה:

http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=1

זאת היא הכתובת של דף המידע הראשון. אם תשנו את הספרה בסוף הכתובת תוכלו להגיע כך לכל אחד מ-89 דפי המידע הקודמים.



איך שהזמן רץ...

היום לפני שנתיים, מאי 2008 הקדשנו את דף המידע ל'חנות הבינלאומית' שלנו.

'בעיניים זרות'

חנות ספרים שלמה המספרת על ההיסטוריה של ארץ ישראל, אישיה, עריה, תרבותה דרך עיניים זרות באנגלית, צרפתית, גרמנית וכו'.

לקריאה לחצו כאן

'החנות הבינלאומית'
         


Book Shelf

לחיצה כאן תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים באנגלית. אם הספרים האלה כבר לא נמצאים שם, סימן שמישהו חטף אותם לפניכם...

החנות פתוחה 24 שעות, חניה בשפע, צוות עובדים אדיב ומיומן.
לחיצה על חזית הספר תעביר אתכם לפרטיו המלאים.



מה בדף המידע הבא?

   

רוצים לנחש? כתבו לנו לכאן!



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן