דף מידע מספר 99   

10 יולי 2014

ברוכים הבאים
לדף המידע של איתמר

סיפורה של חוברת,
סיפורו של אדם

ז. לצקי-ברתולדי




אוסף החוברות בחנות בזכרון יעקב

סיפורו של דף המידע

הפעם, כך נדמה לי, ניתנת לכם הצצה ראשונה לתהליך הכנתו של דף המידע. הפעם, בגלל ייחודו של נושא הדף, אשתדל לשתף אתכם בכל השלבים בהכנתו במשך שבועיים, מרגע בחירת הנושא ועד הלחיצה על המקש המורה למערכת הממוחשבת לשלוח אותו בדואר האלקטרוני ליותר מ-5000 גולשים.
הכול החל בבוקר שיגרתי בחנות בזיכרון יעקב. אני הייתי עסוק בהכנות אחרונות לפתיחת החנות, בעוד ידידי הצייר היה שקוע כהרגלו בספרים.
חבריי בפייסבוק כבר מכירים את דמותו הססגונית של הלקוח הנוהג לפקוד את חנותי, בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות.

"מה נושא דף המידע הבא?" הוא שאל לפתע.
דעו לכם, אנשים רבים נוהגים לשאול אותי את אותה השאלה, אלא שלידידי הצייר אין בכלל מחשב בבית, ואני לא בטוח שהוא מבין מה משמעותו של המושג 'דף המידע' הנשלח באינטרנט.
"יהושע הפרוע," עניתי. "אני אנסה בעזרת הדף לשנות מעט את דעתם השלילית של חלק מהאנשים על הספר."
"אתה מבין שיום אחד הנושאים יגמרו לך..." הוא אמר לי.
"אני לא חושב..." אמרתי, 'בעיקרון כל ספר יכול לשמש בסיס לדף מידע."
"כל ספר?" שאל אותי הצייר בתמימות, ועדיין לא הבנתי כי הוא מוביל אותי למלכודת.
"כל ספר!" עניתי בבטחון מוגזם במקצת, ורק אז ראיתי את עיניו הקורצות של ידידי, והבנתי כי נפלתי בפח.
הוא קם ממקומו, הניח בטפיחה דרמטית חוברת על הדלפק לפני, והכריז בחגיגיות: "בוא נראה אותך מכין דף מידע על החבר לצקי..."

מעוניינים לקבל את דף המידע ישירות למייל?
'דף המידע של איתמר' מצוטט באתרים רבים באינטרנט: גם בויקיפדיה, גם באנציקלופדיה של Ynet, באתר עיתון 'הארץ' ועוד. הציצו בערכים של ש. שלום, אנצו סירני, לאה גולדברג, נקמת אבות, אברהם אבן שושן בויקיפדיה. אם עדיין אינכם רשומים לדף המידע, אנו ממליצים לעשות זאת באתר האינטרנט של החנות.
   לחיצה קטנה עם העכבר על הציור

חפשו אותנו
בפייסבוק
כרמלה: "זה הדף הכי מענג בפייסבוק. כיף לקרוא!"



החוברת

על שולחנות התצוגה בחנות בזכרון יעקב, ניתן למצוא 10 קופסאות עמוסות במאות חוברות מכל הגדלים, הנושאים והתקופות. ידידי הצייר שאוהב לחטט בספרים, מצא  באחת הקופסאות את החוברת של ברתולדי והניח אותה לפני.
ראשית אני מנסה לדלות כמה שיותר אינפורמציה מהחוברת עצמה. אני מפנה את שולחני מערימות הספרים, ובמשך ימים רבים החוברת לבדה מונחת על לפני, ואני הופך בה שוב ושוב. אני מעריך שהחוברת הגיעה אלי בתוך אוסף החוברות האדיר של עליזה [לקריאה על האוסף ראו כאן]. כיוון שעליזה הייתה אספנית חוברות, ואספה מכל הבא לידה, עצם העובדה שהחוברת הייתה ברשותה, לא מוסיף לי שום רמז על קורותיה.
בחזית החוברת תמונתו של האיש לו הוקדשה ותחתיה שמו ז. לצקי-ברתולדי באדום. לצקי-ברתולדי? לא שמעתי את השם מעולם.
העמוד הראשון ריק, ובתחתיתו חותמת = "ברל בראונשטין, קרית שפרינצק, שער עליה 60/8, חיפה". אני רושם לעצמי לחפש חומר על ברל בראונשטין שהיה כנראה בעליה הראשונים של החוברת. מי יודע אולי פרטים ביוגרפיים על האיש יעזרו לי לחשוף את זהותו של ברתולדי. 


מי אתה ברל בראונשטין?

במודעת פרסומת בעיתון מתאריך 24 אוקטובר 1966 אני מוצא פיסת מידע על בראונשטין בקרית שפרינצק. מטה הבחירות של מערך אחדות פועלי א"י מודיע על מפגש של יוצאי רומניה במועדון ההסתדרות בקרית שפרינצק בהשתתפות החבר/ה מ. בראונשטין, אך איני מצליח למצוא קשר בין השניים.

החוברת יצאה לאור בשנת 1941 בתל אביב, על ידי הוצאת המרכז לנוער של הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל. ערך אותה אברהם לוינסון שגם כתב את תולדות חייו של לצקי בפרק הראשון של החוברת.  החוברת הודפסה בדפוס קואופ. 'הפועל הצעיר' בע"מ, בתל אביב. בשנת 1921 הועלה לראשונה הרעיון לארגן קבוצה של עובדי דפוס במסגרת דפוס קואופרטיבי, שאמור היה בכלל לשרת את הדפסת שבועון 'הפועל הצעיר', אך במשך הזמן הפך להיות אחד מבתי הדפוס הגדולים בארץ ישראל.
 הפרק השני בחוברת מוקדש לארבעה קטעי הספד: של ברל כצנלסון, זלמן רובשוב [שז"ר], יעקב לשצ'ינסקי וד"ר יוסף קרוק. מה זה אומר על גיבור החוברת שארבעת האישים האלה בחרו/ נבחרו להספיד אותו. אני רושם לעצמי לחפש מודעות אבל על מותו של ברתולדי. כמה הרבה ניתן ללמוד על חייו של אדם, מהדברים שאומרים מכיריו אחרי מותו.  
החלק העיקרי של החוברת הם דברים שברתולדי כתב ופירסם בחייו, בשלושה מדורים: גולה וגאולה, חוזים ויוצרים, מן הפנקס. חלק מהמאמרים נכתבו באירופה בתחלה המאה ה-20, חלק נכתבו בשנות ה-30 בארץ ישראל. בין הרשימות ניתן למצוא ויכוח היסטורי מומחז בין הרצל לבין אחד העם, רשימה על ביאליק, על סירקין חברו הטוב של ברתולדי, מעשה בתרנגולת [מזכרונותיה של אחות ותיקה] ועוד.

 

"צימר הספרים של איתמר"
צימר עם ערך מוסף
אין עוד מקום כזה בעולם...

פרטים בהמשך הדף

 



ידידי הצייר, ידידו הסופר

     
להזמנת ספר לחץ על חזיתו

הקטע הבא, למרות שמופיע בתחילת הדף, נכתב למעשה, ממש לקראת השלבים האחרונים של הכנתו. במשך כשבועיים התלבטתי האם לעובדה שהצייר הוא זה שבחר את החוברת יש איזו משמעות לדף עצמו? האם משהו מהביוגרפיה של האחד, יכולה להאיר את דמותו של האחר, למרות שלא נפגשו מעולם? האם ייתכן וחוט דמיוני מקשר בין ברתולדי, לבין הצייר ולבין הדלפק בחנות הספרים שלי בזכרון יעקב?

אני מנסה לכתוב כמה פרטים ביוגרפיים על מנחם [שם בדוי], מבלי לפגוע ברצונו להישאר אלמוני. מהשיחות שלי אתו אני יודע שהוא נולד ברומניה. הוא עלה ארצה לבדו בגיל 14, בעקבות אחיו הבכור שכבר היה בארץ. הוריו וכל משפחתו נשארו מאחור. הוא התגלגל לקיבוץ בצפון הארץ וחי בו עד הצבא. בקיבוץ שובץ בענף הצאן, וכך יצא לו לפגוש את הסופר יוסל בירשטיין שחי באחד הקיבוצים הסמוכים, ועסק גם הוא ברעיית צאן.
לא ניתן לנהל שיחה עם מנחם מבלי שהוא יזכיר את יוסל כמה פעמיים.

הנה כמה עובדות מעניינות על הקשר בין השניים:
א. משפט אחד שיוסל אמר למנחם בצעירותו, גרם לו לנסות את כוחו בציור, ושינה את חייו.
ב. מנחם טוען כי יוסל בירשטיין הזכיר אותו כמה פעמיים בסיפוריו, אבל הוא מסרב בעקשנות לגלות באלו מהם.
ג. מאז פטירתו של ידידו, נוהג מנחם לצייר רישומים מלווים לספריו של בירשטיין [את רובם הוא מצא אצלי]. הוא מצייר את הציור במשך כמה ימים, ואז משמיד אותו. "יש לי כבר חומר ל-'תערוכה לבנה' ואלבום. יהיו בהם הטקסטים מתוך הספרים שלפיהם ציירתי את התמונה, ודף לבן ריק. האורחים בתערוכה, או קוראי הספר יצטרכו לדמיין לבד מה ציירתי..."
ד. למרות הקשר ביניהם - מנחם ויוסל לא נפגשו מאז שעזב יוסל את הקיבוץ בשנות ה-60...

באמצע שנות ה-70 נסע מנחם ללמוד ציור באירופה. הוא נדד באיטליה, צרפת וספרד. כשחזר, התיישב בישוב כפרי בהרי הכרמל, בו הוא גר עדיין לבדו. הוא מעולם לא הקים משפחה. כל כמה ימים, בשעות הבוקר המוקדמות הוא מגיע לזכרון יעקב, שותה קפה בבית הקפה הקבוע שלו, ואז נכנס לבקר אותי בחנות. אין לו מחשב, אין לו טלפון נייד, לדבריו אין לו טלוויזיה בביתו.
כאשר סיפרתי לו שאני כותב עליו בדף המידע המוקדש לברתולדי הוא אמר בהומור האופייני לו: 'לחבר לצקי ולי יש בכל זאת משהו מהמשותף. כמו שאף אחד לא זוכר אותו, אף אחד לא יזכור אותי..."

אני עדיין יכול לשמוע את צחוקו המתגלגל בשביל הכניסה לחנות, כשביקשתי ממנו לפרסם בדף המידע את אחד מציוריו לסיפורים של יוסל ברנשטיין לפני שהוא משמיד אותו. הוא הביט בי, פרץ בצחוק ויצא מהחנות מוקדם מהרגיל. איני יודע למה, אבל היה משהו מאוד עצוב בצחוקו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תושבי המרכז -
רוצים לשמוע הרצאה של איתמר?
פרטים בהמשך הדף



החבר ברתולדי הטריטוריאליסט הציוני

"בשנה שנולדתי הוגפו תריסי ביתי בקיוב. כי באותו יום, יום הכיפורים של 1881 נערך בה הפוגרום הידוע על היהודים."
את הפרטים הביוגרפיים על גיבור סיפורי אני מוצא בחוברת שיצאה לזכרו, באנציקלופדיה של תדהר, ובעוד כמה ספרים בהם נכתב עליו מעט לאחר מותו.

יעקב זאב לצקי נולד בקיוב באוקראינה בשנת 1881. חינוכו היה מזיגה של הלימוד המסורתי ב'חדר' יחד עם השכלה חילונית בגימנסיה. הוא למד בריגה  והשתלם שם בפוליטכניון, עד שהורחק בגלל הופעותיו הפוליטיות, ונסע לברלין להשלים את למודיו. כאן נפגש עם ד"ר נחמן סירקין, מפגש ששינה את חייו. יחד הקימו את התנועה הציונית הסוציאליסטית "חרות".
בשנים 1903-1902 פעל לצקי באורח בלתי-חוקי בלטביה, שם יסד את הסניף של מפלגת הציונים-הסוציאליסטים, שהיה מהאידיאולוגים שלה, מחברי הועד המרכזי ומעורכי בטאונה "דער נייער וועג", בו חתם לראשונה בשמו הספרותי "ברתולדי" (על שם אשתו הראשונה - ברתה).
בימים הסוערים של פולמוס "אוגנדה" נתפס לצקי לטריטוריאליזם. בוינה הוא ערך את עתון התנועה "פריילאנד". כאשר פרץ בקישינוב הפוגרום הידוע, ודיכאון ויאוש השתלטו ברחוב יהיודי, השתתף לצקי בועידה חשאית לארגון הגנה עצמית נגד הפרעות, ופירסם קריאה נלהבת אל הנוער היהודי להתגונן ולהילחם בעריצות - "לא לברוח, לא להתפזר, לא לכבוש את הפנים, לא להסתתר, אלא לקום לתחייה, להתחזק, להקים מחדש את גוף עמנו המדולדל! זוהי תעודתם של יורשי המכבים!" לצקי נאסר יחד עם כל משתתפי הועידה.
ברתולדי נרתם בשלב זה של חייו לרעיון הטריטוריאליזם. בכל מאודו ניסה לשכנע כי הפתרון היחיד הבעיית היהודים היא למצוא מרכז שיקלוט את המוני העם היהודי, ולאו דווקא ארץ ישראל.
בתחילת שנות ה-20 חל מהפך בתפישת עולמו של ברתולדי, והוא החל להתקרב לתנועה הציונית. הוא הבין את המשגה הרעיוני בתנועה הטריטוריאלית, במאמריו הוא יצא נגד השנאה ללשון העברית, ונגד אלה שאינם משתתפים  בבניין ארץ ישראל.

 ב-1925 ביקר בפולין והופיע בעריה החשובות בסידרת הרצאות. באותן השנים  נטש את מפלגת "פאלקס-פארטיי" והתקרב לתנועת העבודה הציונית. הוא התישב בריגה, ושם ערך יחד עם ד"ר יעקב הלמן את העתון היומי "פרי מארגען".  עם היווסדה של 'ההסתדרות הציונית בציריך הוא הצטרף לשורותיה, לאחר הקונגרס הציוני, ונבחר למועצה. בשנת 1930 השתתף בקונגרס למען ארץ ישראל העובדת, בו נשא הרצאה "היהדות באירופה המזרחית וארץ ישראל העובדת". הוא התקבל בקורת-רוח על-ידי כל צירי הקונגרס, בגלל "וידויו" הציוני, בחוזרו 'בתשובה' לציונות.
ב-1935 עלה לארץ ישראל, ונקלט בה בשדה התרבות והרוח, הרצה בעברית והשתתף בכתבי-עת שונים: "דבר", "הפועל הצעיר", "העולם", "במה" ועוד. היה פעיל ב"מפלגת פועלי ארץ ישראל" ("מפא"י") ושימש כסגן-מנהל ארכיון-העבודה של ההסתדרות העובדים ופעיל במוסדותיה. ב-1938, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, ערך מסע באירופה. כחבר הנהלת ארכיון העבודה הגה ברתולדי  את הרעיון להציל את הרכוש ההיסטורי של קהילות ישראל שאבד בשואה. בסוף ימיו ייסד לשם כך את 'ועדת החוץ' של הארכיון, שתפקידה לאסוף את כל האוצרות הרוחניים של העם היהודי.
חמש שנים חי בארץ ישראל. הוא לא הצליח להגשים את חלומותיו בגלל המחלה שתקפה אותו, וסגרה אותו רוב הזמן בביתו. לצקי-ברתולדי נפטר בתל-אביב, בפברואר 1940.

"את הביוגרפיה של אדם כמו ברתולדי מקשטים אירועים כבירים ואישים דגולים כמו נחמן סירקין וברל כצנלסון," אומר לי ידידי הצייר, "אבל אם תבדוק את הביוגרפיות שלהם, שמו כמעט לא יוזכר בהם, אם בכלל..."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ארבע חנויות לשירותכם

החנות בזכרון


 לחיצה קטנה על הצילום, או התקשרו לטלפון 04-6399749

החנות באינטרנט 


לחיצה על חזית הספרים תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים שלנו באינטרנט

החנות הבינלאומית


Book Shelf

לחיצה כאן תעביר אתכם אל מדפי הספרים של חנות הספרים באנגלית.

צימר הספרים של איתמר


אין עוד מקום כזה בעולם...

מבצע משולב - לכבוד הקיץ
על כל ספר שתזמינו בחנות הספרים הבינלאומית תוכלו לקבל במתנה ספר לבחירתכם מכל מלאי הספרים בחנות בזכרון (לא כולל ספרים חדשים ומוזמנים).

תיהנו!



החבר ברתולדי בכפר גלעדי

ביום ו', יומיים לאחר שנפלה אצלי ההחלטה להכין דף מידע על ברתולדי, השתתפתי בתוכנית הרדיו של ירון אנוש בפינתי הקבועה. ירון שאל אותי לנושא הדף הקרוב, ואני סיפרתי לו על החוברת, ועל כך שאין לי עדיין כל מידע על האיש. ביקשתי את עזרת המאזינים. הדגשתי כי איני זקוק לחומר אותו ניתן למצוא באינטרנט או בספרים. אני מחפש קרובי משפחה, ידידים, אנשים המחזיקים מכתבים או מסמכים על האיש.


חדר עיון ע"ש לצקי ברתולדי

הטלפון הראשון היה מפתיע ביותר. אפרת מספריית קיבוץ כפר גלעדי. "שמעתי שאתה מחפש חומר על לצקי-ברתולדי," היא אמרה לי. "רציתי רק לספר לך כי במשך שנים רבות היה בכפר גלעדי חדר עיון, ובו ספרייתו של ברתולדי. אין לי מושג מה הקשר שלו לקיבוץ. כיום חדר העיון לא קיים יותר, ואצלי בספרייה נשארו כמה ספרים מספרייתו, ושלט הזיכרון שהיה קבוע על קיר חדר העיון."


"לידידי לצקי ברתולדי. בהוקרה לאדם, לסופר ולעסקן."
נתן ביסטריצקי 1939.
הקדשה על אחד הספרים מספרייתו של ברתולדי בכפר גלעדי
 
אחרי כמה ימים התקשרה אלי אפרת שנית. "חפש את שולה, חברת הקיבוץ," היא אמרה לי. "שולה היא בתו של אברהם איתי. אחד מותיקי הקיבוץ אמר לי כי אברהם היה בן משפחתו של ברתולדי, וכך הגיעה ספרייתו אלינו."

קיבוץ כפר גלעדי נוסד בשנת 1916, על ידי חברי אגודת 'השומר'. תחילה נקרא המקום 'כפר בר גיורא', אך בשנת 1918 עם מות מנהיג הקבוצה, ישראל גלעדי, שונה השם ל'כפר גלעדי'. "אם אנו לא נלך לגבולות הארץ, לא ילכו אחרים במקומנו, עלינו להיות החלוצים." הכריע גלעדי את הויכוח הפנימי בין חברי 'השומר', האם להישאר בסג'רה, או לעלות להתיישבות בנקודה מסוכנת יותר ליד הגבול.

בביוגרפיה של הקיבוץ, יעקב זאב לצקי ברתולדי לא נמצא כלל.  כיום כבר לא נמצאים בין חברי הקיבוץ כאלה היכולים להעיד כי בכלל ביקר במקום. סביר להניח כי בשנות ה-30, במסגרת הרצאותיו ברחבי ארץ ישראל, בוודאי הגיע גם לכפר גלעדי, ושטף בדבריו החוצבים את המעטים שבאו להקשיב לו בחדר האוכל.

ביום מותו החמישי של ברתולדי פתח קיבוץ כפר גלעדי חדר עיון שנשא את שמו. את 'השידוך' בין חברי המשק לבין עזבונו הספרותי של ברתולדי עשה כנראה חברו הקרוב ברל כצנלסון. בספרייה הגדולה הייתה כוונה לרכז את כל התעודות החשובות מכל התקופות של הציונות הסוציאליסטית, והספרייה של ברתולדי הייתה אמורה להיות הבסיס לאוסף הגדול.

כאשר התקשרתי לשולה בקיבוץ כפר גלעדי, היא כבר ידעה מי אני ושאני מחפש חומר על ברתולדי [מנגנון העברת הודעות בקיבוץ עדיין פעיל וערני...]. לאכזבתי אין לה כל קשר משפחתי לברתולדי, ולדעתה הקשר היחיד של האיש [שאת שמו לא שמעה מעולם] עם אביה, היה בגלל פעילותו הציבורית של אביה בפיקוח על בניית המבנים הציבוריים בקיבוץ. היא זוכרת כי אביה היה אחראי על בניית בית התרבות בקיבוץ, בו היה אמור להיות חדר העיון על שמו של ברתולדי.

אברהם איתי, חבר קיבוץ כפר גלעדי היה מפעילי תנועת השומר הצעיר נצ"ח - אחד הפלגים של תנועת הנוער החלוצית. עם תום מלחמת העולם השנייה, יזמו חברי התנועה בלטביה מבצע בריחה נועז לארץ. בראשית 1946 התכנסו כמה חברים בקבוצת כנרת, והחליטו להוציא קובץ על תנועתם. הם החלו באיסוף תעודות ומסמכים, אבל רק בשנת 1967 התאפשר לאברהם איתי להתפנות מעט לתפקיד זה. בעקבות פעילותו יצאו לאור שני ספרים על תולדות התנועה.

   

אני עובר על שני הספרים, אולי אמצא במקרה רמזים לקשר אפשרי בין אברהם איתי לבין לצקי ברתולדי, אבל האחרון כלל לא מוזכר בשני הספרים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תושבי המרכז, 
רוצים לשמוע הרצאה של איתמר?

מיומנו של מאתר ספרים

פרטים בהמשך דף המידע
 
להזמנת הספר לחץ על חזיתו



מותו

ביום ראשון 04 פברואר 1940 התפרסמה ידיעה בעיתונות הארץ ישראלית:
"במוצאי שבת ב-19.30 מת ממחלת לב לצקי ברתולדי, בן 58. ההלוויה ב-2 אחה"צ"

בצהרי היום, בדיוק ב-12.00 נפתחו דלתות האולם, סופרים, עיתונאים וידידים הורשה להיכנס. בשעה 14.15 הוצא הארון אל החצר. דגלי התנועה התנופפו בעצב ענודי סרטים שחורים. משמר כבוד של חברי הפועל עמד סביב הארון. קהל רב התאסף סביב הארון והאזין בדומייה להספדו של ברל כצנלסון: "עוד לפני ימים מועטים באת באחד הערבים אלי, אל מחוץ לעיר, כדי להציע לפני את הצעותיך החדשות וכדי להימלך בדבר ביצוען. דברת אלי על פדיון שבויים, על גאולת קניינים עממיים, על יצירת מקלט לסופרים ולחוקרים. כמה בקשת לגשור גשרים בין קרובים לרחוקים וערב התקפת המחלה האחרונה התמסרת בחום לפעולתך החדשה."

למחרת היום הופיעו מודעות אבל רבות לזכרו של האיש.

מועצת פועלי תל אביב יפו, וסניף תל אביב של מפלגת פועלי ישראל, וארגון רופאי ישראל, וארכיון ומוזיאון העבודה, ותיאטרון הבימה, ודוד בן גוריון כולם ביכו את מותו של הוגה הדעות ואיש התרבות.

במרץ 1941 באולם קטן בבית ארלוזורוב התכנס קהל רב כדי לזכור את לצקי ברתולדי שחלפה שנה ממותו. על הבימה עמדה השחקנית גובינסקה וקראה בפאתוס: "ואני בגולה, משוטט במרחקים, מה נורא המקום?מה לי פה ומי לי פה, בארץ נכריה? ולפתע פתאום התבוננתי אל ספרי ודבקה עיני בתנ"ך שלי, אכן! בארץ נדודי, בשעה של בדידות ויתום חשתי, עד כמה יקרת לי!" אחריה עלה השחקן ברטונוב, ולקול תשואות הקהל הקריא להם בקולו הרועם את משל האבנים. האבן העירומה - היא האבן הנודדת ממקום למקום ולא מוצאת את מקומה הטיבעי, ולעומתה האבן העטופה דשאים ופרח. "וכאבן זו - השניה - חביבי" שאג ברטונוב את דבריו של הכותב, צצתי ופרחתי גם אני: משפחה גדלתי, גני ירקות, שדות, בהמות ועופות סבבוני. לא! קיים אני בארץ ישראל ולא אזוז מכאן..."

"ראה כמה כבוד ויקר עשו בשנת 1941..." אומר לי ידידי הצייר בשפתו הציורית. "לאיש שאף אחד לא זכר מי הוא בשנת... 1942..."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

המלצה
 ספר ישן חדש
 
להזמנת הספר לחץ עם העכבר על חזיתו, או התקשר לטלפון 04-6399749
בהמשך דף המידע תוכלו לראות ספרים נוספים המצויים ברשותנו - ספרים ישנים במצב חדש.

עליקמא הקטן

ספר במצב חדש, בתרגום הישן. 

     
סיפור על ילד וידידיו: הפיל, השפן, הברווזון והחתול, שבאים לעזרתו בעת צרה, עוזרים לו להביא את מצרכי המכולת אל אימא סמבינה. בשנת 1999 יצאה מהדורה מיוחדת של הספר לכבוד זכייתה של מרים ברטוב בפרס בן יצחק לאיור המעולה בספר ילדים ישראלי, ולכבוד מלאת חמישים שנה לספר. בעמוד הראשון של הספר מופיעה הערה: 'זכרו, לפני חמישים שנה כש-'נולד' עליקמא, המלה כושון לא נחשבה כמלת גנאי, אלא כינוי לאדם שנולד בארץ כוש'

חפשו אותנו
בפייסבוק



צימר הספרים של איתמר
צימר עם ערך מוסף
אין עוד מקום כזה בעולם...

 
חדר הכניסה
 
חדר הקריאה
 
כניסה לחדר השינה
 
חדר הקריאה

רוצים להעניק למישהו מתנה שהוא לא ישכח לעולם?
רוצים להתבודד כמה ימים כדי לסיים את מה שאתם כותבים כרגע
[רומן, סיפור חיים, ספר שירים או עבודת מחקר]?


פינת ח. נ. ביאליק

אנחנו שמחים להציג את 'צימר הספרים של איתמר':
אשר נמצא על גג בית בכרם מהר"ל בהרי הכרמל.
יש בו חדר שינה, חדר קריאה, פינת אוכל, מטבחון ושירותים.
בחוץ יש מרפסת גדולה מקורה עם כיסאות נוח ושולחן אוכל.
בכל החדרים יש הרבה ספרים!
הצימר מתאים בעיקר לזוג, אבל יש אפשרות לאורח נוסף
עם הוספת מזרון בחדר קריאה.
יש ספרים בכל התחומים כמעט, קריאה, נוער, ילדים,
מדע בדיוני, היסטוריה, אמנות, יהדות, ביוגרפיות ועוד.
[מומלץ לראות את הצילומים באלבום של הצימר בדף פייסבוק שלי]
מחירים = 500 ש"ח באמצע השבוע, 600 ש"ח בסוף שבוע
[עם הנחה על כמה לילות].

פרטים בטלפון 04-6399749


נוף ממרפסת הצימר



רוצים לשמוע הרצאה של איתמר?

יום ג' 14/09/2010, בשעה 20.30.
'בית דורון', רח' ראשונים 1, רמת גן [ליד בנין 'עלית']
כניסה: 40 ש"ח
פרטים: 03-6799701/2

בהרצאה 'מיומנו של מאתר ספרים'
מספר איתמר על כמה מהבקשות
המוזרות והמשעשעות שהגיעו אליו.
ניתן להזמין את איתמר להרצאות -
קיבוצים, חוגי בית, חברות היי-טק ועוד.
התקשרו לטלפון 04-6399749!

מיכל כתבה לי:
"איתמר, רציתי להודות לך על ההרצאה המרתקת שנתת בביתי. 
הרעיון הראשוני, הגשמת החלום להיות מאתר ספרים,
ובעיקר הרפתקאותיך במרדף העולמי אחרי הספר 'הקרן הירוקה',
השאירו אותנו פעורי פה ונרגשים.
גם אחרי שהלכת, עוד שעה ארוכה, ישבו הנוכחים והעלו חוויות מסיפוריך.
תודה, תודה תודה..."

מחפשים מתנה?

הנה רעיון למתנה 'מדליקה'!

אנו מציעים לכם לשלוח ספר כשי שלא יישכח!

כל שאתם צריכים לעשות, הוא לבחור מתנה מתאימה, להתקשר אלינו, ואנו נשלח את הספר לכתובת שתתנו לנו, עם ברכה מתאימה.

     
 המתנה לילד  המתנה לנער  המתנה למבוגר המתנה שאזלה...
אם יהיה לכם מזל, ישאר לכם עותק אחד...

הוצאת הספרים של איתמר הוקמה כדי לשרת צורך בקרב קוראים רבים,
לקרוא ספר אהוב מילדותם, בדיוק באותה מהדורה בה קראו אותו
לפני עשרות שנים. הוצאת הספרים שלנו תוציא את הספר לאור בדיוק
כפי שהיה אז. בדיוק כמו שאתם זוכרים אותו!
את הספרים, אותם הדפסנו מחדש, ניתן למצוא  רק
בחנות הספרים של איתמר
04-6399749

יהושע הפרוע

"הי מדוע, יהושע כה קרוע ופרוע?ציפורנים וידים לא נטל כבר שנתים". הספר "שטרובלפטר" נכתב וצוייר על ידי הרופא הגרמני היינריך הופמן כמתנה לבנו בן השלוש.

לא ניתן למצוא את המהדורה החדשה של 'יהושע הפרוע' בשום חנות אחרת. להזמנת הספר לחץ על חזיתו

 


ספרים נוספים במצב חדש המצויים ברשותנו

   
להזמנת ספר לחץ על חזיתו או בטלפון 04-6399749 




 

       

"הספרים המומלצים"
חנות הספרים  שלנו

באתר האינטרנט 'חנות הספרים של איתמר' מסתתרת חנות פעילה במיוחד, בה מבקרים אלפי אנשים במשך החודש. חלק מהאנשים מחפשים ספר מסויים, ולשם כך הם נעזרים במנוע החיפוש המשוכלל שלנו ומגישים בקשה לאיתור הספר, חלק קוראים להנאתם את שנכתב בפורום 'מועדון הקוראים', או סיפורים חדשים במדור 'מיומנו של מאתר ספרים'.
מאות אנשים עוברים כל יום על מדור 'ספרים מומלצים'. דמיינו לעצמכם שולחנות תצוגה עצומים, וחלונות ראווה גדולים, בהם מוצגים לראווה מיטב הספרים שהגיעו אלינו.
במדור 'ספרים מומלצים' תוכלו לראות את עטיפות הספרים, תיאור של תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים. ליד כל ספר מצוין מחירו ומצבו. הספרים במדור 'ספרים מומלצים' הם תמיד במצב טוב מאוד, אלא אם כן נכתב אחרת. מרוב הספרים יש לנו עותק אחד בלבד, ואנו ממליצים להזמין את הספר בו אתם חפצים מייד.

הנה דוגמא לספרים חדשים במדור ספרים מומלצים:

       
       למעבר למדור 'ספרים מומלצים' לחצו על אחד הספרים,
או כנסו לאתר ['איתמר' בגוגל].



כבר מתגעגעים למונדיאל?


מכירים מישהו שהיה מכור למונדיאל?
רוצים לתת לו מתנה 'מדליקה'?
לחצו על חזית הספר.

איך שהזמן רץ...
בדיוק היום לפני ארבע שנים,
היינו טרודים עד מעל לראש בהדפסתו של הספר -
אחד עשר האלופים
לכבוד מונדיאל 2006
המטרה הייתה להספיק להוציא את הספר לאור
לקראת שריקת הפתיחה של המשחקים,
ותאמינו לנו זאת לא הייתה משימה קלה...

אם עדיין לא קראתם את המירוץ המטורף שלנו
לחצו כאן!



בקרוב...

גיליון ספרים חדש מטעם חנות הספרים הבינלאומית שלנו!

To the English site

בגיליון זה נציג בפניכם ספרים אשר לקורא הישראלי
עשוי להיות בהם עניין מיוחד, ויחד עם זאת אינם מוכרים
בארץ או אינם זמינים דיים.
הגיליון יהיה מלווה בתמונות ובקטעי מידע.

רוצים להירשם ולקבל את הגיליון הראשון עם צאתו?

כתבו לנו ל: sfarim@promised-book.com

 



רוצים לראות מה עשו
1350 אנשים כל בוקר בשבוע האחרון...

     
         

הם חייכו!

עפרה: פשוט עונג צרוף! חיוך ענק.
מיכל: איזה ספר...כייף להיזכר... החיוך מרוח על פני.
שירלי: מודה שהצליח... ומעיד על כך החיוך שמרוח לי עכשיו על הפנים.
מאירה: החיוך הפעם גדול.
רות: יש חיוך!



רוצים גם לחייך כל בוקר?
לחצו על הסמל, או חפשו 'איתמר לוי' בעברית.
אתם כבר תזהו לבד את האיתמר לוי הנכון...
נשמח לצרף אתכם ל-1350 החברים שכבר יש לנו!

 

 

זה מה שקורה אצלנו בפייסבוק כמעט כל בוקר...



מה בדף המידע הבא?


 
1
 
2

3 

4 

 

 

 

רוצים לנחש?



הערה חשובה
כל הציטוטים והצילומים המופיעים באתר זה באים למידע ולימוד בלבד.
אין הם מיועדים לשימוש מסחרי, וחלקם עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם מצאתם באתר זה קטע מילולי או צילום שהצגתו באתר זה עלולה להיחשב כהפרת זכות יוצרים -
אנא הודיעו לנו כדי שנוכל להסירם מיידית מהאתר.


חנות הספרים של איתמר

חיפה - נתן קייזרמן 4 טלפון: 04-6399749

http://www.itamar-books.co.il

צרו קשר
Itamar's Bookstore


http://www.itamar-books.com

Contact us



להסרה מרשימת הדיוור לחצו כאן